ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 24/06/2014

תקנות המדגמים (תיקון), התשע"ד-2014

פרוטוקול

 
PAGE
2
ועדת הכספים
24/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 369>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ד (24 ביוני 2014), שעה 11:45
<סדר-היום:>
<תקנות המדגמים (תיקון), התשע"ד–2014>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
רוברט אילטוב

סתיו שפיר

<מוזמנים:>
ז'קלין ברכה - עו"ד, סגנית רשם הפטנטים, משרד המשפטים

הווארד פולינר - עו"ד, ראש אשכול דיני קניין רוחני, משרד המשפטים

צבי לביא - ynet


<ייעוץ משפטי:>
שלומית ארליך
<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
רונית יצחק
<תקנות המדגמים (תיקון), התשע"ד–2014>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני פותח את הישיבה. עורכת-דין ז'קלין, מי מציג את זה? מי שתחליטו.
<ז'קלין ברכה:>
אציג. יש פה תיקון של תקנות המדגמים של התוספת הראשונה לתקנות שעניינה באגרות, אנחנו מציעים העלאה של אגרות ההגשה של מדגם ומערכת תוך מתן הנחה של 40% לשלושה סוגי מבקשים: מבקשים פרטיים, חברות קטנות - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מציע שתתני לנו טיפת הסבר.
<ז'קלין ברכה:>
מה זה מדגם?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, טיפת הסבר שנבין על מה מדובר.

<רוברט אילטוב:>
קודם כול, מי השלישי? למי אתם נותנים את ההנחה?

<ז'קלין ברכה:>
השלישי זה מוסדות השכלה גבוהה. מדגמים זה בעצם עיצובים של חפצים שאפשר לקבל עליהם הגנה רשומה אצלנו ברשות הפטנטים, מגישים בקשה לרישום המדגם, מצרפים אליו שרטוטים של החפץ שאותו יוצר יצר, החפץ צריך להיות חדש, כזה שלא פורסם קודם בישראל, ובהנחה שאכן כך משלמים את האגרות הנדרשות, הבוחן עושה בחינה – יש בוחן מדגמים שעושה בחינה בפרסומים קודמים – האם החפץ הזה פורסם בעבר בישראל או באינטרנט, ובהנחה שהוא לא פורסם אז מתקבלת הגנה של עד 15 שנה למדגם. ההגנה היא שלוש פעמים חמש שנים, כלומר, הגנה רשמית של חמש שנים, ואחר כך בעל המדגם יכול להאריך את ההגנה לעוד - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את כל הזמן מדגישה "בישראל".
<טמיר כהן:>
כי זה הגנה פה בלבד.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אם נניח הדבר הזה או הפטנט הזה קיים בארצות-הברית, נניח, - - -

<ז'קלין ברכה:>
אז אסביר למה, כי זה בדיוק ההבדל כיום בין מדגמים לפטנטים. פטנטים צריכים להיות חדשים חידוש מוחלט, כלומר, בכל העולם. אנחנו חיים עם פקודה משנת 1924 שאנחנו מקווים שבשנתיים הקרובות תוחלף - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
1924?
<ז'קלין ברכה:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השם ישמור.
<ז'קלין ברכה:>
ובפקודה החידוש הנדרש הוא בישראל בלבד. אנחנו עושים גם - - -
<רוברט אילטוב:>
לפני הקמת מדינת ישראל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בטח, הרבה לפני.
<ז'קלין ברכה:>
אנחנו עושים גם חיפוש באינטרנט, כי כל מה שבעמדתנו פורסם באינטרנט הוא גם למעשה פורסם בישראל, לכן אני מדגישה את העניין של "ישראל".

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל לא הבנתי את ההבדל - מה ההבדל בין פטנט למדגם?
<ז'קלין ברכה:>
פטנט זאת המצאה טכנולוגית, המצאה בתחום טכנולוגי, מדגם זה עיצוב של חפץ, הקווים האסטטיים של החפץ. כלומר, אם יש לנו כאן את הכוס הזאת ויש לה כאן מן קו - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זאת אומרת, התוכן של מה שיש פה זה פטנט, העיצוב של הדבר הזה זה מדגם.

<ז'קלין ברכה:>
כל עוד הוא לא פונקציונלי, כלומר, העיצוב כל עוד הוא לא פונקציונלי. אם יש איזושהי חשיבות לעיצוב של הפחית בצורה הזאת כדי שהיא תוכל לקיים את הפונקציה שלה כפחית זה יכול להיות פטנט.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השאלה כמה כסף השקיעו כדי לעבור מפחית כזאת לפחית ארוכה, מה את מדברת.
<ז'קלין ברכה:>
ברגע שאנחנו יודעים שיש גם פחית יותר קצרה וגם יותר ארוכה ושתיהן פחיות ומשמשות לאותה מטרה, אז כנראה שהעיצוב הוא רק אסתטי ולא פונקציונלי ולכן זה זכאי למדגם. זה אחד המבחנים, האם משהו פונקציונלי או לא, האם אפשר לעשות אותו בדרך אחרת ועדיין למלא את אותה פונקציה. מקווה שלא סיבכתי יותר מדי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא סיבכת.

<הווארד פולינר:>
אם אפשר להגיד דוגמה קלה, זה להסתכל על שעון היד של כל אחד מאתנו.
<רוברט אילטוב:>
זה דיון לוועדת העבודה.
<הווארד פולינר:>
הפטנט הוא המנגנון בפנים השעון, והעיצוב של שעון היד זאת האפשרות לקבל מונופול על העיצוב והשם המסחרי - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אצלי זה בטוח העיצוב.

<ז'קלין ברכה:>
לא, גם האין עיצוב, כלומר, גם קווים נקיים יכולים להיות עיצוב, כל עוד באמת יש משהו מעבר לפונקציונליות של המוצר, אבל זה כבר נכנס - - -

<רוברט אילטוב:>
כמה עלה השעון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה דבר מדהים, נניח, מישהו מתכנן שעון או בית או משהו אז הוא ירשום על זה מדגם ואז אף אדריכל לא יכול לתכנן קווים ישרים של בית?

<ז'קלין ברכה:>
לא, שוב, גם קווים פונקציונליים - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איך אדם יכול לתפוס חזקה על משהו ונגמר?
<רוברט אילטוב:>
לא, אבל יש זכויות יוצרים, יש לך ארכיטקטים יוצרים, יש כל מיני.
<ז'קלין ברכה:>
אז אני אומרת, בית זה קצת דוגמה אחרת, אבל - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל בנאלי, ריבוע, קווים ישרים.

<ז'קלין ברכה:>
משהו בנאלי אי-אפשר לקבל עליו מדגם, כשזו הצורה הפונקציונלית של המוצר אי-אפשר לקבל עליו מדגם, אפשר לקבל על איזשהו משהו אסתטי שהוא חדש. כלומר, בית עם קווים ישרים אנחנו מכירים, זה לא משהו חדש, אף אחד לא יוכל לקבל על זה מונופולין, אבל אם חידשתי משהו, עשיתי איזשהו קישוט על בית שלא היה קודם, אז על זה אני יכולה לקבל אולי מדגם או קישוט על הכוס.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
נעלו את זה ל-15 שנה.
<ז'קלין ברכה:>
ל-15 שנה לכל היותר, כלומר, כל עוד משלמים את אגרות החידוש. אז אלה התקנות שמתייחסות - - -

<רוברט אילטוב:>
כל עוד שילמת ישמרו על זה.
<ז'קלין ברכה:>
זה מה שהשיטה קובעת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש גם בישראל משרד הפטנטים, נכון?
<ז'קלין ברכה:>
אני מרשות הפטנטים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את הפטנטים.
<ז'קלין ברכה:>
אני לא כל הפטנטים, אבל כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בדקת מדגם, לא פטנט.

<ז'קלין ברכה:>
אנחנו רושמים פטנטים, סימני מסחר ומדגמים וגם כינוי מקור, שלא אסביר עכשיו מה זה, זה יהיה ארוך. למעשה, בתיקון הזה של התקנות שאנחנו מבקשים אנחנו מעלים את אגרות ההגשה, שעד כה היו מאוד נמוכות ולא שיקפו את עלויות העבודה שהתבצעה, אבל במקביל אנחנו נותנים גם הנחה למבקשים משלושה סוגים: מבקשים פרטיים, כלומר מי שהוא לא חברה ולא תאגיד מסוג אחר; חברות קטנות ומוסדות אקדמיים, וזה במטרה לעודד באמת מוסדות כמו: שנקר, בצלאל וכו', להגן על הדברים שהם והסטודנטים שלהם יוצרים וממציאים, כלומר, המדגמים שהם יוצרים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש אוניברסיטאות היום או מוסדות אקדמיים, זה אחד הביזנס הגדולים.

<רוברט אילטוב:>
אבל זה לא נושא מחקרי, למה אנחנו צריכים לתת להם הגנות? בעצם איפה הקץ' פה? למה אנחנו צריכים לתת הגנות לזה?

<ז'קלין ברכה:>
אנחנו נותנים הגנה גם ליוצרים, כמו שאתה נותן הגנה גם לאיזה סופר או אומן אתה נותן הגנה גם למעצב תעשייתי, כי המחוקק חושב שעיצוב תעשייתי זה תחום שצריך להגן עליו, ואם מישהו מחדש בתחום הזה אז מגיעה לו הגנה על כך.
<שלומית ארליך:>
זה בעצם גם בהתאמה למה שנעשה בתקנות הפטנטים, נכון?
<ז'קלין ברכה:>
לגבי ההנחה?

<שלומית ארליך:>
כן.

<ז'קלין ברכה:>
לגבי ההנחה זה מותאם להנחות שכבר קיימות בתקנות הפטנטים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
המוסדות האקדמיים – נתת באמת דוגמאות של גופים – נניח, אבל חלק גדול מהאוניברסיטאות היום גם מצליחות, אצלם יש אגף שלם של ביזנס שמרוויחים הון עתק - מכון וייצמן וכו', מרוויחים על פטנטים או על כל מיני דברים - - -

<רוברט אילטוב:>
זה פטנטים.

<ז'קלין ברכה:>
זה פטנטים וזה לא - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז זה יכול להיות גם במדגמים אותו דבר. אמרת שאתם נותנים פה הנחות בגלל שגם בפטנטים נתתם, אני מניח שמוסד אקדמי – יש כאלה שבאמת ראויים ויש כאלה שזה ביזנס גדול, ההפך, זה לטובה, אבל זה ביזנס גדול.

<ז'קלין ברכה:>
נכון, אבל מתוך משהו כמו 1,400 בקשות שמוגשות היום למדגמים כמעט לא נתקלנו בבקשות של מוסדות אקדמיים, ומתוך השיחות שיש לנו אתם אנחנו מבינים שהם לא כל כך מודעים להגנה הזאת של המדגמים. כלומר, יש איזשהם קורסים מאוד בסיסיים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לפטנטים אתם כן נחשפים?

<ז'קלין ברכה:>
פטנטים יש, גם לא הרבה, אבל יש.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הרבה? כל מרכזי המחקר - מכון וייצמן, הטכניון.
<רוברט אילטוב:>
זה בעיקר בתחום העיצוב אני מבין.

<ז'קלין ברכה:>
נכון, מדגמים זה בתחום העיצוב.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל היא אומרת שגם פטנטים אין הרבה, דווקא זה מעניין כי מכון וייצמן - - -
<רוברט אילטוב:>
כי יש להם חברות שעוסקות בזה.

<טמיר כהן:>
הם עושים את זה באמצעות חברות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חברה, ודאי שהיא רושמת פטנטים.

<רוברט אילטוב:>
הם לא עושים את זה באופן ישיר, זה לא מופיע כמוסד אקדמי, זה מופיע כחברה כי זה גוף משפטי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה, אם מוסד מרוויח – טוב, אולי.

<רוברט אילטוב:>
הם מרוויחים מזה אבל דרך חברה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את אומרת שהמטרה היא כאן לעודד ולתת הנחות.
<ז'קלין ברכה:>
לעודד את המוסדות וגם ליצור סוג של מודעות לכלי הזה, להגן על מדגמים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בדרך כלל אם נותנים הנחות אנחנו תמיד שמחים.
<רוברט אילטוב:>
הדברים ברורים. אתה רוצה להמשיך את הדיון?

<שלומית ארליך:>
בעצם בואו נבהיר את זה, בעצם על בקשת הגשה לרישום מדגם גם כשהוא מיועד לחפץ אחד בסוג אחד וגם אם זה מיועד למערכת חפצים בסוג אחד - - -

<ז'קלין ברכה:>
נכון, זה אותו שיעור הנחה.
<שלומית ארליך:>
אז בעצם כשאנחנו מדברים על חפץ אחד הסכום היום הוא 194 שקלים, אתם מבקשים להעלות אותו ל-400 שקלים.

<ז'קלין ברכה:>
נכון.

<שלומית ארליך:>
ואלה שיהיו זכאים בעצם, שלושת הקבוצות שיהיו זכאיות להנחה זה יהיה במקום 194 שקלים, 240 שקלים.

<ז'קלין ברכה:>
כן.

<שלומית ארליך:>
לגבי מערכת חפצים - במקום 410, אתם מעלים את זה ל-600 שקלים; ולשלוש הקבוצות שיהיו זכאיות להנחה - במקום 410, זה ירד ל-360.

<ז'קלין ברכה:>
נכון, כי אנחנו רוצים לשמור על אותו שיעור הנחה, רצינו לשמור על זה פשוט ולא לסבך את המבקשים. גם צריך להבין שלא תמיד כשהמבקש מגיש מערכת הוא יודע שזה מערכת, הוא לא יודע לקרוא לזה מערכת, הוא חושב שזה בקשה אחת ואז צריך להמיר את זה למערכת, הם לא תמיד מודעים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיכי, בבקשה.
<ז'קלין ברכה:>
התיקונים הנוספים - - -

<רוברט אילטוב:>
כשמבקש מבקש יש לו איזשהו הסבר? איך הוא מקבל - - -
<ז'קלין ברכה:>
איך מגישים את הבקשה? בעצם יש טופס שכתוב שם מה זה החפץ, נגיד, החפץ הוא כוס, והוא מצרף לזה את כל הפרטים שלו מן הסתם ושרטוטים. השרטוטים צריכים להיות מספיק ברורים כדי שמי שקורא אותם יבין מהו המדגם. במידה שלמעשה מה שנקרא החידוש שבמדגם הוא על איזשהו פרט או קישוט, אז אפשר להוסיף הודעה שאומרת: החידוש במדגם שלי הוא הקישוט על גבי הכוס, זאת גם אפשרות לפי התקנות במידה שזה לא ברור מתוך השרטוט עצמו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הלאה.

<ז'קלין ברכה:>
בפריט 2 למעשה אין שינוי.
<שלומית ארליך:>
לגבי הסכומים.

<ז'קלין ברכה:>
לגבי הסכומים - התיקון כולו נוסח בשנת 2013, ב-1 בינואר 2014 היה עדכון של האגרות, הצמדה למדד כמו שיש בכל האגרות.

<שלומית ארליך:>
ובעצם לא הבאתם את זה לידי ביטוי בנוסח.

<ז'קלין ברכה:>
לא הכנסנו את ההצמדה מכיוון שתהליך האישור של האגרות כבר התחיל ב-2013 ולא רצינו לחזור חזרה לוועדת האגרות הבין-משרדית עם - - -

<שלומית ארליך:>
אז בעצם עכשיו יוצא שאתם מבקשים מהוועדה לאשר גם הפחתות שהן כאילו חוזרות חזרה ללפני עדכון המדד של ה-1 בינואר 2014.

<ז'קלין ברכה:>
נכון. וזאת כדי לחסוך את החזרה על הפרוצדורה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לי שאלה שאלתית. את אומרת שהתקנות האלה מבוססות על 1924.

<ז'קלין ברכה:>
על הפקודה מ-1924, כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה מאז לא שינו את זה? את יכולה להסביר לי?

<ז'קלין ברכה:>
לא שינו את הפקודה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן. אנחנו חיים, אז למה לא לוקחים וגומרים עם זה?
<הווארד פולינר:>
אין לי הסבר.
<שלומית ארליך:>
זה חי כל הזמן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה? אז שיהיה חי של מדינת ישראל, מה אנחנו צריכים להסתמך על העות'מני או התורכי?

<ז'קלין ברכה:>
זה מנדטורי.
<רוברט אילטוב:>
זה בריטי, 1924 זה אחרי "סייקס-פיקו".
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בריטי, מנדטורי. למה אנחנו צריכים? לגמור עם זה כבר.

<הווארד פולינר:>
קודם כול, לגבי התקנות, הן לא משנת 1924. על התקנות יש עדכונים במהלך כל השנים. לגבי המהות של החוק, אז ההבדלים בין החוק בקשר לענייני מדגמים של לפני כמעט 90 שנה לעומת מה שזה מתוכנן עכשיו שיש לנו - פרסמנו תזכיר חוק לפני כשנה-שנה וחצי, ועובדים עכשיו במרץ רב על הוצאת הצעת חוק, בתקווה שנגיע למושב הבא של הכנסת עם החוק החדש. לא הייתי אומר שיש הרבה חדש תחת השמש, גם בדיני מדגמים וגם בדיני פטנטים יש שינויים, אבל יש לנו מנדט במשרד המשפטים לחדש את כל הפקודות המנדטוריות. הגיע תור המדגמים, היינו שם גם לפני כמה שנים והתזכיר שפרסמנו קודם לא הצליח, אבל הפעם אני בתקווה שנגיע למושב החורף עם הצעת החוק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, אנחנו מחזקים את ידיכם.

<רוברט אילטוב:>
כבוד היושב-ראש, אתה רוצה ליזום חקיקה מודרנית?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, אנחנו מחזקים את ידיהם, קדימה.

<ז'קלין ברכה:>
תזכיר החוק מאוד מודרני, כך אנחנו מקווים.

<רוברט אילטוב:>
יאללה, לקחנו את זה על עצמנו.
<שלומית ארליך:>
אמרנו שבעצם בגלל שביטלנו את עדכון המדד, אז עכשיו על הגשת בקשה להארכת מועד להשלמת בקשה לרישום מדגם, או להארכת מועד לתשלום האגרה בעד הארכת תקופת ההגנה - במקום 71 שקלים שקבועים היום, זה יהיה 69 שקלים.

<ז'קלין ברכה:>
נכון.
<שלומית ארליך:>
עכשיו בואו נדבר על הגשת בקשה לתיקון טעות סופר, לתיקון הפנקס, פה אתם מוסיפים: "לרבות רישום שיעבוד, עיקול או רישיון וכן ביטול כל אחד מאלה".

<ז'קלין ברכה:>
נכון, בפריט 3 למעשה עשינו סוג של שינוי נוסח, אנחנו מפצלים את הסעיף לבקשות לשינוי בקשה ספציפית לבין בקשות לשינוי הפנקס ביחס למבקש או בעל מדגם, כך שהשינוי חל על כל המדגמים או בקשות שבבעלותו.
<שלומית ארליך:>
למה הוספתם את המילים
"לרבות רישום שיעבוד, עיקול או רישיון וכן ביטול כל אחד מאלה"? זה לא היה בנוסח המקורי.
<ז'קלין ברכה:>
למען הסר ספק, כלומר, גם היום האגרה הזאת נגבית על כל תיקון הפנקס וכל השינויים שנכללים בו, עיקולים, זה פנקס לכל דבר כמו פנקס המקרקעין, אז זאת זכות שאפשר לעשות אתה כל מיני דברים: לעקל, לשעבד, למכור, להעביר וכו'. על כל השינויים האלה אנחנו גובים את האגרה, פשוט זאת העמדה שצריך - רצוי שזה יהיה כתוב באופן מפורש.

<שלומית ארליך:>
אז בעצם במקום סכום האגרה היום שהוא 62 שקלים, בקטגוריה הזאת זה יהיה 61 שקלים.
<ז'קלין ברכה:>
נכון, שוב, בגלל המדד, כלומר, חוזרים לאגרות של 2013.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז הם מורידים.
<רוברט אילטוב:>
האזרח יכול לעיין בפנקס או שהוא שולח לכם את החומר ואז אתם אומרים לו: זה קיים, לא קיים.

<ז'קלין ברכה:>
הוא יכול לעשות גם חיפוש בפנקס בעצמו. צריך לזכור שבמדגמים, בשנתיים הראשונות של חיי המדגם, במידה שהוא נרשם המדגם חסוי, זה לפי הפקודה הישנה ובעניין הזה יש לנו שיקול דעת.
<רוברט אילטוב:>
אלה שמעל שנתיים אפשר לעיין.

<ז'קלין ברכה:>
אז אפשר לעיין, אפשר לעשות אצלנו חיפוש ברשות. שינויים נוספים: הורדנו את שיעור האגרה בעד צילום בפריט 7 ל-50 אגורות, לחצי שקל, זה היה 3.40. עוד תיקון, סליחה שפספסתי זה.
<שלומית ארליך:>
קפצתם קצת ופספסנו את העמודות, אז כן חשוב להגיד שגם על הגשת בקשה לביטול רישומו של מדגם היום קבוע 796, ואתם בעצם מבקשים לעשות את זה 781.

<ז'קלין ברכה:>
נכון, שזה שוב בעצם השיעורים שהיו ב-2013.

<שלומית ארליך:>
לגבי הגשת בקשת להחזרת תוקפו של מדגם, את זה השמטתם בנוסח הזה.

<ז'קלין ברכה:>
את זה השמטנו, מכיוון שעל-פי סעיף 44 לפקודה וגם פסיקה בבית-המשפט המחוזי הסמכות לכך היא לא של הרשם אלא של בית-המשפט המחוזי.

<שלומית ארליך:>
האם גבו את זה עד היום?

<ז'קלין ברכה:>
לא. לא הוגשו בקשות כאלה, כלומר, אם הוגשו הבקשות האלה אז הם נדחו בגלל היעדר סמכות, אז אי-אפשר לגבות את האגרה, אין לנו סמכות לעשות את ההליך הזה, ההליך למעשה לא קיים.

<שלומית ארליך:>
לגבי הארכת תקופת ההגנה, הזכות של המדגם - במקום 444 שקלים, זה יהיה 436 שקלים; לגבי הארכת תקופת ההגנה - במקום 882, זה יהיה 866 שקלים; לגבי אישור כל מסמך, תעודה, תעודה לצרכי בירור משפטי או נסח מתוך הפנקס - במקום 49 שקלים, זה יהיה 48 שקלים; על צילום דמויות דיברתם שבמקום 3.40 זה יהיה חצי שקל.

<ז'קלין ברכה:>
נכון, במקום 3.40 זה 50 אגורות.

<שלומית ארליך:>
הגשת הודעה להשמיע טענות בעד כל עניין - במקום 247, זה יהיה 243; הגשת בקשה להשמיע טענות בפני הרשם - במקום 157, זה יהיה 154; הגשת בקשה להאריך מועד לכל חודש או חלק ממנו במקום – 71, זה יהיה 69; אגרת פרסום שהייתה קיימת, אתם בעצם משמיטים גם אותה בנוסח המוצע.

<ז'קלין ברכה:>
נכון, בעצם כל הפרסום שהיה בעבר ברשומות ובנייר עבר לפרסום באינטרנט ואנחנו כבר לא גובים אגרת פרסום. בכל הרשות לא נגבית יותר אגרת פרסום, ולכן גם על מדגמים אנחנו מבקשים לבטל אותה.
<שלומית ארליך:>
ואתם מוסיפים קטגוריה של העתק סרוק של תיק רשום.
<ז'קלין ברכה:>
נכון. זה שירות חדש שאנחנו רוצים לתת. כל התיקים החיים עוברים כרגע סריקה, וכך אדם שרוצה לקבל את התיק הסרוק המלא, יכול לקבל את זה פשוט בדיסק או במייל במקום לבוא ולצלם את זה בנייר, אז על כך אנחנו מבקשים לגבות אגרה.

<שלומית ארליך:>
אוקיי.
<ז'קלין ברכה:>
זה כל התיקון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שאלות? אני מבין שסך הכול אנחנו מעדכנים את זה וגם אפילו מוזילים חלק מהדברים, מכובד. ואתם גם אומרים שאתם במגמה להפוך את זה לחוק ישראלי.

<ז'קלין ברכה:>
כן, אנחנו מקווים שבשנתיים הקרובות נסיים את התהליך.

<הווארד פולינר:>
לפחות.

<רוברט אילטוב:>
בהצלחה.
<ז'קלין ברכה:>
תודה רבה. אם יש לכם מדגם להגיש אז תגישו.

<רוברט אילטוב:>
זה לקראת הפנסיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
או פטנטים.

<רוברט אילטוב:>
כשנתחיל לצייר מרוב השעמום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את תקנות המדגמים (תיקון), התשע"ד–2014? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
התקנות אושרו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אושר.

<ז'קלין ברכה:>
תודה רבה.

<הווארד פולינר:>
תודה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שיהיה לכם בהצלחה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:54.

קוד המקור של הנתונים