PAGE
2
ועדת הכספים
24/06/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 371>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ד (24 ביוני 2014), שעה 12:10
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 24/06/2014
שינויים בתקציב לשנת 2014
פרוטוקול
סדר היום
<שינויים בתקציב לשנת 2014>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
רוברט אילטוב
זהבה גלאון
משה גפני
בועז טופורובסקי
זבולון כלפה
יעקב ליצמן
שמעון סולומון
אלעזר שטרן
סתיו שפיר
מוזמנים
¶
>
סגן שר האוצר מיקי לוי
אבי דרוט - מנהל תחום תקציבים, תקשוב ממשלתי, משרד האוצר
פרידה יובל - סגנית מנהל מחלקת ירדן, משרד החוץ
עדי יפת - מנהלת תחום המים, תכנית איזראל ניו-טק, משרד הכלכלה
רועי קונפינו - רפרנט ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר
דניאל סוצ'י - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר
אורי שיינין - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר
גיא הרמתי - רפרנט ניצולי שואה, אגף התקציבים, משרד האוצר
אנסטסיה הראל - רפרנטית תעשיות ביטחוניות, אגף התקציבים, משרד האוצר
שחר ינאי - רפרנט ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר
אמיר רשף - רפרנט מקרקעין, אגף התקציבים, משרד האוצר
מיכל גלפרט - אגף התקציבים, משרד האוצר
מיכאל רבזין - רפרנט, אגף החשב הכללי, משרד האוצר
ניר אקשטיין - משרד האוצר
רונן ברוך - משרד האוצר
צבי קסלר - לוביסט, פוליסי, בשם בוני הארץ
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
על סדר היום שינויים בתקציב לשנת 2014. נמצאים כאן הרפרנטים. נתחיל בהעברה הראשונה.
פניות מספר 66 ו-67.
סתיו שפיר
¶
הערה. אתמול ראיתי שהצגת בתקשורת חלק מהפירוט של ההעברה למשרד החינוך שלא הסכמת לקיים עליה דיון למרות הפצרותיהם של כמעט כל חברי הכנסת שיושבים בוועדה, גם מהקואליציה. אבל לתקשורת היית מוכן למסור פרטים שאנחנו לא קיבלנו אותם כאן בוועדה. אני לא מבינה את הסתירה הזאת. אני גם לא מבינה מדוע לא אפשרת ליועץ המשפטי לוועדה, אתמול ישב כאן אייל לב ארי, לדבר עת אני ביקשתי וגם הצטרף אלי חבר הכנסת ליצמן. ביקשנו שיביע את חוות דעתו. ההתנהלות הזאת היא התנהלות, חלק מחברי הכנסת השתמשו במילה מביישת אבל היא הרבה יותר גרועה מזה.
סתיו שפיר
¶
אבל אתה יודע היטב שלא הקראת את כל הסכומים. אולי עכשיו, אנחנו עכשיו בוועדה יחסית שקטה, תרצה לחזור על הסכומים שהיו שם כדי שנבין מה היה במיליארד השקלים האלה.
סתיו שפיר
¶
אבל אתמול לא אפשרת להם לדבר ואני מבקשת שידברו עכשיו. ניסן, מה זה הדבר הזה שלא מאפשרים ליועץ משפטי להגיד מילה בוועדה? זה נוהל חדש שהייעוץ המשפטי לא יכול לדבר? זה כתוב היכן שהוא? יש מקום חדש בתקנון שבו כתוב שהייעוץ המשפטי לא מחויב לענות לחברי הכנסת כשהם מפנים אליו שאלות?
סתיו שפיר
¶
זה יצא מסדר היום כי אתה הורדת את זה מסדר היום בלי שייערך שום דיון. לא סתם זה לא על סדר היום. אתה זה שקובע את סדר היום. זה לא בטעות נפל מסדר היום אלא אתה אישרת את זה בלי לאפשר דיון ולו את הדיון הכי קטן והכי קצר בשאלות הבסיסיות על העברה של קרוב למיליארד שקלים. אני מבקשת שהיועצת המשפטית לוועדה תגיד מה היא חושבת על ההתנהלות הזאת.
סתיו שפיר
¶
אתה הסרת את זה מסדר היום. הנה, העליתי את זה לסדר היום. אני מבקשת מהיועצת המשפטית שתגיד מה חוות דעתה על הדרך בה התנהלת אתמול ולאורך השבועיים האחרונים עם העברה של 888 מיליון שקלים, שאנחנו לא קיבלנו עליה לא פירוט ולא הסברים ולא זכינו אפילו לרגע של דיון עם משרד האוצר.
סתיו שפיר
¶
כי אתה הסרת את זה מסדר היום. ברור שזה לא על סדר היום. אתה קובע את סדר היום. אתה לא יכול לקבוע שלא יהיה דיון על העברה תקציבית. זה משהו שאתה פשוט לא יכול לעשות. אני עדיין חוזרת ומבקשת מהיועצת המשפטית שתגיד מה חוות דעתה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תציג את הפניות.
הנושאים שלא קשורים לסדר היום, אני מבקש. מה זה שייך? עכשיו יתחילו לשאול אותך על נושאים אחרים. מה זה נקרא סדר יום? שידברו מה שבסדר היום ואת תעני.
סתיו שפיר
¶
העברות תקציביות, זה מה שעל סדר היום. אנחנו דנים בהעברות תקציביות ואנחנו אמורים עכשיו להעביר כספים. זה על סדר היום. זה בדיוק מה שעל סדר היום. אין הבדל בין העברה להעברה. כל עוד אנחנו לא מקבלים תשובות על העברה אחת של קרוב למיליארד שקלים, אין סיבה שנקבל תשובות אמיתיות גם על ההעברות האחרות. זה בדיוק הדיון ואני רוצה להבין מה אומר הייעוץ המשפטי של הוועדה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני אומר שוב. אם מישהו רוצה, והנה, אתה רואה את התקשורת, הרי זה מה שרוצים לעשות, תקשורת, וכבר דיברנו על זה שלוש פעמים.
סתיו שפיר
¶
ניסן, אתה רץ לתקשורת על כל פיפס. אתה מדבר אתנו על תקשורת? יש כאן בעיה מהותית של איך מתנהלת הוועדה הזאת ואיך נקבע תקציב המדינה ואתה הולך לתירוצים. מפריע לך שהציבור יודע מה קורה כאן? קשה לך שהציבור שומע מה אתה עושה בוועדה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הסברנו ואולי יש חילוקי דעות. דיברנו על זה כבר מספיק פעמים. אי אפשר בכל ישיבה להתחיל לדון כדי להביא את התקשורת ושזה יעלה. דנו ונגמר הסיפור.
אלעזר שטרן
¶
אם הלכה התקשורת, אני אומר מה השאלה. ניסן, קיים חשש. בסוף זה אושר אתמול, כלומר, אושר אי דיון.
סתיו שפיר
¶
ניסן, אתה מבזה את הוועדה. אתה לא מאפשר כאן לשאול שאלות. אתה מבזה את הוועדה. זה מה שאתה עושה.
אלעזר שטרן
¶
ניסן, אני אגיד לך מה השאלה שלי. אני יודע מתוך הייעוץ המשפטי שהנוהל שאתמול כאילו נתנו לו גיבוי, אני התנגדתי, יש להם מה לומר על זה, על אותה הבהרה. למה אני חושב שיש מקום שתתייחס לזה? אם אתמול הצלחת ליצור כאן רוב מכל מיני סיבות, יכול להיות שעכשיו זה הופך להיות נוהל שלנו, אז שנדע את זה. אם אתה חושב או אם הייעוץ המשפטי חושב שמה שהיה לא ראוי, שיגידו לנו פעם אחת ואולי תשמע גם אתה, גם אם זה בנוכחות התקשורת, שאני לא יודע איפה היא בכלל. אם תשמע שהנוהל הזה הוא נוהל לא תקין שלא יחזור, אם הוא חוזר - - -זה משהו אחר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ביקשו רביזיה ובסופו של דבר לפנים משורת הדין נתתי רביזיה. זה היה ביום שני והיו שש רביזיות.
סתיו שפיר
¶
אתה אומר כאן שקרים ומתקנים אותך. הייעוץ המשפטי לוועדה מתקנת אותך ואומרת לך שמה שאמרת הוא לא מדויק. ניסית למנוע מאתנו לקיים דיון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תן לי שנייה. תן לי לדבר. אני הבהרתי עם איל ינון, הסכמתי לפנים משורת הדין, אבל לא משנה. העליתי את זה. נקודה. נגמר הסיפור הזה. היו שש רביזיות. רביזיה ראשונה עלתה וכמו כל רביזיה, מי בעד, מי נגד, נפלה והסיפור נגמר. חמש רביזיות היו בסדר מסוים כמו שתמיד עושים לגבי רביזיות. גם הרביזיה הזאת לפי הסיכום שהיה, הייתה צריכה לעלות מי בעד ומי נגד, תיפול או לא תיפול. זאת הייתה הבקשה לרביזיה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אלעזר, ברביזיה השישית. במקום לעשות דבר רגיל של מי בעד ומי נגד, כמו שעשיתי בחמש הקודמות, אמרתי שאני מוכן לתת לכל אחד שהגיש את הרביזיה לנמק בשלוש דקות למה הוא חושב שצריך לפתוח את הרביזיה כדי שהחברים ישתכנעו ואולי יחליטו לפתוח ואז יהיה דיון. זה מה שהיה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ליצמן ביקש התייעצות סיעתית ונתנו לו. יצאנו אז ואחר כך זה התגלגל לכל מיני דברים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
נכנסתי לכאן ואמרתי שאני מוכן – ושוב, בגלל שדיברתי לא ייעוץ כייעוץ משפטי אלא כעצה – לתת יותר מזה, תשאלו את השאלות שאתם רוצים על התקנה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לפרוטוקול אמרתי שאני מוכן לתת לכולם לשאול שאלות כי זה מה שביקשו. אמרתי שאני מוכן לתת לשאול שאלות וביקשתי ממשה שגיא שייתן תשובות. אילן גילאון אמר בושה, זה אמר זה, זה אמר זה ואמרתם: אנחנו רוצים להצביע. יש לי הקלטה של השלושה שביקשו להצביע.
יעקב ליצמן
¶
אדוני היושב ראש, איך יכול להיות שרוב חברי הוועדה נגדך כולל האופוזיציה וכולל הקואליציה? יש לנו משהו אישי נגדך?
יעקב ליצמן
¶
אתה אישרת בניגוד למה שאומרים כאן, זה כן בסדר כי זה מחטף ומחטף הוא כשר. הוא מסריח אבל הוא כשר ואי אפשר לומר לא, אבל אני אומר לך שהיות שכולם כאן צעקו שרוצים דיון כי אנחנו חושדים בכל מיני דברים, עליך כיושב ראש האחריות לפתוח את הדיון ולומר שלא אכפת לך לעשות כן.
יעקב ליצמן
¶
אני יודע שיש לכם רוב. הגשתי הצעת חוק ואני יודע שהיא הולכת ליפול. זכותי להגיש הצעת חוק. לחברי הכנסת יש שאלות אותן הם רוצים לשאול.
סתיו שפיר
¶
נוח לך שהעברת קרוב למיליארד שקלים בלי שאף אחד כאן לא יודע מה העברת? יכולת להצביע, היה רוב, אבל אתה החלטת לא להצביע כי לא היה לך רוב ומנעת דיון בהעברה של קרוב למיליארד שקלים. עכשיו אני שואלת מה היה במיליארד השקלים האלה שכל כך עניין אותך להסתיר. תענה רק על השאלה הזאת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בואו נעבור. די. סיימנו. זה לא בסדר היום. אתה מוכן להתחיל להסביר על פניות 66 ו-67?
סתיו שפיר
¶
היועצת המשפטית שלך אומרת לך שאתה כרגע הטעית את הוועדה. לאף אחד אין מושג לאן עבר הכסף הזה. אתה לא מתבייש בהתנהלות הזאת? יושבים כאן חברי קואליציה שמוכנים פשוט להרים את היד ברגע שמבקשים מהם.
רועי קונפינו
¶
הפנייה נועדה להעביר סכום של כ-446 מיליון שקלים לתקציב הביטחון. הסכום הזה הוא בגין התחייבויות וסיכומים שונים בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון, סיכומים שהתקבלו אחרי העברת התקציב והחלטות ממשלה שונות.
רועי קונפינו
¶
בין השאר יש בפנייה סכום של 165 מיליון שקלים בגין סיכום בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון בגין הפרטת תע"ש.
רועי קונפינו
¶
יש סכום של 165 מיליון שקלים עבור פינוי מחנות תע"ש בהתאם לסיכום הבין-משרדי שנחתם בעקבות החלטת הממשלה בנושא. יש מאה מיליון שקלים בגין פינוי מחנות של משרד הביטחון, בעיקר קרן הקריה, בהתאם לסיכום בין-משרדי שנחתם בעקבות החלטת הממשלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
קיימנו על זה דיונים. הנושא של הפרטת תע"ש הוא עסק גדול וקיימנו כאן דיון. אני חושב שלוועדה יש חלק גדול בהגעה לפתרון בנושא של תע"ש לאחר 13 שנים שזה נמשך ונמשך. דווקא הוועדה הזאת אמרה חד וחלק עד כאן, אנחנו לא נאשר יותר העברת סכומים עד שהנושא ייפתר. כתוצאה מזה באמת נקבע לוח זמנים של כמה שבועות והגיעו להצעה מוסכמת של ההפרטה של תע"ש. קיימנו על כך דיון ארוך ומקיף.
מה שאתה כן יכול להסביר, תסביר, ומה שלא, יעבור לוועדה המשותפת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרנו שאם יש דברים שלא חייבים ויכולים להיות כאן, כמו תע"ש שהיה כאן, למה שלא יבואו לכאן?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זהבה, רק לתת לך דוגמה. אני חושב שזה דבר מאוד לא מכובד מה שהיה, ששר האוצר הופיע בוועדת החוץ והביטחון לדבר על המיליארד ולא כאן. אלינו זה עוד לא הגיע. זה צריך להגיע אלינו.
יעקב ליצמן
¶
אתמול היה עוול בוועדה כי אני זוכר כיושב ראש ועדת הכספים שכבר מכרנו את זה פעם אחת במיליארד ומשהו שקלים. הם לא זוכרים את זה. יש להם אלצהיימר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זהבה, לשאלתך, הסכום הזה יצטרך להגיע אלינו להעברה. כשהוא יגיע אלינו, אז אנחנו נקיים דיון ולא נתייחס לכל מה שהיה לפני כן כי אני חושב שהדרך הנכונה הייתה שזה יבוא קודם אלינו, השר יופיע כאן או שר הביטחון, אחד משניהם, יסבירו ואחר כך, אם יהיה צורך, זה יעבור לוועדה המשותפת לחלוקה.
רועי קונפינו
¶
כמו שאמרתי, יש כאן שני סכומים. גם הרפרנטים הרלוונטיים של הפרויקטים האלה נמצאים כאן ואפשר לתת פירוט מעבר למה שאני תכף אומר. בגדול מתוך 446 מיליון שקלים, יש 165 מיליון שקלים שהם בגין הסכם פינוי מחנות תע"ש. תע"ש נמצאת כיום, המתקן המרכזי של תע"ש נמצא כיום, באזור רמת השרון. זאת קרקע ששווה יחסית הרבה כסף. יש אינטרס למדינה להעביר את תע"ש ממקום מושבה כרגע לדרום. במסגרת הדבר הזה צריך לעשות הרבה מאוד פעולות, צריך להעביר סטטוטוריקה, צריך לעשות אינטגרציה של כל הגורמים, לוודא שהחקיקה עוברת, לוודא שהשטח שתע"ש אמורה לעבור אליו בדרום ברמת בקע מתוכנן ואפשר לבצע את כל התהליך בשטח ברמת השרון וכולי.
קריאה
¶
שניהם בעמידת משרד הביטחון באבני דרך שהוא אכן מצליח לעשות את הפעולות שמתבקשות כדי להעביר את תע"ש לדרום.
יעקב ליצמן
¶
שאלתי שתי שאלות. ראשית, מה ההבדל בין רזרבה כללית לרזרבה תכנית. אלה שני סעיפים נפרדים ואני שואל מה ההבדל בין השניים.
רועי קונפינו
¶
סעיף אחד בתכנית המעבר, הוא סעיף שמשמש למעבר מבחינה טכנית בין סעיפי תקציב שמשרד החינוך רוצה להעביר למשרד הרווחה. הדרך מבחינה טכנית לעשות את זה בתקציב היא דרך תכנית המעבר של הרזרבה הכללית.
יעקב ליצמן
¶
שאלה שנייה. למה אתה מביא את זה לכאן ולא לוועדת המשנה? אם יש דברים סודיים, כפי שאתה אומר, או-או.
רועי קונפינו
¶
הפרוצדורה של הכנסת אומרת שכל שינוי בגג התקציב של משרד הביטחון מאושר על ידי ועדת הכספים. זאת אומרת, אתם צריכים לאשר את המקורות.
יעקב ליצמן
¶
ברגע שאתה מתחיל להגיד לוועדה שאת זה אתה לא יכול לפרט ואת זה אתה לא יכול לפרט, ברגע זה המקום הוא לא כאן אלא תעביר את זה לשם. אנחנו הרי יודעים שאי אפשר להצביע על הכול, או על הכול ביחד או לא. אי אפשר להביא תתי סעיפים. אם הוא אומר לי שיש בעיה והוא לא יכול לגלות, אי אפשר להעביר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני חשבתי שמבחינת ועדת הכספים, הרי אוטומטית כאשר מגיע נושא של ביטחון, מצביעים על הסכום בלבד בלי הסברים ואת הפירוט מעבירים לוועדת המשנה. אני חשבתי שאם יש דברים שכן אפשר לפרט, למה שלא יפרטו כאן? דברים שלא יעברו לוועדת המשנה.
יעקב ליצמן
¶
הוא לא יכול להגיד לחברי הוועדה שלא חברים בוועדת המשנה שזה סודי ולכן הוא לא מגלה כאן. לא. או שהוא מגלה את הכול כאן ואם הוא לא מגלה את הכול כאן, תעביר שלם.
יעקב ליצמן
¶
אז הוא לא יכול להעביר את זה לכאן. אי אפשר לקחת סעיף אחד ולהגיד שהוא מגלה וסעיף שני הוא סודי ולכן הוא לא מגלה. אין דבר כזה.
יעקב ליצמן
¶
אי אפשר. אתה לימדת אותנו. אני יודע את זה כיושב ראש לפני כן, אבל אתה לימדת שאי אפשר לקחת סעיף אחד ולאשר אותו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני אומר שהאלטרנטיבה תהיה, ואולי זה נכון, שנאשר את 446 מיליון השקלים כסכום אחד והפירוט יהיה בוועדת המשנה.
יעקב ליצמן
¶
אדוני חבר הכנסת הנכבד, אני רוצה לומר לך מה כללי המשחק כאן. אם יש פנייה של שלושה סעיפים, ועדת הכספים לא יכולה להגיד שסעיף אחד היא מקבלת ולא את הסעיף השני ולכן היא מעבירה רק סעיף אחד ומחזירה את הסעיף השני. על פי חוק אין דבר כזה. או הכול או שמביאים פנייה חדשה.
זהבה גלאון
¶
אדוני, אני רוצה להצטרף לדברים של חבר הכנסת ליצמן. אם מביאים כאן סכום כולל, או שמפרטים את הכול או שלא מפרטים את הכול. אם לא מפרטים את הכול, זה צריך ללכת. אם לא מפרטים, אנחנו לא יכולים לאשר כי אנחנו לא יודעים מה המשמעות.
זהבה גלאון
¶
אני מראש מצביעה נגד ההעברה לתקציב הביטחון. אני חושבת שאין שום הצדקה לכך. תקציב הביטחון חולב מאתנו כסף בצורה פשוט בלתי מתקבלת על הדעת.
זהבה גלאון
¶
אבל אני אומרת עכשיו את דעתי. אני לא אומרת את דעתך. אני כן מצטרפת לעמדה שאומרת שאם אי אפשר לפרט את הפרטים, תביאו את הכול לוועדת משנה. אם רוצים להביא את זה לוועדת הזאת, אי אפשר לעשות צחוק מהוועדה הזאת. הוועדה הזאת היא לא חותמת גומי להגיד לה שמדובר בתקציב ביטחון, זה שושו ואנחנו לא יכולים לפרט אלא רק את סעיף א(2) נפרט ואת סעיף 1(3) לא נפרט. זה לא עובד כך.
אלעזר שטרן
¶
שאלה להבנה. ניסן, אולי צריך שינוי. הפעם אלה שלושה סעיפים של תקציב הביטחון שאחד מהם כאילו צריך ללכת לוועדה המשותפת. או שמאשרים את הכול יחד או שלא. אומר חבר הכנסת ליצמן שזה החוק. השאלה שלי כמובן היא למה זה החוק. זאת אומרת, האם אתה כיושב ראש ועדת הכספים או אני כחבר ועדת הכספים, הרי המנגנון הזה של החוק הזה שאי אפשר לפתוח, הרבה מאוד פעמים הוא מכשיר פוליטי ולא כלכלי ואני אומר למה אני מתכוון. אתה מגיש שלושים סעיפים על משהו וברור לך שאחד מהם לא יודע מה הוא מסתיר בחובו אבל אתה לא יכול להפריד אותו. מה שקרה, נגיד גם בחוק של אתמול ואני לא רוצה להגיד, קרה בגלל שאנשים רצו סעיפים חשובים בחוק אחרים, הפעילו לחץ ובתוך זה לא משנה מי שמארגן את זה – או במשרד האוצר או יושב ראש ועדת הכספים – דוחף לך עוד סעיפים.
אלעזר שטרן
¶
יש קצת קשר, אבל לא משנה. ניסן, זה לא עניין אישי. למה אי אפשר שאם יש שלושים סעיפים לומר שמאושרים 28 סעיפים ושלושה לא?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יכול להיות שזה לפי התקנון אבל אני אסביר לך בהגיון כי אני מניח שאם מגישים לך בקשה, יש איזה איזונים בפנים או אחד מאזן את השני ואני מניח שאחד קשור לשני.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה התקנון. מה שקורה לפעמים זה שאתה יכול להחזיר ולומר להם שיפצלו את התקנה הזאת.
אלעזר שטרן
¶
את זה אני מכיר, אבל אתה לא רוצה להגיד לפעמים ולא משנה מה ההיגיון. אני לא רוצה לרדת לדיון פוליטי נמוך. אני מבקש שזה יהיה דיון ענייני.
אלעזר שטרן
¶
שהם יעשו את זה. שיש הגיון במה שאני אומר. אתה אומר שיש הגיון במה שאני אומר וגם חבר הכנסת ליצמן אומר זאת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
של אחמד טיבי. של המגזר. היא טוענת שאסור שזה יהיה בו זמנית. היא טוענת שאי אפשר שיהיו שתיהן יחד למרות שיושב ראש הכנסת אישר.
שלומית ארליך
¶
מתקיימת עכשיו ישיבה של ועדת משנה של ועדת הכספים. תקנון הכנסת קובע שאסור לקיים ישיבת ועדת משנה יחד עם המליאה.
יעקב ליצמן
¶
ברגע שאנחנו מאשרים את זה בלי לדעת הכול, זה נותן לגיטימציה להעברה אתמול שאפשר להצביע בלי לדעת את הכול.
סתיו שפיר
¶
אבל את יודעת מה הם אוהבים. הם אוהבים להביא העברות גדולות. כך אנחנו לא רואים את הפרטים הקטנים ולא יכולים להבין מה קורה.
סתיו שפיר
¶
הם יכולים לפרק כל העברה כזאת לכמה סעיפים ולהעביר את זה אחת-אחת כדי שנוכל לדון בכל סעיף. הם בכוונה דוחפים הכול.
זהבה גלאון
¶
אני אומרת שהם לא יכולים לעשות את זה כך. אם זה סודי, אל תביאו את זה לכאן. אם זה לא סודי, תביאו את הכול לכאן.
סתיו שפיר
¶
ניסן, אני מציעה לך פשרה. אם עכשיו אי אפשר לקיים את הישיבה הזאת כי יש ועדת משנה, אולי תנצל את הזמן שיש כדי לשאול את חברי הכנסת איך הם היו רוצים לטפל בנוהל הזה של העברות תקציביות. בית המשפט ביקש מאתנו לדון בדבר הזה.
סתיו שפיר
¶
ניסן, איך הוועדה מתנהלת, זה הנושא הכי רציני שיש. אתה יכול לעשות כאן מעשה של תגובה ולייצר דיון ולשאול את חברי הכנסת מה הם חושבים במקום כל הזמן להתחמק מזה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מציע שבנושא הזה של התרכובת של הבקשות שהם מגישים, נקיים את הדיון מולם כי אני לא יודע מה להגיד לך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, לא על זה מדובר. מדברים על כך שאנחנו מאשרים חלק מתוך בקשה וחלק לא. ליצמן אומר שזה בלתי אפשרי לאשר חלק כן וחלק לא.
רוברט אילטוב
¶
זהבה, אין לנו בעיה עם תעסוקת ערבים. שתי קדנציות באופן רציף היה יושב ראש ועדת חקירה פרלמנטרית ובשתי הקדנציות הוא לא הגיש את המסקנות של הוועדה. לכן לתת לו עוד פעם לעשות את זה, אולי מישהו אחר ייקח את זה ויעשה את זה באמת כמו שצריך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותיי, אנחנו נצטרך להפסיק את הדיון לשעה. הייעוץ המשפטי אומר שאסור שוועדה וועדת משנה יעבדו באותו זמן, גם אם יש לו את אישור היושב ראש. אחת משתי הוועדות צריכה להפסיק את הדיון. אני לא יכול להפסיק אותו כי הוא הביא אנשים מכל קצווי ארץ. אנחנו נעשה הפסקה ובשעה 1:30 הדיון שלנו יתחדש.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אין לך דרך אחרת. את חייבת לעשות את זה. כדי להעביר לוועדת משנה, רק אנחנו מעבירים ותמיד שמים את הסכום בלי פירוט ובוועדת משנה ניתן הפירוט.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בביטחון כך זה תמיד. את מאשרת את הסכום.
<(הישיבה נפסקה בשעה 12:35 ונתחדשה בשעה 13:30.)>
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מחדש את הדיון. נתקלנו כאן באמת בבעיה. קיבלנו העברה כספית של הביטחון שבדרך כלל, כשזה מגיע, לפי התקנון אנחנו מאשרים את הסכום עצמו ולשם הפירוט זה עובר לוועדה המשותפת, אם זה חסוי. יש נושאים שהם לא חסויים והם נדונים כאן. כאן קיבלנו העברה שהיא שעטנז או כלאיים, שהיא משולבת כאשר יש בה שני אלמנטים שהם גלויים וניתנים לדיון והיתרה חסויה.
בעיקרון יש לנו שתי אופציות. ננהג כפי שתחליטו כאן. האופציה האחת שהיא הפשוטה היא להחזיר את ההעברה הזאת ולבקש מהם שיחלקו אותה לשני חלקים, לחלק החסוי בנפרד ולחלק הגלוי בנפרד ואז נקיים דיון על החלק הגלוי והחלק החסוי יועבר כסכום.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זאת אפשרות אחת. יהיו שתי העברות כספיות נפרדות. להחזיר את זה ולבקש שתי העברות כאשר בהעברה אחת יהיו שני הנושאים שאפשר לדון בהם כמו נושא של תע"ש.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
האפשרות השנייה אומרת שמאחר ובנושא של תע"ש כבר קיימנו בו דיון, אפשר להעביר את כל הסכום ויתקיים הדיון בוועדה המשותפת גם בה יש לנו נציגים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בין כה וכה תצטרכי לעשות כך. אם יפרקו את הפנייה לשתי פניות כך שפנייה אחת תגיע גלויה והשנייה לא, על הפנייה הלא גלויה נצטרך להצביע.
רועי קונפינו
¶
זה לפי תקנון הכנסת. זאת לא התנהלות של אגף התקציבים. לפי תקנון הכנסת אתם אמורים להחליט האם המקור ממנו מגיע הכסף הוא מקור ראוי או לא ראוי ולשקול את השיקולים שלכם.
סתיו שפיר
¶
סעיף הוצאות שונות. מה המנעד אליו הוא יכול להגיע? לאיפה אפשר להעביר כספים מהסעיף הזה? לכל מקום?
רועי קונפינו
¶
בתקציב המדינה באופן כללי יש הוצאות שאינן ידועות מראש או במועדן או בשיעורן. מכיוון שיש הוצאות שאינן ידועות או במועדן או בשיעורן, יש עתודות בתוך התקציב שאמורות לממן את הפעילויות האלה, אם למשל קורית סופה.
סתיו שפיר
¶
יש רזרבות. כשקרתה סופה לא העברנו הרבה מאוד כסף לסופה. יש רזרבות בתקציב כדי להעביר כספים לדברים מיוחדים כמו סופה, מלחמה וכולי.
סתיו שפיר
¶
אני שואלת מי השר האחראי על התחום הזה בתקציב. בכל משרד לכל סעיף יש שר אחראי. מי אחראי על התחום הזה?
רועי קונפינו
¶
אני כן יודע שמבחינת משרד הביטחון הם ישמחו לקבל את הכסף בהקדם האפשרי מכיוון שהם זקוקים לתזרים מזומנים.
סתיו שפיר
¶
יש רזרבות במשרדים שהם אמורים לספק את הצרכים של מקרים כאלה קיצוניים שקורים, אם יש סופה או אם חלילה יש מלחמה או דברים אחרים.
רועי קונפינו
¶
בתוך המשרדים יש עתודות שאמורות לממן למשל משהו שהוא ככל הנראה אמור לקרות בתוך המשרד ויש דברים שהם ברמה מדינתית. לצורך העניין, אם יש בצורת, אם יש שרב, אם צריך עכשיו לממן משהו כזה.
רועי קונפינו
¶
אם יש הוצאות שהם מעבר למה שאותו משרד יכול לממן, מה שהוא אמור לממן, הוא לא תכנן לממן את הדבר הזה, המדינה מחליטה שהיא רוצה לשים את הכסף, או בגלל שהיא לא ידעה שהדבר הזה יקרה או בגלל שהוא קרה אבל הפרויקט היה בסדר גודל גדול יותר.
רועי קונפינו
¶
אני לא יודע. אני יכול לבדוק. לא התבקשנו להביא את האינפורמציה הזאת היום אבל אנחנו נשמח להביא אותה לישיבה הבאה, אם תרצו.
סתיו שפיר
¶
אני יכולה לראות את שש הספרות. שמונה הספרות של הסעיף הזה, אין לך את זה מולך במחשב עת אתה מגיע לכאן?
סתיו שפיר
¶
אין לך פירוט לאן הולך הכסף? סעיף תקציבי. סעיף מספר 13. אין לך פירוט או אפילו מהזיכרון, אם אתה מייצג את המשרד כביכול העלום הזה, אין לך מידע לאיפה בדרך כלל הולך הכסף?
רועי קונפינו
¶
אני יכול לבדוק ספציפית מאיזה תקנה זה הגיע. אין לי את המידע הזה כאן אבל אני יכול לבדוק.
סתיו שפיר
¶
לא ספציפית. אנשים שמנידים את ראשם בשלילה, אבל אני מנסה להבין. יש כאן סעיף תקציבי שהוא נפרד מהמחסנים הרגילים בהם יש כספים להוצאות חירום, נקרא להן כך, שהן הדוגמאות שתמיד אנחנו רוצים להבין. האוצר ענה בתגובה לעתירה שלי שיש גם איזשהו סעיף שמוקדש לסכומים קואליציוניים שאני לא יודעת היכן הוא נמצא בתוך התקציב. האם זה הסעיף הזה?
רועי קונפינו
¶
אלה לאו דווקא הוצאות חירום. לדוגמה, כאשר פרויקט סלילת כביש מתארך ולוקח פי שתיים ממה שהוא היה אמור לעלות, גם זאת הוצאה שונה.
רועי קונפינו
¶
יש הוצאות שרזרבה שמשרד התחבורה יודעת לממן ויש הוצאות שהיא לא יודעת לממן. אני לא רפרנט של משרד התחבורה אבל אני יכול לבדוק את זה, אם תרצי.
רועי קונפינו
¶
הרפרנטים של תקציב המדינה לא נמצאים כאן. לא התכוננו לשאלות האלה. התכוננו לפנייה שהובאה לכאן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו נחזיר את הפנייה ונבקש מכם שתפצלו אותה לשתי פניות נפרדות כאשר פנייה אחת היא לגבי החלק הגלוי בו אפשר לדון ואלה הנושאים של תע"ש ומחנה שוהם, והפנייה השנייה תהיה על הסכומים ששייכים לוועדה המשותפת והיא תידון שם.
סתיו שפיר
¶
רק לסבר את אוזני חברי הוועדה, זה סעיף שבבסיס שלו יש 3.35 מיליארד שקלים. הרבה כסף. כל הוועדה למלחמה בעוני הייתה צריכה סכום כפול ממנו.
אלעזר שטרן
¶
ניסן, אני רוצה לבקש דבר אחד. אני רוצה לקבל תשובה על השיח הזה עם משרד האוצר, על כל ההצעות שבלתי ניתנות לשליטה של שלושים סעיפים יחד. אני רוצה שתהיה הפרדה כדי שנוכל לדון לגופו של עניין.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם נניח אני צריך לקנות כל מיני דברים, אני עושה לי רשימה, אבל בוודאי שיש קשר בין זה לבין זה לבין זה והקשר הוא החשבון בנק שלי.
אלעזר שטרן
¶
אני לא חושב שצריך לחכות להם. מקסימום תשאל אותם בדיון את השאלה הזאת שאתה שואל עכשיו. ועד הכספים היא נכה בעניין הדיונים. יש כאן נכות. אין לה את היכולת הזאת להפריד בין סעיפים ולכן אני מבקש לפתור את זה.
יעקב ליצמן
¶
אני מתפלא על כך שאתה מבקש חוות דעת שלהם. בסך הכול אנחנו מהווים את הביקורת היא עליהם ולא הם עלינו. לא צריך לקבל הסכמה שלהם.
גיא הרמתי
¶
הפנייה נועדה להוסיף 15 תקני סטודנטים לרשות לזכויות ניצולי השואה כדי לעזור בקליטת ניצולי השואה החדשים ויישום התכנית החדשה שאושרה לפני שבועיים.
יעקב ליצמן
¶
כמה סטודנטים ערבים? תכף נגיע לחרדים אבל קודם כל שאלתי כמה סטודנטים ערבים אתה על פי חוק חייב לקחת?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ניצולי השואה הרבה פעמים לא בקיאים ולא יודעים מה מגיע להם ומה לא מגיע להם. ראיתי בעיני שמגיע סטודנט שהתמחה בזה ובאורך רוח ובעדינות מסביר את הדברים. צריך לפעמים הרבה רגישות להסביר ולראות מה מגיע וזה מביא ברכה גדולה. שוב, אני לא בקיא אם יש מספיק תקנים או לא, אבל אם יש כאן בקשה להגדיל תקנים לנושא הזה, אני חושב שזה דבר מבורך.
יעקב ליצמן
¶
דבר מבורך. היות וזה מגיע משיא כוח אדם, סימן שאלה עובדי מדינה ולא משנה אם אלה סטודנטים או לא. אני רוצה לדעת אם הוא מקיים את החוק. אני הולך לדקדק על כל סעיף וסעיף ולבדוק אם הוא מקוים על פי חוק. שאלתי אם יש אפליה מתקנת ואני רוצה לדעת אם הוא הולך לתת את זה לסטודנטים ערבים.
יעקב ליצמן
¶
הוא לא בא לכאן עם ידע. הוא בא לבקש ממני אישור על 15 תקנים ואני רוצה לדעת למי זה הולך אבל הוא לא יודע.
יעקב ליצמן
¶
על פי חוק. זאת אפליה מתקנת. זה על פי חוק. הם מדברים על זה ומקיימים דיון מכובד מאוד עם כל הנוכחים כאן.
יעקב ליצמן
¶
הוא בא עם פנייה ל-15 תקנים. אני שאלתי אותו למי התקנים האלה הולכים. הם הולכים לסטודנטים. זה שיא כוח אדם. הוא אומר שזה לא תקציב המדינה אבל זה כן תקציב המדינה כי שיא כוח אדם זה תקציב המדינה. ברגע שזה תקציב המדינה וזה שיא כוח אדם, יש חוק אפליה מתקנת והוא צריך לתת לערבים.
יעקב ליצמן
¶
בסדר. הנה, הגעת. אני רוצה לחדד את השאלה ולשאול כמה הולך לאתיופים, כמה הולך לערבים, כמה הולך לנשים.
גיא הרמתי
¶
אני רוצה לומר שזה לא שיא כוח אדם למרות שהסעיף מכיל כוח אדם ולכן הכותרת שלו. בתוך הסעיפים יש תקנות כאשר האחת היא של סטודנטים, אחת באב"ץ ואחת של שיא כוח אדם. אין שינוי בשכ"א ואין שינוי באב"ץ. בתכנית כתוב כוח אדם לרשות ולמטה יש את הפירוט של סוגי כוח האדם השונים. אנחנו משנים רק את כוח האדם של הסטודנטים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני נצביע ואני מבקש שאתה תסב את תשומת לב מי שמפעיל את התכנית הזאת לחוק שהתקבל.
משה גפני
¶
אם אפשר לבקש ממנו, אם הוא יכול להביא בהמשך כמה לאחר קבלת החוק על הגדלת התקציב לניצולי שואה, כמה עזבו את ההגדרה של נצרך נזקק. עכשיו מקבלים יותר, כך שחלק עזב את ההגדרה הזאת. אני מגיש הצעת חוק על הנושא הזה ואני מבקש, אם אפשר, לקבל את הפרטים האלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד לאשר פנייה מספר 70 עם שתי הבקשות שנאמרו כאן?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 70 אושרה
אמיר רשף
¶
הפנייה הזאת נועדה להעמיד הלוואה לטובת שיפוץ של מלון שנמצא בירושלים. המלון הוא נכס שנמצא בבעלות האפוטרופוס על נכסי הנפקדים והוא צריך להישאר כזה, בבעלות המדינה. כרגע המלון הזה הוא הפסדי ואנחנו מכסים גירעון שנתי בסדר גודל של שישה מיליון שקלים בשנה. אי אפשר לעצור את הפעילות שלו.
אמיר רשף
¶
מלון שבע הקשתות שנמצא במזרח ירושלים בבעלות האפוטרופוס על נכסי נפקדים. המלון הוא הפסדי. מסיבות מדיניות הוא צריך להמשיך לפעול ולהישאר בבעלות הממשלה.
אמיר רשף
¶
המלון הוא הפסדי כרגע והמדינה מכסה את הגירעון שלו. על מנת להפוך אותו לרווחי נבנתה תכנית עסקית ונלקח מנהל מטעם המדינה שילווה את שיפוץ המלון. מטרת הפנייה התקציבית היא לאשר את ההלוואה שתועמד לטובת המלון לצורך שיפוצו, על מנת שהמדינה תפסיק להזרים לו כספים כפי שקורה במצב הנוכחי.
יעקב ליצמן
¶
למה משרד התיירות לא מופיע כאן כדי להסביר לנו כמה הוא נחוץ מעבר לפוליטיקה? גם פוליטיקה צריך להסביר משרד התיירות.
פרידה יובל
¶
עד 1967 המלון היה שייך לחברה ממשלתית ירדנית ולהם נשאר העניין, בגלל שזאת הייתה חברה ממשלתית. הטענה שלהם היא שזה לא נכסי נפקדים רגילים, לא מדובר באדם פרטי, בגורם פרטי שנפקד מהארץ, אלא ממשלת ירדן עדיין קיימת ואי לכך ולאור כל זאת עדיין יש להם את האינטרס ויש להם את העניין.
היחסים שלנו היום עם ירדן בפן האזרחי הגלוי הם קשים והם מורכבים ביותר. כל נגיעה שלנו באיזשהו נכס ירדני מכל סוג שהוא או מה שהם מפרשים כנכס ירדני, מיד מעורר תגובות מאוד מאוד קשות. אתמול זה הגיע למועצת הביטחון ואתמול הייתה גם הצבעה באונסקו על דברים אחרים אבל זה רק מעיד. ירדן היא זו שבעצם מוליכה את הגינויים שלנו בזירה הבינלאומית.
לנו יש אינטרס להרגיע את הרוחות בזה שאנחנו נחזור ונתפעל את המלון כמו שהוא היה מתופעל. החשש הירדני הוא שאנחנו הולכים לשנות את הסטטוס של המלון,שאנחנו הולכים לפטר את העובדים שמועסקים בו.
פרידה יובל
¶
הם פלשתינאים תושבי ירושלים. רובם עם תעודות זהות כחולות גם אם הם מגדירים את עצמם כפלשתינאים. הם אלה שמועסקים שם. כל נגיעה בהם מתפרשת על ידי הירדנים כפגיעה במקום כאשר מדי פעם היו כבר דיבורים על העברת המקום הזה לצבא כדי שהצבא ישתמש בו, על העברה למשטרה כאשר לפני כמה שנים היו דיונים על אפשרות העברתו למשטרה.
פרידה יובל
¶
למיטב ידיעתי, אין לו בעיה עם העניין הזה. אנחנו לא מחזירים את זה לירדנים, כך שלא צריכה להיות לו בעיה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אצלנו זה אצל האפוטרופוס. יום אחד יכול לבוא מישהו ויטען שזה שלו או שזה לא שייך?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם יסדרו והמקום יפעל טוב ויהיה רווחי, הרווח הולך להשקעה במקום או לירדנים או לישראלים?
מיכאל רבזין
¶
אני רוצה להבהיר שהמלון מתפקד כמלון. המצב הפיזי של המלון נמצא במצב קשה מאוד. לדעתי כבר עשרים שנים הוא לא שופץ ולכן האפשרות שלו להיות כרגע במצב מאוזן כלכלית, היא קשה ביותר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו שאלנו מי בעל הבית. לו יצויר שיש רווחים, לאן הם הולכים? אני רואה שאם יש הפסדים ממשלת ישראל משלמת אבל אם נניח יהיו רווחים, להן הם הולכים?
מיכאל רבזין
¶
בעשרים השנים האחרונות, עד האינתיפאדה השנייה, היו רווחים למלון והרווחים נצברו בחברה של המלון לצורכי המלון. זאת אומרת, זה אך ורק לצורכי המלון ואי אפשר לגעת בכספים האלה. בסופו של דבר החברה הזאת שייכת לאפוטרופוס ונכסי נפקדים.
מיכאל רבזין
¶
כרגע, בגלל שהמצב הפיזי של המלון הוא מאוד לא טוב, המחירים שהמלון מצליח לגבות הם מאוד זולים.
מיכאל רבזין
¶
הלוואי והיינו מצליחים לגבות 379 שקלים ללילה במלון כי אז לא היינו באים לוועדה לבקש כסף כי אז המלון היה מרוויח.
מיכאל רבזין
¶
לאפוטרופוס לנכסי נפקדים, כפי שידוע לנו, אין עוד נכסים בסגנון הזה. אין לו עוד מלונות. לא קיים דבר כזה וזה מקרה ייחודי.
זאת הלוואה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בדרך כלל זאת בקשה מאוד משונה. שמענו גם את נציגת משרד החוץ שהסבירה בטוב טעם את הבעיה שיכולה להיווצר אם זה לא קרה, לאף אחד מאתנו אין שום עניין שהבעיה תתעורר עם הירדנים, ומצד שני אני מבין שזאת הלוואה וכאשר המלון יחזור וירוויח, הוא יפרע את ההלוואה הזאת.
מיכאל רבזין
¶
לא, זה לא מה שאמרתי. אמרתי שההלוואה נועדה לשדרוג פיזי של המלון, להעלות מחירים ולהעלות תפוסה כדי שיוכל להפוך לרווחי כפי שהיה ולהחזיר את ההלוואה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פניות מספר 87 ו-88?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פניות מספר 87 ו-88 אושרו
מיכל גלפרט
¶
מדובר בהעברה של 11 מיליון ו-170 אלף שקלים לתמיכה בטכנולוגיות מים בהתאם להחלטת ממשלה 5243 מיום ה-22 בנובמבר 2012. בנוסף מדובר בהעברה של שלושה מיליון שקלים לתמיכה בתחליפי נפט בתחבורה בהתאם להחלטת ממשלה מספר 2790 מיום ה-30 בינואר 2011.
מיכל גלפרט
¶
כן. בנושא הטמעה של טכנולוגיות מים, מדובר על הטמעה בתאגידי המים. אלה טכנולוגיות שנמצאות בשלב הדאטה שלהם.
עדי יפת
¶
אני מנהלת תחום המים בתכנית איזראל ניו-טק. מדובר בתכנית לאומית שמקדמת טכנולוגיות של מים ואנרגיה מתחדשת. התכנית פועלת מתוקף שתי החלטות ממשלה, האחת לטכנולוגיות מים ואחת לאנרגיה מתחדשת. החלטת ממשלה בתחום תחליפי המים, מה שנעשה עם התקציב הזה – חלק מהתקציב הוא תקציב שיווקי בארץ.
עדי יפת
¶
החלטת הממשלה היא תכנית לאומית, זאת אומרת שתחתיה יושבים הרבה מאוד משרדי ממשלה וגופים סטטוטוריים כמו רשות המים וביחד אנחנו מקדמים את תעשיית המים הישראלית בעולם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם יש כאן פטנטים או כל מיני דברים, המדינה כמדינה עוזרת לכולם לייצא אותם לכל מיני מקומות.
עדי יפת
¶
של טכנולוגיות מים. יש לנו היום מספיק מים אבל בטח לא לייצא. התקציב הזה בעצם הולך לכל הפעילות השיווקית מסביב, חברות בארגונים בינלאומיים, תכנית להטמעת טכנולוגיות בשוק המים המקומי.
עדי יפת
¶
החברות משתתפות באופן מלא בתקציב של הפעילויות. זה גם תקציב שיווקי של חברות בשוק הפרטי. אנחנו בעצם עושים את התדמית הלאומית. אנחנו עוסקים בעיקר בתדמית הלאומית וכמובן בעידוד של חברות הזנק, חברות סטרט-אפ, בדרכים שונות.
עדי יפת
¶
החברות האלה הן פחות חברות שמבחינתנו חברות בתכנית שלנו. אלה חברות מים מינרלים. אני לא יכולה לענות לך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כדי לגרום לכך שהמים לא יסתמו ביוב, יש לך טכנולוגיות מיוחדות. גם כדי לגרום לכך שהמים לא ילכו לאיבוד בצינורות.
עדי יפת
¶
אינני יודעת. אינני כימאית או בתחום.
הנושא של האנרגיה הוא נושא של תחליפי נפט לתחבורה. מינהלת תחליפי תחבורה יושבת במשרד ראש הממשלה ולנו יש מוקד סיוע לחברות בהסרת חסמים מול רגולטורים שונים במדינה וכולי וגם כמובן תקציב שיווקי.
עדי יפת
¶
כל התעשייה הישראלית מקבלת את הסיוע בדרכים שונות. לא מדובר בסיוע כלכלי בהכרח. זאת אומרת, מדובר בשיווק של החברות, תדמית של ישראל, מיתוג של ישראל שבסופו של דבר מסייע לפעילות של נספחים מסחריים של משרד הכלכלה שעושים חיבורים שונים. לא בהכרח כל סיוע הוא סיוע כספי.
מיכל גלפרט
¶
אני אתן דוגמה. החברות עצמן לא מקבלות את הסיוע הכלכלי אלא לדוגמה במידה ומממנים כנס שמתקיים בארץ ומביאים אליו חברות מהארץ ומשקיעים מחוץ לארץ, זה נעשה במימון התקציב הזה.
עדי יפת
¶
מן הסתם יש חברות מים שמקבלות סיוע כספי ממשלתי אבל לא תחת התקציב הזה אלא תקציבי מדען ראשי ותקציבי סיוע לתעשייה.
עדי יפת
¶
כן. בסופו של דבר זה מתפרס על פני עבודה שלמה ורבה אבל בגדול כן. זה נשמע מאוד מצומצם כאשר אומרים יח"צ.
עדי יפת
¶
המשרד. יש לנו חברות חיצוניות שעוזרות לנו בשפה מיתוגית וכולי, אבל זה כבר תהליך שאנחנו בעיצומו. אני מזמינה את כולכם להיכנס לאתר איזראל ניו-טק נקודה גוב נקודה IL.
עדי יפת
¶
אני יכולה לתת לך את הפירוט. יש לי את הפירוט כאן. יש תכנית שיווקית שהיא לארץ, תכנית שיווקית שהיא לחוץ לארץ ואנחנו מפעילים כמובן אתרים מקוונים, מפיקים חוברות, עושים כנסים, מארגנים כנסי משקיעים.
עדי יפת
¶
בוודאי. אפשר לראות שתעשיית המים ייצאה ב-2006, עת אנחנו רק התחלנו את הפעילות, בסביבות ה-600 מיליון דולר ולאחר כמה שנים אנחנו רואים שאנחנו מתקרבים כבר לשני מיליארד דולר. עכשיו, ממש בימים אלה, אנחנו בונים סקר שאלון לחברות כדי לראות את היקף היצוא גם בנושא של שירותים ולאו דווקא מוצרים שאותם סופרים במכס.
מיכל גלפרט
¶
נכון. ההסכם התקציבי נחתם באוקטובר 2013. זאת החלטה לשלוש שנים. כאשר נחתם הסיכום התקציבי, הכסף הועבר גם רטרואקטיבית עבור שנת 2012 ולמעשה אין צורך להכניס את זה לתקציב כי זאת השנה האחרונה. אם ירצו כספים נוספים, זה יצטרך לעבור החלטת ממשלה נוספת.
עדי יפת
¶
הכול התעכב. ניסינו להעביר את החלטת הממשלה הרבה זמן אבל היה צריך לחכות עד שקמה הממשלה ועד שנקבע תקציב המדינה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פניות מספר 89 ו-90?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פניות מספר 89 ו-90 אושרו
משה גפני
¶
זה לא בסדר. הם מורידים בפנייה הזאת מתעסוקת החרדים. אי אפשר לחכות עם זה עד שתשקע השמש. אי אפשר לעבור לסדר היום. יש כאן הורדה מהחרדים.
משה גפני
¶
זה נזק גדול. צריך להוריד לחרדים. בפנייה יש הורדה לחרדים, לתעסוקת חרדים. אני רוצה שהרפרנט יבוא ושלא תשקע השמש בלי שהורדתם לחרדים.
בפניות 94 ו-95 יש הורדה מתעסוקת חרדים. הרפרנט לא נמצא וזה לא בסדר. צריך להביא אותו.
אבי דרוט
¶
פניות 104 ו-105 הן פניות שנועדו 8.6 מיליון שקלים לטובת גורם מאשר שזה פרויקט תעודות זהות חכמות. דנו בזה בשנה שעברה. זה פרויקט חמש-שנתי.
אבי דרוט
¶
לא. סך הפרויקט הוא ארבעים מיליון שקלים ואנחנו בשנה החמישית מתוך שש שנים. הפרויקט הוא מ-2010 עד 2015. בשנה הראשונה הועברו ארבעה מיליון שקלים, בשנה השנייה הועבר סדר גודל של חמישה מיליון וכולי וכולי. יש כאן את הפירוט המפורט. היום מדובר על 8.6 מיליון שקלים.
אבי דרוט
¶
אני לא יודע כמה אנשים נמצאים בתוך המאגר. אני יודע שמי שמבצע את הפרויקט הזה בשיתוף עם רשות האוכלוסין, זאת יחידת ממשל זמין, יחידה שפועלת להנגשת שירותים גם לציבור וגם לממשלה. אנחנו מפעילים את המערכת עצמה שמנפיקה.
אבי דרוט
¶
זה כרטיס שבנוי בצורה רב שכבתית שיש בפנים הגנות פלוס צ'יפ חכם שלא ניתן היום לזייף אותו. חלק גדול מאמצעי הזיהוי לא חשופים לציבור. זאת אומרת, רוב האנשים לא יודעים אפילו מה אמצעי הזיהוי, כך שמי שמורשה לבדוק את התעודות - - -
ניר אקשטיין
¶
זה בשיתוף עם רשות האוכלוסין. יש אחראי מטעם רשות האוכלוסין ואחראי מטעם ממשל זמין שהם בעצם מנהלי אבטחת המידע והם אחראים על אבטחת המידע.
סתיו שפיר
¶
זה שהמערכת עובדת, זה בסדר אבל יכול להיות שאזרחים לא ירצו להכניס את הפרטים שלהם. גם אני חוששת להכניס את הפרטים שלי למערכת כזאת שאני לא בטוחה אם היא מאובטחת באמת, מי מחזיק במידע הזה ומה הוא יעשה אתו.
אבי דרוט
¶
החשש הוא יותר גדול שייקחו את הנייר שלך ויזייפו אותו מאשר את הכרטיס החכם. הכרטיס הוא הרבה יותר בטוח מתעודת זהות רגילה.
סתיו שפיר
¶
אני לא חוששת מזיופים. אני חוששת מהמידע הפרטי שלי והעובדה שהוא מוחזק באמצעים שאני לא בטוחה אם הם באמת מאובטחים, כמו אזרחים רבים בישראל שחוששים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה היה חלק מהדיון בכנסת ובסופו של דבר הוחלט ללכת על זה אבל כרגע לא בצורה מחייבת אלא בצורת מדגם.
שמעון סולומון
¶
זאת השאלה העקרונית בכלל עת דובר על הביומטרי, האם יש סמכות למישהו לעקוב אחרי באופן אישי ושיהיו לו את כל הנתונים וכולי.
שמעון סולומון
¶
אני אישית עבדתי במשרד הפנים ואני בעד. יש לי את כל הסיבות שבעולם להסכים ואין לי בעיה עם זה. מעבר לביטחון האישי, זה גם לדאוג לביטחון האישי של כל אזרח בישראל, כך שאני מסכים עם זה. השאלה שלי היא כי הרי לא כל האזרחים רוצים בכך. יש לכם אמצעי אכיפה?
אבי דרוט
¶
אני חייב להבהיר משהו. ממשל זמין זה הגוף שמבצע את הפרויקט. אני מייצג את ממשל זמין ואנחנו מממנים את הפרויקט מכיסנו. יש לנו סיכום עם משרד הפנים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בואו נתמקד בזה כי השאלות לגופו של עניין הן שאלות מוסריות ויסודיות אבל הן לא לדרג שנמצא כאן.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד אישור פניות 104 ו-105?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פניות מספר 104 ו-105 אושרו
ניר אקשטיין
¶
פנייה 105 היא זאת ועוד העברות למרכבה. אני מניח שאתם מכירים את מרכבה. מרכבה זאת מערכת סליקת כספים ממשלתית וכל פעם שיש מודול חדש שאחד המשרדים מבקש, צריך להרחיב. יש כאן מודולים של צי הרכב הממשלתי שמתרחב.
ניר אקשטיין
¶
104 היא חלק מהפנייה. פנייה 105 כוללת בתוכה גם את 104 וגם עוד העברות נוספות כמו למשל מרכבה עם צי הרכב הממשלתי, מרכבה עם שירות נש"מ שזה בעצם תוספת מודולים, יש בממשל זמן עוד פרויקטים כמו סנונית, תיבת מסר אישי. בקיצור, כל מיני פרויקטים.
ניר אקשטיין
¶
ממשל זמין ומרכבה מבצעים פרויקטים לממשלת ישראל ומי שמקבל את הפרויקט משלם למרכבה וממשל זמין כדי שיבצעו את הפרויקט.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתה אומר שפנייה 105 כוללת גם את 104. בסדר. אנחנו נצביע.
למען הסר ספק, מי בעד אישור פנייה מספר 105?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 105 אושרה