PAGE

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 368>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ד (24 ביוני 2014), שעה 11:15

<תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון) התשע"ג–2014>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
רוברט אילטוב

סתיו שפיר

>
ברוך משולם - עוזר ראשי רשות המסים, משרד האוצר

דוד דהאן - יו"ר, הארגונים החברתיים בכנסת

נסים עוג'ר - עו"ד, איגוד הארגונים החברתיים

צבי לביא - ynet

שלומית ארליך

טמיר כהן

רונית יצחק
<תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון) התשע"ג–2014>

אני פותח את הישיבה. אנחנו עוברים לסעיף 3, תקנות מס הכנסה.

פטור מהגשת דין וחשבון.

רוברט, אמרנו קודם בנושא הראשון שניסינו היום ללכת לפי העצה של אלעזר ולתת שעות, ואז מה שיצא אחרי הדיון הראשון - קבענו אותו ב-10:15 - אז נשארה לנו רבע שעה ועשינו הפסקה. גם עכשיו נשאר לנו זמן לדיון הבא, רק טמיר צלצל והצליח להשיג אותם לפני כן. כלומר, זה מאוד קשה לנסות לתת שעות מדויקות לכל סעיף וסעיף, כי לפעמים יכול להיות ארוך מאוד ויכול להיות קצר, הרי הדיון פתוח. לכן ניתן מטווחי זמן כדי שלא יהיה מצב שאנחנו יושבים פה סתם, עושים הפסקה, שרנו שירי ארץ-ישראל.
סעיף 3: תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), (תיקון) התשע"ג–2014, וואו, מה, יש מישהו שפטור מלהגיש דין וחשבון?

אכן, יש גם כאלה.

ניסן, מה פשר ההתעניינות בפטור? התלהבות כזאת.

נשמע, נראה.

בגדול, אנחנו רוצים לעשות איזושהי התאמה טכנית לחלוטין בין החוק לתקנות בעקבות תיקון שהיה ב-1 בינואר 2013.

לא, היא לא כל כך טכנית, אתם רוצים להתאים.

כשאומרים "טכנית" אני מתחיל להיכנס - - -

אציג אותו ותראו. הנקודה כזאת, כיום סעיף 131 לפקודה קובע שכל אדם חייב להגיש דוח ויש סמכות לפי סעיף 134א לפקודת מס הכנסה לפטור מהגשת דוח. שר האוצר באישור ועדת הכספים יכול לחשוב על מקרים מסוימים שבהם הוא פוטר מהגשת דוח, למשל מקרים שבהם נוכה מלוא המס מההכנסה הזאת ומההכנסה החייבת או מקרים אחרים שההכנסה בכלל פטורה, וכך זה התנהל לאורך השנים. עכשיו מה שיש היום - - -

ברוך, רק נבהיר, בעצם נקבעו תקנות מס הכנסה פטור מהגשת דין וחשבון שמעוגנים בהם בעצם כל הפטורים מהגשת חובות, בין היתר זה גם לפי סכומים.

נכון. ולגבי הסכומים יש סוגים שונים - - -

מדובר כאן על חברות, אנשים פרטיים?

על הכול. אנחנו מדברים עקרונית על יחיד, חברות בגדול כולן חייבות להגיש, ויחיד למשל אם יש לו הכנסות יחסית נמוכות – רוב השכירים במשק – הכנסות יחסית נמוכות שלא עולות על הסכום שקבוע בתקנות לא מחויבים להגיש דוח כי ממילא נוכה מלוא המס באמצעות המעביד, ולכן אין טעם שיגישו דוח, גם אין פה תוספת של מס, לכן פטרו את זה.

כלומר, אין לנו במדינת ישראל מצב שכל אזרח צריך להגיש דיווח.

החוק קובע שכל אזרח צריך להגיש דיווח, אבל מכוח 134א יש תקנות שפטרו אוכלוסיות מסוימות רבות מהגשת דוח כזה.

זה בטח מגיע ל-60% מהאוכלוסייה לפחות, לא?

יכול להיות שזה יותר, תלוי.

80%.

כן, אם תיקח בחשבון שגם כל השכירים, חלק גם לא מגיעים בכלל לרף המס, והסכומים פה שנקבעו שגם אם יש לך הכנסות למשל מעל סכום מאוד מאוד גבוה אז אתה מגיש דוח, אבל בחלק מהמקרים כבר נוכה לך מלוא המס, אתה מגיש דוח, אתה לא צריך להוסיף עוד מס.

נאמר רק לצורך העניין שבמסגרת דיונים בנושא של מאבק בהון השחור אז אחת ההצעות שעולות מפעם לפעם זה לחייב כמו שבארצות-הברית עושים, - -

חובת דיווח כללית.

- - חובת דיווח כללית שכל אזרח ידווח, לפשט אותה מאוד, שהוא לא יצטרך לקחת רואה-חשבון וכו', אבל שכל אחד יצטרך להגיש. גם אם לא תצליח לבדוק את כולם, אבל עצם זה שאדם צריך להגיש ולחתום, יכול להיות שזה ימנע מהרבה מאוד אנשים - - -

מה עמדת רשות המסים בעניין הזה?

יש שיקולים לפה ולפה, זה כרגע נשקל.

זה לא פשוט.

אנחנו עובדים על זה בשיתוף עם שר האוצר ואולי נביא מסקנות כאלה ואחרות לגבי - - -

המציאות היום שמצליחים לבדוק רק 3% מהתיקים, המציאות של היום, אז אם - - -

אבל הוסיפו להם תקנים.

גם זה. אנחנו מקווים שבתוספות תקנים יגיעו ל-12%, זה יהיה הישג עצום. זה היום, כך שאם תהיה חובת דיווח כוללת, כרגע לא רואים איך בכלל הם יצליחו לגעת בזה, זה חלק מהשיקולים. אנחנו גם במסגרת ועדת המשנה של אלעזר גם כן דנים בחלק מזה ועוד במעגלים אחרים בנושא - האם כן ללכת לכיוון כזה או לא, במסגרת המאבק בשוק השחור. נראה איך יתגלגלו הדברים, אבל זו הייתה סתם הערת אגב.

אז אנחנו חוזרים לתקנות. ב-1 בינואר 2013 נוסף סעיף שהוא 121ב לפקודה שקובע שחל מס על היסף. מס על היסף הוא מס נוסף על הכנסות גבוהות מעל 811,000, שהוא מטיל מס נוסף בשיעור של 2% על ההכנסה. מה שקורה, התקנות לא הותאמו לשיעור מס על היסף, והתקנות נותנות פטור על הכנסות מסוימות כשגובה ההכנסות האלה קבוע בתוספת. למשל, הכנסות מניירות ערך, הגובה הקבוע בתוספת לגביהם הוא בערך 1.5 מיליון שקל. מה שזה אומר, שבן-אדם שיש לו הכנסות מניירות ערך עד 1.5 מיליון שקל, וכבר נוכה לו בהתחלה המס הראשוני במקור, הוא לא צריך להגיש דוח. הבנק שניכה או התאגיד שניכה, שחלה עליו ניכוי מס במקור, ניכה את שיעור המס הרגיל הקבוע בחוק שהם 25% כי הוא לא מכיר, הוא לא יודע אם ההכנסה של אותו יחיד עולה על הסכום שקבוע על המס על היסף שבגינה הוא צריך להוסיף 2% נוספים או לא. קורה מצב אבסורדי - - -

למה הוא לא יודע? הוא יודע.

לא, הוא לא יודע. כי למשל, ביצעת איזושהי פעולה בשני תאגידים בנקאיים - חצי מיליון פה וחצי מיליון פה, את הדוחות שלך אתה אמור להגיש לרשות, הרשות בודקת את ההכנסה שלך, סוכמת אותה, נותנת לך ניכויים, קיזוזים, פטורים והכל ועל זה ממסה אותך.

הבנתי.

התאגיד מיישם, הוא בעצם שלוחה שלנו מבחינה טכנית.

מנכה במקור מה שיש לו.

בדיוק. אנחנו אומרים לו: בוא תנכה 25%, הרוויח, הפסיד, אותך זה לא מעניין, הוא יגיש דוח בסוף השנה. ולכן יוצא מצב אבסורדי שבחלק מסוים מההכנסות הפער בין ה-811,000 שעליו אמור להשתלם 2% הנוספים ועד הגובה הקבוע בתקנות בעצם יש לי חובה לשלם את המס, אבל אין לי חובה להגיש דוח. ולכן אנחנו לא רואים את הכסף הזה בפועל, אלא אם כן הבן-אדם באמת התנדב בא והגיש דוח.

ולכן, אנחנו מבקשים פשוט לעשות התאמה טכנית שכל הכנסות כאלה ואחרות בסכום מסוים שעולה על מס היסף, בגינם יצטרכו להגיש דוח. זה מה שאנחנו מבקשים לאשר.

אבל איך אזרח בסוף יודע שהוא צריך להגיש?

אזרח עקרונית מנכים לו מס המקור.

עוד הפעם, יש אזרח, יש לו כסף בשלושה בנקים, בכל בנק הוא עשה רווח של 700,000 שקל, - - -

מצוין, אז הוא יודע - - -

רגע, איך הוא יודע שהוא צריך לעשות את ההתאמה? כי הוא יודע שבמקור יורידו לו 25%, איך הוא בסוף יודע שהוא צריך לעשות – אין לו רואה-חשבון - - -

מצוין, אז אנחנו אומרים - אין לו רואה-חשבון, אנחנו אומרים בתקנות: הייתה לך הכנסה מניירות ערך של 811,000 שקל, אתה אומר 700,000, 700,000, כבר עברת את זה, אתה צריך להגיש דוח. את ניכוי המס העיקרי כבר עשית - - -

השאלה שלי היא, בסוף - -

בשמחה.

- - איך האזרח יודע שהוא צריך להגיש לך את ההתאמה ואת תשלום המס? איך הוא יודע בסוף?

זה חוק, אנחנו מפרסמים את זה בחוק, יש גם חוברת שאנחנו מפרסמים.

תהיה הודעה בבנק?

לא, הבנק מנכה את הניכוי מס במקור והחובה עליו. אם עשית פעולות פחות ממה שקבוע בתקנות אתה לא נכנס לגדר התקנות, אתה פטור.

אני עכשיו אזרח מן השורה.

מצוין.

לא יושב בוועדת הכספים ולא יודע על הדיון הזה בכלל, קיבלנו את ההחלטות, איך בסוף אתה מיידע את האזרח שהוא צריך לדווח על זה?

אנחנו מעבירים תקנות, התקנות מפורסמות, יש גם חוברת של "דע את זכויותיך", וברגע שזה הופך להיות חוק רשמי זה חל על כולם. זה חל על כולם. רוב האזרחים לא נכנסים לפה ולא מגישים דוח כי הם פטורים.

אני אומר לך שרוב האזרחים לא ידעו מזה, איך אתה מגיע אליו, לאזרח שהוא ידע שזה קיים, שהוא לא יעבור על החוק.

החוק פורסם ברשומות, מהרגע שהוא פורסם ברשומות חזקה עליו שהוא יודע את החוק, אבל מעבר לזה אנחנו גם מפרסמים את התקרות שבגינם צריך להגיש דוח, זה ברור, אין פה משהו חדש, אנחנו לא מחדשים, החובה נשארת, אנחנו לא נוגעים בה. מה שאנחנו מדברים - - -

השאלה שלי היא, אני מבין את מה שאתה אומר, אתה לא יורד לסוף דעתי. לא כולם נכנסים לרשומות ולא כולם בודקים את מה שמתפרסם, אבל איך בסוף אזרח יודע שהוא צריך לעשות את ההתאמות ולשלם את המס הנוסף הזה? חוץ מזה שאתה מפרסם ברשומות?

מפרסמים ברשומות, יש פרסום - - -

איך האזרח יודע? הוא מנהל את העניינים שלו - - -

אם זה עסק עצמאי הוא בכל מקרה מגיש דוח.

הוא מנהל את העניינים הכספיים בשלושה בנקים שונים, איך הוא ידע?

בסדר, אז בשלושה בנקים שונים - - -

מי נותן לו את ההודעה הזאת: לך תעשה את ההתאמה?

אנחנו מפרסמים סכומים שמעבר להם צריך להגיש דוח. ברגע - - -

כל רואי-החשבון - - -

כן, זה יועץ מס - - -

אני אומר לך, זה הסיפור, אתם לא יורדים לסוף דעתי, סליחה.

הסכום כבר קבוע בתקנות.

הבנתי מה שאתה אומר. בדרך כלל אנשים כאלה יש להם בטח - - -

אתם מדברים עכשיו על אלה שיש להם רואה-חשבון ויש להם איזשהו סדר. יש אזרחים שמנהלים את הכספים שלהם במוסדות שונים והם לא יודעים, ואין להם רואה-חשבון, הם יודעים שמנכים להם מס במקור, זה מה שהם יודעים. האזרח הפשוט לא צריך להיות מתוחכם וללכת ולהסתכל מה הוא צריך לשלם, אנחנו צריכים לבוא להגיד לו - - -

פה אין אזרח פשוט.

לא נכון.

פה אנחנו מדברים על אנשים שהסכומים הם מעל 811,000 שקל, אם זו הכנסה משכר אצלו הוא צריך להגיש דוח - - -

חייב להגיש דוח.

בוודאי, הוא צריך להגיש דוח.

אני כרגע נותן לך דוגמה לא הכנסה משכר.

פעילות מניירות ערך.

פעילות מניירות ערך. יש אנשים שפועלים בבנקים שונים, מחלקים את הסיכונים שלהם, הולכים ומנהלים את הכספים שלהם בכל מיני מקומות ללא רואי-חשבון, הם יודעים שמנכים להם את הכסף מראש במקור, מבחינתם הם שילמו מס.
אני שואל אותך, עכשיו אתה עושה את התיקון, איך הוא בסוף בקצה אותו בן-אדם שאין לו רואה-חשבון והוא יודע שהוא שילם את המס, איך הוא יודע שהוא צריך לעשות את ההתאמה וללכת לשלם עוד מס נוסף? כדי שהוא לא יהיה עבריין, כי אני מראש לא רוצה שהוא יהיה עבריין. אתה אומר: אוקיי, פרסמתי, יצאתי ידי חובה, אבל חלק גדול מאותם אנשים לא יודעים את זה בכלל.

אז אסביר לך. גם היום האנשים האלה יודעים כי מעל סכום מסוים הם ממילא צריכים להגיש דוח, אז השאלה שלך לא מתייחסת לתיקון, היא באופן כללי. הבנתי אותך נכון? כי היום יש כבר חובה של הגשת דוח שקבועה בחוק ובתקנות, שאם עשית פעילות בניירות ערך מעל 1.5 מיליון שקל, לא משנה איפה, אתה ממילא צריך להגיש דוח. אז זה לא רלוונטי כרגע לתיקון, כי החובה היא - - -

דוח על-ידי רואה-חשבון? מה?

כן, דוח שנתי על-ידי רואה-חשבון באופן מסודר. מה שאנחנו עושים פה, אנחנו רק משנים את הסכום שקבוע בפטור כך שגם המס על היסף ייכלל בו. מה שקורה בפועל, היום יש לך פטור בתקנות מ-1.5 מיליון, והמס על היסף חל על 811,000 שקל ומעלה, הבנק עצמו לא יכול לבדוק או לוודא - - -

הבנתי את נושא הבנק. הוא לא יכול לבדוק כי - - -

בוודאי, אז אתה מגיש דוח, אנחנו עושים התאמה פשוט טכנית לגבי החוק.

כלומר, האזרח בסוף ידע לשלם את המס.

כמו שהוא יודע היום. בוודאי, להגיש דוח.

אוקיי.

בואו תקריאו, בבקשה.

נקריא את זה. "בתוקף סמכותי לפי סעיף 134א לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 1 1. בתקנה 1 לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח–1988 (להלן - התקנות העיקריות), בהגדרה "הכנסה מנייר ערך", בפסקה (2), במקום "בתוספת ו'" יבוא "בסעיף 121ב לפקודה".

זה תיקון שאתם בעצם עושים אותו כיוון שאתם ממילא מבטלים את תוספת ו'.

נכון, כי תוספת ו' בעצם מדברת על בערך 1.5 מיליון שקל, ואנחנו רוצים להתאים את זה לגובה של המס על היסף.

"תיקון תקנה 3 2. בתקנה 3(א) לתקנות העיקריות, אחרי פסקה (7) יבוא:
"(8) הוא או בן זוגו חייבים במס נוסף בהתאם לסעיף 121ב לפקודה".

ביטול תוספת ו' 3. תוספת ו' לתקנות העיקריות - בטלה.

תחולה 4. תקנות אלה יחולו לגבי דוח שיש להגישו בשל שנת המס 2013 ואילך."

מתי צריך להגיש דוחות בשל שנת המס 2013?

דוחות בשל שנת המס 2013 מגישים תמיד שנה אחרי. שנה אחרי זה אנחנו אומרים שמגישים בסביבות מאי, זה החודשים האלה. גם לשכת רואי-החשבון הסבה את תשומת לבנו, ואנחנו מודיעים פה שלגבי אלה שהתחולה תחול עליהם, זאת אומרת, אלה שמקודם ממילא לא נכנסו לתקנות, או שנכנסו לתקנות בגדר הפטור ויצטרכו להגיש דוח נוסף, אז לגבי האוכלוסייה הזאת אנחנו נפרסם הודעה מסודרת וניתן אורכה של 90 יום נוספים מהמועד - - -

בהגשת הדוחות.

בוודאי. הגשת הדוחות, חלק מהם יכול להיות שכבר היו אמורים להגיש, זה גם תלוי במייצג, יכול להיות שהמייצג עצמו כבר יש לו אורכה אוטומטית.

לרוב המייצגים יש אורכה מאוד ארוכה לזה.

חלק מהם יש להם אורכה אוטומטית. בכל מקרה, מיום פרסום בחוק ניתן 90 יום נוספים שיגישו את הדוחות בצורה מסודרת. לגבי האוכלוסייה הספציפית שכרגע בעקבות התיקון - - -

כל מי שחל עליו התיקון הזה, כל מי שבעקבות התיקון צריך להגיש דוח, הוא לא יצטרך להגיש אותו עכשיו.

בדיוק. שרק בעקבות התיקון יצטרך להגיש דוח, כן, אכן. נוציא הודעה מסודרת.

מי בעד לאשר את תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון) התשע"ג–2014, כפוף להודעה שתוציא רשות המסים.

רשות המסים בנושא, בוודאי.

מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד
התקנות אושרו.

אושר.

תודה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:29.>