PAGE
3
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי

19/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 6>
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי
יום חמישי, כ"א בסיון התשע"ד (19 ביוני 2014), שעה 9:00

<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014, בהשתתפות שר התקשורת, גלעד ארדן>

חברי הוועדה: >
קארין אלהרר – היו"ר
איתן כבל

עיסאווי פריג'

דוד צור

נחמן שי

>
שר התקשורת גלעד ארדן
עו"ד דנה נויפלד - היועצת המשפטית, משרד התקשורת

עו"ד חגית ברוק - הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עמית צור - ראש ענף משרדי ממשלה, אגף השכר, משרד האוצר

עופר מרגלית - רכז תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד דפנה גלוק - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ד"ר אמיר גילת - יו"ר רשות השידור

עו"ד ברוך אסקרוב - יו"ר ועד עיתונאי רדיו תל אביב, רשות השידור

משה שגב - יו"ר ועד הנדסה, טלוויזיה, רשות השידור


רן אפרתי - ועד הטכנאים, רשות השידור

לזר צנדקוביץ - יו"ר ועד טכנאים והנדסה, קול ישראל, רשות השידור

תמנה עורב - יו"ר ועד אקדמאים, רשות השידור

ערב איאד - יו"ר ועד העיתונאים, קול ישראל, רשות השידור

משה זמיר - נציג עובדים, רשת מורשת, רשות השידור

השופטת בדימוס דליה דורנר - אגודת העיתונאים, ירושלים

עו"ד לואיז ספורטס - יועצת משפטית, אגודת העיתונאים, ירושלים

רותם אברוצקי - יו"ר אגודת העיתונאים, תל אביב

איתי לנדסברג - אגודת העיתונאים, תל אביב

גדי בן יצחק - ועד עיתונאי קול ישראל, אגודת העיתונאים

עו"ד אביגדור דנן - היועץ המשפטי, הטלוויזיה החינוכית

ליאור תמאם - איגוד התסריטאים

עידן אור - מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה בישראל

נגה בריינס - מנכ"ל איגוד העורכים, איגוד מקצועות הפוסט פרוד

אסף אמיר - יו"ר איגוד המפיקים

אסא ליזקא - פורום היוצרים הדוקומנטריים

יורם בן דוד - מנכ"ל אקו"ם

מלי פולישוק - דח"צית, אקו"ם

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

נילי בן גיגי - מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

עו"ד גלילה הורנשטיין - מייצגת את ההסתדרות החדשה והיו"ר ניסנקורן

אתי בנדלר

עידית חנוכה

אהובה שרון – חבר המתרגמים
<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבה נוספת של הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי. התשע"ד-2014. היום יום חמישי, ה-19 ביוני 2014. אני רוצה בפתח הדברים לומר שני דברים מאוד חשובים.
ראשית, אני מניחה שחלקכם שמע וקרא באמצעי התקשורת שחלה התקדמות במשא ומתן בין נציגי העובדים לבין האוצר. אני מברכת על כך. חשוב לומר שדעתם וזכויותיהם של העובדים חשובים לכולנו ובאמת נעשים מאמצים. מיד בסוף הדברים שלי אני אתן לנציג האוצר לומר עד כמה שהוא יכול על ההתקדמות שחלה.

הנקודה השנייה. שמעתי ושומעת טענות על כך שאני לא מאפשרת לנציגים לדבר. אני חושבת שהבקשה שהעליתי שאחד מכל ארגון ידבר, היא בקשה רלוונטית ועניינית. אין בה כדי להשתיק ואין בה כדי לסתם פיות. יש בה בסך הכול כדי להביא לכך שיהיה דיון שהוא ענייני ורלוונטי. אני לא חושבת שזאת בקשה מוגזמת לייצר עמדה אחת לכל ארגון ולכל ועד. אני אאפשר כמובן לכל 14 הוועדים להביא את התייחסויותיהם אבל אני כן מבקשת שנתכנס לדיון שהוא יותר ענייני. זה לטובת קיומו של חוק טוב יותר וצודק יותר. אין כאן פגיעה במה או מי מהזכויות של העובדים.

אם לגברתי יש תרומה בקשר להקדמת הפרסום על הסיכום של התנאים של הפורשים, אנחנו מודים לה מאוד.

תודה. אני אשמח אם מר עופר מרגלית, נציג האוצר, יתייחס.

התקיימה אתמול ישיבה נוספת עם ההסתדרות, שר התקשורת, הממונה על התקציבים והממונה על השכר. הייתה פריצת דרך משמעותית מההיבט שבעצם שני הצדדים הביעו נכונות והיו קשובים לצרכים של הצדדים השניים. אני חושב שמתוך העקרונות שנקבעו – אין עדיין הסכם שאפשר להעביר כי בסוף ההסכם הוא בפרטים וצריכה להיעשות הרבה עבודה וניכנס למשא ומתן מאוד צפוף בתקופה הקרובה.

השטן בפרטים.

אלוהים בפרטים. אני מקווה שמעכשיו יש רוח טובה, וגם הייתה לפני כן. ואני מקווה שנבוא לכאן עם בשורות ועם הסכם מפורט בתקופה הקרובה.

הייתה אתמול כותרת בטלוויזיה שכל עובד ייקח מיליון שקלים.

אנחנו לא הוצאנו שום דבר לעיתון.

אלה מחזורים ישנים. יש כאלה שפרשו פנסיה תקציבית. אלה לא העובדים של היום.

כמו שפרסמו שיש מפרק ואמרו לנו לא להתייחס לעיתונות, אבל עכשיו אנחנו מתייחסיםף

אין מפרק. זאת עובדה חיה.

גם מסכימים עדיין אין.

אני כן אשמח שננצל את דיוני הוועדה כדי להתקדם. תשמיעו את טענותיכם הענייניות לעניין הסעיפים. אני אמשיך לעמוד בהבטחתי לשמוע את כולם.

ברשותך גברתי, שאלה. אני אשמח לשמוע מה הלו"ז להיום. תוכלי לומר לנו?

כן, בוודאי. היום אנחנו נשב עד השעה 1:30.

תתני לנו באמצע הפסקה של רבע שעה?

בשמחה רבה.

הנושא השני הוא לגבי יום חמישי. האם ניתן לא לקיים הצבעות ביום חמישי אבל לא חזרת אלינו עם תשובה.

לשאלתך. אני לא יודעת להתחייב לגבי ימי החמישי הבאים. ביום חמישי הזה לא תהיה הצבעה.

תודה.

היועצת המשפטית של משרד התקשורת. אנחנו בסעיף 12. אם אפשר להקריא ולתת הסבר.

12.
תפקידי המועצה

(1) לקבוע את מדיניות תאגיד השידור הציבורי ובכלל זה את מדיניות השידורים הכוללת, לשם מילוי התפקידים האמורים בסעיף 7 ובהתאם לתקציבו המאושר, ובלבד שהמועצה לא תשנה את אופן העברת השידורים אלא באישור השר ולא תשנה את מספר ערוצי השידור או רשתות השידור אלא באישור כאמור.

(2) לאשר את לוחות השידורים העונתיים של תאגיד השידור הציבורי בשם לב למרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף 68.
(3) לפקח על ביצוע המדיניות שקבעה לפי פסקה (1) ובכלל זה לפקח על תוכני השידורים כך שיהיו תואמים לתפקידי תאגיד השידור הציבורי כאמור בסעיף 7.
(4) למנות את המנהל הכלי לפי הוראות סעיף 37 ולפקח על פעולותיו.
(5) לאשר את המבנה הארגוני של תאגיד השידור הציבורי ובכלל זה את שיא כוח האדם בתאגיד ואת מדיניות ההעסקה של העובדים בו.
(6) לדון בהצעת התקציב השנת י המאוזן של תאגיד השידור הציבורי שהכין המנהל הכללי לפי סעיף 41(2), לאשרה ולהביאה לאישור השר ושר האוצר לא יאוחר מ-30 ימים לפני תום שנת הכספים.
(7) לדון בתכנית העבודה השנתית שהגיש לה המנהל הכללי לפי סעיף 41(3) ובכלל זה ביעדיו השנתיים של תאגיד השידור הציבורי, לבדוק את התאמתה להצעת התקציב השנתי שהוגשה לה לפי פסקה (6) ולאשר את התכנית האמורה.
(8) לפקח על עמידתו של תאגיד השידור הציבורי ביעדי התקציב השנתי המאושר וביצועו.
(9) להיות אחראית לעריכת הדוחות הכספיים ולאישורם, ובכלל זה לדון בהערות רואי החשבון לגבי הדוחות הכספיים, וכן לדון לאחר אישור הדוחות הכספיים בכל פרט שלגביו הסתייג רואה החשבון, העיר הערה או נמנע מלחוות דעתו.
(10) לקבוע עסקאות מסוג מסוים או שיש להן היקף תקציבי מסוים שהמנהל הכללי או מי מטעמו רשאי להתקשר בהן בשם תאגיד השידור הציבורי, יחד עם מי שתקבע המועצה לעניין זה, וכן לקבוע עסקאות מסוג מסוים או שיש להן הקיף תקציבי מעל לסכום שתקבע, הטעונות את אישורה, ולדון באישורן של עסקאות כאמור.
(11) לדון בדוח הפעילות שהגיש לה המנהל הכללי לפי סעיף 41(5) ובדוח השנתי שהגיש לה המבקר הפנימי לפי סעיף 48(ב)(2).
(12) לקבוע נהלים בדבר השתתפות מעת לעת ובאופן שאינו קבוע של חבר המועצה או של המנהל הכללי בשידורים, כמומחה בתחום עיסוקו, כאמור בסעיפים 26 או 45, לפי העניין.
(13) לקבוע יעדים מדידים לבחינת ביצועיהם של עובדי תאגיד השידור הציבורי הממלאים תפקיד ניהולי שקבעה המועצה.
(14) לבצע כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה.

אם אפשר בבקשה להסביר.

הסעיף הזה מונה רשימה ארוכה מאוד של תפקידים של המועצה. כמו שאמרתי אתמול, אפשר לראות מדוע נקבעו הכשירויות כפי שנקבעו בסעיף הקודם לעניין חברי המועצה. כמו שאתם יכולים לראות, על המועצה מוטלים כאן הרבה מאוד תפקידים, כאשר קודם כל התפקיד העיקרי הוא להתוות את המדיניות ואחר כך גם לפקח על הביצועים של ההנהלה, מהביצועים התקציביים ועד ביצוע המדיניות שהיא קבעה, המינוי של המנכ"ל שזה אחד השינויים המשמעותיים ביותר שהחוק הזה קבע, שהמינוי של המנכ"ל נעשה בידי המועצה בלבד וזה שינוי מאוד משמעותי ביחס לקיים היום. באשר לטענות שעלו כאן בנוגע לפוליטיזציה וסכנה לפוליטיזציה שיכולה להיווצר בשל מינוי המנכ"ל, ניתן לראות כאן שהורדה של הצורך באישור ממשלה למינוי של המנכ"ל זה אחד השינויים העיקריים שאנחנו מביאים בהצעה זאת.

מעבר לכך, כמו שאתם יכולים לראות, התפקידים הם תפקידים של המבנה הארגוני של התאגיד, שיא כוח האדם, של מדיניות העסקה, של התקציב, תכניות העבודה, אישור הדוחות הכספיים, אישור עסקאות מעל גובה מסוים, דיונים בדוחות הפעילות של המנהל הכללי וקביעה של נהלים. התוספת הנוספת שהייתה בעקבות ועדת לנדס היא לקבוע יעדים מדידים מבחינת הביצועים של העובדים ושל המנהלים כדי שהגוף הזה יתנהל ביעילות. ייקבעו מדדים וגם ייבחנו הביצועים בהתאם לאותם מדדים שנקבעו.

גם לנדס ולדעתי גם בלניקוב.

נכון.

יש לי שאלה לגבי סעיף (5), לאשר את המבנה הארגוני של תאגיד השידור הציבורי ובכלל זה את שיא כוח האדם בתאגיד ואת מדיניות ההעסקה של העובדים בו. זה למעשה סותר את העניין של הסכם קיבוצי שאמור להיחתם עם העובדים על פי מה שסוכם אתמול עם האוצר.

עופר מרגלית, התייחסות. האם סוכם אתמול משהו על הסכם קיבוצי?

הערה קטנה. כתוב עובדים ובהתחלה אמרנו שלא צריך להגדיר את העובדים.

האם זה נוגד קיומו של הסכם קיבוצי? לדעתי ממש לא.

אולי בכפוף אליו. איך אתה עושה הסכם קיבוצי ואחרי כן אתה אומר שמי שלמעשה קובע את זה. מה קודם למה? ההסכם הקיבוצי?

ההסכם הקיבוצי תמיד חל יותר מאשר קובע החוק. הוא תוספת. הוא לא גורע.

והגדרת העובדים?

נכון. הסעיף הזה הוא סעיף כללי שמדבר על איך הארגון נראה מבחינת מספר העובדים שלו, מבנה הארגון, שיא כוח אדם. כמו בכל הארגון ההנהלה והדירקטוריון צריכים לקבוע איך הארגון עובד, איך הוא בנוי ומי העובדים מבחינת המדיניות של ההעסקה של העובדים ואיזה סוגי עובדים. זה לא סותר ולא בא במקום הסכם קיבוצי.

ועדיין הגדרה של עובד?

יושבת ראש הוועדה, אם יורשה לי, אני רוצה לבקש איזשהו תיקון. בפסקה (3) מוצע כי תפקיד המועצה יהיה לפקח על ביצוע המדיניות שקבעה לפי פסקה (1) ובכלל זה לפקח על תכני השידורים. את התוספת הזאת, ובכלל לפקח על תכני השידורים, אני מבקשת להשמיט. סעיף 12 פסקה (3). אנחנו משמיטים "ובכלל זה לפקח על תכני השידורים".

זה עדיין לא מסתדר. תקראי את כל הפסקה איך את רוצה שהיא תהיה.

הפסקה תאמר: "לפקח על ביצוע המדיניות שקבעה לפי פסקה (1) כך שיהיו תואמים".

מי יהיו?

כך שיהיה תואם. הביצוע יהיה תואם.

השידורים יהיו תואמים.

לא השידורים. המדיניות. ביצוע המדיניות. הביצוע של המדיניות צריך להיות תואם למה שהיא קבעה ולתפקידים.

ביצוע המדיניות? כך את רוצה שיהיה כתוב?

אני יכולה להסביר מה המהות? ואחר כך תוכלי להסביר או לתקן אותי בכל נוסח שתרצי. קיבלנו הערה שאמרה שיכולה להיווצר תחושה שהתפקיד של המועצה הוא לפקח באופן פרטני על תוכן פרטני. כיוון שאני לא רוצה שתתעורר שאלה בעניין הזה, המועצה מפקחת באופן כללי על המדיניות ועל הביצוע של המדיניות שהיא מתווה אותה. על מנת להסביר ספק בעניין הזה, אני מבקשת להשמיט את התוספת הזאת. ככל שיש צורך בהתאמת הנוסח, אתי, אני מבקשת שהוועדה תסמיך אותך לבצע אותו כפי שתמצאי לנכון.

מעירה לי עורכת הדין סמפולינסקי שכל הסיפא לא מתאימה ומחייבת ניסוח אחר כי אנחנו לא מדברים כאן על התאמה לתפקידי השידור הציבורי לפי מה שהסברת אלא למדיניות שהיא קבעה, שתהיה התאמה בין המדיניות לבין הביצועים.

זה בסדר.

זה קודם כל כדי להבין עד הסוף את פסקה (3).

היא תקבע מדיניות שלא תואמת את הסוג מראש?

לא. אנחנו מדברים כאן על הביצוע.

הביצוע של המדיניות שהיא קבעה.

בואו נעשה סדר. כיוון שהיום אין הצבעה על הנוסח, אני מבקשת שאחר כך נבחן. אני יכולה לומר מה הנוסח אמור לבטא. הנוסח אמור לבטא את זה שהמועצה קובעת מדיניות ואחר כך, כשלב ב', היא קובעת את הביצועים. היא בודקת האם מה שעשתה ההנהלה, האם הביצוע של הגופים הביצועיים תואם את המדיניות שקבעה המועצה. ככל שיש איזשהו קושי בנוסח, אני מבקשת את רשות הוועדה להתאים אותו אחר כך. זאת המהות.

מדיניות או ביצוע מה שהיה בסעיף 7?

לא. ביצוע ומדיניות.

המדיניות לא משתקפת בסעיף 7?

בוודאי תשתקף גם בסעיף 7.

היו לך הערות נוספות.

היו לי הערות נוספות אבל היושבת ראש נתנה רשות דיבור לאחרים ולכן אני אתאפק ואעיר בהמשך.

גדי בן יצחק. אתה מקול ישראל ירושלים.

אני מקווה שנכיר היטב עד סוף דיוני הוועדה.

תהיו סבלניים אתי.

זה תלוי בך. את יושבת הראש.

ההערה שלי הייתה מקדימה אפילו לדיון כרגע על תוכן סעיף קטן (3). אני חושב שהמקום הנכון של סעיף קטן (3) שעוסק בתוכן השידורי, בתוכן הענייני של העניין הזה, היה צריך לבוא לפני הכסף שהוא בסעיף (2). לא שהכסף הוא לא חשוב אבל הוא אמור לשרת אותנו. בסעיף (2), "לאשר לוחות שידורים עונתיים בתאגיד בשים לב להוצאות" ולאחר מכן התוכן. אני הייתי מקדים את התוכן ואת סעיף 7 שמדבר על מטרות השידור לכל יתר העניין ואז היה גם יותר קל עם מה שאת אמרת קודם. אני מבין ותומך באי התערבות פרטנית של חברי המועצה בשידורים ורק שמירה על מדיניות. כעיתונאי אני תומך בזה. אני חושב שזה יעזור לנו אם המדיניות הכללית של השידור תהיה בראש מעייניהם ואחר כך את הכסף שעוזר להם לעשות את זה.

עורכת הדין נויפלד, יש התנגדות לשינוי סדר סעיפים?

לשיקול דעת הוועדה כמובן. אין משמעות לסדר אבל אם אתם רואים בזה משהו, בסדר.

זה סתם יופי. לא?

זאת גם החשיבות שאתם מקנים לדברים. לטעמי לפחות זה אומר שזה מקנה יותר חשיבות לכסף או לתקציב מאשר לתוכן.

ההצעה נרשמה. אנחנו נחליף את זה.

ליזקה אסא, הנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים.

קודם כל, אני מברכת גם על פעילות הוועדה וגם מצטרפת להערה של חבריי בנושא תפקידיה של המועצה שבאמת אני לא רואה את תפקידיה כמחליטה בתחום התוכן אלא אחראית רק על הביצוע של מדיניות.

אני רציתי להסב את תשומת הלב לנושא הכללים שאמורים להצטרף לחוק השידור הציבורי. הם לא נמנים כאן על תפקידיה של המועצה ואפשר ללמוד עליהם רק באמצעות סעיף מספר 20 בו נאמר שהמועצה אינה יכולה למנות ועדות משנה, להאציל סמכויות לוועדות משנה שיטפלו בקביעת הכללים. זאת אומרת, אנחנו יכולים ללמוד על תפקידיה של המועצה כקובעת כללים רק על דרך השלילה מהאופן שבו היא אינה יכולה למנות ועדות משנה. אני חושבת שהנושא של הכללים צריך להיות מעוגן בצורה מאוד ברורה בחוק.

אני רוצה לשמוע את עורכת הדין נויפלד שתתייחס אחר כך.

מבחינתי הנושא של הכללים הוא נושא חשוב מאוד וגם אם המועצה תפקח על קביעת הכללים, צריך לקבוע שמעבר לחברי המועצה שיהיו שותפים לקביעת הכללים צריכים להיות אנשי מקצוע שילוו את הפרויקט הזה. כמו שנאמר, אלוהים נמצא בפרטים. הכללים הם אלה שיקבעו את חזות השידור הציבורי ואנחנו יודעים את זה כמי שהייתה חברת הנהלת מחלקת תכניות במינהלת ההקמה של הערוץ השני. אני יודעת כמה הכללים חשובים ואיך הם משפיעים. זה אומר איך נראית כמות הפרומואים, הפרסומות שיש בכל שעה שבערוץ 2 התחילו בשש דקות לשעה והיום אם יש שש דקות תוכן ברצף, הציבור צריך להגיד תודה רבה, מה המדיניות שנוגעת לפרסומות, תכנים שמותר בפרסומים ובתכניות ועוד כהנה וכהנה. אני חושבת שהנושא ברור.

הנקודה ברורה. תודה רבה. אם היועצת המשפטית של הוועדה תוכל להתייחס.

אני רוצה להעיר על זה. סמכות מפורשת למועצה לקבוע כללים נמצאת בסוף החוק וזאת טכניקה חקיקתית, כמו שבסוף החוק תמיד כתוב שהשר ממונה על ביצוע החוק והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. סעיף אחד לפני כן יש הסמכה של המועצה לקבוע כללים ואני מפנה אותך לסעיף 80. בסעיף 80, ההסמכה אומרת באיזה נושאים המועצה רשאית לקבוע כללים. ההסמכה היא די רחבה אבל אם יש סעיפים ספציפיים שהוועדה תעבור עליהם ותופנה תשומת לב הוועדה לכך שיש נושא מסוים שראוי שלעניין זה ייקבעו כללים, ולא להסתפק בהסמכה הכללית, ומי מחברי הוועדה יאמץ את ההצעה וההצעה תוצבע ותתקבל, אפשר להכניס באותם סעיפים ספציפיים, או בסעיף ההסמכה הסופי, התייחסות פרטנית לנושאים שיש צורך לקבוע לעניין הכללים. פשוט תפנו את תשומת הלב. העלית מספר נושאים שיכול להיות יש מקום לקבוע הוראה מפורשת של חובת קביעת כללים לגביהם.

רציתי להוסיף שבנושא הזה אני חושבת שצריכים להיות אנשי מקצוע שילוו את נושא קביעת הכללים.

המועצה תמיד רשאית – וכך כל גוף – להתייעץ עם מומחים בעניין ככל שהיא מוצאת לנכון. גם השר כאשר הוא מתקין תקנות, הוא אף פעם לא יושב בלילה לכתוב כללים.

גורם מוסמך. השאלה היא אם צריך.

אני רוצה לחדד בעניין הזה. אני חושבת שזאת אפילו מחויבותה של מועצה אחראית להתייעץ עם אנשי מקצוע בעניין. זה לא משהו שכותבים אותו אלא זה משהו שנהוג לעשות, ואם לא נהוג, זאת בעיה של התנהלות.

אני רוצה להניח את דעתך. כמו שהיועצת המשפטית של הוועדה אמרה, בנושאים ספציפיים, בנושאים אותם העלית, אלה סעיפים שיידונו בהמשך והם נוגעים לפרסומות, לחסות וכולי ויש הסמכה ספציפית לקביעת כללים בידי המועצה.

לשם הלכנו. לא צריך מעורבות פרלמנטרית בנושא הזה אבל נדון בזה.

נתקדם. הגברת נילי בן גיגי, מנכ"לית זכות הציבור לדעת. ברוכה הבאה לוועדה.

תודה. שלום. היינו כאן מתחילת הדיונים. פרופסור אלי פולק דיבר בשמנו עד היום. יש לי התייחסות לכמה סעיפים, ברשותכם.

אני אתחיל עם סעיף מספר (1). קודם כל, יש כאן את ההתייחסות לסעיף 7 שעדיין לא ראינו אותו וקשה יהיה לאשר עד שלא ראינו את סעיף 7, אבל מעבר לכך יש כאן את המשפט האומר "ובלבד שהמועצה לא תשנה את אופן העברת השידורים". לטעמנו זה קצת מיושן. צריך לזכור שאנחנו מדברים על מעבר בעתיד הקרוב לשידור באינטרנט, למרששת. באינטרנט אין משמעות ואין הגבלות על מספר ערוצים ולא רשתות. לכן אנחנו רואים בזה התערבות, כאילו המחוקק מתערב בשיטת השידור התערבות שהיא לא מתאימה לרוח הטכנולוגיה והזמן והיא לא מאפשרת למנהיגות המקצועית של הגוף המשדר להתוות את הדרך. אנחנו לא בטוחים שזה נכון שהמחוקק צריך להתערב במספר הערוצים ודרך השידור. כל פעם שירצו לעבור באופן מקוון, יצטרכו לבקש את אישור השר?

הנקודה ברורה.

זה לגבי סעיף (1). סעיף (2) מדבר על מרכיבי ההוצאה. לטעמנו - זה מצטרף לדבריו של גדי – מרכיבי השידור והתכנים לא פחות חשובים, אם לא יותר, מאשר מרכיבי ההוצאה. כלומר, ההסתכלות היא הסתכלות של ניהול כספי. אנחנו מנהלים כאן גם תכנים. היינו מעדיפים שלא יפורטו המלים "מרכיבי ההוצאה" אלא הפיקוח לבדו, כי צריך להתייחס לא רק למרכיבי ההוצאה ולכספים אלא גם לתכנים. או להוסיף תכנים או לוותר על המלים מרכיבי ההוצאה.

לסעיף (5). זה סעיף קצת מוזר. האם הכוונה שצריך לאשר מחדש בכל פעם את המבנה הארגוני? מתי? פעם בשנה? לא מאפשרים את המרחב הניהולי הדרוש למנהיגות המקצועית של הגוף המשדר לשנות כאשר יש צורך. האם כל פעם שירצו לשנות מחלקה, לשנות משהו, צריך לבוא למועצה ולבקש את אישורה? המרחב הניהולי שצריך להשאיר למי שייבחר לשנות את החלוקה הפנימית של המחלקות ושל המבנים. לא נראית לנו ההתערבות עד לרמת רזולוציה כזאת.

אני אפריע לך באמצע דבריך ואברך את השופטת בדימוס דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות ושופטת בית המשפט העליון, על הגעתה לישיבת הוועדה.

לסעיף (6). עד היום התקציב אושר על ידי ועדת הכספים של הכנסת. באופן מוזר מפקיעים כאן את הסמכות של ועדת הכספים לאשר את התקציב.

הסמכות הועברה לוועדת הכלכלה בתיקון 27 לאשר את התקציב.

הנקודה העקרונית היא שהכנסת אמורה לבקר את הרשות המבצעת. בסעיף הזה הפקיעו את הסמכות של הכנסת לבקר את הרשות המבצעת.

כן הייתי רוצה שכולם יעירו את הערותיהם לגבי סעיף 12 ואז תהיה התייחסות כוללת כי אחרת לא נצא מזה.

אני מנסה לומר שצריך לתת את סמכות האישור לוועדת הכספים או לוועדת הכלכלה, אבל שתהיה סמכות אישור של גוף בכנסת ולא לשרים.

לסעיפים (8) ו-(9). מה קורה כאשר המשדר לא עומד בתקציב? אין כאן סנקציות. אין סמכות למועצה לפטר את האחראים על החריגה. אנחנו ראינו בעבר ונכווינו ולכן מאוד חשובה לנו הנקודה הזאת. מה הכלים שניתנים למועצה כדי ליישם את ההערות של רואה החשבון? סנקציות.

לסעיף (11). המועצה תדון, אבל מה הלאה? איך נותנים למועצה את הכלים ליישם את המסקנות הללו? צריך לאפשר למועצה להטיל מגבלות תקציביות על ההנהלה כי אם ההנהלה לא עומדת ביעדים, תהיה זכות למועצה לעצור את הוצאת הכספים. כלומר, לא להסתפק רק בלדון אלא לתת להם כלים מעשיים וסנקציות.

מצאה המועצה כי דוח הפעילות אינו תואם את היעדים ואת מדיניות המועצה כפי שאושרה, רשאית המועצה לעצור את המשך הפעילות ולנקוט בצעדים מינהליים דרושים כדי להבטיח ביצוע נכון של מדיניות המשדר.

כך גם בסעיף (11). מה עושה המועצה עם הדוח של המבקר? האם היא רשאית לדחות את הדוח? האם היא מחויבת לקבל אותו כפי שהוא? האם היא מחויבת לבצע את התיקונים המוצעים?

לסיום, לסעיף (13) שאומר "לקבוע יעדים מדידים מבחינת ביצועים של עובדי תאגיד השידור הציבורי הממלאים תפקיד ניהולי שקבעה המועצה". אני מקווה שאנחנו לא מתכוונים למשטרה חשאית שעוקבת אחרי המנהלים. מה בדיוק עושים עם המדדים האלה? הפירוט הזה תורם לנו ואנחנו מבקשים שיסמכו על המומחים העסקיים של המועצה בניהול.

תודה רבה.

איך גברתי מתכוונת להתייחס לכל ההערות שאנחנו שומעים.

היועצות המשפטיות יתייחסו.

יהיה נוסח חדש?

אני אומרת, היועצות המשפטיות יתייחסו. אני מניחה שבחלק מהדברים הן יאמרו שיש מקום לניסוח מחדש ובחלק מהדברים ייתנו הסבר. כך נוכל להתקדם. לא תהיה הצבעה היום.

אני לא מדבר על הצבעה. שאלתי שאלת מהות. סעיפים 7 ו-9 אמורים לקבל נוסח חדש, ואני שואל האם גם כאן אמורים לקבל נוסח חדש?

קודם צריכים להתייחס לטענות האלה. קארין, דברי לגופו של עניין. שאלתי כי אני רוצה לדעת האם אמורים לקבל נוסח חדש.

אתה רוצה לקבל תשובה?

בבקשה.

אני אומרת שתהיה התייחסות של היועצות המשפטיות. במידה ומשרד התקשורת, היועצת המשפטית של משרד התקשורת תציין שיש מקום לניסוח מחדש, היא תאמר מראש שהיא תביא אותו לוועדה.

היא מחליטה? היועצת המשפטית של משרד התקשורת מחליטה איזה נושא ראוי לדיון מחדש?

לא.

למה את צוחקת?

כי ברור לך שהתשובה היא שלילית.

אולי התבלבלו.

לא.

כמו שהחוק הזה מבולבל.

אתה לא נתת ליושבת ראש להשלים את דבריה.

זה מאוד מקובל. אני אומרת שהם יאמרו איזה הערות מקובלות עליהם ואיזה לא. מקובלות עליהם, כאשר הם חושבים שיש מקום לשינוי.

לפי עמדת המשרד.

אם יש מי מחברי הכנסת שחושב אחרת, כמובן שנתונים לו כל הכלים הפרלמנטריים וההצבעה תהיה בהתאם. הכול כפי שנהוג במנהג המקום.

השופטת דורנר.

תודה רבה. אני כמובן לא אתייחס לסעיפים אלא הערות כלליות. אני לא אתייחס לחוק כולו- אולי אני אומר כמה מלים עליו - אלא ככל שהעניין נוג6ע לחופש הביטוי בשירות הציבורי, בעצמאות ומה צריך לדעתי לתקן כדי להשיג את המטרה הזאת.

החוק כולו שסוגר שידורים בצורה דרמטית, מפטר את כל עובדיו, אלפיים במספר, ובונה ארגון חדש, דבר שכאשר עשו החלפות כאלה השאירו את העובדים וכאן יש פיטורים טוטליים, הוא כשלעצמו – ואני כאזרחית מדינת ישראל וכמי שדוגלת בזכויות חברתיות – אומר בלשון פרלמנטרית, אני הרי יושבת בפרלמנט – הוא בעייתי.

אני רוצה לומר לעניין הכללי. היועצות המשפטיות אולי ייתנו את דעתן. החוק לא מדבר על הרדיו. הוא סרח עודף. קול ישראל, הרדיו, ואני כאזרחית צרכנית שלו וכולנו צרכנים שלו, פועל מצוין. אנשים טובים ועד כמה שאני ביררתי, אומרים לי שמבחינה כלכלית אין לו בעיות אלא להפך, הוא תומך ברווחים שלו בערוץ הראשון. צריך פרק מיוחד אבל בכלל לא מתייחסים אליו. למה לפטר את כל העובדים שלו? צריך להיות פרק על הרדיו. אתם כחברי כנסת צריכים לחשוב למה לפטר את העובדים שלו, את כולם. זאת הערה כללית.

עכשיו יש לי הערות בהחלט מעשיות. אנחנו יודעים, ואני לא מבקרת את זה, שמטבע השלטון, כל שלטון, ימין, שמאל, מרכז, הוא רוצה תקשורת טובה. הוא רוצה שישבחו אותו, שייתנו לאנשים שלו לדבר הרבה. אני השוויתי את זה, את התקשורת החופשית לפרפר עם צבע יפה. רוצים לגעת בו. ברגע שתופסים אותו, הצבע יורד ויוצאת תקשורת משעממת וזה גם לא עוזר לאף אחד. אבל אנחנו צריכים לקחת בחשבון. לכן קראתי בדברי ההסבר שצריך להקים חומה סינית בין הפוליטיקאים לשידור הציבורי אותו אנחנו מקימים עכשיו.

השיטה המרכזית בזה היא ועדת האיתור בראשה עומד שופט מחוזי או עליון בדימוס. דא עקא שיש 332 שופטים מסוגים שונים עם דעות שונות ואם נותנים לשר לבחור, לא עשינו כלום. אני מציעה הצעה פרקטית שדומה למה שנעשה לגבי בחירת יועץ משפטי לממשלה. יועץ משפטי לממשלה הוא כמובן מינוי של הממשלה אבל יש ועדה שבראשה עומד שופט שממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון.

גברתי, רק שתדעי שבמקור, בחוק הקודם שהובלנו אותו, זה היה אמור להיות.

אם כן קלעתי לדעת גדולים. כדי להגיע לפשרה, האויב של הטוב הוא הטוב מאוד ואני באה להציע הצעות מעשיות. אני אומרת שאני מציעה שההצעה מי יהיה השופט הזה, השר ימנה, בסדר, כי זאת רשות מבצעת וזה עניין שלו, אבל הוא יקבל את השם מנשיא בית המשפט העליון. שר המשפטים אצלנו הוא אישיות פוליטית ואין לו מגע שוטף עם שופטים ואסור שיהיה לו מגע. נשיא בית המשפט העליון מכיר ויודע מה קורה. לכן זה הכרחי לגמרי. תבוא פניה אל נשיא בית המשפט העליון לפיה רוצים יושב ראש ועדת איתור שיהיה שופט בדימוס והוא יציע לשר את המועמד. זה מאוד דומה לוועדת האיתור.
באותה ועדת איתור, אם רוצים לפטר מנכ"ל, חבר מועצה וכולי, כל הסמכויות הן בידי השר אבל הוא צריך לגבי חלק מהן לקבל את הסכמת ועדת האיתור. הייתי אומרת שכל הפיטורים של מועצה ושל מנכ"ל, יצטרכו את המלצת ועדת האיתור.

אני רוצה להיות מעשית. נניח שהשר לא יקבל את ההמלצה. יש לזה כמובן היבט ציבורי אדיר. לכן הייתי רוצה הסכמה. נניח האד מאוד לא מתאים, אתה לא יכול לומר לו – יש בחוק עילות מפורטות. תשמעו, אני השקעתי זמן רב בחוק הזה ויש עילות מפורטות שאני לא אסכם כאן, אבל בחלק מהן מופיעה הסכמה או המלצה של ועדת האיתור. הייתי עושה את זה הכללה כאשר בכל שינוי פרסונלי שהשר חושב שמטעמים ענייניים, עילות בחוק, הוא צריך לקבל את המלצת ועדת האיתור.

לחבר הכנסת דוד צור יש שאלה לגברתי.

גם שאלה וגם אמירה. אם אני הייתי שופט, הייתי נעלב מהדברים האלה. יש כאן הנחה נסתרת ששופט הוא לא עצמאי מספיק פעם שהוא ימונה כי לכאורה תהיה לו מחויבות טוטלית לשר.

לדעותיו של השר. לא לשר.

כי יש לך 322 שופטים.

לכן אני חושב שבסוף הרי אפשר יהיה ללכת עד אין סוף בעניין הזה. כבוד השופטת מציעה שתמונה ועדה שתמנה את יושב ראש הוועדה.

לא. אני לא אומרת את זה.

אז אנחנו נצטרך למצוא את הוועדה האובייקטיבית הזאת שתמנה את אותה ועדה. השופטת הציעה בסוף דבריה שמי שייתן את השם, יהיה נשיא בית המשפט העליון שהוא לכאורה נשוא פנים. אני אומר שיש כאן הפרה של איזון של רשות מבצעת אל מול רשות שופטת שלא צריכה להיות לה לדעתי בעניין הזה את האמירה האחרונה. זאת פרורוגטיבה של השר, השר צריך לעשות את זה. הוא צריך למנות שופט. אני חושב שגם באינטרס של השר למנות שופט שהוא נשוא פנים, גם הביקורת הציבורית שתבוא אם הוא ימנה איזה שופט לכאורה שעל פניו נראה לא בקונצנזוס, יש בזה דווקא פגיעה בשופטים, בהצעה הזאת, בכל הכבוד.

אני אשמור על השופטים. שופט הוא תנאי הכרחי אבל לא תנאי מספיק. לא כל שופט יש לו את היכולת להיות. יש דעות שונות ולכן אנחנו יושבים בית משפט בהרכבים. אתן לך דוגמה. בזמנו- התעסקתי בנושא של אליס מילר - היו חמישה שופטים וזה התקבל שלושה נגד שניים. יש דברים שהם בקונצנזוס. יש שופט שהוא בהחלט אישיות. בחוק כתוב שבע שנים או חמש שנים אסור לו, אם הוא יהיה בוועדת איתור, להיות אדם פוליטי. אז הוא היה חמש שנים לפני כן אדם פוליטי, שבע שנים לפני כן. השר הוא מאה אחוזים בסדר אבל הוא איש פוליטי. שר המשפטים הוא איש פוליטי. נשיא בית המשפט העליון יבדוק אדם שיש לו גישה לנושא - לא לכל אחד יש גישה – ויש לו יכולת. לכן לקחתי מאדם מהרשות המבצעת מאשר היועץ המשפטי. זה סופר מבצעת. אנחנו רוצים אותו עצמאי.

מי עומד בראש הוועדה שממליצה? אני חשבתי כמוך. חשבתי מי יכול להיות האדם שאיננו נשיא בית המשפט העליון שמכיר את המערכת ויכול להמליץ. אני לא מצאתי. ברור לי דבר אחד, ואני אומרת את זה בצורה חד משמעית, שאם השופט הזה יבחר על ידי השר, לא עשינו כלום ולא מפני שהוא לא מכובד אלא מפני שאתה בוחר. יש שופטים שבעניין רשות השידור, השקפתם הפרטית היא כזאת ואחרת. זה לא הולך כך. אנחנו כולנו תחת שלטון החוק ואנחנו מפרשים את זה אחרת.

נשיא בית המשפט העליון הוא אובייקטיבי והוא נותן שירות למדינה. יש יועץ משפטי לממשלה, למשל מי הוא יושב ראש ועדת הבחירות לכנסת? החוק נותן את זה לבית המשפט העליון, לשופטים. אתם לא אמרתם שהשופט יהיה שופט בית המשפט העליון כי אז זה היה מצמצם את זה אלא השופטים בדימוס, בדקתי, 332 שופטים שלפי החוק מותר שתהיה להם פעילות פוליטית עשר שנים קודם. זה דבר ראשון ואמרתי את אשר אמרתי. באותה ועדה הייתי נותנת לה סמכויות ברמה של המלצה גם כאשר רוצים לפטר.

נקודה נוספת. אני מבינה שהחוק דואג לפעילות כלכלית לאור הצרות שנגרמו, אבל ראוי שהמנכ"ל, התנאי שלו יהיה לא רק יכולת שלו לנהל עסק למרות שזה חשוב מאוד אלא גם איזושהי גישה לתקשורת משום שהשירות הציבורי הוא לא עסק טוב ולכן הוא קיים כי אחרת היה קיים רק שירות מסחרי. אנחנו רוצים התחשבות ולקבל שירות גם בדברים שאין להם רייטינג. כדאי להוסיף את זה.

אני מגיעה להצעה שבוודאי תעורר אי נחת אבל היא הכרחית. על הרדיו דיברתי ספציפית. הרעיון לפטר את כל העיתונאים ושילכו הביתה ואחר כך להתחיל לקבל עיתונאים בלי מכרז כי אין זמן, צריך למלא תפקידים, הוא מאוד מאוד בעייתי. ברור לי שחוק כזה שהוא מאוד קיצוני – אני מסתכלת עליו כאזרחית המדינה ואם אני זוכרת, בהחלט חיסלו יחידות אבל הן עברו פחות או יותר עם שינויים כאלה ואחרים עם העובדים. לפחות שבלפחות צריך לעשות הוראת מעבר. חוקים דרסטיים כאלה מחייבים הוראת מעבר. אי אפשר לזרוק את כולם ואחר כך להתחיל מהתחלה לפי שיקולים מסחריים. נזרוק את המנוסים, נשלם להם המון כסף כי יש להם זכויות פיצויים, וניקח אחרים - ואני עוד לא מדברת על פוליטיקה – חבר'ה צעירים והיום אפשר להשיג עיתונאים, אמרו לי לצערי, בזול. זה אחד הדברים שמאוד מצערים אותי כי לא תהיה לנו עיתונות חופשית וחופש עיתונות בלי עיתונאים רציניים. אלה דברים ברורים ואחד הדברים שאני כנשיאת מועצת העיתונות מודאגת מהם ואתם כרשות המחוקקת – ולמדתי להכירכם ורק לטובה משיחות אישיות – באמת רוצים לעשות עבודה חשובה.

בלי הוראת מעבר, זה יהיה רע מאוד. זה יפגע בצורה חמורה בחופש העיתונות. אנשים ותיקים ייפלטו ואנשים חדשים יפחדו על משרתם כי יש הוראות שכל הסכם ככל שיהיה הוא לא לתוקף אלא החוק יגבר. בהחלט הוראות קיצוניות. מוכרחים, ואני לא רוצה לנסח לכם את הוראות המעבר, להיות הוראות מעבר. אני מבינה ראשי מחלקות, חטיבות, הנהלה, בסדר, אני לא מתלהבת אבל בסדר, זה החוק, אבל את העיתונאים צריך להשאיר בהוראת מעבר.

מה זאת הוראת מעבר?

הוראת מעבר שאף עיתונאי לא מתפטר. העיתונאי עובר בהוראת מעבר וממשיך לעבוד לפי התנאים לפרק זמן מסוים. אני אמרתי חמש ויש כאלה שאומרים פחות. בזמן הזה מתחילים להתארגן. קודם כל, מקבלים מכרזים ואז כבר לא דחוף כי יש מכרזים ובודקים. במכרזים יש איזונים פנימיים.

בכך אני סיימתי. אתם מאוד עסוקים.

שאלה לכבוד השופטת. רציתי לשמוע את דעתך לגבי המודל של הוועדה המייעצת שהוזכר בהמלצת רם בלניקוב.

אני לא יודעת מספיק. אם אתה תסביר לי, אני אדם שקצת חושב.

זה לא הזמן להסביר לך את זה אבל אני אסביר.

יכולים להיות כל מיני פטנטים, אבל לפני שאני אפרד מכם אני אחזור ואומר שאמרתי שלא טוב שהשר יבחר את השופט. בקרב עמי אני יושבת. כמו שאתה מכיר את המערכות מהן אתה יוצא, כך אני מכירה את המערכת. נשיא בית המשפט העליון, אין לו אינטרס. לשר יש אינטרס לגיטימי. אני לא אומרת שהרעיון של השר לא לגיטימי אבל אנחנו, אתם, הרשות המחוקקת, רוצים איזה שהן הגבלות. זאת המלצה. אני לא אומרת שהנשיא ימנה. הוא לא ימנה. השר אומר שהחוק אומר לו דווקא לבחור שופט. החוק אומר שופט ושופט, הספציאליסט לשופטים זה נשיא בית המשפט העליון שאין לו שום אינטרס.

לשופט לא אמור להיות כל אינטרס. לכל שופט.

אבל יש שופטים עם דעות. השופט שיושב בבית משפט, הוא שופט אבל כשאני הולכת אליו, יש לו דעות שונות. לא רציתי להיכנס לזה אבל אני יכולה לתת דוגמה.

גם לנשיא בית המשפט העליון יש דעות שונות.

בוודאי.

אבל הוא בתפקיד.

את אומרת לו שאת רוצה אדם שיהיה יושב ראש ועדה. למה היועץ המשפטי לממשלה ונשיא בית המשפט העליון ממנים את השופט? מפני שיש לנו ניסיון. למי שקצת מרוחק מזה אני רוצה לתת דוגמאות. כל עורך דין מתחיל יגיד לך שכאשר יש לו קייס, הוא שואל מי השופט. זה לא אוטומטי. אלה לא שטנצים. יש שופטים שלא מתאימים. יש שופטים שיש להם צורה פוליטית והם יודעים את זה. אני יודעת שלוועדה פלונית מינו שופט אלמוני וקיבלו את התוצאה הפלמונית. למה? משום שהשופט הזה כבר כתב על זה ואמר על זה והוא יודע. אז יש שופט כזה ויש שופט אחר. כאשר לשר, ובצדק, מפני שזה התפקיד שלו, יש אינטרסים שלו, החומה הסינית תקרוס. אני מאוד מתרגשת מהמחמאות שאני שומעת מחברי כנסת על שופטים. זה נכון אבל עדיין שופטים הם בני אדם ויש להם דעות ואת הדעות הם כותבים.

אני התמודדתי כנשיאה ואמרתי שאני לא מפלגתית לחלוטין ואתם יודעים מה הדעות שלי אותן כתבתי. אז אם לא רוצים דעות כאלה ולא הולכים רק לבית המשפט העליון, ויש 332 שופטים, צריך לשים חומה סינית. אם לכם יהיה רעיון שיהיה מישהו אחר שימליץ, אני מציעה את נשיא בית המשפט העליון כי הוא מכיר אותם אבל צריך להיות אדם שאין לו עניין בנושא.

אולי נשיא המדינה.

חשבתי על זה והחלטתי שלא כדאי.

אולי התוצאה הייתה אחרת.

אתם תתפלאו, אבל זה עלה בראשי. אני לא התלהבתי להמליץ על זה. אגב, נשיא בית המשפט העליון לא יאהב את הג'וב הזה. אני רוצה לומר לכם שאם אתם תמצאו כחברי כנסת איזה גוף אחר שאיננו השר והוא לגמרי מנותק, מבחינתי זה בסדר. אני נתתי רק עצה.

כבוד השופטת, ברשותך משפט. בתחילת דבריך אמרת שאת מקשיבה לשידורי הרדיו, לקול ישראל. בחוק הזה שנמצא כאן ומונח לידי לא מוזכרת המילה. קול ישראל לא יהיה.

אמרתי שהרדיו על רשתותיו ממורשת, רשת ב' וערוץ 8, בעיני הוא מצוין ואני אומרת את זה כצרכנית שלו. כשאני צריכה לדבר, זה גם בזול, מטלפנים אלי ובטלפון מראיינים אותי. יש שם אנשים טובים ומגוונים. אני לא יודעת למה צריך לשנות.

גבירותיי ורבותיי, אני אמרתי את אשר אמרתי ואני מודה לכם. תעשו עבודה נאמנה. אם יש לכם שאלות, אשמח לענות.

כן, גברתי. אני מבקשת לשאול אותך בעקבות הערה אחת שאמרת על בחירת עיתונאים במכרז. אני מתייחסת להצעת החוק, סעיף 49(ב).

שיהיה במכרז.

כן, אבל נאמר ש"חובת המכרז לא תחול על משרת עיתונאי, עורך חדשות או מגיש תכניות. קבלת אדם למשרה כאמור תיעשה בידי מנהל חטיבת החדשות באישור המנהל הכללי בהתבסס על שיקולים מקצועיים ובמסגרת התקציב שהוקצה לשם כך לחטיבת החדשות". בהמשך מדובר על עלות השכר של עיתונאי.

האם גברתי ממליצה לבחור עיתונאים במכרז? זאת המשמעות?

זה כתוב בחוק. אני לא נגד זה. בוודאי זה יותר טוב מאשר צריכים מאות משרות. הרי כאן יש אלפיים אנשים ואני לא יודעת כמה עיתונאים יש אבל בוודאי הם המיעוט. מדובר על מספר גדול של אנשים. רוצים להפעיל משהו, מפטרים את כל מי שבא ומתחילים מהתחלה. אני אמרתי שזה רע מאוד. זה פשוט פוגע בחופש הביטוי. לכן אמרתי בואו נקצוב את המצב ככל שנוגע לתקופת מעבר שאתם תקבעו אותה ואז תתחילו לבנות. חלק יישארו, חלק לא ותתחילו לנהל את העניין. ברוב החוקים מהסוג הדרסטי יש חוקי מעבר.

אבל גברתי לא מציעה לשנות את הנורמה המוצעת בהתחלת החוק.

לא. לאפשר מקרים חריגים אבל באופן עקרוני - ואני לא נכנסת לפרטים כי זאת העבודה שלכם ויש לכם בוודאי הרבה מומחים לדבר – אסור לפטר את כל העיתונאים ואחר כך להתחיל בטכניקה א' או בטכניקה ב' לבחור. זה פוגע בצורה עמוקה בחופש הביטוי. בעצמאות. בצורה עמוקה ביותר. אני מבינה את הרצון הטוב לבנות את הביקורת ואת הצורך לשנות, הכול אני מבינה, אבל תנשמו עמוק, תשאירו את כוח האדם ורובו הוא מצוין. אנחנו רוצים לזלזל בכל אנשי המקצוע שלנו שבמשך שנים רכשו ניסיון? לפי דעתי הנכס העיקרי של רשות השידור הוא האנשים שלה.

אני מבין שהשיטה שלכם היא ללכת מסעיף לסעיף ובכל סעיף להרחיב.

נכון.

לכן חלק מהדברים של השופטת, נגיע אליהם.

אתה מתייחס לסעיף 12?

לא. אני רוצה לומר שעניין ההתייעצות לפחות עם נשיא בית המשפט העליון מאוד נראית לי. זה גם יעזור לנטרל את החשש המתמיד שלנו של התערבות הממשלה בתוך התהליך. השר בהתנדבות פה ושם אפילו איתר את הפקידות כדי לסייע לנו ולהקל על התהליך הזה. אני חושב שזאת עוד מדרגה אחת. ההחלטה צריכה בסוף להתקבל על ידי הגורם המבצע אבל התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון יכולה מאוד לעזור כי זה בעצם כמו בריאת העולם. הלא הכול מגלגלים אחורה. ועדת האיתור, ראש ועדת האיתור מתחיל לגלגל את כל התהליכים כי דרכו אחר כך ייבחרו גם הדרג המבצע, גם המועצה וכן הלאה. זה בהחלט רעיון שנראה לי.
עניין קבלת עובדים. העירה היועצת המשפטית בנושא. לא מקבלים גם היום עובדים ברמת השטח במכרזים אלא המנהלים שמקבלים אותם כן עוברים רמה של מכרזים. צריך לבדוק אם משנים את זה. לא יעמוד כל עיתונאי ועיתונאי בפני ועדה. אולי צריך לעשות את התהליך הזה יותר מורכב כדי לעשות אותו גם יותר נקי גם יותר נכון מבחינה ציבורית כי גם זאת אחת הנקודות שמטרידה אותם. אם מאות אנשים בבת אחת יתקבלו לאיזה ארגון, איך ייעשה התהליך הזה? זאת גם נקודה מאוד חשובה.

לעניין הוראת המעבר. אני לא יודע, נראה לי שזה קשה כי הכוונה היא באמת לחתוך בבת אחת ולהתחיל למחרת בבוקר. אני לא יודע אם זה יעבוד, אבל את הכוונה. הוראת המעבר מייתרת את הכוונה.

צריך לרכך את זה לתקופת מעבר. תראו, זה יהיה אסון. אני מעריכה שזה יהיה לא טוב. ניסיון החיים שלי מלמד זאת. אתם צריכים למצוא את הפתרון. צריכה להיות איזושהי הוראת מעבר שהחיתוך לגבי הכוח המקצועי לא יהיה דרסטי. לשם כך אתם חברים בכנסת.

חבר הכנסת כבל, אני רוצה לבקש ממך. חבר הכנסת פריג' שהגיע בתחילת הדיון ביקש לדבר.

בבקשה.

יש אפשרות לאימהות חד הוריות לדבר?

יש אפשרות. לא עכשיו. את תדברי אחר כך.

אני אימא חד הורית.

אני אוציא אותך. סדרנים, להוציא אותה בבקשה.

אני יושבת כאן.

חבר הכנסת פריג', בבקשה.

אני יושבת כאן. אני לא במצב בריאות טוב.

תשאירו אותה עד שהיא תירגע.

אני רציתי להתייחס לסעיף 12 ולהמליץ על שתי נקודות. אני לא רוצה להתייחס פרטנית אלא אני אחכה לנוסח הסופי.

יש שתי סוגיות שאני חושב שחובה לתת את הדעת עליהן בצורה מאוד מעמיקה. ראשית, איך שהבנתי וקראתי את הדוח, ועדת לנדס קיבלה את שירותיו של משרד ייעוץ כלכלי בשם רם בלניקוב והיא שילמה כסף רב למשרד הזה כדי שיביא המלצות לגבי איך הוא חושב שזה ייראה. בלניקוב הביא את ההמלצות. אני מבקש שלגבי האיש הזה, רם בלניקוב, שקיבל כל כך הרבה כסף והביא המלצות – ואני מאוד מעריך את מה שהוא הביא – אני רוצה להבין למה לא קיבלנו את עיקר ההמלצות שהוא הביא ועיקר ההמלצות שהוא הביא, ואני ראיתי אותן, בסוגיית הוועדה המייעצת הוא הציע להקים בדומה למודל ה-BBC, ועדה מייעצת ליד המועצה המוצעת כאן, כך שיהיה לנו גופף ציבורי וגוף מקצועי.

בתשובה לשאלתך. דוח ועדת לנדס נשלח ביום הראשון לכל חברי הוועדה וגם שלחו את דוח בלניקוב. מנהלת הוועדה שלחה זאת.

קיבלתי. אני מאשר שקיבלתי. קראתי ועברתי עליו. לאור זאת אני מבקש לשמוע את רם עצמו. אני מבקש לזמן אותו לכאן כי יש לי כמה סוגיות שאני רוצה לשמוע עליהן ממנו באופן ישיר. הקטע הזה מאוד מעניין אותי כי יש לזה השלכות על המשך החוק.

בסדר.

הסוגיה השנייה עליה אני רוצה לדבר. אני מבקש במיוחד את היוצרים ואת אנשי המקצוע להתייחס כי אני לא איש תקשורת אלא אני רואה חשבון. לגבי סעיף(2), לאשר את לוחות השידורים העונתיים שהוא אחד מתפקידי המועצה. כאשר התעמקתי בחוק על פי סעיף 68 שמדבר על חלוקת הכסף וההוצאות בתוך זה, שם מצוין שמאתיים מיליון שקלים אמורים להיות מיועדים ליצירה. נכנסתי לעומק הדברים ושאלתי, ואני רוצה את התשובות, האם מאתיים מיליון שקלים יבטיחו קיומו של החוק ביעילות ובאיכות שאתם והשר וכל אחד שמביא את החוק יביאו לנו את האיכותיות אותן אנחנו רוצים? במקביל הלכתי לערוץ 2 והתחלתי להתעניין ברשת, בקשת ובכל הערוצים. להפקות מקור יש להם חצי מיליארד דולר ואתה מקים ערוץ חדש ורעיון חדש שיתחרה אתם, עם ערוץ 2.

חצי מיליארד שקלים בלי פרסומות.

רק הפקות.

ביחד לכולם?

לשתיהן, שבעה ימים. יש קשת ורשת.

כמה היום יש ברשות השידור להפקות מקור?

160 מיליון.

השנה הוקצו שבעים מיליון שקלים.

הסוגיה הזאת היא סוגיית המהות להמשך השידור. חבר הכנסת צורי, מאתיים מיליון שקלים. הפקות בשידור ציבורי שונות במהות מהפקות בשידור מסחרי. שם אני לא צריך אח גדול ואח קטן. הוא ישלם לי כסף כדי לתת את הריאליטי הזה אבל בשידור ציבורי אני צריך דרמה, לשלם לשחקנים ותארו לעצמכם שהאבא של השידור הציבורי הוא ה-BBC, סר ג'ון ורייט שהמציאו את זה לפני שבעים-שמונים שנים. תארו לעצמכם יום אחד נרצה לעשות תכנית על כן אדוני ראש הממשלה.

היה.

כשאני מסתכל על זה, זאת המהות וחשוב לי מאוד לקבל את הדעת. מאתיים מיליון שקלים, מתוכם בעשרה אחוזים אני צריך לקנות הפקות זרות. הורדתי עשרים מיליון, נשארו לי 180 מיליון שקלים. אני צריך לתת הפקות בידור, הפקות תעודה, דרמה. באמת, לאן אני אגיע?

סבלנות. אני עשיתי עבודת בית. תני לי לפחות לתת את התמצית שלה.

זה לא על סדר היום עכשיו.

זה על סדר היום ואני אגיד לך למה. לאשר את לוחות השידורים, איך אני אאשר את לוחות השידורים?

חבר הכנסת פריג', אני עוצרת אותך רק לניסיון. השופטת דורנר סיימה את הדברים שלה ויש מספר חברי כנסת שרוצים לשאול שאלות הבהרה. אני פשוט לא רוצה לעכב אותה.

אני אשלים את שאר הפרטים.

אם יש לך משהו רלוונטי לעניין הדברים של השופטת דורנר, אני כן חושבת שכדאי שתאמר אותם עכשיו. אם לא, אני אתן לחברי הכנסת להתייחס כדי לא לעכב את השופט.

הדבר היחידי שקשור לדברי השופטת, כבוד השופטת שהיה לי את הכבוד להצביע עבורה. הקשר הציבורי והמקצועי, דהיינו, המועצה המוצעת לעומת המועצה המייעצת על פי המלצת רם בלניקוב, רוצה לשמוע את דעתך. אם לא עכשיו, תכתבי לי אותה.

לא התעמקתי. אנחנו תמיד למדים שכאשר הולכים לקיים משהו חדש שיפעל טוב מאוד, הולכים ללמוד מהניסיון של אחרים. צריך לבדוק את זה ואם אתה לוקח את דגם BBC, צריך לבדוק איך זה פועל שם.

שם. בדיוק.

צריך לזכור עוד משהו והוא שאנחנו לא אנגלים.

אבל העתקנו את הכול משם.

בשינויים המחויבים.

גברתי היושבת ראש, כאשר השופטת דורנר כאן אני לא רוצה לתת את המשנה שלי אבל יש לי משנה שלמה בעניין הזה ואני אתייחס אליה. אני כן רוצה להתייחס לנקודה וחצי שעלתה בדברי של השופטת דורנר אני מציע לכולנו להקשיב לעניין הזה.

נושא מי בוחר את ועדת האיתור הוא עניין שאפשר להגיד שהוא משני, שהוא לא רציני, אבל במידה רבה זה הסיפור.

והמפרק.

לא. זה דיון אחר. אני אומר קודם כל שאם אנחנו רוצים ומדברים על עשיית פעולה אחרת, לא כי אני חושב ששופטים הם גאונים ויוצאי דופן וחכמים יותר, לא, אלא כל הסיפור הוא – מצדי שלא יהיה שופט, מצדי שיהיה נשיא בית המשפט העליון, סתם אני אומר, יחד עם נשיא ארגון השוטרים וארגון אחר.

לגופו של עניין. אם מתחילת הדרך בנקודה הראשונה של הזרעון הראשון לא נבשיל את התהליך שמייצר את ההפרדה, זה ייכנס מלמעלה ועד למטה. זיכרו, גלעד ארדן שהוא חבר שלי ואני אוהב אותו ומעריך אותו מאוד מאוד, הוא להערכתי לא מתכנן להיות שר התקשורת לעולם. אני בזמנו הבאתי את הצעת החוק, כל התפיסה חייבת להיראות כתפיסה מהיום לפחות לעוד חמישים שנים. היא לא יכולה להיות תפיסה שמדברת על כך שבעוד עשר שנים נעשה את השינויים הנדרשים. לכן הרגל המרכזית כאן, אחת הרגליים אבל היא הנותנת כאן, היא הוצאת הפוליטיקה ולא במובן של פוליטיקה ארגונית אלא להוציא את הפוליטיקאים, אותנו, ולא כי אחרים יותר טובים ואין פוליטיקה במקומות האחרים אלא לנסות להוריד למינימום או עד כמה שאפשר את היכולת שלנו כפוליטיקאים לייצר איזה רעשים מיותרים בתוך המערכת. דרך אגב, זה נכון למי שהיה שותף להרס רשות השידור לדורותיה, אז היו מימין ומשמאל ולפעמים אני תוהה מי מנצח. זאת אומרת, כשאני בודק ועשיתי לעצמי פעם אחת גם את הרשימה.

לכן אני אומר את זה לך. בתוך כל הדברים האלה, זה הסיפור. זה לא השר. הפרדת רשויות ודברים, לא, אנחנו רוצים שרשות השידור לא יהיה לה חלק בתוך המרכיב של המערכת הממשלתית.

היא שירות ציבורי. היא גוף ממלכתי.

נכון. יש הבדל בין שידור ציבורי לבין שידור פוליטי שעלולה להיות לו נגיעה פוליטית.

איך? דרך מועצה שהמינוי שלה בשרשרת נעשית על ידי השר?

בדיוק. השר לא צריך להיות.

מי אתה רוצה שימנה את המועצה?

אני אגיד לך איך. השר במקרה הזה אמור להיות רגולטור מרחוק, בנגיעה קלה. הסמכויות שלו בסוף בסוף, לטעמי לפחות, צריכות לפקוע ברגע שכל המערכת הזאת קמה. המערכת אמורה להיות מערכת עצמאית לחלוטין.

נכון.

אבל אם אתה כבר שם את הזרעון הראשון ושם את הנגיעה הפוליטית, איך אמרה כבוד השופטת דורנר? אנחנו כולנו בני אדם וגם כאשר אתה שם מישהו, אנחנו מכירים את זה וזה לא נעים כי הוא כבר מינה אותו.

מי ימנה את המועצה הזאת?

אמרתי. יש ועדת איתור. מי שמקים את ועדת האיתור, זה יהיה אותו נבחר שנשיא בית המשפט העליון או מי שנחליט ימנה אותו.

חבר הכנסת כבל, שמעתי את הדברים. אני רוצה להפנות שאלה לשופטת.

לפני כן, עוד חצי משפט. יש כאן איזו נקודה שאני עדיין לא יודע להכיל אותה ואני מודה בכך. נגעה בה השופטת דורנר וזה העניין של עיתונאים במכרזים. כאשר שמעתי את זה, עיתונאי במכרז, נעתי באי נוחות. אני לא רוצה להשתמש במילים לא מכובדות לבית הזה אבל באותו יום שאנחנו נתחיל לבחור עיתונאים במכרזים, זאת סופה של העיתונות. אני באמת מחפש לעצמי את המילים כדי לא להישמע מנופח, מפומפם, פומפוזי. אני אומר את זה במילים הכי עדינות שאני מסוגל לגייס.

אמרתי את זה בהתייחס לדברים האלה וכמובן שבהמשך אומר את דבריי בהרחבה. תודה.

תודה. אני רוצה לשאול את כבוד השופטת שאלה. אני מבינה שיש צורך באיזושהי מסננת נוספת כדי להרחיק את הפוליטיקה מהשידור הציבורי ואני חושבת שהדבר הזה בהחלט מאוד מאוד ראוי. מה אם נציע איזושהי הצעה שיכולה להיות אולי הצעת פשרה לפיה השר בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון יחליט על יושב ראש ועדת האיתור? מצד אחד זה נראה לי כי הרי בסך הכול אנחנו מדברים על מערכת שאין מה לעשות, היא בסופו של דבר באחריותו של השר הממונה. השר הממונה הוא האחראי.

למעשה את אומרת דברים דומים. אני אמרתי בהמלצה ואת אומרת בהתייעצות.

חבר הכנסת כבל, אתה יודע טוב מאוד, אם לא הרבה יותר ממני, שלהרבה מאוד מהמונחים שכתובים בחקיקה יש פרשנות מאוד יצירתית לפעמים שלא בטוח שלכך התכוון המחוקק. אני כן חושבת שיש מתחם סבירות בעניין הזה.

אם זה יהיה בשקיפות, זה יפתור את הבעיה.

אני חושבת שבסופו של דבר יש איזושהי משמעות לעניין שיש שר ממונה על השידור הציבורי שהוא לא שידור מסחרי.

בהחלט.

לכן צריך להגדיל את מידת הריחוק בין השר לבין השידור הציבורי.

זה תלוי בטרמינולוגיה. זה שר ממונה על ביצוע החוק והיא הנותנת.

נכון. זה בדיוק מהמקום שהוא השר הממונה על ביצוע החוק. הוא בוודאי לא ממונה על התכנים. בעניין הזה נדמה לי שזאת הצעה טובה.

הבעיה היא מי מאתר את האיש הזה. אם השר מאתר אותו, חבל על הזמן. יש 332 שופטים, נשיא בית המשפט העליון גם לא מתלהב לקבל את זה. מבחינתי, אם אתם תמצאו פרסונה אחרת, פשוט צריך כאן לשים חומה סינית. כאשר עדיין השר לפי החוק הוא הממנה אבל לכן חשבתי על נשיא בית המשפט העליון. אני בעצמי לא מתלהבת והנשיא גם הוא לא יתלהב, אבל יש לנו כל מיני תפקידים שאנחנו לא מתלהבים מהם, בעיקר שאלה 332 אנשים. אתם לא מקלים עליו ואתם לא אומרים לו שיבחר שופט בית משפט עליון.

אולי ועדת שימוע?

יהיה בוודאי איזה משרד שיערוך וישמע מי לא בא. אני הצעתי את הנשיא כי לגמרי אין לו אינטרס אפילו מרחוק אבל הוא מכיר את החבר'ה.

אם יגידו לו אדם מסוים, זה מסובך. השאלה שאתם צריכים לתת את דעתכם עליה היא מי מאתר את האיש. אולי שניים-שלושה, אבל מי מאתר אותו. אם האיתור נעשה בלשכת השר והוא מאתר אותו והוא מגיע אליו, ניסיון החיים שלי מוכיח שמטבע הדברים – אני לא אומרת את זה בלשון ביקורת – כך השר חושב. שר הוא שר ויש שרים שונים. אסור שלאיש יהיה את הכוח למינוי כי אז אין לך חומה סינית בכלל. אתם ודאי תמצאו את הפתרון. אני מאחלת לכם שתמצאו את הפתרון.

תודה רבה. תודה לכבוד השופטת.

גברתי היושבת ראש, הדיון הזה לכאורה בקטנה. אנחנו נוגעים בו כאילו מה. זאת אומרת, המעטפת של איזה שידור אנחנו רוצים היא בסוף יותר קובעת את המתווה של כל הדברים האחרים. אני מנסה לומר לך ולכל החברים כאן שאנחנו עסקנו עכשיו בשאלות שהן יותר גדולות לפעמים מרוב הסעיפים כאן כי הסעיפים כאן הם פועל יוצא של תפיסה. זאת אומרת, איזו תפיסה אנחנו יוצקים לתוך התהליך. זאת אומרת, אם אנחנו רוצים לקבוע באמת שהשר לא יותר מגורם מפקח על ביצוע החוק, זאת תפיסה אחת שהיא מייצרת מסלול שלם של אופן הטיפול בחקיקה. אם אנחנו רוצים להשאיר את מה שכל השרים התבלבלו, כולנו התבלבלנו, שאנחנו אחראים על רשות השידור – זה דיון אחר לגמרי וזה תהליך אחר לגמרי שהמשמעות שלו, כפי שגברתי אמרה, מי אחראי ועל מי בסוף יצעקו. לכן אני אומר בעניין הזה, אנחנו כאן מדברים ובסוף התכלית, לאיזו תכלית ראויה אנחנו רוצים להגיע בסוף עם החוק הזה.

תודה רבה. חבר הכנסת פריג', תמשיך את דבריך.

אני אשלים את שתי ההערות. כפי שאמרתי, בסעיף הזה של לוח השידורים, סעיף (2), כפוף לתקציב לפי 68. אני חושב שיש לתת את הדעת על סעיף 68 לפני כן.

בסעיף (6), לגבי התקציב. בתוך עמי אני חי, במדינה שלי אני חי ואני רואה איך התקציב מאושר בכנסת ואיך הדברים כל שנה פועל על פי קבוצות לחץ כאשר כל אחד רוצה תוספת תקציב אבל קיצוצי התקציב נמצאים בכל מקום. אני מודאג ואני רוצה להעלות את זה לחשיבה שנייה. התקציב, ה-650 מיליון שקלים שמוצעים, מתוכו מאתיים מיליון שקלים אמורים לבוא מהאוצר, מאתיים מיליון השקלים האלה בעצם קשורים לתקציב המדינה. אם יהיה קיצוץ בתקציב המדינה, מה יקרה עם מאתיים מיליון השקלים האלה כאשר ממילא הם על הג'נטים? אני תלוי בתקציב המדינה השנתי ובתחזית לגבי מה שהולך להיות, ואם אין כסף, ואם יש קיצוצים, קיצצו בסל התרופות, קיצצו ברכבת, קיצצו בהרבה מקומות ולכן למה שלא יקצצו בתקציב רשות השידור? אין מנגנון שנותן לי הגנה. אין מנגנון שמבטיח. זה לא קשיח אלא זה גמיש ותלוי בתנועות השוק.
לאור כל זה, כדי לתת הגנה מינימלית לסעיף הזה, אני מציע תקציב רב שנתי לרשות השידור וזאת כדי להבטיח את המינימום שבמינימום לקיום מאתיים מיליון השקלים.

נקודה אחרונה.

רק לסעיף 12.

אני רק בסעיף 12. אני לא חורג. לסעיף קטן (5), הסוגיה שגברת בן גיגי ציינה לגבי הפסקה האחרונה לגבי התאגיד ואת מדיניות ההעסקה של העובדים בו. כאשר המועצה נכנסת למדיניות העסקה, אני שואל את עצמי האם יש הסכמים קיבוציים או חוזים אישיים. ברגע שהמועצה נכנסת למדיניות העסקה, היא בעצם הכול יכול. הסכמים קיבוציים לא יכולים להיות וחוזים אישיים לא יכולים להיות. אני רוצה שתתני את הדעת לעומק בסוגיה הזאת ולהשלכות על הסכמים קיבוציים כי אני חושב שזה מגביל אותנו בקטע הזה.

תודה. חבר הכנסת שי.

תודה. אני אעיר שתי הערות ואני חושב שהן צריכות להיות מתפקידיה של המועצה. הראשונה לעניין האתיקה. אני לא יודע היכן זה יבוא לידי ביטוי אבל חייב להיות תקנון אתיקה, בוודאי ובוודאי לרשות שידור ציבורית. אני חושב שזה צריך להיות אחד מתפקידיה של המועצה, גם להכין את זה, אבל – היא לא תעשה בעצמה – גם לוודא שהשידורים ייעשו לפיה. אנחנו אומרים שהיא לא מתערבת, בסדר, אבל שיהיה לה איזשהו נייר לפיו היא תוכל לראות אם דברים נעשו אתית או לא.

הדבר השני. הזכרתי את עניין ההעסקה של העובדים "הקבלנים". חלק מהתקציב יצא החוצה כדי להעסיק גורמים שלישיים. גם כאן בוודאות תפקידה של המועצה להבטיח שהעסקה הזאת תיעשה לפי החוק ולפי שכר סביר. יש תעריפים, יש הסכמים, יש כאן מכלול שלם של עניינים שאני לא אכנס אליהם עכשיו אבל מאוד חשוב שמה שאי אפשר היה להטיל על הזכיינים, בערוץ 2 כן אפשר לתבוע מגוף ציבורי, להבטיח שההעסקה שלהם תהיה - לא יודע, ננסח את זה בבוא הזמן כמו שצריך - לפי אמות מידה, הסכמי שכר וכולי. זאת הולכת להיות קבוצה מאוד דומיננטית בשידורים של הגוף הציבורי.

תודה. יש לי רשימה. לואיז ספורטס, אגודת העיתונאים ירושלים.

יש כאן הרבה הערות על הסעיפים הקטנים ואני אומר את כולן ברצף אלא אם תרצי התייחסות.

לסעיף קטן (1). שינוי אופן העברת השידורים והערוצים, מעבר לשאלה האם אינטרנט או לא אינטרנט ומי מוסמך. הייתה כאן שאלה האם הוא צריך להיות מוסמך. הקביעה שזה באישור השר מכניסה שוב את הפוליטיקה ואת הניהול של רשות השידור לידי השר.

רק כדי למנוע את ההערה, אומר למה זה נכנס.

תרכזו את כל התשובות ותענו בסוף.

הניהול של רשות השידור נכנס כאן שוב לידי השר. חבר הכנסת כבל התייחס לזה. זה לא התפקיד של השר. הוא צריך לפקח הוא צריך לדאוג שהדברים מתנהלים על פי חוק ולא לנהל את רשות השידור ולקבוע את הערוצים. יש מועצה שתפקידה לנהל את זה, לקבוע מדיניות וגם תפקידה בעניין העברת השידורים צריך לחול.

לסעיף קטן (5). נאמר כאן הסכמים קיבוציים. זה לא נכון. קודם כל, לא ברור מה זה מדיניות העסקה של העובדים. מדיניות העסקה בצורת הסכם, בצורת חוק? יש כאן הרגשה, ומשפטית גם יש כאן אמירה, שהמועצה קובעת את צורת העבודה. שיא כוח האדם, מקובל ובסדר.

שימי לב שחוקי העבודה הם קוגנטיים.

חוקי העבודה הם קוגנטיים אבל כשיש לי חוק שאומר לי דברים, שספציפית יכול להציב איזשהו גבול על העסקה קיבוצית ובכל מקרה מדיניות העסקה לא ברורה. אם נרשום את התיבה מדיניות העסקה, צריך להבהיר מהי. מדיניות העסקה יכולה להיות הרבה מאוד דברים.

לסעיף קטן (10), עסקאות מסוג מסוים. ערטילאי מאוד ויכול לפתוח פתח להמון המון התקשרויות שלא ברור בדיוק מה הן יהיו. עסקאות מסוג מסוים, בגדול זה ערטילאי וצריך לנסות למצוא למה מתכוונים. אנחנו כרגע לא יודעים למה משרד התקשורת התכוון. אולי אפשר לצמצם את זה כך שיהיה באמת ברור על מה אנחנו מדברים כי זה מאוד ערטילאי.

לסעיף קטן (13), יעדים מדידים לבחינת ביצועיהם של עובדי תאגיד השידור הציבורי הממלאים תפקיד ניהולי שקבעה המועצה. יש כאן כמה שאלות שפשוט לא ברור למה מתייחסים. התפקיד הניהולי קבעה המועצה? אם אנחנו נכנסים לכאן, אנחנו שוב נכנסים לסוגיית ההסכמים הקיבוציים ואין שום יכולת למשחק של מהו תפקיד ניהולי בהקשר קיבוצי. האם יכולים להיות מנהלים שהם לא עובדי התאגיד הציבורי? מה זה תפקיד ניהולי? יש כאן הרבה שאלות גם של משפט העבודה וגם באופן כללי למה הסעיף הזה מתכוון. האם מנהלים שהם לא עובדים, לא יהיו לגביהם יעדים מדידים?

מנהלים שאינם עובדים?

כך זה משתמע מהסעיף. יכולים להיות מנהלים שאינם עובדים. כך זה משתמע. זה נשמע לי מגוחך ולכן אני מעלה את זה. מהסעיף משתמע כאילו יכולים להיות מנהלים שאינם עובדים.

לסעיף קטן (12). אנחנו בוודאי לא יודעים מי הם חברי המועצה כך שזה לא משהו פרסונלי אבל נראה לי קצת מוזר שהם יקבעו לעצמם את כללי ההשתתפות בתכניות.

מי יקבע? את רוצה השר יקבע?

לא. ודאי יש יועץ משפטי ויש הנחיות של היועץ המשפטי.

אלה ההערות לסעיף 12.

תודה רבה. מר איתי לנדסברג, אגודת העיתונאים תל אביב.

תודה. אני רוצה להתייחס לסעיף 12. קודם כל, בהגדרה של תפקידי המועצה חייבים לשים קו ברור בין התפקיד של מועצה שתפקידה להתוות מדיניות ולפקח על ביצוע המדיניות לבין תפקידי ההנהלה המקצועית. הדבר לדעתי צריך להיות מוגדר ברישא של הסעיף הזה. זאת אומרת, המועצה, תפקידה להתוות מדיניות, לפקח על ההנהלה המקצועית ואין מתפקידה לנהל בפועל אלא לקיים גופי פיקוח, בקרה והתוויית מדיניות במשדר הציבורי. זאת ההצעה שלי לניסוח הסעיף הראשון. כדי שיהיה ברור, בדברים האלה יש הרבה מריבות עד היום.
לסעיף 12(1), לשם מילוי התפקידים האמורים בסעיף 7 בהתאם לתקציבו המאושר. זאת אומרת, אנחנו שוב חוזרים לסעיף 7 שדיברנו עליו לפני יומיים וצריך לנסח את המטרות של השידור הציבורי כי התפקידים של המועצה כפופים למטרות של השידור הציבורי, כך שהדיון הזה עכשיו הוא דיון קצת חסר בגלל שהוא צריך להיות קשור לדיון על סעיף 7. אני חושב שכדאי לקבוע דיון המשך על הסעיף הזה אחרי שמסיימים את הדיון על סעיף 7.

תעירו עכשיו את הערותיכם.

אני מעיר. לסעיף 12(2), לאשר את לוחות השידורים העונתיים. הסעיף מפנה לסעיף 68. סעיף 68 מדבר על ההוצאה של מאתיים מיליון שקלים, מהם עשרה אחוזים לרכש והיתר להשקעה בתכניות מקומיות ותכניות ספורט. צריך לשים לב לזה. הספורט היום לבדו מקבל בסביבות ארבעים-חמישים מיליון שקלים, אז אי אפשר להגיד ליוצרים ולמי שיהיה בעתיד שמשקיעים 180 מיליון שקלים ביצירה כי זה הרבה פחות מזה. יותר מזה, במבנה הארגוני החדש אין הפקה מקומית יותר ברשות השידור.

אבל סעיף 12 לא מתייחס לחלוקה הפנימית.

אני לא מדבר על החלוקה הפנימית. אני מדבר גם על מה שחבר הכנסת פריג' אמר לפני רגע, האם אפשר לקיים לוח שידורים בסכום הזה. אני אומר שהיום לוח השידורים לנו לא מתבסס רק על הפקות מקומיות אלא הוא מתבסס גם על הפקה פנימית. במשדר החדש לא תהיה הפקה פנימית.

סרט התעודה האחרון שעשית, כמה הוא עלה בפועל?

אני כבר מגיע לזה. אם מגיעים לסכומים שאנחנו מדברים עליהם, בסופו של דבר אנחנו מדברים על סדר גודל של 140 מיליון שקלים. דובר על כך שחמישים אחוזים מזה יהיה מיועד לדרמה ותעודה.

אנחנו לא נמצאים בסעיף שמדבר על החלוקה של האחוזים מהתקציב.

אתם מפנים לסעיף 68.

בסדר, אבל אנחנו לא מדברים עליו.

הוא מראה את החומרה שבסעיף.

אני מבינה את הדברים אבל אני ממש מבקשת בכל לשון של בקשה - לא נצביע על הסעיף הזה כי אני מבינה שהוא כרוך בסעיף 68 - תתייחס נקודתית למה שכתוב בסעיף 12. אנא ממך.

יש לזה השלכות.

אמרת אותן בגדול. הערתך נשמעה צלול וברור. אני רק מבקשת, אם יש הערות לעניין הסעיפים הקטנים של סעיף 12 בלבד מבלי לפתוח דיון בסעיף 68. אני לא יכולה להיות יותר ברורה מזה.

בסדר. אני אומר שיש לזה משמעויות שצריך להבין אותן.

לגבי סעיף 12(3), מוצע כי המועצה תפקח על השידורים, תפקידי התאגיד הציבורי כאמור בסעיף 7. אני חוזר להערתי הראשונה.

לסעיף 12(5). החוק מציע שהמועצה תאשר את המבנה הארגוני ובכלל זה את שיא כוח האדם בתאגיד. לגבי מדיניות ההעסקה נאמר כאן קודם ואני חושב שהדבר הזה צריך להיות מובהר שהעסקת העובדים על פי חוקי מדינת ישראל ולא רק מה שתקבע המועצה שלא חיה על הירח.

לסעיף 12(6). מדובר על תקציב שנתי. אני מציע תקציב רב שנתי כמו שמקובל בגופי שידור אחרים בעולם. אי אפשר לתכנן שידור ציבורי בו דרמה לוקחת שנתיים או שלוש, סרט תעודה לוקח שנתיים, בידור לוקח חצי שנה. צריך לתת למנהלים אורך רוח. התכנון הרב שנתי משליך גם על סעיפים אחרים בחוק שבהם שר האוצר מאשר כל פעם את התקציב השנתי. זאת אומרת, אם מראש מקבלים את העיקרון של תכנון רב שנתי שהוא מחויב המציאות לשידור ציבורי, הרבה מאוד סעיפים בהמשך יצטרכו להשתנות בהתאם לזה.

כאן, מבלי להיכנס לתכנים, הסעיף אומר מה הן הסמכויות שנתונות למועצה.

אני אומר, לתת לה סמכויות לאשר תקציב רב שנתי.

זה נתון לה.

לא.

זה כפוף לאוצר.

היינו באופרה הזאת.

זה בדיון מהיכן הכסף.

דרך אגב, הוא דיון חשוב.

עד כאן, תודה.

מר רן מלמד, עמותת ידיד. שכחנו קצת את הכללים. אני מבקשת לצמצם את ההערות לארבע דקות כדי שבאמת נוכל להתקדם.

אני מניח שזה ייקח לי ארבעים שניות. אני אקח את הדקות האלה על חשבון הדיונים הבאים. אני הייתי מבקש שני דברים. האחד, להכפיף את הפעולות של המועצה, הדיונים שלה וכל הישיבות שלה לחוק חופש המידע.

מה זאת אומרת להכפיף?

אני רוצה שהפעולות של המועצה יהיו שקופות.

חוק חופש המידע חל.

לא. לדעתי לא אלא אם כן תגידו שהוא חל על הפעולות של המועצה באופן מלא ואז בבקשה. לפי מה שאני קורא בחוק כרגע – אני מתנצל, אני מדבר יותר מארבעים שניות - - -

באיזה חוק אדוני קורא.

חוק חופש המידע, תיקון מספר 5, סעיף 9: "גוף אחר הממלא תפקיד ציבורי שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה".

נכון. זה גוף מבוקר.

"שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה". אני חושש - ואם תגידו לי שלחשש הזה אין על מה להסתמך, אני מאוד מאוד אשמח – שאם לא יוגדר במפורש שהפעילות של התאגיד עצמו, ובמיוחד פעילות המועצה, יהיו חשופים לציבור על פי חוק חופש המידע, זה לא יהיה.

זה ייבדק.

תמצאו דרך לעשות מה שעשו בחטיבה להתיישבות.

תודה רבה. דוקטור אמיר גילת, יושב ראש רשות השידור.

תודה. כמה הערות כלליות לגבי סעיף 12. שתי הערות נוגעות באופן כללי ועוברות כחוט השני לאורך כל החוק. אחת, הנושא של הקוסמטיקה, נקרא לזה כך, של החוק. הנושא של היותו של רשות השידור גוף תוכן וכבר הוזכרו כאן כמה דוגמאות. אני חושב שגם בהקשר של סעיף 12, כאשר אנחנו מדברים על לאשר או על לפקח על ביצוע המדיניות - - -

אני מתנצלת שאני עוצרת אותך. שלום לאדוני שר התקשורת. ברוך הבא.

הנושא של היותו של גוף השידור הציבורי גוף תוכן חייב לבוא לידי ביטוי במספר מרכיבים של החוק. בהקשר של סעיף 12, אישור לוחות השידור צריך להיעשות לא רק בהתחשב במרכיבי ההוצאה אלא גם בהתחשב במדיניות השידור. זה מובן מאליו אבל עוד פעם, בקוסמטיקה כאשר אנחנו מדברים על גוף תוכן, אנחנו צריכים לחשוב גם על בפרמטרים של תוכן ולא רק של תקציב.

הערה שנייה שהוזכרה על ידי נציגת זכות הציבור לדעת, הנושא של האינטרנט ושל הפנייה למדיה הדיגיטלית. אני חושב שגם בסעיף הזה ספציפית ובכלל כחוט השני לאורך כל החוק, אנחנו צריכים לבחון ולשים את הדגש המקסימלי על התאמת השידור הציבורי לחוויה של המאה ה-21, על הדברים שכבר התפתחו מאז החלה רשות השידור הנוכחית בקיומה ועל הדברים שעוד יתפתחו כנראה גם עד סוף הליך החקיקה הזה. לכן אנחנו צריכים לקחת בחשבון את כל הדברים האלה ובאמת לא לכבול את ידיה של הרשות החדשה בנושאים האלה.

לגבי אישור לוחות השידור, לא רק את לוחות השידור העונתיים אלא גם את לוחות השידור השנתיים. חסר פה המרכיב בין מדיניות השידור וישר אנחנו קופצים לעונתיים. יש גם חשיבות רבה, ואנחנו רואים את זה גם מהניסיון הנוכחי, של קיום תכניות עבודה שנתיות ואישורן. הייתי מוסיף את הדבר הזה.

הוזכרה כאן מדיניות ההעסקה וקליטת כוח אדם. אני מתחבר לנושא הזה גם מהדברים של השופטת דורנר. נושא ניהול כוח האדם ברשות השידור הוא אחד מהכשלים העיקריים וכאשר אנחנו מדברים עכשיו על קליטת עובדים חדשים, לא, חבר כנסת כבל, קליטה במכרז אבל אין ספק שהגוף המשדר החדש צריך לקלוט את כוח האדם החדש שלו מאפס. זאת אומרת, על פי קריטריונים חדשים, בהליך גיוס פומבי ולא שהמנכ"ל או מנהל חטיבת החדשות יעשה. אני עוזר לך, לא מכרז אבל אין ספק שהליך גיוס פומבי, שוויוני, שקוף, אפשר לחשוב גם על חמישים אחוזי נשים, הגוף המשדר החדש יכול לכלול את נבחרת החלומות של גוף משדר. זאת אומרת, שיהיה בו ביטוי - דיברו כאן רק על מרכיבי המועצה - גם לעובדים שעושים את העבודה בפועל והם צריכים לשקף את המגוון של החברה הישראלית. אני שם את הדגש עכשיו על הליכי הקליטה הפומביים והשקופים כי זה קריטי ביותר. זאת אומרת, אם אנחנו לא נשים גם בסעיף הזה של מדיניות העסקה את המסננות שיעמדו בפני קליטת עובדים, אנחנו נחזור מהר מאוד למצב של עוד כשל בניהול כוח אדם.

תודה רבה. מר משה שגב, ועד הנדסה.

בוקר טוב. לגבי הדברים שנאמרו כרגע על ידי אמיר גילת. קודם כל, לי יש קצת הסתייגות מכל העניין של קליטת עובדים. לא שזה לא אמור להיות שקוף ופתוח אבל מן הסתם בסוף יום ייחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות, אגודת העיתונאים, לבין משרד האוצר ואני חושב ששם יינתן כל המענה הזה של איך נקלטים עובדים ומה יהיו תנאי ההעסקה שלהם.

במה זה סותר את מה שאמרתי?

אני לא חושב שזה צריך להיות בתוך החוק. זה צריך להיות בהסכם קיבוצי אבל לא בתוך החוק.

זה לא אמור לסתור.

אבל נאה דורש, נאה מקיים. יש מקומות כמו סעיף תקציב שלא רוצים שלייקעס.

תנו לו להשלים את הדברים שלו.

אני לא חושב שצריך לכבול את יחסי העבודה.

במקרה שהוא הציג, הוא לא כובל. יקירתי, תני לנו קצת זמן. אני לא ישנתי כל הלילה כדי לפגוש אתכם היום. אני רוצה לומר ממה שהבנתי. מתוך הרצון והחשש שקליטת עובדים עלולה להיות לא בדיוק על פי הכללים, יכול להיות שאולי אם אתה מוסיף בחוק אלמנט שמייצר שקיפות - - -

אין לנו בעיה עם שקיפות.

על זה אני מדבר.

אין לנו בעיה עם שקיפות. בסדר.

לגבי סעיף 12(13), לקבוע יעדים מדידים מבחינת ביצועיהם של עובדי תאגיד השידור הציבורי הממלאים תפקיד ניהולי שקבעה המועצה. מדידים זה דבר מופשט. מה זה מדיד? הרי יש לנו במקצועות שלנו, גם בתחום העיתונות ובשאר המקצועות, בתחום הטלוויזיה והרדיו, יש דברים שהם לא בדיוק מדידים. מישהו ערך כתבה לא בסדר, הוא עדיין עובד. גם אם הוא מנהל, הוא עדיין עובד. יש מנהלים זוטרים ויש מנהלים בכירים. צריך לדעתי להיות קצת יותר מפורט.

חוק? אתה מציע שזה יהיה בחוק?

אני רוצה לבקש הבהרה. מצדי שזה לא יהיה בחוק.

אתה רוצה שזה יפורט בחוק?

לא אכפת לי שזה יהיה מפורט בחוק אבל אני רוצה לקבל הבהרה למה הכוונה. אני רוצה הבהרה. אני לא רוצה שזה ייכתב בחוק.

משה, סיימת את הערותיך?

כן.

תודה רבה. אתה תקבל התייחסות בסוף יחד עם כולם. ברוך אסקרוב, ועד עיתונאים רדיו תל אביב.

תודה גברתי. תחילה ביחס לסעיף קטן (1). אנחנו בתפקידי המועצה. למועצה יש סמכויות פנים ותפקידי פנים. אני לא רואה שם תפקידי חוץ וצריך לזכור שהמשדר הציבורי נמצא בספרה רגישה מאוד, ספרה ציבורית. הוא מבוקר, הוא מותקף ומן הצד השני מצופה ממנו להירתם למשימות שמשדר פרטי לא מחויב בהן ואפילו אין ציפייה ממסרית מן המשדר הפרטי. אני מדבר על מקרים ותמיד אני אמנה את אותם מקרים כמו מלחמה, רעידת אדמה, אז המשדר הציבורי לא יכול לעמוד בצד ולהסתכל האם זה נופל או מתאים לתקציב או לא. אגב, המועצה צריכה גם לוודא שהמשדר הציבורי ממלא את תפקידו הציבורי הזה. אבל נוצרת מכך אחר כך מגרעת או נוצר גירעון למשל בתקציב. המועצה של המשדר הציבורי, אני חושב שהיא צריכה לתת לעצמה תפקיד של מסוכך , תפקיד של מאפשר את תפקודו של המשדר הציבורי. אין עליה את החובה הזאת. היא לכאורה יכולה להתכנס כמועדון ביקורת כזה, לבקש דוחות מממלאי התפקידים, להעיר להם הערות, אבל יש לה אחריות כבדה מאוד להבטיח.

אני מציע גם ניסוח. ברישא של סעיף (1), להבטיח יכולתו של תאגיד השידור למלא תפקידיו. יש תפקידים, ומי יעשה אותם? המנכ"ל? מנהלי רשתות? לא.

נקודה נוספת בקשר לסעיף קטן (5) באשר למדיניות ההעסקה של העובדים בו. צריך לדעת שלגבי העובדים ברשות השידור – ואני יכול לדבר על עיתונאים – מזכירים תמיד את משכורות השיא ולא מזכירים את משכורות הרעב ולא מזכירים את תנאי העבדות. ממש העסקה מחפירה של עיתונאים. לא בעתיד אלא עכשיו, אתמול, שלשום. אם הצעת החוק הזאת מתקנת, והיא רוצה לתקן, היא צריכה גם לסתום את הפינה הזאת ולכתוב מפורשות בסוף סעיף קטן (5): על פי כללי העסקה במגזר הציבורי לרבות התאגדות קיבוצית. זה חשוב מאוד. זה לא איזה חופש בחירה אלא זאת הנחיה כי אלה לא שדרי קבלן.
נקודה אחרונה. תודות לך משה שגב, בסעיף קטן (13), אני חושב שהניסוח אולי לא הכי קולע. כתוב לקבוע. הדירקטוריון. לקבוע יעדים מדידים לבחינת ביצועיהם של עובדי התאגיד. לא המנהלים אלא העובדים. אני לא חושב שדירקטוריון שמורכב וביקש להיות מאופיין על ידי אנשי כספים, הוא יקבע יעדים מדידים לעיתונאים? לא הדירקטוריון. אולי הוא צריך לראות שיש תקינות בליווי ושהמנהלים המקצועיים קבעו מדדים מקצועיים אבל לא הוא יקבע. תודה רבה.

תודה. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? לא. אדוני השר רוצה להתייחס?

למה מהדברים?

לאיזה שתבחר אלא אם כן תרצה שהיועצת המשפטית תיתן מענה. אולי יש לך הערה כללית.

הבנתי שעלה הנושא של מי ממנה.

אני אסביר לאדוני השר. השופטת דורנר הוזמנה על ידי אחד מהוועדים כעדה מומחית לעניין.

פה זה לא בית משפט.

בסדר, בתפקידה כנשיאת מועצת העיתונים. היא אמרה מספר דברים כלליים שהם לא לעניין סעיף 12 אבל אפשרנו לה. היא לא אמרה דברים שהם ספציפיים. היא התייחסה כמובן גם למינוי ועדת האיתור שהיא לא בסעיף הנדון כפי שבוודאי התעדכנת.

אני הייתי שמח להתייחס לנושא הזה אבל אם העלו כאן עכשיו נושאים אחרים, דנה, את רוצה להתייחס בהקשר של הסעיף?

העלינו כמה נושאים לגבי סעיף 12.

עלו כאן המון נושאים.

יש לי הערות לסעיף 12 שעדיין לא השמעתי אותן.

אני מבקשת את ההתייחסות של משרד התקשורת ומיד לאחר מכן אני אשמח אם את תתייחסי, או שאת רוצה להשלים שאלות קודם.

עדיף שקודם אתי תתייחס.

כן, כך תהיה תשובה לגבי כל השאלות. יש לי גם התייחסויות כמובן להערות שנאמרו כאן על ידי המשתתפים לסעיף הזה אבל אני רציתי הערות קטנות שלי לסעיף הזה.

בפסקה (1) ברישא, "ובלבד שהמועצה לא תשנה את אופן העברת השידורים אלא באישור השר". צריך להיות ברור שזה כפוף לאמור בסעיף 67 שמדבר על העברה של שידורי טלוויזיה במסגרת שלושה ערוצים לפחות. זאת אומרת, לא תינתן כאן סמכות שמישהו עלול להבין אותה לגבור על ההוראה הספציפית הזאת.

הערת נוסח לפסקה (6), "לדון בהצעת התקציב השנתי המאוזן של תאגיד השידור הציבורי". על המנכ"ל להגיש למועצה הצעה לתקציב מאוזן והיא צריכה לדון בהצעה שהוא הגיש ולהיווכח אם אכן התקציב הזה מאוזן. לכן הנוסח של זה איננו ראוי.

דבר נוסף שלא ברור לי, ואני מבקשת התייחסות, לפסקה (9) וזה קצת מתקשר לדבריו של חבר הכנסת עיסאווי פריג', "להיות אחראית לעריכת הדוחות הכספיים ולאישורם ובכלל זה לדון בהערות רואה החשבון לגבי הדוחות הכספיים וכן לדון לאחר אישור הדוחות הכספיים בכל פרט שלגביו הסתייג רואה החשבון, העיר הערה או נמנע לחוות את חוות דעתו". כיצד המועצה תדע לגבי איזה נושאים רואה החשבון נמנע מלתת חוות דעתו? ברור שיש חובה מפורשת על רואה חשבון בדוח הכספי המבוקר לכתוב אני נמנע מלחוות את חוות דעתי לגבי נושאים מסוימים כדי להעיר את תשומת לבה של המועצה לעניין הזה.

עורכת דין נויפלד, בבקשה.

העירו כאן הרבה הערות. אני אעיר ביחס להערות שהועלו בנוגע לסעיף 12 כי עלה כאן מכלול של נושאים.

רק לסעיף 12.

אני אעבור דבר-דבר ואני מקווה שאני אתייחס לכל.

לעניין הפסקה הראשונה, פסקה (1). היו כאן כמה הערות מדוע נדרש אישור השר למספר ערוצי שידור או לרשתות שידור. אני אסביר.

סעיף (1) קשור לסעיף 7, מטרות.

נכון.

השאלה הראשונה היא האם אנחנו הולכים לעשות דיון חוזר בסעיף לאחר השלמת סעיף 7.

דיון חוזר, לא אני קובעת אלא יושבת ראש הוועדה.

סעיף 7 קשור ל-12.

עוד לא נתנו את הנוסח המתוקן של סעיף 7. אני מניחה שכאשר הם יביאו את הנוסח המתוקן, תהיה התייחסות לשני הדברים.

זאת שאלת המהות, כי סעיף 7 משליך על סעיף 12 בכל הרמות.

בסדר גמור, אבל מכיוון שהם עוד לא הביאו את הנוסח המתוקן, יש להניח שתינתן התייחסות.

למה זה משליך על 12?

כי הוא מבוסס על הגדרת המטרות.

זה סעיף שנובע מסעיף 7.

נגזר מסעיף 7.

לא כתוב כאן מהי המדיניות.

נכון. כל תפקיד שייקבע או מה שלא תקבע הוועדה בסעיף 7, כמובן שאת זה, לא משנה מה זה יהיה, ואת הבחינה של המדיניות תהיה לאור סעיף 7 ולא משנה מה בסופו של דבר הוא יהיה. לכן לטעמי אפשר לדון בסעיף 12 הגם שעוד לא הוכרע בעניין סעיף 7.
לגבי מספר ערוצי השידור, רשתות השידור. מספר רשתות השידור ומספר ערוצי הטלוויזיה הם נושאים שנוגעים לראייה רחבה יותר ומשליכים גם על הערוצים האחרים, מספר ערוצי השידור יש בהם להשליך על מגוון של נושאים ואתן סתם דוגמאות כמו עניין ה-DTT, מה עולה או לא עולה ב-DTT, מה היחס לרדיו האזורי, איך נראית מפת התקשורת בישראל באופן כללי וזה נוגע למדיניות כללית יותר מאשר רשות השידור מחליטה בה. גם קשת לצורך העניין לא מחליטה כמה ערוצי שידור יהיו לה וכמה ערוצי רדיו אזורי יהיו. גופי השידור לא מחליטים על כך בעצמם.

אפשר להתווכח על כל דבר. אני רק מסבירה.

שאלת הבהרה. תחנות טלוויזיה, מה שאת אמרת עכשיו, אמרתם בחוק שלוש.

אמרנו לפחות.

בסדר. רדיו לא כתוב.

כבר אמרתי ואני אומר שוב. השר הנחה להביא - - -

עורכת הדין נויפלד, אני מבקשת שתעני כמו שהתכוונת.

בסדר. רק כדי להשלים כי גם יושבת ראש הוועדה ביקשה וגם השר הנחה, אנחנו נביא תיקון לעניין רשתות הרדיו. לא צריך להעלות את זה כל פעם מחדש. כבר קיבלנו הנחיות מהוועדה ומהשר.

לכן ככל שמדובר בשינוי מספר ערוצי השידור או רשתות השידור, כיוון שזאת סוגיית מדיניות כוללת והוועדה כבר דנה בכך ששר התקשורת לא יהיה השר הממונה, יש כאן ערך וחשיבות לכך שגוף השידור בעצמו לא יכול להכריע בכך.

לעניין אופן העברת השידורים אלא באישור השר. את זה אני צריכה עוד לבדוק אבל יכול להיות שכאן בעניין הזה אופן העברת השידורים, ככל שמדובר באינטרנט, לעניין הזה לא יידרש אישור השר. זאת נקודה שאפשר לשקול אותה. ביחס לדברים אחרים, אני חושבת שזה לא מתאים.

לעניין פסקה (2). עלתה כאן הערה בנוגע לאישור לוחות השידורים העונתיים וביחס לשנתיים. כמובן הערת היועצת המשפטית לכך שזה בכפוף לסעיף 67 מקובלת. האישור של השר לא יכול להתגבר על הוראות החוק בעניין הזה, של לפחות שלושה ערוצי שידור אחרים.

לעניין לוחות השידורים העונתיים.

ביחס לסעיף קטן (1).

לא. היא מנסה להשלים משפט וזה לא עובד.

היא עברה לסעיף הבא.

ההסכם בינינו בתחילת הדיון היה שכל אחד מדבר בתורו. אתה דיברת בתורך וכולם אמרו את הערותיהם בצורה צלולה וברורה. הרי לא נניח שאתם מדברים רק כדי לדבר אלא אתם מדברים כדי לקבל מענה. יושבת עורכת הדין ומנסה לתת לכם מענה. תנו לה להשלים את הדברים. אם יהיו לכם הערות נוספות, נשמע אותן אבל אתם לא תפריעו לה באמצע הדברים.

סליחה.

אני עכשיו מדברת על פסקה (2). האם יותר נכון לומר לוחות שידורים לא עונתיים או שנתיים, אין שום בעיה. זאת הייתה הכוונה ובכל מקרה, אני כן רוצה להסב תשומת לבכם שהכוונה כאן היא להבדיל מהמצב הקיים והכוונה היא למקד את ההתערבות של המועצה לעניינים שהם לא לגופה של תכנית אלא באופן כללי. לכן במכוון הייתה כאן הפניה לסעיף 68 ולמרכיבי ההוצאה ולא בכדי. זה היה מכוון.

לפסקה (3). קודם הערתי שאני מבקשת להוריד את הסיפא של פיקוח על תכני השידורים, בדיוק מאותה סיבה אותה אמרתי עכשיו.

אל תשכחי בדברי ההסבר - --

ההערה שלי חלה גם עליך. בבקשה.

מה שאני אומרת עכשיו, אלה דברי ההסבר ככל שהוועדה תקבל את הצעת הממשלה.

לפסקה (4) לא נשמעו הערות. המינוי של המנכ"ל עובר כעת על פי המוצע לידי הדירקטוריון בלבד.

לעניין המבנה הארגוני, שיא כוח האדם ומדיניות העסקה. הכוונה היא למדיניות הכוללת והכללית ואין כוונה לפרטי העסקה של אדם פרטי כזה או אחר ודווקא כן מצוין בדברי ההסבר שראוי שכל גוף תהיה לו מדיניות בעניין הזה, יהיה לו מבנה ארגוני, ידעו את מספר העובדים שעובדים בגוף ולכן הסעיף הזה נכלל.

את רצית להעיר.

בנושא של מדיניות העסקה ותנאי העסקה. כמובן שהדבר נכון גם במגזר הפרטי, להבנתי המשפטית, וגם בוודאי במגזר הציבורי ועדיין מדובר כאן במגזר הציבורי. אין בסעיף הזה שום דבר שמשנה כהוא זה לעניין דיני עבודה, לעניין הזכות להתאגד, לעניין האפשרות לנהל משא ומתן קיבוצי ולחתום על הסכם קיבוצי. קשה לי להאמין שהגוף הזה יהיה שונה מכל הגופים במגזר הציבורי ולא יהיו הסכמים קיבוציים, אבל זה לא עניין שלי להחליט אלא זה עניין של ההנהלה ושל העובדים שיתאגדו איך שיתאגדו.

הסמכות של דירקטוריון לקבוע היבטים שקשורים לתנאי העסקה, מענקים וכולי, קיימת גם היום בחוק החברות הממשלתיות. אני חושבת שאנחנו יודעים היטב שבחברות הממשלתיות יש התאגדות יפה, יש הסכמים קיבוציים ותנאי ההעסקה בהסכמים הקיבוציים נקבעו במשא ומתן בהתאם לדיני העבודה.

מעבר לכך, אין כאן שום כוונה לגרוע, לפגוע או לקבוע משהו שנוגד את דיני העבודה.

מה שאתם אומרים, תציינו את זה בדברי ההסבר.

אלה דברי ההסבר. אין יותר דברי הסבר. אלה דברי ההסבר. אין דברי הסבר לחוק. את זה היועצת המשפטית לוועדה יכולה להסביר טוב ממני.

לפסקה (6). הערותיה של היועצת המשפטית מקובלות ואם יש צורך להבהיר את הנוסח, בוודאי שנבהיר אותו. הכוונה היא כמובן לכך שהתקציב השנתי יהיה מאוזן והמועצה אינה יכולה לאשר תקציב שנתי שלא מאוזן.

מה בדבר זה שצריכה להיות ועדת כספים או ועדת הכלכלה?

עלו כאן הערות סותרות ואני אסביר. מצד אחד אנחנו באים ויש כאן טענות לעניין הרצון לנתק מהפוליטיקה ובוועדת כספים ובוועדת הכלכלה יושבים פוליטיקאים. לכן מוזרה הטענה מחד שיש רצון לנתק מהפוליטיקאים ואז להביא את זה לאישור שנתי בוועדה של הכנסת. הוועדה היא בכוונה, בדיוק על מנת לצמצם את הממשק ואת הצורך לבוא שנה לכנסת.

אבל השר מאשר.

לא. הפיקוח הוא לא על השר. הפיקוח הוא על הגוף שמבצע את התקציב מדי שנה.

כתוב כאן "לאשרה ולהביאה לאישור השר ושר האוצר לא יאוחר משלושים ימים". זאת אומרת, הם מאשרים את זה אצל השר.

נכון.

את אומרת שלא צריך לזה שום פיקוח של הכנסת.

גם על העסקת עובדים יש 24(ב) וגם על מדיניות עובדים יש 24(ב) כי זה תאגיד ציבורי. חוק סודות התקציב אומר.

נכון. הודעה לאישור השרים. מדובר בתאגיד סטטוטורי וזה לפי חוק יסודות התקציב.

אנחנו אימהות חד הוריות. אני רוצה לדעת איך אני קונה לחם וחלב במכולת. אני לא רוצה לשמוע דברים גבוהים.

סדרנים, אני מבקשת להוציא אותה.

אני רוצה להשמיע את קולי. אל תוציאי אותי. גם כך אנחנו שורדים. יש כאן אימהות ומשפחות שלא יכולות לחיות.

אמרת את דבריך. זה בסדר.

אתם חותכים לנו בבשר, לי ולעוד חברים שלי. אתם חותכים לנו בבשר ריבון העולמים. על מה את מדברת? על מה אתם מדברים? אל תגידו לי להירגע.

אנחנו יוצאים להפסקה של רבע שעה.

החיים גמרו אותנו. מה הולך כאן? מדינה של גיהינום. מדינה של גיהינום. עזבו אותי כבר.

אנחנו יוצאים להפסקה. נתכנס בשעה 11:15.

<(הישיבה נפסקה בשעה 11:00 ונתחדשה בשעה 11:15.)>

אני מחדשת את דיון הוועדה. אני רוצה לפתוח באיזושהי הערה לגבי מה שהתרחש כאן קודם. תראו, אני באמת מבינה ומכילה את הענן שרובץ מעל ראשם של העובדים אבל אני שוב חוזרת ואומרת שאין שום אפשרות שכל עובד יגיע ויאמר את אשר על לבו. פונים אלי גם באופן אישי ואני נפגשת עם אנשים. אני לא חושבת שיכול עובד להתבטא באופן אישי בוועדה כי לשם כך בדיוק קיימים הנציגים, הוועדים, אגודות העיתונאים. כולם נמצאים כאן. אני מפצירה באיגודים כן לדבר עם העובדים אחד לאחד ולהביא את כל דבריהם לכאן.

אני רוצה לבקש מעורכת דין נויפלד להמשיך במתן התשובות. אם אפשר לקרוא לחברים שלכם כי אחרי כן הם יאמרו שהם לא קיבלו תשובות.

התחלתי להסביר לגבי פסקה (6) שמדברת על האישור של השר ושר האוצר. כל תאגיד סטטוטורי, תקציבו מאושר לפי חוק יסודות התקציב על ידי שר האוצר. כאן הוספנו גם את השר בגלל שהוא השר הממונה. זאת הסיבה לכך.

הערות נוספות שהיו לעניין הדוחות הכספיים. אני חושבת שהיועצת המשפטית שאלה לגבי זה. דפנה, את רוצה להשיב על זה?

לעניין הערות רואה החשבון המבקר. רואה החשבון המבקר, כאשר הוא מצרף את הדוח על הדוחות הכספיים, הוא רשאי להעיר על פרטים מסוימים והוא רשאי גם להסתייג או להודיע שהוא אינו מעיר כי אין לו מספיק מידע. זה יכול להעיד על בעיה שיכולה להיות לגבי עניינים מהותיים. לגבי עניינים שאינם מהותיים, הוא לא חייב לכלול את זה בדוח אבל הוא כן אמור להעביר מכתב להנהלה ולהגיב על עניינים שאינם מהותיים שלא היה לו מספיק מידע כדי לבדוק ולכן הוא לא מחווה דעה.

זה ברור שכל המכתבים הנלווים יועברו כולם לאישור המועצה?

אני מאמינה שכן. אני אומר יותר מזה. הנוסח הזה הוא נוסח שלקוח מחוק החברות הממשלתיות, ואני יכולה לבדוק אם הוא נמצא גם בחוק החברות. הרעיון הוא שהדירקטוריון יקיים דיון על כל הבעיות אחרי הביקורת של רואה החשבון. גם סיטואציה בה רואה החשבון אינו מעיר כי אין לו מידע, יכולה להעיד על כך שאולי יש כאן איזושהי בעיה שצריך לבדוק אותה.

ההוראה הזאת, רק להשלים את דפנה, היא דווקא הוראה מחמירה. זאת אומרת, על מנת לוודא שיתקיים הדיון כאן ושהביקורת של רואה חשבון המבקר תילקח בחשבון, ההוראה הזאת היא מאוד מפורטת.

העירו הערה לעניין פסקה (10). הרעיון שעומד מאחוריו הוא שהדירקטוריון ייתן חופש פעולה למנהל לבצע פעולות אלא אם כן הוא קבע שעסקאות מסוימות צריכות להיות מובאות אליו לאישור. זה כדי לקיים סוג של בקרה תקציבית ככל שהיא תידרש.

לעניין פסקה (12). נאמר כאן שהמועצה תקבע לעניין השתתפות של חברי מועצה. בהיעדר גורם אחר, וכיוון שאנחנו לא רוצים להכניס גורמים נוספים, בדומה לתקנון אתי או בדומה לכללים דומים, הכוונה היא שהמועצה תקבע כללים שייראו לה נכונים וראויים לעניין השתתפות חד פעמית. אני לא חושבת שיש גורם אחר שיותר נכון שיקבע את זה, ודאי לא השר לדוגמה.

זה לא חד פעמית, אגב.

שאיננה השתתפות חד פעמית. השתתפות חד פעמית, אם מישהו מומחה בתחומו, אני נגיע לסעיף המהותי. אלה רק הכללים. אולי צריך לדון קודם – אני לא רוצה שוב להפנות – כי יש סעיף מהותי שקובע את איסור השתתפות בשידורים אלא באישור חד פעמי ואלה החריגים שבהם בכל זאת יהיה ניתן להשתתף בשידורים.

לעניין היעדים המדידים. העירו על זה הרבה. קודם כל, אני רוצה להסב את תשומת ליבה של הוועדה.

יש כאן בכל זאת איזושהי בעיה, להפנות את תשומת לבך, ואולי צריך לתת לזה מחשבה שנייה ולא לסגור את הדיון בנושא הזה עד הסוף כי זה יוצר כאן איזשהו ניגוד עניינים אינהרנטי.

נכון מאוד. את צודקת. השאלה אם את יכולה להציע גורם אחר.

אני לא חשבתי על זה. אני אשמח. אולי היועץ המשפטי לממשלה. אינני יודעת. צריך לחשוב על הנושא הזה.

אם את רוצה, אם היועצת המשפטית תרצה להציע, בוודאי. אני מסכימה אתך שיש כאן קושי מסוים שקובעים כללים לגבי עצמם חברי המועצה, אבל בהיעדר גורם אחר, זה הפתרון שמצאנו.

לעניין היעדים המדידים לבחינת הביצועים. קודם כל, אני ביקשתי להסב את תשומת לבכם, אני חושבת שדיברנו על זה בהפסקה, שהכוונה היא לא לכלל העובדים אלא רק למנהלים. זאת אומרת, המועצה תקבע מדדים מדידים למנהלים והמנהלים יקבעו לעובדים. זה כדי ליצור תרבות עבודה שכל ארגון שמכבד את עצמו יש לו יעדי ניהול, יש בדיקה של הקיום של היעדים האלה והגוף הזה לא שונה בהיבט הזה כאשר מדובר בארגון שיש לו מאות עובדים ויש לו תקציב של מאות מיליוני שקלים. אין שום סיבה להחריג אותו לעומת כל גוף אחר באותם מדידים שהם מדידים.

לשאלה מה הם מדידים. קודם כל, לכן חברי המועצה אמורים להיות גורמים מקצועיים. בדיוק בשל הסיבה הזאת, כדי שהם יוכלו לקבוע. אנחנו לא אומרים מה המדידים. אני יכולה לספר לכם שבוועדת לנדס, בעקבות המלצה של ועדת לנדס, נדונה השאלה הזאת והכוונה היא לא לרייטינג דווקא – עלתה כאן ההשערה של רייטינג –אלא הכוונה דווקא בגוף שידור ציבורי לא לרייטינג אלא לדוגמה מדד של פרסים בפסטיבל בינלאומי, דברים שרלוונטיים לארגון שמשדר שידורי ציבורי להבדיל משידור מסחרי. הרעיון בכל זאת הוא לשפר את התרבות הניהולית בארגון כזה שהוא לא שונה משום ארגון אחר.

יש לי הצעה לסעיף עליו דנה מדברת. אולי נוריד את המילה מדידים. לקבוע יעדים, כן.

אתה בוודאי יודע שזאת הייתה אפילו המלצה של דוח בלניקוב אליו אתם מפנים לא פעם ולא פעמיים.

נכון, אבל אני אסביר במשפט קצר. המילה מדידים מסגירה תורת ניהול מסוימת ותורות הניהול משתנות. החוק האחרון שרר 49 שנים. בואו לא ניפול שבי לתורת ניהול כזאת או אחרת. יעדים, זה יפה. זה לא סותר מדידים.

מה אתה מציע?

להוריד את המילה מדידים. לקבוע יעדים לבחינה.

יעד שהוא לא מדיד, זה על הקרח.

בדיוק.

לא. עניינים רוחניים, עניינים ערכיים גם.

היא אמרה פרסים. תגדיר אתה כאיש מקצוע, אני לא מכיר, מי יעד הלקוחות שלך – צופים, מפיקים, איגוד הבמאים, איגוד השחקנים, אקו"ם, הזמרים, לא יודע. אלה הלקוחות הישירים שלך לצורך העניין. אני לא מדבר על הציבור שמאזין.

לא. מדברים על המאזינים והצופים.

פעם שהגדרת את ציבור הלקוחות הישיר שלך ואחר כך ציבור הלקוחות העקיף שלך, אתה כמועצה אומר שאתה רוצה שלמשל קבעתי שבשנת 2015 יהיו לי שלוש הפקות מקור ולצורך כך אני משקיע מאה מיליון שקלים ואת זה אני צריך לסיים בטווח של חצי שנה. זה מדיד. אני כמועצה רוצה לבקר אותך. לא אם היצירה שלך הייתה איכותית מאוד או לא. לא יודע, יכול להיות שכן אבל אני לא מקצועי בזה. זה יעד מדיד. מה רע בזה? שהמועצה קובעת את זה ואני אחרי כן מקבל פידבק מאיגוד השחקנים, המפיקים וכולי. התאגיד הציבורי הזה באמת מילא את ייעודו כפי שהתכוונו או לחלופין כמו שעכשיו – ויסלחו לי כולם מרשות השידור כי שמענו את זה במקומות אחרים – כאשר דיברנו על הערוצים המסחריים, שאלנו שאלת תם. אמרנו למה בעצם הפקות המקור האלה שמשקיעים בהם והערוצים המסחריים קורסים, אנחנו מכריחים אותם על פי מה שמכתיבים להם לעשות את הפקות המקור, הפקות סוגה עילית וכן הלאה - עד היום לא הבנו בדיוק את כל המושגים – כי רשות השידור בעצם לא הפנתה לזה משאבים מספיקים. לדוגמה. זה יעד מדיד. מה רע בזה?

אבל לא כל היעדים הם מדידים. יש מדידים ויש לא.

לא יקבעו אותם.

גדי, בבקשה.

מוזר לי שאני אגן דווקא על המועצה שעוד לא נולדה אבל נאמר בחוק מלכתחילה שאנחנו נדבר על מקצועיים, אם לא מקצוענים. המחוקק לא סומך עליהם שהם יודעים מה זה יעד והם יודעים להיות מדידים אם יש להם תקציב? עד כמה נכנסים לזה? אני חושש שאם אני אומר למישהו, כמה שיהיה מקצועי, שיש יעד מדיד, הוא יכול לצאת בזול. הוא יספור לי את מספר הכתבות. מה זה חשוב שאני עושה כתבה אחת בשנה אבל היא קיבלה פרס כמו שאמרתם ומישהו אחר עושה כל יום כתבה והיא לא שווה?

תודה. דוקטור גילת.

קודם כל, לנוכח מה שנעשה כיום ברשות השידור בנושא של הכשלים הניהוליים, אני חושב שהנושא של יעדים מדידים הוא לא אפשרות שיהיה אלא חייב להיות. אני אתן דוגמה כי זה חלק מהתרבות הארגונית שהעובדים לא מכירים ואני מסכים שהמודל הזה חייב, חייב, חייב להיות גם מאומץ בגוף המשדר החדש. אני אתן דוגמה לשני יעדים מדידים שנתנו כאשר האחד הוא הנושא של הורדת התלונות המוצדקות שמגיעות לרשות השידור לאגף הגבייה, ויעד נוסף בו דנו הוא הכפלת הרייטינג. אני לא חושב שאנחנו צריכים להתעלם לגמרי מהרייטינג. אני חושב שכגוף משדר הרייטינג הוא כלי ניהולי וכיוון שגם יעד מדיד הוא כלי ניהולי, אני לא נבהל מהעובדה שאנחנו יכולים לקבוע יעד כמו הכפלת הרייטינג. יעדים יכולים להיות איקס כתבות תחקיר בחודש, יעד יכול להיות גם הכנסות משיווק, מה גם שזה יהיה מרכיב חיוני וקריטי. החוק אומר לקבוע יעדים מדידים ואני חושב שזה נכון.

לגבי ההערה על השתתפות חברי המועצה בשידורים. יכול להיות שמן הראוי שוועדה לבדיקת כשירות המינויים שבודקת ממילא את כשירותם של האנשים ועורכת להם את הסדרי ניגוד העניינים או ממליצה המלצות שייכללו בהסדר ניגוד עניינים, יכול להיות ששם כבר צריך להסדיר את הנושא של השתתפותם בשידור.

תודה. עורכת הדין נויפלד, תמשיכי. יש לך עוד הערות?

לא. כל התשובות ניתנו.

תודה. גברתי היועצת המשפטית.

אני רוצה להוסיף שני דברים. ראשית, בקשר לתקציב שהוזכר כאן. אפשר לדון בזה במקום אחר. עדיין הוועדה תצטרך לתת את דעתה לשתי שאלות, האם יש צורך בפיקוח פרלמנטרי על תקציב רשות השידור או לא, והאם יש מקום גם להכנת תקציב רב שנתי. ההערה הזאת הועלתה כאן ולא ניתנה לגבי הנושא הזה תשובה.

הועלתה כאן הצעה להסמיך את המועצה לקבוע כללי אתיקה. לא ניתנה לכך תשובה.

הועלתה הצעה לגבי פסקה (5).

למה בעצם לא ניתנה תשובה?

רגע. היא באמצע הדברים.

בפסקה (5), לא רק לקבוע את מדיניות ההעסקה של העובדים בתאגיד השידור עצמו אלא גם בגופים עמם תאגיד השידור מתקשר כדי לבדוק את קשרי העבודה שם, בתוך הגופים האחרים. צריך להתייחס גם לנושא הזה.

רציתי לומר שאת נושא החלת חוק חופש המידע, אנחנו נבדוק ונתייחס.

בדקנו. רשות ציבורית היא גם תאגיד שהוקם בחוק.

השאלה אם זה חל אוטומטי או שזה טעון אישור.

הגדרת רשות ציבורית.

גם היום חל על רשות השידור ולא יודעים כלום.

לעניין הפיקוח הפרלמנטרי. לדעתי מספיק האישור של שר האוצר והשר הממונה, אבל זה להחלטת הוועדה.

לעניין קביעת כללי אתיקה בידי המועצה. המועצה כמובן יכולה לקבוע כללי אתיקה. אם הוועדה סבורה שנכון לחייב אותה לעשות את זה ובאיזה אופן, זה לשיקול דעת הוועדה.

לעניין מדיניות העסקה, גם לגבי התקשרות עם גופים חיצוניים, רשמתי את ההערה הזאת ואנחנו ננסח משהו אבל לא בטוח שזה יצטרך להיות בסעיף הזה. יש לנו אולי איזושהי הצעה. רשמתי את זה. זאת נקודה מאוד חשובה.

תעשיית המוזיקה. רציתי לחזק את סעיף קטן (13), שידורים בחברות ציבוריות כאשר ה-.... מתערב וקובע מדדים ותפקידים ניהוליים שהוא ממנה.

שתי שאלות שלא נענו. השאלה שלי לגבי הסנקציות, במידה ויהיו חריגים. מה הכלים שיש להם? האם זה מספיק או שגם יש להם סמכויות? השאלה השנייה לגבי שיא כוח אדם. להבנתנו מגבלות התקציב ממילא מהוות מגבלה ומדוע הצורך להתייחס למספר שיא כוח אדם, היכן הוא רשום – כי לא ראיתי שמופיע שיא כוח אדם - והיכן זה קיים?

אני מתנצלת שלא עניתי כי היו הרבה הערות. לגבי הסנקציה, חשבנו על מאסר אבל החלטנו לא. בהתייחס למנכ"ל שהוא האחראי, יש סעיף שמאפשר את סיום כהונתו. אנחנו לקחנו את הליבה שזה קשור. אפשר להעבירו מכהונה, שזה דבר משמעותי ביותר. אם יש לך רעיונות נוספים, בבקשה.

בדרך, לפני הפיטורים, סמכויות.

עצם העובדה שיש אפשרות לפטר, זה בדרך כל עוזר.

אני לא יודעת לאיזה סנקציות חברתי מתכוונת. אם יש לך סנקציות, אני לא אוהבת את המילה הזאת, אם יש לך איזה שהם כלי בקרה שלא חשבנו עליהם, בבקשה.

רואה החשבון הוא עצמאי ולא בכדי. לכן הם לא יכולים לקבל או שלא לקבל. הערות רואה החשבון הן המשפיעות כחלק מהביקורת. זה בדיוק העניין של ביקורת. מחויבים לדון בהערות שלו וזה לא עניין לקבל או לא לקבל אלא אלה הערותיו. ככל שזה דוח, אלה הן הערותיו.

הם כפופים לחוקי התאגידים.

בוודאי.

מעבר לכך, אם יש לך כלי אכיפה אחרים, גם בהם אפשר לדון. כאשר נגיע לסעיף שעוסק בסמכויות המנכ"ל ואחר כך על העברתו מתפקיד, אם לא עומדים בליבת החוק כמו בסעיף 68 בכל מה שקשור להוצאה לשידורים, זה סעיף מאוד מאוד משמעותי.
לעניין שיא כוח אדם, זה סעיף שהוא מקובל.

זה נכון שהתקציב כמובן מגביל אבל הדברים הם אחד עם השני. זאת אומרת, הקביעה של תקן כוח אדם או שיא כוח אדם קיימת גם בחברות ממשלתיות.

קשור לסעיף 12? אם לא, אני מבטיחה לתת זמן בסוף הדיון. אם זה קשור לסעיף 12, תתייחס עכשיו.

בסעיף 12, לא כתוב בשום מקום - אולי זה פותר חלק מהבעיות המקצועיות – שאחד מחברי המועצה, כמו בתאגידים אחרים, יכול להיות חבר באיגוד היציג שלנו, באיגוד העיתונאים. יש בכל מיני מקומות אחרים אבל כאן משום מה התעלמתם מזה.

הבהרה. לגבי הנושא של תקציב חמש-שנתי. לא שמענו התייחסות לעניין הזה.

ההוראה הזאת היא הוראה שעולה בקנה אחד עם מה שמקובל בתאגידים סטטוטורייםף

בדיוק. להבנתי היא דיברה על זה, על רב שנתי וגם על חמש שנתי.

התקציב כאן הוא תקציב שנתי כמקובל בתאגידים סטטוטוריים אחרים.

אני לא מצליח להבין.

היא נתנה תשובה. גם אם התשובות לא מקובלות עליכם, הן עדיין תשובה.

אני מבקש להבין משהו בנושא.

התשובה היא לא?

קודם כל, לא אני מחליטה אלא הוועדה מחליטה. התשובה, כמו שאני מבינה אותה, היא שההסדר הזה לא שונה מכל הסדר אחר חל על תאגידים ציבוריים.

התשובה היא לא.

אני יושב ראש איגוד המפיקים. אני רוצה להגיד שבזמנו באיזשהו שלב עברנו להסכם עם האוצר על חמש שנתי. ההסכם הזה היה מאוד מאוד חשוב גם לדרך של כולם לתכנן איך זה הולך לקרות וגם יש לזה עוד צד מאוד חשוב, שאם זה תקציב רב שנתי היכולת בעצם להשפיע או להוריד את הכספים, תקציב כל שנה, שזה מה שראינו כאן בארבעים השנים האחרונות עת באים לכנסת ומבקשים תקציבים, ברגע שהוא רב שנתי, יש לו יותר עצמאות.

התקציב כאן הוא שנתי. כשנגיע לסעיף התקציב, שוב, אני לא אוהבת להגיד את זה אבל הוועדה תדון בזה.

אנחנו נדון בזה ונסיים בזה את הדיון הזה כי באמת יהיה דיון עמוק בעניין של התקציב. הסתיימו ההערות לגבי סעיף 12? תודה לאל.

סעיף 13.

13.
סמכות שיורית

סמכות של תאגיד השידור הציבורי שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של תאגיד השידור הציבורי, רשאית המועצה להפעילה.

הסעיף הזה דומה להסדר שקבוע בחוק החברות. הכוונה כאן היא להבהיר, וזה גם בעקבות ההערות ששמענו על הצורך ליצור הבחנה בין סמכויות השונות שמוענקות לגורמים השונים. הסעיף הזה קובע למי הסמכות השיורית ככל שיש סמכות שלא הוקנתה לפי החוק למועצה.

הערות. אין הערות. התקדמנו. סעיף 14.

לא על כל דבר יש הערות.

משמח אותי מאוד לשמוע את זה.

14.
דוחות כספיים ודוחות על פעילות תאגיד השידור הציבורי

(1) יושב ראש המועצה יגיש לשר, אחת לשנה, את הדוחות הכספיים האמורים בסעיף 12(9) וכן דוח על פעילותו של תאגיד השידור הציבורי. בדוח הפעילות יפורטו בין השאר היעדים שקבעה המועצה, עמידתו של תאגיד השידור הציבורי ביעים האמורים ועמידתו במרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף 68, וכן רשימת הגורמים שעמם התקשר תאגיד השידור הציבורי לשם רכישת הפקות מקומיות קנויות ושיעור הסכום השנתי ששילם לכל גורם כאמור מתוך סכום ההוצאה השנתית, כאמור בסעיף 68(ב).

(2) היה לשר יסוד סביר להניח כי הדוחות הכספיים שהוגשו לו לפי סעיף זה אינם משקפים כראוי את התנהלות תאגיד השידור הציבורי, רשאי הוא להעביר את הדוחות האמורים לבדיקת רשות החברות הממשלתיות. רשות החברות הממשלתיות תבדוק את הדוחות שהועברו לה לפי סעיף קטן זה ותעיר את הערותיה עליהם לתאגיד השידור הציבורי ולשר, ויהיו נתונות לה לשם כך הסמכויות שבסעיף 55 לחוק החברות הממשלתיות.

(3) תאגיד השידור הציבורי יפרסם את הדוחות האמורים בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט שלו ובכל דרך אחרת שימצא לנכון, וימציא העתק לכל דורש.

(4) השר רשאי לחייב את תאגיד השידור הציבורי בעריכת דוח נוסף ולקבוע את מועד הגשתו.

(5) על תאגיד השידור הציבורי יחולו הוראות סעיפים 33א עד 33ג לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים ובשינוי זה. במקום "שר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים" יקראו "השר, בהתייעצות עם שר האוצר".

הכוונה המוצהרת של ההצעה הזאת היא להגביר את השקיפות מצד אחד ולחייב את הגוף החדש בפרסום דוחות שמשקפים החוצה את ההתנהלות שלו, הן התקציבית והן האחרת. אנחנו שמנו כאן דגש על נקודות שהן קריטיות או שהן בליבת העיסוק של הגוף הזה, שכאמור אחד מהם הוא ההוצאה לשידורים ועמידה בהוראות החוק. אני מניחה שיהיה כאן דיון רחב בעניין הזה - אבל לא עכשיו – בשאלת מרכיבי ההוצאה.

למה את מזמינה רחב? אולי הם ירצו צר? עכשיו הם ינסו לעמוד בציפיות שלך והם ירחיבו.

הייתה אתנחתא קומית. זה לא דיון פתוח.

כיוון שעיסוק הליבה של הגוף הזה הם השידורים ובכלל כך גם ההוצאה החוצה להפקות, הגוף החדש יצטרך לפרט איך הוא עמד בחובות שמוטלות עליו בעניין הזה לרבות הפיזור בין בתי הפקה שונים. אנחנו נגיע לסעיפים אלה בהרחבה בדיונים אחרים. יחד עם זאת, יש כאן סעיף שמאפשר, ככל שיש בעייתיות, בכל זאת הדוחות האלה מפורסמים והשר הממונה יהיה שר התקשורת, אין לו מומחיות או לפחות אולי לשרים עתידיים לא תהיה מומחיות בקריאת דוחות כספיים. על מנת לאפשר בדיקה מעמיקה ככל שעל פניו נראית שיש בעיה, יש כאן אפשרות להעביר את הדוחות לבדיקה ברשות החברות הממשלתיות. אני מבקשת להסב את תשומת לב הוועדה שהסמכויות הן מאוד מוגבלות ומצומצמות של רשות החברות לבדיקת הדוחות הכספיים ולמתן הוראות בעניין הזה בלבד. רשות החברות הממשלתיות תבדוק את הדוחות ותעיר את הערותיה ככל שיש לה ותעביר אותן לתאגיד וגם לשר.

מעבר לזה, יש כאן גם סעיף שמחייב פרסום של כל הדוחות האלה שהוגשו לשר גם לציבור באתר האינטרנט ובכל דרך אחרת וגם נאמר הוראה שלא חלה בדרך כלל לחייב להגיש העתק לכל מי שיבקש זאת. זאת בהחלט הוראה שהיא מאוד מאוד פרטנית ומאוד מאוד מדוקדקת שלא קיימת.

מתי? באותה שנה?

כל דבר שגוף ציבורי עושה, הוא צריך לעשות בסבירות. הוא לא יכול להגיד שהוא יפרסם את זה בעוד חצי שנה, אם זה קיים אצלו עכשיו.

אבל בפועל זה קורה.

תוסיפי לוח זמנים.

היועצת המשפטית לוועדה העירה על כך שאין כאן מועד. אנחנו נבדוק את המועד כי יש כאן שאלה של מתי זה סביר לסיים הכנת דוחות כספיים ביחד לשנה שהייתה לפני כן. אנחנו רוצים לקבוע מועד שהוא סביר מבחינת הגשת דוחות כספיים. זאת הערה טובה ואנחנו בודקים אותה.

מה הסנקציה לאי הגשת דוחות כספיים?

אין סנקציה.

זאת חובת תאגיד. בהמשך זאת עילה.

במקום רגיל בו יש בעלי מניות, אם לא תגיש, הם יעיפו אותך הביתה.

מי לא מגיש?

תפקידו של מי להגיש? המועצה אמורה להגיש?

נכון. רואה החשבון למועצה. המועצה אמורה לעבור על הדוחות הכספיים ואמורה לדווח לך. אם זה לא קורה, ראש המועצה, לצורך העניין המנכ"ל, נושא באחריות ואתה מוריד לו את הראש.

לא אני. נשיא העליון.

זאת הפרה מהותית בתפקידו של המנכ"ל.

אפשר להוסיף את זה לעילה להעברה מכהונה. זה קיים בחוק החברות הממשלתיות.

שווה לשקול את זה.

יש הוראה בחוק החברות הממשלתיות.

היום אין תקציב מאושר לרשות.

בשלוש השנים האחרונות היה.

באיחור.

אדוני השר ויושבת ראש הוועדה, אנחנו ניסינו לכבד את ההפרדה, שהסמכות של רשות החברות הממשלתיות תהיה מצומצמת.

ככל שניתן.

ככל שניתן. תהיה מוגבלת ותחומה. בסעיף 33ד לחוק החברות הממשלתיות יש אפשרות לרשות להעביר מכהונה מקום שבו יושב ראש הדירקטוריון או דירקטורים לא עשו פעולות כדי למנוע את אי הגשת הדוחות במועד. יש אפשרות להעבירם מכהונתם.

לזה אני מתנגד. צריך לחשוב על משהו אחר באיזון, על היכולת לדרוש את זה וגם לקבל את זה. יכולים להביא שיפור לסעיף.

בהחלט.

עורכת הדין נויפלד, עוד משהו?

לא. אני חושבת שנתתי מענה.

תודה. אסף אמיר, יושב ראש איגוד המפיקים.

אני רוצה לומר שמההתנהלות של הרשות השנייה, שגם צריכה להגיש דוחות, אנחנו רואים שהדוחות מוגשים לעתים בדרך כלל באיחור רב ואז הם מפסיקים להיות רלוונטיים. אנחנו קיבלנו את הדוח של הרשות השנייה כאשר בעצם מי שהיה מנכ"ל, הוא כבר לא מנכ"ל של הרשות השנייה, כך שהדוחות עצמם לא רלוונטיים.

יכול להיות שבגלל זה הוא לא מנכ"ל?

לא. ממש לא. אני לא חושב כי זה היה לאורך כל השנים. לכן הסעיף הזה הוא טוב אבל הוא חסר משמעות אם לא כתוב אחת לשנה החולפת או זמן סביר כאשר עדיין הדוח רלוונטי. שלוש שנים אחרי, אנחנו נתווכח עכשיו מה קרה בשנת 2012 וזה חסר משמעות.

כתוב אחת לשנה.

אחת לשנה, אבל לא כתוב מתי. ב-2020 זה גם אחת לשנה. זה חמש שנים איחור כל שנה.

הערתך נשמעה. תודה. גברת נגה בריינס, מנכ"לית איגוד העורכים.

רציתי לומר את מה שאסף אמר.

אין צורך לחזור.

נראה לי שזאת לא בעיה לקבוע זמן סביר. זה אותו זמן שבו כל עצמאי צריך להגיש את הדוחות שלו למס הכנסה וכך גם כל חברה. זה די מתבקש שזה יהיה בדיוק אותו הדבר.

תודה רבה. רן מלמד.

לסעיף קטן (א). כתוב, רשימת הגורמים עמם מתקשר תאגיד השידור הציבורי. הייתי רוצה לדעת מה יהיה בנתונים. האם זה שם וכסף או האם אנחנו נוכל לקבל למשל עמידה ביעדים של אותם גופים, האם עמדו בהם או לא, האם יכול להיות מצב בו יש גופים שקשורים אחד לשני ובעצם כספים שהם קיבלו הם כספים כפולים או משולשים או אחרים. אני חושב שהרשימה הזאת צריכה להיות רחבה ככל שניתן.

תודה. הגברת ספורטס.

בניגוד למה שאמר רן מלמד, אני חושבת שהשר לא צריך להיכנס לרשימת גורמים. בוודאי הוא צריך להיות שקוף ובוודאי הוא צריך להיות פתוח אבל לא מתפקידו של השר. השר, עם כל הכבוד, לא צריך לנהל את הרשות. הוא צריך לפקח עליה מלמעלה. יש מועצה.

זה ממילא פיקוח מלמעלה.

רן, אתה ביקשת רזולוציה שמכניסה אותו כמעט לניהול.

לא.

אני לא חושבת ששר התקשורת או השר הממונה צריך להיכנס לשאלה האם חברת הפקה קיבלה עשרים אלף שקלים או 27 אלף שקלים. יש ועדת ביקורת.

זה כבר ממילא כתוב.

אני אומרת שזה לא צריך להיות כתוב. זה בדיוק מה שאני אומרת. זה לא מתפקידו.

מה ההצעה? את מציעה שינוי ממה שכתוב בסעיף?

כן. ההצעה היא שהשר צריך לקבל את עמידתו של תאגיד השידור הציבורי ביעדים האמורים וכולי, בסעיף 68, בלי רשימת הגורמים אתם הוא מתקשר.

למה? זה אינטרס שלכם שזה יהיה בשקיפות. לכאורה זה אינטרס שלכם. בעצם אני לא יודע אם זה שלכם אבל של המפיקים במדינה וכל האמנים והיוצרים.

גם של הציבור.

כן.

אין ספק. האינטרס הוא אינטרס של הציבור והוא גם אינטרס שלי.

אם כל הציבור רואה, השר לא יכול לראות?

אני לא חושבת שהשר צריך לקבל על זה דיווח ברמת החובה החוקית. השר רוצה לראות, שיראה, אבל אני לא חושבת שצריכה להיות חובה כזאת כי יש גורמים אחרים שמפקחים. יש מועצה, יש ועדת ביקורת, יש מבקר פנים.

זאת סוף שנה וצריך לראות למי הם הוציאו. אפשר רטרואקטיבית.

הבדיקה בכל מקרה היא רטרואקטיבית. הוא לא רואה את זה בזמן אמת. אני לא מצליחה להבין את ההערה.

ההערה הזאת באה בגלל שאנחנו שוב רואים את הכנסתו של השר לניהול.

לא לניהול אלא לבקרה. לא לניהול. עכשיו השר לא בניהול. קראת את דוח מבקר המדינה על ההפקות החיצוניות של רשות השידור מלפני חודש?

קראתי.

הנה, גם בלי שהשר ראה וידע. אנחנו רוצים את זה. אם מותר לי לשאול, מה זה קשור לאגודת העיתונאים?

אנחנו מעדיפים להתחרות באמת ולא בחדרי חדרים.

מה זה קשור לעצמאות? זה מינהל תקין, מכרזים ולמי להוציא עבודות ואיך מוציאים אותן. עבודות חיצוניות. איך זה קשור לאגודת העיתונאים?

לא קשור.

בדוח של רואה החשבון כל הסוגיות האלה של הוצאות אל מול הכנסות, הכול מפורט לפרטי פרטים. דוח רואה החשבון לא חסוי אלא יש חופש מידע. הוא ממילא חשוף בפני השר. לכן אני חושב שהאמירה הדווקנית הזאת בחקיקה הראשית, מייצרת סתם איזה סוג של התגוננות. לכן אני לא בטוח שהשר צריך להתעקש על הסעיף הזה אני חושב שממילא זה חשוף בפניו. עמידה ביעדים, אם הוא רוצה אחרי כן להיכנס ולעיין בכל פסיק וסעיף בדוח של רואה החשבון, ודאי שהוא יכול לעשות זאת.

נכון. חבר הכנסת צור, אני מבקש להשיב למה שאמרת. הגוף החדש בעצם אמור להצטיין בשני תחומים מרכזיים.

שקיפות.

לא. אני לא מדבר כרגע על ערכים אלא אני מדבר בתחומי התקשורת. תחום אחד הוא כל נושא חטיבת החדשות, אקטואליה, אחר כך נדבר היכן יהיה הספורט, האם כאן או במקום אחר, אבל בתחום הזה. תחום שני הוא בהפריה או ההזנה של שוק היצירה הישראלי, כך שאתה שומר בו על פלורליזם, לא שגוף אחד בו יקבל שמונים אחוזים מהעסק אלא שיהיה איזשהו פיזור ובאופן טבעי זה דבר מאוד מאוד בריא גם לכלכלה וגם ליצירה ולתוכן. אני אינני יודע אם דוחות כספיים מפורטים ברמה של עם מי חתמו ולמי הוציאו, אבל אני לא רואה מה זה משנה ולמי זה אמור להפריע שתהיה שקיפות כלפי המשרד הממונה על הרשות שבסוף השנה יהיה שקוף וברור מי אלה חברות ההפקה שקיבלו חוזים.

שתי הערות קטנות. כל מה שאמרת בהתחלה צריך להיות משוקף במדיניות שהמועצה מכתיבה.

אחרי שזה קרה ולא רק המדיניות.

כמי שניהל חברה כמה שנים, הדוח של רואה החשבון הוא מפורט ביותר עד הוצאה על ציוד משרדי, קפה וכן הלאה. לכן ממילא השקיפות הזאת קיימת בסוג הזה של תאגיד. לכן אני חושב שחקיקה ראשית כמעט מייתרת את העניין שמעורר כאן איזה חשש שהשר נכנס ברגל גסה או נשיא בית המשפט העליון.

לעורכת הדין נויפלד יש תשובה בעניין?

כן.

יש חשש שירצו לרצות את השר יהיה אשר יהיה השר.

עכשיו השר הוא גלעד ארדן אבל אנחנו מדברים על עוד עשר ועשרים שנים.

הסיבה שהמגבלה הזאת נקבעה והיא נוקדה כך באופן ספציפי, זה בגלל סעיף שעוד לא הגענו אליו אבל יש סעיף שמדבר על פיזור, על מידת הפיזור, על ההגבלה של שיעור ההפקות שיכול לקבל גורם אחד. כדי לאגם את זה, כדי שלא יצטרכו לחפש בדוחות הכספיים, להתחיל לספור שהוא קיבל כך וההוא קיבל כך, זה פשוט מאוד מקל אם ממקדים את הביקורת הציבורית. כיוון שהדוחות האלה מפורסמים גם לציבור באתר האינטרנט, הציבור המתעניין והמעוניין, תהיה לו גישה קלה לנתונים והוא לא צריך להתחיל לעשות חישובים של הסכומים. יהיה לו קל לאתר ולבקר את העניין הזה.

היחידי שיתנגד לזה, אם מותר להגיד, זה המנכ"ל החדש של רשות השידור החדשה שיגיד מה שקשת ורשת יגידו - סודות מסחריים.

איתי, בבקשה.

אני רוצה להסביר את הקשר בין הסעיף הזה לבין העיתונאים ברשות השידור. אנחנו מפקחים על ההפקות החיצוניות. אנחנו מאשרים את התוכן ואנחנו מאשרים כל תשלום. אנחנו גם מפקחים על זה שכאשר מציעים לנו הצעות, יש על זה עבודה עיתונאית. זאת אומרת, אם אני מחר אעשה עבודת תחקיר ב"מבט שני" למשל על משרד התקשורת, האם זה מעשי, האם זה הגיוני, האם זה אתי שמשרד התקשורת מפקח על ההפקה הזאת? אנחנו ב"מבט שני" עשינו לפני כמה שנים תחקיר על משרד מבקר המדינה.

מה זה אומר לפקח על ההפקה הזאת? תסביר. הרי מדובר כאן על לראות בסוף השנה לאיזה חברות הפקה שילמו כסף.

יפה. יכול להיות שחברת הפקה - - -

תנוח דעתך, התחקירים יהיו In house, בחטיבת החדשות ואקטואליה. זה לא רלוונטי. לא מוציאים החוצה אל הגוף הפרטי לעשות תחקירים.

ממש לא. אתה טועה. תחקירים נעשים גם בסרטי תעודה, יש סרטים בז'אנר של תחקיר עיתונאי ונעשים שם תחקירים. תחקירים בחטיבת החדשות על הדיווחים היום יומיים נעשים בחטיבת החדשות בלי שום קשר אבל עבודת תחקיר נעשית גם בסרטי תעודה וגם בתכניות אחרות. לכן כאשר נעשה תחקיר על משרד התקשורת, יכול להיות שתהיה השפעה לזה שמשרד התקשורת מפקח על מי שעשה את התחקיר ובעתיד ימנע מהאיש הזה לקבל עבודות נוספות. זאת למשל סכנה מסוימת.

אתה שוכר חוקר פרטי? אני לא מבין. זה סודי מי זה הגוף העיתונאי שבודק את משרד התקשורת לצורך העניין, אם אני זורם עם הדוגמה שלך?

לא. מדובר כאן על העניין של הפיקוח. נאמר כאן שיש מספיק אינסטנציות שבודקות כמו ועדת ביקורת פנימית, ועדת ביקורת של המועצה, מבקר המדינה, המערכת הניהולית. כל אלה יכולים לבדוק את כל הדברים האלה. בסוף השנה כל מה שהגוף הזה צריך לעשות - זה כמו שהיום בג"ץ מפקח על ההוצאה של התקשרויות – זה לבוא ולדווח כמה חוזים נחתמו. לא לדווח לשר כי המעורבות של השר בתכנים או במידע על התכנים עלולה להשפיע בעתיד על האנשים שמבצעים את התכנים האלה.

אני חייב להגיד שההתעקשות שלך מאוד מדאיגה אותי.

חבר הכנסת פריג'.

אני תוהה ושואל את עצמי כי זאת חדירה לגוף הזה והאם יש צורך לכתוב את זה ברמת חוק וברמת המיקרו להיכנס לעצמות. אני שואל את עצמי מה אני צריך את זה. כאני נכנס לחלק ב', אם הדוחות לא משקפים באופן ראוי – ואת המילה ראוי כל אחד יוכל לפרש בהרבה מובנים משפטיים שמובנים לו. אם לא ראוי, רשאי להעביר את זה לרשות לחברות ממשלתיות. כאילו, תעבור ממשרד האוצר. אני אקבל תהליך חקירה שהעובד נמצא כל הזמן בפוקוס. דיר באלק, דיר באלק, דיר באלק. אני מעלה את השאלה.

דיר באלק אם לא מקיים את החוק.

כן, אבל לא ברמות האלו. ברגע ששר התקשורת ושר האוצר דרך החברות הממשלתיות יש לו את הנגיעה ברמות האלו, אתה שם אזיקים על כל התנהלות העניין.

אין כאן סנקציות.

אבל זה מתחיל כך ובסוף זה ייגמר בסנקציות. אני אומר שלבקש רשימת הפקות ברמות של הכסף הקטן שאנחנו מדברים עליו, מאתיים מיליון שקלים להפקות, אני חושב שאין מקום לזה וצריך לחשוב על נוסח שיקטין את רמת המעורבות והחדירה הזאת.

מלי, בבקשה.

אני חושבת שדווקא ליוצרים, וכמו שהשר אמר, ליוצרי התרבות הישראלית, מאוד מאוד חשוב שכל הנושא הזה יהיה שקוף ככל שאפשר.

אנחנו בעד.

זה מגוחך שכן יפרסמו את זה באתר אבל השר לא ידע על כך. הוא יפתח את האתר ויראה שזה מה שיש? זה יוצר סתם בלבול. הכול צריך להיות שקוף ככל שאפשר ושקיפות היא שם המפתח. השר הוא חלק מהעניין. אני הייתי מוסיפה גם את הכנסת.

עורכת דין נויפלד, יש כאן בקשה של היועצת המשפטית של הוועדה.

תסבירי למה הכוונה במילה כראוי בסעיף קטן (ב) ובאותה הזדמנות גם מדוע לא מחילים את הוראות סעיף קטן (ג) גם על דוחות לפי סעיף קטן (ד). "היה לשר יסוד סביר להניח שהדוחות הכספיים שהוגשו לפי סעיף זה אינם משקפים כראוי את התנהלות תאגיד השידור הציבורי". כראוי, זאת מילה ערכית לדעתי.

אפשר להוריד את המילה.

תורידי אותה.

הורדנו. אם לא קשה לך להתייחס לשאלה השנייה והיא מדוע הוראות סעיף קטן (ג) חלות רק על דוחות לפי סעיף קטן (א) ולא על דוחות לפי סעיף קטן (ד).

זאת הכוונה. אפשר גם להחיל את זה על סעיף קטן (ד).

אפשר להחיל את זה. זאת אומרת, סעיף קטן (ג), בסופו יבוא: "הדוחות האמורים בסעיף קטן (א) ו-(ד)".

כן.

רן, הערת סיום.

הערת סיום. ההערה שלי היא לגבי סעיף קטן (א) ב-14 והיא לא מתייחסת כל כך לשאלה או לנקודה האם השר יראה את זה או לא יראה את זה אלא לגבי הרשימה המורחבת. אני חושב שאם יש בעיה עם זה, את הרשימה המורחבת צריך לכתוב בסעיף קטן (ג) ולכתוב מהי הרשימה שצריכה להתקבל כי אחרת באמת יש חשש שלא תהיה שקיפות.

אני רוצה לענות לחבר הכנסת צור שאמר שהנתונים נמצאים בדוחות הכספיים. לא כל אזרח ישראלי שרוצה לעבור על החומרים יכול ויודע ויש לו את הכלים. הוא צריך לקבל אותם בצורה ברורה, שקופה ורחבה ככל שניתן.

תרשי לי להבהיר משהו שאמרתי כי אני חושבת שזה לא התקבל נכון. אני לא רוצה שיישאר בפרוטוקול משהו שכביכול אני אומרת שהכנסת מפקחת על השידורים. לא זאת הכוונה שלי. אני רואה בכנסת מקום שמפקח דווקא על השקיפות ולכן התכוונתי שזה צריך להיות דיון ציבורי וזה הבית.

תודה רבה. הערת סיכום.

הכנסת בשנים האחרונות, ועדת הכלכלה ומה שעכשיו אנחנו עושים, היא המקום אליו באים גופי השידור לדבר ולהתמקח עם הפוליטיקאים. זה מקום שעדיף שזה לא יקרה.

זה ממלכתי.

זה לא ממלכתי.

תודה. סיימנו.

אנחנו ממשיכים בסעיף 15.

15.
תקופת כהונה

חבר מועצה ימונה לתקופה של ארבע שנים, ואולם רשאי השדר, בהמלצת ועדת האיתור, להאריך את כהונתו לתקופת כהונה אחת נוספת.

הסעיף הזה מדבר על תקופת הכהונה. תקופת הכהונה של חבר המועצה היא ארבע שנים והסעיף גם מדבר על המנגנון לפיו ניתן להאריך את תקופת הכהונה של חבר המועצה וזה בהמלצת ועדת האיתור. זאת לאור הרצון לבדוק מי הם אותם חברים שמומלצים להארכת כהונתם. ההמלצה של ועד האיתור אמורה להיות סוג של מסננת מבחינת מי הם אותם חברים שכהונתם מוארכת.

לתקופה אחת נוספת בלבד.

כן.

אפשר להוסיף את המילה "בלבד"?

כהונה אחת נוספת, זאת הכוונה.

בלבד.

ברגע שכתוב כהונה אחת, ברור שאלה לא שתיים.

הערות נוספות.

אני מבקשת שגברת נויפלד תבהיר את מה שהבהירו גם לי בישיבה מוקדמת, שהמלצת ועדת האיתור לא חייבת להיות רק בעקבות פניית השר אליה. נכון?

נכון.

מובהק. תגידי את זה בקולך.

זה יותר מנכון. ההמלצה של ועדת האיתור יכולה לבוא הן על פי הצעת השר והן שלא על פי הצעת השר.

תודה רבה. הערות נוספות לגבי הסעיף?

לגבי מה שהיא אמרה שזה יכול להיות בהמלצת השר או בלי המלצתו, מה זה שווה לי שזה לא כתוב?

אני חשבתי שהנוסח הוא ברור.

אם זה לא כתוב, אז מה?

אפשר לשנות את הנוסח. אפשר לומר ועדת האיתור רשאית להמליץ בפני השר על הארכת כהונתו של חבר מועצה והשר רשאי להחליט על הארכת כהונתו.

ואם השר מתנגד?

מה שאמרת, שיהיה בכתב.

אני רוצה להסביר משהו. גם אם אני מתנגד או לא מתנגד, אני לא קובע. ועדת האיתור, ביום שמסתיימת הכהונה והמינוי הוא במקשה אחת, היא תכניס את זה שהיא רוצה בתשיעייה הבאה לפעם הבאה ואני אצטרך לחתום על כתבי המינוי. זאת אומרת, אם ועדת האיתור חושבת שמישהו חייב להמשיך שם, כבר יש לה את הדרך לעשות את זה.

לא מקשה אחת אבל מהחוק משתמע שלא מקשה אחת.

המועצה הראשונה היא מקשה אחת אבל לאחר מכן הרי יש פרישה.

הוא מדבר על הארכת כהונתו. זה אומר שמסתיימת כהונתו.

זאת לא מקשה אחת.

ועדת האיתור היא זאת שבוחרת את המועמדים.

כן, אבל במכה השנייה היא לא מקשה אחת. מקשה אחת במינוי הראשוני ואחרי כן זאת לא מקשה אחת.

כאן יש מנגנון שהוא קצת שונה מההצעה השנייה. פה זה לא מקשה אחת. דווקא כאן זאת כהונה לארבע שנים. שם מדובר על מועצה שמונתה לארבע שנים וכאן יש מודל קצת שונה.

יש להניח שחברי המועצה הראשונה ימונו במקשה אחת.

בכל מקרה, כדי להאריך למישהו, הוא צריך לסיים את הקדנציה שם.

כן. ברור.

כשהוא מסיים את הקדנציה, בין אם בוחרים שישה או תשעה, הם בוחרים עכשיו ויש להם את הדרך לקבל מישהו עכשיו להארכה.

עניין טכני. כאן זה מוגדר כארבע שנות כהונה ואחר כך כהונה אחת נוספת. לעתים אורך הכהונה גם בחוק יכול להשתנות בעוד שלוש שנים לחמש או לשש או לשבע שנים. אני יכול לתת דוגמאות מעולם המשפט. מישהו ציווה את רכושו לאשתו יעל ואחר כך אם הוא מתגרש, האם היא אשתו או האם זאת יעל? אני אומר בקיצור שנגדיר בשנים עד ארבע שנים נוספות.

כתוב כאן בהמלצת ועדת האיתור, אבל זה בהמלצת כל ועדת האיתור או חלק מוועדת האיתור?

בהמלצת כל ועדת האיתור, אבל ככל שיש הוראות לגבי קוורום לקבלת החלטות בוועדת האיתור, יחולו אותן הוראות.

אני מקבל את ההסברים ומה שאני עומד לומר על הסעיף הזה נכון גם באיזשהו מקום על הסעיף שהיה וכנראה על סעיפים שיהיו. אנחנו מבינים שהשר הוא לא כל יכול ואנחנו מבינים שזה הנוסח, אבל יש כאן עניין סמנטי ולסמנטיקה גם כן יש משמעות וצריכים להכיר בדבר הזה. איכשהו בניסוח, למרות שזה לא הולך להיות כך בפרקטיקה, השר מקבל איזשהו מעמד שהוא באקסידנט עם כל הרעיון של שידור ציבורי וזה מה שגרם במשך הרבה מאוד שנים לשרים הממונים על ביצוע החוק להתבלבל ולחשוב שהם השרים הממונים על רשות השידור. את הכשל הזה אנחנו מבקשים למנוע בעתיד.

הצעתך.

הצעתי היא להיות יותר רגישים. קיבלנו את ההערות שלכם ואנחנו מסכימים אתן, אבל אני מבקש להיות יותר רגישים ולקחת את הדברים שלי בחשבון.

תני לי להגיב כי אני לא מוכן להשאיר את הדברים באוויר.

זה כמובן לא אישי נגד השר.

דרך אגב, אני מאוד רוצה להתערב בשידורים ואני לא חושש מזה, אבל אני רוצה להגן על קודמיי דווקא. זאת עמדתו של מר אברוצקי שאני מכבד אותה אבל אני חושב שבאמירה הזאת יש כדי להטיל חלק נכבד מהכשלים של רשות השידור על שרים ממונים שדרך אגב חלקם היום דווקא עוזרים לעובדים במאבקם ואני לא זוכר שהם היו מעורבים בעריכת התכנים או במינויים ברשות השידור. יכול להיות שהיו כאלה, אבל להטיל את כל האשמה על מעורבות כזאת, אני חושב שזה מוגזם. זאת עמדתי.

מה שאמר השר עכשיו, בוודאי פוטר אותו מאחריות רטרואקטיבית ואת יתר השרים, אבל אין עוררין – לא בחדר הזה ולא בציבור – שהאחריות על מצב רשות השידור מתחלקת מהעובד האחרון עד למי עומד בראש הפירמידה הפוליטית, כולל הבית הזה. הדברים לא קרו בוואקום. נאמרו דברים והדברים היו ידועים. להתנער מאחריות מיניסטריאלית עקיפה דווקא ברגע שמישהו בא ואומר למה לקחת על השר כל כך הרבה אחריות?

הכול יחסי.

תודה. יש עוד הערות? אין.

מה הנוסח הסופי המוצע?

עורכת דין נויפלד, את רוצה להעביר בכתב את הנוסח הסופי?

אנחנו נעביר את כל התיקונים. אני רוצה להסב את תשומת ליבה של אתי, וסליחה שאני עושה את זה. בסעיף 31 יש סעיף שמתייחס לדרך קבלת החלטות של ועדת האיתור ברוב קולות.

ההמלצה שדיברנו עליה, השר ממליץ או ועדת האיתור? השר יכול להמליץ לוועדת האיתור על הארכת מועד?

אם אתי רוצה להציע נוסח שנראה לה, בבקשה.

אנחנו נעבוד על הנוסח. נבדוק את הנוסח בשלב מאוחר יותר. הנוסח הסופי שיונח על שולחן הכנסת, ככל שהוועדה תאשר את זה, בעצם נדרשת הסכמה שוועדת האיתור יכולה להמליץ על הארכת כהונה של חבר מועצה הן מיוזמתה והן לאחר פניית השר אליה.

זה צריך להיות כתוב.

זה יובא לידי ביטוי בנוסח.

אולי איזושהי הנחיה לגבי הניהול של הדברים להבא. אני מציעה שנסיים את כל הפרק הזה ובתום הפרק המשרד יעביר הצעה נוכח ההערות ואז נצביע פרק-פרק. מקובל?

עקרונית מקובל אבל אני מציע שלפני כל ישיבת ועדה תאמרו לנו באיזה סעיפים דנים.

הלוואי והייתם מאפשרים לי להיערך כדי שנדע באיזה סעיפים. אם היית שואל אותי, היינו עכשיו צריכים להיות בסעיף 40.

אין לי בעיה. תאמרו באיזה סעיפים דנים.

אפשר להיענות לפנייה הזאת.

אני יכולה להיענות לפנייה, אבל חבר הכנסת פריג', אבל זה יהיה מאוד לא רציני ואתה לא רוצה את זה.

אני רוצה להכין את עצמי כראוי ובצורה מקצועית.

אני מקבלת את הערתך. אני מודיעה שבדיון הבא אנחנו נדון עד סעיף מטרות החוק.

את יכולה להגיע לסעיף 50.

אני לא יכולה לבדוק.

לקחת תשובה אמצעית, בין 40 ל-60. זה בסדר.

זה לא משנה מה אני אומר לך.

יש נקודה אחת שנשארה פתוחה להכרעה, עניין מועד הגשת הדוחות. נציג אגף התקציבים מסר לי שעד ה-31 למרץ מגישות חברות ממשלתיות. השאלה היא אם הוועדה רוצה להציע עד המועד הזה או לומר אמצע אפריל. כפי שתציע יושבת ראש הוועדה.

תציעו נוסח ואנחנו נצביע עליו.

יושב ראש הרשות, יש בעיה לכתוב עד ה-31 במרץ?

בהתנהלות הנוכחית, כן.

הייתי מציעה שלא נכתוב את המועד במפורש בחוק. גם בחוק החברות זה קבוע בתקנות ולכן הייתי מציעה שזה יהיה בהתאם לחוק רשות החברות הממשלתיות.

בסדר. בואו נסכם שאתם תעבירו נוסח אחרי שתעשו חשיבה בעניין הזה. גם בעניין המועדים.

אבל הנוסח מקובל? ככל שהנוסח יהיה מעורפל, בסוף יהיה בו תאריך?

הוא לא יהיה מעורפל. יהיה בו תאריך, רק השאלה אם הוא יהיה קבוע בחוק או הפניה לתקנות של רשות החברות הממשלתיות.

עורכת הדין נויפלד, סעיף 16.

16.
סיום כהונה והשעיה
(א)
חבר מועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר.
(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב.
(3) הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, והשר בהסכמת ועדת האיתור, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב.
(4) הוא נעדר בלא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת, והשר העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב. יושב ראש המועצה ידווח לשר על חבר המועצה שנעדר מישיבותיה כאמור.
(5) השר מצא כי התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם, לפי דין, מלכהן כחבר המועצה.
(6) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן בתפקידו.
(ב)
הוגש נגד חבר המועצה כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי השר להשעותו מכהונתו, עד למתן פסק דין סופי בעניינו.

(ג)
חדל לכהן חבר המועצה, יפעל השר למינוי חבר אחר במקומו לפי הוראות סעיף 9, בהקדם האפשרי.

הסעיף הזה מדבר על המקרים בהם ניתן להעביר חברי מועצה מכהונה לפני תום הכהונה. יש כאן כמה סיבות שהן יותר טכניות וסיבות הן יותר מהותיות. יש עניין של התפטרות או נבצר ממנו מלמלא דרך קבע את התפקיד וזה יכול להיות עקב מחלה או כל מיני סיבות בגינן נבצר דרך קבע למלא תפקיד. אם הוא נעדר מישיבות, זה אומר שהוא לא מקיים את חובותיו. אם התקיימה בו סיבה שפוסלת אותו לכהן, כמו לדוגמה ניגוד עניינים ועל זה דיברנו בעבר. אם הוא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה הוא לא ראוי לכהן בתפקיד. יש כאן נסיבה אחת שהיא יותר תלויית שיקול דעת, שהוא לא ממלא את תפקידו כראוי ואז השר חייב לקבל את הסכמת ועדת האיתור, להעביר את העילה דרך מסננת נוספת ובמקרה כזה זה צריך להיעשות בהסכמת ועדת האיתור.

תודה. הערות.

הסעיף הזה הוא מאוד מאוד חשוב, במיוחד כאשר מדובר עכשיו על מועצה קטנה. מניסיון העבר אנחנו יודעים שאי הגעה לישיבות יכולה לשתק בעצם את כל פעילות המוסדות ולכן אני מחזק את הסעיף הזה.

האם יש סנקציה לגבי חבר מועצה שפועל בניגוד עניינים? אני לא רואה את זה כאן.

אם התקיימה נסיבה שפסלה אותו מלכהן, אם יש לו ניגוד עניינים וזה פוסל אותו מכהונה, זאת סיבה בגינה ניתן להעבירו מתפקיד.

אני לא מבין את סעיף קטן (3). אני מנסה להבין מה זה לא מילא את תפקידו כראוי. הוא כן הגיע, אין לו ניגוד עניינים, הוא לא נעדר, הוא לא התפטר.

זאת שאלה קשה. אני מנסה לחשוב על דוגמה בה הוא משתולל כל ישיבה. אני לא יודעת. אני מנסה לחשוב על משהו. בכוונה מפסיק את הדיונים ומפוצץ כל ישיבה באשר היא. אני לא יודעת. אני מנסה לחשוב על משהו. יש לעתים סיבות שבגינן נכון לפוצץ דיון, אבל אם בדרך קבע הוא לא נותן לאף אחד לדבר, מעליב את האנשים וכולי. לא יודעת, אני מנסה לחשוב על משהו שיכול להיות.

אני מציע לבטל את הסעיף הזה.

זה כישלון של ועדת האיתור.

יש נוסח שהוא יחסית סטנדרטי.

הוא קיים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות?

מיד נבדוק את זה.

אם לא, זה באמת תמוה שזה יהיה דווקא כאן ואולי אפשר להוריד את זה.

אני מציע להוריד את זה.

אמרתי שאם זה לא קיים בחברות ממשלתיות אחרות, אין סיבה מיוחדת להכניס את זה כאן.

בחוק החברות הממשלתיות יש עילה להעברה מכהונה, סעיף 22.

מי המוסמך שם?

הרשות או השרים לאחר התייעצות עם הרשות ראו שלא מילא תפקידו כראוי והעבירו אותו מכהונתו.

צריך גם שם לתקן.

ברור שזה משהו קיצוני. אני מזכיר שהכניסו את הסכמת ועדת האיתור. זה לא שהשר יכול לעשות את זה על דעת עצמו.

במקרה של דח"צים, שמעתי גם טענות כאלה, שברגע שמינו - - -

אולי תדרשו כאן הסכמה פה אחד של ועדת האיתור, כל של שלושת חברי ועדת האיתור, ואז זה סממן לכך שבאמת יש בעייתיות בתפקוד של האיש הזה.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שהיו הרבה מאוד הערות למכון לדמוקרטיה. הם לא יושבים כאן רגע ולכן אני לא חושבת שאני צריכה לטעון את כל טענותיהם במקומם. הנושא הזה, אני חושבת שזאת הייתה אחת ההערות שהם שמו דגש מאוד גדול על כך שלא לאפשר לשר להפעיל את סמכותו בהתאם לפסקה המוצעת. הם הציעו להשאיר את הסמכות באופן בלעדי לוועדת האיתור כך שוועדת האיתור מחליטה להעביר חבר מועצה בשל אי מילוי תפקידו כראוי.

ניתן המון כוח לוועדת האיתור. יש לה כמעט פוזיציה ניהולית.

ועדת האיתור לא מעורבת והיא לא מכירה את התפקוד.

אני רק מזכירה שכך וכך אתה זקוק בהתאם למוצע להסכמת ועדת האיתור

אבל אז אני פונה אליה והיא צריכה להפעיל שיקול דעת, לאסוף מידע וכולי כי מה פתאום מישהו מבקש להדיח? זה הליך מאוד קיצוני.

הסכמה פה אחד היא מאוזנת והיא טובה.

ועדת האיתור מונה בסך הכול שלושה אנשים והקוורום לקבלת החלטות הוא שניים. כאן מדובר על תוספת של עוד אחד וזה כל ההבדל.

ואם הם לא מסכימים, זה גם יכול להביא לעימות בין חברי הוועדה.

מה לגבי הביטול של הסעיף?

השר צריך להחליט.

אנחנו נשקול ונחזור עם בקשה או להשאיר או לבטל את הסעיף או להוסיף בו עוד סייגים.

כניסה לפעילות פוליטית של חבר מועצה.

זה מה שפוסל אותו, אם פתאום אתה נכנס לתנאי הזה.

זה מופיע לגבי חברי מועצה?

כן. סעיף 10.

כל פעילות פוליטית, חוץ מאשר שמועות על מראיין שעומד להצטרף לפוליטיקה. זה לא פוסל אותו. חשבתי יותר על עיתונאים שהפכו להיות פוליטיקאים.

אולי כי יש ניגוד עניינים.

רק אצלנו. אצל העיתונאים אין ניגוד עניינים. רק אם הם מריצים מועמדים לנשיאות.

ועכשיו גם קובעים חוקים.

לגבי סעיף קטן (א)(1) ו-(א)(4). כפי שזה מנוסח כרגע, צריכים להתקיים כאן שני תנאים מצטברים כדי שתחדל כהונתו של חבר מועצה. אני מדברת על פסקאות (2) ו-(4). האחד, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והשר העביר אותו. זאת אומרת, גם אם ברור לחלוטין שחבר מועצה נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, אם השר לא מעביר אותו בכתב מתפקידו, הוא ימשיך לכהן לכאורה כחבר מועצה. אותו הדבר על מי שנעדר בלא סיבה סבירה.

נבצרות דרך קבע, יש לה אלף ואחת סימפטומים. צריך להפעיל כאן איזשהו שיקול דעת.

אכן כך.

אם חס וחלילה הוא חלה במחלה קשה והוא בטיפולים, זה לא ברור מאליו שהוא נבצר דרך קבע.

זאת אחת ההצעות הנוספות שרציתי להציע גם בנבצרות זמנית, למנות ממלא מקום אבל תכף אני אגיע לזה. כרגע אני עדיין בהערה לפסקאות (1) ו-(4) ששתיהן מחייבות הפעלת שיקול דעת לראות אם התקיימה הנסיבה, דהיינו השר צריך להשתכנע שאכן נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, וב-(4), השר צריך להשתכנע שאותו חבר מועצה נעדר מישיבות המועצה, כפי שמפורט באותה פסקה, בלא סיבה סבירה. אבל לאחר שהשר משתכנע שהתקיימו אותן נסיבות, נראה לי השר צריך למסור הודעה על כך שהוא חדל לכהן ולא שיקול דעת נוסף כאשר הוא השתכנע שהנסיבות האלה מתקיימות, האם להעביר אותו בכל מתפקידו. זאת המשמעות של הדרך בה הפסקאות מנוסחות כרגע.

בנוסף לכך רציתי להציע לאפשר לשר מינוי ממלא מקום זמני במקרה של נבצרות זמנית. לעתים יש נבצרות זמנית ארוכה. למה אני מתכוונת נבצרות זמנית ארוכה? יש לא עלינו מקרים של מחלה.

כנראה הוא נבצר דרך קבע.

לא. לא רוצים להכריז על אותו אדם כנבצר דרך קבע.

זאת לא רשות ממשלה. עם כל הכבוד, זה לא נורא אם יצא משם כי עכשיו הוא עסוק בעצמו והוא בטיפול. השאלה כמה זמן זה.

לכן אני רוצה לאפשר לך מינוי גם במקרה של נבצרות זמנית.

אבל לזמן מוגבל מאוד.

שישה חודשים, שנה.

אבל ועדת האיתור קובעת את המחליף.

זה ברור שהמינוי הוא כפי שממנים כל אחד.

היא פרסמה מודעה, היא ראיינה עשרות ואולי מאות מועמדים ובסוף היא בחרה תשעה. היא בטח גם התרשמה והיא יכולה לסמן לעצמה.

אצלה כן, אבל לא אצל השר.

זה לא אצל השר. פונים בדרך בה ממנים חברי מועצה.

מה את מציעה?

אני מציעה קודם כל לתקן את הניסוח של פסקאות (2) ו-(4) באופן שיובהר בהן שאם השר משתכנע שהתקיימו אותן נסיבות, הוא יעביר והודעה אחת תימסר בכתב ותפורסם ברשומות. זה דבר אחד. הדבר השני הוא להוסיף פסקה או סעיף קטן לסעיף הוראה שמאפשר מינוי ממלא מקום במקרה של נבצרות זמנית. אלה שתי ההצעות שלי.

אני שואל אותך בהקשר ל-(2) ו-(4). שתי הסיבות שקיימות, נבצר והשר העביר, צריכות להתקיים. נבצרות קבע והשר העביר, במצטבר, על פי מה שרשום כאן. דהיינו, אם השר לא מעביר ויש נבצרות קבע, הסעיף לא מתקיים.

נכון. בנוסח הקיים כרגע.

אני מבין. רציתי לראות את התיקון.

זאת הכוונה. אם היועצת המשפטית סבורה שהוא יכול להעביר, אפשר להבהיר את הנוסח. גם המשך ההצעות שלנו לעניין פרסום ברשומות, גם זה מקובל כמובן למען הוודאות לעניין הכהונה.

העניין של ממלא מקום במקרה של נבצרות, אני לא מכירה הסדרים כאלה. אדם שמתמנה ואז נודע לו שהוא מתמנה לחודשיים, זה נראה לי קצת מוזר כל התהליך הארוך שצריך לעבור כאן, אבל אם הוועדה סבורה שזה מצב שהוא עדיף, לשיקולה.

ועדת האיתור יכולה להכין במלאי שלה.

כן. זה לשיקולכם.

לגבי מינוי ולגבי חדלות כהונה, הפרסום יהיה גם ברשומות וגם באתר האינטרנט, של מי את מציעה, של תאגיד השידור הציבורי או של משרד התקשורת?

אפשר של תאגיד השידור. זה לגבי חבריו. אפשר גם באתר המשרד אבל אני מניחה שהכוונה היא לתאגיד השידור הציבורי.

זה נראה יותר נכון.

רציתי התייחסות לסעיף (6) לעומת חלק ב', "הורשע בעבירה שמהותה וחומרתה" לעומת פרק ב' לאחר כן, "הוגש נגד חבר המועצה כתב אישום".

כתב אישום, יש את סעיף קטן (ב).

ראיתי. אני רוצה השוואה בין (6) ל-(ב) ומה השדה שזה מכסה לעומת האחר.

ב-(6) הוא כבר הורשע בעבירה. ב-(ב) הוגש נגדו כתב אישום.

זה סותר. יש כתב אישום, הורשע בעבירה. אם הוא הורשע בעבירה, למה אני מגדיר את העבירה. הוגש נגדו כתב אישום ולפני כן כתוב שהוא הורשע בעבירה. למה אני מגדיר את העבירה? יש עבירה כן ויש עבירה לא?

חייב להיות. אני רוצה להסביר את העניין. כי אחרת, גם מי שהוגש נגדו לכאורה הודעת ברירת משפט על כך שהוא בנסיעה עבר ממסלול למסלול, תופסק כהונתו או עבירות שהן בכלל לא רלוונטיות לסוג הזה. בעבר היו קוראים לזה עבירות שיש עמן קלון והחליפו את המונח. צריך להפעיל את שיקול הדעת האם מדובר בעבירה שההרשעה בה או הגשת כתב אישום בשלה היא רלוונטית לביצוע תפקיד כלשהו.

הבנתי אבל למה אתם משלימים את הסעיף - - -

ועדת המשנה לבטיחות בדרכים רצתה שיירשם בפרוטוקול שלא מקלים ראש בעבירה של מעבר ממסלול למסלול.

חס וחלילה. כיועצת משפטית של ועדת הכלכלה שדנה בעבירות תעבורה, אני רוצה לומר שאני ממש לא מקלה ראש.

בהמשך למה שאת אומרת, ובצדק, ואני בעד, למה בהמשך אני אומר ש"אין הוא ראוי לכהן בתפקידו"? למה אני אומר את זה? באופן החלטי, הוגשה נגדו עבירה עם קלון, הוא לא ראוי והוא לא ימשיך בתפקיד. למה אני צריך את המשפט הזה?

זה סעיף סטנדרטי. העבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה, זה מה שנקרא קלון פונקציונאלי. זה אומר שאין עבירה אחת, שיש רשימה של עבירות שבכל מצב אין בלתן וזהו. ההסתכלות היא על סוג העבירה, החומרה שלה בהקשר של משרה או תפקיד ספציפי. לכן זאת הוראה סטנדרטית שנמצאת בחקיקה כאשר זה נבחן לגופו של עניין, איזה כתב אישום הוגש אם הוא מוגש ואם יש הרשעה, האם היא כזאת שמונעת את המשך כהונתו. זה קביעת נסיבות באותה עבירה. פסק הדין בעצמו אומר האם יש בעבירה מסוג זה קלון – שוב, קלון פונקציונאלי כזה – לפעמים גם בית המשפט לא אמר דבר, עדיין יכול להיקבע שבהתאם לנסיבות שבמשרה זאת הספציפית – זאת לא משרה, בהתאם לכהונה הספציפית הזאת – יכול שיש בגלל זה מקום להעבירו מכהונה. זאת אומרת, אתה מתאים את הגמישות הרלוונטית ביחס לסוג העבירה והנסיבות בגללן הוא הורשע. אם הוועדה רוצה להחמיר - - -

שיהיה ברור. גם כאשר הייתה עבירה שיש עמה קלון כפי שהיה מקובל בעבר, בית המשפט פירש את זה באותו מובן, זאת אומרת, פונקציונאלי. גם אז היה שיקול דעת שהיה חייב להישקל בהתאם להקשר שבו אנחנו מדברים. השינוי בתיבה במובן הזה לא שינה את המהות אלא התאים את הנוסח למה שכבר נקבע בפסיקה לעניין המהות. גם אם אני אכתוב קלון, זה יעבוד אותו הדבר.

תודה רבה. הערות נוספות.

הפנו את תשומת לבי שלגבי מכתב ההתפטרות, בחברות ציבוריות מקובל שמכתב ההתפטרות הוא מנומק ושיינתן לו פומבי. אם זה נכון, כדאי דווקא בגוף שידור ציבורי עם שקיפות, שזה יחול גם כאן, אם זה מקובל.

אפשר לבדוק את זה.

סעיף קטן (ב) מחייב כהונה זמנית, מינוי זמני, כי הוא מושעה באופן זמני, או שלא.

מוצע לשנות. מוצע לתקן את זה לשישה חודשים של כהונה זמנית.

כן, אבל אני אומר שסעיף קטן (ב) מחייב את זה עד עכשיו.

כן. הם יתקנו את זה.

אנחנו ממשיכים בסעיף 17.

17.
תוקף פעילות

קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף פעולותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו ובלבד שרוב חבריה מכהנים כדין.

זה סעיף שמופיע בחקיקה שבא לאפשר את הפעילות התקינה של המועצה. זאת אומרת, גם במקרה שבו התפנה מקום או שהיה ליקוי, בדיעבד גילו שהיה ליקוי במינוי, קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו.

אני מבקשת להעיר. הוראה מסוג זה מקובלת אבל לפעמים מגיעים למצב שבו יש מיעוט חברי מועצה.

כן כתוב שרוב חבריה מכהנים כדין.

נכון, סליחה, אני חוזרת בי. רציתי להעיר את זה למקום אחר. אני מתנצלת.

אני מנסה להיכנס לעומק הדברים. במועצה אמורים להיות תשעה חברים והרוב אמור להיות חמישה.

נכון.

אמרנו שיהיו עשרה.

עוד לא קיבלנו את הנוסח המתוקן. כאשר נקבל את הנוסח המתוקן, נגיב. לא קיבלתי גם מהשר לגבי הייצוג ההולם של הערבים. אני רוצה לראות.

צודק.

היושבת ראש, בכל זאת הערה. אני מבקשת לשקול להוסיף לסעיף הזה תנאי נוסף: ובלבד שרוב חבריה מכהנים כדין והשר פעל לפי הוראות הסעיף שמחייבות מינוי חבר אחר בהקדם האפשרי.

זאת אומרת, לא להשהות את זה ולהגיע למצב שבו נוח שרוב חברי הוועדה - - -

ואז מה? תוך כמה זמן?

אגב, זה קיים היום בסעיף 13 לחוק רשות השידור לעניין ועדת איתור.

לא להשאיר חמישה לנצח.

מקובל. בסדר. עוד הערות?

האמון. אני נהנה מכל האמון הזה שהשרים מקבלים בכל ההערות. מה לעשות, זאת תחושתי. התחושה היא שלא מדובר בשידור הציבורי אלא זאת חבורת קרימינלים שכל הזמן רק רוצה להשתלט על שידורים, בכל הכבוד.

אתה נותן לי תחושה לא טובה.

זה כמו שעושים הסכם ממון לפני נישואין גם כשיש אהבה גדולה. מבטיחים תנאים.

ראש הממשלה מוזכר בחוק? יש עליו סייגים? אני מראה לך. לא הבנת מה אני אומר.

אתה לא תישאר לנצח שר התקשורת.

אנחנו הגענו עד הלום ועשית את כל מה שעשית וזה מבורך. אתה מאשים אותנו?

לא האשמתי אותך.

אני חושב שאתה מתערב בעבודת הכנסת, בעצם העובדה שאתה מביע את הדעה הזאת.

יש כאן תפקיד הדדי. אני צריך להתערב בהליך החקיקה ואתה צריך לפקח ולהתערב בהליך החקיקה.

על זה נאמר שדברים שרואים משם לא רואים מכאן והשר יודע למה כוונתי.

אם אתם רוצים, תוסיפו תוך כמה זמן ובלבד שהשר פעל.

במהירות האפשרית. אתה רואה שאני סומכת על שיקול דעתו של השר.

מצדי, תרשמו שלושים יום או 45 ימים. לא יותר.

אני חושבת שמהירות אפשרית נותנת אינדיקציה וזה נכון.

אתה אומר ראש הממשלה בזמן שהגשנו את הבג"ץ? ראש הממשלה הנוכחי היה ממונה על רשות השידור.

אז יש לו חלק בכשל. מה הבעיה?

כשג'ו בראל היה המנכ"ל, לטענתכם השפיעו או לא השפיעו?

ועוד איך.

טלפון לראש הממשלה משפיע או לא משפיע?

לפי ג'ו בראל בהחלט כן.

למה אנחנו מתווכחים? בא השר ומציע לשנות סדרי עולם ברשות השידור, כנראה מאותן סיבות שאנחנו יודעים וגם הוא יודע.

הערה לכבוד השר כדי שיהיה ברור, אני אישית בעד החוק. אישית, אבל יש לי הסתייגויות בכמה נקודות. מה שאתה עושה זה דבר טוב וצריך לעשות את זה על הצד הנכון והטוב ביותר.

בסדר. מתקדמים.

18.
ישיבות המועצה

(1) ישיבות המועצה יתקיימו לפי צורכי תאגיד השידור הציבורי ולפחות אחת לחודש.

(2) המניין החוקי לישיבות המועצה הם רוב חבריה המכהנים.
(3) יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדיהן ואת סדר היום שלהן. שליש מחברי המועצה המכהנים רשאים לבקש מיושב ראש המועצה לזמן ישיבה או להעלות נושא לסדר היום. הוגשה בקשה כאמור, יכנס יושב ראש המועצה ישיבה בתוך 14 ימים מיום הגשת הבקשה.
(4) המועצה תזמין את המנהל הכללי ואת מי שהיא או המנהל הכללי ימצאו כי דרוש לדיון, לכל ישיבה שתעסוק באישור לוחות השידורים לפי סעיף 12(2) וכן לישיבות אחרות שהמועצה תמצא לנכון.

הסעיף מדבר על סדרי עבודה מסוימים של המועצה. סעיף חשוב הוא סעיף קטן (א) שמחייב שהמועצה תתכנס לפחות פעם בחודש אבל אם צורכי התאגיד מחייבים זאת, היא תתכנס יותר מפעם בחודש. בנוסף הסעיף קובע את המניין לישיבות המועצה ואת רוב החברים המכהנים. זה נותן מענה כדי שלא יתקבלו החלטות במספר שהוא קטן מרוב החברים. בנוסף יש כאן סעיף שעוסק באופן של העלאת נושא לסדר היום. הסעיף האחרון מדבר על החובה לזמן את המנכ"ל כאשר מדובר בישיבה שעוסקת באישור לוחות השידורים.

הערה. אתי, לסעיף 18(ב), המניין החוקי לישיבות המועצה הן רוב חבריה המכהנים.

המכהנים או רוב חברי המועצה.

מכהנים.

כאן אני חוזר לסעיף 17. אם מכהנים חמישה?

מה הבעיה עם רוב חברי המועצה?

זה סותר את הסעיף הקודם. בסעיף 17 אמרנו חמישה, המועצה תמשיך לתפקד. תיקנת את זה ואמרת שניתן לשר זמן כדי שישלים את המספר. אם אני בא לסעיף 18, רוב חברי המועצה, יכולים להיות גם שלושה. לזה אנחנו רוצים להגיע? לכן צריך לחזור אחורה ולקבוע תקופת זמן קצרה או לשנות את החמישה לשבעה כך שאם הרוב יגיע, יהיו לי חמישה. צריך לחשוב בצורה לוגית.

או פשוט לומר רוב חברי המועצה.

אני חוזר לסעיף 17.

אבל אם הורידו ארבעה , עדיין זה רוב חברי המועצה.

אני מציין ב-17 שיהיו לי שני שלישים לפחות, כשאני בא לסעיף 18 ואומר רוב, אני אקבל את הרוב מהתשעה.

מה שחבר הכנסת פריג' אומר, אם אני מבינה אותו נכון, זה שהתוצאה של סעיף 17 יכול להביא לידי כך שבעצם מניין חוקי לישיבות המועצה יהיה שלושה חברים. בסעיף 17 נאמר שקיום המועצה, סמכויותיה וכולי ובלבד שרוב חבריה מכהנים כדין. זאת אומרת שאם מכהנים חמישה מתוך תשעה חברי המועצה, יש לי את המועצה שפועלת כדין. לכן יכול להיות שיש לי מועצה שפועלת עם חמישה חברים ואז המניין החוקי לישיבות המועצה עם רוב חבריה המכהנים, הגענו לשלושה חברים.

לגוף כזה בו המועצה מונה תשעה אנשים, אני אומר ששלושה אנשים בעצם הולכים לנהל אותו.

אני רוצה להתייחס לזה.

אתה הרשות המבצעת, אני הרשות המחוקקת.

זה חוק שאני הגשתי. שאלת שאלה שיש לה הצדקה ואני רוצה להגיב עליה. קודם כל, אם המספר שלהם הוא נמוך, יש לי חובה לאייש.

אם כך, אדוני עכשיו חושב שההוראה הזאת הייתה נכונה, להוסיף את זה.

היא קיימת בכל מקרה. את רק אמרת מהר ככל האפשר. אני חושב שכאשר אני מאחר, תפקידה של היועצת המשפטית של המשרד להעיר לי.

אדוני, לא בגלל מליאת רשות השידור אלא בגלל מועצות שונות שפועלות תקופה ארוכה בהרכבים חסרים והשרים לא ממנים בהקדם האפשרי. לכן, לא רק בחוק הזה אלא גם בחוקים אחרים.

אנחנו הרי מסכימים על זה, לא?

כן, אתם מסכימים אבל אתם צריכים להבין. זה לא בגלל שזה כתוב או לא כתוב בחוק. על השרים, גם כשלא כתוב בחוק, יש חובה להשלים את ההרכב.

חברה מינהלית.

נכון, חברה מינהלית. אם יש חובה, עד שמישהו יעתור לבג"ץ ועד שבג"ץ יקבע, יעברו שנתיים. אני רוצה להגיד לכם שזה לא עובד רק לפי נוסחאות אלא יש מבחן ציבורי. בסדר, זאת ועדה מחוקקת ואני לא אתווכח. בכל מקרה, ברגע שקבעת ויש בחוק חובה לפעול במהירות להשלמת המספר, בעצם נגיד שעכשיו פחת מספר חבריה מהסיבות המנויות וכולי ועכשיו נשארו חמישה. לפי הצעתו של חבר הכנסת פריג' אי אפשר יהיה לקבוע יותר דיונים אלא אם כן כל החמישה יכולים להגיע. לא. זה לא מצב ראוי כי היא לא תוכל בכלל להתכנס. גם היום בכל חברה ממשלתית, אם התחילה הישיבה, יש פרקטיקה מקובלת. מה לעשות, מי שהקפיד לא להגיע, הוא ויתר על היכולת שלו להשתתף בהצבעה. אני עדיין אומר שחובתי לפעול במהירות להגדיל את המספר כדי למהר ככל שניתן בתקנות כאלו. ברור שזה המצב הלא רצוי, כמו שציין חבר הכנסת פריג', אבל האלטרנטיבה שלו היא שבמקרה שפחת המספר, המועצה תהיה משותקת לגמרי.

אני חולק עליך כבוד השר מסיבה פשוטה. האלטרנטיבה היא שאני במקום רוב חבריה אכתוב שני שליש מחבריה. יש אלטרנטיבה.

כמה זה שני שליש מחמישה?

שני שליש מתשעה. אני חזור לסעיף 17. אם מדובר בשני שליש, יש לי שבעה חברים. אם אתה מגדיל את המספר לעשרה, אלה יהיו שבעה חברים. אני רוצה להגיע למצב שהמועצה מנוהלת ברוב חבריה. זה ההליך התקין.

יש את חוק החברות הממשלתיות לגבי הדירקטוריון שאמור להתכנס ואמור לקבל החלטות. אפשר לאמץ את כל התהליך הזה.

יש כאן חוק מיוחד עם הגדרות ייחודיות. יש הגדרות ייחודיות לחוק הזה והן שונות מתאגידים אחרים. אני מבין את זה ויכול להיות שיש צורך בזה. בגלל זה צריך להיכנס לעומק כל הגדרה.

אני יכול בכל זאת להציע?

רגע. עורכת הדין נויפלד רוצה להשיב.

אני רוצה להסב את תשומת לב הוועדה. יכולות להיות נסיבות - וזה גם ליועצת המשפטית שדיברה על המהירות האפשרית, וכתוב בסעיף אחר כאן - ולפעמים הנסיבות לא תלויות בתאגיד עצמו. אז יתכן מצב שהתאגיד עצמו לא יכול לתפקד, הבקרה לא יכולה להתנהל וזה לא באשמת, נקרא לזה, המועצה, חבריה או התאגיד. מענישים באיזשהו מקום ותוקעים את העבודה של התאגיד, מקום שבו המינוי לא תלוי בו. זאת אומרת, היא לא יכולה לשלוט על קצב המינוי של השר ועדיין התאגיד לא יוכל לתפקד כי יש כאן סמכויות של המועצה, יש כאן פיקוח שהמועצה חייבת לקיים, יש כאן תקציב שצריך להיות מאושר ודברים שהתנהלות של תאגיד תלויים בהם. לכן אתה מעניש את התאגיד כך שהוא לא יכול לקיים את תפקידו ואת המועצה שלא יכולה לקיים את תפקידה וההנהלה לא תוכל לתפקד כאשר זה לא תלוי בה בכלל. לכן יש כאן איזון מסוים בזה שהשר צריך למנות במהירות האפשרות ומצד שני אתה לא תוקע את התאגיד כך שהוא לא יכול לתפקד.

אני לא תוקע כי אני המחוקק וזאת ההזדמנות לתקן את מה שכתוב. את הולכת צעד קדימה על פי מה שאנחנו מדברים עכשיו אבל הכול תלוי בנו ואנחנו יכולים ליצור מצב שהרוב מנהל את העניינים.

יש לי דוגמה.

עיסאווי, אני רוצה עוד פעם להסביר. נגיד שאני מגדיל את המספר לעשרה והמניין החוקי, כדי שהיא תוכל לכהן, הוא שיש שישה לפחות שמכהנים כדין ומוטלת עלי חובה בחוק לפעול במהירות כך שוועדת האיתור תציע ולמנות חברים להשלמת המספר. ברגע שיש שישה, זה לא משנה מה תכתוב בחוק. אם אחד החברים החליט שלא להגיע לישיבה, זה לא יכול להיות שבגלל שהוא החליט לא להגיע לישיבה שזומנה כדין – והרי יש הנחיות איך מזמנים ישיבה – הגוף משותק. אני לא יכול על ידי חוק להכריח אנשים לתפקד. זה לא עובד כך.

נגיע למצב שמיעוט מחליט. צריך לחשוב על פתרון יצירתי.

אני חושב שזה הפתרון הנכון. תחשוב אתה ותציע. לי אין דרך יותר טובה מזאת.

חד וחלק, הגוף יהיה משותק ואני אומר את זה מניסיוני. אני חושב שהאיזון הזה כמו שנאמר בין החובה לאיוש מהיר לבין החבר שלא מגיע שלוש פעמים הוא פתרון נכון כי אז ממילא הוא מודח וצריך להחליף אותו. יש דברים, ואנחנו רואים את זה בניסיון היום יומי, כמו פרישה טבעית, חבר שנוסע לחוץ לארץ, חבר שחולה בשפעת ויש נבצרות. אז אנחנו נתקעים ואי אפשר לאשר תקציבים ואי אפשר לאשר נושאים דחופים ומידיים.

מה הממוצע הנוכחי?

יש היום 31 חברי מליאה.

היה לך פעם רוב בניהול הישיבות?

יש לנו היום 31 חברי מליאה ואין ישיבת מליאה שיש קוורום. שים לב למה שאני אומר לך.

וקיימתם וניהלתם.

לא, כי יש כלל אחר לכנס תוך עשרה ימים. רשאים, חייבים לכנס תוך עשרה ימים. רק בזכות הסעיף הזה אנחנו מצליחים לקיים.

חבר הכנסת פריג', הערתך נרשמה. מר אברוצקי.

בקצרה. סעיף 18(ד) מתייחס למצב שבו מזמינים את המנכ"ל, אבל מה לעשות, במציאות שאנחנו מכירים המנכ"ל לא מתאים לו לבוא. אז מה עושים? לא יהיה לוח שידורים? לכן אני ממליץ שאם המנכ"ל שלוש פעמים ברציפות לא מגיע - - -

אני אומר לך מה עושים. במצב כזה יש סמכות למועצה להדיח את המנכ"ל.

בסדר גמור. אני מציע שגם בדבר הזה תהיה איזושהי מידתיות. אם שלוש פעמים המנכ"ל לא הופיע ולא נתן שום נימוק ראוי לאי הופעתו בפורום הזה, הוא יועבר מתפקידו באופן אוטומטי.

אי אפשר לקבוע כללי התנהגות בחקיקה ראשית. זה הרי לא יעלה על הדעת.

בסעיף 3 קבענו את זה.

לא. זה לא אותו הדבר.

רציתי להעיר שגם הסעיף הזה, בנוסף לסעיפים שדיברנו עליהם קודם, מעיד על כך שצריך להגדיל את המועצה. החיים מדברים בעד עצמם. כל מי שחבר בוועדות ובדירקטוריונים יודע שתשעה אנשים זה מעט מדי וזה לא מעשי. זה גם יפתור בעיות אחרות שדיברנו עליהן ולא אחזור עליהן כרגע

הוא אמר שהוא יחשוב על המספר.

אתה בעצם נותן זכות וטו לכל אחד מהחברים וזה אסור שיהיה.

הערה קצרה מניסיון ברשות השידור. ישיבות המועצה יתקיימו לפי צורכי תאגיד השידור הציבורי לפחות וכולי, בירושלים. רוב העבודה של רשות השידור היא בירושלים.

יש מענה. מוסדות השידור הציבורי ישבו בירושלים.

ישבו בירושלים והישיבות יהיו בחיפה.

הערה מאוד חשובה.

בירושלים, זה אומר שהמטה שלהם הוא בירושלים. זה לא מעיין את האפשרות לקיים ישיבות - - -

אנחנו לא נכנסים לרזולוציה כזאת.

נכנסתם להרבה רזולוציות.

יש גבול. די. הוא מציע את זה כי הוא גר בירושלים.

תודה רבה. ההערה נשמעה. אם אני אחווה את דעתי האישית, זה נראה לי אפילו לחקיקה ראשית שרוצה לעשות סדר בדברים, טיפה טיפה מוגזם לקבוע היכן יהיו הישיבות. אולי גם נקבע באיזו שעה ומה יוגש ככיבוד? עם כל הכבוד.

אני מהטלוויזיה החינוכית. גם אני רוצה להעיר לסעיף 18(ד). לגבי אישור לוחות השידורים. כאשר המועצה תדון בלוח השידורים של ערוץ הילדים והנוער, אני מציע לשקול לזמן לישיבות נציג משרד החינוך.

אני חושבת שזאת פרורוגטיבה של המועצה לזמן את מי שהיא רוצה.

אני מציע לשקול את זה. בסופו של דבר ערוץ לילדים ונוער, לפי החוק הזה בא להחליף את הטלוויזיה החינוכית.

גם שרת התרבות ביקשה אם אפשר שיהיה נציג שלה.

גם שר הביטחון, כי גם גלי צה"ל.

אני לא חושב שזה נכון להתערב במועצה את מי היא מזמינה. בהמשך החוק מתוארים היחסים שיהיו בין הגוף החדש לבין משרד החינוך. דרך אגב, אני חושב שיש הגיון שהם יוזמנו לחלק מהדיונים, אבל לא להכניס את זה לחקיקה כי נראה לי שזה לא קשור.

אני אעיר הערה קטנה. צריך לזכור שברגע שערוץ הילדים ונוער עולה לשידור, בעצם הטלוויזיה החינוכית מפסיקה לשדר ואם זה בא למלא את החלל העצום שבעצם ייווצר, נראה לי מן הראוי שכן יהיה נציג למשרד החינוך. זאת עמדתי.

תודה.

אני חושבת, דווקא מתוך ניסיון העבר, שנציג הייעוץ המשפטי של המשדר הציבורי גם כן צריך להיות נוכח בישיבות המועצה.

כאשר הוועדה תדון בתפקידי היועץ המשפטי יכול להיות שהיא תגיע למסקנה שראוי שגם הוא יהיה.

אני מבינה שהיום לא מצביעים, אבל יכול להיות שיצביעו על הסעיף לפני הדיון הזה.

אני רוצה לשקול את העניין. אני לא חשבתי על הנקודה הזאת ואני רוצה לשקול אותה.

הערות נוספות לסעיף 18. אין. אנחנו ממשיכים בסעיף 19.

19.
סדרי עבודת המועצה

(א)

(1)
החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתפים בישיבה. היו הקולות שקולים, תכריע עמדתו של יושב ראש המועצה, אם השתתף בישיבה.

(2)
על אף הוראות פסקה (1), החלטות המועצה בעניינים המנויים בסעיף 12(2) ו-(6) ובעניין מינוי המנהל הכללי כאמור בסעיף 12(4) או העברתו מכהונה יתקבלו ברוב של שני שלישים לפחות מחברי המועצה המשתתפים בישיבה.

(ב)
המועצה תערוך פרוטוקולים של דיוניה.

(ג)
החלטות המועצה יועמדו לעיון הציבור, בין השאר באתר האינטרנט של תאגיד השידור הציבורי.

(ד)
המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

הסעיף דן בסדרי עבודה מסוימים של עבודת המועצה, איך מתקבלות החלטות, באיזה רוב, והחלטות מסוימות שדורשות רוב מיוחד של שני שלישים. מדובר על המינוי של המנכ"ל או העברה שלו מהכהונה, אז צריך רוב של שני שלישים. עניינים נוספים בה מדובר - אישור לוחות השידורים ואישור התקציב – שמחייבים רוב מיוחד של שני שלישים. מעבר לזה, יש כאן הוראות נוספות שנוגעות לשקיפות ובין היתר שהחלטות המועצה יפורסמו לעיון הציבור על מנת שהציבור יכול לדעת איזה החלטות המועצה קיבלה וזה יפורסם באתר תאגיד השידור הציבורי. סעיף אחרון מאפשר למועצה לקבוע סדרי עבודה ונהלים נוספים ככל שהחוק לא התייחס אליהם במפורש.

אז אחד ינהל או שניים את כל העסק.

יש לי הערה. יש לי מחלוקת עם הנוסח. בחברות ממשלתיות, למיטב ידיעתי, היכולת להדיח מנכ"ל היא ברוב רגיל. אני לא רואה סיבה שאותה מועצה שבחרה את המנכ"ל, הבחירה גם תהיה ברוב של שני שלישים?

זה תלוי מה יהיה כאן הסעיף. כאן כתוב מינוי או העברה מכהונה.

זאת אומרת, גם המינוי וגם ההעברה מהכהונה מצריכים רוב של שני שלישים?

מהמשתתפים בישיבה.

זה בכלל לא ברור לי.

שני אנשים ינהלו את כל העסק.

מניין חבריה המכהנים יכול להיות שלושה ואז מספיקים שניים.

מבין המשתתפים בישיבה, זה לא נראה לי לעניין. אני חושב שאם רוצים שני שלישים, אני חשוב שמספיק רוב רגיל לבחירה ולהדחה ואני לא מבין מה מותר הבחירה של מנכ"ל לגוף משדר ממנכ"ל בכל גוף ממשלתי אחר, אבל צריך להיות מתוך כל החברים שמכהנים כדין. מכלל חברי המועצה ולא מאלו שהגיעו לישיבה. יארגנו ישיבה כשמישהו בחוץ לארץ ויבחרו מנכ"ל באותה ישיבה ואני לא רוצה שיהיה מצב כזה אלא אני רוצה לדעת שיש לפחות רוב מכלל חברי המועצה.

המכהנים?

המכהנים.

זה ממש בעייתי אדוני.

למה בעייתי?

אם יש עשרה, אז שישה הם לצורך העניין המינימום הקבוע בחוק. נכון?

כן. אבל אם הגעת להרכב חסר של חמישה חברי מועצה.

חמישה, היא לא יכולה לתפקד. שישה.

אם שישה, הרוב הוא ארבעה. מגיעים רק שניים, היושב ראש ועוד אחד.

אני מדבר על החברים ולא על אלו שהגיעו. מכלל חברי המועצה.

לא הנוכחים בישיבה אלא המכהנים.

הגיעו רק שניים, אז אי אפשר לא למנות מנכ"ל ולא להדיח אותו. יהיו לפחות ארבעה.

הערות נוספות.

אני מודה שוב על הרצון לעשות שקיפות אבל סעיף (ג) צריך לכלול לדעתי את הפרוטוקולים ולא רק את ההחלטות כי אחרת זה מאוד מאוד מאוד חסר. אין סיבה שאלה יהיו רק ההחלטות אלא צריכים להיות גם הפרוטוקולים.

הדבר השני. היא צריכה לפרסם באתר של המועצה את סדר היום.

מה זה אתר של המועצה?

באתר התאגיד. לפרסם את סדר היום של הישיבה מספר ימים לפני כן כדי שאם הציבור רוצה להגיב ולשלוח חומרים, יוכל לעשות זאת לפני מועד הישיבה.

גם כאן המועד של פרסום ההחלטות חשוב. לא שנתיים אחרי.

פרסום הפרוטוקולים לפי חוק חופש המידע כי יש צנעת הפרט.

בסעיף קטן (1) כתוב שבמקרה של קולות שקולים, תכריע עמדתו של יושב ראש המועצה. ואם הוא לא משתתף והקולות שקולים?

כנראה שלא התקבלה החלטה. בישיבה הבאה תתקבל החלטה.

אם הוא לא משתתף, אין ישיבה.

אפשר למנות ממלא מקום זמני אבל אם אין רוב, אין רוב ואין מה לעשות. כך מתנהלים בחיים בכלל.

עורכת דין נויפלד, את רוצה להעיר למה שנאמר?

כן. יש כאן איזון. לפעמים במוסדות כאלה זה לא מתאים. מדובר כאן בגוף שידור. לפרסם פרוטוקולים על איכות השידורים ודברים מתוכננים, לא בטוח שזה מתאים. לכן אין מקום לפרסום אוטומטי.

אני גם שואלת את עצמי ביני לביני אם מפרסמים את כל התכנונים העתידיים, מה זה אומר לגבי אמצעי התקשורת האחרים.

נכון. יש תחרות בשוק הזה ולכן אין פרסום אוטומטי ולכן יש כאן שני עקרונות שחלים וחוק חופש המידע יש בו סייגים לפרסום. מה שאדוני מבקש לעשות זה לפתוח את כל התכנונים העתידיים של גוף השידור למתחרים וזה לא מתאים לגוף הזה. לכן כן קבענו כאן חובה לפרסם החלטות, כן יש חובה לערוך פרוטוקולים ואם גורם מסוים יבקש, בהתאם לכללים שחלים לפי חוק חופש המידע – ויש שם גם סייגים וגם סודות מסחריים וכולי – בהתאם לכל הסייגים שיש בחוק חופש המידע, יוכל אותו גורם לקבל. אין כאן שום סיבה לקבוע את הכלל המחמיר ביחס למקובל בכל מקום אחר.

צריך להיות קצת שונה מהגופים המסחריים.

הוא שונה. הוא חייב לרשום פרוטוקולים, הוא חייב לפרסם את ההחלטות. הוא שונה מהגופים המסחריים.

אם כך, גם בהחלטות יש תכנים שהמתחרים לוקחים אותם ומשתמשים כנגד הגוף הציבורי אלא אם ההחלטות יהיו פשוט צחוק מעבודה, החלטות אנמיות, אושר דבר בלי לציין את תוכנו. בקיצור, הדילמה הזאת נמצאת גם בעניין ההחלטות.

אני מבינה אבל יש כאן איזשהו איזון.

נכון. אתה כרגע הולך לנקודה שאני לא חשבתי עליה, שיכול להיות שאפילו הסעיף הזה הוא בעייתי וצריך לחשוב עליו, אבל אני כן חושבת שצריך פומביות להחלטות. אנחנו יכולים להכפיף את זה לזה – זה נראה לי מובן מאליו – שסודות מסחריים לא יגלו אותם ולא יאפשרו דברים שיכולים לגרום פגיעה בגוף עצמו.

מקצועיים.

אולי אפשר לכתוב למעט סודות מסחריים.

וצנעת הפרט.

זאת לא בעיה. הבעיה היא שאם הם מחליטים עכשיו לרכוש את המונדיאל או להשקיע באיזה סוג תכנית מז'אנר חדש, למה אני צריך שערוץ 2 או ערוץ אחר ידע על כך מראש והוא ילך ויפעל מהר?

הם גם ישיגו.

את סדר היום, סביר לפרסם.

אני רוצה לנסות להציע תיקון לסעיף הזה כדי שיחדד.

יש דברים שלא צריכים לפרסם לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע.

נכון.

צריכים לבדוק איזה מהם חלים ואיזה לא.

אני עורך בקול ישראל, בכמה וכמה תחנות בקול ישראל. ברשותך, השר, אני רוצה לחזור על מה שהיה כאן לפני שיצאנו להפסקה .

במשפט.

הסיפור של אותה אישה הוא סיפור של תשעים אחוזים מהעובדים ברשות השידור היום. המצב הכלכלי הוא מתחת לכל ביקורת. אנשים עובדים שם שבעה ימים בשבוע והאוצר בכל מיני שיטות כאלה ואחרות, אנחנו משלמים את המחיר של כל הכישלונות של ההנהלות הקודמות והיום אנחנו לא מקבלים את כל תוספות השכר שכל המשק קיבל ומשחקים אתנו ועושים קמפיין כנגדנו כאילו אנחנו גנבים ורמאים ונוכלים. את כל הקמפיינים אפשר לעשות אבל לגנוב מהשכר שלנו בצורה מכוונת. אני עובד 16 שעות ביום בהרבה מאוד תחנות והשכר שלי הוא פחות מ-9,000 שקלים בחודש. לבוא ולצייר אותנו כגנבים, נוכלים ורמאים, זה המשחק הכי מכוער שיכול להיות. אני חושב שמן הראוי, כדי לעשות איזושהי מחווה קטנה מאוד לעובדים של רשות השידור שעובדים במסירות, אולי לשלם להם את הכספים שחייבים להם במשך שנים, כל תוספות השכר. זה לא קשור למשא ומתן ולא קשור להנהלות החדשות. לתת להם את המינימום כדי שיהיה להם את הקיום היום יומי.

מ-2008.

מ-2007.

תודה.

חברת הכנסת קארין, לפני שהשר הולך, ברשותך וברשותו, שיתייחס לגבי ההתקדמות עם העובדים.

נציג האוצר אמר את הדברים.

אני מעוניין לשמוע את השר כי בסופו של דבר השר הוא זה שמוביל את כל המהלך והוא דוחף היכן שצריך. תן לנו את נקודת המבט שלך כדי שנהיה בעניינים.

אין בעיה. קודם כל, אני חייב לומר שאף אחד לא מסית נגד העובדים ואם בעיתונות יש פרסומים כאלה ואחרים, הרי שהם מטעם העיתונאים והכותבים ואף אחד לא יוזם הסתה נגד העובדים, בדיוק כמו שכאשר כותבים ביקורת נגד שרים או נבחרי ציבור, לא צריך בשביל זה קמפיין. תקשורת כותבת ואומרת מה שהיא חושבת לנכון. אף אחד לא מנהל קמפיין.

שנית. כל מי שעובד קשה במדינת ישראל ראוי להערכה ואף אחד לא מזלזל בזה. אני לא רוצה לחזור על דברים שאמרתי בעבר אבל הנקודה שאני כן רוצה לחדד ולהדגיש היא שאמרנו כל הזמן שאנחנו מנהלים משא ומתן עם הנציגים שלכם על תנאי שכר ועל תנאי פרישה, כולל על התוספות שהזכרת ברגע זה. העובדה שאתה – כדבריך, אני לא יודע לבדוק את זה – עובד שבעה ימים בשבוע, 16 שעות ביום, אני מקווה שאתה לא מפר את החוק לעניין שבעה ימים בשבוע, אני מאמין ומקווה לצורך העניין, אבל בעניין הזה זה הרי לא קשור להצעת החוק וזה לא קשור לדיונים. זאת אחת התוצאות העגומות שרשות השידור הגיעה אליה בעשורים האחרונים. הסיטואציה שאתה מתאר הרי לא נוצרה בעקבות הצעת החוק הזאת. אולי הצעת החוק תשפר את המצב בין של העובדים שיישארו ובין של אלו שיפרשו.

אני אגיד לך - - -

אני לא מנהל דו שיח אתך.

מר זמיר, שאלת שאלה והשר משיב לך. תן לו להשיב.

אני מחבר את זה למה ששאל חבר הכנסת פריג'. הפרסומים אתמול, יש בהם גם חלק שקשור למה שהיה אתמול. אני לא מתכוון להתייחס לסכומים. אנחנו מנהלים משא ומתן כאשר העקרונות על השולחן והאם הסטנדרטים שנקבעו, עליהם דובר ברפורמה לפני שנתיים-שלוש הם יהיו הסטנדרטים כלפי עובד שייאלץ לפרוש כתוצאה מהשינוי ברשות השידור. בנושא הזה אני חושב שכן יש התקדמות בינינו לבין ההסתדרות. אני מניח שזה גם מה שעופר כנציג האוצר אמר כאן קודם לכן. אני לא מתכוון עכשיו לעשות תחשיבים מה זה אומר לגבי סכום. אלה כותרות עיתונאיות ואני לא מתכוון להיכנס האם עובד עם איקס שנות ותק ומאיזה גיל יקבל כך וכך. ייחתם ההסכם. יש עיתונאי שייקח את זה לכיוון שלו ויש עיתונאי שיסתכל על זה מהיבט חברתי יותר. אני לא חושב שעובד שעבד עשרות שנים ובגלל שינוי בכל המודל המדינה מאלצת אותו לפרוש, עדיף שהוא יקבל פיצויים גדולים ונדיבים ולא כמו שקורה בסקטור הפרטי שאנשים יוצאים עם פיצויים מאוד נמוכים אבל אני לא רוצה עכשיו ליצור כותרות.

המקור התקציבי קיים להסדר המיועד.

ראש אגף תקציבים, אני מניח שהוא יודע לשלם.

לא מנהלים משא ומתן כשאין לנו מקור לממן.

זה מה שחשוב.

הם גם יודעים.

השעה עכשיו 1:22 ומכיוון שבכל מקרה התכוונו לסיים את הדיון בשעה 1:30, אני לא רוצה להתחיל דיון בסעיף חדש. אנחנו נתכנס שוב, בשונה ממה שפורסם קודם, מכיוון שיש לנו מצוקת חדרים, אנחנו משנים את שעות הדיון שהיו קבועות קודם לכן והדיון הבא יתקיים ביום שני בשעה 9:00 בבוקר. הודעה מסודרת תצא כמובן לכל המוזמנים. שם האולם יפורט בהודעה. הכוונה לאפשר אולם כמה שיותר גדול, לעשות את הניסיון הטוב ביותר לאפשר לכולם להגיע ולהשתתף. ביום שלישי הדיון יתקיים בשעות שונות. תישלח הודעה מסודרת אבל אני אומרת את הדברים למען הפרוטוקול. הדיון ביום שלישי יתחיל בשעה 2:00 אחר הצהרים. כמובן שהודעה מסודרת תצא.

הוא יתקיים עד 4:00 כי יש לנו מליאה.

אני בודקת עם יושב ראש הכנסת.

גברתי היושבת ראש, ככל שאתם יכולים את סעיפים 7 ו-9 לשלוח, אפילו מידע שהחומר פורסם כי לא מצאנו בשום מקום היכן הוא יפורסם.

באתר הוועדה. תמיד באתר הוועדה. תעקבו אחרי הפרסומים באתר הוועדה.

לגבי כל המועדים, תצא הודעה מסודרת. תודה רבה לכולכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:25.>