הכנסת התשע-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 2

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים

לקידום זכויות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית

יום שלישי, י"ט בסיון התשע"ד (17 ביוני 2014), שעה 14:00

תוכנית החומש של המגזר הערבי והדרוזי

חמד עמאר – היו"ר

אבישי ברוורמן

באסל גטאס

אחמד טיבי

ניסן סלומינסקי

עיסאווי פריג'

אמיר וייס - ראש אגף מדיניות ממשלתית, הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי והדרוזי, משרד ראש הממשלה

האשם חוסין - מנהל תחום בכיר, מיעוטים, אגף פנים, תכנון ופיתוח, משרד ראש הממשלה

גונן ירום - מנהל תחום בכיר, עיר ללא אלימות המשרד לביטחון פנים

סיון להבי - תקציב, שלטון מקומי, משרד הפנים

יובל טלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

מירי שמואלי - מנהלת תחום תכנון, אגף לאסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה

אימאן טרביה - מרכזת תעסוקה, לשכת תעסוקה, משרד הכלכלה

ראסם נאטור - פיתוח תעשייה, מגזר המיעוטים, משרד הכלכלה

נסרין שאמי - מנהלת תחום מיעוטים, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

עאמר רשרש - ראש מינהלת הגליל והנגב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

סימונה טסטה - סגנית מנהלת אגף פרוגרמות, משרד הבינוי והשיכון

עו"ד חנאן נג'ארה - הלשכה המשפטית, משרד הבינוי והשיכון

אתי צור - מנהלת תחום בכירה לשירותי ייעוץ והשמה, שירות התעסוקה

נביה נאסר אלדין - יועץ למגזר הדרוזי, מרכז השלטון המקומי

רפיק חלבי - ראש מועצת דלית אל כרמל

עמאר חוסיסי - סגן ראש מועצת דלית אל כרמל

עובדיה קרא - עוזר ראש מועצת דלית אל כרמל

זיאד דגש - ראש מועצת מראר

סתאוי תופיק - יועץ לראש המועצה המקומית מראר

ד"ר גאזין פארס - ראש מועצה מקומית פקיעין

עלי שכיב - גזבר מועצה מקומית פקיעין

נזיה סויד - עוזר לראש מועצה מקומית פקיעין

ג'עבר פרח - מרכז מוסאווא

טמיר כהן

אהובה שרון - חבר המתרגמים

תוכנית החומש של המגזר הערבי והדרוזי

צהרים טובים לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים לענייני העדה הדרוזית בתכנית רב שנתית לשנים 2010-2014 ופיתוח כלכלי ביישובי מגזר המיעוטים הכולל את המגזר הערבי, לרבות העדה הבדואית. לא ידעתי שיש עדה בדואית וצ'רקסית. כבר בניסוח ההצעה אנחנו רואים את יכולת אותה תכנית.

סך כל התקציב לתכנית הוא 778 וחצי מיליון שקלים שהיו אמורים להתחלק בארבע שנים כאשר בשנת 2010 היה צריך להיות ביצוע של 130 מיליון שקלים, בשנת 2011 היה צריך להיות ביצוע של 175 מיליון שקלים, בשנת 2012 היה צריך להיות ביצוע של 200 מיליון שקלים, בשנת 2013 היה צריך להיות ביצוע של 163.5 מיליון שקלים ובשנת 2014 היה צריך להיות ביצוע של 110 מיליון שקלים.

אנחנו נמצאים עכשיו לקראת אמצע שנת 2014 ואני מקווה שאנחנו עומדים בביצוע של יותר משמונים אחוזים מהתכנית. לפי הנתונים שקיבלתי משני ישובים – מישוב אחד לא הצלחתי לקבל את כל הנתונים – הביצועים הם כמעט פחות מחצי וחלק מהביצועים שדווח לי עליהם כי ממשרדי הממשלה, כמו מראר, גם כאן לא מדויקים.

לכן תפקידה של הוועדה לבוא ולבדוק. יש תכנית, יש בעצם הקצאת כספים ולא העברת כספים גדולה. האמת היא שזאת פעם ראשונה שאני מקיים את הדיון הזה על הנושא של תכנית החומש של המגזר הערבי והדרוזי, תכנית ברוורמן. קיימתי דיון על התכנית של המגזר הדרוזי ושם קיבלתי נתונים מדויקים ומסודרים. האחראי על התכנית מטעם משרד ראש הממשלה בא ונתן לי סקירה מדויקת. ישבתי אתו יותר מפעם אחת אבל כאן אני לא מצליח לקבל שום דבר. ביקשתי ושלחתי גם מכתב למשרד ראש הממשלה ובו ביקשתי את הנתונים הבסיסיים אבל לא קיבלתי שום נתון.

אני רוצה לשמוע מנציג ראש הממשלה, מנציג משרד ראש הממשלה, את הנתונים. האם כל מה שכתוב כאן, שאמור להיות ביצוע של יותר מ-700 מיליון שקלים, האם זה בוצע, כמה בוצע, כמה חלקם של הישובים הדרוזים בנושא הזה. יש לי שלושה ישובים שאם אני לוקח בחשבון לפי מספר התושבים שיש בתכנית, הם מהווים חלק ניכר מהתכנית ואני רוצה לדעת מה חלקם של הישובים הדרוזים בתכנית הזאת וכמה בוצע. כאן היה כתוב הכשרה מקצועית – 3.25 וכתוב שבוצע כל הכסף להכשרה מקצועית אבל אני יושב עם ראש הרשות והוא אומר לי שלא בוצע אפילו שקל אחד מכל התכנית. אם כן, אני רוצה נתונים מדויקים ואני אבדוק אותם עם ראשי הרשויות כי הם נמצאים כאן. אל תיתנו לי נתונים על הנייר. אני לא אקבל נתונים על הנייר. הוועדה לא תסכים ולא תרשה לעצמה לקבל נתונים על הנייר אלא היא רוצה לקבל נתונים מדויקים על ביצוע, לא ביצוע, כמה בוצע וכולי.

אני אתן את רשות הדיבור לחבר הכנסת עיסאווי פריג' שיאמר כמה מלים. לאחר מכן נשמע את נציג משרד ראש הממשלה לגבי כל התכנית ולאחר מכן אני אשמע את ראשי הרשויות. תודה רבה.

שלום לכל הנוכחים וליושב ראש אומר שאני חושב שזה צעד מאוד מבורך וחשוב, הדיון אותו אנחנו מקיימים שלטעמי היה אמור להתקיים הרבה לפני כן.

אני אחזור על הדברים שאמר חבר הכנסת חמד. ראשית כל, מי נציג משרד ראש הממשלה כאן? לפי מיטב הבנתי, איימן סייף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי הוא שמוסמך לתת את הנתונים המדויקים בהמשך לשאלות שנשאלו.

או מישהו מטעמו. אנחנו נקבל מישהו מטעמו שייתן לנו נתונים בדוקים ומדויקים. אם לא נקבל נתונים מדויקים, נצטרך לבקש מראש הרשות אייימן סייף להגיע לכאן. אל תשכח שאנחנו ועדת הכספים ויש כספים שמגיעים אלינו ממשרד ראש הממשלה אותם אנחנו צריכים להעביר.

אם כך, חברים, אני לא רוצה להאריך. שם המשחק הוא שקיפות. התחושה הרווחת בחברה הערבית והדרוזית היא שאלה כספים על הנייר. תרגום הכספים לפרויקטים הלכה למעשה משאיר סימני שאלה גדולים. לפני כחודש הגשתי שאילתה למשרד ראש הממשלה לגבי חלוקת ה-788 מיליון שקלים ברמת המיקרו וקיבלתי ארבעה עמודים ברמת המקרו. קיבלתי תשובה שהשתרעה על ארבעה עמודים אותם חבר הכנסת אקוניס הקריא במליאה ואני יצאתי בתחושה שמורחים חבר כנסת בצורה מקצועית ולא משתמעת יפה.

אני מחדד את הדברים, דורש ומבקש לראות את חלוקת ה-788 מיליון שקלים ברמה פרטנית. כשאומרים לי שבישוב מסוים הקימו תחבורה ציבורית, אני רוצה לראות כמה היא עלתה. כאשר אומרים לי שבישוב מסוים השקיעו באזור תעשייה, אני רוצה לראות כמה השקיעו ומה עשו. התחושה שאני אישית מקבל היא תחושה שאומרת שאתם מורחים אותנו וכל משפט שתגידו - אני מבקש ממך שתעביר את זה גם למי שצריך – תראו לנו דברים בכתב בצורה מסודרת כך שנשתכנע. נכון לעכשיו אתם נמצאים במקום אחד ואנחנו נמצאים במקום אחר ובעינינו הרשות לא מתנהלת בשקיפות.

אני אומר דברים קשים אבל זאת המציאות. נטל ההוכחה הוא עליכם.

תודה רבה. אני מבקש לקבל נתונים מנציג משרד ראש הממשלה.

צהרים טובים. אני אמיר וייס, ראש אגף למדיניות ממשלתית ברשות לפיתוח כלכלי במשרד ראש הממשלה.

קודם כל, אני מצטער על מה שנאמר כאן על ידי שני המכובדים. מה שנאמר כאן ממש לא מדויק.

תעשיר אותנו בדיוק.

עובדות. התכנית הזאת מתקיימת בשקיפות מלאה. התכנית הזאת מלווה על ידי מעקב של ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות כל המנכ"לים הרלוונטיים. מבחינת יישום התכנית, אנחנו עומדים עד היום על יישום של מעל 85 אחוזים ואני ארד יותר לפרטים.

אפשר לקבל חומר כתוב?

אני עכשיו ארד קצת יותר לפרטים.

בעיקרון התכנית מתמקדת בארבעה נושאים מרכזיים. נושא ראשון הוא נושא של פיתוח כלכלי ותעסוקתי עם דגש על נושא של אזורי תעשייה ועם דגש על מרכזי הכוון. הנושא השני הוא נושא של שיכון ונדל"ן כאשר אנחנו מדברים בעצם על מספר מרכיבים. קודם כל, כל הנושא של השיכון, כל הנושא של הבנייה, אנחנו מדברים על בנייה רוויה במגזרי המיעוטים ועוד מעט נצלול לשם קצת יותר. הנושא השלישי הוא הנושא של קידום תחבורה ציבורית ותשתיות בתוך הישובים הערבים והכנסת תחבורה ציבורית שלא הייתה קיימת אל יישובי התכנית. המרכיב הרביעי הוא שיפור הביטחון והשירות לאזרח גם במרכיבים המשטרתיים וגם במרכיבים האזרחיים של נושאים כמו עיר ללא אלימות ורשות למלחמה בסמים.

מבחינת דברים שנעשו עד היום בתכנית.

אני מבקש ממך להתמקד בשלושת הישובים. הדיון מתקיים על שלושת הישובים ויותר מאוחר נקיים גם דיון על הכול.

יש לי בקשה אליך חבר הכנסת עמאר. אנחנו מדברים על תכנית חומש. 788 מיליון שקלים.

בדיוק. אני רוצה לקחת את החלק של המגזר הדרוזי בתכנית ויש לי שלושה ישובים עליהם שלחתי לכם את הזימון לוועדה. אני רוצה לקבל פירוט מדויק על כל ישוב וישוב, כמה הושקע באותו ישוב בנושא של תעסוקה, נגישות תחבורה, דיור ונדל"ן. אתה אמרת בנייה רוויה, אתה יודע שבמגזר הדרוזי אין בנייה רוויה כך גם במגזר הערבי ושם מוקצב תקציב אדיר לנושא השיכון של כמעט 300 מיליון שקלים. אני רוצה לקבל פירוט. אנחנו רוצים להתחיל בדליה, עוספייה, מראר, כל ישוב וישוב ולקבל עליו פירוט מדויק.

אני רוצה בכתב כי הדברים שאני שומע עכשיו, שמעתי אותם מגורמים במשרד ראש הממשלה ואתם ממשיכים עם אותה תחושה ואתה ממשיך בגישה שיאללה, ידברו. תן לנו את זה במספרים באופן מסודר כדי שנגיב מקצועית.

אתה רוצה שאני אדבר או אתה לא רוצה שאני אדבר?

אתה רואה את השיטה?

חבר הכנסת עיסאווי, בוא ניתן לו להתמקד בשלושת הישובים עכשיו ונקבל נתונים מדויקיםף.

אתה לא רוצה שאני אתמקד בכלל התכנית?

לא. אני שלחתי לך את הזימון על שלושת הישובים ואני רוצה קודם כל להתמקד בשלושת הישובים האלה. אחרי כן, אם נראה לנכון שתרחיב על שאר הישובים, אם יישאר לנו זמן, אני אשמח לקבל נתונים ועדכונים.

הזימון שאנחנו קיבלנו הוא לדיון על תכנית החומש, אבל אם אתה רוצה שאני אתמקד בשלושת הישובים, נתמקד בשלושת הישובים.

כן. אני רוצה.

אם אנחנו מדברים, אחד הנושאים המרכזיים הוא נושא של שיכון ונדל"ן.

מה חלקם של שלושת הישובים בשיכון ונדל"ן בתכנית?

שיכון ונדל"ן, אתה דיברת על 300 מיליון שקלים.

חלקם של שלושת הישובים. אני מקווה שאתם הגעתם מוכנים לישיבת הוועדה.

אנחנו תמיד מוכנים.

אני לא באתי למרוח בוועדה הזאת. אנשים הגיעו מהצפון כדי לקבל נתונים מדויקים.

אנחנו מאוד מוכנים ומדויקים. אם תרצו – תשמעו, אם לא תרצו – לא תשמעו.

למה השיטה הזאת?

כי לא נותנים לי לדבר.

אתה לא הצגת אף מסמך. השיטה שלך היא לא שיטה.

עיסאווי, בוא ניתן לו להתבטא.

לנושא של שיכון ונדל"ן מוקצים בתכנית 300 מיליון שקלים כאשר החלוקה מבחינת ההקצאה, יש בעצם חלוקה לשלושה נושאים ועוד שני תתי-נושאים בתכנית. נושא של תכנון ותכף אני אכנס אליו, נושא של סבסוד ונושא של פרסום ושיווק. הנושא של תכנון מחולק לשני חלקים: תכנון על קרקע מדינה ואני מדבר אתך עכשיו על 25 מיליון שקלים.

לשלושת הישובים

לא. לכללי.

אני מדבר אתך על הכלל.

לא היה יכול לכתוב לנו את זה במכתב מסודר?

25 מיליון מוקצים לתכנון על קרקע מדינה. 39.9 מיליון שקלים מוקצים לתכנון על קרקע פרטית כאשר לראשונה בעצם פה בתכנית הזאת המדינה מקצה תקציבים לתכנון מפורטות על קרקע פרטית. עד התכנית הזאת לא היה דבר כזה. נושא של פרסום ושיווק, חמישה מיליון שקלים. נושא של סבסוד פיתוח קרקע פרטית, 90 מיליון שקלים והיתרה, סבסוד פיתוח קרקע מדינה.

מבחינת הישובים הדרוזים. מתוך כ-39.9 מיליון שקלים עליהם דיברנו, במסגרת תכנית החומש ניתן מענה של כמעט 10,000 יחידות דיור כאשר מבחינת היקף התקציבים אנחנו מדברים על כמעט 15.5 מיליון שקלים. אם תעשו חישוב מתוך הסבסוד שמוקצה לטובת הנושא הזה, זה כמעט ארבעים אחוזים. אם אתם משווים את זה לחלקה של האוכלוסייה, ואנחנו מדברים על קצת פחות מחמישים אלף, זה אפילו לא 14 אחוזים מאוכלוסיית התכנית. אם אתם מדברים על החוסר בתקציבים, המצב הוא שונה.

מה זה מפריע לכתוב את זה בכתב באופן מסודר?

בסדר. אנחנו עדיין בסבסוד. מה עם קרקע מדינה, 25 מיליון שקלים?

אם מותר לשאול שאלה. כשאתה מדבר על 10,000 יחידות דיור, אתה מדבר על התכנון שלהן?

תכנון.

איפה זה?

אני מדבר על תכנון. אני יכול לתת פירוט.

אני חושב שרפיק ישמח לקחת 3,000.

אני אשמח לקחת 500 אלף שקלים לכל מה שהוא אמר עד עכשיו.

אנחנו ניתן לראשי הרשויות לדבר אחריו.

הבנת למה לא מוסרים את זה בכתב? זאת הסיבה.

אני רוצה לקיים דיון מקצועי. אני רוצה לצאת עם תוצאה ולא עם מספרים שהם לא מספרים מדויקים. אני רוצה לצאת עם תוצאה. לשם כך הזמנתי את ראשי הרשויות שייתנו לנו תשובות. מראשי הרשויות אני יודע שכמעט אין שיתוף פעולה בין משרד ראש הממשלה - לא כמעט אין שיתוף פעולה אלא אין שיתוף פעולה - לראשי הרשויות.

מתוך ה-15,5 מיליון שקלים, כמה נוצר עד עתה? מ-2010 עד מחצית 2014?

אני אומר שוב, מה שאני אמרתי לך זה כבר כסף שעד עכשיו נוצל.

נוצלו מאה אחוזים מהתכנית?

אני אתן גם פירוט של הדברים כי נאמר כאן שלא יודעים על מה אני מדבר. ואדי אל פש, מדובר על 3,600 יחידות דיור. דרך אגב, שם נעשה לראשונה דבר שלא נעשה בשום מקום אחר מבחינת יישובי התכנית, כאשר לחלק לא קטן מהבתים שם עושים לגליזציה של הבתים.

מה פתאום? עוד אין כלום. עוד לא אושרה התכנית.

שכונת אל וואנס, 1,800 יחידות דיור. זה בנושא של קרקע פרטית. קרקע מדינה ומעורבת היא פנינת הכרמל עם כ-700 יחידות דיור. זה מבחינת דליה.

מבחינת עוספייה, שכונת הזיתים א', 1,600 יחידות דיור פרטי.

מה שם השכונה?

עמק הזיתים.

שכונת הזיתים א'.

אתה מאשר מה שהוא אמר על דליה?

אני מאשר את השמות.

לא הבנתי.

אני מודה שהשמות נכונים.

מה יש לך להגיד?

תודה רבה. את ראשי הרשויות נשמע אחר כך. תמשיך.

שכונת הזיתים א', 1,600 יחידות דיור. שכונת הזיתים ב', 950 יחידות דיור. המתחמים המערביים, 600 יחידות דיור. השכונה הצפונית, 100 יחידות דיור. זה מבחינת עוספייה.

כמה תקציב קיבלה עוספייה וכמה תקציב קיבלה דליה?

מבחינת תקציב, דליה קיבלה 6.1 מיליון שקלים, מתוכם עד היום מומש 5.1 מיליון שקלים. מבחינת עוספייה, היא קיבלה 4.29 מיליון שקלים ומומש סכום של 4.29 מיליון שקלים.

זה כלום.

מבחינת מראר, אנחנו מדברים על שכונה צפון מערבית, 193 יחידות דיור. אנחנו מדברים על שכונת התאנים ואנחנו מדברים על שכונת חאלד אל שריף עם 187 יחידות דיור. יש להם תקציב של 5.1 מיליון שקלים ועד היום מומשו 3.5 מיליון שקלים.

מספר הערוחת לגבי הסיפור של דליה ומראר. יש להם יתרה של מיליון שקלים.

לדליה, לפי הנתונים שלך, יש יותר ממיליון. יש להם מיליון ו-600 אלף שקלים. אמרתי 5.1 מיליון שקלים ונוצלו 3.5 מיליון שקלים.

לא. מתוך 6.1 מיליון שקלים נוצלו 5.1 מיליון שקלים.

לפני שמתקדמים, חבר הכנסת עמאר, נשמע את רפיק לגבי הנתונים.

אני אשמע אותו יותר מאוחר. בסדר.

לגבי היתרה של מיליון שקלים, סוכם עם מנהל המחוז ומשרד הפנים זה שהמיליון שקלים שנשארו ייועדו למתחמים אחרים אחרי שיגישו בקשות מסודרות שייבחנו על ידי הגורמים המקצועיים במשרד השיכון.

לגבי הסיפור של מראר. בכסף שניתן לשכונה אחת המתכנן תכנן את שלושת השכונות ואנחנו הבענו פליאה על הנתונים האלה. בדיון שהיה אצל ראש המועצה אמרנו ששוב תיעשה בדיקה ובמידה ויהיו יתרות תקציביות, הן יופנו למתחמים אחרים.

אני מקבל כאן נתונים שלכם לגבי מראר. אתה אמרת שיש 6,1 מיליון שקלים מתוכם מומשו 5,1 מיליון שקלים. זה נייר שלכם ולא שלי. נייר של משרד ראש הממשלה.

אני לא יודע מה אתה מחזיק, אבל בסדר.

מתי העבירו לכם את הנייר?

הבוקר.

תכנון שכונת חאלד אל שריף, 190 יחידות דיור – 1,6 מיליון שקלים, לא הועברו והמועצה לא דרשה. תכנון שכונת התאנים, 280 יחידות דיור - שני מיליון שקלים, הועברו. תכנון שכונה צפון מערבית, 160 יחידות דיור – 1,5 מיליון שקלים, לא הועברו והמועצה לא דרשה. הנה, אני מדבר על 3,1 מיליון שקלים שהמועצה לא דרשה אותם. סבסוד תשתיות על אדמת מדינה, 50 יחידות – 1,5 מיליון שקלים, אפס, המועצה לא דרשה. סבסוד תשתיות אדמה פרטית, 200 יחידות – 5 מיליון שקלים, אפס, המועצה לא הגישה בקשות.

זה נייר שלכם. אתה נותן לי כאן נתונים.

על פי הנייר, כמה קיבלה מראר?

שני מיליון שקלים.

והוא אומר 3.5 מיליון שקלים.

על פי הנייר הזה הם קיבלו רק שני מיליון שקלים. יש להם יותר כסף מאשר אתה אמרת ושנית, הכסף לא הועבר. אני מבקש ממך, באמת, כשאני אמרתי לבוא מוכנים, לתת את הנתונים. זה נייר שלכם, משרד ראש הממשלה, שהועבר ב-17 לחודש בשעה 7:54 בבוקר. אתם סותרים את עצמכם.

אנחנו לא סותרים את עצמנו. אתה לא שומע מה אני אומר.

אני שומע די טוב. אתה אמרת בעצמך שיש 6,1 מיליון שקלים, הועברו 5,1 מיליון שקלים.

נכון.

אפילו אמרת מומש. כאן אתה אומר לי שיש 1,5 מיליון, אפס, המועצה לא הגישה בקשה לסבסוד.

אני מדבר על דליה ואתה מדבר על משהו אחר.

לא. אתה הדגשת את מראר.

אמרת מראר, 3,5 מיליון שקלים.

אמרת מראר. לא אמרת דליה. אני מדבר על מראר. אתה אמרת מראר, מומש 3,5 מיליון שקלים. נכון?

כן.

יש לה 4,5 מיליון שקלים.

יש 5,1 מיליון שקלים.

נכון. 5,1 מיליון שקלים. נכון?

כן.

לפי הנייר שלך רק שני מיליון שקלים מומשו.

יש 5,1 מיליון שקלים ומומשו שני מיליון שקלים.

עכשיו אמרת 3,5 מיליון שקלים.

טעות של מיליון וחצי בשנייה. איך אתה רוצה שאני אבין שאתה לא מורח אותי?

אני אמרתי לך מהתחלה שהדיון בוועדת המשנה לכל נושא המעקב של תכניות החומש של המגזר הדרוזי יהיו מעקב מאוד מאוד רציני. אני אדע על כל שקל ושקל שימומש. אני רוצה שיתוף פעולה עם הרשויות. אני לא יכול לדבר עם ראש רשות שיגיד לי שהוא לא יודע. התפקיד שלכם הוא ליידע אותו, התפקיד שלכם גם לשבת אתו והתפקיד שלכם הוא שגם הוא ידע לאן הולך כל שקל. זה סוג של שקיפות.

ראשית, זה מתנהל בשקיפות מלאה. שנית, חלק מיישום התכנית הוא שאנחנו מקיימים בכל אחד מהישובים בתכנית פורומים כלכליים מקומיים שמתבצעים בראשות ראש הרשות ובהשתתפות.

סליחה, אני שבעה חודשים ראש רשות ולא מכיר שום פורום כלכלי. לא השתתפתי בשום פורום כלכלי. פעם אחת באתם לבקר, לא אתה אלא אחרים, והלכו אחרי חצי שעה כי הם מיהרו. זה כל מה שהיה.

אל תגרור אותי בלשון.

בואו נמשיך עם התקציב. אנחנו עם ה-15,5 מיליון שקלים. יש לנו כבר מיליון וחצי שלא ידענו וחבל שגם ראש מועצת עוספייה לא שלח נייר ואני לא יודע מה קורה אתו. ממראר קיבלתי, מדליה קיבלתי ולכן בואו נמשיך. 15,5 מיליון שקלים תקציב פרטי. מה עם שאר התקציב?

אני אומר שוב שיש כאן נתון שאתם רוצים להתעלם ממנו - ואכן זה יפה שאתם רוצים להתעלם ממנו – של כ-15 וחצי מיליון שקלים מתוך התקציב של פחות מארבעים מיליון שקלים, עובר לשלושת הישובים האלה לטובת תכנון על קרקע פרטית. זה ארבעים אחוזים.

מבורך. יפה.

זה ארבעים אחוזים מהתקציב.

מצוין.

סליחה, אין אדמות מדינה אצלנו. מה זה תכנון קרקע פרטית? אין לנו אדמת מדינה. מה שיש לנו, גם אותו לקחו.

לכן קיבלתם תקציב.

לא קיבלנו. נרשם.

אני לא מתכוון להתווכח אתכם.

בוא נמשיך בתכנית. 39 מיליון שקלים נתת על קרקע פרטית. קרקע מדינה יש 25 מיליון. כמה חלקם של הדרוזים?

זה באופן שוטף התקבל ממשרד השיכון. זה פול שיש לו. אלה כספים שהולכים למשל בדליה לפנינת הכרמל ולמתחמים המערביים בעוספייה.

ולמראר?

זה משרד השיכון.

שאלתי לגבי ה-25 מיליון ולא קיבלתי תשובה.

אין בתכנית החומש תקציבים שהולכים למראר בנושא הזה.

אין תקציב בנושא הזה.

וכמה הולך לדליה מתוך ה-25 מיליון?

כמה דליה ועוספייה קיבלו מה-25 מיליון שקלים?

אני אומר. אלה שתי התכניות עליהן דיברתי.

כמה כסף?

נמצאת כאן נציגה של משרד השיכון.

למשרד השיכון יש פול כללי.

אבל אתם אמורים להעביר למשרד השיכון.

זה תקציב תוספתי. התקציב שנמצא בהחלטת הממשלה לקרקע מדינה הוא תקציב תוספתי. יש את התקציב שנמצא בשגרת העבודה של משרד השיכון שאנחנו מפעילים אותו.

התוספתי, כמה מתוך ה-25 מיליון קיבלו שלושת הישובים האלה?

דליה קיבלה לפנינת הכרמל מיליון שקלים. מראר קיבלה מאה אלף.

אתם יודעים ממתי פנינת הכרמל? זה לפני קרוב לעשרים שנים.

מה זה משנה? זה חלק מתקציב שלא נגמר כי עכשיו אנחנו עושים תכנון מפורט.

כמה מראר קיבלה?

מאה אלף.

נא תשומת לבכם, פנינת הכרמל היא יותר מחמישים אחוז קרקע פרטית ולא קרקע מדינה.

נכון.

וזאת אחת הבעיות שלנו עכשיו לשווק את האתר הזה.

מראר קיבלה מאה אלף שקלים. נכון?

מראר, על השכונה הדרומית, קרקע מדינה, 245 יחידות דיור, מאה אלף שקלים. זה תכנון לביצוע. אנחנו מבדילים בין תכנון תב"עי שהוא תב"ע קיימת ותכנון לביצוע. תכנון לביצוע שעל פיו אחר כך אפשר לפתח את האתר ולקדם את התשתיות. תכנון תב"עי הוא לא בהכרח כזה שבעצם אתה יכול להתחיל לפתח על פיו כי רמת התכנון שלו היא לא רמה מספיק גבוהה.

כמה קיבלה עוספייה?

בקרקע מדינה, לפי הנתון שיש לי, היא לא קיבלה.

לא קיבלה.

לא.

מה-25 מיליון שקלים, היא לא קיבלה.

סליחה, שנייה. אני מסתכלת בקובץ לא נכון. סליחה. אני מתנצלת. אין בעיה להעביר את הדוח הזה, כמו שהעברתי למשרד ראש הממשלה, אליכם.

אנחנו זימנו ועדה ואני מקווה שאתם מכבדים את הכנסת ומגיעים לוועדה מוכנים עם נתונים.

חשבתי שאני מדברת על תכנית 2861 אבל לא משנה. בין השנים 2010 ו-2013, דליה קיבלה קרקע מדינה – מיליון ו-532 אלף שקלים, מראר קיבלה 557 אלף שקלים ועוספייה קיבלה 3 מיליון ו-894 אלף שקלים על קרקע מדינה.

קרקע פרטית. עד 2013 מראר קיבלה 2 מיליון שקלים, עוספייה קיבלה ארבעה מיליון ו-291 אלף שקלים – אני מדברת כרגע רק על תכנון – ודליה קיבלה שלושה מיליון ו-900 אלף שקלים.

מראר מסודרים. קיבלת הכול.

צריך להבין עוד משהו. ההבדל בין תכנון קרקע מדינה ותכנון קרקע פרטית. תכנון קרקע מדינה, המדינה מפעילה את החוזים מול המתכננים. בתכנון קרקע פרטית, אנחנו מוציאים התחייבות לרשות המקומית, היא מתקשרת עם המתכננים והיא מבצעת את התכנון. התקדמות התכנון, ההתקשרות וכל תהליך התכנון, אנחנו מלווים אותו ברמה מקצועית אבל לא ברמה תקציבית. זאת אומרת, אם הרשות לא התקדמה, לא סגרה עם כל המתכננים ולא התקדמה בתהליך התכנון, בעצם זאת האחריות של הרשות המקומית. אנחנו מלווים אותה ועוקבים אחרי הדברים, אבל ברגע שההזמנה יוצאת לרשות המקומית – היא צריכה להתקדם עם זה.

הבנתי את שתי הנקודות האלה של ה-25 וה-39 מיליון שקלים של הסבסוד של תשעים מיליון שקלים לקרקע פרטית.

אם נסכם את הנושא של התכנון.

ברשותך היושב ראש, יש לי שאלה. הרשות לפיתוח כלכלי נמצאת כאן?

כן. זה אני.

כן. הוא המייצג שלה.

לא של משרד האוצר?

לא. הוא הרשות לפיתוח כלכלי.

רק לסכם את הנושא התכנוני. כמו שאנחנו רואים, בנושא של תכנון גם על קרקע פרטית וגם על קרקע מדינה, שלושת הישובים האלה מקבלים מעל ומעבר לחלקם בתקציב.

אין לי בעיה שהם מקבלים מעל ומעבר. הם יכולים לקבל עוד יותר. אני רוצה תוצאות בשטח.

המושג מעל ומעבר. בתכנית יש מעט כסף. עם כל הכבוד, אתם מדברים על התכנית אבל יש כאן צרכים. יש כאן ישובים בלי היתרים כבר שנים וצריך לפתור את הבעיות האלה. להגיד מעל ומעבר לתכנית, זה יפה אבל הצרכים שלהם יותר גדולים.

עכשיו אני רוצה לשמוע על הסבסוד של 90 מיליון שקלים. רק לי אתה עונה.

סימונה, את רוצה לענות?

כן. אני רוצה להבהיר לבית שהנושא של סבסוד קרקע פרטית הוא נושא מאוד בעייתי שאנחנו קיימנו לא מעט דיונים עם ראשי הרשויות כדי להבין איך להפעיל את זה. נזכור שעד ההחלטה הזאת בעצם משרד השיכון לא סבסד קרקע פרטית. המדינה מסבסדת קרקע מדינה.

הייתה החלטה ב-2010 והתוצאות ב-2014.

אני רוצה לתת רקע כדי שהאנשים יבינו מה המשמעות של סבסוד קרקע פרטית. הנושא של סבסוד קרקע פרטית הוא בעצם סבסוד הפיתוח. אתה מפתח מקום שבעצם בונים בו. כך המדינה יודעת לעבוד. היא לא משכיבה כסף על הקרקע במקום שבסופו של דבר אין יחידות דיור. זאת תפיסת העבודה שלנו. עת התקבלה התכנית הזאת ניסינו לעבוד באותה מסגרת. זאת אומרת, אנחנו נסבסד את הפיתוח ויצאנו בקול קורא לרשויות, הן הגישו לנו תכניות וכמה יחידות דיור, ועשינו איזה שהם כללים – היה לנו נוהל עבודה – והקצינו לכל ישוב את התקציבים שלו. מה שקרה זה שעם הזמן שעבר, השנה-שנתיים, פתאום ראינו שאין מימוש תקציבי. ניסינו להבין למה אין מימוש תקציבי. מה שקרה זה שהקצינו את התקציבים ואמרנו שתמשוך את הכסף עבור הסבסוד כאשר תתחיל לפתח. מה שקרה זה שהרבה רשויות לא הצליחו לפתח, לקדם את הפיתוח כי בעלי הקרקע הפרטית לא התחילו לבנות. מאחר וניסינו למצוא את הסנכרון בין התקדמות הבנייה לבין הפיתוח, מסתבר שנתקענו. הרשויות באו ואמרו לנו שהן לא יכולות להכריח בעלי קרקע פרטית להתחיל לבנות ולכן אי אפשר לבצע פיתוח. גם אי אפשר לבצע פיתוח בשביל בית אחד.

כמה אחוזים לדוגמה היו קרקע המדינה?

לא. בוא נתמקד.

אבל זה עולם אחר.

הבנתי את זה טוב מאוד. אני רוצה עכשיו נתונים מספריים.

אני רוצה להשלים כאן משהו. ראינו את הדבר הזה יחד עם משרד ראש הממשלה ועם ועדת ההיגוי וקיבלנו החלטה החל מ-2014 להפעיל את התקציב במסגרת אחרת.

השכבתם תשעים מיליון שקלים במשך ארבע שנים?

לא. הוצאנו. אמרתי שהוצאנו כסף והוצאנו הזמנות.

כמה הוצאתם לדליה, לעוספייה ולמראר בתכנית?

הוצאנו בסך הכול 43 מיליון.

שאלתי על דליה, עוספייה ומראר.

שום דבר.

אפס.

אין תכניות והם לא הגישו. אתם צריכים להבין שאם אין תכניות על קרקע פרטית, לא הגישו בקשות.

אני הבנתי אותך. אפס.

אתה אומר לי 85 אחוזים מה-788 מיליון שקלים.

אתם צריכים להבין איך זה עובד.

אתם יכולים לצעוק עד מחר וזה בסדר גמור.

אנחנו לא צועקים. אל תטיף לי מוסר. אף אחד לא צועק. אנחנו רוצים לדעת את האמת.

יצאו ארבע פעמים קולות קוראים ושלושת הישובים האלה לא ניגשו אפילו פעם אחת לקול קורא.

בסדר. אפס. בקרקע מדינה נשארו לי כמעט 150 מיליון שקלים, יותר מ-150 מיליון שקלים. מה היה חלקם של דליה, עוספייה ומראר?

בוא נסגור את ה-90 מיליון.

תשעים מיליון, אפס.

הוא אמר 43 מיליון שקלים.

אפס לדליה, עוספייה ומראר. הרשויות האחרות שהגישו, תקצבנו 43 מיליון שקלים.

את אומרת תקצוב. יצא בפועל.

הזמנה.

התחייבות. אתם לא מבינים את המטריה.

אני מבין את המטריה אדוני.

אתם צריכים להבין איך זה עובד. זה עובד בזה שאנחנו מוציאים התחייבות לרשות המקומית. כדי שהרשות המקומית תמשוך את הכסף, יש כללים. כדי למשוך את הכסף הייתה צריכה להיות התקדמות בבנייה. אם אין התקדמות בבנייה, אי אפשר לבצע.

אני יודע לאן אני מוביל את זה. אפס. אמרתי אפס ואני יודע מה אני אומר.

שאר הכסף של 300 מיליון השקלים לפי החלוקה שלך. נשארו יותר מ-150 מיליון שקלים. כמה חלקם של דליה, עוספייה ומראר בסבסוד קרקע מדינה?

תנו לי להסביר.

אני רוצה מספרים.

אני לא יודעת להגיד לך.

אם את לא יודעת לתת לי את הנתון הזה, אני לא רוצה לשמוע אותך יותר. סימן שקיבלתי אפס גם כאן. סימן שמתכנית של 400 מיליון שקלים, 300 מיליון שקלים שמוקצים, כמעט כל הביצוע לא מגיע לעשרה אחוזים. לכן כשאתם מדברים אתי - רק במספרים בשמים. 300 ו-400 מיליון שקלים ו-700 מיליון שקלים. כשאנחנו באים לבדוק את זה, מתברר שאנחנו מעבירים כסף משנה לשנה ושוב משנה לשנה ואנחנו מקבלים בסוף אפס. אם את לא יכולה לתת לי מספרים על דליה, עוספייה ומראר, אני לא רוצה לשמוע הסבר על מה שקורה ב-150 מיליון השקלים.

זכותו של אדוני.

תודה.

שאר הישובים צריכים לעניין אותך.

על שאר הישובים נקיים דיון. עד עתה דיברנו על השיכון והנדל"ן. תמשיך בשאר התכנית. דיברת על ארבעה סעיפים. על אחד קיימנו דיון ונשארו עוד שלושה סעיפים.

נעבור לתחבורה. לפני שאני עובר לתחבורה, עוד מילה אחת. שוב, הוצגו כאן כל הדברים שניתנו בתכנון. לגבי הסבסודים, אפשר להתווכח כמה שרוצים עד מחר, אבל עוד משפט אחד.

אתה מסכים אתי שאתה לא יכול להקצות תשעים מיליון שקלים לנושא שאתה יודע שלא יצא לפועל ולומר שהקצית תשעים מיליון שקלים ובסוף, אני שומע ביצוע לכל המגזר, שמוקצה לו תשעים מיליון שקלים, בסכום של שלושה מיליון – זה אומר דרשני. לא צריך לתת יותר הסבר בנושא הזה. זה אומר דרשני. ארבע שנים אתה יושב ואתה לא יודע הכסף לא זז?

ממש לא.

זה ב-2010 עד מחצית 2014. יותר מארבע שנים הכסף לא זז. הרשות לפיתוח כלכלי הייתה צריכה לדון ולראות למה התשעים מיליון שקלים האלה לא זזים. אני גם לא מקבל הסברים לגבי ה-150 מיליון.

אתם יורים לעצמכם ברגל ויורים לנו כי עכשיו כאשר מתחילים לדון על תכנית חומש חדשה. יאמרו לכם למה שתקבלו בכלל מאחר וגם הכסף שנתנו לכם עוד לא הוצאתם.

אבל שינינו את הכללים כדי לאפשר את זה.

הייתם צריכים לשנות הרבה לפני כן.

אמרו 300 מיליון שקלים תכנון. אמיר וייס אמר 300 מיליון, 25 מיליון שקלים קרקע מדינה שזה תכנון, ארבעים מיליון שקלים תכנון על קרקע פרטית והוא נתן הסבר, תשעים מיליון שקלים שלא נוצלו ופרסום חמישה מיליון שקלים. הנתון החשוב הוא 140 מיליון שקלים סבסוד קרקע מדינה.

אין להם נתון.

אין לכם נתון?

תנו לי להסביר. אדוני היושב ראש, כדאי שלפני שאתה אומר לא בסדר, תנו להסביר את המשמעות. אתם ועדת הכספים וכוועדת כספים אתם צריכים לדעת שהנושא של הסבסוד בכל המדינה, ולא משנה איזה מגזר, הוא פונקציה של עבודות הפיתוח שנעשות. גוזרים את המזומן – זה מזומן ולא הרשאה להתחייב – על פי קצב התקדמות הפיתוח.

סימונה היקרה, הרי את עושה את הסבסוד הזה במקום בו יש היתרים. אין לך היתרים במקומות שאין תכנון.

לא. אני מדברת על קרקע מדינה. בוא נפריד בין קרקע מדינה וקרקע פרטית.

אנחנו מדברים על קרקע מדינה.

נכון. זה מה שאני מסבירה. זה לא משנה אם זאת דליה, עוספייה או מראר, כרמיאל או קריית שמונה. גם אם תבוא ותשאל אותי היום על קריית שמונה, אני אומר לך שאני לא יודעת להגיד לך את הנתון.

שם אין בעיה. לא בקריית שמונה, לא ביוקנעם ולא בשטחים. שם אין בעיה. רק אצלי יש בעיה. שם אין בעיות.

כאשר יש עבודות פיתוח, איך אנחנו עובדים? תדעו את הרקע. יש שיווק מוצלח וכאשר יש שיווק מוצלח, מתחילות עבודות הפיתוח כי כמו שאמרתי אנחנו לא מפתחים במקום שלא הולכים לבנות בו. יש שיווק מוצלח, מתחילים לבצע עבודות פיתוח. מתחילים לבצע עבודות פיתוח, לוקחים את הסבסוד וכאשר הקבלן מתחיל לבצע את עבודות הפיתוח, משלמים לו. חלק משלמים לו מהכנסות המדינה וחלק משלמים לו מסבסוד הפיתוח. לכן זה נתון שקשה לי לבוא ולהגיד לך כמה משכנו כי זה כל פעם קצת. זה תלוי בחשבון שהקבלן נותן. כך זה עובד. תקציב מזומן עובד אחרת.

אני שאלתי אותך שאלה פשוטה ואמרת שאת לא יודעת. אני שאלתי אותך לגבי דליה, עוספייה ומראר, כמה בסבסוד של 150 מוקצה להם. אם מוקצה להם שם כסף, תגידי לי כמה נוצל. אם את לא יכולה לתת לי את הנתון הזה, חבל.

אני לא יכולה לתת לך כרגע את הנתון הזה. זאת עבודה מאוד מאוד מאוד מורכבת שאנחנו ברמה הזאת לא עושים אותה. זאת עבודה מורכבת של המשרד.

אבל את מבינה איך את צריכה להגיע לוועדת הכספים. את מדברת על חמישים מיליון שקלים ואת לא יכולה לתת לי נתון לגבי ארבע שנים, כמה נוצל מהסבסוד הזה. זה אומר דרשני.

הדבר היחידי שאני יכולה להגיד לך, כרגע לא כי לא הבאתי את הנתון הזה, מה היקף עבודות הפיתוח בארבע השנים האחרונות שעושה משרד הבינוי והשיכון בישובים האלה.

אני רוצה לשאול אותה ואת מר וייס רק שאלה אחת פשוטה מאוד. איך זה שבהחלטה 2861 יש דיווח על ביצוע, יש ביצוע בפועל וכאן אומרים משהו אחר.

כי זה עובד אחרת.

איך עובד אחרת?

החלטה 2861, כולה תקציב מענקים. כמו שנתתי לכם עכשיו נתונים על התכנון, יש שם תשתיות, יש שם מוסדות ציבור וזה תקציב שעובד אחרת. זה תקציב שעובד בהרשאה להתחייב. בתקציב שעובד בהרשאה להתחייב, אני יודעת להגיד לך מה ההתחייבות שמדינת ישראל הוציאה.

אתם נמצאים עכשיו באמצע 2014 והתכנית הזאת מסתיימת ב-2014. תקציב פיתוח כל שנה אמור להתחדש. זה לא אמור לגרור תכנית ל-2015.

אנחנו מבקשים להמשיך את זה.

האם בתכנית הבאה שלכם היו הקריטריונים שהייתם צריכים להתאים?

כן.

יש כאן שלושה ראשי רשויות והם רוצים להתקדם. אני מכיר את זה מישובים אחרים. האם משרד השיכון ערוך לזה שתשעים המיליון וה-150 מיליון, גם אדמה פרטית וגם אדמת מדינה, הסבסוד, האם זה יתבצע ב-2014 או שאת יכולה להגיד שאין לך את הנתונים?

אני בהחלט יכולה להגיד לכם שלגבי סבסוד קרקע מדינה, אין בעיה. הדברים עובדים. כל עוד יש שיווק, יש פיתוח, יש סבסוד.

אין שיווק.

לגבי סבסוד קרקע פרטית, שינינו את הכללים וראש מועצת דליה יודע זאת.

אני מתחיל להסיק מסקנות על הרשות לפיתוח כלכלי.

זה זלזול מוחלט. זה זלזול, זלזול, זלזול.

ממש לא.

אני מודה לך. אני הסקתי מסקנות וברחתי משם.

חוסר השקיפות שלכם מביא לתחושה הזאת.

אמיר, אנחנו יכולים להתקדם?

חבל שאתה לא נשאר לשמוע את הדברים.

עם כל הכבוד, יש לי ישיבה לא פחות חשובה בשעה 3:00.

אני חייב משפט אחד ואחר כך אני עובר לתחבורה. נושא של שיווקים, לא לשכוח, זה תלוי אם יש לך מאגר של יחידות דיור. לכן עושים את כל התכנונים האלה ועושים ריכוז מאמץ לתכנונים האלה ובסופו של דבר מביאים את התכניות האלה לבשלות סטטוטורית כדי שיהיה אפשר אחר כך לתת מענה.

הערה שנייה, לפני שאנחנו עוברים לסעיף של התחבורה. מבחינת סבסוד הקרקע הפרטית, אל תגיד דברים שאינם מדויקים, אל תגיד אפס כי זה לא נכון. אתה מדבר על 14 אחוזים של תושבים בתכנית. כמו שנאמר כאן, חמישים אחוזים מהסכום הזה כבר יצא.

נעבור לתחבורה.

היא אמרה אפס. אחד נוגד אתה שני.

היא לא אמרה אפס. אתה רק שומע מה שאתה רוצה לשמוע.

על התשעים מיליון את אמרת שהוצא שלושה מיליון שקלים והישובים דליה, עוספייה ומראר, אמרת אפס.

לא. הוצאנו התחייבות לרשויות על 43 מיליון שקלים.

מתוכם אפס לדליה, עוספייה ומראר.

אפס לדליה, עוספייה ומראר.

וביצוע שלושה מיליון מהתשעים מיליון.

הרשויות לא מסוגלות לבצע. שיתחילו לבנות ויקבלו סבסוד.

איך אנחנו יכולים לבנות כשאין תכנון? אתם לוקחים את הכסף למקום אחר.

איך אין תכנון?

תודה. בבקשה, אמיר, תמשיך. תחבורה.

אני עושה את הדברים האלה. נכון? ארבעים שנים, תחושה קולוניאלית.

בדיוק מה שאמר לך.

אני מצטערת שזאת התחושה שלכם.

התחושה שלי.

תלכי ותסתובבי בכפרים, גם הדרוזים וגם הערבים, כפי שאתם קוראים להם, ותראי אות הדבר. מה השתנה? מה השתנה בארבעים שנים?

נעבור לנושא של תחבורה. מה שנעשה בתכנית מבחינה תחבורתית זה הכנסת תחבורה ציבורית לתוך הישובים מה שייתן מענה גם לקווים פנימיים שלא היה ביום הפעלת התכנית. גם מענה בקווים פנימיים וגם קווים חיצוניים שנוספים. גם שדרוג כל הנושא של תשתיות, כך שקווים ציבוריים בתוך הישובים יוכלו לעבור ושתהיה להם נגישות וכולי.

מבחינת מה שעשינו בתכנית, אני אצלול לשלושת הישובים. נכון להיום בכל אחד מ-13 הישובים בתכנית עובדת תחבורה ציבורית כאשר בתחילת התכנית רק בשלושה ישובים היא עבדה. נוספו קווים חדשים בישובים. שודרגו קווים, הוגדלו תדירויות והוזלו מחירים? נעשו כל מיני תשתיות מבחינת מתן אפשרות להפעלת תחבורה ציבורית כמו נושא של הקמת סככות, מעגלי תנועה, במפרים, אספלטים וכולי.

אם אנחנו רוצים לצלול לתוך הישובים. למשל בדליה הוקמו 11 סככות המתנה במפרצי חניה, נעשו תיקוני אספלט, הוסיפו שם פי האטה, הופעלו שני קווים פנימיים - אולי גם את זה ראש המועצה לא מכיר – והופעל גם קו לצומת אליקים וליקנעם.

לא נכון.

זה מה שנעשה בדליה.

אתה לא מדייק.

רפיק, אנחנו נשמע אותך יותר מאוחר.

מה לגבי עוספייה? בתכנית אין תקצוב לכבישים בפיתוח אגף התשתיות במשרד התחבורה?

התכנית לא עוסק בפיתוח כבישים. אין שם תקציב לפיתוח כבישים, רק לנושא של תחבורה ציבורית. הכסף בעצם הולך לנושא של תשתיות ונושא של סובסידיות להפעלת כל הקווים.

שאלה לרשרש. מאיפה מקבלים תקציב של פיתוח הכבישים? מאיזו תכנית?

81539. תקציב שוטף של משרד התחבורה. יש שם חוסר כי הם לא שותפים להחלטת ממשלה. סגרו לנו את הפער הזה בתקציב של משרד התחבורה.

מבחינת התקציב, כל מה שהוקצה לדליה כבר ניתן שם, כמיליון שקלים.

עוספייה. נרד כאן לפרטים. 15 סככות המתנה, מפרצי חניה, תיקוני אספלט, הנחת פסי האטה. גם כאן הופעל קו חדש – 1.1 מיליון שקלים.

מראר. 11 סככות המתנה, מפרצי חניה, נעשו תיקוני אספלט והנחת פסי האטה. היה תגבור תדירות בקווים בין עירוניים.

מה היה התקציב שהוקצה בתחבורה לשלושת הישובים האלה?

אני אומר. לשלושת הישובים?

כן. בתכנית החומש.

שוב, אני מדבר אתך רק על הנושא של תשתיות תחבורה ציבורית. הוקצה כ-3.1 מיליון שקלים וכל הכסף הזה יצא.

3.1 מיליון שקלים לשלושת הישובים בחמש שנים.

כן.

אם נחלק את זה לחמש שנים עם שלושה ישובים, יוצא מאתיים אלף שקלים בשנה לכל ישוב. זה היה רק לידע אישי. עשיתי את החישוב הזה לידע אישי. נמשיך לנושא של ביטחון אישי.

צריך להדגיש שמבחינת כספים שהוקצו לנושא של תשתיות הוקצו כעשרים וכמה מיליון שקלים לכל התשתיות מבחינת הכסף של תשתיות. בואו נהיה מודעים לדברים האלה.

הוקצו 21 מיליון שקלים.

25 מיליון שקלים.

לשלושת הישובים או כללי?

אתה מכוון אותי לשלושת הישובים. אתה לא רוצה לראות את התמונה הכוללת.

אני מקיים דיון על שלושת הישובים כי את שלושת הישובים האלה אני רוצה למשוך בחזרה לפורום ראשי רשויות דרוזיות ושהן יהיו חלק מתכנית החומש של הדרוזים שנעשה.

אתה יכול לפעול איך שאתה רוצה וזה בסדר, אבל כשאתה אומר 3.1 מיליון שקלים, צריך לראות על איזה קונטקסט אנחנו מדברים. כמו שהסברתי לך שהם קיבלו כארבעים אחוזים מהתקציב למרות שמבחינת האוכלוסייה הם מהווים1 4 אחוזים, גם כאן אותו הדבר וניתן מענה בהתאם לצרכים. אתה לא רוצה לשמוע את זה ולכן אני אחזור ואומר.

אתה יכול להגיד לי מה הגודל של ערערה?

ערערה לא בתכנית.

איזה גודל היא?

מה זה קשור?

אני שואל אותך מה הגודל של ערערה.

הוא לא יודע.

איך היא קיבלה 17 מיליון שקלים על אזור תעשייה בעקבות טרכטנברג והכסף עבר דרככם?

אני לא מתכוון להתנצח.

זה לא הנושא שלנו. נעבור לביטחון אישי ואכיפה.

ערערה היא לא חלק מהתכנית.

ביטחון אישי ואכיפה. לאחר מכן נעבור לנושא התעסוקה כי הוא נושא כבד.

מבחינת ביטחון אישי. נעשה שם עיר ללא אלימות והרשות למלחמה בסמים. מבחינת התקציבים שהוקצו – 3.08 מיליון שקלים בדליה, 2.48 מיליון בעוספייה ו-3.75 מיליון במראר. התכניות האלה עובדות.

אני חייב להסביר את הראייה הכוללת ולומר מה עשינו בנושא של עיר ללא אלימות. חלק מהישובים שלא היו בתכנית נכנסו וישובים שכבר היו בתכנית עיר ללא אלימות, במסגרת התכנית דאגנו להמשך תקצוב כך שהתכניות האלה ימשיכו לעבוד. בנוסף לתכנית רוב הכסף של ביטחון פנים – שזה כ-150 מיליון שקלים - הרוב המכריע, כמעט 120 מיליון שקלים, יוצא למה שנקרא מרכיבים משטרתיים כאשר מרכיבים משטרתיים הם בעצם שני אורגנים שהקמנו, האחד בעיר נצרת.

אתה רוצה לומר לי שהאורגנים המשטרתיים שהקמתם הם מהתקציב של תכנית החומש?

בטח. מה חשבת?

כן.

הריסת הבתים בנגב הם חלק מתקציב הפיתוח של הנגב.

התקציב שלי בעיר ללא אלימות לא מגיע ל-140 אלף שקלים בשנה.

זה נתון חדש שאני מקבל. סליחה, אני רוצה לאפשר לחבר הכנסת ברוורמן להתייחס – הוא צריך לחזור ולנהל את ישיבת ועדת הכלכלה - מה גם שהוא הכין את התכנית ואחרי כן נמשיך אתך.

אני אומר לכם שלושה דברים. ראשית, זה לא סוד שמדינת ישראל, למרות שההכנסה לנפש לאוכלוסייה הדרוזית והערבית היא גבוהה מאשר ברוב הארצות השכנות, ובוא נגיד שהדמוקרטיה כאן היא לעילא ועילא ועולה על מה שיש בארצות השכנות, מדינת ישראל, על כל ממשלותיה, מפלה בהקצאת המשאבים שלה כלפי האוכלוסייה הערבית והדרוזית. זאת עובדה.

בכל הדברים האלה, הכול כאן זה פוטבול פוליטי. בממשלה של נתניהו-ברק, עת הוצע לי להיות שר לענייני מיעוטים – מכיוון שהייתי הכי רחוק בקרבתי הפוליטית לראש המפלגה – בא אלי חבר כנסת מסוים ושאל אותי מה אני אעשה, כי אפילו אם אעשה דברים טובים, מבחינה פוליטית זה לא ישנה כי קבלני הקולות במפלגה ממילא לא יעריכו את זה והיהודים לא מעריכים את זה. אני חשבתי שאחת הטעויות המרכזיות של מדינת ישראל כלפי האוכלוסייה הדרוזית וכלפי האוכלוסייה הערבית היא בכך שהיא לא מתנהגת בהתאם כי אם היא הייתה מתנהגת בהתאם, היינו במקום אחר מבחינה כלכלית, מבחינה מוסרית ומבחינה חברתית.

אז היה הסיפור הכללי שמדינת ישראל באופן כללי מקצה וזה לא משנה אם זאת ממשלת ליכוד, עבודה או קדימה. תמיד זה אותו הדבר. רבין היה אחד שהיה שונה בצורה משמעותית ואחריו לא היה כזה.

אני באתי אז לאוצר ושאלתי איך מתקדמים. אני מוניתי לשר בלי תיק ואמרתי שאני רוצה לבנות את הרשות בצורה יותר משמעותית ולצורך כך אני צריך כסף. אז הדרך היחידה להתקדם בצורה משמעותית, אמרו לי שאקבל 100-150 מיליון שקלים למספר ערים כי כל הסיפור שכולם יקבלו לא יהיה ובוא נתחיל באיזושהי צורה. עבדנו בצורה שיטתית, השגנו את ה-880 מיליון שקלים וביחד עם משרד המשפטים, כדי שיהיה קריטריון שיעמוד, הוכנסו 13 ישובים לפי קריטריונים.

היו שתי אוכלוסיות שלכל אחת יש מאפיינים שונים. לאוכלוסייה הכללית נכנסו שלוש רשויות דרוזיות. לאוכלוסייה הדרוזית יש סממנים מיוחדים ואני לא צריך להוסיף כאן כי כולנו יודעים זאת, והאוכלוסייה הבדואית. מבחינה פוליטית, מכיוון שאני רציתי להוביל את כל הנושאים האלה – ואני אומר כאן את האמת, אני כבר מבוגר מדי ורציני מדי כדי לשחק את הפוליטיקה העלובה שחוזרת כאן כל הזמן – ראש הממשלה לא רצה לתת לי את האחריות לנושא הדרוזי ולא לנושא הבדואי כי יש הרבה אנשים שחותכים קופונים בנושא הזה. לכן אני לקחתי את הנושא הזה ופיתחתי אותו. לגבי הדרוזים זה ממשיך כל פעם מחדש כאשר מישהו רוצה לחתוך את הקופון והולך עם הדברים. לגבי הבדואים יש עכשיו אסון. אני מכיר כל אחד. פתחתי את האוניברסיטה לבדואים ותראו איזה בלגן יש שם. למה? כי לא ישבו עם האנשים ועבדו נכון. אני צריך להגיד שלדרוזים מגיע? אני צריך להגיד שאחוז ההשתתפות בצבא של הדרוזים עולה על היהודים? אני צריך להגיד שהדרוזים בחלק מהמשתנים הם במקום כל כך נמוך באוכלוסייה? אבל רבותיי, זאת פוליטיקה. כל אחד רוצה להיות פטרון של אלה ואלה ולחתוך קופונים.

אני אמרתי פעם לחמד, וזה בכלל לא אישי, אני מעבר למשחק, שיש אוכלוסייה שיש לה יותר חברי כנסת מהדרוזים? בכנסת שעברה היו שישה חברי כנסת על, כמה דרוזים יש בארץ?

130 אלף.

חלקו 130 לשישים, יש אוכלוסייה שיש לה יותר? למה הם לא קיבלו את כל הדברים האלה? אני רק שואל שאלה רטורית ולא נותן תשובה. אני חייל של הדרוזים, חייל של הערבים, חייל של היהודים, אני בעד משילות שלא יצטרכו כל הזמן לעשות פוליטיקה. שייתנו כסף לרשויות. מי שלא עובד, שיורידו לו את הראש ומי שעובד, טוב. זה במקום שכל אחד יהיה פטרון.

הוא במפלגת שלטון.

אני אמרתי את זה על העבודה, על הליכוד, על קדימה, על ישראל ביתנו ועל כולם. תמיד המשחק הזה. רבותיי, במה שתרצו אני אעזור לכם בוועדת הכלכלה. תודה חמד.

תודה רבה. תמשיך. מבחינת ביטחון פנים, הבנתי כאן נתון שלא ידעתי אותו למרות שאני יושב בוועדת הכספים. הבנתי שמתוך התכנית הזאת, 120 מיליון שקלים הולכים למשרד לביטחון פנים להקמת אורגנים.

כל הכסף הולך למשרד לביטחון פנים. העבודה שנעשית מבחינת המשרד לביטחון פנים מתחלקת לשני חלקים: מרכיבים משטרתיים ומרכיבים אזרחיים. במסגרת המרכיבים המשטרתיים, אני חוזר ואומר, במסגרת התכנית, הוקמו שני אורגנים משטרתיים, האחד בנצרת והשני בטירה.

של כרמל לא מסובסד דרך התכנית הזאת?

אני אומר מה שבתכנית הזאת ולא דברים אחרים. יש תכנית יותר גדולה של המשרד לביטחון פנים שמסבסדת וכל פעם מוסיפים עוד. כל אחד מהמרכזים האלה בעצם נותן מענה גם לכל יישובי הסביבה. לכל אחד מהאורגנים האלה מגויסים כשישים שוטרים.

120 שוטרים.

שישים שוטרים בכל אחד מהאורגנים האלה שנותנים מענה לכל הנושאים מ-א' ועד ת'.

מה העלות התקציבית של שניהם?

הוא אמר. 120 מיליון.

זה לכל התכנית, כולל הפעילות האזרחית.

לא. כל התכנית 150 מיליון שקלים. 120 מיליון הולכים להקמת האורגנים.

זה כמה שנים. הכסף הקטן, נקרא לו כך, הולך למרכיבים האזרחיים שזה עיר ללא אלימות והרשות למלחמה בסמים.

והכסף הגדול הולך לאורגנים.

הפרמטרים לקביעת התקציבים שמוקצים לעיר ללא אלימות והרשות למלחמה בסמים זה לא אם אוהבים רשות מסוימת או לא אוהבים אותה, אלא למשרד לביטחון פנים יש קריטריונים מאוד ברורים לפי גודל אוכלוסייה וכולי וכולי, ועל סמך כל הדברים האלה הכספים מחולקים.

אני מקדם בברכה את יושב ראש ועדת הכספים, ניסן סלומינסקי. תשמע את הנתונים. הם מאוד מעניינים.

יש קריטריונים מאוד ברורים לנושא של עיר ללא אלימות. זה מבחינת הנושא של ביטחון פנים.

שמעתי ממך שתי הצהרות ואני רוצה לדבר עליהן ולתת ממה שכבר יכולתי לחשוב על העניין הזה של תקצוב שוויוני למגזר או לאוכלוסייה הערבית.

אני הבנתי שאתה מכנס את הדיון הזה כדי להראות שהרשות לפיתוח כלכלי – של כל הערבים, דרוזים, צ'רקסים וכולי – זה כאילו הפלטפורמה המתאימה ואתה רוצה להוציא את הישובים הדרוזים ולעשות להם רשות נפרדת או תכנית נפרדת. אני לא שותף לעניין הזה. אני חושב שכל העניין המלאכותי של הפרדת הדרוזים, זאת עמדה פוליטית ולא עמדה כלכלית.

לא ציפיתי שתסכים אתי בנושא הזה.

אני חושב שהדרוזים הם חלק מהעם הערבי, הם חלק מהחברה הערבית וגם מי שחשב אחרת והכניס אותם לצבא וכולי, בפועל, בתשתיות, באפליה, בהדרה, בכל מה שקשור בפיתוח כלכלי וכולי, לא רק התחשבו בהם כערבים אלא כפחות מערבים. אם כן, אני לא שותף לכוונות שלך, אבל יש לי טיפ.

אנחנו היום בעיצומו של הכנת תקציב 2015. אתה יושב במפלגת שלטון ואתה חבר בוועדת הכספים. אני רוצה שניסן ישמע את הדברים כי אני עומד על העניין הזה ואני אלך ראש בראש עם כל העניין של תקצוב. בערבית אומרים שמהפה שלך אני מרשיע אותך או אני מתווכח אתך. אם יאיר לפיד ואמיר לוי עמדו בסחנין לפני חודש וקבל עם ועדה אמרו שיש תקצוב אי שוויוני מצטבר כלפי הערבים בישראל. אפילו נתניהו אומר את זה.

הם אמרו שיתקנו את זה?

זה לא. אני אומר שעכשיו מכינים את תקציב 2015 ואני שואל איך אנחנו משפיעים על התקצוב. אני אומר לך, גם משיחות רבות שהיו לי עם אמיר לוי ועם איימן, יש שתי דרכים. יש דרך שהיא הדרך הנכונה, וכאן אני מסכים עם אמיר לוי, להשפיע על תקציב המשרדים והיא שתקציב המשרדים יהיה יותר שוויוני. למה שם? כי שם זה בבסיס התקציב. אנחנו צריכים לדבר נכון, לדבר במושגים נכונים. יש משהו שנקרא בסיס התקציב ואם אתה משנה אותו, אתה משנה אותו אחת ולתמיד, ויש פרויקטים שאלה תקציבי פיתוח לדוגמה.

אני לא אומר לזרוק את רשות הפיתוח כי עד שנגיע להשפעה של תקצוב יותר שוויוני בבסיס התקציב של כל משרד ומשרד, אנחנו זקוקים לכמה מיליארדים או לכמה מאות מיליוני שקלים בשנה דרך רשות הפיתוח.

לכן אני חושב שאם אנחנו נלך יד ביד, חמד, יש לנו עוד חודש. איימן ואמיר לוי התחייבו בכנס של השדולה לכנס את כל תקציבאי המשרדים אתנו, עם חברי הכנסת הערבים, עם העמותות השונות שעוסקות בדבר, והכנס הזה אמור להתכנס בתוך ימים, ולדבר על איך מסיטים תקציבים ואיך עושים תקציב בכל משרד. משרד השיכון, כמעט אפס. 1,9 אחוז מתקציב השיכון הולך למגזר הערבי וזה לא אני אומר אלא דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אתה צריך להסתכל על זה כי זה מכשיר אדיר. אלה טבלאות על נייר הכנסת ולא על נייר של מוסאווא או של עדאללה או של מישהו אחר. נייר של הכנסת שמראה את הפערים האדירים בתקציבים.

אני אתך, אם אתה אתי.

אני רוצה לשמוע על התעסוקה ואחר כך אתן את רשות הדיבור לראשי הרשויות.

לפני התעסוקה, יש גם את נושא תיירות שהוא נושא מרכזי.

התכנית לא מדברת על תיירות.

זה נמצא.

לא אצלי. אתה לקחת את הנתונים שלי.

זה נמצא תחת נושא תיירות כאשר שלושה ישובים בלבד מקבלים על כך מענה בתכנית החומש ואלה נצרת, דליה ועוספייה. אלה הישובים היחידים שמקבלים את המענה בתחום התיירות. זה נעשה בשיתוף ובתיאום עם משרד התיירות.

דוגמה לדברים שנעשים. בנושא של תשתיות פיזיות, למשל בעוספייה - שדרוג אן אל באלד בהיקף של שלושה מיליון שקלים, נעשה והסתיים. דוגמה נוספת בנושא של תשתיות בדלית אל כרמל, נושא של שיקום גרעין הכפר – מתוכנן ולקראת יציאה למכרז. זה התעכב בגלל מתכנן שהוחלף אבל שוב, מדובר בעוד שלושה מיליון שקלים שניתנים לטובת הנושא הזה. בנוסף ניתנים עוד שני מענים מבחינת נושא של תיירות, מבחינת מענקים ליזמים, כ-1.5 מיליון שקלים כאשר אושרו תשע בקשות בהיקף מענקים של 800 אלף שקלים בכל אחד בדליה ובעוספייה. נושאים של קורסים ושיווק, כ-1.5 מיליון שקלים. בעוספייה נעשה פסטיבל עוספייה פתח את הדלתות ובנוסף ניתנו 635 שעות ייעוץ ליזמים בדליה ובעוספייה. יש גם השתתפות בנושא של פסטיבל הזית.

התקציב השנתי שלו הוא מאה אלף שקלים.

גם פסטיבל דליה אהלן וסהלן מבחינת דליה. שוב, בסעיף הזה בכל התכנית – אתה לא אוהב לשמוע את זה, אבל מה לעשות, צריך לראות את הקונטקסט –

זה הנגב והגליל, אבל לא חשוב.

בכל התכנית, בנושא של סעיף תיירות מוקצים 25 מיליון שקלים כאשר מתוך ה-25 מיליון שקלים האלה, מחצית מהתקציבים מוקצים לדליה ולעוספייה. שוב, זה הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה בתכנית הזאת.

כן, אבל אתה אמרת שרק שלושה ישובים נכנסים לנושא תיירות. בתיירות צריך להשקיע במקומות לשם אתה יכול להביא תיירים. 12 הישובים, לא כולם תיירותיים, אבל שני הישובים האלה הם תיירותיים. לכן גם 12.5 מיליון שקלים לא מספיקים.

שלושת הישובים האלה, לא אנחנו בעצמנו קבענו את זה. אני לא אכנס לזה אבל במשרד התיירות יש כל מיני נהלים לפיהם הישובים יכולים לקבל ואיזה לא.

אני מכיר את זה. דווקא את משרד התיירות אני מכיר כי הייתי מעורב בכל הנושא של דליה ועוספייה.

בתכנית הוקצו 25 מיליון שקלים לנושא של תיירות ומתוך ה-25 מיליון האלה, חמישים אחוזים מהתקציב הולכים לדליה ועוספייה.

נעבור למשרד הכלכלה.

אני מתנצל. באתי רק להזדהות ולהגיד שיש לכם כאן נציג, הלוואי והיה לי עוד כמה נציגים כמוהו.

תודה.

חבל שחברי הכנסת היו עשר דקות ויצאו וחבל שלא שומעים את כל הדברים. את זה אני אומר ליושב ראש הוועדה, אבל בסדר. נמשיך. הכוונה לאנשים שישבו כאן ויצאו.

יש חברים בוועדת המשנה ואני לא יודע להגיד אם הם היו. לא בא אף אחד מוועדת המשנה?

עדיין לא.

לא.

נתחיל בנושא הראשון ואחר כך תדברו על אזורי תעשייה וכולי. בעיקרון, מבחינת מרכזי הכוון, מוקצים במסגרת התכנית כחמישים מיליון שקלים להקמת מרכזי הכוון כאשר עלות של מרכז הכוון היא 12.5 מיליון שקלים. עד היום הוקמו בסחנין, בטמרה, בטירה, באום אל פאחם ואחד בעוספייה. עוד אחד אמור לקום בנצרת במהלך השנה הזאת.

מרכז הכוון, זה עלות של ההקמה של המרכז או של יישום התכנית?

כאשר מדברים על מרכז הכוון, זאת גם ההקמה, גם תקנים, גם תפעול וכולי. זה פרויקט ייחודי שאנחנו התחלנו בו ויש לו הצלחה מרובה.

יש לכם נתונים מהמרכזים האלה לגבי כמה אנשים יצאו לעבודה?

כן.

אפשר לתת אותם. זה סיפור הצלחה.

איזו הצלחה.

כמו שאמרתי, הוקמו חמשת המרכזים האלה.

אתה אומר לי שעלות מרכז אחד היא 12.5 מיליון שקלים. הוקמו חמישה. אם כן, הסכום הוא שישים מיליון שקלים.

נכון, כי הוספנו. יש כאלה שהבאנו אליהם כסף מהחלטה אחרת.

אם כן, התקציב הזה בעצם הוא שישים מיליון שקלים.

בתכנית הסכום הוא חמישים מיליון שקלים, עד עתה הוקמו חמישה מרכזים ואנחנו עכשיו ב-2014 מקימים את המרכז השישי בנצרת.

אני מקווה שבמראר.

אפשר גם לדבר על מראר. תכף נדבר על מראר, אם היא מעניינת אותך.

חשוב להדגיש שבמקרה הזה עשינו משהו שלא נעשה במרכזים האחרים. כאן הקמנו מרכז בעוספייה עם שלוחה משודרגת בדלית אל כרמל.

אין שלוחה משודרגת ואין שלוחה ואין סניף ואין כלום בדלית אל כרמל. אתם עובדים עלי, עליו ועל כולם ואתם לא דוברי אמת. אין כלום. לא משרד, לא שדרוג, לא שלוחה, לא תעשייה, לא עבודה, לא מפגשים, לא כלום. כלום. זה פשוט לדבר לא אמת.

מבחינת כבודו של ראש המועצה אני אענה לך ואני אגיד לך בדיוק מה קורה בדליה ובעוספייה. ועדת ההיגוי שמאשרת מדי שנה את תכנית העבודה שעל סמך זה אנחנו פועלים ועל סמך זה מוקצים התקציבים, החליטה להקים את המרכז ושהמרכז יקום בעוספייה. המרכז בעוספייה אמור לשרת את עוספייה ואת דליה.

למה אמרת שיש שלוחה משודרגת?

עוספייה ודליה.

למה אמרת שיש שלוחה משודרגת?

בסדר, רפיק, אנחנו שומעים. נאמר לפרוטוקול שאתה אמרת שאין כלום והוא אמר שיש שלוחה משודרגת.

נכון. אני עומד על מילתי.

בא ראש המועצה הקודם ואמר שהוא מבקש, שהוא רוצה שהמרכז יהיה אצלו בדליה ולא בעוספייה. אמרנו, לא, נקבעה עוספייה, יש שם מנהל וכולי. אמרנו שאנחנו מוכנים לפנים משורת הדין שיהיה מרכז בעוספייה עם המנהל בעוספייה ונקים שלוחה בדליה עם שני תקנים של עובדים. נכנס ראש המועצה החדש ואמר שהוא לא מוכן לדבר הזה.

אם כן, בעצם אין שלוחה.

רגע. בא ראש המועצה החדש ואמר שהוא לא מוכן לדבר הזה. באנו אליו, משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה וכל הגורמים שעוסקים בזה, שמענו את מה שהוא אמר ואמרנו שאנחנו מוכנים לפנים משורת הדין לעשות שלוחה בדלית אל כרמל ונשדרג אותה. זאת אומרת, יהיו שם ארבעה תקנים במקום שני התקנים. זה מה שהיה שם וזה מה שסוכם עם ראש המועצה. כמה ימים אחרי כן ראש המועצה אמר שהוא לא מוכן לדבר הזה, הוא רוצה שהמרכז יהיה בדליה ולא בעוספייה. אמרנו שהמרכז יהיה בעוספייה, יש מנהל וכולי, ולזה אנחנו מוכנים. אתה רוצה? זה מה שיהיה, אתה לא רוצה? לא.

לא אמרתם את זה. אתה פשוט לא יודע כלום. אתה סתם מדבר מהאוויר. זה לא נכון.

תודה, רפיק. מרכזי הכוון, חמישים מיליון שקלים.

אני רוצה להגיד לך שתהיה מודע. כל מרכזי ההכוון שאנחנו הקמנו במסגרת התכנית, ארבעת מרכזי ההכוון שהקמנו בתכנית - - -

אמרת חמישה מרכזים.

רגע. הקמנו חמישה כאשר אחד מהם הוא בעוספייה. את השישי אנחנו הולכים להקים. אני אומר שחוץ מעוספייה אותו הקמנו, כל ארבעת מרכזי ההכוון האחרים, וגם החמישי שנקים בנצרת, הם מרכזי הכוון אזוריים. הם נותנים מענה למספר ישובים רב ולכמות אוכלוסייה מאוד מאוד גדולה. זאת שוב החרגה שעשינו לישובים הדרוזים וכאן למעשה ניתן מענה לעוספייה ודליה שם היקף האוכלוסייה לא משתווה למרכזים האחרים.

אבל אתה מכיר את הייחודיות של העדה הדרוזית.

לא חשוב. אני כבר שומע משהו אחר לגמרי. לפני חודשיים אמרו לי שמקימים במראר מיידית ועכשיו אני שומע משהו אחר. אתם סוטרים את עצמכם.

יש לי גם תשובה לזה.

בוא נתקדם. אני צריך לסיים את ישיבת הוועדה לפני הדיון במליאה. לגבי מרכזי הכוון אני יודע. הקמתם חמישה ואתם הולכים להקים את השישי, בנצרת. אני ביקשתי גם להקים במראר ואתה אמרת שזה נשקל. בוא נמשיך. מרכזי הכוון, חמישים מיליון.

רק מילה על מראר. מה שסוכם לגבי מראר, כי מראר בעצם הוא הישוב היחיד שלא קיבל מענה – והאשם יושב כאן – שהם ישימו מהתקציבים שלהם כסף להקמה ולתפעול ואם יהיה צורך, אנחנו נשלים תקציבים.

מאיזה כספים? האשם לא אחראי על התכנית שלכם. להאשם יש תכנית משלו.

הבטיחו לי. לפני חודשיים באו אלי ואמרו לי שמיידית מקימים.

בואו לא נצעק. בואו נוריד את הטון. לפי הבקשות אלינו לקראת ההמשך, אנחנו רואים שאחד המקומות הבאים שאנחנו מבחינתנו לפחות מבקשים להקים מרכז הכוון הוא במראר.

ואתם תתקצבו את זה מהתכנית.

אני לא יודע. אני אומר לך היכן אנחנו עומדים היום מבחינת התקציב.

ברגע שאתה מצהיר על הקמה, אתה צריך לדאוג לתקציב. מאיפה תתקצב את מרכז ההכוון במראר? מאיזה תקציב?

שוב, תכנית החומש מסתיימת בסוף 2014 ואנחנו כרגע מסתכלים עם הפנים קדימה. אני אומר שבמסגרת הבקשות להמשך, אמרנו שאחד הדברים שאנחנו מבחינתנו רוצים זה שמרכז נוסף יקום במראר. זה מבחינת מרכזי הכוון.

לגבי אזורי תעשייה, ניתן למשרדים שיציגו את הנושא.

היות ושמי עלה כאן, אני רוצה להתייחס. מה שסוכם ביני לבין איימן זה שמראר תועבר אלי ואז אני אוכל להקים את זה. אמרתי שאני מוכן להביא ולממן הקמת מרכז הכוון אם יהיה חלק מהתכנית של הדרוזים. הם הלכו ולא חזרו אלי. זאת האמת.

מה זה חלק מהתכנית של הדרוזים? שהתקציב שלהם יעבור אליך.

לא. אני אממן מהתקציב שלי הקמת מרכז הכוון במראר אבל הוא יהיה שייך לתכנית של הדרוזים. הם לא היו מוכנים לכך. זאת האמת.

נשמע על אזורי התעשייה ואיך הם מתפתחים. לאחר מכן נעבור לראשי הרשויות.

אדוני היושב ראש, נתתי לך דף מסודר.

כן. ראיתי.

בו תמצא את הנתונים המדויקים. בסעיף של אזורי התעשייה יש לנו 82 מיליון שקלים שמתחלקים בין 12 הישובים. שני הישובים הרלוונטיים לדיון הם דליה ועוספייה.

מראר קיבלה ארבעה מיליון שקלים, תוקצבה בשני מיליון שקלים ב-2011 וב-2012, ועכשיו אנחנו נמצאים בשלב של ביצוע מכרז שני בהשלמת פיתוח אזור התעשייה. בסוף המכרז הזה הכסף יצא. הכסף המנוצל בפועל - זאת שאלה מטרידה ושאלה נכונה – הוא 3.15 מיליון שקלים. שלושה מיליון ו-150 אלף שקלים. תישאר יתרה וכמובן אחרי שתישאר יתרה אחרי החשבון הסופי, עוד פעם נבוא לראש העיר, לראש המועצה, לראש הרשות ונתדיין אתו לגבי המשך הפיתוח. זה לגבי מראר.

לגבי דליה. רק בשנת 2014 עם היכנס יושב ראש הרשות החדש לתפקידו, הייתה לי אתו ישיבה. הכסף לא נוצל בכלל ואפילו לא היה לו ייעוד ותכנון. הצלחנו עם רמ"י להגיע להסכמה על הרשאת פיתוח בדליה ולעשות תשתיות פיתוח הכבישים הקיימים כי האזור של דליה משווק לחברה אחת ורמ"י בהתחלה התנגד אבל אחר כך קיבלנו אישור להתחיל לעשות תשתיות פיתוח. עשינו הרשאה להתחייב לחברת אילון שהיא אמורה עכשיו לבצע עבודות בשני מיליון שקלים. ניצול בפועל – לא יותר מ-170 אלף שקלים.

מכל התכנית של התשעים מיליון שקלים כמה נוצל? לא רק לדליה ועוספייה אלא לכל התכנית.

הדגשתם שאתם רוצים התייחסות לדליה ועוספייה.

בסדר. עכשיו אני מפתח את השאלה.

באופן כללי הניצול בפועל של אזורי תעשייה בשאר המגזר הערבי עומדים על מעל 65 אחוזים.

בכסף.

בכסף. 65 אחוזים בכסף. בפועל. השיטה שלנו כאן היא יותר נוחה. את הכסף אנחנו לא מעבירים לרשויות. את הכסף אנחנו מעבירים לחברות מפתחות.

כמה התקציב?

81 מיליון שקלים.

מתוך הסכום הזה, כמה כסף עובר?

כל הכסף עבר. אנחנו מעבירים את כל הכסף, חוץ מ-2014 שאמור להתקבל.

יש לך ביצוע עד 2014.

לא. אני רוצה להבדיל. יש הבדל בין הרשאה להתחייב כאשר אני מעביר הרשאה להתחייב לחברה מפתחת וכך אני שומר על הכסף אצלי והוא לא יחזור לאוצר לבין הביצוע בפועל.

כמה ביצוע בפועל?

בביצוע בפועל יש פערים בין הרשאה להתחייב. אני לא יכול להגיד לך כמה זה אבל אני יכול להגיד לך שהביצוע שלנו עובר ב-65 אחוזים בפועל. אני מדגיש. בוא ניקח את מראר, שם הביצוע שלנו מארבעה מיליון שקלים, 3.15 מיליון שקלים ביצוע בפועל. בדליה רק 170 אלף שקלים.

מארבעה מיליון שקלים, רק 170 אלף שקלים.

כן. זה סעיף אחד. התכנית מתייחסת לעוד שני סעיפים – סעיף שנקרא שילובים ועוד סעיף שנקרא תמיכה במינהלות. בתמיכה במינהלות, רק השבוע הצלחנו להוציא הוראת מנכ"ל כדי לתמוך במיליון וחצי שקלים לישובים שנמצאים ברשימת החלטת הממשלה. כל רשות תקבל מיליון וחצי שקלים להקמת מינהלת שתטפל באזור התעשייה, חוץ מדליה ועוספייה.

רשות שתגיש. תדגיש רשות שתגיש לקול קורא.

כן. בקרוב יהיה קול קורא.

הדבר הזה היה בהחלטת הממשלה?

כן. זה חלק מהחלטת הממשלה. יש סעיף בהחלטת הממשלה.

אבל זה היה לפני ארבע וחצי שנים.

כן.

ורק עכשיו יוצאים בקול קורא?

אני באתי לתפקיד רק לפני שנה.

כמה כסף זה בהחלטת הממשלה?

15 מיליון שקלים לתמיכה במינהלות.

זה לא רלוונטי לדליה ועוספייה.

תכף אני אתייחס לזה.

לתמיכה במינהלות לא הוצא שקל.

הסעיף הזה של המינהלות עדיין לא נוצל אבל בהוראת המנכ"ל שתפורסם החודש כל רשות שתגיש קול קורא, אנחנו נתקשר אתה בהרשאה תקציבית והכסף הזה יישמר לטובתה למשך שלוש שנים על ידי דוחות שיוגשו כל שנה. זה הנוהל שיהיה.

לגבי הסעיף השלישי, סעיף שנקרא שילוב רשויות. יש שם תשעה מיליון שקלים. השילוב היחיד שהצליח לנו זה שילוב של דלית אל כרמל ועוספייה עם מבוא כרמל, שם נעשה שילוב של הקמת אזור תעשייה מבוא כרמל ושם העברנו הרשאה בהסכם עם חברה מנהלת של מבוא כרמל בסך מיליון וחצי שקלים. העברנו להם 500 אלף שקלים כמקדמה והם הגישו לנו שני דוחות על 2011 ועל 2012 וקיבלו מאתנו. אישרנו להם מתוך הדוחות שלהם רק 494 אלף שקלים ועכשיו יגישו ל-2013.

כבר הגשנו.

הגשתם ותקבלו.

מתשעה מיליון שקלים לכל הרשויות, ניצלו רק דליה ועוספייה בסכום של 400 אלף שקלים.

לא. מיליון וחצי שקלים. יש הרשאה למבוא כרמל.

ביצוע, 400 אלף שקלים.

ביצוע 490 אלף שקלים.

איך נקרא הסעיף הזה?

תמיכה במינהלות. זה שילובים.

אמרת תמיכה במינהלות, 15 מיליון.

כן. עדיין הסכום לא נוצל.

שילוב מה?

שילוב רשויות.

זה לא מדויק.

אני אומר רק מה שיש. אני אחזור על זה שוב אדוני היושב ראש כדי שגם אמיר ישמע. יש 15 מיליון שקלים בסעיף של תמיכה במינהלות. זה אמור לצאת עכשיו בקול קורא ואם יצא לפועל, אנחנו נשמר את הכסף לטובת הרשויות אבל ניצול בפועל עדיין אין שם.

הסעיף השני הוא שילוב רשויות. הצלחנו לעשות, מתוך השילוב, רק שילוב אחד עם מבוא כרמל ושם הכסף הופקד לטובת מבוא כרמל והוא שמור בהסכם עם הרשאה להתחייב.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את ראשי הרשויות.

לפני כן, אני רוצה לדייק.

אני מבטיח לך שנקיים עוד דיון המשך.

תקיים כמה דיונים שאתה רוצה, אין לי בעיה, אבל אני רוצה לדייק בכמה דברים. קודם כל, מה שהוא אמר כאן לגבי שילוב ישובים מבחינת אזורי תעשייה משותפים. שוב, דליה ועוספייה הן היחידות ששולבו. כל אחד ייהנה מ-15 אחוזים מההכנסות. מה שהוא אמר כאן לגבי הסעיף של המינהלות של ה-15 מיליון שקלים, זה לא מדויק. ה-15 מיליון שקלים הם משותפים למינהלות והקמת חברות כלכליות כאשר התקציב מחולק חצי-חצי, 7.5 מיליון שקלים אמורים להיות להקמת חברות כלכליות ו-7.5 מיליון שקלים אמורים להיות לנושא של המינהלות. במסגרת התכנית, כפי שאמרתי, אנחנו מקימים חברות כלכליות – זה די לראשונה במגזר הערבי כי עד היום זה קיים רק באום אל פאחם ובחורה – כאשר אחרי תהליך מאוד מאוד ארוך ומתמשך, יש בעצם אישור להקים כבר היום שלוש חברות כלכליות רק בשפרעם ובסחנין. עברנו את כל התהליכים על ידי משרד הפנים. בוא נדייק, 7.5 מיליון שקלים הולכים לנושא של חברות כלכליות ו-7.5 מיליון למה שכאן נאמר, שמשרד הכלכלה מוציא עכשיו נוהל לגביו.

תודה.

אני רוצה לומר כמה דברים. הדיון הזה גורם לי הרבה מאוד כאב. באמת, הרבה מאוד עצב ואני אומר שאמיר הוא אדם אמיץ מאוד. אם הוא בא לכאן ואיימן לא הגיע, והוא עמד בקו האש, הוא אדם אמיץ.

בין מה שהוא אמר לבין המציאות בשטח, אין שום דמיון. אני אקח כמה נושאים ואני אסביר אותם אחד לאחד. קודם כל, יש ביני לבין המשרד הזה נתק מוחלט ולא מרצון. יש נתק מוחלט ואני הודעתי להראל לוקר, למנכ"ל משרד ראש הממשלה, בכתב, פעמיים, ויש לי אתו פגישה בעוד זמן מה, שאני פורש לא מסיבות אידיאולוגיות אלא בגלל היחס המזלזל והלא מקצועי ברשויות ובדרישות שלהן. הם באו אלי פעם אחת, כל הפורום, והצגתי להם את בעיית התכנון. לא אני אלא כל הפורום שלנו. הוא מדבר על ואדי אל פש א'. ואדי אל פש א' הוא מקום מובנה וכל מה שעשו שם, זאת לגליזציה ועוד לא סיימנו. קיבלנו כסף לתכנון ממישלן, מהוועדה המחוזית כיוון שלא העבירו לנו את הכסף. לגבי אל אן ואנסה שהוא מדבר עליה, שאין בה אפילו דונם אחד של מדינה אלא הכול אדמות פרטיות, צריך לקחת שצ"פים של 25 אחוזים עד 30 אחוזים ואין לי סבסוד ואין לי פיצויים ואין לי שום דבר. ביקשתי מהם להוריד את קו המתח העליון שעובר דרך השכונה ליד הר שוקף בעלות של תשעה מיליון שקלים. איימן רשם את זה לפני ארבעה חודשים ואמר שהוא הולך לוועדת החסמים של ראש הממשלה ועד עכשיו העסק הזה חסום.

אין לי תכנון שם. הוא מדבר על תכנון, אבל הוא בכלל לא יודע על מה הוא מדבר. אין לי תכנון שם ואין לי תכנון במקומות אחרים. אתה בעצמך, היושב ראש, הבאת שמונה מיליון שקלים להשלמת התכנון. איפה הכסף? עוד לא הגיע לשום מקום. הכול תקוע שם. זה לגבי התכנון.

אזורי תעשייה. הרי אחרי שהייתה החלטה, הייתה ועדת טרכטנברג והוסיפו ב-4193 סכום של 150 מיליון שקלים. דליה, עוספייה ומראר קיבלו אפס אבל ערערה קיבלה 17 מיליון שקלים. קלנסואה קיבלה שמונה מיליון שקלים. טמרה קיבלה 5.5 מיליון שקלים. שפרעם קיבלה 13 מיליון שקלים.

מה זה רלוונטי לדיון שלנו?

ודאי שזה רלוונטי. זה מלמד איפה הכסף ואיך צובעים אותו ולמה צובעים אותו. לא במקרה אני אומר ערערה אלא יש סיבה קשה מאוד מדוע אני מזכיר אותה. אני אומר לכם שצדק ושוויון צריך גם להיעשות וגם להיראות וזה לא נעשה וזה לא נראה. יש לי תחושה שהדרוזים המסכנים האלה פעם אחת דופקים אותם כיוון שהם ערבים ופעם אחת דופקים אותם כיוון שהם דרוזים.

הכוון תעסוקתי. ריבונו של עולם, באו אלי ושיגעו אותי. קבעתי שאנחנו עושים הכוון תעסוקתי עצמאי בדלית אל כרמל. באה איזו גברת ועוד שני גברים וישבו אצלי בחדר במשרד וסיכמנו את הכול. אחר כך שולחים לי מכתב בו נאמר שאני אפגש עם המנהל מעוספייה. סליחה, עוספייה היא מטרופולין? היא ניו יורק? מה קרה? למה אני צריך לשלוח את האנשים שלי מדלית אל כרמל לעוספייה? יש לי עשרה מיליון שקלים תקציב, תן לי חמישה מיליון שקלים ואני אפתח את ההכוון התעסוקתי ואני אסתדר עם העסק הזה. אתה לא יכול להגיד לי, ועדת ההיגוי שאתם ישבתם בה, ולקבוע בשבילי איפה אני אהיה, עם כל הכבוד וההערכה.

נקודה לפני אחרונה, ברשותך האדיבה. אני שמח שלידי יושב ידידי וחברי הטוב רשרש ואני אומר את זה ואני מתכוון לידידי וחברי הטוב. בא משרד התחבורה, הפיל עלי את 672, כביש שמגיע מאוניברסיטת חיפה עד לאליקים בואך יוקנעם, כביש 6, ואומרים שזה שלכם, דליה ועוספייה. אני אומר להם מה עם התקציב שלו? מה עם האחזקה שלו? מה עם הטיפול בו? אומרים, זה שלכם. אני כותב מכתב קצת חריף ואני מקבל תשובה לפיה קרן טרנר בודקים, העלות היא שבעים מיליון שקלים ופונים למשרד האוצר. סליחה, שבעים מיליון שקלים אני אביא אותם? כל התקציב שלי הוא שבעים מיליון שקלים. אני פונה אליהם עוד פעם ואומר להם שאני פונה לבג"ץ, ואומרים לי שבודקים אפשרויות איך לעזור לי בינתיים. בינתיים נהרגים אנשים בכביש הזה, אדוני היושב ראש, עמודי תאורה נפלו, הכביש לא מתוחזק, לא משופץ, זה כביש שנוסעים בו עשרות אלפי אנשים מעם ישראל כל שבוע, זה כביש שמגיע לאוניברסיטה, חוצה את דלית אל כרמל, נוסעים בו מהקיבוצים, מהמושבים ומהמקומות האחרים. אני אומר לך שזה פשוט זלזול באזרח ובחיים שלנו. אני אומר להם שיעזרו, אבל זה לא יעזור. אני כבר אמרתי את זה לרשרש לפני ארבעה ימים שאני הולך לבג"ץ. אני רוצה שמדינת ישראל תחליט אחת ולתמיד כמה היא יכולה להפלות אנשים אפליה כל כך ממוסדת. זאת אפליה ממוסדת, זאת מדיניות מכוונת כדי לפגוע בתכנון, כדי לפגוע בתחבורה, כדי לפגוע בכל דבר ודבר. מזל שיש לי את משרד הפנים. מזל מהשמיים שיש לי את גדעון סער. מזל מהשמיים. אם לא היה משרד הפנים, אני פשוט הייתי על הקרשים.

תודה רבה. ראש מועצת מראר.

נמאס לדבר על כל הבעיות שלנו.

גם את חוצה מראר העבירו אליך?

לא. אני עכשיו מוצא את עצמי לא פה ולא שם. מה שאני רואה ומה שסקרו כאן החבר'ה, אני לא רואה את עצמי בקטגוריה כלשהי. תיירות אין. לא נכנסתי לתיירות. הכשרות מקצועיות עליהן דיברו כאן, מרכז הכוון תעסוקתי, באו אלי והבטיחו. פעם אחת באו אלי עת נכנסתי לתפקיד שלושה-ארבעה חברים, זה הצוות שבא, ישבו שעה, הלכו ונעלמו. אני מתקשר ומתקשר, אבל הם אינם. דיברתי עם איימן כמה פעמים אבל הוא לא עונה לטלפונים. דיברתי בקשר למרכז הכוון. עת ישבו אצלי סימס ..... שיקימו במראר אבל הוא בא אלי ולחש לי שיתחילו להקים במראר. עכשיו אתה אומר לי שבכלל לא היה. הייתם מדברים עם האשם שישתתף בעלויות. זה בכלל לא היה. אמרו שמיד יקימו. איפה זה היה כל הזמן? למה לא הקמתם את המרכז הזה?

תכנון מפורט. אנחנו עובדים על התכנון המפורט. יש לי חמישה מיליון שקלים עליהם אתם מדברים סבסוד תשתיות על אדמות פרטיות. מאתיים יחידות דיור. חבר'ה, זה לא יתממש. שמו קריטריונים שאי אפשר לממש את זה. אצלנו אי אפשר לממש וכך גם בשאר הישובים. זה לא יתממש. מאתיים יחידות דיור צריך לבנות במכה אחת ולפתח. זה לא ילך בכפרים.

עיר ללא אלימות. 150 מיליון שקלים עליהם דיברו כאן. במראר 170 דונם אזור תעשייה. איך זה יכול להיות ארבעה מיליון שקלים בלבד ובמקומות אחרים סכומים אחרים 17 מיליון שקלים? איך זה יכול להיות על חמישים דונם? על חמישים דונם 14 מיליון שקלים ועל 170 דונם, רק ארבעה מיליוני שקלים. איך זה יכול להיות?

צריכים להיות קריטריונים. לא יודעים כלום, הכול הולך כך, זה יקבל וזה לא יקבל. צריך לעקור את כל התכנית הזאת ולראות להיכן הלך הכסף.

מדברים על הפסטיבל. התקציב שלי שהוא מאה אלף שקלים לפני שנתיים, עוד לא נתנו את הכסף.

האשם, אתה רוצה להוסיף עוד משהו?

לא. שלושת הישובים לא נמצאים אצלי מ-2010 מלבד ארבעה סעיפים שהם מבני דת, מבני ציבור, חינוך ותחבורה. אנחנו העברנו לדליה במבני דת את כל מה שהתחייבנו ואפשר להעביר את הנתונים פר פרויקט. אותו דבר לגבי השיכון והחינוך. העברנו את כל הכספים עליהם התחייבנו עד השקל האחרון.

אם כן, היה ביצוע של התכנית שעברה אליך.

ב-2011-2013 ביצוע מלא כי הסעיפים הם מאוד קטנים ומאוד מוגדרים כך שאפשר להוציא אותם. ב-2014 אנחנו מתחילים להעביר את הכסף.

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה להוסיף משהו?

צהרים טובים. אני ממשרד הכלכלה, מרכזת תעסוקה ופיתוח הון אנושי במשרד הכלכלה. רציתי להוסיף נתונים - ואני לא ארחיב יותר - לגבי מרכזי הכוון בדליה ובעוספייה, שאלה שעלתה כאן. יש 268 משתתפים בעוספייה ו-180 משתתפים בדליה. חלק נכבד התחיל כבר הכשרות מקצועיות. חולקו שם שוברים לתכנית הממשלתית של משרד הכלכלה.

כמה שוקמו לתעסוקה שם?

יש שם שמונים השמות מתוך 448 משתתפים.

שמונים במשך ארבע שנים.

לא. במשך שישה חודשים. המרכז נפתח ב-25 בינואר השנה. המרכז בעוספייה פועל והשלוחה בדליה עובדת.

איך? איפה? תגידו לי איפה היא נמצאת.

אם תרצה, אני יכולה להמציא לך את הכתובת. לא באתי ברזולוציה כל כך קטנה של המצאת כתובות.

אין שלוחה.

יושב כאן ראש רשות שאומר שאין שלוחה.

אין שלוחה.

בואו נגיד שאין שלוחה וזהו.

לא.

אין משרד ואין כלום.

יש. תנו לי לסיים את המשפט. יש שלוחה ויש שם משתתפים. השלוחה עובדת. אם תרצו, אני יכולה לרדת לרזולוציות של כתובת.

אני יכול לקבל לוועדה נייר בנושא הספציפי הזה?

נראה לי שבאנו מוכנים ביותר. אנחנו נשלח לך.

ראש המועצה אומר שאין שלוחה ואת אומרת שיש.

יושב ראש הוועדה ורפיק חלבי, אני אשלח לכם היכן היא והיכן היא עובדת.

תודה רבה. אני גם אשמח לבקר שם ולראות אם יש שלוחה.

אם יש שלוחה, אני אתנצל בפני כל הפורום כאן.

אני בעצמי אבקר שם. אם תעבירי לי את החומר היום, בדרכי חזרה הביתה אבקר במקום. ביום רביעי אני אבקר שם.

אני אדאג להעביר לך את החומר.

לא תוכל לבקר. אין שום שלוחה.

רשרש, אתה רוצה להוסיף משהו?

ברשותכם, אני רוצה להתייחס לנקודה שלא שייכת לדיון והעלה אותה ראש מועצת דליה. 672. נכון שעלות הפיתוח היא שבעים מיליון שקלים ויש מה שנקרא פרויקט כבישים חוצים לכל המגזר ויש כביש שמשרד התחבורה עושה אותו בכל הישובים. העלות של פיתוח 672, נכון שהוא שבעים מיליון שקלים ולא הכוונה שדליה תעשה אותה אלא להביא את הכסף מהאוצר ומשרד התחבורה יבצע את הפיתוח. הבעיה היא נושא האחזקה ואם זה באחריות הישוב. אנחנו בוחנים את זה שוב ונראה מה אפשר לעשות בקטע הזה.

תודה רבה. אני רוצה להודות לאמיר על הסקירה שקיבלנו כאן. אני רוצה להודות לראשי הרשויות שהגיעו ולאחראים מהמשרדים האשם ורשרש. אני רוצה לומר לכם שנדהמתי. שמעתי הרבה על הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי ואפילו את השם אני לא מוכן לקבל. אני רוצה להוריד מהשם את המגזר הדרוזי והצ'רקסי ואני אצליח לעשות את זה ואני אעשה את זה.

הנקודה השנייה. אני רוצה להוציא את דליה, עוספייה ומראר מהרשות לפיתוח כלכלי ולהעביר אותן לנושא של המגזר הדרוזי כי שם אני קיבלתי סקירה יותר מפורטת, סקירה יותר מעשית, ואני אתן לכם רק דוגמה קצרה. כל התקציב הוא 778 מיליון שקלים לתכנית לחמש השנים. 778 מיליון שקלים.

כן. 778 מיליון שקלים.

מתוכם 150 מיליון שקלים הם למשרד לביטחון פנים. כאן קיבלתי נתון ש-120 מיליון שקלים הולכים למשטרה להקמת אוגדנים. אם אנחנו מורידים 120 מיליון מ-778 מיליון שקלים, אנחנו נשארים עם 650 מיליון שקלים. אם נלך לנושא של סבסוד קרקע פרטית שהיא אפס, נוריד תשעים מיליון שקלים, אנחנו נשארים עם 560 מיליון שקלים. אלה נתונים שקיבלתי מכם. אני לא מוסיף שום דבר. אתה עובד מדינה, אתה יכול להישאר בוועדה ואני לא צריך אותך כדי לסכם את הדיון. אתה יכול לרשום מה שאני אומר כאן כי אני אזמין אתכם לכאן שוב. אני אומר לכם שכל ההתנהלות של הרשות לפיתוח כלכלי היא התנהלות לא נכונה וצריך להעמיד אותה במקום. הוועדה הזאת, ועדת המשנה של ועדת הכספים, תשב על הנושא של הרשות ותזמין אתכם עוד פעם ועוד פעם. גם על 150 מיליון שקלים של קרקע מדינה, לא הצלחתי לקבל נתונים. אם נוריד גם את ה-150 מיליון שקלים, נגיע לאן שנגיע. אם נלך לתמיכה מינהלית של 15 מיליון שקלים, ששום דבר לא עבר כי לא התחילו לבצע אותה, נוריד עוד 15 מיליון שקלים ונראה כמה נשאר מהתכנית. אם נלך לשילוב רשויות, תשעה מיליון שקלים, יצאה התחייבות רק על מיליון ו-200 אלף שקלים, נוריד אותם ואני לא מבין איזו תכנית זאת. אני לא מצליח להבין איזו תכנית זאת.

אני מאמין שגם לא נעשה מיפוי צרכים של המועצות המקומיות. אין שיתוף פעולה בין הרשויות לרשות לפיתוח כלכלי. הרשות לפיתוח כלכלי היא לא רשות מעל כולם אלא היא רשות שבאה לפתח את הנושא הכלכלי ברשויות הערביות והדרוזיות. לכן אתם צריכים להיות חלק ולשתף. אני לא יכול לשמוע כאן ראש רשות שמתווכח אתכם על כך שיש לו שלוחה כשאין לו שלוחה ואני נוטה להאמין לראש הרשות, כי הוא גר בישוב, שאין לו שלוחה. אני נוטה להאמין לו שאין לו שלוחה.

אם אתם לא מצליחים לבדוק ולהביא נתונים מדויקים בנושא הזה, אני חושב שאנחנו נקיים דיון המשך בוועדת המשנה בנושא של תכניתה חומש. אני מבקש לרשום אצלך שאנחנו רוצים לקבל נתונים מדויקים על כל התכנית של 778 מיליון שקלים, על ביצוע ולא על התחייבות לבצע. אנחנו בשנת 2014, במחצית שנת 2014, והתכנית אמורה להסתיים בסוף השנה. לכן אני רוצה לקבל נתוני ביצוע של התכנית. אני לא יכול לקבל מצב שלגבי תשעים מיליון שקלים, ביצוע כמעט אפס ושלושה מיליון, בסוף מתברר שאלה שלושה מיליון מכל התכנית שבוצעו מתשעים מיליון השקלים, ו-15 מיליון שקלים עכשיו מתחילים לבצע.

לכן אני מבקש לקבל נתונים מדויקים על התכנית החמש-שנתית של 778 מיליון שקלים ולדעת כל שקל להיכן הוא הלך, כמה בוצע, לא באחוזים אלא אני רוצה במספרים. כך גם לגבי דליה, עוספייה ומראר, במספרים.

תודה רבה. נקיים דיון המשך.

הישיבה ננעלה בשעה 15:50.