ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 24/06/2014

תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) (תיקון מס' 2), התשע"ד-2014 (מועד להגשת בקשות לאישור חריג בארנונה)

פרוטוקול

 
PAGE
2
ועדת הכספים
24/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 366>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ד (24 ביוני 2014), שעה 10:00
<סדר-היום:>
<תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) (תיקון מס' 2), התשע"ד–2014 (מועד להגשת בקשות לאישור חריג בארנונה)>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
בועז טופורובסקי
אלעזר שטרן

<מוזמנים:>
איתיאל מלאכי - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הפנים

סיון להבי - תקציבים, שלטון מקומי, משרד הפנים

אפרת נחלון - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

עדי מוסקוביץ - יועמ"ש, התאחדות התעשיינים

נסים עוג'ר - עו"ד, איגוד הארגונים החברתיים

בועז ספיר - פעיל, המשמר החברתי

צבי לביא - ynet

אלכס כץ - לוביסט

קרין עמית - לוביסטית, פרילוג


<ייעוץ משפטי:>
שלומית ארליך
<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
רונית יצחק
<תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) (תיקון מס' 2), התשע"ד–2014 (מועד להגשת בקשות לאישור חריג בארנונה)>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בוקר טוב, רבותי, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון על סדר-היום: תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), בבקשה.
<איתיאל מלאכי:>
כידוע, רשות מקומית שרוצה לעשות שינויים בצו הארנונה שלה, העלאות או הפחתות, צריכה אישור של שר הפנים ושר האוצר. עד לפני ארבעה חודשים לוחות הזמנים היו שהמועצה מקבלת החלטה עד 1 בדצמבר שלפני שנת הכספים שבעדה מוטלת הארנונה; ב-1 בינואר הבן-אדם היה מקבל את השומה שהייתה יכולה להיות לא סופית; במהלך השנה השרים היו מקבלים את ההחלטה שלהם והנישום היה יכול להיות מחויב באופן רטרואקטיבי. לפני ארבעה חודשים נעשה תיקון חקיקה שהזיז את כל לוחות הזמנים אחורה כשהמטרה שלו שהנישום ב-1 בינואר ידע מה שומת הארנונה הסופית שהוא מקבל.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכל השנה קדימה.

<איתיאל מלאכי:>
לכל השנה קדימה. מה שנקבע בתיקון החקיקה הוא שהארנונה תוטל עד ה-1 ביולי שלפני שנת הכספים שבגינם מוטלת הארנונה, והחלטת השרים עד ה-15 בדצמבר, כך ששבועיים אחר כך ב-1 לינואר הנישום מקבל שומה סופית של ארנונה. באותו תיקון גם נקבע החריג וזה שנת בחירות. בשנת בחירות הרעיון היה שהמועצה היוצאת לא תקבל החלטה על הטלת ארנונה עבור המועצה הנכנסת, ולכן שם נקבע שהחלטת המועצה תהיה שלושה חודשים אחרי תחילת הכהונה של המועצה החדשה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק רגע, סליחה, עוד פעם את הקטע האחרון.
<איתיאל מלאכי:>
הקטע האחרון. החריג לתיקון החקיקה שנעשה לפני ארבעה חודשים הוא בשנת בחירות. בשנת בחירות לא רוצים שהמועצה היוצאת תקבל החלטה על הטלת ארנונה, ולכן נקבע שהטלת הארנונה תהיה שלושה חודשים אחרי תחילת הכהונה של המועצה. מה שאומר שבשנת בחירות אנחנו נשארים במצב היום שבו יש רטרואקטיביות מסוימת לנישום, אבל שוב, זה כחריג, ומתוך הרצון שהמועצות היוצאות לא יקבלו החלטה עבור הנכנסות.

<אלעזר שטרן:>
סליחה שנייה אחת, השומות האלה, במה הן תלויות, מה משפיע - למה יש מתח?

<איתיאל מלאכי:>
המצב שהיה עד לפני ארבעה חודשים, - - -

<אלעזר שטרן:>
הבנתי. הקשבתי. מה שאני שואל, המושג של שומה, בהנחה שהמטראז' לא השתנה, בהנחה שהמס עצמו הוא מס ידוע, הוא לא פר נישום - - -
<איתיאל מלאכי:>
אז בזה פתחתי, אם הרשות המקומית לא עושה שינויים בצו הארנונה אנחנו לא נמצאים בדיון הזה בכלל. רשות מקומית שמעוניינת להעלות את הארנונה שלה לנכס מסוים, לסיווגים מסוימים, לכל הסיווגים - -
<איתי חוטר:>
או להוריד.
<איתיאל מלאכי:>
- - או להפחית תעריפים - פה אנחנו צריכים לבוא ולקבל את אישור שר הפנים ושר האוצר, זו המסגרת.

<אלעזר שטרן:>
אוקיי. הבנתי את זה. זה לא על בן-אדם פרטי שפתאום הוא מופתע, זאת אומרת, זה על סקטור מסוים או ענף.

<איתיאל מלאכי:>
יכול להיות שהרשות אומרת
אני רוצה להעלות תעריפים לתעשייה, וזו רשות קטנה שיש לה נכס אחד לתעשייה, יכול להיות.

<אלעזר שטרן:>
בסדר, את זה אני מבין, אבל בדרך כלל – אנחנו מדברים על אותו דבר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל זה יכול להיות גם לפעמים שרשות עד היום החליטה ככה ופתאום מתחילה לחשב את הבית גם בצורה קצת שונה ממה שהיא חישבה קודם.

<איתי חוטר:>
זה שינוי שיטת חישוב.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע מה זה שיטת חישוב, לכן אני אומר, אנחנו עוד עוצרים את זה, אבל פשוט החליטה שהיא נניח בודקת עכשיו ברוטו-ברוטו, היא לא יכולה?

<איתיאל מלאכי:>
זה שינוי שיטת חישוב.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה שינוי והיא לא יכולה.

<איתיאל מלאכי:>
אדוני יודע את זה טוב מכולם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מחסנים היא לא תוכל להכניס בתוך.

<איתי חוטר:>
מי כמוך יודע, ניסן, שהרשות לא יכולה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה אסור על-פי בג"ץ, נכון?

<איתי חוטר:>
לא, על-פי ועדת הכספים.

<איתיאל מלאכי:>
לא, זה אסור על-פי התקנות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני עצרתי שאי-אפשר יהיה לחשב, אבל בהתחלה הכול הוקפא על-ידי בג"ץ, לא?

<איתיאל מלאכי:>
לא, לא, יש - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז מי הקפיא את זה בהתחלה? היה איזה שלב שהקפיאו את המצב, אמרו: זהו.

<שלומית ארליך:>
אתה מתכוון לחוקי ההקפאה.
<איתיאל מלאכי:>
אסביר. חוקי ההקפאה, באמצע שנות ה-80 הקפיאו את צווי הארנונה של הרשויות המקומיות, כמה שנים מאוחר יותר נקבע באופן מפורש בתקנות שלא ניתן לשנות את שיטת החישוב, וזה המצב כרגע. רשות שיש לה שיטת חישוב מסוימת לא יכולה לשנות אותה עד שזה ישונה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בג"ץ יותר חזק מתקנות, תקנות אפשר לקום בבוקר - - -
<איתיאל מלאכי:>
בג"ץ פירש מהי שיטת חישוב.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רציתי רק לרענן את הזיכרון שלנו.
<איתיאל מלאכי:>
בקיצור, השורה התחתונה, התיקון שאנחנו מבקשים היום הוא בעצם השלמה לתיקון החקיקה שפשוט בא להסדיר את מועד הגשת הבקשות - אם נקבע שמועד ההחלטה על הטלת הארנונה הוא 1 ביולי, אנחנו מבקשים לקבוע שמועד הגשת הבקשות הוא שבועיים לאחר החלטת המועצה. אם זו שנה רגילה - 1 ביולי, אם זה אחרי בחירות - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לי עוד שאלה. נניח, אדם שבונה בית ועושה חניה בתוך הבית – שזה בדרך כלל דבר מאוד מועדף אז הוא לא תופס חניה על הרחוב – במשך הזמן פתאום אתה רואה, ברשות רואים שהחניה הזאת הפכה לחדר המשחקים של הילדים, אז היא רשאית לגבות ארנונה.
<איתיאל מלאכי:>
בוודאי, כן.
<להבי סיון:>
סקר מחדש.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז היא מעלה את הארנונה, נכון? הנה, יש לך עוד פעם הזדמנות שבה יכול להיות איזשהו דו-שיח - אז הרשות מגישה לו, הוא מגיש ערער או מגיש שומה או שהוא אומר: לא מדדתם נכון, הרי זה קיים.
<איתיאל מלאכי:>
אסביר. אם יש לי ברחוב מסוים חנות גלידות ואחרי זה הופכים אותה למחסן או למגורים, ודאי שהארנונה משתנה בהתאם לצו המסים, צו המסים לא משתנה, מה שמשתנה הוא השימוש. הארנונה מוטלת לפי השימוש.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הרי זה לא פשוט, הרי אותו אחד לא אומר שזה חדר משחקים, הוא אומר "חניה". אני מודיע לך באחריות שכל ראש רשות שיחליט להכניס מהנדס ולמדוד את הבתים – שוב אני מדבר, אני לא יודע על רבי-הקומות ששם אולי זה קבלנים, אבל אני אומר בבנייה – ולבדוק לפי אותם עקרונות, בלי לשנות את העקרונות, הוא יגלה דברים אחרים לגמרי ממה שהוא מחייב כבר 20 שנה.

<איתיאל מלאכי:>
זה נכון.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ואז תהיה לנו עוד פעם הזדמנות לכל מיני שומות.

<איתיאל מלאכי:>
זה קורה כל הזמן, הארנונה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ראש רשות חכם לא יכנס לזה, אלא אם כן הוא זקוק נואשות לכסף.
<איתיאל מלאכי:>
הארנונה מוטלת לפי השימוש בנכס, ככל שהשימוש משתנה הארנונה משתנה, התעריף משתנה, זה מאוד ברור.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, רק השימוש, המדידות, מאה אחוז.

<איתיאל מלאכי:>
לעניינינו, מה שמבוקש באמת זה שהגשת הבקשה לשרים תהיה שבועיים לאחר קבלת ההחלטה במועצה יהא מועדה אשר יהא, זה כהשלמה לתיקון החקיקה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חברי, שאלות?

<איתי חוטר:>
מבחינתנו זה מתואם עם מרכז שלטון מקומי, זה חלק בלתי נפרד מהתיקון שנעשה בחוק להקדמת המועדים לצווי הארנונה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה מחייב, אם הקדימו אז גם פה צריכים.
<איתי חוטר:>
כמובן שהיו לנו מלחמות קשות עם המשרד על זה שיש רק שבועיים ימים להכין בקשה לשרים, אבל זה הדבר הנכון לעשות.

<שלומית ארליך:>
רק מבחינת נוסח, איתיאל, שמתי לב עכשיו שיש אולי איזשהו אי-דיוק, המילה "בגינה" זה צריך להיות "שבעדה", ובמקום תקנת משנה (א)(1) עד (3) זה קבוע בהוראת שעה, אבל בהוראת קבע קבוע בתקנת משנה (א), ולכן ביקשתם לתקן את זה? זה תיקוני נוסח, אבל אנחנו - - -
<חזקיה ישראל:>
טעות בנוסח שם. נוסח, כן, יש שם בעיה.
<איתיאל מלאכי:>
כן, כן, בסדר. "בעדה", נכון. זה צריך להיות "בעדה" ולא "בגינה". לגבי הוראת השעה, מה את אומרת?
<שלומית ארליך:>
בתקנות משנה (א)(1) עד (3) זה קבוע היום בהוראת השעה, אבל בהוראה הקבועה קבוע בתקנת משנה (א), לכן אתם מתקנים את זה? בהוראה הקבועה כתוב: בתקנת משנה (א)(1) עד (3)?
<איתיאל מלאכי:>
לא, עשינו את זה פשוט יותר מסודר, אני לא חושב שיש לזה משמעות, כי יש רק שלושה תתי-סעיפים.
<שלומית ארליך:>
זה נוסח, אראה לך את זה אחר כך.
<איתיאל מלאכי:>
בסדר.

<אלעזר שטרן:>
אני חושב שעיקר הבעיה זה לא נוהלי העדכון, ההודעות, אלא הגובה של הארנונה, פה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה דבר אחד. עיקר הבעיה פה, שאני מכיר אותם כבר הרבה זמן, זה שיטת המדידה שהם רצו לשנות.
<שלומית ארליך:>
שינוי שיטת החישוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שינוי שיטת החישוב, שבזה זה תקוע.
<אלעזר שטרן:>
אתה צודק, גם זה. גם זה וגם – אתה יודע.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דרך אגב, איך מודדים היום ברוב הרשויות? מהנדס נכנס ומודד? או שהם מסתכלים, מצלמים מבחוץ ועושים את החישוב?

<אלעזר שטרן:>
מבחוץ.
<איתי חוטר:>
זה תלוי בשיטה.
<עדי מוסקוביץ:>
מדידה, מדידה בפועל, בעין עם מודד.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בפנים? בתוך הבית?

<איתי חוטר:>
אם זה שיטת ברוטו-ברוטו, אין מדידה בתוך הבית.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ככה אנחנו עושים, אבל שמעתי שבהרבה מקומות - - -

<איתי חוטר:>
נכון, זה שיטה של ברוטו-ברוטו שלוקחת בחשבון גם את הקירות החיצוניים של המבנה, אין צורך להיכנס ולמדוד בתוך הבית.

<אלעזר שטרן:>
לדעתי, מערעורים הם יבואו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל בדרך כלל זה לא כך, כי אם יש קומות ויש מדרגות, ומדרגות הרבה פעמים נחשבות כ-50% רק מהשטח. לכן אני אומר, כשמודדים מבחוץ הרבה פעמים כשאתה נכנס פנימה אז זו תוצאה אחרת לגמרי מאשר בפנים. אנשים לא מודעים בטח, אין להם כוח, אולי גם לרשויות אין כוח.

חברי, שאלות או משהו? מי בעד לאשר את תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – פה אחד
התקנות אושרו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אושר פה אחד.
הישיבה ננעלה בשעה 10:15.

קוד המקור של הנתונים