PAGE
3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
17/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 310>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י"ט בסיון התשע"ד (17 ביוני 2014), שעה 10:00

סקירת השר להגנת הסביבה בנושאים: 1) טיפול בפסולת בנין ואכיפת החוק בנושא 2) שיקום סביבתי במגזר המעוטים 3) מהפכת המחזור -שקיות ניילון

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
דוד אזולאי
תמר זנדברג

דוד צור

באסל גטאס

השר להגנת הסביבה עמיר פרץ
דלית דרור - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

דוד לפלר - מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

ג'וש פדרסן - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

אורי טל - אגף פסולת מוצקה, המשרד להגנת הסביבה

גילי צימנד - תעשיות ורישוי עסקים, המשרד להגנת הסביבה

מילכה כרמל - אגף חינוך, המשרד להגנת הסביבה

נועה שפיצר - אגף חינוך, המשרד להגנת הסביבה

דוד אסף - מנהל תחום סביבה בתעשייה, משרד הכלכלה

דורון אברהמי - מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא, משרד הכלכלה

זאב ברל - סגן מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא, משרד הכלכלה

ראסם נאטור - פיתוח תעשיה, מגזר מיעוטים, משרד הכלכלה

צבי דש - מרכז בכיר השקעות חו"ל, משרד הכלכלה

תמר ברמן - טוקסיקולוגית ראשית, משרד הבריאות

אורלי דוידיאן - מנהלת תחום פנים וסביבה באגף החשב הכללי, משרד האוצר

ראני נוגידאת - רפרנט פנים וסביבה בחשב הכללי, משרד האוצר

אייל עזרא - ר' הגנת הסביבה, משרד הביטחון

ניר קנטור - מנהל אגף סביבה בריאות ובטיחות, התאחדות התעשיינים

צביקה לבנת - התאחדות התעשיינים

ראובן שורני - קמ"ט תורה והנחיה מדור סיור, המשרד לבטחון פנים

הלל חלבי - יועץ לאיכות וסביבה במגזר הדרוזי, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון - ע. יועמ"ש מש"מ, מרכז השלטון המקומי

לינור שגיא - פורום ה - 15, מרכז השלטון המקומי

קרנית גולדווסר - יועצת לאיכות וסביבה, מרכז השלטון המקומי

חיים אילת - עיריית בית שאן, מרכז השלטון המקומי

שמואל אפוטא - עיריית בית שאן, מרכז השלטון המקומי

יפעת מאירוביץ יפת - חברת מועצה, עיריית ראשון לציון

יוסף ישראל גבאי - מנהל איכות הסביבה, מועצה אזורית חוף הכרמל

משה גבאי - מלווה, מועצה אזורית חוף הכרמל

מיטל להבי - סגנית ראש עיריית תל אביב יפו, עיריית תל אביב-יפו

נעמי סרוסי - עוזרת ס.רה"ע, עיריית תל אביב-יפו

יפתח שוע - עוזר סגנית ראש עיריית תל אביב, עיריית תל אביב-יפו

אבי ורטהימר - מתנדב בלשכת ס.רה"ע, עיריית תל אביב-יפו

סיגל שיינמן - חברת מועצה, עיריית ראש העין

אוריאל בן חיים - מרכז תחום חקלאות, קיימות וסביבה, מרכז המועצות האזוריות

רומינה מאיר-רפה - סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח תאגידי, מפעלי נייר חדרה

יוסי ורצברגר - יועץ מנכ"ל, רשות הטבע והגנים הלאומיים

חיליק רוזנבלום - מנכ"ל, מלר"ז

איילת ברגר - מתנדבת, מלר"ז

אדיר חרמון - סמנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, ארגונים סביבתיים

דליה טל - רכזת נחלים, ארגונים סביבתיים

גיא מילמן - חוקר - האגודה לצדק סביבתי, ארגונים סביבתיים

אלי בריף - מגמה ירוקה - רכז איזור דרום והכשרות, ארגונים סביבתיים

צפריר גדרון - עמותת צלול- רכז ים, ארגונים סביבתיים

חגית גפן - הרשת הירוקה מנכ"לית, ארגונים סביבתיים

מאיה יעקבס - מנכ"ל - עמות צלול, ארגונים סביבתיים

יוחאי גרוס - מתנדב מטה המאבק בקידוחי הנפט בגולן, ארגונים סביבתיים

משה פקמן - מנכ"ל, החברה להגנת הטבע

נועה יאיון - מחלקה משפטית, החברה להגנת הטבע

דב גרינבלט - דובר, החברה להגנת הטבע

נאור ירושלמי - מנכ"ל, חיים וסביבה

מאיה קרבטרי - סמנכ"ל, חיים וסביבה

לידיה מורדבינקין - מתנדבת, מגמה ירוקה

מאיה יעקבס - מנכ"ל, עמותת צלול

יובל ארבל - סמנכ"ל, אגודת ידידי כדור הארץ

אורי גינות - מנהל קשרי ממשל, אגודת ידידי כדור הארץ

גיא עציון - מנהל פרוייקט GWN, אגודת ידידי כדור הארץ

גיא מילמן - עמית מחקר-האגודה לצדק סביבתי, האגודה לצדק חברתי

אליס גולדמן - עורכת דין, תנועת אומ"ץ

כרמית לובנוב - מנכ"לית האגודה לצדק סביבתי, אוניברסיטת תל-אביב

ערן בנימיני - מרצה, האוניברסיטה העברית

דפנה הר-אבן - עובדת, הסתדרות ההנדסאים

יגדל אך - בעלים אתר ברקת, פורום חברות המיחזור

צביקה דוד - מנכל חברת בני וצביקה בעמ, פורום חברות המיחזור

צביקה לבנת - פורום חברות המיחזור

יוסי בן גל - סמנכ"ל ויקטורי

מלכה זמלי - חברה יועצת לאקדמיה ללשון העברית

צפריר גדרון - רכז הים

מרב ניר - סמנכ"ל-המועצה לישראל יפה

אלי כהן - מנכ"ל - תרמוקיר תעשיות

משה מאור - נציג זכרון יעקב

איתן פרנס - מנכ"ל-איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

איל קנץ - רכז-אינג'אז - מרכז מקצועי לקידום הרשויות המקומיות

ענת שמעוני - מתנדבת-עמותת כחול ירוק

לירון שפירא - עובדת-יחידה סביבתית רמת מנשה

גל גפני - מתנדב מטה המאבק בקידוחי הנפט בגולן

תומר רוזנר

לאה קריכלי

יפעת קדם

1) טיפול בפסולת בנין ואכיפת החוק בנושא 2) שיקום סביבתי במגזר המעוטים 3) מהפכת המחזור -שקיות ניילון

בוקר טוב לכולם, אני שמחה לפתוח את יום הסביבה בכנסת ישראל ולארח כאן את כבוד השר, עמיר פרץ, ידידי. הגעת לוועדה כמה פעמים. ועדות הכנסת כולן עוסקות בסוגיות הסביבה, אבל ועדת הגנת הסביבה היא הוועדה המרכזית שמובילה את הנושאים, מובילה את החקיקה ומקדמת נושאים שונים ביוזמת השר וביוזמת חברי הכנסת הפעלתנים של הוועדה. הם יושבי ראש של השדולה הסביבתית חברתית שמובילה היום אירועים מרכזיים בכנסת, כולל טקס גלובוס ירוק וכדומה. אני באמת רוצה לברך את כולם. אני חושבת שאזרחי המדינה מבינים היום יותר מתמיד שסוגיות הסביבה ואיכות הסביבה אלה לא רק דברים שפעם דיברו עליהם במקומות מסוימים, אלא היום נושא איכות הסביבה הולך עם החיים ואיכות החיים של כל אזרח במדינת ישראל. טוב עשה גם השר שבא והצליח לרתום את הנושא של צדק חברתי, של צדק סביבתי בתוך נושא הסביבה. בזה הוא שידרג את סוגית איכות הסביבה לא רק למי שרוצה או לא רוצה להשתמש בכלי כזה או אחר, לא רק למי שרוצה או לא רוצה למחזר פסולת, אלא להגיד לכל בית במדינת ישראל, לא משנה אם הוא מהפריפריה או מהמרכז, אם הוא מהשכונה או מהעיר, שסוגית הסביבה זו גם סוגיה חברתית למי שרוצה לחיות טוב ורוצה שאיכות חייו יהיו טובים יותר. אנחנו צריכים להבין שיש קשר עם הנושא החברתי. בזה מגיע לך, השר, ישר כוח גדול שאתה והמשרד שלך רתומים לתפישה ומובילים אותה יחד.
מעבר לסקירה שתכף נשמע מהשר, כולל נושא שאני אבקש את התייחסות המשרד, אנחנו נעסוק היום גם בסוגית הרעש. זאת סוגית שאנחנו עוסקים בה בפעם השלישית בוועדה הזאת כתוצאה משינוי נתיבי הטיסה. מהרעש הזה סובלים בעיקר תושבי דרום תל אביב, בעיקר מהנחיתות ומההמראות של המטוסים. גם פה צריך שיהיה צדק תעופתי, צדק של רעש. צריך לחלק את הרעש. נכון שזה בסוף יגיע גם לתושבי ראש העין. היום נעסוק בסוגית הרעש.
אנחנו עוסקים בסוגיות שונות שעוסקות באיכות הסביבה. הקמתי ועדת משנה בראשותה של חברת הכנסת תמר זנדברג, שתעסוק בחופי הים. קיימנו כבר 4 דיונים בנושא הזה. אנחנו רוצים שחופי הים יהיו נקיים, שלא יהיו מזוהמים, שהמים יהיו נקיים, שלא יפקיעו מחירים בכניסה לחופי הים. הים הוא משאב של כל אזרח במדינת ישראל. אין שום סיבה בעולם שנשלם כל כך הרבה כסף על כניסה ועוד 18 שקלים על כוס קפה. הגיע הזמן שהחזירות הזאת תיפסק ושמשפחה שמגיעה עם הילדים לים תוכל ליהנות, תוכל להביא את הצידנית שלה, שלא יהיו חייבים לקנות גלידה, ארטיק או כל דבר כזה במחיר מופקע. קידמנו הרבה מאוד דברים בסוגיות האלו, אבל יש עוד הרבה נושאים נוספים להקים, כולל להקים רשות חופי ים. את כל הנושא הזה תוביל תמר יחד עם החברים בוועדה, שהם זבולון כלפה ודוד אזולאי. אנחנו נקדם גם את העניין הזה.

חבר הכנסת דב חנין עמד בראש ועדת המשנה בסוגיית זיהום האוויר במפרץ חיפה. הוא קיים מספר דיונים. הוא נכנס גם לחלק מהנושאים הסביבתיים של האמוניה. אתה הצגת את זה בוועדה מספר פעמים. ביקרת אתה, מן הסתם, באזור מפרץ חיפה. את הוועדה שלו הוא יציג כבר בשבוע הבא. אנחנו נמשיך ונפעל בוועדה הזאת בכל מה שקשור לנושא סביבה. בסוגית חופי הים אמרתי מהרגע הראשון שנכנסתי לתפקיד שזה נושא שאני אטפל בו. אני אוריד את המחירים. נדאג לזה שאנשים ייכנסו לים נקי ולא מזוהם. בעניין הזה נביא בקרוב בשורה לציבור האזרחים שלנו.
כפי שאמרתי, נמצא פה השר, נמצא פה המנכ"ל לפלר, סמנכ"לים, הנהלת המשרד להגנת הסביבה. זה לא סוד שהרבה מאוד פעמים שאנחנו נמצאים פה בוועדה בדיונים שונים, כמו בתיקון 101 ואחרים, יש הרבה ויכוחים עם המשרד להגנת הסביבה, אבל הוויכוחים הם תמיד ויכוחים עניינים ועקרוניים. אנחנו רואים את המסירות שלכם ואת הרצון שלכם שהנושאים שאתם מייצגים יבואו לידי ביטוי בוועדות. אני חושבת שהיה לנו הישג גדול. נכון, כבוד היועץ המשפטי של הוועדה? הצלחנו, לאחר שהחליטו במועצה הארצית שגורמי סביבה לא יהיו חלק מוועדת המשנה החשובה, להחזיר את זה אחרי שפנינו לשר הפנים. קיימתי על זה מספר דיונים. אני שמחה שהצלחנו להחזיר את ארגוני הסביבה. זה מראה שהוועדה לא רק מדברת, אלא גם פועלת ומאמינה שנושאי סביבה הם נושאים חשובים שאנחנו צריכים להתייחס אליהם.
כבוד השר, אתה נמצא איתנו היום. ביקשת לדון או להציג שני נושאים מרכזיים. אחד, את כל הנושא שאתם מרימים מבחינה ציבורית - קמפיין ציבורי גדול חשוב מאוד בסוגיית מיחזור שקיות הניילון. אני חושבת שאתם עושים את זה בצורה מאוד טובה. אתה רצית להציג את זה פה בפני הוועדה. הנושא השני הוא השיקום הסביבתי במגזר המיעוטים, שאני חושבת שהוא נושא חשוב שנכון לדבר עליו פה. ביקשתי התייחסות שלך לפסולת הבניין ואכיפת החוק בעניין הזה. נפגשתי עם בוני הארץ, עם ארגונים סביבתיים, עם ראשי ערים, עם השלטון המקומי. בנושא פסולת בניין כל ראש עיר שנפגש איתי, כל ראש מועצה שנפגש איתי חזר על אותו נושא. מעולם לא העלו בפניי נושאים סביבתיים כמו הנושא הזה. בנושא הזה מדובר על נזק כלכלי מצטבר למשק הישראלי, שמוערך ב-5 מיליארד שקלים. התפקיד שלנו הוא בעצם לאכוף ולראות מדוע הכנסת לא קידמה את החוק שהתחלנו איתו בכנסת הקודמת בוועדת הפנים בתיקון 23 לחוק הניקיון. הנושא הזה לא קודם. הייתי רוצה לשמוע מכבוד השר מדוע הוא לא קודם, האם יש לכם איזה שהוא עניין לא לקדם את זה, האם אנחנו יכולים להחליט שאנחנו מקדמים את זה. הדבר השני זה כל הסוגיה של הצעת מחליטים. הממשלה קיבלה מספר החלטות מחליטים. בשנת 2003 היא קיבלה את 2927 לגבי שימוש בחומרים ממוחזרים על ידי הגופים הנסמכים על התקציב הציבורי. גם ההחלטה הזאת לא מיושמת. אני רוצה לשמוע מדוע ההחלטה הזאת לא מיושמת. יהיו כאן מספר גורמים מהשלטון המקומי שיציגו את הנושא הזה. הייתי רוצה על שלושת הנושאים האלה שתיתן את עמדתך. יש לנו סך הכל שעה. יש לנו הרבה מאוד נושאים. אתה ביקשת שעה.

לי, לא לוועדה.

שעה של כולם. האמת שהיום אתה כוכב הכנסת. לא ראיתי שיש איזו שהיא ועדה או שדולה שאתה לא נמצא בה, השר.

אני מכבד את כולם.

יפה. ישר כוח. בוא נתחיל עם הסקירה שלך, לאחר מכן נעבור להתייחסויות ולתשובות.

אני רוצה לפתוח בכך שאני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת מירי רגב, לצוות הוועדה. אני חושב שהם היו אולי הגורם החשוב ביותר שסייע לנו בקידום הצעות חוק שהיו כאן זמן רב, בהשלמת התקנות, בהשלמת הכללים. אין ספק שהוועדה כאן נתנה לנו כלים שאפשרו לנו יכולת לקיים עבודה מעשית יום יומית של ממש. אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שעוסקים בנושאים בלהט רב. אני מאוד שמח על כך. אני משתדל מאוד לנסות ולמצות את הזמן הראוי כדי לשתף פעולה עם כל חברי הכנסת. אני הפכתי להיות הלוביסט של חברי הכנסת הסביבתיים בוועדת שרים לחקיקה. אין לי שום בעיה בעניין. אני מגיש עררים בשם חברי הכנסת לממשלה. הדיונים מייצרים את המודעות. אני רוצה להודות לך, להודות לכל חברי הוועדה, כמובן להודות למנכ"ל המשרד, לכל חבריי שהתייצבו כאן, לכל הסמנכ"לים, להודות לכל הארגונים שנמצאים כאן בראשותו של חברנו מאור ירושלמי. נמצאים פה נציגים של הרט"ג, של החברה להגנת הטבע וגופים שכל אחד ואחד תורם ועושה מלאכה מדהימה.

אני מאוד חרד למצבם של הארגונים הסביבתיים. לצערי הרב, כפי שאתם יודעים, בצוק העיתים כל מערכות התרומות למיניהן בעולם, באופן מאוד מאוד מאסיבי בתחומים השונים - ה-NGO בכל העולם - מאוד מאוד נפגעו בשנים האחרונות. המשבר הכלכלי פגע בהן. אנחנו יודעים שכל ארגון שקם תרומתו הרבה יותר גדולה משני האנשים שעובדים שם. היא הייתה הרבה יותר משמעותית. אנחנו עושים היום מהלך. אני מאוד מקווה שנצליח לסיים אותו כמה שיותר מהר. זה נמצא במשרד המשפטים. יש לנו קרן שתומכת בעמותות של צער בעלי חיים. בעמותות סביבתיות לא עברנו את כל המשוכה מבחינה חוקית בגלל ההגדרות. יש לנו שיתוף פעולה של משרד המשפטים. אפילו הקצינו תקציב לקול קורא, כדי לא לאפשר לארגונים האלה להתמוטט.

כל הזמן היה את זה?

לא, רק לבעלי חיים. מעולם לא היו תמיכות סביבתיות.

מה לגבי חינוך לסביבה?

זה משהו אחר. מדובר על הפרויקטים כאן. אם אתה מחר מקים ארגון כלשהו למאבק למען אוויר נקי יותר, זה דבר שונה לחלוטין. אני מדבר על תמיכות של ממש. אני מקווה שנצליח לעבור את זה. אנחנו מקווים שהתמיכות, כמו שאמרתי, יהיו כאלו שהארגונים יוכלו לקבל אותן, אבל הם יישארו מספיק עצמאיים לקבל מאיתנו משאבים כדי לעבוד נגדנו. זה האיזון הנכון.

פעם יוסי שריד אמר שהוא קיבל כסף מעמותה שהוא היה נגדה בבג"ץ.

אגודת הגליל.

נכון מאוד. זה המוטו, דרך אגב, גם באיגודים מקצועיים. אתה מממן את אלה שיפגינו נגדך, כי אחרת אין תוצאה טובה.
אני רוצה להזמין את אזרחית המיליון שלנו. אזרחית המיליון שלנו נכנסת לתהליך ההפרדה במקור. היא באה לכאן עם נכדיה ועם בעלה. בזה שהגברת אהרון הביאה את הנכדים היא מייצגת את התפישה כולה. היא אזרחית המיליון. מיליון איש מפרידים במקור.

אני אשמור את הסקירה למנכ"ל. אני אתייחס בכמה מילים לדברים שהעלית. יש נושאים רבים שעלו פה בוועדה. הוועדה סייעה לנו לשנות את חוק הניקיון. זה דבר חשוב ביותר. לדעתי, נפלה שם איזו תקלה. אני לא יודע אם זאת תקלת סופר או תקלה רגילה. אני מעלה את זה פעם ראשונה. בסעיף הזה של השנתיים יש את הטיפול במגזרים שבמשך שנה המשרד יוכל להחליף את הרשות כדי להכניס אותם לתהליך עצמו. הפרשנות היא שבתום שנתיים הסמכות הזאת נגמרת, בעוד שאני חושב שמה שהתכוונו הוא שהשנה מתחילה להימדד מרגע שמאשרים את הכניסה לאותו יישוב. נביא את זה אליכם כדי שתתקנו את זה.

תביאו את זה. אין בעיה, נתקן את זה. נעשה תיקון של העניין.

דלית, העבירו את זה אליך. אנחנו ניגש לנושאים שעלו כאן על ידי יושבת-ראש הוועדה.

חבר הכנסת דב חנין, יושב-ראש השדולה הסביבתית חברתית, ברוך הבא.

ברכות, אדוני השר, וברכות לכל צוות המשרד.

בירכנו את השדולה שאתה עומד בראשה.

אני אתייחס לסוגיה שהעלית בסוף, שזאת סוגיית פסולת הבניין. אין שום ספק שפסולת הבניין הפכה לאחד הנושאים המשמעותיים. מכיוון שמדובר במגרש שיש בו הרבה מאוד יצירתיות, הרבה מאוד יתרונות כלכליים, זה מייצר, בין היתר, גם פוטנציאל של עבריינות סביבתית. העבריינות הסביבתית היא אחד הדברים הקשים ביותר שאנחנו מנסים להילחם בו בכל דרך. אחת הפעולות שעשינו בתקופה האחרונה זה שהקמנו יחידה מיוחדת שנקראת יחידת דוד. היא אמורה לפקח על התנועה של הפסולות מישראל לשטחים מעבר לקו הירוק. הפכו את אזור יהודה ושומרון, לצערי, לחצר האחורית. לא רק שם. יש גם מקומות נוספים. התוצאות הן תוצאות טובות מאוד, אבל זה לא מספיק. בזה אנחנו מטפלים בסוגיה מסוימת מאוד חשובה. צריך פה מהלך משולב. אנחנו זקוקים יותר מכל לעזרתה של הוועדה בזה שתהיה חובה בחוק על אותן חברות תשתית להשתמש בפסולת בניין ממוחזרת בלפחות 30% מהשתיות שהן מייצרות. מבחינה מקצועית אין שום בעיה, רק שכשאני מגיע לכל המתקנים של כל האנשים - -

יש החלטת ממשלה בעניין הזה.

החלטת הממשלה ממליצה, היא לא מחייבת.

אתם יכולים להביא לנו תיקון בחקיקה? תביאו את זה. אנחנו נעשה את זה עוד במושב הזה. זה מאוד מאוד חשוב. הנושא הזה הוא נושא ממש בעייתי. הוא מפריע לכל ראש עיר , לכל ראש מועצה.

תיכף ניגע בראשי הערים. קשה מאוד לסבול את המצב. כשאתה מגיע לכל מיני מתקנים שאנשים עושים בהם עבודה נפלאה, אתה רואה הרים של חומר ממוחזר ברמה טובה שאף אחד לא קונה אותו. מילא שלא קונים אותו, אבל אתה יודע שכל הר כזה שלא נרכש מישהו חצב באזורי טבע שלא היה שום צורך לפגוע בהם. גובה ההר כגובה החציבה. זאת משוואה ברורה לחלוטין. לא צריך להשקיע בזה כדי להגיע לאותה תוצאה.
הדבר הנוסף הוא כל השאלה של הסמכת ראשי הרשויות, שתיכף יפרטו מדוע זה לא מסתיים. אני מסכים איתך שהשלמת החקיקה היא בכך שראשי הרשויות יקבלו את כל הסמכות לגבייה ולאכיפה. הם יהיו הגורם שהאחריות שלהם על פסולת הבנייה תהיה כמו האחריות שלהם על הפסולת האורגנית. הם יקבלו את המקל ואת הגזר. הם יהיו הכתובת שאליה נוכל לבוא בטענות ונוכל להגיש נגדם כל הליך שהוא אם מתרחש מפגע כלשהו בטריטוריה שלהם.

האם דרך חוק עזר, או בלי זה?

לא. יש חקיקה ראשית. התחילו אותה בכנסת שעברה, אבל היא נעצרה. היא לא קודמה. היא מאוד בעייתית.

היא עברה קריאה ראשונה. היא לא עברה רציפות.

כרגע הוא אחראי מתוך חוק עזר.

כרגע הוא לא אחראי.

הוא לא אחראי.

בגלל זה הוא אמר עבריינות סביבתית.

ראש העיר?

לא אחראי.

כרגע אתה צריך רק להוכיח שאכן שילמת למטמנה או למתקן המיחזור. אחר כך לאן זה מגיע זאת שאלה אחרת. בלי שום קשר, יש לנו פה את המשטרה הירוקה. אם תרצי, גורמי האכיפה יוסיפו דברים. אין ספק שמדובר בתופעה קשה ביותר. כנראה שהרווח בצידה הוא כל כך גדול, שהם מוכנים לקחת סיכונים. לאלה שנתפסים מחרימים משאיות, מעמידים אותם למשפט, נוקטים נגדם באמצעים חמורים ביותר. עובדה שהתופעה מממשיכה. זה פשוט דבר מדאיג ביותר. לצערי, מספר התקנים שיש לנו במשטרה הירוקה הוא כל כך מצומצם, שבכל מחוז שאני מגיע אליו אני שואל מתי הם עשו מבצעים לאחרונה, מתי הם עשו מארבים.

כמה תקנים יש?

40 בכל הארץ.

מה השלטון המקומי אמרו לנו על העניין הזה?

כמה צריך?

לפחות 150 איש אם אתה רוצה אמיתי לעבוד.

אני מפעיל את פארק מיחזור ברקת. פארק מיחזור ברקת מספק שירותים של טיפול בפסולת יבשה לאזור גוש דן והסביבה. אני והחברים בפורום חברות המיחזור, שגם אותם אני מייצג, חווים תופעה מינואר השנה של ירידה של לפחות 50% מכמות פסולת הבניין שנקלטת אצלנו באתרים. הכמויות האלו מגיעות לאלטרנטיבות פיראטיות, זולות שלא נדרשות בתשתיות למניעת חלחול תשטיפים למי תהום, הן לא נדרשות לעמידה בתנאים שאנחנו נדרשים בהם. הגענו למצב של תגובת שרשרת שלילית של ניצול חלקי של ציוד ומתקני מיחזור.

את זה אנחנו יודעים. מה צריך לעשות?

ביצענו תיעוד בעצמנו. אנחנו מוצאים רשימה של אתרים פיראטיים שעובדים.

מה אתה אומר? שאין אכיפה של המשרד להגנת הסביבה על זה?

לא נוכל לקיים את הפעילות, לא נוכל לשלם משכורות. המשרד להגנת הסביבה יישאר עם הפיראטיים ועם העבריינים אם לא יתבצע משהו באופן מידי.

אני מכיר את הנתונים שיגדל מציג כאן. הנחיתי את המנכ"ל לקיים על זה דיון חירום על-מנת לראות מה אפשר לעשות. בלי שום ספק אנחנו נידרש לשיתוף פעולה עם המשטרה הכחולה. אנחנו נקיים איתם דיונים. אני מקווה שיתנו לזה את העדיפות הראויה. אנחנו בהצלחות מאוד גדולות. כנראה שקצב העבריינות שגדלה בגלל הרווח שטמון בצידה הוא הרבה יותר גדול מאשר ההצלחות שלנו. כשאני קורא למשטרה הירוקה לדיווחים ואני רואה פר בן אדם כמה דוחות הוגשו, כמה משאיות הוחרמו, כמה משפטים הולכים להתרחש, אני רואה שנפח הפעילות גדל. כנראה שהנפח של העבריינות עוד יותר גדול.

את חוק איסור הלבנת הון צריך להכניס לזה, כמו שעשינו בכריית חול.

יש עבירות סביבתיות שהוגדרו כעבירות מקור.

בגלל שהשר אומר שזאת עבריינות סביבתית וזה נושא בעייתי אתם תישארו על זה לבד . זה נושא כלכלי אמיתי. צריך לראות איך מכניסים את זה. נכניס את זה לחוק עבירות הלבנת הון, נקדם את זה כמה שיותר מהר.

אני רוצה להמשיך ולומר שבלי שום ספק הנושא הזה יקבל אצלנו טיפול. אמרתי טיפול מערכתי כולל.

נקיים על זה דיון נקודתי, ספציפי.

דרך אגב, העמדנו עכשיו קול קורא של סכום כסף די גדול כדי לסייע לאותם מתקנים שממחזרים ולא מצליחים למכור את חומרי המיחזור שלהם, כדי לסייע להם להחזיק מעמד, כפי שמתארים כאן. אנחנו מודעים לנושא. איננו מתכוונים להתעלם מכך .
בכל מה שקשור לתכנית שקיות הניילון. תכנית שקיות הניילון היא דבר מקיף, היא לא דבר שקשור רק לשקיות. היא עניין של שינוי תודעה שלמה, תרבות שלמה, גישה. אין לי ספק שדרך אותה שקית יהיו שינויים בתוך המשפחה, יהיו שינויים בסביבה כולה. רק לסבר את האוזן, לא מדובר פה במספרים קטנים. מדובר פה במספרים שמדינת ישראל צורכת, אזרחי ישראל צורכים. שאלתי כמה פעמים חברי כנסת. חבר הכנסת הכי אמיץ אמר לי 150 מיליון.

עשרות מיליונים.

מדובר בקרוב לשני מיליארד שקיות. 90% הולכים להטמנה. רק 10% מצליחים להגיע למיחזור. כל אחד שיספור כמה שקיות יש לו בבית וינסה לעשות את המכפלות. הוא יראה שהמספר לא כל כך דמיוני. הכוונה שלנו היא ללכת לתכנית בכמה שלבים. אנחנו בתהליך סופי להגיע להסכמות עם הרשתות. אנחנו בדקנו. העלות שלהן למימון אותן שקיות שמחלקים חינם הוא כ-80 מיליון שקל. אנחנו דורשים מהן שהכסף הזה ישוחלף בייצוא שקיות רב פעמיות, שקיות של סלים, לפי ההנחיה שלנו. הסלים האלה יונפקו לכל המשפחות בחינם בשלב ראשון. אנחנו נכנסים עכשיו לתהליך של מכרז על הקופונים לאזרחים, כי אחרת אזרח יגיע לרשת מסוימת ויגידו לו שאין. לכל אזרח יהיו מספר קופונים שהוא יוכל להשתמש בכל רשת שהוא יגיע אליה. הוא יבחר לאיזה רשת הוא נכנס. כל רשת תהיה מחויבת לכבד את אותם קופונים.

לתת לו שקית בתמורה. שקית רב תכליתית.

מכמה סוגים. יהיו פה דברים מאוד מאוד חשובים ומאוד יפים. סיימנו את הליך הבדיקה של המשרדים, דלית? סיימנו את תהליך ההפצה בקרב המשרדים?

הופץ תזכיר חוק. עוד לא הושלמו 21 הימים להערות.

זה צריך להגיע בתזכיר חוק?

זה עניין של כמה ימים.

פרסמו תזכיר.

מתי?

בעוד פחות משבוע מסתיימים 21 הימים.

אני מזכירה לכם שהמושב הזה מסתיים בסוף יולי. אם רוצים לבוא עם איזו בשורה בנושא השקיות לאזרחי המדינה חוץ מאשר חופי הים בקיץ, כדאי להביא את זה כמה שיותר מהר לוועדה. אנחנו חוזרים בנובמבר.

החוק קובע שאסור יהיה לחלק שקיות בחינם. זה יגרום לירידה בצריכת השקיות.

בחוק אתה מביא את העניין של השקית הרב תכליתית ואת הקופונים. הכל זה קשור בחוק. זה בא כחבילה אחת.

זה לא רק מקל.

זה גם גזר.

החוק יקבע שהשקית תעלה כ-60 אגורות. העלות שלה מסתובבת פחות או יותר סביב 10 אגורות, כאשר 50 אגורות ילכו לקרן לנושאים סביבתיים שתשרת בעיקר נושאים שיוגדרו סביב - -

ו-10 אגורות?

10 אגורות זו העלות שנשארת אצל היצרן. 50 אגורות כולל מע"מ – היה על זה ויכוח מאוד קשה - ילכו לטובת הקרן שאני מקווה שתהיה קרן קטנה. אני מקווה שיצטרכו כמה שפחות שקיות. כל הכסף שיגיע לשם יהיה לטובת נושאים סביבתיים, כפי שיגודרו על ידי הנהלת הקרן והגורמים המקצועיים.

הדבר הנוסף שאני רוצה להתייחס אליו הוא הנושא של תכנית המיעוטים. עשינו שם מהפיכה יוצאת מן הכלל. התחלנו בכך שהבדואים קיבלו סכום ראשוני של 42 מיליון שקל. הוספנו סכום נוסף בשיתוף פעולה של גורמים אחרים. בתחילת השנה זה עמד סביב 50 מיליון. לפני שלושה שבועות אישרנו תוספת של 42 מיליון רק למגזר הבדואי. אני לא מדבר על תכנית המיעוטים הכוללת.

לממן מה?

לממן תכנית מא' עד ת' בכל מה שקשור להגנת הסביבה. זה כולל לבנות להם מערך פינוי אשפה שאין להם, לבנות להם את כל פריסת מתקני האצירה למיניהם. באום בטין, בניגוד לכל המגזרים בארץ, לא הסכמתי בשום פנים ואופן שיסתפקו במתקני אצירה רגילים שיש אצלך או יש במקום אחר. הולכים לשים שם במתקני אצירה קרוב לשני מיליון שקל. יהיו שם את הפחים המוטמנים היפים ביותר והיקרים ביותר שיש בשוק. ראשי הישוב אמרו לי שבגלל שאנחנו נותנים להם את האיכות הכי טובה הם ידעו לשמור על זה. האשימו בעבר את המגזרים שלא חשוב מה תיתן להם, ממילא הכל ילך לטמיון. שליש מהכסף הולך לחינוך ולהסברה, שליש מהכסף ילך לנושאים כמו הפרויקט החדשני שאנחנו הולכים לעשות באחד מהכפרים, שזה להכניס מתקנים למשפחות.

באיזה כפר אתם מתחילים את הניסוי?

בקסר א-סיר ואום-בטין. אלה שני כפרים שהולכים למודל. אנחנו הולכים לשים שם - -

הם לא מוכרים.

אני לא נגד לטפל בלא מוכרים, אבל אני גם בעד לטפל באיו"ש.

לפני 5 שנים הם לא היו מוכרים. עכשיו הם מוכרים.

אז מה אתה רוצה? התקדמנו ב-5 השנים האחרונות.

אני מפחד שתיקחי מהם את ההכרה.

לא, מה פתאום. אני רק רוצה להביא הכרה גם לאיו"ש, שעמיר פרץ יטפל באיו"ש באותה אינטנסיביות שבה הוא מטפל במיעוטים. אז אני אהיה מרוצה.

אנחנו הולכים להכניס שם מתקן משפחתי שהמשפחה תוכל להשתמש בו בפסולת אורגנית לייצור גז ביתי. אם נצליח בעניין הזה, זה יהיה מסר. אולי זה ישמש גם חלק גדול מהפרויקטים החברתיים לסייע לאוכלוסיות חלשות. זה משיג שני הישגים. אחד, זה נותן אינסנטיב מאוד מאוד חזק לא להשליך פסולת. שניים, זה מסייע לכלכלת המשפחה. אני מאוד מקווה שנוכל להזמין אתכם בתוך פרק זמן קצר לראות את הדבר. דרך אגב, הגיעו לפה אורחים מכמה מהאזורים העניים ביותר בעולם, כמו האיטי, הרפובליקה הדומיניקנית. סיפרנו להם על המתקן הזה. הם אמרו לנו: שמע, אולי זו הדרך שלנו להציל חלק גדול מהאנשים שם. זה פטנט ישראלי. זאת טכנולוגיה ישראלית. ברגע שיותקנו המתקנים הראשונים אני אשמח שהוועדה תבוא לשם לסיור. הדבר הנוסף שאנחנו עושים שם זה לטפל בנחלים מסביב. התכנית היא תכנית מקיפה. בשאר יישובי המיעוטים הקצנו 101 מיליון שקל, פרט ל-90 מיליון שקל שתיארתי עכשיו, ל-31 ישובים. בתוך חודש אנחנו הולכים להוסיף לתוכם שני ישובים דרוזים. בתוך חודש אנחנו הולכים להוסיף עוד כ-30 ישובים בסכום נוסף של כ-70 עד 100 מיליון שקל.

הישובים הדרוזים פנו אלי על כך שהם לא נכנסו לפרויקט.

הם קיבלו שניים. דליה ועוספיא נכנסו. שאר הישובים הדרוזים, לא כולם, מתוכננים להיכנס בשלב הבא שמתקיים.

המנכ"ל, תעביר לנו מסמך מסודר של כל הישובים.

בתוך חודש נאשר את זה. הדבר האחרון שהתייחסת אליו זה העניין של החופים. אני חושב שהמסר שלך הוא מסר חשוב. אנחנו עוסקים בזה ולוקחים את זה במלוא הרצינות. הצלחנו לפתוח שני חופים שהיו סגורים, מגודרים ולא הייתה אליהם גישה לאזרחים בכנרת, כל זה חרף כל הקשיים, הוויכוחים והדיונים.

חלק מסובב כנרת?

כן.

מהחבר'ה של ורדי? אתם מדברים על החופים של ורדי?

כן. דגניה ומקורות.

מקורות ועין גב.

עין גב בעבודה.

דגניה נפתח?

דגניה נפתח.

הם גובים תשלום עבור הכניסה?

לא.

בדגניה החוף פתוח.

הדבר האחרון שאנחנו הולכים לעשות זה לנסות ולשפר את המחירים גם בחופים שמנוהלים על ידי הרט"ג. יש לנו 4 חופים כאלה.

שערורייה מה שקורה שם. כשאתה הולך לחוף האלמוגים באילת אתה משלם על שנורקל, על משקפת, על כניסה ועל כיסא 500 שקל למשפחה עם 4 ילדים, וזה עוד בלי שנכנסתי למים ובלי שקניתי אוכל. איזה מן דבר זה? מה, זה לעשירים בלבד? בתאילנד אתה צופה באלמוגים בחינם, מקסימום לוקח את ספינת הדייג שתיקח אותך לשם. כשאתה נכנס באילת אתה משלם המון כסף לכניסה. לא יכול להיות מצב כזה.

צריך להגיד שבאילת יש חוף בחינם. העובדה היא שחלק גדול מהציבור מגיע אלינו ולא - -

שאול, אתה יודע שאני מכבדת אותך. צריך לעשות שינוי בחופים המוכרזים האלה. לא יכול להיות שיהיה המחיר הזה.

גברתי היושבת-ראש. אנחנו בדיונים עם הרט"ג . אני אשמח מאוד שהוועדה תסייע לקבל תקציבים נוספים כדי לתת הנחיה לפתוח את החופים ולתקצב אותם. אנחנו לא רוצים שהחופים בגלל חוסר תקצוב יהפכו למקומות של מטרד. אנחנו צריכים להשאיר לרט"ג ולגורמים ברשויות שמפעילים היום את החופים מספיק משאבים על מנת לשמור על החופים ברמה נאותה. קיבלתי החלטה להתחיל במהלך. בקיץ הקרוב כל ימי חמישי יהיו חופשיים. אנחנו כמשרד החלטנו על מבצע של חמישי חופשי ב-4 החופים שלהם. אנחנו הולכים לממן מתקציבנו ולהתחיל מהלך. שאול גולדשטיין קיבל ממני הנחיה להוזיל את המחירים בשמורות, להנגיש אותם. ההנגשה השתפרה באופן דרמטי בשנה האחרונה לנכים, לאוכלוסיות מיוחדות. יש הנגשה מקסימאלית עד לחוף כמעט, עד לשמורה. אני מקווה שהוועדה תצליח לגייס לנו משאבים. אין ספק שברגע שבו אני אתן הוראה לשאול גולדשטיין שמרגע זה אף אחד לא משלם שקל, זה יהיה אחד הרגעים המכוננים, החשובים ביותר בהחזרת הטבע לידי האזרח.

חד וחלק.

מתקציבנו הדל החלטנו כרגע על הקצאה של כ-2.5 מיליון שקל כדי לגרום לכך שימי חמישי יהיו ימים חופשיים לכל אזרח. אני מאוד מקווה שהמגמה הזאת תלך ותגדל. כפי שאת מכירה מניסיונך, זה מתחיל ביום חמישי, כאשר בעוד כמה חודשים זה יהיה גם ברביעי. לאט לאט נגיע למצב שבכל השבוע - -

אני בטוחה שלרט"ג לא חסר כסף.

לא.

לא נאסוף את הדמעות על הרט"ג.

זה לא קק"ל. התבלבלת.

אני לא מתבלבלת בין קק"ל לרט"ג. אני לא רוצה להרחיב. נפגשתי פעמיים עם שאול. בוועדה שתמר זנדברג עומדת בראשה, נמצא חבר הכנסת דוד אזולאי, שהיה יושב-ראש ועדת הפנים. הוא אמור להתעסק עם שני גורמים עיקריים בתוך ועדת המשנה. אחד, כל סובב כנרת. השני, כל הנושא של רט"ג. נראה את המלצות שהוא יביא לטובת העניין הזה.

מכיוון שהרט"ג כפופה לשר להגנת הסביבה, נשמח שהוועדה שלך תבוא ותמליץ בפנינו מה עושים.

חד וחלק.

אנחנו לא רוצים ליצור מצב שבגלל ההנגשה השירות ייפגע. אם כבר נותנים שירות לאוכלוסייה חלשה, שיישארו ברמה הגבוהה ביותר, כפי שעשינו עם הבדואים וכפי שאנחנו עושים עם מגזרי המיעוטים שאנחנו מקצים מהתקציב הדל שלנו כמיטב יכולתנו.

אני מברכת על זה.

אנחנו מקווים להגדיל את זה. בוודאי שאנחנו זקוקים לסיוע של הוועדה. תודה רבה, עד כאן.

אני רוצה להודות לך מאוד, השר. אני תמיד מופתעת מחדש.

אני שמח שפתחת בכך שיש היום חובה בכל המשרדים – אני שמח שגם הארגונים מתנהגים כך – שכל דיון בנושא הגנת הסביבה יהיה לא רק דיון על צדק סביבתי אלא גם דיון על צדק חברתי. בכל דיון צריך להביא את ההשלכות של צדק חברתי, כיצד זה כולל את האוכלוסייה כולה.

צריך להגיע גם לצדק פוליטי. בלי זה אי אפשר.

הצדק הפוליטי הוא בזה שהכי טוב שתישארו באופוזיציה. זה הצדק הכי טוב שנעשה.

את חושבת שאפשר? כל בעיה סביבתית היא בעיה פוליטית.

זה נכון.

תראו מה קורה במי תהום, בנחלים.

לא ייתכן שבשמורות הטבע יבקרו רק העשירים. צריך שגם החלשים יוכלו לבקר בשמורות הטבע. זה הדבר החשוב שאנחנו צריכים לעשות. כבוד השר, אני מודה לך. כל פעם שאתה מגיע לכאן לוועדה אני שמחה. אני שומעת את הנחישות שלך, את הדברים החדים. אתה לא בורח מדברים. אתה יודע במה אתה צריך לטפל. אתה אומר במה תטפל ובמה לא. נתת לנו תשובות ברורות. אני שמחה על כך. אני מודה לכך.

ברכותיי. יש פה עשייה יוצאת מן הכלל. קראתי בעיון את החוברת שפרסמתם. אני רוצה לדבר על שתי סוגיות. אחת, בנושא התחבורה הציבורית. ראיתי את הדברים שאתם דוחפים. כיושב-ראש ועדת המשנה בנושא של הבטיחות בדרכים אני רואה חשיבות גדולה מאוד לכל מה שאתם בממשלה יכולים לדחוף. אנחנו בוועדת הכלכלה ובוועדת הפנים רוצים להגביר את השימוש בתחבורה ציבורית אפקטיבית שתוריד מהזיהום, מהעומסים ומהרבה מאוד השלכות. אחת הסוגיות שלא מספיק דנים בה ומדברים בה היא כל סוגיית הכנסת הרכבים בגז או בחלופות הירוקות לנושא של תחבורה ציבורית. נכון שזה שוכן לפתחם של משרדים נוספים – תחבורה ותשתיות, אבל אני חושב שהחיבור הזה חשוב מאוד גם בנושא של עידוד תעשיות לנושא של פליטת גזי חממה למעבר מהיר של גז, כי הפכנו להיות מעצמה אנרגטית עם עצמאות אנרגטית. אני חושב שזה משהו שהמשרד יכול לדחוף בכל מקום שהוא יכול. אני חייב להגיד שהיו לנו דיונים רבים בעניין התמ"א בנושא של המתקן הימי/ מתקן יבשתי באזור הצפון, באזור עמק חפר. אני חושב שעמדת המשרד בעניין הזה צריכה להיות נחושה לגבי כך שעיקר הפעילות תיעשה בים. היה דוח שחיכינו שיבוא בפני הוועדה. הוא עוד לא הגיע. לאיכות הסביבה היה say בדוח הזה לגבי הכדאיות של תשתיות הגז בים.

אנחנו ברורים בעניין הזה.

אני יודע, שמעתי את העמדה שלכם. מכיוון שזה גם לפתחם של משרד הפנים והתשתיות, אז הכל שם חשוב. תודה רבה.

החברה להגנת הטבע חוגגת השנה 60 שנה לקיומה. אנחנו ארגון של החברה האזרחית. יש לי הרבה מה לומר. אני מבקש לחדד את דבריי בשתי נקודות עיקריות. אחת , לברך ולהודות על עשיית יו"ר הוועדה, על התמיכה שלה בהשבה של ארגוני הסביבה, הארגונים החברתיים, ארגוני הציבור לולנת"ע. אני חושב שדמוקרטיה נאורה, דמוקרטיה משתפת, שלא מבינה את הערך שיש לנציגי חברה אזרחית בתוך תהליכים שמשפיעים על האזרח בהווה ובעתיד היא אינה דמוקרטיה. רגע לפני שהתדרדרנו למדרון חלקלק אני חושב שבתמיכתכם ובעזרתכם הצלחנו לעצור את התהליך הזה. זה בהחלט ראוי להיאמר פה ובמקומות אחרים ברחבי הכנסת והממשלה. החברה האזרחית פועלת, מתנדבת, תורמת ומעוניינת לעשות הרבה יותר בתוך התהליכים בהם היא שותפה.


דיברתם על פתיחת שמורות הטבע לכלל הציבור הישראלי. צדק סביבתי הוא אכן בסיס הצדק החברתי. אני חושב שאחרי הרבה שנים שבהן החברה להגנת הטבע אומרת את זה, מנסה לקדם את זה וגם אתם בכנסת ובממשלה מדברים על זה, הגיע הזמן לעשות מעשה. לרשות הטבע והגנים יש משימות רבות, יש כסף רב. כמי שיושב במליאת רשות הטבע והגנים אני יודע שהכסף הזה הולך למקומות נכונים. סך כל הכנסות רשות הטבע והגנים מדמי כניסה הם כ-120 מיליון שקל. הגיע הזמן לעשות מעשה ובהגדרת סדרי עדיפות חדשים שמתקיימים חדשות לבקרים בממשלה ובכנסת להקצות את הסכום הזה, כדי שלא יבוא רק מתקציבי המשרד להגנת הסביבה. זה צריך להגיע מכל משרדי הממשלה, אולי גם מגופים אחרים. מדברים על מיליארדים של כספי ציבור, כספים שנמצאים בקק"ל ואמורים לעבור לממשלה. אפשר להעביר את הכסף הזה לפתיחת השמורות. מדובר ב-120 מיליון שקל.

הבנו את המסר.

תודה, גברתי היושבת-ראש, קודם כל, זאת הזדמנות לברך את חבר הכנסת דב חנין ואת חבר הכנסת ניצן הורוביץ, שלא נמצא כאן, על קיום היום החשוב הזה, לברך את הוועדה שהפכה להיות ועדה סביבתית בכל הנושאים שהיא עוסקת בהם, החל מנושא החופים שציינו ועד נושאים אחרים, וכמובן את השר ששותף. אני אולי אנצל את ההזדמנות לומר שבאחד הדיונים כאן השבוע אמרנו שניכר כאן בוועדה ובמקומות אחרים, כמו במועצה הארצית לתכנון ובנייה ובמקומות אחרים, שאל מול לחצים אחרים בממשלה יש גיבוי ממך להבעת העמדה, לשמירה על העצמאות שלה. זאת מגמה שחשוב לציין אותה, שחשוב לחזק אותה, כי אנחנו נמצאים בתקופה שיש הרבה מאוד לחצים מכל הכיוונים.

הנושא הראשון שאליו רציתי להתייחס הוא נושא משאבי הטבע. זה חוזר אלינו כאן הרבה בוועדה ובוועדות האחרות בנושא הגז והגז הטבעי, כמו המתקנים שחבר הכנסת צור ציין, וגם בנושאים אחרים. בנושא של הרפורמה במשק החשמל ההיבט הסביבתי נסוג, לצערנו, בניגוד להחלטת ממשלה שהייתה. מתקדמת רפורמה במשק החשמל. אני בטוחה שהשר מלווה אותה בהיבט החברתי החשוב ובהיבט הסביבתי שלא ניתק ממנו. הייתי שמחה לראות מעורבות מאוד מאוד אינטנסיבית של המשרד בנושאים האלה של משאבי הטבע המתקדמים.

הנושא השני שחבר הכנסת צור קצת נגע בו זה נושא תחבורה. אני רוצה לציין לא רק בהקשר של מעבר לאנרגיות מתחדשות וכו', אלא גם במעבר לתחבורה ציבורית ותחבורה מקיימת באופן כללי. אני חושבת שהגיע הזמן לעלות מדרגה במעורבות של המשרד להגנת הסביבה בנושאים תכנוניים מובהקים שהם כיום נחלתו הבלעדית של משרד הפנים. יש סמנכ"לית בנושא שמחויבת. אני בטוחה שהמנכ"ל והשר ייכנסו לנושאים. הייתי שמחה לראות אמירה סביבתית בנושא התכנוני של מיקום תחנות רכבת, תכנון שבילי אופניים, תכנון נגישות למוסדות ציבור וכו' בהליכה ברגל, אמירה סביבתית חברתית ברורה בנושא הזה. שמענו את השר בנושא שעולה היום במועצה הארצית לגבי עשרת היישובים במבואות ערד בהיבט הסביבתי, בהיבט החברתי של ריקון הערים הקיימות, חיזוק הנגב והגליל וכו'.
הנושא האחרון הוא חוק צער בעלי חיים. אנחנו, חברי הכנסת, שותפים של המשרד בניסיון להעביר את האכיפה של חוק צער בעלי חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה. יכול להיות שגם הוועדה צריכה לטפל בזה במקום ועדת החינוך או ועדות אחרות. אולי דרך הנושא של הגנת הסביבה אפשר לטפל בזה. אני חושבת שהגיע הזמן. יש נושאים שנמצאים הרבה על סדר היום ומגיע הרגע שנכון למנף אותם. זה הרגע. השר יודע ומחויב לזה.

הוא עושה את זה דרך המשרד.

אני מצטרף למחמאות לשר ולמשרד. אני זוכר את המשרד עוד לפני היווסדו וכאשר הוא נוסד, איך הוא תמיד היה המשרד האחרון שחושקים בו עם התקציב הכי דל שיש. אני לא יודע אם מבחינת התקציב השתנו הדברים, אבל מבחינת מעמד אני בטוח שהמשרד השתדרג. עכשיו, כשאתה בראשותו, אני מקווה שמבחינת השפעה, מבחינת חשיבות המשרד יקבל את המעמד הראוי לו. אני מקווה שגם מבחינת תקציבים. לא נוכל להגיד שהסביבה מטופלת עד שלא יהיו התקציבים ראויים ואחוז מתוך תקציב המדינה יהיה מוקדש לעניין כמו במשרד רגיל וכמו באחד המשרדים החברתיים המובילים.

אתמול בדיונים על החוק לגבי האכלה בכוח לאסירים שובתי רעב השתמשנו בהגדרה מעולם הרפואה שאני רוצה לאמץ לעולם הסביבה. ההגדרה הזאת אומרת לא להזיק. אני חושב שכל העולם בנושא של הטיפול בנושאי סביבה צריך לאמץ את האמירה הזאת. אם אנחנו מצליחים לא להזיק לסביבה, עשינו 50% מהעבודה, אם לא יותר. אני חושב שאולי בקמפיינים של המשרד של חינוך לסביבה זאת צריכה להיות הכותרת.

כל מה שעושים בנושא חקיקה, בנושאים של חינוך, אפילו בנושאים של תקציבים, אם אתה מקדיש ומשקיע ומצד שני אתה לא יכול לאכוף, מה עשינו? האכיפה הסביבתית בישראל לא השתפרה. אני לוקח את העניין של המזבלות הפתוחות בגליל. תראו מה קורה בגליל.

רק בגליל?

לפני 30 שנה לא היה המצב הזה. זה אומר שהמצב מתדרדר מבחינת אכיפה. יזמתי מהלך של הליכה לבג"ץ כנגד 25 מזבלות פתוחות בגליל לפני 10 שנים. לצערי הרב, הבג"ץ נדחה כי הוא היה כללי מידי, אמרו שצריך לתבוע מזבלה מזבלה או רשות רשות.
הנושא האחרון הוא צדק סביבתי. משתמשים בצדק סביבתי במדינה הזאת, בישראל, רק בפן אחד מאז שהמושג הזה הגיע מארצות הברית. יש רק צד אחד למטבע. אומרים שמכיוון שהפריפריה סובלת מעצם היותה חלשה אז תעשייה מזהמת מגיעה לשם, יש שם את הנושא של הזיהום. יש עוד צד. אני הולך לדבר עליו היום בהצעה לסדר בכנסת. זה הצד שאני חושב שהארגונים צריכים להבין, לא לעבור עליו לסדר היום. זה צד של שימוש בתכנון סביבתי כאמצעי הפליה או כאמצעי הדרה. זה קורה במיוחד בעניין תכנון תכניות אב ותכנון אזורי, מחוזי, ארצי בכדי למנוע את מה שקורה בעוספיא ודליה בנושא שמורות טבע או אזורים פתוחים. דווקא מכריזים על אזור ירוק או אזור חורש טבעי כשלא רוצים שנצרת תתפתח או דליה או עוספיא יתפתחו. זה נושא רגיש. כתבתי על זה הרבה מאמרים בעבר. למי שחרד לסביבה אסור להגיע למצב שהוא יסכים לשימוש ב"אמצעים סביבתיים" בכדי להדיר אנשים או בכדי למנוע התפתחות.

גברתי היושבת-,ראש, אדוני השר, אדוני המנכ"ל, אני רוצה לברך על היוזמה של יום הסביבה את חברי, חבר הכנסת דב חנין. אני רוצה לברך אותך, אדוני השר. אני יודע שנכנסת לבריכה הזאת מהר. למדת לשחות. על כך אתה ראוי להערכה ולברכה. אני מאחל לך שתמשיך בהצלחה בתפקיד הזה, כי אני חושב שבשנה האחרונה נעשה איזה שהוא שינוי.

אדוני השר, אני רוצה לגעת בשתי נקודות. נקודה ראשונה היא הישובים החרדים במדינת ישראל. הציבור החרדי צמא לשיתוף פעולה, רוצה לשתף פעולה, מודע לנושא של הסביבה. אני יכול להפנות אותך לכמה ישובים קטנים שאכן השתלבו בפרויקט. יש לי הרושם שהממשלה, במסגרת הפגיעה הממוקדת שלה בציבור החרדי - -אני לא אומר את זה עליך, כי אני מכיר אותך ויודע שאתה לא תעשה את הדברים האלה. אני פונה אליך ומבקש ממך להתמקד במובן החיובי בישובים החרדים.

הנקודה השנייה שאני רוצה להעלות היא בנוגע לכך שהכל מתחיל ונגמר בחינוך. לשמחתנו הרבה, בכל בית יש ילדים ונכדים. הם השליחים והשגרירים הטובים ביותר לכל דבר. אולי בעניין הזה עושים, אבל לא מספיק. פה צריך לשתף את התלמידים. ככל שנביא את זה לתוך בתי הספר, נביא למודעות בתוך בתי הספר אצל התלמידים, אין לי ספק מה תהיינה התוצאות. אני אומר את זה כאיש חינוך בעברי. כשרציתי להעביר מסרים להורים עשיתי את זה דרך התלמידים. אני חייב להגיד שהתוצאות תמיד היו חיוביות. אדוני השר, אני מציע לך להשתמש בתלמידים היקרים שלנו, כי הם יכולים לעשות ולהעביר מסרים.

גברתי היושבת-ראש, בקיצור, כי כל שאלה שהעלו פה היא עולם ומלואו. אני אתחיל עם חבר הכנסת צור. אין ספק שנושא הרכב הוא נושא משמעותי מאוד. בניגוד לרושם שעושה תחנת הכוח שמוציאה תימרות עשן, רוב זיהום האוויר במדינת ישראל בא מתחבורה, מרכב. צריך לעשות מעשה. אנחנו מתחילים עכשיו פיילוט בירושלים, לראות איך אנחנו מטפלים בתחבורה ציבורית במתכונת של לקבוע כללים. יחד עם זאת, תזכור דבר אחד. במאבק שלנו על היקף הגז שיישאר לצריכה המקומית הטענה המרכזית שלי, שהפכה את ההחלטה ממצב של 60% יצוא ו-40% מקומי ל60% מקומי ו-40% יצוא, היא שענף התחבורה לא בעניין. לענף התחבורה יש היום פחות אופק עתידי. במסגרת חוק אוויר נקי אנחנו הולכים בימים הקרובים, בשבועות הקרובים להוציא פעם ראשונה 30 צווים ל-30 חברות תחבורה כדי לקבוע להם כללים מה הם צריכים להכניס לתוך ההפעלה של התחבורה שלהם כדי לשפר את המצב. אני תומך בזה שאוטובוסים ותחבורה כבדה יותר יעברו כמה שיותר מהר לעניין של שימוש בגז. יש כרגע התנגדות של המשטרה בגלל עניינים ביטחוניים. הם טוענים שיכול להיות פיגוע. היה ניסוי לפני מספר ימים במשרד התחבורה. משרד התחבורה מוביל את הניסויים האלה. אני מקווה שהניסויים האלה יצליחו ומהר מאוד נראה אוטובוסים ומשאיות נכנסים לשימוש בגז. אין ספק שזאת מהפיכה בפני עצמה.
העלתה פה תמר הרבה מאוד נושאים. אין כמעט תחום שהיא לא נגעה בו. השאלה הזאת של העברת צב"ח היא שאלה עקרונית, היא שאלה של כן אינטרסים, לא אינטרסים. לשמחתי, גם ראש הממשלה תומך בעמדתנו. הוא הביע את עמדתו בצורה פומבית.

אנחנו נעביר מכתב מסודר.

היועץ המשפטי לממשלה עוסק בעניין. יש ועדה מיוחדת שהוקמה, לפי דרישתנו, בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר. אני מקווה שהנושא הזה יקודם.

מה לוח הזמנים?

הוועדה יושבת.

פעם אחת התכנסה הוועדה.

פעמיים. משרד החקלאות מתנגד. אני אתייחס במשפט אחד לחבר הכנסת באסל. אני חושב שמה שאמרת נכון. הנזק הכי טוב הוא הנזק שלא נעשה. האנרגיה הטובה ביותר, כמו שאומרים אצלנו במשרד, זו האנרגיה שלא נצרכה. הסחורה הממוחזרת ביותר זאת הסחורה שלא נקנתה לשווא. יש את כל מסעי הקמפיינים שמאלצים אנשים לקנות. אנשים מוצאים את עצמם עם מלא סחורה בבית, כי הם נפלו קורבן לאגרסיביות של הצרכנות הבלתי נתפשת במדינת ישראל. אני רוצה שתדע שמה שאמרת לגבי הצורך לתת לאזורים פריפריאליים להתפתח מול הצרכים של הסביבה זה נושא רגיש. אנחנו לא אחת נוקטים עמדה לטובת אותה גישה של התחשבות. כפי שאתה יודע, מאשמים אותי בעמדות פוליטיות בכל הוויכוח על מוסדות הר הצופים. הבעתי את עמדתי על כך שצריך למצוא את האיזון הנכון ולהשאיר השתקפות נכונה למרחבי טבע בלתי רגילים, אבל לאפשר גם מקום לישובים להתפתח. כנ"ל נקטנו גם עמדה בעוספיא שבה חלק מהפארק ישנה את מעמדו ויוקצה לטובת הצרכים של הישוב. אנחנו מגלים תשובות ענייניות בכל נושא שאפשר.
לגבי החרדים. דע לך, אני רואה בחרדים אוכלוסיית יעד חשובה ביותר. נקטתי עכשיו במהלך שאני מקווה שאני אצליח בו. הבאתי את ראשי החרדים, נפגשתי איתם כדי ללכת לטיפול בחשמל כשר. רוב האנשים במדינה לא יודעים מה זה חשמל כשר. -

תעשה לי טובה, רק שלפיד לא ישמע אותך.

להיפך.

אתה בסדר עם זה?

רוב האוכלוסייה החרדית צורכת במשך שישי שבת חשמל מגנרטורים כי החשמל של חברת חשמל לא כשר.

חלק. בבני ברק.

הרב עובדיה התיר לקהילה שלו לצרוך חשמל מחברת החשמל. מדובר באוכלוסייה מאוד גדולה מקרב הקהילות החרדיות האשכנזיות שלא צורכת חשמל מחברת החשמל בשישי שבת. היום אנחנו עושים פרויקט, כי מדובר בזיהום אוויר, בסכנות בטיחותיות, בפעולה ללא תקנים. זה פשוט דבר מדהים. כשנכנסים לזה לא מאמינים באיזה היקף מדובר. עכשיו אנחנו הולכים לנקוט בפעולה משותפת עם החרדים, להחליף את אותן תחנות כוח פיראטיות של גנרטורים במתקני אגירה של ייצור מיוחד על ידי סוללות שיחליפו את העניין. החשמל יהיה יותר זול. אנחנו נשקיע בזה את ההשקעה הראשונית כדי לסייע. תראה כמה אני פתוח לאוכלוסייה החרדית.

רק שלא יקלקלו אותך.

הייתי אתמול באלעד. פגשתי אותך שם באלעד בביקור אצל משפחת החטופים. קודם נפגשנו עם ראש העיר, מר פרוש הצעיר. הוא אמר לי שהוא מודה לי על כך שאני מאשר לו להקים פארק קופים באלעד. תאר לך כמה אני מאמין שהאוכלוסייה מחוברת לסביבה. אני אשמח לכל אתגר ולכל שיתוף פעולה שתציע לנו.

עוד לא סיימנו את הדיון. השר צריך ללכת כי יש לו עוד שדולות. המנכ"ל נשאר. השר, אני מודה לך מאוד. נוציא את הסיכום על הדברים.

הייתי רוצה לשמוע מהמנכ"ל מה קורה בשטח החינוך.

אני מייצגת כאן את מרכז השלטון המקומי ואת פורום ה-15. אנחנו רוצים להתייחס בקצרה לנושא של הצעת החוק לטיפול בפסולת בניין. לא רק שאנחנו, שלטון מקומי, ובראשם ראשי ערים, תומכים בהצעת החוק, אלא אנחנו אלה שלפני 8 שנים יזמנו את המנגנון שיושב בבסיסה. הוא מנגנון מאוד מאוד פשוט. הוא נועד להסדיר ולרכז ביד אחת את כל הנושא של הטיפול והפינוי של פסולת בניין. זה אומר שהרשות המקומית מקבלת על עצמה את האחריות בנושא תמורת גביית אגרה. זה אמור היה להיות מנגנון מניעה פשוט שמעביר את המשקל מהמקום של אכיפה למקום של מניעה. אני חושבת שהעקרונות האלה עלו כאן לא מעט עכשיו. במקום זה מה שקורה הוא שבמשך 8 שנים מנסים להשתמש בהצעת החוק הזאת פשוט כגרדום לחפור בו כנגד הרשויות המקומיות. במקום לשמוח שיש כאן שיתוף פעולה ייחודי בין ארגונים, רשויות מקומיות וממשלה, לקחו את הצעת החוק והחליטו להפוך את פסולת הבניין לנושא החשוב ביותר שצריך לקדם בו - -

נקיים על זה דיון נקודתי.

כמה נתונים כדי להבין איפה אנחנו נמצאים. אנחנו מדברים על שמירת טבע מתוך שימור הסביבה. ישראל זאת מדינה במערב שגדלה הכי מהר, למעלה מ-2% בשנה. הצפיפות בישראל היום היא צפיפות כמו בהודו. אם נוריד את הנגב, הצפיפות בישראל היא כמו בבנגלדש.
רק לסבר את האוזן לגבי שטחי האש של צה"ל והנזק לסביבה. אנחנו כמובן בעד צה"ל. אם בברית המועצות יש טנק אחד לאלף קילומטר מרובע, בארצות הברית 7.7 טנקים לקילומטר מרובע, בישראל יש 150 טנקים לאלף קילומטר מרובע. זה רק כדי להבין את איומים על הטבע בישראל.

התפקיד שלנו, לפני שדנים בעלות החופים שלנו, הוא לשמור על הטבע כי אין מישהו אחר שישמור עליו. מתוך מכלול האמצעים האלה אין לנו אמצעים. נאמר פה מקודם שאנחנו ארגון עשיר. אנחנו ארגון שמקבל שקל תמורת ביצוע של שקל. אין לנו שום כסף נוסף. אין לנו ארנונה, אין לנו הכנסות. מתוך 550 האתרים שלנו 15 נושאים את עצמם. הם נושאים את כל 550 האתרים. חברת הכנסת, ידידתי מירי, אתמול הצוללנים שלנו בחוף שמורת האלמוגים, שהוא איננו חוף רחצה מוכרז, הוא חוף שמורת טבע שבא להראות את השונית היחידנית הצפונית ביותר שיש בעולם, תפסו 13 אנשים שנכנסו לים בצורה בלתי חוקית והוציאו אלמוגים. זה נעשה על ידי צוללנים שלנו שנמצאים שם. אין עוד חופי רחצה פרטיים וציבוריים שיש את השירות שאנחנו נותנים.

הכל בסדר, אתה צודק, אבל המחיר בלתי סביר. דיברנו על זה. נדבר על זה בנפרד.

את הדבר הזה נביא ספציפית לוועדה. אני אומר שלארגון שלנו חסרים תקציבים. אנחנו לא יכולים לדאוג לכל השטחים הפתוחים, לאותן 550 שמורות. אנחנו צריכים את התמיכה שלך לגיבוי תקציבי.

אני פונה למנכ"ל, למרות שכבר הנושא הזה עלה מספר פעמים. בזמנו סוכם שתוקם ועדת חסמים. אנחנו רוצים להיות שותפים לעשייה ולתרום לעשייה. משום מה ועדת החסמים הזאת לא מתקיימת. אני מבקש בפורום הזה שהוועדה הזאת תימשך וישתתפו כל הגורמים שיכולים לתמוך ולעשות.

נקיים על העניין הזה דיון.

אני אדלג על כמה שקפים. צדק חברתי שווה צדק סביבתי. זה הדבר החשוב ביותר. דובר פחות על הנושא של הסיכון הגדול מזיהום אוויר וחומרים מסוכנים. ההיקף הכספי של עלות הנזקים הוא 18 מיליארד שקל. הפרויקט שאני רוצה להתעכב עליו הוא הפרויקט של מכל האמוניה. סיימנו את שלב ה-.PQ המיון המוקדם של החברות הבינלאומיות שמגישות הצעות להקמת מפעל האמוניה - -

מתי המכל יעבור?

המכל לא עובר, המכל מתחסל ומוקם מפעל לייצור אמוניה.

מתי המכל מתחסל?

המכל מתחסל כשיוקם המפעל. זה לפחות חצי מיליארד דולר פרויקט.

השאלה מתי זה קורה.

אנחנו מעריכים שבין שנתיים לשלוש. בהשקעות בסדר גדול כזה אנחנו לא לגמרי שולטים. עברנו כבר את השלב הראשון של המיון המוקדם. להפתעתנו הטובה יש 7 קבוצות ישראליות בינלאומיות שמעוניינות לבנות את המפעל הזה. זה פתח לתעשייה שלמה סביב האמוניה.


לגבי מהפיכת הפסולת. דיברנו על זה הרבה. 80% מהפסולת מוטמנת. אנחנו בפיגור גדול אחרי העולם המערבי. אנחנו מנסים להדביק אותו באמצעות פעילות קרן הניקיון של הפרדה במקור והקמת מתקני תוצרת טיפול בפסולת. על הנושא של שקיות הניילון השר דיבר.
קידום צמיחה ירוקה. עברה בממשלה לפני כחודש וחצי התכנית לרישוי ירוק, להאחדת רישויים סביבתיים על מנת להקל על התעשייה ולדאוג שהתעשייה תעשה בצורה יותר אפקטיבית את העמידה שלה בתקנים הסביבתיים.

בנושא של בנייה ירוקה השר קצת נגע. זה נושא שמצד אחד מגן על הסביבה, ומצד שני יש בו כדאיות כלכלית מאוד גדולה. לאט לאט מפנימים את זה, כולל בפורום ה-15. אני חייב לציין שפורום ה-15 של הרשויות הגדולות בארץ הכניס את זה כתקן מחייב בפרויקטים של הבנייה בערים הגדולות.

אני רוצה להודות לשר, למנכ"ל, לכל צוות משרדו הבכיר שהגיע והציג את הדברים בצורה ברורה. בהחלט מורגש שינוי. יש רצון לקדם דברים לטובת האזרח. אנחנו כוועדה נעשה את כל מה שניתן כדי לסייע. אני מבקשת שנקיים דיון ספציפי בכל סוגית פסולת הבנייה. אני מבקשת לקבל התייחסות מסודרת לקראת הדיון של המשרד לגבי הסוגיה של החקיקה, לגבי ההמלצה שלכם לסוגיה שדיבר עליה היועץ המשפטי לוועדה של להכניס את הסוגיה של פסולת בנייה להלבנת הון, בדיוק כמו שעשינו בנושא הקודם, ולגבי הנושא של ה-30% שדיבר עליו השר. איך מקדמים חקיקה בעניין הזה, כולל חוק? אני רוצה להבין איפה החוק של העיריות נתקע. של מי הייתה הבעיה? של משרד הפנים? של השלטון המקומי? שלכם?

משרד הפנים.

נבוא לפה, נביא את כל הגורמים. אני רוצה לשמוע את עמדת כלל הגורמים. אני מקווה שנקיים דיון עוד במושב הזה. אם אתם רוצים להביא את הבשורה של שקיות הניילון, תביאו את החקיקה לכאן מהר, משום ששבוע לפני סיום המושב אין חקיקה. אני לא אעמוד בלחץ של מהיום להיום חקיקה. אם לא תביאו את זה היום, זה יהיה רק במושב הבא. להחלטתכם. אם אתם פועלים בעניין, תביאו את זה כמה שיותר מהר כדי שנסיים את זה.

בעניין מגזר המיעוטים שמעתי את מה שאמר השר. אני מדגישה שצריך להכניס את המגזר הדרוזי לתוך הטיפול, לא רק את המגזר הערבי. הוא פנה אלינו וביקש שגם הוא יקבל את מה שנדרש. אנחנו נקיים דיון עם המגזר הדרוזי בראשותו של השר. אני הבטחתי להם. עשינו דיון בעניין הזה עם שר הפנים. אנחנו נקיים דיון גם עם השר להגנת הסביבה, כדי לראות איך אנחנו מקדמים סוגיות במגזר הדרוזי.
בנושא הרת"ג דיברנו. ועדת המשנה בראשותה של תמר זנדברג תטפל בנושא הזה. אמרתי לתמר שאני חושבת שנכון שדוד אזולאי יתעסק בשני נושאים נקודתיים, שזה הרת"ג והנושא של סובב כנרת. זאת החלטה שלהם בצוות המשנה מה הם יעשו. תטפלו בנושא הרת"ג. לא יכול להיות שלשמורות טבע ייכנסו רק אנשים עשירים. לא יכול להיות שלחוף אלמוגים אני צריכה לשלם 500 שקלים, אני צריכה לקנות את כל הציוד כדי לצלול. זה דבר שלא יעלה על הדעת. כשר חברתי צריך לדאוג שגם אנשים חלשים יוכלו להיכנס לשמורות הטבע. צריך להחליט איך עושים את זה. אני מברכת על חמישי חופשי. אני חושבת שזה נכון, שזה חשוב. צריך לפרסם את זה דרך העיריות, דרך השלטון המקומי, דרך האתר שלנו. אנחנו צריכים להתחבר לאתר שלכם.

למה אתם לא עושים את זה בשישי?

בשישי עדיף.

מדובר באנשים שעובדים. אולי המגמה שלכם היא שלא יבואו הרבה אנשים.

חמישי עד הערב.

בשישי אנשים לא עובדים.

זה נכון.

היינו רוצים לתת את הכל חופשי. זה פשוט עניין תקציבי.

אני מבקשת מהשר שישקול להעביר את חמישי לשישי. ביום שישי יש יותר אפשרות למשפחות שההורים לא עובדים לנסוע עם הילדים לשמורות הטבע, ל-4 חופי רחצה. אני חושבת שזה עדיף. ההחלטה הזאת מבורכת.
אני מסכימה שהוועדה יכולה להיכנס לסוגיה של צער בעלי חיים בצורה יותר מאסיבית. נבדוק כיצד ניתן לעשות את זה. כפי שאמרתי, יש לנו סוגיות רבות לנושאים ירוקים וסביבתיים גם מאיו"ש. אנחנו נקבל החלטה, בעזרת השם, השבוע בכנסת על כך שכל הסוגיות של איו"ש יעברו לכל ועדות הכנסת. כך גם המשרד להגנת הסביבה יוכל לטפל ב-300 אלף האזרחים שהממשלות כולן שלחו אותם לגור שם. אני מודה לכולם. שיהיה לכולם יום סביבה שמח.

ובשורות טובות.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:25.>