PAGE
2
ועדת הכספים
24/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 369>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ד (24 ביוני 2014), שעה 11:45

<תקנות המדגמים (תיקון), התשע"ד–2014>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
רוברט אילטוב

סתיו שפיר

>
ז'קלין ברכה - עו"ד, סגנית רשם הפטנטים, משרד המשפטים

הווארד פולינר - עו"ד, ראש אשכול דיני קניין רוחני, משרד המשפטים

צבי לביא - ynet

שלומית ארליך

טמיר כהן

רונית יצחק
<תקנות המדגמים (תיקון), התשע"ד–2014>

אני פותח את הישיבה. עורכת-דין ז'קלין, מי מציג את זה? מי שתחליטו.

אציג. יש פה תיקון של תקנות המדגמים של התוספת הראשונה לתקנות שעניינה באגרות, אנחנו מציעים העלאה של אגרות ההגשה של מדגם ומערכת תוך מתן הנחה של 40% לשלושה סוגי מבקשים: מבקשים פרטיים, חברות קטנות - - -

אני מציע שתתני לנו טיפת הסבר.

מה זה מדגם?

לא, טיפת הסבר שנבין על מה מדובר.

קודם כול, מי השלישי? למי אתם נותנים את ההנחה?

השלישי זה מוסדות השכלה גבוהה. מדגמים זה בעצם עיצובים של חפצים שאפשר לקבל עליהם הגנה רשומה אצלנו ברשות הפטנטים, מגישים בקשה לרישום המדגם, מצרפים אליו שרטוטים של החפץ שאותו יוצר יצר, החפץ צריך להיות חדש, כזה שלא פורסם קודם בישראל, ובהנחה שאכן כך משלמים את האגרות הנדרשות, הבוחן עושה בחינה – יש בוחן מדגמים שעושה בחינה בפרסומים קודמים – האם החפץ הזה פורסם בעבר בישראל או באינטרנט, ובהנחה שהוא לא פורסם אז מתקבלת הגנה של עד 15 שנה למדגם. ההגנה היא שלוש פעמים חמש שנים, כלומר, הגנה רשמית של חמש שנים, ואחר כך בעל המדגם יכול להאריך את ההגנה לעוד - - -

את כל הזמן מדגישה "בישראל".

כי זה הגנה פה בלבד.

אם נניח הדבר הזה או הפטנט הזה קיים בארצות-הברית, נניח, - - -

אז אסביר למה, כי זה בדיוק ההבדל כיום בין מדגמים לפטנטים. פטנטים צריכים להיות חדשים חידוש מוחלט, כלומר, בכל העולם. אנחנו חיים עם פקודה משנת 1924 שאנחנו מקווים שבשנתיים הקרובות תוחלף - - -

1924?

כן.

השם ישמור.

ובפקודה החידוש הנדרש הוא בישראל בלבד. אנחנו עושים גם - - -

לפני הקמת מדינת ישראל.

בטח, הרבה לפני.

אנחנו עושים גם חיפוש באינטרנט, כי כל מה שבעמדתנו פורסם באינטרנט הוא גם למעשה פורסם בישראל, לכן אני מדגישה את העניין של "ישראל".

אבל לא הבנתי את ההבדל - מה ההבדל בין פטנט למדגם?

פטנט זאת המצאה טכנולוגית, המצאה בתחום טכנולוגי, מדגם זה עיצוב של חפץ, הקווים האסטטיים של החפץ. כלומר, אם יש לנו כאן את הכוס הזאת ויש לה כאן מן קו - - -

זאת אומרת, התוכן של מה שיש פה זה פטנט, העיצוב של הדבר הזה זה מדגם.

כל עוד הוא לא פונקציונלי, כלומר, העיצוב כל עוד הוא לא פונקציונלי. אם יש איזושהי חשיבות לעיצוב של הפחית בצורה הזאת כדי שהיא תוכל לקיים את הפונקציה שלה כפחית זה יכול להיות פטנט.

השאלה כמה כסף השקיעו כדי לעבור מפחית כזאת לפחית ארוכה, מה את מדברת.

ברגע שאנחנו יודעים שיש גם פחית יותר קצרה וגם יותר ארוכה ושתיהן פחיות ומשמשות לאותה מטרה, אז כנראה שהעיצוב הוא רק אסתטי ולא פונקציונלי ולכן זה זכאי למדגם. זה אחד המבחנים, האם משהו פונקציונלי או לא, האם אפשר לעשות אותו בדרך אחרת ועדיין למלא את אותה פונקציה. מקווה שלא סיבכתי יותר מדי.

לא, לא סיבכת.

אם אפשר להגיד דוגמה קלה, זה להסתכל על שעון היד של כל אחד מאתנו.

זה דיון לוועדת העבודה.

הפטנט הוא המנגנון בפנים השעון, והעיצוב של שעון היד זאת האפשרות לקבל מונופול על העיצוב והשם המסחרי - - -

אצלי זה בטוח העיצוב.

לא, גם האין עיצוב, כלומר, גם קווים נקיים יכולים להיות עיצוב, כל עוד באמת יש משהו מעבר לפונקציונליות של המוצר, אבל זה כבר נכנס - - -

כמה עלה השעון?

זה דבר מדהים, נניח, מישהו מתכנן שעון או בית או משהו אז הוא ירשום על זה מדגם ואז אף אדריכל לא יכול לתכנן קווים ישרים של בית?

לא, שוב, גם קווים פונקציונליים - - -

איך אדם יכול לתפוס חזקה על משהו ונגמר?

לא, אבל יש זכויות יוצרים, יש לך ארכיטקטים יוצרים, יש כל מיני.

אז אני אומרת, בית זה קצת דוגמה אחרת, אבל - - -

אבל בנאלי, ריבוע, קווים ישרים.

משהו בנאלי אי-אפשר לקבל עליו מדגם, כשזו הצורה הפונקציונלית של המוצר אי-אפשר לקבל עליו מדגם, אפשר לקבל על איזשהו משהו אסתטי שהוא חדש. כלומר, בית עם קווים ישרים אנחנו מכירים, זה לא משהו חדש, אף אחד לא יוכל לקבל על זה מונופולין, אבל אם חידשתי משהו, עשיתי איזשהו קישוט על בית שלא היה קודם, אז על זה אני יכולה לקבל אולי מדגם או קישוט על הכוס.

נעלו את זה ל-15 שנה.

ל-15 שנה לכל היותר, כלומר, כל עוד משלמים את אגרות החידוש. אז אלה התקנות שמתייחסות - - -

כל עוד שילמת ישמרו על זה.

זה מה שהשיטה קובעת.

יש גם בישראל משרד הפטנטים, נכון?

אני מרשות הפטנטים.

את הפטנטים.

אני לא כל הפטנטים, אבל כן.

בדקת מדגם, לא פטנט.

אנחנו רושמים פטנטים, סימני מסחר ומדגמים וגם כינוי מקור, שלא אסביר עכשיו מה זה, זה יהיה ארוך. למעשה, בתיקון הזה של התקנות שאנחנו מבקשים אנחנו מעלים את אגרות ההגשה, שעד כה היו מאוד נמוכות ולא שיקפו את עלויות העבודה שהתבצעה, אבל במקביל אנחנו נותנים גם הנחה למבקשים משלושה סוגים: מבקשים פרטיים, כלומר מי שהוא לא חברה ולא תאגיד מסוג אחר; חברות קטנות ומוסדות אקדמיים, וזה במטרה לעודד באמת מוסדות כמו: שנקר, בצלאל וכו', להגן על הדברים שהם והסטודנטים שלהם יוצרים וממציאים, כלומר, המדגמים שהם יוצרים.

יש אוניברסיטאות היום או מוסדות אקדמיים, זה אחד הביזנס הגדולים.

אבל זה לא נושא מחקרי, למה אנחנו צריכים לתת להם הגנות? בעצם איפה הקץ' פה? למה אנחנו צריכים לתת הגנות לזה?

אנחנו נותנים הגנה גם ליוצרים, כמו שאתה נותן הגנה גם לאיזה סופר או אומן אתה נותן הגנה גם למעצב תעשייתי, כי המחוקק חושב שעיצוב תעשייתי זה תחום שצריך להגן עליו, ואם מישהו מחדש בתחום הזה אז מגיעה לו הגנה על כך.

זה בעצם גם בהתאמה למה שנעשה בתקנות הפטנטים, נכון?

לגבי ההנחה?

כן.

לגבי ההנחה זה מותאם להנחות שכבר קיימות בתקנות הפטנטים.

המוסדות האקדמיים – נתת באמת דוגמאות של גופים – נניח, אבל חלק גדול מהאוניברסיטאות היום גם מצליחות, אצלם יש אגף שלם של ביזנס שמרוויחים הון עתק - מכון וייצמן וכו', מרוויחים על פטנטים או על כל מיני דברים - - -

זה פטנטים.

זה פטנטים וזה לא - - -

אז זה יכול להיות גם במדגמים אותו דבר. אמרת שאתם נותנים פה הנחות בגלל שגם בפטנטים נתתם, אני מניח שמוסד אקדמי – יש כאלה שבאמת ראויים ויש כאלה שזה ביזנס גדול, ההפך, זה לטובה, אבל זה ביזנס גדול.

נכון, אבל מתוך משהו כמו 1,400 בקשות שמוגשות היום למדגמים כמעט לא נתקלנו בבקשות של מוסדות אקדמיים, ומתוך השיחות שיש לנו אתם אנחנו מבינים שהם לא כל כך מודעים להגנה הזאת של המדגמים. כלומר, יש איזשהם קורסים מאוד בסיסיים - - -

לפטנטים אתם כן נחשפים?

פטנטים יש, גם לא הרבה, אבל יש.

לא הרבה? כל מרכזי המחקר - מכון וייצמן, הטכניון.

זה בעיקר בתחום העיצוב אני מבין.

נכון, מדגמים זה בתחום העיצוב.

אבל היא אומרת שגם פטנטים אין הרבה, דווקא זה מעניין כי מכון וייצמן - - -

כי יש להם חברות שעוסקות בזה.

הם עושים את זה באמצעות חברות.

חברה, ודאי שהיא רושמת פטנטים.

הם לא עושים את זה באופן ישיר, זה לא מופיע כמוסד אקדמי, זה מופיע כחברה כי זה גוף משפטי.

למה, אם מוסד מרוויח – טוב, אולי.

הם מרוויחים מזה אבל דרך חברה.

את אומרת שהמטרה היא כאן לעודד ולתת הנחות.

לעודד את המוסדות וגם ליצור סוג של מודעות לכלי הזה, להגן על מדגמים.

בדרך כלל אם נותנים הנחות אנחנו תמיד שמחים.

הדברים ברורים. אתה רוצה להמשיך את הדיון?

בעצם בואו נבהיר את זה, בעצם על בקשת הגשה לרישום מדגם גם כשהוא מיועד לחפץ אחד בסוג אחד וגם אם זה מיועד למערכת חפצים בסוג אחד - - -

נכון, זה אותו שיעור הנחה.

אז בעצם כשאנחנו מדברים על חפץ אחד הסכום היום הוא 194 שקלים, אתם מבקשים להעלות אותו ל-400 שקלים.

נכון.

ואלה שיהיו זכאים בעצם, שלושת הקבוצות שיהיו זכאיות להנחה זה יהיה במקום 194 שקלים, 240 שקלים.

כן.

לגבי מערכת חפצים - במקום 410, אתם מעלים את זה ל-600 שקלים; ולשלוש הקבוצות שיהיו זכאיות להנחה - במקום 410, זה ירד ל-360.

נכון, כי אנחנו רוצים לשמור על אותו שיעור הנחה, רצינו לשמור על זה פשוט ולא לסבך את המבקשים. גם צריך להבין שלא תמיד כשהמבקש מגיש מערכת הוא יודע שזה מערכת, הוא לא יודע לקרוא לזה מערכת, הוא חושב שזה בקשה אחת ואז צריך להמיר את זה למערכת, הם לא תמיד מודעים.

תמשיכי, בבקשה.

התיקונים הנוספים - - -

כשמבקש מבקש יש לו איזשהו הסבר? איך הוא מקבל - - -

איך מגישים את הבקשה? בעצם יש טופס שכתוב שם מה זה החפץ, נגיד, החפץ הוא כוס, והוא מצרף לזה את כל הפרטים שלו מן הסתם ושרטוטים. השרטוטים צריכים להיות מספיק ברורים כדי שמי שקורא אותם יבין מהו המדגם. במידה שלמעשה מה שנקרא החידוש שבמדגם הוא על איזשהו פרט או קישוט, אז אפשר להוסיף הודעה שאומרת: החידוש במדגם שלי הוא הקישוט על גבי הכוס, זאת גם אפשרות לפי התקנות במידה שזה לא ברור מתוך השרטוט עצמו.

הלאה.

בפריט 2 למעשה אין שינוי.

לגבי הסכומים.

לגבי הסכומים - התיקון כולו נוסח בשנת 2013, ב-1 בינואר 2014 היה עדכון של האגרות, הצמדה למדד כמו שיש בכל האגרות.

ובעצם לא הבאתם את זה לידי ביטוי בנוסח.

לא הכנסנו את ההצמדה מכיוון שתהליך האישור של האגרות כבר התחיל ב-2013 ולא רצינו לחזור חזרה לוועדת האגרות הבין-משרדית עם - - -

אז בעצם עכשיו יוצא שאתם מבקשים מהוועדה לאשר גם הפחתות שהן כאילו חוזרות חזרה ללפני עדכון המדד של ה-1 בינואר 2014.

נכון. וזאת כדי לחסוך את החזרה על הפרוצדורה.

יש לי שאלה שאלתית. את אומרת שהתקנות האלה מבוססות על 1924.

על הפקודה מ-1924, כן.

למה מאז לא שינו את זה? את יכולה להסביר לי?

לא שינו את הפקודה?

כן. אנחנו חיים, אז למה לא לוקחים וגומרים עם זה?

אין לי הסבר.

זה חי כל הזמן.

למה? אז שיהיה חי של מדינת ישראל, מה אנחנו צריכים להסתמך על העות'מני או התורכי?

זה מנדטורי.

זה בריטי, 1924 זה אחרי "סייקס-פיקו".

בריטי, מנדטורי. למה אנחנו צריכים? לגמור עם זה כבר.

קודם כול, לגבי התקנות, הן לא משנת 1924. על התקנות יש עדכונים במהלך כל השנים. לגבי המהות של החוק, אז ההבדלים בין החוק בקשר לענייני מדגמים של לפני כמעט 90 שנה לעומת מה שזה מתוכנן עכשיו שיש לנו - פרסמנו תזכיר חוק לפני כשנה-שנה וחצי, ועובדים עכשיו במרץ רב על הוצאת הצעת חוק, בתקווה שנגיע למושב הבא של הכנסת עם החוק החדש. לא הייתי אומר שיש הרבה חדש תחת השמש, גם בדיני מדגמים וגם בדיני פטנטים יש שינויים, אבל יש לנו מנדט במשרד המשפטים לחדש את כל הפקודות המנדטוריות. הגיע תור המדגמים, היינו שם גם לפני כמה שנים והתזכיר שפרסמנו קודם לא הצליח, אבל הפעם אני בתקווה שנגיע למושב החורף עם הצעת החוק.

טוב, אנחנו מחזקים את ידיכם.

כבוד היושב-ראש, אתה רוצה ליזום חקיקה מודרנית?

כן, אנחנו מחזקים את ידיהם, קדימה.

תזכיר החוק מאוד מודרני, כך אנחנו מקווים.

יאללה, לקחנו את זה על עצמנו.

אמרנו שבעצם בגלל שביטלנו את עדכון המדד, אז עכשיו על הגשת בקשה להארכת מועד להשלמת בקשה לרישום מדגם, או להארכת מועד לתשלום האגרה בעד הארכת תקופת ההגנה - במקום 71 שקלים שקבועים היום, זה יהיה 69 שקלים.

נכון.

עכשיו בואו נדבר על הגשת בקשה לתיקון טעות סופר, לתיקון הפנקס, פה אתם מוסיפים: "לרבות רישום שיעבוד, עיקול או רישיון וכן ביטול כל אחד מאלה".

נכון, בפריט 3 למעשה עשינו סוג של שינוי נוסח, אנחנו מפצלים את הסעיף לבקשות לשינוי בקשה ספציפית לבין בקשות לשינוי הפנקס ביחס למבקש או בעל מדגם, כך שהשינוי חל על כל המדגמים או בקשות שבבעלותו.

למה הוספתם את המילים: "לרבות רישום שיעבוד, עיקול או רישיון וכן ביטול כל אחד מאלה"? זה לא היה בנוסח המקורי.

למען הסר ספק, כלומר, גם היום האגרה הזאת נגבית על כל תיקון הפנקס וכל השינויים שנכללים בו, עיקולים, זה פנקס לכל דבר כמו פנקס המקרקעין, אז זאת זכות שאפשר לעשות אתה כל מיני דברים: לעקל, לשעבד, למכור, להעביר וכו'. על כל השינויים האלה אנחנו גובים את האגרה, פשוט זאת העמדה שצריך - רצוי שזה יהיה כתוב באופן מפורש.

אז בעצם במקום סכום האגרה היום שהוא 62 שקלים, בקטגוריה הזאת זה יהיה 61 שקלים.

נכון, שוב, בגלל המדד, כלומר, חוזרים לאגרות של 2013.

אז הם מורידים.

האזרח יכול לעיין בפנקס או שהוא שולח לכם את החומר ואז אתם אומרים לו: זה קיים, לא קיים.

הוא יכול לעשות גם חיפוש בפנקס בעצמו. צריך לזכור שבמדגמים, בשנתיים הראשונות של חיי המדגם, במידה שהוא נרשם המדגם חסוי, זה לפי הפקודה הישנה ובעניין הזה יש לנו שיקול דעת.

אלה שמעל שנתיים אפשר לעיין.

אז אפשר לעיין, אפשר לעשות אצלנו חיפוש ברשות. שינויים נוספים: הורדנו את שיעור האגרה בעד צילום בפריט 7 ל-50 אגורות, לחצי שקל, זה היה 3.40. עוד תיקון, סליחה שפספסתי זה.

קפצתם קצת ופספסנו את העמודות, אז כן חשוב להגיד שגם על הגשת בקשה לביטול רישומו של מדגם היום קבוע 796, ואתם בעצם מבקשים לעשות את זה 781.

נכון, שזה שוב בעצם השיעורים שהיו ב-2013.

לגבי הגשת בקשת להחזרת תוקפו של מדגם, את זה השמטתם בנוסח הזה.

את זה השמטנו, מכיוון שעל-פי סעיף 44 לפקודה וגם פסיקה בבית-המשפט המחוזי הסמכות לכך היא לא של הרשם אלא של בית-המשפט המחוזי.

האם גבו את זה עד היום?

לא. לא הוגשו בקשות כאלה, כלומר, אם הוגשו הבקשות האלה אז הם נדחו בגלל היעדר סמכות, אז אי-אפשר לגבות את האגרה, אין לנו סמכות לעשות את ההליך הזה, ההליך למעשה לא קיים.

לגבי הארכת תקופת ההגנה, הזכות של המדגם - במקום 444 שקלים, זה יהיה 436 שקלים; לגבי הארכת תקופת ההגנה - במקום 882, זה יהיה 866 שקלים; לגבי אישור כל מסמך, תעודה, תעודה לצרכי בירור משפטי או נסח מתוך הפנקס - במקום 49 שקלים, זה יהיה 48 שקלים; על צילום דמויות דיברתם שבמקום 3.40 זה יהיה חצי שקל.

נכון, במקום 3.40 זה 50 אגורות.

הגשת הודעה להשמיע טענות בעד כל עניין - במקום 247, זה יהיה 243; הגשת בקשה להשמיע טענות בפני הרשם - במקום 157, זה יהיה 154; הגשת בקשה להאריך מועד לכל חודש או חלק ממנו במקום – 71, זה יהיה 69; אגרת פרסום שהייתה קיימת, אתם בעצם משמיטים גם אותה בנוסח המוצע.

נכון, בעצם כל הפרסום שהיה בעבר ברשומות ובנייר עבר לפרסום באינטרנט ואנחנו כבר לא גובים אגרת פרסום. בכל הרשות לא נגבית יותר אגרת פרסום, ולכן גם על מדגמים אנחנו מבקשים לבטל אותה.

ואתם מוסיפים קטגוריה של העתק סרוק של תיק רשום.

נכון. זה שירות חדש שאנחנו רוצים לתת. כל התיקים החיים עוברים כרגע סריקה, וכך אדם שרוצה לקבל את התיק הסרוק המלא, יכול לקבל את זה פשוט בדיסק או במייל במקום לבוא ולצלם את זה בנייר, אז על כך אנחנו מבקשים לגבות אגרה.

אוקיי.

זה כל התיקון.

שאלות? אני מבין שסך הכול אנחנו מעדכנים את זה וגם אפילו מוזילים חלק מהדברים, מכובד. ואתם גם אומרים שאתם במגמה להפוך את זה לחוק ישראלי.

כן, אנחנו מקווים שבשנתיים הקרובות נסיים את התהליך.

לפחות.

בהצלחה.

תודה רבה. אם יש לכם מדגם להגיש אז תגישו.

זה לקראת הפנסיה.

או פטנטים.

כשנתחיל לצייר מרוב השעמום.

מי בעד לאשר את תקנות המדגמים (תיקון), התשע"ד–2014? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
התקנות אושרו.

אושר.

תודה רבה.

תודה.

שיהיה לכם בהצלחה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:54.>