PAGE
2
ועדת הכספים
24/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 366>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ד (24 ביוני 2014), שעה 10:00

<תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) (תיקון מס' 2), התשע"ד–2014 (מועד להגשת בקשות לאישור חריג בארנונה)>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
בועז טופורובסקי
אלעזר שטרן

>
איתיאל מלאכי - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הפנים

סיון להבי - תקציבים, שלטון מקומי, משרד הפנים

אפרת נחלון - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

עדי מוסקוביץ - יועמ"ש, התאחדות התעשיינים

נסים עוג'ר - עו"ד, איגוד הארגונים החברתיים

בועז ספיר - פעיל, המשמר החברתי

צבי לביא - ynet

אלכס כץ - לוביסט

קרין עמית - לוביסטית, פרילוג

שלומית ארליך

טמיר כהן

רונית יצחק
<תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) (תיקון מס' 2), התשע"ד–2014 (מועד להגשת בקשות לאישור חריג בארנונה)>

בוקר טוב, רבותי, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון על סדר-היום: תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), בבקשה.

כידוע, רשות מקומית שרוצה לעשות שינויים בצו הארנונה שלה, העלאות או הפחתות, צריכה אישור של שר הפנים ושר האוצר. עד לפני ארבעה חודשים לוחות הזמנים היו שהמועצה מקבלת החלטה עד 1 בדצמבר שלפני שנת הכספים שבעדה מוטלת הארנונה; ב-1 בינואר הבן-אדם היה מקבל את השומה שהייתה יכולה להיות לא סופית; במהלך השנה השרים היו מקבלים את ההחלטה שלהם והנישום היה יכול להיות מחויב באופן רטרואקטיבי. לפני ארבעה חודשים נעשה תיקון חקיקה שהזיז את כל לוחות הזמנים אחורה כשהמטרה שלו שהנישום ב-1 בינואר ידע מה שומת הארנונה הסופית שהוא מקבל.

לכל השנה קדימה.

לכל השנה קדימה. מה שנקבע בתיקון החקיקה הוא שהארנונה תוטל עד ה-1 ביולי שלפני שנת הכספים שבגינם מוטלת הארנונה, והחלטת השרים עד ה-15 בדצמבר, כך ששבועיים אחר כך ב-1 לינואר הנישום מקבל שומה סופית של ארנונה. באותו תיקון גם נקבע החריג וזה שנת בחירות. בשנת בחירות הרעיון היה שהמועצה היוצאת לא תקבל החלטה על הטלת ארנונה עבור המועצה הנכנסת, ולכן שם נקבע שהחלטת המועצה תהיה שלושה חודשים אחרי תחילת הכהונה של המועצה החדשה.

רק רגע, סליחה, עוד פעם את הקטע האחרון.

הקטע האחרון. החריג לתיקון החקיקה שנעשה לפני ארבעה חודשים הוא בשנת בחירות. בשנת בחירות לא רוצים שהמועצה היוצאת תקבל החלטה על הטלת ארנונה, ולכן נקבע שהטלת הארנונה תהיה שלושה חודשים אחרי תחילת הכהונה של המועצה. מה שאומר שבשנת בחירות אנחנו נשארים במצב היום שבו יש רטרואקטיביות מסוימת לנישום, אבל שוב, זה כחריג, ומתוך הרצון שהמועצות היוצאות לא יקבלו החלטה עבור הנכנסות.

סליחה שנייה אחת, השומות האלה, במה הן תלויות, מה משפיע - למה יש מתח?

המצב שהיה עד לפני ארבעה חודשים, - - -

הבנתי. הקשבתי. מה שאני שואל, המושג של שומה, בהנחה שהמטראז' לא השתנה, בהנחה שהמס עצמו הוא מס ידוע, הוא לא פר נישום - - -

אז בזה פתחתי, אם הרשות המקומית לא עושה שינויים בצו הארנונה אנחנו לא נמצאים בדיון הזה בכלל. רשות מקומית שמעוניינת להעלות את הארנונה שלה לנכס מסוים, לסיווגים מסוימים, לכל הסיווגים - -

או להוריד.

- - או להפחית תעריפים - פה אנחנו צריכים לבוא ולקבל את אישור שר הפנים ושר האוצר, זו המסגרת.

אוקיי. הבנתי את זה. זה לא על בן-אדם פרטי שפתאום הוא מופתע, זאת אומרת, זה על סקטור מסוים או ענף.

יכול להיות שהרשות אומרת: אני רוצה להעלות תעריפים לתעשייה, וזו רשות קטנה שיש לה נכס אחד לתעשייה, יכול להיות.

בסדר, את זה אני מבין, אבל בדרך כלל – אנחנו מדברים על אותו דבר.

אבל זה יכול להיות גם לפעמים שרשות עד היום החליטה ככה ופתאום מתחילה לחשב את הבית גם בצורה קצת שונה ממה שהיא חישבה קודם.

זה שינוי שיטת חישוב.

אני יודע מה זה שיטת חישוב, לכן אני אומר, אנחנו עוד עוצרים את זה, אבל פשוט החליטה שהיא נניח בודקת עכשיו ברוטו-ברוטו, היא לא יכולה?

זה שינוי שיטת חישוב.

זה שינוי והיא לא יכולה.

אדוני יודע את זה טוב מכולם.

מחסנים היא לא תוכל להכניס בתוך.

מי כמוך יודע, ניסן, שהרשות לא יכולה.

זה אסור על-פי בג"ץ, נכון?

לא, על-פי ועדת הכספים.

לא, זה אסור על-פי התקנות.

אני עצרתי שאי-אפשר יהיה לחשב, אבל בהתחלה הכול הוקפא על-ידי בג"ץ, לא?

לא, לא, יש - - -

אז מי הקפיא את זה בהתחלה? היה איזה שלב שהקפיאו את המצב, אמרו: זהו.

אתה מתכוון לחוקי ההקפאה.

אסביר. חוקי ההקפאה, באמצע שנות ה-80 הקפיאו את צווי הארנונה של הרשויות המקומיות, כמה שנים מאוחר יותר נקבע באופן מפורש בתקנות שלא ניתן לשנות את שיטת החישוב, וזה המצב כרגע. רשות שיש לה שיטת חישוב מסוימת לא יכולה לשנות אותה עד שזה ישונה.

בג"ץ יותר חזק מתקנות, תקנות אפשר לקום בבוקר - - -

בג"ץ פירש מהי שיטת חישוב.

רציתי רק לרענן את הזיכרון שלנו.

בקיצור, השורה התחתונה, התיקון שאנחנו מבקשים היום הוא בעצם השלמה לתיקון החקיקה שפשוט בא להסדיר את מועד הגשת הבקשות - אם נקבע שמועד ההחלטה על הטלת הארנונה הוא 1 ביולי, אנחנו מבקשים לקבוע שמועד הגשת הבקשות הוא שבועיים לאחר החלטת המועצה. אם זו שנה רגילה - 1 ביולי, אם זה אחרי בחירות - - -

יש לי עוד שאלה. נניח, אדם שבונה בית ועושה חניה בתוך הבית – שזה בדרך כלל דבר מאוד מועדף אז הוא לא תופס חניה על הרחוב – במשך הזמן פתאום אתה רואה, ברשות רואים שהחניה הזאת הפכה לחדר המשחקים של הילדים, אז היא רשאית לגבות ארנונה.

בוודאי, כן.

סקר מחדש.

אז היא מעלה את הארנונה, נכון? הנה, יש לך עוד פעם הזדמנות שבה יכול להיות איזשהו דו-שיח - אז הרשות מגישה לו, הוא מגיש ערער או מגיש שומה או שהוא אומר: לא מדדתם נכון, הרי זה קיים.

אסביר. אם יש לי ברחוב מסוים חנות גלידות ואחרי זה הופכים אותה למחסן או למגורים, ודאי שהארנונה משתנה בהתאם לצו המסים, צו המסים לא משתנה, מה שמשתנה הוא השימוש. הארנונה מוטלת לפי השימוש.

הרי זה לא פשוט, הרי אותו אחד לא אומר שזה חדר משחקים, הוא אומר "חניה". אני מודיע לך באחריות שכל ראש רשות שיחליט להכניס מהנדס ולמדוד את הבתים – שוב אני מדבר, אני לא יודע על רבי-הקומות ששם אולי זה קבלנים, אבל אני אומר בבנייה – ולבדוק לפי אותם עקרונות, בלי לשנות את העקרונות, הוא יגלה דברים אחרים לגמרי ממה שהוא מחייב כבר 20 שנה.

זה נכון.

ואז תהיה לנו עוד פעם הזדמנות לכל מיני שומות.

זה קורה כל הזמן, הארנונה - - -

ראש רשות חכם לא יכנס לזה, אלא אם כן הוא זקוק נואשות לכסף.

הארנונה מוטלת לפי השימוש בנכס, ככל שהשימוש משתנה הארנונה משתנה, התעריף משתנה, זה מאוד ברור.

בסדר, רק השימוש, המדידות, מאה אחוז.

לעניינינו, מה שמבוקש באמת זה שהגשת הבקשה לשרים תהיה שבועיים לאחר קבלת ההחלטה במועצה יהא מועדה אשר יהא, זה כהשלמה לתיקון החקיקה.

חברי, שאלות?

מבחינתנו זה מתואם עם מרכז שלטון מקומי, זה חלק בלתי נפרד מהתיקון שנעשה בחוק להקדמת המועדים לצווי הארנונה.

לא, זה מחייב, אם הקדימו אז גם פה צריכים.

כמובן שהיו לנו מלחמות קשות עם המשרד על זה שיש רק שבועיים ימים להכין בקשה לשרים, אבל זה הדבר הנכון לעשות.

רק מבחינת נוסח, איתיאל, שמתי לב עכשיו שיש אולי איזשהו אי-דיוק, המילה "בגינה" זה צריך להיות "שבעדה", ובמקום תקנת משנה (א)(1) עד (3) זה קבוע בהוראת שעה, אבל בהוראת קבע קבוע בתקנת משנה (א), ולכן ביקשתם לתקן את זה? זה תיקוני נוסח, אבל אנחנו - - -

טעות בנוסח שם. נוסח, כן, יש שם בעיה.

כן, כן, בסדר. "בעדה", נכון. זה צריך להיות "בעדה" ולא "בגינה". לגבי הוראת השעה, מה את אומרת?

בתקנות משנה (א)(1) עד (3) זה קבוע היום בהוראת השעה, אבל בהוראה הקבועה קבוע בתקנת משנה (א), לכן אתם מתקנים את זה? בהוראה הקבועה כתוב: בתקנת משנה (א)(1) עד (3)?

לא, עשינו את זה פשוט יותר מסודר, אני לא חושב שיש לזה משמעות, כי יש רק שלושה תתי-סעיפים.

זה נוסח, אראה לך את זה אחר כך.

בסדר.

אני חושב שעיקר הבעיה זה לא נוהלי העדכון, ההודעות, אלא הגובה של הארנונה, פה - - -

זה דבר אחד. עיקר הבעיה פה, שאני מכיר אותם כבר הרבה זמן, זה שיטת המדידה שהם רצו לשנות.

שינוי שיטת החישוב.

שינוי שיטת החישוב, שבזה זה תקוע.

אתה צודק, גם זה. גם זה וגם – אתה יודע.

דרך אגב, איך מודדים היום ברוב הרשויות? מהנדס נכנס ומודד? או שהם מסתכלים, מצלמים מבחוץ ועושים את החישוב?

מבחוץ.

זה תלוי בשיטה.

מדידה, מדידה בפועל, בעין עם מודד.

בפנים? בתוך הבית?

אם זה שיטת ברוטו-ברוטו, אין מדידה בתוך הבית.

ככה אנחנו עושים, אבל שמעתי שבהרבה מקומות - - -

נכון, זה שיטה של ברוטו-ברוטו שלוקחת בחשבון גם את הקירות החיצוניים של המבנה, אין צורך להיכנס ולמדוד בתוך הבית.

לדעתי, מערעורים הם יבואו.

אבל בדרך כלל זה לא כך, כי אם יש קומות ויש מדרגות, ומדרגות הרבה פעמים נחשבות כ-50% רק מהשטח. לכן אני אומר, כשמודדים מבחוץ הרבה פעמים כשאתה נכנס פנימה אז זו תוצאה אחרת לגמרי מאשר בפנים. אנשים לא מודעים בטח, אין להם כוח, אולי גם לרשויות אין כוח.

חברי, שאלות או משהו? מי בעד לאשר את תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – פה אחד
התקנות אושרו.

אושר פה אחד.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:15.>