PAGE
54
ישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי

16/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 3>
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי
יום שני, י"ח בסיון התשע"ד (16 ביוני 2014), שעה 9:00

<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
קארין אלהרר – היו"ר
איתן כבל
חמד עמאר

עיסאווי פריג'

רינה פרנקל

דוד צור

יוני שטבון

איילת שקד
גלעד ארדן

מיכל בירן

נסים זאב
אחמד טיבי

יצחק כהן

רות קלדרון

מיקי רוזנטל

נחמן שי

>
שר התקשורת גלעד ארדן
דנה נויפלד - היועצת המשפטית, משרד התקשורת

חגית ברוק - עו"ד לשכה משפטית, משרד התקשורת

יולי לסנובסקי - עו"ד לשכה משפטית, משרד התקשורת

עופר מרגלית - רכז תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

דפנה גלוק - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יונתן רגב - סגן הממונה על תקציבים, אוצר

דדי מרקוביץ - אומבודסמן, רשות השידור - הנהלה

ברוך אסקרוב - יו"ר ועד עתונאי רדיו תל-אביב, רשות השידור ועדי עובדים

פאני ביטון - מנהלת מדור ספקים, יו"ר ועד מטה, רשות השידור ועדי עובדים

משה זמיר - עורך קול ישראל, רשות השידור

אבי חיים - ועד רשות השידור

משה ליזמי - יו"ר ועד עובדי אגף הגבייה, רשות השידור ועדי עובדים

שגב משה - יו"ר ועד הנדסה טלוויזיה, רשות השידור ועדי עובדים

תמנה עורב - יו"ר ועד אקדמאים, רשות השידור ועדי עובדים

לזר צנדקוביץ - יו"ר ועד טכנאים קול ישראל, רשות השידור ועדי עובדים

אביגדור דנן - יועץ משפטי של טלוויזיה חינוכית, הטלוויזיה החינוכית

לילך גבאי שזר - יו"ר ועד הנדסה, הטלוויזיה החינוכית - ועדי עובדים

עידן אור - מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

יורם בן דוד - מנכ"ל אקו"ם, ארגוני יוצרים ומבצעים

מלי פולישוק - דח"צית, אקו"ם, ארגוני יוצרים ומבצעים

אורלי פרוינד מיה - יועמ"ש אקו"ם

אורלי פרוינד מיה - עו"ד אמ"י, ארגוני יוצרים ומבצעים

אלי פולק - יו"ר, האגודה לזכות הציבור לדעת

אלון הורנשטיין - ההסתדרות החדשה

גלילה הורנשטיין - ההסתדרות החדשה

רותם אברוצקי - יו"ר האגודה, אגודת העיתונאים תל אביב

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

גיל ריבוש - מנהל אגף תכנון אסטרטגי עיריית ירושלים

טלי בן-יהודה - המנכ"לית, האקדמיה ללשון עברית

רות אלמגור-רמון - יועצת הלשון הראשית, האקדמיה ללשון+רשות השידור

ישעיהו קומורניק - חבר הנהלת האגודה, אגודת העיתונאים ירושלים

גדי בן-יצחק - ועד העיתונאים, קול ישראל ירושלים

רינת עובדיה - לוביסטית

אתי בנדלר
אביטל סומפולינסקי

מרב תורג'מן

עידית חנוכה

אתי בן-שמחון
<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה השלישית של הוועדה לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014. כפי שאמרנו בדיון הקודם בסופו של הדיון, היום נתחיל בהקראת הסעיפים.

שלום גברתי היועצת המשפטית משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד. בבקשה להקריא.

עו"ד חגית ברוק מהלשכה המשפטית משרד התקשורת תקריא, נסביר כל סעיף.
נתחיל בהקראה של ההגדרות. ההגדרות עצמן אני לא בטוחה שיש מה להסביר אותן, אלא במקום שאחר כך בסעיפים נתייחס להגדרות עצמן.

אני מבקשת לשמור על השקט. תודה.

הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד 2014.

הגדרות


הגדרות
1.
בחוק זה –


"בעל עניין", "שליטה" – כהגדרתם בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990‏
;



"דוחות כספיים" – מאזן, דוח רווח והפסד ודוח על תזרימי מזומנים, לרבות הביאורים להם;



"החטיבה המסחרית" – כמשמעותה בסעיף 61;



"הפקה מקומית" – תכנית טלוויזיה שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני–הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, ואשר הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית או בשפה אחרת שאישר המנהל הכללי מראש, למעט שידורי חדשות, תכניות ספורט ותכניות בענייני היום; בהגדרה זו, "רוב" – 75% לפחות;



"הפקה מקומית עצמית" – הפקה מקומית שהפיק תאגיד השידור הציבורי;



"הפקה מקומית קנויה" – הפקה מקומית שאינה אחת מאלה:




(1)
הפקה מקומית עצמית;




(2)
הפקה של מוסד ממשלתי;




(3)
הפקה של גוף אחר, המשדר לפי כל דין שידורי טלוויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל עניין בו, במישרין או בעקיפין;



"ועדת האיתור" – הוועדה שמונתה לפי סעיף 28;



"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט–1999‏
;



"חוק החברות הממשלתיות" – חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975‏
;



"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏
;




"המועצה" – מועצת תאגיד השידור הציבורי שמונתה לפי סעיף 9;



"המנהל הכללי" – המנהל הכללי של תאגיד השידור הציבורי שמונה לפי סעיף 37;



"נושא משרה", בתאגיד השידור הציבורי – המנהל הכללי, משנה או סגן למנהל הכללי, וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי, מנהל החטיבה המסחרית וחבר המועצה;



"עלות שכר" – כל תשלום בעד העסקה, לרבות הפרשות מעסיק, תשלומי חובה או רשות שהמעסיק נושא בהם בשל ההעסקה, החזרי הוצאות המשולמים לעובד, תשלומים בעד סיום עבודה, רכב והוצאות השימוש בו וכל הטבה או תשלום אחר, בין שהם משולמים על בסיס חודשי ובין שלא;



"רשות החברות הממשלתיות" – רשות החברות הממשלתיות כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות;



"השידורים" – שידורי רדיו ושידורי טלוויזיה הניתנים לציבור לפי חוק זה, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו-כיווניים והידודיים;



"שידור ראשוני" – שידור ראשון של תכנית בישראל;



"שידורי חדשות" – שידורי מהדורות חדשות ויומני חדשות;

השר –
תאגיד השידור הציבורי -



"המועצה" – מועצת תאגיד השידור הציבורי שמונתה לפי סעיף 9;

חבר הממשלה שהממשלה הסמיכה אוו לבצע חוק זה.
תאגיד השידור הציבורי שהוקם לפי סעיף 2.

את הקראת את הפרק.

סליחה, היא הקריאה את ההגדרות.

ההגדרות יותר חשובות מהתוכן, יש לנו גם מה להגיד שם.

תודה. אני אבקש ממנה להסביר את מה שדרוש הסבר.

אני מבקש רשות דיבור על הסעיף הזה.

אפשר, אם רוצים להיכנס להגדרות עצמן, אם אני יכולה להציע הצעה בשביל להתקדם. האם אפשר יושבת ראש הוועדה לא להצביע על ההגדרות, להתחיל להקריא את הסעיפים הבאים, וכאשר ההגדרות הן רלבנטיות בהתייחס לסעיפים הספציפיים אז כדאי לקרוא ולדון בהגדרות ביחד עם הסעיפים הספציפיים.

מה קורה אם יש הגדרות שחסרות?

חברת כנסת קארין, ההגדרות הן המהות, וההגדרות האלו יש לנו מה להגיד, וצריך לשמוע אותנו ולרשום את ההערות, אני מבקש.

חבר הכנסת חשדן...

לא חשדן. יש לי מה להגיד, כי יש דברים שבניגוד לשכל הישר כתובים בהגדרות, פשוט מאוד.

חבר הכנסת פריג', אז תגיד בבקשה את ההערות.

גברתי היושבת ראש, אני רוצה להתמקד רק בסוגיה אחת. אני רואה חשבון במקצוע, לימדו אותי באוניברסיטה העברית מה זה עלות שכר. עלות שכר זה עלות מעביד, ככה לימדו אותי. עכשיו כשאני כאן נכנס קורא עלות שכר, אני רוצה שהשכל הישר התיישר למה שאתם כותבים.

מה אתם כותבים כאן? "כל תשלום בעד העסקה לרבות הפרשות מעסיק תשלומי חובה או רשות שהמעסיק נושא בהם בשל העסקה. החזרי הוצאות המשולמים לעובד, תשלומים בעד סיום עבודה, רכב והוצאות השימוש בו וכל הטבה או תשלום אחר בין שהם משולמים על בסיס חודשי ובין שלא". כבודו מהאוצר, מה שאני קורא בהגדרת עלות שכר, מאחר ומרכיב השכר הולך להיות מרכיב משמעותי ביותר ברשות השידור העתידית לקום, יש מגבלת שכר. אז כל הניפוח בהוצאות האלו בא לתת חסימה של - - -

אתה צודק.

נכון, בסדר אני צודק.

אני רוצה להסביר.

אני יודע, הרבה דברים אנחנו לא מבינים אחד את השני. אני מסביר את השאלה. אני עוד לא שאלתי, גברתי.
אני כמפיק, אני כעורך, אני כמראיין, מכניסים לי את הכיבוד, ומכניסים לי כל הוצאה חד-פעמית שאני אבצע במשך כל התעסוקה שלי, ומכניסים אותה כחלק מעלות השכר בכדי לנפח את מרכיב השכר בתקציב הכולל כאמצעי חסימה, זה בלתי הגיוני. הוצאות הרשות, הוצאות הנסיעה, צריך הגדרה.

השאלה רק אם זה הזמן. כל מה שאני מנסה לבוא ולהגיד, שההגדרה הזאת צריך לקרוא אותה עם הסעיף. אתה מציג פה סעיף שעוד לא דובר בו, אתה צודק.

אתה צודק שצריך לדון בו.

נכון, אין מחלוקת. פשוט השאלה היא רק לגבי העיתוי - האם כדאי לקרוא את ההגדרה הזאת כשלא רואים? מה שמעניין זה איך ההגדרה הזאת משפיעה על הסעיף של הגבלת עלות השכר בתוך התקציב, וזה עוד הרבה סעיפים קדימה. כל מה שאני שואלת, אני לא מתווכחת, אתה מעלה הערות שהן רלבנטיות ביותר, רק השאלה היא האם כדאי לדון בזה ברגע זה של ההגדרה, או כשנגיע לסעיף שיראו את התמונה הכוללת על מה זה משפיע.

מה מטרת המחוקק כשציין את ההגדרה הרחבה בצורה כזאת, למה?

מדוע אתה אומר שהיא רחבה? איזה מהרכיבים כאן לדעתך - - -

תשלומי חובה או רשות. תשלומי רשות אף פעם לא חלק מעלות השכר.
2. כל הטבה או תשלום אחר - - -

חבר הכנסת פריג', איזה תשלומים?

אני עושה את תפקידי גברתי.

בסדר, אני רוצה לעזור לך, איזה תשלומי רשות אתה מדבר לא נכנסים לשכר?

עלות שכר. עלות שכר, עלות המעביד היא ההוצאות החודשיות, המשכורת החודשית, כולל עלות המעביד. כל הוצאה שהיא לא חובה שהמעביד נותן אותה בהטבה חד פעמית במהלך כל השנה היא לא חלק מהשכר, אדוני.

ודאי שכן. הטבה שנותן המעביד בשל העסקה - - -

לא אדוני, לך תבדוק מה זה עלות שכר. בוא נוציא מה זה עלות שכר.

יש לי שאלה. קודם כל לא חייבים להתחיל בטונים כאילו אנחנו כבר במלחמת עולם.

זה עכשיו החלק הנעים. ככה הוא מדבר, אתם טועים פה.

אתה בעצמך קולך חזק, אני פעם הערתי לך?

לא.

יש לך קול חזק וחבל על הזמן.

בסדר, אני חוזר בי ומתנצל על ההערה שלי.

זה יופי.

אני מבין את השאלה, תנו לי רגע להגיד את עמדתי.

למה אתה רוצה לתת הגנה על הסעיף הזה, למה לא אנשי האוצר?

כי אני אחראי קודם כל לחוק הזה לפני האוצר, זה חוק מטעם משרד התקשורת, ואני יש לי יכולת למשוך בו גם סעיפים ולבטל אותם. אם תשמע את עמדתי, אולי תחליט שאת הדיון על הסעיף הזה עדיף לדחות מאוחר יותר. אם לא היה את סעיף 65 בחוק שמדבר על כך שתהיה מגבלה על כמה מתוך תקציב רשות הגוף החדש יילך לשכר, אז פחות היה איכפת לך איך מוגדר פה עלות השכר. סעיף 65 נמצא במשא ומתן בינינו להסתדרות. יכול להיות, לא בטוח, יכול להיות שהוא השתנה, יכול להיות שהוא יירד הסעיף הזה, יכול להיות שיחולו בו שינויים משמעותיים. אני מציע שההגדרה הזאת שאתה צודק שהיא מצריכה דיון, אבל היא מצריכה דיון בגלל ההשכלה שלה לסעיף של מרכיב השכר מההוצאות, נדחה את זה להמשך. לא נגמור את החוק הזה מבלי שיהיה דיון והכרעות על ההגדרה הזאת, אבל תנו לנו עוד קצת זמן כי אנחנו במשא ומתן עם ההסתדרות על הסעיף עצמו שמשליך על הרלבנטיות.

תקרה של - - -

היינו יכולים לקרוא את ההגדרות בסוף.

סליחה, קצת איבדנו שליטה. יש הקראה של הגדרות כנוהל, אמרנו שלא נתייחס אליהן כרגע בגלל שצריך לקרוא אותם במשולב עם הסעיפים. חבל באמת לבזבז את זמנינו כרגע על הגדרות, לא שהן לא מהותיות, לא שלא נערוך בהן דיון מקיף, פשוט צריך לקרוא אותם בהקשר. כרגע ההקשר לא נמצא. אני מציעה שנעבור לסעיף 2, נקריא את סעיף 2 נדבר עליו דיון מהותי שאפשר ונעבור הלאה.

חברים, כבוד השר, והיושבת ראש, אני הבנתי שהחוק ברובו מבוסס על המלצות לנדס בתקנה 27 מהכנסת ה-18. תיקון 27. כאשר קראתי את התקנה 27 שהיא בעצם מהווה את המהות של הרבה מהשינוי המבני, אני מבקש שנתעכב קצת על התקנה הזאת.

חבר הכנסת פריג', זה היה אמור להיות במבוא. התחלנו בהקראת הסעיפים.

אנחנו נמצאים בדיון.

לא, אנחנו נמצאים בהקראה של הסעיפים.

בסדר, בכדי שנבין את ההשלכות.

חבר הכנסת פריג', כל החומרים הועברו אליכם, היו שני דיונים כלליים שבהם כל אחד אמר את דעותיו ואת ההערות הכלליות שלו. אני אשמח כשזה יהיה רלבנטי, לדון בתיקון 27. כרגע אני מבקשת להמשיך בהקראה.

לי עדיין חסרה הגדרה אחת בסיסית של מהו שידור ציבורי.

אנחנו נגיע לזה בסעיף 7.

זה לא בתפקידים, גברתי. אני חושב שצריך להגדיר בהגדרות מהו שידור ציבורי, האם זה שידור שהציבור צריך לשלם למשל בניגוד לדברים שאנחנו יודעים שרצים פה כפי שנהוג להגדיר במקומות אחרים.

יש מקומות שזה נכון, ויש מקומות שזה לא נכון.

לכן אני חושב שצריך להעלות פה את הנושא של להכניס הגדרה בפרק ההגדרות.

למה אתה מתכוון, יש לך הצעה?

יש 8 הצעות שונות שאני יכול להביא, ואני מניח שכמעט כל אחד יכול להביא.

אגיד לך למה, תסתכל על סעיף 8 להצעת החוק שעדיין לא הגענו, וזה אולי מרמז למה הכוונה.

הסתכלתי על סעיף 7, ועל סעיף 8, קראתי אותם היטב, קראתי גם את החוק המקורי של רשות השידור לסוגים שלו. אגב, גם שם לא ממש מוגדר מהו שידור ציבורי. אני חושב שזאת שאלה שצריך לתת עליה כמה דקות את הדעת, ולהחליט אם להכניס אותה להגדרות או לא. אני למשל סבור ששידור ציבורי צריך להיות על חשבון הציבור בין השאר, זאת עמדתי. יכול להיות שיש אחרים שלא, אני לא נכנס למנגנון, אם כן אגרה כזאת, או כן אגרה אחרת.

בכל מקרה, בין אם זה מתוקצב מתקציב המדינה, או באמצעות אגרות רכב, או בכל דרך אחרת, זה על חשבון הציבור. אתה מתווכח כרגע על דרך - - -

אני חושב שצריך להגדיר מה המשמעות של שידור ציבורי. זה שאנחנו בורחים מזה ולא עושים, אני חושב שזה טעות וזה פספוס. אני חושב שלא צריך לבטל את זה בקלות כזאת.

רן, אתה מכר ותיק של הכנסת. אם הייתה הצעה, אני פשוט ביקשתי להעביר אותה. אז תעביר הצעה רן, אנחנו לא מצביעים כרגע על ההגדרות. אם יהיה מקום להוסיף הגדרה, אנחנו נוסיף הגדרה.

פרופ' אלי פולק, האגודה לזכות הציבור לדעת. מסגרת הסעיף שמדבר על שידורים לא נאמר מלה אחת על שידורים מכוונים, על אמצעי שידור מודרניים שגם אנחנו לא יודעים להגיד מה הם יהיו בעתיד.

יש תשובה לדבר הזה.

יש בהמשך.

בסעיף 71.

סליחה, בחוק. אני מדבר כרגע בהגדרות. במסגרת הגדרות כאשר נכנסים לדבר ששידורים זה דו-כיווניים, אז החסר פה של שידורים מקוונים ובכל אמצעי טכנולוגי אחר שיהיה הוא חייב להיות פה בהגדרות.

ההערה זאת הערה טובה, אבל מצאנו לה פתרון בדרך אחרת. יש פה בתוך ההגדרות, שוב, אני לא חושבת שיש מקום עכשיו להיכנס להגדרה הגדרה, אבל ניסינו לשמור גם על אחידות בתוך החקיקה, זה סיבה טכנית ההגדרה ששידורים מוגדרת בכמה דברי חקיקה. שמרנו על אותה הגדרה, ההתייחסות לאמצעים הטכנולוגיים כמו שהצעת, ואתה צודק, נגיע אליה בסעיף 71, לכן, זה להקדים כרגע את המאוחר ויש לזה מענה בתוך החוק.

לא מצליח להבין מדוע אי אפשר להוסיף פה את השלוש מלים של שידורים מקוונים וכל אמצעי שידור אחר.

זה כתוב ב-71, מה זה משנה איפה זה כתוב?

אז בשביל מה יש הגדרות? בשביל מה לדבר על דו כיוונים ועידודיים במסגרת ההגדרות? גם זה כתוב במקומות אחרים.

זאת ההגדרה והיא הגדרה מקובלת בתוך חקיקת התקשורת.

אני רוצה לענות לפרופ' פולק, שהשאלה הזאת נשאלה על ידי גם בישיבה מוקדמת שאני עשיתי עם נציגי משרד התקשורת, ולא רק שהפנו את תשומת ליבי לסעיף 71 שכולנו ראינו אותו, אלא אני זוכרת שמה שאותי שיכנע, ואולי ישכנע גם את חברי הכנסת היא שהרגולציה לגבי שידורים מקוונים לא רק שהיא לא קיימת, אלא עדיין לא יודעים מה רוצים שייכלל בה. לכן ברגע שאתה מכליל את זה בהגדרת שידורים, כל הרגולציה לגבי שידורים תופסת גם את השידורים המקוונים, כך כשזה בסעיף נפרד התאפשר לכנסת בהמשך להחליט איזה סוג של רגולציה, איזה כללים היא רוצה להחיל על שידורים מקוונים ולא החלה אוטומטית.

מה צריך את זה בהגדרות?

כלומר זה מאוד מהותי.

התשובה שלי אומרת שהעובדה ששידורים מקוונים, דהיינו, שידורים באינטרנט, או סמארטפונים, וכיוצא בזה לא נכללים בהגדרה שידורים, הדרך הזאת, השיטה הזאת היא נכונה לטעמי.

אבל 5 שנים מהיום זאת תהיה צורת השידור העיקרית.

נכון, יכול להיות אבל אתה לא יודע מה היום.

לנו אסור ולכל האחרים מותר.

זה שאלה של הגדרה כי במהות הערתו של פרופ' יקבל מענה וביטוי בסעיף בנפרד.

בסעיף 71.

כיום המצב, על פי החוק הישן, לנו אסור לרשות השידור, ולכל האחרים מותר, מה מותר? יש לנו מגבלות בלי סוף על העניין הזה.

יש מגבלות אבל מותר.

יושב ראש ועד עיתונאי "קול ישראל" בתל אביב, וחבר אגודת העיתונאים בתל אביב.

תודה גברתי. מלה חשובה שחסרה בשם החוק. זה חוק השידור הציבורי, חוק השידור הממלכתי ציבורי. אני יודע שזה נושא לדיון, אבל יותר מדי חשוב מכדי לפסוח על זה השידור הממלכתי ציבורי.

אני מדבר על שם החוק, וכמובן שאני מפנה זאת גם אל כבוד השר. השידור הממלכתי, אפילו שהממלכה, אנחנו לא מדברים על הממשלה, הממלכה כמו מוסד הנשיא, הממלכה נותנת לשידור להתנהל באופי ציבורי, אבל הממלכה אחראית, והשידור הזה מתייחס גם לממלכה על מערכותיה ועל מלחמותיה. תודה רבה.

התפיסה של שידור ממלכתי כבר לא התפיסה, זה היה נכון לגבי חוק רשות השידור.

התפיסה של שידור ציבורי מבטאת את המהות של השידור הזה, שידור לכולם, למען כולם. על המימון עוד יהיה דיבור פה, אבל זה מבטא בצורה המדויקת ביותר את סוג השרות הזה. השרות כשידור ממלכתי, כאשר אנחנו מדברים על שמירה על עצמאות של גוף השידור הזה, יכולה להעיד באופן שאינו מדויק על מהות השירות. לכן אני מציעה להשאיר את זה כשידור ציבורי.

אני חייב להעיר הערה לוגית. גברתי, רק משפט לוגי מאוד חשוב.

אדוני, אני מצטערת. הערת, קיבלת תשובה. תודה.

אני מודה מאוד, אני מתנצל, זה פשוט מבחינת המהות.

מדוע רק חוק החברות מוזכר ולא פקודת החברות מוזכרת, ויש שתי משמעויות? אני מבקשת להכניס גם את פקודת החברות.

היא מוזכרת.

היא מוזכרת בחלק הרלבנטי.

אני מדברת על ההגדרות עכשיו, בפנים אני יודעת שזה נזכר אבל לא בהגדרה.

יכול שיהיה צורך בשלב הניסוח, נעביר את ההגדרה לסעיף 1. זאת הערה ניסוחית. תודה.

זה לא רק ניסוחי, זה מהותי.

אם יהיה צורך להעביר את זה לסעיף 1, אני אעביר את זה לסעיף 1 בשלב הניסוח.

אתם מתייחסים בהצעת החוק לפקודת החברות, ואתם לא מגדירים את פקודת החברות. צריכה להיות הגדרה בפרוש לפקודת החברות, ולא רק חוק החברות. דבר שני, אני לא רואה פה הגדרה לארגון יציג ואני לא רואה פה הגדרה לעובד, ומכיוון שהחוק הזה עומד להתייחס למערכות יחסי עבודה, צריכה להיות פה הגדרה גם של ארגון יציג וגם של עובד.

קארין, וליועצת המשפטית שאלה. האם הצעת החוק, התזכיר שאנחנו דנים בו עכשיו היא דומה להצעה והתזכיר שפנינו לציבור שהופץ בשביל לקבל דוחות?

למיטב ידיעתי כן, אבל אני לא ערכתי השוואה. מי שתוכל להעיד על זה זאת גברת דנה נויפלד.

אני רק רוצה לומר לאדוני באופן כללי. תזכיר מופץ כדי לקבל הערות כדי שיוכלו לדון בהערות, ולאחר הפעלת שיקול דעת יחליטו שיש מקום לקבל אותם, להטמיע אותם בנוסח הצעת החוק. לכן, דווקא תזכיר שזהה לחלוטין לנוסח הצעת חוק יכול להעיד במקרים מסוימים שלא הייתה שום פתיחות לקבלת הערות. אני פשוט מעירה את תשומת ליבך לעניין הזה.

אני שאלתי שאלה מוגדרת.

אם על חלק מהדברים חבר הכנסת פריג' התעקש, אני אהיה מוכן להחזיר את זה אחורה למודל הקודם.

אני לא מתעקש, אני רוצה לדעת, כבוד השר, גלעד.

חבר הכנסת פריג', היו מעט שינויים, אני חושבת שהשינויים שנעשו הם דווקא לטובת העניין, הם שינויים מבורכים, אני מברכת עליהם. אם תרצה, אני בטוחה שתקבל התייחסות לגבי סעיפים ושינויים שנערכו מאז התזכיר לחוק המוצע.

כי האותיות כל כך קטנות, מזכירים לי את ההלוואה הבנקאית....

לפחות שישימו במארקר לגבי השינויים שנדע אותם.

אין הליך כזה מעולם.

לגבי העובד והארגון יציג, יש איזה תשובה, יש התייחסות?

ככל הנראה לא מצאו צורך בהגדרות כאלה.

למה, כי אין עובדים, זה לא ארגון יציג?

לא, אין עובדים, זה רשות בלי עובדים.

אם תהיו בשקט, תקבלו תשובה מעורכת דין נויפלד. בבקשה.

לא רוצים להתמודד מה זה רשות.

אני רוצה להעיר שוב הערה שהיא טכנית, ואז יש פה את נציג הממונה על השכר שיכול לתת תשובה מהותית.

הוא יסביר לנו מה זה שידור ציבורי, זה באמת יהיה - - -

חבר הכנסת נחמן שי, שאלו על עובד לא על שידור ציבורי עכשיו.

אין פה הגדרות לעובדים זה העניין.

חבל, אתם מפריעים, היא רוצה לתת לכם תשובה.

ההגדרות משמשות לצורך סעיפים מסוימים. אם ההגדרות מופיעות למעלה, זה אומר שהם משתמשים בהם יותר מפעם אחת לאורך החוק. אם יהיה צורך בהוספת הגדרות נוספות, אם לא יספק מה שיש בתוך הסעיפים הרלבנטיים, כמו שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, היא תוסיף את ההגדרות במקומות הרלבנטיים ככל שיהיה בהם צורך. עד שלא יתחילו הדיונים וההקראות בסעיפים המהותיים, עד שלא נסיים את הדיון בהגדרות, לא תוכלו לראות האם אכן יש צורך בהגדרה או לא.

אז השאלה היא, מכיוון שהחוק מתייחס לא רק לעבר אלא גם לעתיד בעיקר, הוא מתפרס על העבר ועל העתיד, העתיד הוא בפרוש יחסי עובדים בארגון היציג. מה זאת אומרת, אם יהיה צורך? אנחנו לא מבינים את הפרשנות הזאת.

אולי יצליחו למנוע התארגנות עובדים, זה הכול. אני לא מבין, למה אין צורך בהגדרת ארגון יציג?

כי לא צריך עובדים.

- - -

אני לא מבין, אין הגדרה כללית?

אני מבקשת לשמור על שקט.

נמצא בחוק הסכמים קיבוציים. חוק הסכמים קיבוציים מסדיר את מעמדו של ארגון יציג, ומגדיר מהו ארגון יציג. נושא של הגדרה של עובד מוסדר, בעצם יש לו מענה בפסיקה של בתי דין לעבודה. למיטב ידיעתי, אין לנו סיטואציות של חקיקה שמסדירה היבטים שאינם ספציפיים לדיני עבודה שנכנסת להגדרות האלה. אין הבדל בין תאגיד השידור הציבורי, לבין כל גוף אחר במגזר הציבורי, או במידה רבה גם מהמגזר הפרטי לגבי מעמדם של עובדים, מעמדו של ארגון יציג. אין בחקיקה הזאת שום דבר שמונע עבודה - - -

לא, אבל מדובר על קליטת עובדים פה, זה לא ככה.

- - -

התשובה שהיא קיבלה שאין תשובה. זו תשובה מצוינת, למה אנחנו עושים דיונים בכלל?

אתם רוצים פילבסטר, בסדר.

התשובה היא שזה לא מתאים לדבר החקיקה.

- - - טובת העובדים.

גברת תמנה, את רוצה לצאת.

הכול מכור מראש, לא נורא - - -

מה זה דיקטטורה? מותר לאנשים לדבר.

גם לדמוקרטיה יש גבולות. אני נותנת יותר מדי.

מה התשובה הסופית שאני אבין, שאני אדע.

היא נתנה לך.

שאין מקום להגדיר את זה בחוק הזה זו התשובה. אין מקום לכלול הגדרות ספציפיות לחוק זה, הגדרות לעובד והגדרות - - -

עובדי רשות השידור הם לא יותר ולא פחות מאף עובד אחר במגזר הציבורי נקודה.

הפכו אותנו למצורעים...

ולכן מסלקים אותנו.

- - -

למרות שהם אנשי תקשורת, והם מנסים להלך אימים, הם לא יותר ולפחות מאף עובד אחר במגזר הציבורי, ואכן, לא צריך לתפור עבורם מעמד מיוחד לוועדים שלהם מעל כל ועד של תאגיד אחר ציבורי.

גלעד, צריך להגיד אבל את האמת, שבסעיף 65 אתה כן עושה להם הסדר מיוחד.

סעיף 65 נמצא במשא ומתן.

אם זה כך למה לא קיבלנו - - -

אני רוצה להבין, אם עובדי רשות השידור הם לא יותר ולא פחות מעובדים אחרים, אז מדוע מתייחסים אלינו כמו שמתייחסים אלינו ומגרשים אותנו ממקום העבודה שלנו? מגרשים 2,000 אנשים בלי שום חמלה, בלי שום הסדר ובלי שום הגיון. אז אנחנו באמת רוצים שתתייחסו אלינו כמו אל כל העובדים במדינה הזאת. באמת, זה בדיוק מה שאנחנו רוצים.

קארין, את שומעת את הדברים, - כן, שמעתי הלאה - זה נורא מעצבן הגישה הזאת. הגישה, אני אומר. אני ציינתי, אני רציתי מארקר לגבי השינויים, דילגתם.

חבר הכנסת עיסאווי, יש לך עוזרים פרלמנטאריים.

שמעתי, עזבי את העוזרים הפרלמנטאריים.

אז תעשה אתה.

זה המינימום שבמינימום היה אפשר לעשות.

יש ליועצת המשפטית הערה.

שמענו את ההערה לגבי ארגון העובדים. אמרתם והמשכתם, נו, תנו תשובה משכנעת.

הערתי, בעצם שאלה לכבוד השר. סעיף 1 כולל הגדרה של השר – "השר חבר הממשלה שהממשלה הסמיכה אותו לבצע חוק זה. כידוע, הגדרה מסוג זה היא הגדרה מאוד נדירה בחקיקה ישראלית כי בדרך כלל חוקים מגדירים מיהו השר האחראי על ביצוע חוק מסוים". צריך להזכיר שגם כשחוק מגדיר מיהו השר האחראי - - -

זה לא המצב הקיים היום לגבי חוק רשות השידור?

אז מה? יש חוק חדש. זה לא שעושים תיקונים לחוק הקיים. זה חוק חדש והשר עצמו כשהוא ישב כאן שהוא השר האחראי לחוק הזה, ואינני מבינה מדוע לא מגדירים כאן את השר כשר התקשורת כפי שמקובל בכל חוקי התקשורת ובכל חוקי השידורים. אני צריכה להזכיר שגם אם ההגדרה תהיה השר שר התקשורת, עדיין יש לממשלה מכוח יסוד הממשלה סמכות באישור הכנסת, וזה ההבדל, להעביר תחומי פעולה משר אחד לשר שני. תודה רבה, אז השר יהיה שר התקשורת.

קיבלתי. שר התקשורת.

אני עורך "בקול ישראל". השר אמר שאין שום הבדל בין העובדים של רשות השידור לעובדי - - -
איפה החובות שחייבים לעובדים במשך שנים שלא קיבלנו את כל התוספות.

אני מצטערת, זו לא הערה להגדרות.

זה כן. ברגע שהשר אמר שמתייחסים אלינו כמו כל העובדים אז בבקשה.

תודה.

חבר הכנסת צור.

צר לי שלא הייתי גם ברוב הדיונים הקודמים. אם השר יכול לעדכן אותנו, אני חושב שזה יוריד אולי הרבה מהמתח, למרות שהוא לא יכול בטח לפרטים. בכל מה שקשור לסוגיית המשא ומתן בין ההסתדרות לבין הוועדים,

ועד של העובדים - - -

אין משא ומתן.

רגע, תן לשאול. שמעתי אתכם בסבלנות. מתוך כוונה באמת שבסוף החוק הזה כן יוכל להתקדם קדימה, אבל גם מתוך מגמה שהעובדים לא ירגישו זורקים אותנו לרחובות, כמו שאומרים פה, אלא בכל זאת דואגים לזכויות המגיעות להם, אז האם יש משא ומתן כזה? האם זה עדיין לא התחיל, זה מתקיים, אולי נקבל איזה רקע בעניין הזה.

אין שום בעיה, פרט לזה שבדיון הקודם עדכנתי לגביו, רק דומני שאתה לא היית, אני מוכן לחזור על הדברים שוב, אין שום בעיה.

הוקם צוות משא ומתן מטעם הממשלה, כאשר חברים בו הממונה על השכר קובי אמסלם, ראש אגף תקציבי אמיר לוי ואנוכי, יחד עם הפקידים הבכירים, אגפים הרלבנטיים באוצר, וגם משרד התקשורת.
מנגד, ההסתדרות היא זו שמייצגת את כלל הוועדים, ביחד עם אגודות העיתונאים. התקיימו כבר מספר פגישות, מיפינו את הנושאים שאני יכול להגיד באופן כללי, הנושאים המרכזיים במחלוקת הם - מה יהיו תנאי הפרישה של העובדים שייאלצו לפרוש. אני הדגשתי בפעם הקודמת שבכל מקרה, לא משנה איפה זה ייגמר, אני מקווה שזה ייגמר בסוף בהסכמה, אבל מדובר בתנאים שבעיני הם הוגנים מאוד, הם בוודאי הרבה יותר הוגנים וראויים מעשרות אלפי עובדים שאיבדו את עבודתם בשנים האחרונות במדינת ישראל, ואני אמשיך לפעול כדי שהתנאים הללו יהיו תנאים גבוהים.
נקודה שנייה שהיא במחלוקת, כמה עובדים מתוך רשות השידור שאמורה להיסגר תהיה חובה על המנהל החדש של הגוף החדש לקלוט. כרגע המתווה שהיועצים המקצועיים שיעצו לוועדת לנדס בנו, הוא גוף של כ-750 עובדים, הממשלה ממשיכה לבדוק את הנושא הזה לעומק, זו הסיבה גם לכותרות שאתם רואים לאחרונה בעיתונים על אנשי תקשורת כאלה ואחרים שאנחנו מחפשים שייעצו לצוות בראשותו של רם בלניקוב, כאשר אני אמרתי, ואני חוזר ואומר, שאני בהחלט חושב, זו עמדה ברורה שיש רבים בתוך רשות השידור שראוי וימשיכו והם עובדים טובים ומסורים - - -

צריך לעשות את זה בתוך החוק.

אז למה לאפס את הוותק שלהם גלעד, את הטובים? למה לאפס להם את הוותק?

תני לי להשלים את דבריי ואז תוכלי להגיד לי את מה שאת רוצה.

קודם כל לא אמרתי שהעמדה הסופית היא שצריך לאפס להם את הוותק. אני בהחלט חושב שכשדנים במעבר של עובדים או כמות שלהם, צריך גם לדון באיזה תנאים הם יעבדו בגוף החדש. הם לא אמורים ללכת ללא נודע באופן טוטלי, אלא אם כן מתוך בחירה שלהם, למשל, אם יוחלט שפיצוי הפרישה, או הפנסיה, או אינני יודע מה הוא ברמה כזו שעובד יגיד, קודם כל תנו לי את זה, אני אחליט לפי התנאים שיהיה בו הגוף החדש, אם אני רוצה לעבוד בו או לא רוצה לעבוד בו. בסופו של דבר אני לא יכול לכפות על עובד אם הוא לא רוצה להמשיך ולעבוד, גם אם אני רוצה אותו לעבוד שם.

אבל לעשות את זה בחקיקה.

חבר הכנסת פריג', אני רוצה להזכיר לך שרשות השידור היא תאגיד סטטוטורי, ולכן אם רוצים לשנות את המבנה שלו, ובכלל את כל צורת קבלת ההחלטות ומבנה המוסדות שלו וכו', אין לנו ברירה אלא להביא שינוי חקיקה, זה לא דומה לנמלים, זה לא דומה להרבה גופים אחרים, או חברות ממשלתיות, כי כל קיומה של רשות השידור ואיך היא בנויה ואיך היא עובדת, מתבצע על ידי חוק, לכן זה מצריך שינוי חקיקה.

הסעיף השלישי שנמצא במשא ומתן, זה הסעיף שהזכרתי קודם סעיף 65 שעוסק בתקרת עלויות השכר הכוללת, מתוך סך תקציב השידור הציבורי. המטרה שמאחורי הסעיף הזה הייתה כדי שאנחנו נוכל לדעת הרבה שנים קדימה שסכום מסוים תמיד יילך לטובת התוכן שייראה על המסך, ההסתדרות מצידה יש לה עמדה נחרצת הפוכה בעניין הזה, כי היא אומרת אין את הסעיף הזה בשום גוף אחר, ואנחנו נמצאים במשא ומתן על הסעיף הזה - כאן עומד המשא ומתן.

מה קורא עם הרדיו?

ברשותך, יש לי שאלה ליועצת המשפטית והערה לסדר. לגבי השאלה, העניין הזה הוא נכון מבחינתנו, כפי שאת הגדרת אותו שצריך השר להגדיר מיהו השר הממונה. המשמעות היא בעצם שעכשיו בקביעה הזאת שיש שר ממונה בעצם, אנחנו מכניסים בדלת הראשית את כל המערכת הפוליטית פנימה.

ממש לא.

אני ויתרתי כרגע להיות השר הממונה.

גלעד, ברשותך, לפחות אני מנסה להבין - - -

לא, אבל קודם כאשר היא העלית את זה, אמרתי, אז תורידי את זה.

לא, להיפך, הערתי שהשר יהיה שר התקשורת.

אני לא בעמדת ויכוח עכשיו בכלל. אני בעמדה של הבהרה להבין בדיוק מהי המשמעות מכאן כדי שגם יש לזה אחר כך השלכות כמעט בכל סעיף. זה שאתה אומר אני רוצה להיות, או לא רוצה להיות, יש לזה השלכות שתגענה עד סוף החוק, אני רוצה פשוט לקבל את ההבהרה.

הצעת החוק עצמה והחוק בנוסחו הסופי כפי - - - תכין אותו, מטיל שורת תפקידים על השר. השאלה היא מיהו השר שעליו יוטלו התפקידים בנוסח הסופי כפי שיגובש. האם השר יהיה השר שהממשלה תחליט מעת לעת, זה נותן איזשהו ניחוח, הייתי אומרת, של צעצוע פוליטי שמפקידים, או שאנחנו יודעים שיש שר שהוא שר תקשורת שהוא אחראי על החוק, דהיינו, ככל שצריך להתקין תקנות למשל, ברור, נכון שלצורך זה יהיה שר לשם דוגמה, תפקיד מובהק של שר, מיהו השר, האם זה שר התקשורת, אלא אם כן הממשלה באישור הכנסת העבירה את האחריות לשר אחר, או שזה הממשלה מחליטה מעת לעת לפי איזשהן קוניוקטורות פוליטיות שמתאימות לנקודת זמן מסוימת. ואני חשבתי שראוי שיהיה ברור שהשר הוא שר התקשורת ולא משהו שעלול להריח נינוח פוליטי.

שר מתחלף זה הכוונה?

שזה לא יהיה שר שיוחלט על כך במסגרת - - -

כמו שהיה בעבר.

כמו שהיה בעבר, אלא סתם – מטבע הדברים זה צריך להיות שר תקשורת במהלך הדברים הרגיל, אבל ברור שיש תכתיבים לשר.

ברור. אבל לגבי המהות - - -

ההגדרה לא מוסיפה ולא נוטלת תפקידים מהשר.

אני רוצה ברשותכם לפנות לשר. אני אומר את זה כאן, שאלת העובדים כפי שכבר אמרתי לך בשיחה יותר מפעם אחת, היא שאלת מפתח בכל התהליך הזה. אני , למשל, וזה לא סוד, ארצה מאוד שהוא יגיע לכדי סיום, כמובן ננסה להשפיע עליו מה יותר, ויש לנו המון שאלות והמון עניינים להביא את זה לידי ביטוי. אני אומר לך, ואני הצעתי את זה לך. זה שהממשלה פועלת אל מול העובדים זה בסדר גמור, זה תפקידה. אני מאוד מבקש, כי אם לא, לדעתי, לא נתקדם פה סנטימטר, וזה ייהפך בסוף למאבק של הורדת כוחות, הורדת ידיים.
אני ביקשתי, אפילו הייתי מוכן לקחת על עצמי את הצרה הזאת, להקים ועדת משנה של הוועדה שתבוא בדברים כדי שתעסוק בנושא אחד בלבד, והוא נושא העובדים. אני אומר את זה כאן בצורה הכי ברורה, אני מציע את זה, אני מציע שנדון בזה, כיון שאין בחקיקה התייחסות מלאה שעוסקת בשאלות האלה.

נכון, ואני לא כל כך מבינה למה, אנחנו ניקח לעצמנו את תפקיד הממונה על השכר.

לכן פניתי לשר ולא אלייך.

- - -

בבקשה, חבר'ה, אני מדבר שוטף, מה העניין? אני לכן לא פניתי לגברתי. אילו הייתי חושב שזה בסמכות גברתי, הייתי פונה אלייך. אני סברתי שמין הראוי בעניין הזה לפנות אל השר כי מה אנחנו מדברים פה? אנחנו כל הזמן עוסקים בחוק, אבל לא מדברים על החוק. זאת אומרת, אנחנו כל הזמן עוסקים בשאלות הנוגעות למעטפת שהן ציבור העובדים וההתייחסויות וההפרעות. אני לא מתייחס עכשיו הפרעות טובות או לא טובות, אני לא נוגע בשאלה הזאת. אני מציע לאדוני, זאת יכולה להיות הצעה שגם לגברתי, שתוכלי לרוץ בדרך המלך, לעסוק בשאלות הענייניות הנוגעות לחוק מה נכון, מה לא נכון, אלה שאלות מקצועיות של תבנית חדשה שמנסים לבנות אותה, מנסים להוציא מתחת ידינו כולנו את התוצאה הטובה ביותר, אבל עדיין ברקע יש את ציבור העובדים, ואני לא אגיד כמה הם, כי כבר קצת התבלבלתי מהנתונים.

קיבלנו מסמך רשמי עכשיו.

אבל כיוון שלא הגעתי עד סוף הרשימה, אז אמרתי שעוד לא קראתי את הכול. ברשותך, אדוני, אני מציע שאפילו נקיים שיחה על העניין הזה. אין לי ספק שזה יכול לקדם בצורה מאוד משמעותית את כל השיח, את הרוח פה, כי אתה ואני רוצים, אתה ואני פחות או יותר אני מניח, להגיע לאותם תוצאות, אבל גם לדרך יש משמעות מאוד חשובה ומרכזית. אני אומר לך, 2,000 או 1,600 פלוס 80, רובם המכריע יודע בדיוק איך מקומו. חלקם הלא קטן, גם משיחות איתם, זה איך לחשוב על היום שאחרי. לכן אני מציע לך, אני מוכן לקחת על עצמי את המשימה הכמעט בלתי אפשרית הזאת. תודה.

- - - אבל לא איכפת לה מה המהות, היא רוצה היסטוריה, אנשים הם בהמות, הם רוצים - - -

אני לא צריך פרשנות בחיי, אמרתי את הדברים ברור.

סליחה, אדוני, עוד הערה אחת אתה בחוץ.

מתוך הערכה רבה לאיתן שהיה גם השר הממונה, והוא כבר שוחח איתי מספר פעמים בעבר על עניין העובדים והצורך במציאת פתרון, אני מוכן שנדבר לאחר הישיבה, תסביר לי קצת יותר. אני מבקש לא נפתח את הדיון עכשיו, אבל יש פה דברים שהם קצת מתנגשים כפי שנאמר כאן עם התפקידים של הממונה על השכר, תסביר לי מה בדיוק.

אנחנו נשב, אני לא רוצה עכשיו כאן לפתוח את הדיון. בכל זאת, כנסת זו כנסת, ממשלה זו ממשלה, וגם בפעמים הקודמות כשעבדנו על החוק הקודם, היו תהליכים של הכנסת שהכנסת הובילה אותם, והיו תהליכים שגם פעלנו אל מול, גם בחוק הקודם, בחוק שסורס לגמרי, ובגלל זה בין היתר אנחנו הגענו עד כאן.

כדאי להזכיר גם את עובדי החינוכית ששר החינוך מתעלם מהם, בבקשה. - - - לייצג אותנו, נכון, אנחנו קטנים מספרית, אבל עדיין מדובר ב-200 עובדים.

חברת הכנסת בירן.

אני רוצה לנצל את נוכחותו של השר בשביל להעיר הערה קטנה על סעיף 65.

השר יהיה פה כל יום בכל דיון, לא יהיה שום בעיה. תרגישי נוח להעלות את זה בעיתוי נוח לך.

בסדר, נקודה אחת משמעותית, מכיוון שהשר כן התייחס לזה בדבריו. אני חושבת שהבעיה עם סעיף 65 היא לא רק העניין שזה יגביל את השכר לרמות כאלה ואחרות, אני מקבלת את הלגיטימציה ואת זכותו גם של השר, גם לקבוע בגוף ציבורי לעשות דיון לגיטימי על רמות השכר, הכול לגיטימי. מה שמפחיד בסעיף הזה הוא העניין התקדימי שבו. למשל, הגעתם להסכם, וידוע מה רמות השכר, ופתאום עולה שכר המינימום, ופתאום זה לא נכנס ב-35% מה זה אומר? שהחוק של רשות השידור הוא מקדים וקודם לכל חוקי מדינת ישראל האחרים? אני רק רוצה להגיד, אני חושבת שמבחינתי זה הדבר המפחיד בסעיף הזה.

את צודקת בעניין הזה, עמדתי כעמדתך, לכן יש דיונים גם בתוך הממשלה על נוסח הסעיף, וגם בינינו ובין ההסתדרות, זה לא צריך לגבור על הסכמים ארציים שההסתדרות משיגה עבור כלל העובדים במשק. כפי שאמרתי, אני לא רואה את עובדי השידור כיותר או כפחות מיתר העובדים בשרות הציבורי.

אני שמחה לשמוע.

אבל היה להם מעמד, למה לא - - -

היה מעמד מיוחד לעובדי הרשות, למה ביטלו אותו, זה מה שאני שואל. אתה עכשיו מוריד את מעמדם מה שקודם היה להם, זאת השאלה, למה אתם עושים את זה?

איזה מעמד מיוחד היה להם?

בחוק הקיים כתוב שאנחנו כעובדי מדינה עצמאיים שלנו ואנחנו בהתחשב בתפקידים שלנו, כמו ששוטר עובד כמו כל עובד, רק יש לו תפקידים מיוחדים - הפעם לא כתוב.

אבל אתם לוקחים את הדברים שלי בכלל לא למה שהתכוונתי. ברור שרמות השכר בהתאם לתפקידים וכל מקצוע בהתאם למאפיינים שלו, וכל אחד עם האפיונים של התפקיד שלו והדרישות ורמות השכר. אני עניתי לחברת הכנסת בירן בנושא של הסכמים ארציים שחלים על כלל עובדי המגזר הציבורי, בעניין הזה אני לא חושב שעובדי השידור הציבורי הם צריכים להיות שונים מיתר עובדי המגזר הציבורי.

- - - אנשים שעוסקים בעבודה עיתונאית למשל, זה מקצוע אחר מאשר מקצועות אחרים.

אבל אתה מדבר על עניין החוזים האישיים שיש או אין - - -

אני לא מדבר על כסף, אני מדבר על אתיקה עיתונאית, אני מדבר על כללים מסוימים שאתה לא יכול - - - עליהם בגלל המקצוע המסוים שבו הם עוסקים, והוא מקצוע ייחודי, אין כאלה אחרים חוץ מאשר הטלוויזיה החינוכית בשרות המדינה.

עובד רגיל לא יכול להביע את דעתו, עובד רגיל לא יכול לשאול שר.

קודם כל עובד רגיל יכול לשאול שר, ועובד רגיל יכול למתוח ביקורת על שר בכל משרד ממשלתי, בכל עמדה, לא מבין מאיפה - - -

אף עובד לא יכול לענות לשאלה שלי בלי אישור לדבר?

יש כאן עובדים שעומדים לדין משמעתי על חריגה מכך.

סליחה, אף אחד לא התפרץ, רק לחברי כנסת מותר להעיר הערות ביניים.

אני רוצה להמשיך עוד משפט אחד. האם בהליך משמעתי רגיל אתה יכול לשאול עובד מדינה מאיפה הוא קיבל אינפורמציה מסוימת, התשובה היא כן, אתה לא יכול לשאול עיתונאי - - -

חבר הכנסת נחמן שי, אני הייתי מציע בשביל כבוד הכנסת, כשחבר כנסת מעלה תהייה, שיציע מה הוא רוצה לשנות בחוק, כי דיון עקרוני תיאורתי אפשר לנהל שעות ארוכות גם מחוץ למסגרת הישיבה, אבל אני לא מצליח להבין מה אדוני מבקש לשנות. אם אדוני יצביע לי על סעיף כאן שהוא הבעיה ואותו רוצה לשנות, ויציע נוסח, אני מוכן לשקול את זה. אני פתוח לכל שינוי.

לעו"ד נויפלד יש הערה בעניין הזה.

דווקא לעניין המשמעת יש פתרון, זה פשוט כי אתם לא מאפשרים את הדיון. אבל לסעיף 50 מדבר על דיני המשמעת שיחול על אותם עובדים, והוא מכיר בזה שזה יהיה בשינויים מחויבים ביחס לעובדי המדינה. כאשר נגיע לסעיף הזה נוכל להסביר.

לכן המשמעת חלה על עובדי רשות השידור. חוק שרות המדינה משמעת מוחל גם בשלבים מסוימים בחקיקת הממשלה על עובדי רשות השידור, לכן בנקודה זו אין באמת שינוי מהותי בין פה לשם.

רק בחובות לא בזכויות.

אנחנו חלוקים אתכם כאיגוד ארצי על עניין המשמעת לא מהיום, זאת עובדה. זאת עובדה לא נכונה שנמסרה לך.

סליחה, לא כך מתנהל דיון. סליחה.

רק אתם מדברים, אנחנו אסור לנו.

אדוני, עוד הערה תהיה בחוץ.

את מבינה קארין?

כן, אני מבינה. אני מבינה שאתה תאפשר לי לנהל את הדיון.

תדברי, אף אחד לא מפריע לך.

אני מבקשת להוציא אותו.

לכן, לאור כל השיחה שהייתה כאן, וזה כקליפת אגוז להגדרה של עובד או עובדים, ואני מעריכה שיודעים ומעריכים איזה סוגי עובדים, יש חשיבות בחוק הזה, וגברתי, אל תשכחי זה חוק ספיישל, זה לא עוד חוק נוסף על החוקים האחרים שיש במדינת ישראל, ולא עושים שום השלכה לחוק אחר בעניין הזה, זה החוק ואין בלתו, לכן בחוק הזה הכול צריך להיות מוגדר.

עו"ד הורנשטיין, מה הטענה?

שאין הגדרה של עובד.

דיברנו על זה, נכון?

לא, אבל אני חוזרת עכשיו.

אבל דיברנו על זה, עברנו.

אבל לא קיבלתי תשובה.

התקדמנו הלאה, עו"ד הורנשטיין.

קיבלת תשובה, אולי את לא מסכימה איתי. קיבלת, אין צורך להגדיר כאן שונה מחוקי עבודה אחרים ומחוקים אחרים.

קיבלת תשובה, את יכולה לא להסכים איתה, זאת זכותך הבלעדית, אבל אנחנו התקדמנו.

אני מבקשת להקריא את סעיף 2 בבקשה.

מה עם העובדים?

ומה עם הציבור? זה כנראה מה שחושבים אצלכם.

- - -

אני יכול להביא לך 100 אלף חתימות שכולם רואים ערוץ 1 - - - חבל על הזמן.

אתה רוצה לצאת?
סעיף 2, בבקשה.

פרק ב – הקמת התאגיד השידור הציבורי ותפקידיו.

סעיף 2 – מוקם בזה תאגיד השידור הציבורי.

לגבי סעיף 2, אני מבקשת הסבר.

זה הסעיף שלמעשה מקים את תאגיד השידור הציבורי. אני רוצה לומר, הסעיפים שיוקראו היום ובהמשך הם כולם הסעיפים שמסדירים את הגוף החדש כפי שהוא יפעל. זה הסעיף שלמעשה מקים את תאגיד השידור הציבורי.

יושב ראש האגודה לזכות הציבור לדעת.

נדמה לי שהשידור הציבורי יש לו תפקיד מאוד מיוחד במדינת ישראל, ולכן הייתי מבקש להוסיף מלה אחת לשם - חוק השידור הציבורי הישראלי, כי יש הבדל בין השידור הציבורי במדינת ישראל.

אבל נדמה לי שזה חוק שחל במדינת ישראל. אני לא מסכימה להביא את זה.

לא, מדובר על שם השידור. כל מקום כאן והלאה השידור הציבורי יופיע כשידור הציבורי.

אבל אדוני לא היה מעלה על דעתו שזה יהיה חוק השידור הציבורי הקנדי.

ועוד איך הוא מעלה על דעתו, משום שיש פה סעיפים בחוק הזה שמנתקים את החוק ממדינת ישראל והווייתה.

מישהו מחברי הכנסת יש לו עניין בהצעה?
חבר הכנסת נסים זאב, הערה.

אני מבקש לכתוב השידור הציבורי היהודי. אני מבקש הצבעה על זה.

בסדר, שמעתי אותך, זה הסתייגות?

השידור הציבורי במדינת ישראל, יש לו תפקידים מאוד ברורים וחשובים שקשורים להוויה במדינת ישראל שלצערנו אנחנו יודעים שאנחנו לא במדינה פשוטה ולא ככל הגויים. ההגדרה של השידור הציבורי שהוא ישראלי ושהוא נמצא בתוך מדינת ישראל, ויש לו תפקיד מיוחד בתוך מדינת ישראל, הוא לטעמי מהות השידור הציבורי.

מה מדאיג אותך?

סליחה, ללא זה, אין שום צורך בשידור ציבורי במדינה. לשאלה לגבי מה מדאיג אותי, אם אתה תסתכל על מטרות השידור, אתה תראה שאין מלה אחת במטרות השידור ששמים את השידור בתור שידור ציבורי ישראלי, ולכן זה לא מקרי.

סליחה, גם ריהד סאלח הוא גם ישראלי.

לא שכחתי.

חבר הכנסת נסים זאב. למישהו מחברי הכנסת יש עניין בהצעה? בקשה, חבר הכנסת שטבון.

אני מבין את הערתו בא' ובע', אם בסעיף 7 שזה סעיף משמעותי - - -

חבר הכנסת שטבון, אנחנו לא בסעיף 7, אנחנו בסעיף 2. נגיע לסעיף 7 אני אשמח. חבל, אנחנו לא מצביעים עכשיו על סעיף 7.

אני רואה שלסעיף 7 יהיה את הפתרון לשאלה שהוא אומר.

תודה.

אנחנו לא קיבלנו הבהרה מהו תאגיד השידור הציבורי. הוא חדש, לא היה כמוהו בהיסטוריה של מדינת ישראל. אחרי 67 שנה, יפה, עושים מהפכה, אני רוצה לדעת מהי. מהו תאגיד השידור הציבורי, מהו?

טכניקה חקיקתית היא, תמיד שקודם כל מודיעים על הקמת משהו, גוף חדש, ואז מפרטים מהם תפקידיו, מהם המוסדות שלו, מהם האורגנים שלו, וכך הלאה, אבל קודם כל צריכים להקים. אומרים, מוקם מוסד לביטוח לאומי, המוסד לביטוח לאומי יעשה כך וכך, וכך הלאה באלף ואחד גופים סטטוטוריים שקודם כל מקימים אותם.

לפני היעשה לא צריך להגיד מה המטרה שלו?

לא. זה הערה לגבי סדר הדברים.

סליחה, תינוק שנולד קודם כל קוראים לו שם עם הברית מילה לא? אחר כך מתכננים מה הוא יעשה בהמשך החיים שלו.

זה שונה.

יש עוד הערות לגבי סעיף 2 בלבד.

אני לא רואה שום התייחסות פה לרשתות קול ישראל בתאגיד החדש.

רגע, לא הגענו, אנחנו רק אומרים שזה נולד.

גם בסעיף 7, דרך אגב, זה לא מופיע.

אבל לא הגענו לשם.

אני מזכיר שההערה הזאת עלתה גם בדיון הקודם, הודעתי שאנחנו נציע נוסח שיכיר בו.

תאגיד, איזה סוג תאגיד? מה שברור שזאת לא חברה ממשלתית, מזה אתם מתחמקים הרי מחברה ממשלתית, זה ברור. אבל כרשות יש - - -

את רוצה חברה ממשלתית? ההסתדרות דורשת חברה ממשלתית? אם זאת עמדה, פרוטוקול, אנחנו נשקול ונחזור עם תשובה.

אדוני, לא אמרתי את זה.

אל תגיד מתחמקים, תפסיקי להדביק כל הזמן תארים. אני לא מתחמק, רוצה חברה ממשלתית אולי נסכים.

לא, אני לא מתחמקת, אתה לא מכיר אותי, תאמין לי אני לא מתחמקת.

לא, את הודעת שאנחנו מתחמקים, אז תבררי מלים.

לא, אני לא הודעתי כלום. שאלתי מה זה תאגיד. מה שברור אמרתי, שאתם מתחמקים מזה שיהיה חברה ממשלתית. עכשיו עדיין זה תאגיד, איזה סוג תאגיד?

תאגיד סטטוטורי.

זאת אומרת שמה? להגיד מחר רוצים להפריט - - -

מה את רוצה הרצאה בענייני תאגידים?

באמת, את עורכת דין.

אז מה אם אני עורכת דין, אז זאת תשובה?

אז את מכירה הגדרה תאגיד.

אני שואלת, יש גופים שמוקמים בחוק כתאגידים, המטרות שלהם, האורגנים שלהם, הפונקציות שהם צריכים למלא בכך על המוגדרים בחוק, וזה מה שנקרא תאגיד סטטוטורי. נתתי לגברתי את הדוגמה של המוסד לביטוח לאומי, אבל יש המון תאגידים סטטוטוריים.

כמו רשות השידור היום, אין פה שום הבדל.

כמו רשות השידור היום, נכון, יש המון, אני לא יודעת כמה. לדעתי עשרות ואולי מעבר לזה של תאגידים סטטוטוריים, זה סוג של תאגיד. תאגיד זה משהו ששונה מאדם, זה יישות משפטית אחרת שאיננה אדם פרטי, אבל בתאגיד סטטוטורי הרעיון הוא קצת בדומה לחברה עם שינויים שכל תפקידיו מותר לו לעשות רק מה שהוגדר בחוק שמקים אותו, ובדרך שהחוק הסמיך אותו לבצע את תפקידיו, זה תאגיד סטטוטורי. יותר מזה אני לא יכולה לענות.

יש כ-50 תאגידים סטטוטוריים במדינה.

50, תודה, אז תיקנת אותי. תודה שהעמדת אותי על טעותי, חשבתי שיותר.

ברשותך, חבר הכנסת יוני שטבון יצביע במקום חברת הכנסת איילת שקד. חבר הכנסת נחמן שי יצביע במקום חבר הכנסת רוזנטל, וחבר הכנסת נסים זאב.

להצביע על סעיף 2 ועל ההגדרה של תאגיד סטטורי, תאגיד השידור הציבורי.

מקריאים את הסעיף ומצביעים עליו?

ככל שיש אפשרות כן.

למה? מה זה ככל שיש אפשרות? רק צריך להגיד את זה במלים אחרות. שאלתי שאלה.

שאלת שאלה, אתה רוצה תשובה, או שאתה רוצה לדבר?
ככל שניתן תהיה הצבעה על הסעיפים. ככל שזה קשור בסעיף אחר מתקדם יותר, לא נצביע עליו, זה לשאלתך.

את לא תמרחי לי תשובות, אני מבקש. תני לי תשובות עם כבוד - - -

רוצים שידור חדש או לא רוצים?

אני רוצה מהיועצת המשפטית הסבר.

חבר הכנסת פריג', תקנון הכנסת מטיל את התפקיד של קביעת סדר היום על יושב ראש ועדה. לכן התשובה של חברת הכנסת קארין עמדה בהחלט בהוראות התקנון, קרי, היא קובעת את סדר היום ואת סדר התנהלות הדיונים. הדרך של הצבעה על סעיף שהדיון בו הסתיים היא דרך מקובלת, והיא בעיניי מעבר לזה היא גם הדרך הראויה.
גברתי, לפני שאת מעלה את סעיף 2 להצבעה, אני רק רוצה להבין את הצעתו של חבר הכנסת נסים זאב. האם אתה ביקשת את המלה "יהודי" להוסיף בסעיף 2 להצעת החוק?
אני מבקשת קודם הצבעה על הצעתו של חבר הכנסת נסים זאב.

השידור הציבורי היהודי, זאת אומרת תוספת של המלה יהודי.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת זאב?
הצבעה

בעד הצעתו של חבר הכנסת נסים זאב – 1
נגד – רוב
הצעתו של חבר הכנסת נסים זאב לא נתקבלה.

הצעתו של חבר הכנסת נסים זאב לא נתקבלה.

אני מעוניין להעלות את ההצעה לסדר של ישראלי, זה מקובל על כולם.

גם ישראלים לא יהודים?

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת שטבון להוסיף את המלה ישראלי.
הצבעה

בעד הצעתו של חבר הכנסת יוני שטבון – 3
נגד – מיעוט

ההצעה של חבר הכנסת - - -

בפעם הבאה אני אתקזז אתכם, תצביעו גם איתי.

אם ההצעה לא מתקבלת היא הופכת להסתייגות אם הם מבקשים. אני רוצה להבהיר, חבר כנסת שרוצה שההצעה שהוא העלה תירשם כהסתייגות צריך לומר שהוא מבקש הסתייגות.

אני מבקש שזה יהיה הסתייגות – היהודי.

כנ"ל הישראלי הסתייגות.

אני מצטרף לשטבון בהסתייגות.

בגלל סדר הדיון היינו מכינים את ההסתייגות לסעיפים, מביאים אותם כתובים.
גברתי, היועצת המשפטית, אם היו אומרים שיש הצבעה מגישים את ההסתייגויות כתובות כי יש לנו הסתייגויות.

אגב, אני מזכירה שהסתייגות היא הצעה שהוצעה בוועדה, נדונה, לא התקבלה, וחבר הכנסת מעוניין להפוך אותה להסתייגות. הסתייגות ניתן להגיש מראש, ולנמק אותה בעת הדיון בוועדה, וצריכים לערוך עליה הצבעה. אפשר לומר אותה בעל פה בשעת הדיון, לא חובה אפילו להגיש אותה. חבר הכנסת לא חייב להגיש אותה מראש בכתב, הוא יכול להעלות אותה בעת הדיון בוועדה. מכל מקום ברור שאי אפשר להשהות את הגשת ההצעות עד לסיום כל הדיונים, אז הוועדה לא תוכל לדון בזה.

יש צורך שאסביר למה זה יהודי.

לא, אני חושבת שזה היה ברור.

הסתייגויות שיש לנו ולא החלנו אותם בסעיף הזה בכתב, כי אני לא הבנתי שאנחנו צריכים לדון בהסתייגויות האלה.

על איזה סעיף אדוני מדבר?

על פרק 2.

בפרק 2, ככל שאתם תרצו בקשות לתיקון אחרי שהוועדה סיימה כבר את הצבעותיה, תוכלו להגיש בקשות לדיון מחדש. תהיה הצבעה בעצם הבקשה לדיון מחדש. אם רוב חברי הוועדה הנוכחים יצביעו בעד דיון מחדש, אפשר יהיה לפתוח את זה.

אם לא, אדוני יוכל להגיש הסתייגות למליאה.

כמובן זה לא אוטומטי בגלל ההצעות האלה לא נדונו, אבל ליושבת ראש תהיה סמכות להתיר הגשת הסתייגות.

דיברנו על תרחיש שבו נדון.

נדון ולא התקבל, בוודאי.

חבר הכנסת זאב יכול עכשיו להגיש הסתייגות למליאה שזה יהיה השידור הציבורי היהודי.

אני רוצה להשלים את ההצבעה. מי נגד הצעתו של חבר הכנסת זאב להוסיף את המלה יהודי, נא להצביע. חבר הכנסת אוחיון אתה מצביע במקום חמד עמר. חבר הכנסת אוחיון אתה נגד או בעד?

שידור ציבורי יהודי.

אני מציע לעשות את ההצבעה מחדש.

עם כל הכבוד, יושבת ראש הוועדה, קודם כל צריך לשמוע, אני חושב, לפני שמצביעים גם מה עמדת הממשלה בנושא. עלו פה שתי הצעות, אנחנו כממשלה מתנגדים לשתי ההצעות. ישבו פה אנשי מקצוע שעות רבות, נתנו את דעתנו לכל הדברים הללו. השידור הציבורי הוא צריך לשקף את כל מרכיבי החברה במדינת ישראל.

זה לא סותר, זה משודר על ידי שידור ציבורי יהודי בכל שכבות העם, כולל פלסטינים, מה הבעיה? כשאתה מדבר גם אחמד טיבי שומע אותך, ומבין אותך.

אני לא חושב שאני פחות יהודי, או איכפת לי מיהדות ממך חבר הכנסת זאב. בכל מקרה, אני חושב שהנוסח הזה הוא נוסח שלא מתחיל להכניס כל מיני דיונים או משמעויות שאין לנו כוונה שייכנסו לנוסח החוק, במידה ותתקבל פה הצעה אחרת, אני מבקש לרשום שהממשלה תגיש הסתייגות על כך.

אני רוצה לבקש מחבריי, גם ממך יוני, וגם מחבר הכנסת נסים זאב. יש כאן חוק שאמור להיות אוניברסלי, אנחנו לא יכולים לחוקק חוק שבא לתקן כל מיני דברים שעשינו בעבר, ולפתוח אותו לכל מיני פתחים שיעשו אותו גרוע יותר. אף אחד מאיתנו לא צריכים עכשיו לצעוק אני יהודי.

אז למה צריך מדינה יהודית, בשביל מה? אוניברסלי, בוא נשאיר את זה מדינת ישראלית. כמה צבועים אתם, כמה? שידור יהודי לא, מדינה יהודית כן? תמחקו את היהדות בכלל ממדינת ישראל.

יש הגיון.

בואו לא נהפוך את הדיון הזה ל- - -

סליחה.

להפוך את זה לפוליטיקה בכוח. אני מדבר מתוך ערכים, מתוך אכפתיות, הוא הופך את זה לפוליטיקה.

תודה.

אני רוצה להוסיף חרדי אשכנזי...

את מקבלת את ההצעה שלו?

לא.

אתה צודק חבר הכנסת זאב.

אני לא מסכים עם הדברים של חבר הכנסת זאב, למרות שבערכים שלו אני מסכים. אבל שידור ציבורי ישראלי, הערה גם של פרופ' אלי פולק, הערה שמקובלת על כולם, כלל הגוונים בחברה הישראלית, כדאי שזה יבוא לביטוי בסעיף 7, השם הוא כן משמעותי.

אני מצטרף להסתייגות השנייה שלו הישראלית.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת זאב להוסיף את המלה יהודי? אני ביטלתי את ההצבעה, אני מחדשת אותה. בבקשה, מי בעד?
הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – 7
נמנעים – אין

ההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב לא נתקבלה.

1 בעד, 7 נגד, הסתייגותו של חבר הכנסת זאב לא נתקבלה.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת שטבון להוסיף את המלה ישראלי?

הצבעה

בעד הצעתו של חבר הכנסת יוני שטבון – 4

נגד – 4
נמנעים – אין

הצעתו של חבר הכנסת יוני שטבון לא נתקבלה.

4 היו בעד, 4 היו נגד, לכן ההצעה לא נתקבלה.

אתה רוצה הסתייגות, חבר הכנסת שטבון?

לא.

אני מבקש הסתייגות נוספת, היהודי הישראלי, זאת אומרת, או יהודי, לחילופין ישראלי.

סעיף 2, גברתי, בנוסח שהוצע על ידי הממשלה.

אני מעלה להצבעה את סעיף 2 כנוסח הצעת החוק.
הצבעה

בעד סעיף 2 כנוסח הצעת החוק – 6
נגד – מיעוט
הסעיף נתקבל.

הסעיף אושר.

אני מבקשת מגברתי להצביע על ההגדרה תאגיד השידור הציבורי שבסעיף 1, שהפנה לסעיף 2.

הצבעה על הגדרת תאגיד השידור הציבורי בסעיף 1 כפי שהוא מוצע על ידי הצעה ממשלתית. מי בעד?
<

היושבת ראש אמרה שעל ההגדרות שבסעיף 1 היא תצביע רק כשייעשה שימוש במונח שמוגדר בסעיף 1 במהלך החוק. ההגדרה תאגיד שידור ציבורי שבסעיף 1 מפנה לסעיף 2, משסעיף 2 הובהר והייתה עליו הצבעה, חוזרים להגדרה תאגיד השידור הציבורי שבסעיף 1, ועל כך נערכת הצבעה. תודה.

ההגדרה תאגיד השידור הציבורי, היא הגדרה אחרונה שבסעיף 1. הגדרות באופן כללי תמיד כשנפנה אליהם מסודרות לפי סדר אל"ף בי"ת כך שקל לאתר אותם.

הצבעה

בעד ההגדרה תאגיד השידור הציבורי שבסעיף 1– 6
נגד – 1
ההגדרה שבסעיף 1 נתקבלה.

גברתי היועצת המשפטית סעיף 3?

אפשר לעבור לסעיף 3.

סעיף 3.
אישיות משפטית של תאגיד השידור הציבורי
3.

תאגיד השידור הציבורי הוא אישיות משפטית, הכשרה לכל חובה, זכות ופעולה המתיישבת עם אופיו וטבעו כגוף מאוגד.

זה המענה לשאלה שנשאלה מקודם מהו התאגיד, אז הנה לך המענה, זאת אומרת, זה תאגיד שהוא אישיות משפטית נפרדת, זה מסביר שזה בדומה לחברה ממשלתית, זה אישיות משפטית נפרדת שהיא כשרה לכל פעולה משפטית, בדומה כמו חברה, ובדומה לחברה ממשלתית, אבל מסוג מיוחד כמו שמוגדר פה בתוך החוק בכל הסעיפים שיבואו.

נדגיש שזה על ידי שר התקשורת. כתוב "אופיו וטבעו כגוף מאוגד" על ידי שר התקשורת.

הוא מאוגד על ידי החוק.

אבל היוזם זה שר התקשורת.

אבל זה כתוב בהגדרות.

שאני אבין משפטית, זו פעולה המתיישבת עם אופיו, וטבעו כגוף מאוגד, מה אני צריך את כאבי הראש הזה? בלי אישיות משפטית.

כנראה שצריך, עיסאווי.

זה הגדרה שפשוט לקוחה מחוק החברות הממשלתיות.

זה נוסח מקובל מדיני חברות, אין פה שום דבר יוצא דופן ומיוחד.

אני מבקש לכתוב "בכוח" כי האיגוד פה כנשמע שהם באים מרצון. יש פה איזה מין כוחניות שמאלצת אותם להתאחד, זה כמו לשדך בני זוג שלא מתאימים אחד לשני, אבל ההורים החליטו שהם מתאימים להיות חתן וכלה, מה לעשות. אני מודיע לך, הצעתי "בכוח", כגוף מאוחד בכוח.

בסופו יבוא בכוח.

אדוני השר, שמעת את הצעתו המעניינת והיצירתית של חבר הכנסת נסים זאב?

הצבעה

בעד הצעתו של חבר הכנסת נסים זאב – מיעוט
נגד – רוב
הצעתו של חבר הכנסת נסים זאב לא נתקבלה.

הסתייגות חבר הכנסת זאב?

כן.

אני מבקשת להעלות להצבעה את סעיף 3 כנוסח הצעת החוק.

הצבעה

בעד סעיף 3 כנוסח הצעת החוק – 6
נגד – מיעוט
הסעיף נתקבל.

סעיף 3 נתקבל. תודה.

סעיף 4 -
האורגנים של תאגיד השידור הציבורי
4

האורגנים של תאגיד השידור הציבורי הם המועצה והמנהל הכללי.

אפשר בבקשה לשאול שאלה אם המלה האורגנים היא מלה עברית תקנית?

זה מילה מקובלת בדיני חברות.

זאת שאלה תיאורתית או שיש הצעה, מה העניין?

אני חושב שאם המלה עברית תקנית - - -

יש לך הצעה?

הגופים.

לא, יש לזה משמעות משפטית. הכוונה היא למנות את אותם גורמים בתוך - - -

קשה לי להאמין שאין מלה עברית לדבר הזה.

מה המטרה של הסעיף?

אני חשבתי שאורגנים יש רק בפרות וירקות...

חבר הכנסת זאב, אל תפריע. היועצת המשפטית עונה.

אני אסביר. זה מונח שמקובל בדיני חברות, זה מופיע בסעיף 46 לחוק החברות. זה מונח ידוע ומקובל שמבטא את אותם הגורמים בתוך התאגיד שיכולים לחייב את התאגיד, והם למעשה הידיים והלב של התאגיד. זה מלה מקובלת, מונח מקובל.

אפשר לבקש מהאקדמיה לחדש מלה, כל עוד אין, אין מה לעשות.

אני לא יודעת שיש, אני יודעת שזה מונח מקובל בדיני חברות.

תודה.

יש לנו גושפנקא הכי טובה שיכולה להיות לשימוש במלה הזאת.

בהמשך להצעת החוק, אין התייחסות למשל בתפקיד סמנכ"ל שהוא תפקיד מהותי בהעדר מנכ"ל, וכו', וצריך לדאוג לעניינים של ממלא מקום בהעדר מנכ"ל.

סעיף 40 קובע את האופציה למנות ממלא מקום זמני למנהל הכללי, ואז הוא כבר מנהל הכללי.

אני יודע, אני קראתי את הסעיף. ראוי שגם הדבר הזה יוגדר, זה לא עניין של מה בכך, זה החלטות מאוד דרמטיות שהמנכ"ל אמור לקבל ובהעדרו איך התהליכים האלה יהיו, ואם יהיה להם גיבוי בחוק.

אני חושבת שסעיף 40 הוא הסעיף שנותן את המענה, כי מרגע שהוא ממלא המקום, רואים אותו כמנהל הכללי, ואז הוא נכנס לגדר הסעיף, הוא אחד מהאורגנים של התאגיד.

אני אומר, אני מציע שאנחנו נעביר אותה לכאן, אין בזה שום דבר חתרני. אלא מעצם העובדה שהגוף הזה הוא גוף - - - סמנכ"ל לדעתי צריך להיות מוגדר כחלק מהאורגנים בגוף.

אני רק אגיד שיש אחר כך סעיפים שעוסקים בזה, המנכ"ל הוא מורשה חתימה לחתום בשם התאגיד, יש היררכיה בתוך הגוף כמו בכל גוף, אז המנכ"ל הוא הגורם הניהולי העליון בתוך התאגיד, והוא זה שיכול לחייב את התאגיד מבחינה משפטית.

אני רק אחדד במה שהתחיל חברי, שאני מבקש להוסיף את המשנה למנכ"ל או הסמנכ"ל, ולרשום את זה כהסתייגות. לאורגנים להוסיף המשנה למנכ"ל או הסמנכ"ל.

אני הייתי מציעה לשמוע את עמדת משרד המשפטים כשהם מומחים קצת יותר ממני בדיני תאגידים, אני לא רוצה להביע עמדה בנושא הזה.

כעיקרון, הגדרת האורגנים בחוק החברות מאפשרת היא גם הגדרה דומה, יש בה גם את האסיפה הכללית שזה מושג שלא קיים בתאגיד סטטוטורי. אבל כעיקרון הדירקטוריון שזה המועצה והמנכ"ל הם האורגנים, וכן יש הוספה של כל מי שמוגדר בתקנון או שמותר לו לפי דין לחייב את התאגיד.

גם המקרה של תאגידים סטטוטוריים מקובל שיש נהלים פנימיים של התאגיד לגבי מורשי חתימה, והם האנשים שמסוגלים לחייב את התאגיד בעסקאות, זה דבר שמקובל ורגיל. השאלה אם זה בדיוק התקנון, אם אנחנו רוצים עכשיו להיכנס, אגב, בחוק הזה לשאלה איך אנחנו מגדירים היא פחות רלבנטית. אנחנו חשבנו שנכון להכניס את הסעיף הזה כדי לתת איזושהי ודאות, וכדי לתת איזושהי הקבלה לדיני החברות. לכן גם לא הייתי נכנסת לשאלה של סמנכ"ל, משנה למנכ"ל, כל מיני דברים שיכולים להיות - - -

יועץ משפטי?

הוא לא אורגן.

הוא יועץ.

נתתי דוגמה איזה דיון יכול להתפתח עכשיו אם נדון בכל סעיף - - -

על פי מה ששמעתי אני מבקש להעמיד את זה להצבעה או כהסתייגות לבטל את כל הסעיף.

אתה מציע לא - - -

אם מה שעשיתי יקבל רוב או שלא.

הוסבר פשוט מאוד, יש זכויות חתימה שמחייבות את התאגיד, אז מה אני צריך את הסעיף הזה?

מציע לא לציין בכלל. הסבירה פשוט מאוד, יש זכויות שמחייבות את התאגיד, מה אני צריך את הסעיף הזה?

אתם עומדים אחר הסעיף הזה נציגי הממשלה?

כן.

אתם עומדים על הסעיף הזה, בסדר גמור.

אני רוצה לשאול, מדברים פה על סמנכ"ל ומנכ"ל שמורשה חתימה, אנחנו מדברים על רשות השידור הציבורי, האם הסמנכ"ל יהיה גם נושא תפקיד של עורך, או שרק חברה כלכלית? האם הוא התעסק רק עם כסף, או שיהיה גם העורך שקשור בשידור.

לא מדברים כרגע על תפקידי הפונקציות.

זה לא העניין כרגע, אנחנו נגיע לשאלה הזאת.

יש לי שתי הסתייגויות. אבקש לכתוב "האורגנים האורגינליים" של תאגיד. ואיך אפשר להתעלם מכבוד שר האוצר, לכן עם המועצה, המנהל הכללי ושר האוצר. אני חושב ששר האוצר הוא בעצם השיבר.

- - - הולך להיות ארוך ומניפולטיבי - - -

זה מאוד רציני. אני מצטער שלפעמים לא כל כך מבינים אותי מהר, אבל ייקח לכם זמן. אני מאמין שעד המליאה תיישרו איתי קו. רק אני מבקש את שתי ההערות האלה להכניס לסעיף 3.

אתה מבקש להצביע על כך, או לבקש ישר כהסתייגות?

אני מבקשת להעלות להצבעה את הצעתו של חבר הכנסת פריג', לבטל סעיף 4. מי בעד?

<

גברתי, אני רק רוצה לומר, על ההצעה לבטל סעיף אין צורך להצביע, כי אם הסעיף מקבל רוב, זאת אומרת שהוועדה בדעה שאין להשמיט אותו.

אני מבקשת להעלות להצבעה את הצעתו של חבר הכנסת זאב, להוסיף את המלה "אורגינליים", ולהוסיף את שר האוצר. מי בעד?

הצבעה

בעד הצעתו של חבר הכנסת זאב – 1

נגד – רוב

ההצעה לא נתקבלה.

ההצעה נפלה. אתה מבקש הסתייגות?

הסתייגות?

ודאי.

אני מבקשת להזכיר, אני לא תמיד זוכרת לשאול. אני גם לא רוצה להפוך את זה למשהו שמוטל עליי.

תודה.

- - -

אחרי שהוועדה תצביע, אז תגיד שאתה מבקש הסתייגות למחוק את הסעיף.

אני מבקשת להעלות להצבעה את סעיף 4 כנוסח הצעה ממשלתית.

הצבעה

בעד סעיף 4 כנוסח הצעה ממשלתית – 6

נגד – 1

הסעיף נתקבל.

אני כותבת הסתייגות בשבילך, חבר הכנסת פריג' שהסעיף יימחק.

מרצ.

אם אתה רוצה שזאת תהיה הסתייגות של כל סיעת מרצ, אני אומרת את זה עכשיו לכל חברי הכנסת הנוכחים. חבר כנסת שנמצא כאן ומבקש בשמו הסתייגות, אני רושמת את זה. אם הוא רוצה שזה יהיה בשם חברי כנסת נוספים, הוא צריך להעביר את זה עם חתימה מקורית של חברי הכנסת הנוספים.

אז בינתיים בשמי, להבא אני אסדר זאת.

להעביר לנו את ההסתייגויות חתומות בחתימת מקור. תודה.

אבקש את 2 ההסתייגויות שלי.

סעיף 5.

סעיף 5 –

מקום מושבו של תאגיד השידור הציבורי
מקום מושבם של מוסדות תאגיד הציבורי הוא בירושלים. עיקר

שידוריו של תאגיד השידור הציבורי ישודרו מירושלים.

היועצת המשפטית של הוועדה ביקשה הבהרה לגבי המונח מוסדות התאגיד, אני מבהירה שהכוונה היא למועצה ולמטה ההנהלה, הם חייבים שיהיו בירושלים.

מה לגבי אולפנים ואמצעי שידור?

גם שידורים רשום שיהיו בירושלים.

גברתי, זה חשוב מאוד לגבי אולפנים ואמצעי שידור, זה מאוד חשוב.

הסייפא של הסעיף אומרת עיקר השידורים יהיו בירושלים.

יש להוסיף בהגדרות מה זה מוסדות התאגיד.

היועצת המשפטית של משרד התקשורת הבהירה שבמלים מוסדות התאגיד היא מתכוונת למועצה והנהלה, השאלה אם באמת לא ראוי לכתוב את זה במפורש.

- - -

בסדר קיבלנו. הבקשה התקבלה, תהיה הגדרה של מוסדות התאגיד בפרק ההגדרות.

או שזה יהיה בסעיף עצמו – "מקום מושב מועצת התאגיד הציבורי המועצה וההנהלה יהיו בירושלים".

לרבות המועצה וההנהלה. גם אחרים למה? מה זה מוסדות?

למה לרבות?

ברגע שאתה כותב, ברור שאתה מתכוון לעוד, ואז יתחילו להגיש עתירות נגד תאגיד השידור הציבורי מדוע גוף מסויים ששייך לו, אני לא רוצה להשתמש במלה מוסד לא יושב בירושלים.

הערה לפרוטוקול בתיאום עם אדוני השר, לראות שהמלה ירושלים, מה שיש תקדימים של ירושלים, הכוונה לירושלים רבתי, חשוב שיובהר לטובת הפרוטוקול שירושלים הכוונה עיר ירושלים ולא ירושלים רבתי.

אתה רוצה שם של רחוב?

<

לא, אני מבהיר לפרוטוקול, לא ביקשתי שיהיה כתוב. אני רוצה התייחסות.

לא מחייב כמובן את גופי בתי המשפט.

היו תקדימים בנושא. אני אבקש לטובת הפרוטוקול, לא ביקשתי שינוי בחקיקה, שהשר או מי מכם יבהיר שירושלים, הכוונה לעיר ירושלים, ולא ירושלים רבתי, כיוון שהיו תקדימים בנושא.

בהמשך לדבר הזה, אני מבקש גם שיהיה הגדרה של ירושלים שזה בשטח השיפוטי של העיר ירושלים.

אני מבקש לכתוב ירושלים המאוחדת בירת ישראל.

כעיר שחוברה לה יחדיו...

ירושלים המאוחדת בירת ישראל.

כולל מזרח ירושלים תגיד...

זה כולל מזרח ירושלים, כן.

אני מבקשת לשמוע את השר.

אני אומר בצורה הכי ברורה לפרוטוקול, שהכוונה היא אכן לירושלים בירתנו, ולא - - -

בחוק יסוד ירושלים יש הגדרה מדוייקת של העיר.

- - - חוק יסוד ירושלים הכי פשוט.

אני לא חושב שצריך להגדיר את זה כשטח שיפוטי.

אני רוצה להפנות תשומת לב, אם אינני טועה, חוק הרשות השנייה, נאמר שם לגבי חברת החדשות, אם אינני טועה, שמקום מושבה של חברת החדשות היא בירושלים. כידוע, חברת החדשות יושבת בנווה אילן. אינני זוכרת אם זה היה במסגרת עתירה לבג"צ, על כל פנים הנושא נדון בערכאות, ונקבע שאין הכוונה דווקא לשטח השיפוט של עיריית ירושלים. לכן צודק חבר הכנסת שטבון, שכל עוד זה לא מוגדר בחוק עצמו, ההגדרה נתונה לאחר מכן לפרשנות של אותו הגוף המבצע, או ככל שזה יגיע לערכאות לפרשנות בתי המשפט, וכל עוד לא יוגדר ירושלים כשטח השיפוט של עיריית ירושלים, בהתאם לחוק יסוד - - -

בסדר, אני מקבל גם את התוספת של חבר הכנסת רוזנטל, שיירשם גם שטח השיפוט של עיריית ירושלים. חוק יסוד ירושלים.

אני רק אעיר, שאם כבר העלית את זה, שאם בג"צ היה בג"צ, אז הוא לא היה – אגב, הערותיי מהעבר. מאוד מוזר לי שאם קבוע בחוק ירושלים אצל בג"צ נווה אילן זה גם ירושלים, כנראה במדינת בג"צ.

זה לא היה בג"צ, היה פרשנות של היועץ המשפטי לממשלה – אלא? אני לא זוכרת איזה בית משפט, אמרתי שאני אפילו לא בטוחה שזה היה במסגרת עתירה לבג"צ, נדמה לי שזה נדון בערכאות, אינני זוכרת.

אז נדון בערכאות, לא משנה, בית משפט שרואה שכתוב ירושלים והוא מחיל את זה על נווה אילן, יש לי מה לומר אבל בהזדמנות אחרת.

בעניין ירושלים אמר השר בירתנו, אני חוזר לעניין השידור הממלכתי ציבורי. אם יהיה ממלכתי המון עניינים נקודתיים יייפתרו מאליהם כמו שהיה ישראלי, וכמו מה זה ירושלים, מוסדות הממלכה בירושלים.

בישראל אין ממלכה. תודה.

בישראל ודאי שיש ממלכה. מוסדות ממלכתיים, הנשיא למשל, והשידור הזה, אבל אני חושב שכדאי לשים את זה, זה יקרין איך לפרש כל סעיף פרטני. תודה.

אני מבקש הסתייגות גם.

אני מחזיקה את חוק ירושלים בירת ישראל, סעיף 1 שלו חבר הכנסת נסים זאב היא ירושלים השלמה והמיוחדת היא בירת ישראל, זאת אומרת, זה מייתר את ההסתייגות שלך כי זה קבוע בחוק יסוד. סעיף 2 קובע שירושלים היא מקום מושבם של נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון. אני מדלגת על סעיפים, ואני מגיעה לסעיף 5 לחוק יסוד ירושלים האומר שכותרת השוליים היא – שטח תחום ירושלים ואומר תחום ירושלים כולל עניין חוק יסוד זה, בין השאר את כל השטח המתואר בתוספת להכרזה על הרחבת תחום עיריית ירושלים מיום כ' בסיוון התשכ"ד 28 ביוני ,1967 שניתנה לפי פקודת העיריות. זאת אומרת, שיש הכרזה עם סימון של גבולות העיר ירושלים, ואני מניחה שעל כך יש הסכמה בוועדה, והשר מסכים להכניס הגדרה ירושלים לעניין חוק זה כהגדרתה בסעיף 5 לחוק יסוד ירושלים.
אם כך, ההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב מתייתרת.

מי הולך ומחפש את הסעיפים, לא הבנתי.

מי שמתעניין בחוק יחפש את הסעיפים.

אבל אם את אומרת את זה במפורש, אנשים לא יילכו לחפש את הסעיפים.

בסדר, כך נהוג בחקיקה, חבר הכנסת זאב, אתה ותיק במקום אתה בוודאי יודע.

החלק השני – עיקר שידוריו של תאגיד מירושלים, אני רוצה לבטל את זה.

אני מבקש לכתוב רק בירת ישראל, ירושלים בירת ישראל.

הבירה היהודית....

עוברים להצבעה. נצביע על הסתייגותו של חבר הכנסת פריג' להוריד את הסייפא – עיקר שידוריו של תאגיד השידור הציבורי ישודרו מירושלים. מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – 7
נמנעים – אין

ההסתייגות של חבר הכנסת פריג' לא נתקבלה.

ההסתייגות לא נתקבלה.

נעבור להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת זאב – ירושלים בירת ישראל. מי בעד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – רוב
נמנעים – אין

ההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב לא נתקבלה.

ההסתייגות לא נתקבלה.

נעבור להצבעה עם התיקון כפי שהוצע – סעיף 5 מקום מושבם של מוסדות תאגיד השידור הציבורי הוא בירושלים כהגדרתה.

משמעותה בסעיף 5 לחוק יסוד ירושלים בירת ישראל, ותיקון נוסף במקום מקום מושבם של מוסדות התאגיד, יבוא מקום מושבם של המועצה והנהלת תאגיד השידור הציבורי. תודה.

מי בעד? מי בעד הסעיף כנוסח הוועדה כולל התיקונים?
הצבעה

בעד סעיף 5 כנוסח הצעת החוק – 6
נגד – אין
סעיף 5 כנוסח הוועדה נתקבל.

סעיף 5 עבר.

סעיף 6 -
תאגיד השידור הציבורי – גוף מבוקר
6

תאגיד השידור הציבורי הוא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]‏
.

על מנת להחיל על תאגיד השידור את ביקורתו של מבקר המדינה, הסעיף הזה קובע מפורשות שהגוף הזה יהיה כפוף לביקורת של מבקר המדינה.

אפשר לשמוע שוב, פשוט לא שמעו לפרוטוקול.

על מנת להחיל את חוק מבקר המדינה וביקורת של מבקר המדינה, הסעיף מחיל מפורשות את העובדה שיראו את הגוף הזה כגוף מבוקר לפי חוק מבקר המדינה.

תודה.

רק לכתוב מפורש שזה על ידי מבקר המדינה. כתוב מבוקר, אין משמעות שזה המבקר מבקר.

זה המשמעות אדוני. זה המשמעות המשפטית היחידה.

יש הגדרה, אני בטוח שגם אתה תבקר בו. אבל ההגדרה בחוק שגוף מבוקר זה שהמבקר מבקר אותו.

אבל מי שקורא לא מבין. יכול להשתמש בחוק הזה - - -

אתה רוצה לגזול פרנסה מעורכי דין שכול מי שיראה את החוק יבין - - -
מי ייקח עורכי דין?

הפעם קיבלתי את זה.

תודה.

אני מעלה להצבעה את סעיף 6 כהצעת החוק.
הצבעה

בעד סעיף 6 כהצעת החוק – 6
נגד – אין
סעיף 6 כהצעת החוק נתקבל.

גברתי סעיף 7.

תפקידי תאגיד השידור הציבורי

7

תאגיד השידור הציבורי יקיים שידורים, בשים לב לשיקוף הרבדים השונים בחברה הישראלית תוך מתן ביטוי הוגן ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור, ובכלל זה –



(1)
יפעל לקידום התרבות, היצירה האיכותית ותעשיית הרדיו והטלוויזיה, והכול מתוך יצירתיות, חדשנות ומקצועיות;



(2)
יפעל לקידום החדשנות בתחום תוכן השידורים והפצתם ובטכנולוגיות השידור;



(3)
ישדר חדשות ותכניות בענייני היום באופן הגון, זהיר, נטול פניות ואמין;



(4)
יקיים שידורים הפונים לילדים ולנוער, ובמסגרתם יקדם יצירה של תכנים ערכיים, חינוכיים ולימודיים לילדים ולנוער;



(5)
יקיים שידורים בשפה הערבית לצרכיה של האוכלוסייה דוברת הערבית בישראל.

הסעיף הזה הוא מבוסס על המלצה של ועדת לנדס שניסתה לבוא ולהגדיר את כל התפקידים של שידור ציבורי מודרני. אפשר לראות שהריישא של הסעיף מדברת על שיקוף הרבדים השונים בחברה הישראלית, ולתת ביטוי לכלל הציבור הישראלי. דובר פה על הישראליות, אז הנה, מוזכרת הישראליות.

במשפט הראשון בסעיף שמדבר על תפקידי השידור הציבורי, ויש פה בנוסף גם את הביטוי ההוגן והמאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור מתוך התפיסה שזהו בדיוק תפקידו של שידור ציבורי, מדובר בתחילת הדיון. אחר כך פורטים לפרוטות את המטרות הנוספות, קידום התרבות ויצירה איכותית, תעשיית הרדיו למי שדיבר בישיבות הקודמות על הרדיו, אז כבר זה הציון הראשון, כמו שהשר אמר, עוד תהיה התייחסות בהמשך, אבל כבר פה אפשר לראות שמעגנים את תעשיית הרדיו והטלוויזיה, והחשיבות של חדשנות ויצירתיות בגוף שידור כזה. כן, המקום המרכזי שיש לשידור של שידורי חדשות ותכניות בענייני היום, וגם על אופן השידור שהוא יהיה הגון, וזהיר, כל הערכים שהשידור הציבורי נועד לקדם, גם יש ביטוי לשידורים הפונים לילדים ולנוער, וגם לשידורים בשפה הערבית שפונים לצרכי האוכלוסייה דוברת ערבית בישראל.

אני מבקש להעיר באופן כללי לטובת ההסבר של הסעיף הזה. ועדת לנדס בעצם התחבטה בשאלה האם על ידי סעיף המטרות או הפעילויות של תאגיד השידור הציבורי אפשר למעשה להביא לתוצאה המיוחלת. על בסיס נסיון העבר, וגם הסתכלות במדינות אחרות, כשאתה מחפש דרך הסעיף הזה בעצם למצוא את כל הבעיות בחברה, לא משנה הישראלית או מדינה אחרת, ולנסות לבקש דרך השידור הציבורי פתרון להם, זה בסוף יוצר איזשהו בליל של נושאים אינסופי שתמיד תהיה ביקורת ותסכול על השידור הציבורי כי פשוט אי אפשר לעמוד בה. הרי הייתי יכול עכשיו להזכיר פה את העלייה מאתיופיה, ואת העלייה מחבר העמים, ואת נושא איכות הסביבה וצמצום הפערים החברתיים ואת מערכת הבריאות. יש אלף ואחד בעיות במדינת ישראל שאפשר לבקש שהשידור הציבורי יעסוק בהם וכל זה להכניס בחקיקה הראשית.

הניסיון מלמד גם בארץ וגם בעולם שזה מאוד מקשה עד כדי בלתי אפשרי, לאחר מכן לנהל גם את הגוף הזה כגוף שידורי. לכן הוועדה ניסתה לכוון להגדרות סל כלליות יותר שבעצם מדברות על הדברים יותר מלמעלה. אני לא אומר שאנחנו לא פתוחים פה לשום שינוי או תיקון, אני יכול להגיד הייתה פנייה מהאקדמיה ללשון העברית בכל הנושא לטיפוח השפה העברית שזה בוודאי משהו שרלבנטי לכל שידור ושידור כי הוא משודר רובו בשפה העברית. הייתי מציע ומבקש מחברי הכנסת לשקול אם אפשר להתכנס ככל שיש הצעות בלי שינויים, לשינויים שהם ברמה של למעלה של העקרונות, אבל לשיקול דעתכם פה.

אני מבקשת להוסיף תפקיד של שימור והנגשה לציבור - - - השידורים שהיה עד עכשיו גם ברדיו וגם בטלוויזיה - - -

יש סעיפים מיוחדים בנושא הארכיון.

סעיף 69.

אני מקבל את ההערה של השר, אני כן חושב שבערכי היסוד צריך כאשר מדברים על היצירה בסעיף 1, יצירה איכותית ישראלית, וכאן יש משמעות למלה ישראלית.
דבר שני, ערך שלא קיים פה, נפעל לקידום התרבות, היצירה והעיתונות ההגונה.

אפשר לשמוע שוב את שתי ההצעות?

לגבי המלה ישראלית, לא חושב שיש מחלוקת בעניין הזה.

היצירה האיכותית הישראלית.

אני רק מזכיר שלאחר מכן בסעיף שמדבר על הוצאה כספית, למעלה מ-220 מליון הוצאה, רק 10% מותר לרכש תוכן זר, כלומר, 180 מיליון חייב לצאת על יצירות ישראליות.

אני לא רוצה להיכנס עכשיו לוויכוח, אין שום בעיה להגדרה שאנחנו רוצים לקדם באמצעות הגוף את היצירה האיכותית הישראלית. אני לא חושב שיש פה חילוקי דעות סביב העניין הזה. אולי יהיה חילוקי דעות מה זה ישראלי, אבל כערך, אנחנו מדברים פה על ערכים זה ראוי, ובנוסף, מלבד הנושאים של התרבות, היצירה, וכו', הגוף הזה עומד על 3 אדנים לטעמי. אדן אחת מרכזית, וכמובן שידורי החדשות והעיתונות. אני חושב שהעיתונות ההגונה היא ערך חשוב, חשוב לציין אותו כערך של הגוף הזה, וגם על זה נדמה לא צריך להיות ויכוח.

בסעיף קטן 3 כתוב – "ישדר חדשות - - -

התכניות בענייני היום באופן הגון.

אני מדבר איתכם לא על חדשות, אני מדבר פה על עיתונות. כמו שיש תרבות, ויש יצירה, יש עיתונות. זה נושא בפני עצמו שאנחנו מבקשים לקדם באמצעות הגוף הזה עיתונות הגונה.

מה התיקון שאתה מציע?

תציע את התיקון, חבר הכנסת רוזנטל.

שיהיה כתוב בסעיף 1.

אבל אתה רואה את סעיף קטן 3?

ראיתי, זה חדשות, זה משהו אחד.

הערך הראשון של הגוף הזה הוא יפעל לקידום התרבות, שזה ערך חשוב. היצירה האיכותית הישראלית. לפני שאנחנו מגיעים לתעשיית הרדיו והטלוויזיה, העיתונות ההגונה, ואחר כך ההמשך.

עכשיו אני גם רוצה להגיד התעשייה של הרדיו והטלוויזיה, זה הערה נוספת שלי. אני חושב שאנחנו מדברים במונחים קצת - - -

הפלטפורמה של הרדיו והטלוויזיה היא אמצעי חשוב מאוד, אבל יש פלטפורמות נוספות שלכאורה מאי כתיבתן אנחנו פה עושים משהו שהוא קצת מעוות את המטרות לטעמי. צריך לכתוב כמובן ברדיו, בטלוויזיה, זה כבר לא ניו-מדיה, אז כבר אי אפשר לקרוא לזה ניו-מדיה. נכון שיש בעיית רגולציה, אני מבין את העניין, אבל אני חושב שזה ראוי, כי זה בסך הכול מטרות וערכים של הגוף הזה, צריך לדייק בהם יותר.

יש לי עוד הערה, שידורים התקיימו בשפה הערבית, הייתי מבקשת להוסיף גם בשפה רוסית ואמהרית.

שפות נוספות.

- - -

ומה עם יתר השפות?

בסעיף קטן 5 – ערבית, אמהרית ורוסית.

מה שאני מבקש היום אנחנו נרשום את כל ההצעות וננסה לחזור עם הצעות בדיון הבא.

אני רוצה להמשיך את הדברים שהשר אמר. יש פה שני רבדים בסעיף הזה. הסעיף הזה מאוד משמעותי, יקרין על הרבה דברים, גם הסעיפים האחרים, וגם פרשנות כזו ואחרת.

לגבי המהות, זה הדיון שיותר עמוק מה נכון להגיד, מה לא נכון להגיד בשביל לייצר גם פלורליזם, ומצד שני גם לא לכבול את עצמנו. מצד שני יש פה גם התייחסות לאוכלוסיות יעד, זאת אומרת, בסוף הסעיפים הפרטניים 1, 2, 3, 4, 5, וכן הלאה הם יוצרים בסוף קהלי יעד כדי להימנע מאותם – מה הערכים שמובילים את סעיף 7 בכללותו. אם מדובר בקהלי יעד ללא שום קשר לדיון המהותי שאני חושב שהוא צריך להיעשות בוועדה, יש קהל יעד שהוא צורך תרבות מסוימת זה בעצם הקהל הדתי שצורך ערכי מורשת וכו', שיש איזה סימפטום אחד נוסף, לדוגמה, יש רשתות כמו רשת מורשת ורשתות אחרות שפונות לקהל יעד מסוים.

יש גם חובבי מוסיקה קלאסית, ויש גם אנשי עסקים שאוהבים מוסיקה אליטיסטית.

אבל יש לזה משמעות, השר, אמרתי שיש פה שני דיונים. יש דיון אחד מהותי. השר, התכוונתי ברצינות. במציאות יש רשתות שמשדרות כבר עכשיו שזה השלכות. אני לא רוצה לגרום הרס של דברים, או לחילופין, אני מעוניין להוסיף סעיף נוסף לקיים שידורי מסורת פולקלור יהודי ולשקף את המורשת היהודית.

אם אני רוצה להוסיף תחנה חרדית אז יהיה אסור לי כי צריך להיות רק מסורת ופולקלור?

רכז כתבים ברשת ב', ועד קול ישראל ירושלים.

להעיר את תשומת ליבכם שיש חוק שמגן על שפות יהודיות כמו לאדינו ואידיש, ומדרישות החוק ההוא על שימור לאדינו ואידיש, יש גם התחייבות לשדר בשפות האלה, זה פשוט נשכח, אז יהיה כאן משהו בין שתי חוקים.

הצעתך

להוסיף אותם מכיוון שהם כבר נמצאים גם בחוק.

שמעתי את דברי השר בקשב רב. אם משווים את החוק הקיים לחוק שנמצא כאן, המלה ציונות, המלה מורשת יהודית, המלה תפוצות, כל אלה דברים שהם דברים מאוד חשובים. במציאות, רשות השידור של היום משרתת קהלים, משרתת את כל הדברים האלה בכל מיני צורות. אם מעקרים את זה, מחר יכולה לקום רשות שתלך ותגיד אנחנו לא מחוייבים לכך, ואין בסעיפים הנוספים של החוק דברים שמחייבים.
לכן ההצעה שלנו מורכבת דבר ראשון שהפתיח לחוק יהיה שהמשדר הציבורי ישקף את חיי המדינה מאבק תקומתה, יצירתה והישגיה, יחזק, יעמיק וישקף את זהותה הציונית של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי כמדינה דמוקרטית. אלה דברים שנאמרים בחוק הקיים, ואין שום סיבה לבוא ולהוציא אותם וזה לא לנסות לתקן את החברה הישראלית דרך החוק, אלא זה בסך הכול לבוא ולומר שרשות השידור הזו יש לה ערכים.
במסגרת הזאת של החוק אני חושב שסעיף 2 או תת סעיף שנמצא כאן מיותר לחלוטין. אני לא חושב שתפקידה של רשות השידור להחליף את הקרן הישראלית למחקר כדי לבוא ולקדם טכנולוגיות חדישות בשידור, אלא אם כבר הכוונה היא לבוא ולהשתמש בטכנולוגיות האלה זה דבר שמופיע בעיקר החוק, אני לא מבין אותו, אני חושב שלא מקומו כאן כאשר מושמטים סעיפים נוספים. כן, יש עוד הערות, העברנו גם את הערות לכל הגורמים שיכולנו להעביר אותם, זה לא סעיף אחד, זה לא רק משפט אחד.

מה שאני מציע, פרופ' פולק. את הערותיך הועברו לכל חברי הוועדה.
אנחנו נאלצים לסיים כרגע את הדיון. אני מציע אם יש הצעות שיהיו קונקרטיות, נעביר אותן בין חברי הוועדה ונעביר אותן ליועצת המשפטית.
השר אמר שניתן התייחסות לדברים. אני מציעה שזה יהיה באמת קונקרטי, ולא הערות תיאורתיות.

אני מציעה שכל האנשים שנרשמו לדיבור ולא הצליחו לדבר יתחילו מחר.

מה יקרה מחר?

אני נועלת את ישיבת הוועדה. מחר ממשיכים בסעיף 7. תודה.
הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>