PAGE
2
הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
17/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 21>
מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
יום שלישי, י"ט בסיון התשע"ד (17 ביוני 2014), שעה 11:00

<תופעת השימוש בנרגילות כשער לצריכת חומרים ממכרים - לציון יום הנוער והצעירים בכנסת>

חברי הוועדה: >
מוחמד ברכה – היו"ר

>
רפ"ק סוני אינגר - קצין נוער, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

ד"ר חגית בוני נח - הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

אורית שפירו - ראש אגף חינוך ומניעה, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

ד"ר ווליד חדאד - מנחה במגזר הערבי, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לבטחון פנים

הימאת חאג' יחיא - מדריכה ארצית, שפ"י, משרד החינוך

גילת דנה - מפקחת ארצית, מנהל חברה ונוער, משרד החינוך

ד"ר פאולה רושקה - מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

חיים גבע - מנהל המחלקה לקידום הבריאות, משרד הבריאות

ד"ר מיקי אריאלי - מנהל אגף אכיפה, משרד הבריאות

אפי שפר - מנהל תחום אכיפה ופיקוח מניעת עישון ואלכוהול, משרד הבריאות

איריס נהרי - מפקחת השירות לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה

זאב ציגלברג - ממונה יחידת הסמים והלבנת הון, מכס

אורנה לשם - מנכ"לית עמותת אל-סם

ד"ר אליאס חילו - רופא, ביה"ח רמב"ם והטכניון

אילת מילס כהן - יו"ר עמותת ישראל אומרת לא לסמים

בר חלפי - יו"ר מועצת הנוער במיתר

עמית ביידא - דובר מועצת הנוער במיתר

בת שבע פנחסוב

יעל, חבר המתרגמים

<תופעת השימוש בנרגילות כשער לצריכת חומרים ממכרים - לציון יום הנוער והצעירים בכנסת>

בוקר טוב לכולם. ברוכים הבאים. היום אנחנו מקיימים ישיבה שלמראית עין לא נמצאת במנדט של הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול. התופעה שאנחנו נדרשים אליה, תופעת השימוש בנרגילות, זו תופעה שהולכת ומתרחבת. תופעה עם היבטים גם בריאותיים, גם חברתיים וגם כלכליים. היות ואנחנו מטפלים בתופעות שונות של התמכרויות שונות, חשבנו שיש מקום להידרש לסוגיה זאת.

היום מתקיים בכנסת ציון יום הנוער והצעירים, במליאה יוקדש דיון בנושא המיוחד עם הצעות חוק והצעות לסדר. גם ועדת החינוך שבה אני חבר, למרבה הצער לא אוכל להשתתף בה מאחר ואני חייב לנהל את הישיבה כאן, בועדת החינוך מדברים על נושאים שקשורים לצעירים ולסטודנטים, בעיקר סטודנטים. הועדה שלנו מייחדת את הישיבה לתופעת השימוש בנרגילות כשער לצריכת חומרים ממכרים. לדעתי, גם ללא השער הזה התופעה כשלעצמה היא תופעה מדאיגה. לא מזמן נדרשנו לסוגיה אחרת, הפרטת שירותי התעסוקה מה שנקרא תכנית ויסקונסין שניסתה לדעתי למסחר את עניין האבטלה והמצוקה. ההיבט השני של האבטלה או הבטלה הוא "שגשוגם" של מקומות שמספקים את השירות המפוקפק לשימוש בנרגילות. צעירים מבלים במקומות אלה שעות על גבי שעות. יש כאלה שקוצרים רווחים מהעניין הזה, אין לי שום בעיה עם אלה שרוצים להתפרנס, אבל אני חושב שזו דרך קשה ולא מתקבלת על הדעת להתפרנס מהפצת התופעה המדאיגה הזאת.
את הישיבה נתחיל בסקירה של ד"ר ווליד חדאד על הנושא הזה. התופעה קיימת בצורה רחבה בתוך הישובים הערביים, ולא רק, הייתי אומר שהתופעה כעת היא כלל עולמית. לא מזמן הייתי בגרמניה, בולגריה וגם בצרפת וגם שם התופעה משגשגת, גם בתאילנד ולא רק. למען גילוי נאות, אני משתמש בזה עשר פעמים בשנה, ברמת עמון, רמאללה ובקהיר ששם זה פולקלור, גם זה לא מוצדק. בבקשה ד"ר ווליד חדאד מהרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, בבקשה.

אורית שפירו ראש אגף חינוך ומניעה ברשות למלחמה בסמים ובאלכוהול הכינה מצגת בנושא עם נתונים כלליים. אני חושב שנתחיל עם אורית ואני אשלים את החסר לגבי החברה הערבית.

קודם כל אני מברכת על הדיון הזה, כראש אגף חינוך ומניעה אנחנו שמים דגש עיקרי על פיתוח כישורי חיים והיכולת בקרב בני הנוער לומר לא כשיש איזו התנהגות סיכונית שניצבת בפניהם. אין ספק שהנרגילה זו אחת מהתנהגויות הסיכוניות.

את המצגת הזאת בנה דוקטור יוסי הראל פיש, המדען הראשי של הרשות. באמת נוכל לסקור את השוני מבין המגזרים השונים ואת המגמות שמאפיינות את השימוש בנרגילה משנת 2002 ועד לשנת 2011.

הסקר נעשה בישראל בשנת 2002. כאמור, יש סקר בשנת 2004, 2006 ו-2011 זה האחרון – על פי הפרוטוקול המדעי הבינלאומי המחייב של HBC.
בכל שנה מארבעת השנים שציינתי הסקר סקר בין 6,000 ל-10,000 תלמידים בכיתות ו', ח' ו-י'. הסקר היה גם בבתי ספר יסודיים, בחטיבת הביניים וגם בחטיבה העליונה והקיף כ- 250 בתי ספר. בשנת 2011 הועבר סקר למנהלים. אנחנו ביקשנו מהמנהלים לפרט עד כמה הם אפשרו לפעולות המניעה בתוך בית הספר לעסוק בנושא של הנרגילה.

השאלות הללו הן שאלות משמעותיות שנתייחס אליהן בדקות הקרובות: "האם אי פעם עישנת נרגילה?" תשובות כן או לא. "האם אתה מעשן נרגילה? ואם כן באיזו תדירות, כל יום, לפחות פעם אחת בשבוע. לא כל יום, פחות מפעם בשבוע" או "אני לא מעשן".

אחוז התלמידים בכיתות ו' ו-ח' ו-י' שעישנו נרגילה אי פעם – מהממצאים הללו אנחנו יכולים לראות שמעל לחמישית מבני הנוער בגילאים 11 עד 15 עישנו נרגילה לפחות פעם אחת אי פעם. אנחנו מדברים על כ- 21.7%. אנחנו רואים שהעישון שכיח יותר בקרב בנים, שליש בהשוואה לבנות. 30% ביחס ל- 12%. זה עולה באופן צפוי עם הגיל, בערך כ-10%, 9.6% בכיתות ו' ועד ל- 37% בכיתה י'. אנחנו עוד רואים, שרבע מהתלמידים של המגזר הערבי מדווחים על עישון נרגילה 'אי פעם' זאת בהשוואה לחמישית מהתלמידים היהודים. אני אפרוט מיד את ההבדלים המאוד ספציפיים.

למה בחרתם בגילאים 11 עד 15? כלומר, גיל 11 זה משהו אחד וגיל 15 משהו אחר.

אנחנו נצמדים כאן ל-HBC , יש שם פרוטוקולים מאוד ברורים באיזה כיתות עושים את הפילוח, אלו הכיתות הללו. אלו הממדים להשוואה כדי שנוכל להשוות - - -

אני מודאג מהעובדה שבני 11 מעשנים. כמה מבני 11? האם יש פילוח של הקבוצה הזאת?

לא. יש לך כאן מכיתות ו' ומותך זה אתה יכול לקחת את הגילאים הללו.

בתוך הקבוצה הזאת?

אני אוכל להראות לך באופן ספציפי, בהחלט. אחוז התלמידים בכיתות ו', ח' ו-י' שעישנו נרגילה אי פעם, לשאלה שלך, אנחנו יכולים לראות בברור את העלייה בשיעורי העישון עם הגיל. כלומר, ככל שהגיל עולה אנחנו יכולים לראות את העלייה הברורה ואת העבודה שבקרב התלמידים הערבים וגם בקרב היהודים שיעור העישון בקרב הבנים הוא גדול יותר מהבנות. זאת העמודה הראשונה והשלישית מכל אחת ואחת מהעמודות. אנחנו רואים שבאופן ברור העמודות האלה גבוהות יותר בהשוואה של הבנות גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי.

עדיין אנחנו מדברים על 'אי פעם', כדי שתראו את זה מזווית אחרת סימנתי בצהוב את הממצאים הברורים שמראים על ירידה עקבית בשיעור המשתמשים 'אי פעם' בנרגילה. אם בשנת 2002 דיברו על 48% בקרב הבנים היהודים, היום אנחנו נמצאים ב-28%. בכל אחד ואחד מהמדדים הללו אנחנו רואים ירידה ברורה מאוד בשנים הללו. כן רואים ירידה חזקה ועקבית יותר בקרב התלמידים היהודיים בשני המגדרים, גם הבנים וגם הבנות, אלו שני הקווים העליונים יחסית לשניים התחתונים.

כעת אנו עוברים לפילוח לפי תלמידים שמעידים שהם מעשנים נרגילה 'לפחות פעם אחת בשבוע'. נעשה כאן את אותן ההשוואות. בצהוב צבעתי את המדד שמראה שבנים מעשנים יותר מבנות בכל אחד ואחד מהמדדים וגם בהבדל בין המגזר היהודי וגם בין הערבי. בירוק צבעתי את העובדה שהתלמידים הערבים מעשנים יותר מהתלמידים היהודיים. אנחנו מדברים על 10% למול 5%. בכתום, רציתי להצביע על העובדה ששיעורי העישון השבועי עולה מ-3% בערך בכיתה ו' ועד ל- 12% בערך בכיתה י'. גם פה, בכל אחד מהמדדים יש עליה ברורה, זאת אומרת שלגיל יש השפעה.

לשאלתך, וניכנס להבדלים, אנחנו יכולים לראות כאן שבקרב אוכלוסיית הבנים בהשוואה לכל שאר האוכלוסיות שוב יש שיעור גבוה של עישון. בערך 11% בכיתה ו' יחסית ל- 28% בכיתה י'. זה אומר ששליש מהבנים הערביים מעשנים נרגילה בכיתה י' לפחות פעם אחת בשבוע. אם נשווה את הנתון הזה לבנים, שגם אצלם זה גבוה ביחס לבנות, אנחנו מדברים כאן על כ-15%. כמעט כפול, פי שתיים. יחד עם זאת, גם פה אנחנו רואים את אותה ירידה שדיברתי עליה קודם בהיקף שלה, 'לפחות פעם אחת בשבוע' רואים מגמה של ירידה משנת 2002 דרך 2004, 2006 ו-2011.
כעת נצטמצם לנושא של 'לפחות פעם אחת ביום' של אחוז התלמידים באותן כיתות שמעידים, סימנתי בצהוב את הנושא של המגזר הערבי. הממצאים מראים כאן את הבעיה בקרב הבנים הערביים, כמעט 7.5% מדווחים שהם מעשנים לפחות פעם אחת ביום. אם נסתכל על כיתה י', אנחנו מדברים כבר על 13% שמשתמשים בנרגילה כל יום. גם במגזר היהודי יש שימוש כל יום גם בקרב הבנים וגם בקרב הבנות, אבל הוא הרבה הרבה יותר קטן. אנחנו מדברים על 3.7% בקרב הבנים ו-1.4% בקרב הבנות שכיתה י' העידו שהן משתמשות. בהיבט הזה אנחנו שוב עם ההבדל, גם כאן יש ירידה לנוכח העובדה שמשתמשים כל יום.

כמעט השקף האחרון. אחוז המנהלים המקיימים תכניות למניעת עישון בנרגילה בתוך בתי הספר, העבודה בתוך בתי ספר נעשית בעיקר באחריותה של שפ"י – השירות הפסיכולוגי ייעוצי, בשיתוף עם המחלקה לקידום לחינוך ובריאות במשרד הבריאות. כאן רואים שמעל ל-70% מבתי הספר היסודיים לא עוסקים כמעט בנושא של נרגילות. אנחנו גם רואים שמחצית מבתי הספר הדתיים לא מטמיעים את תכניות המניעה לנרגילה. במגזר הערבי ,שם ראינו שיש בעיה מורכבת יותר, גם שם אנחנו רואים שכ- 30% מבתי הספר העל-יסודיים אינם עוסקים בנושא. כלומר, השקף הזה מראה בברור שצריך לעשות עוד לקידום העשייה החינוכית מניעתית בקרב בני הנוער בכל מה שקשור לנרגילה. תודה.

תודה. אני מעוניין לשמוע את משרד הבריאות. יש חומר הסברה שיוצא מהמשרד? בבקשה.

כן, הוא יוצא דרך קידום בריאות. אולי כדאי שחיים גבע ידבר כי זה יותר במחלקה שלו.

אני מהמחלקה לקידום חינוך לבריאות במשרד הבריאות. אנחנו משתפים פעולה עם השירות הפסיכולוגי ייעוצי עם היחידה לשימוש באלכוהול וסמים וטבק ועם קרן רוט בנושא של מניעת עישון סיגריות ונרגילות. כחלק מתכנית הדגל של מניעת עישון בכלל, אנחנו ומשרד החינוך רואים בעישון סיגריות ונרגילות את אותה תופעה, את אותה בעיה. מבחינתנו זה מרכיב אחד, אמצעי שבני הנוער רואים אותו כחלופי האחד לשני ואת הנרגילה כמופחתת סיכון לעומת הסיגריות, כמובן זו טעות. כל הפעילות שעושים נגד עישון נרגילה היא חלק מזה. השנה פיתחנו והפקנו, בעצם זה הופץ בלמעלה מ-500 בתי ספר, ערכת פעילות שעוסקת בעישון סיגריות ובמניעת עישון נרגילות. יש חומרי הסברה שמחלקים לכל מי שרוצה - - -

איפה?

בבתי הספר.

יש משהו יזום על ידי משרד החינוך?

הפעילות היא משותפת כי הם אלה שאמונים על ההטמעה. אנחנו כותבים את התכנים ומפתחים את הערכות ואת התכנית עצמה. זה עובר בבתי הספר על ידי היועצות, מורות או על ידי עמיתים למניעת עישון. זה מתוקצב על ידי שיתוף פעולה של משרד החינוך ומשרד הבריאות - - -

שמענו נתונים שכ- 30% עד 75% מבתי הספר אינם עוסקים בעניין.

משרד החינוך צריך להתייחס למה יש בתי ספר שלא מיישמים את התכנית. זה נמצא בתכנית כישורי חיים, זה משהו שמוגדר כחובה במערכת החינוך. אין לי את התשובות שמערכת החינוך צריכה לתת.

אפי שפר אחראי על נושא אכיפה של עישון בציבור כולל נרגילות, אני מבקש שהוא יספר לנו על הבעיה שלנו מבחינת האכיפה. כשאתה מדבר על מה קורה עם האחוז הגבוה, מבחינת עישון, בציבור יש דבר אחד ובנושא של נרגילות ובמיוחד במקומות שהם רק לנרגילות שאנחנו מכירים אותם, איתם יש לנו בעיית אכיפה. אני אבקש שאפי יסביר את זה.

תודה. כמו שהוזכר קודם, יש עסקים שאנחנו יודעים שהם מיועדים לעישון נרגילה ופועלים. בדרך כלל בעלי עסקים מקצים 100% מהמקום לעישון נרגילה. את העסקים האלה אפשר להגדיר כעסקים לא בריאים.

הרשויות המקומיות מחלקות את העסקים האלה לשניים, עסקים שמגישים מזון ושתייה ועסקים שאינם מגישים מזון ושתייה. לגבי העסקים שמגישים מזון ושתייה ניתן לבצע בהם אכיפה למניעת עישון ו"צו רישוי עסקים" חל עליהם. מבחינת עסקים שאינם מגישים מזון ושתייה, "צו איסור עישון במקומות ציבוריים" ו"צו רישוי עסקים" לא חלים עליהם ולכן האכיפה שם יותר בעייתית.

אין חוק שאוסר? כלומר בעניין של מקום ציבורי.

עניין 'מקום ציבורי' מתייחס לנרגילה כמו לעישון סיגריות.

ברור, אבל זה החוק היחידי שאתם נסמכים עליו.

אנחנו אחראיים על החוק, אבל אין לנו סמכויות אכיפה לנושא זה.

כלומר, אין כלים אחרים חוץ מהחוק הזה כדי להילחם בתופעה.

אפילו עם החוק הזה, סמכויות שיאפשרו שמשרד הבריאות ייתן את הדוחות ויעשה אכיפה כמו שאנחנו רוצים, כרגע זה נמצא בוועדת - - -

אנחנו הגשנו הצעת חוק שבימים הקרובים צריכה להיות בדיון בוועדת השרים. בהצעת החוק הזאת אנחנו מבקשים למשרד הבריאות סמכויות אכיפה כדי להסדיר את העניין הזה. שיהיו עובדים שיוסמכו לאכיפת החוק ואנחנו בעצם נצטרף לאכיפה של הרשויות המקומיות. כך בעצם נגדיל את כוח - - -

עיקר הבעיה, בחלק מהערים הפקחים לא רוצים לעסוק באכיפה של זה. לנו יש בעיה, אנחנו לא יכולים להכריח אותם ולכן אנחנו מחכים לסמכויות האלה.

נרגילה, בניגוד למה שחושבים, המקור שלה הוא טורקיה ולא מדינות ערב. בגדול זה משהו טורקי. עד לפני 20 שנה התופעה הזאת כמעט ולא הייתה קיימת בחברה הערבית. מאז שנת 1993 עם הפתיחות לכיוון ירדן, לכיוון רמאללה כשאנשים התחילו ללכת ולבלות בחברה הערבית התופעה התרחבה, גם בהשפעת ערוצי הלוויין. היום לא תמצא בערוצי הלוויין דרמה סורית, לבנונית או מצרית שאין בה נרגילה וזה משפיע על האנשים ועל הנוער.

היום הטורקים מטשטשים בטלוויזיה כל סיגריה.

בחברה הערבית לא היו קפיטריות ששמו את הנרגילה. אנשים שרצו לעשן נסעו לכיוון בית לחם או רמאללה. היום בכל כפר של 10,000 תושבים אתה תמצא 20 מקומות לעישון נרגילה. זה נתפס כתופעה לגיטימית. לעומת האלכוהול שהוא אינו לגיטימי בחברה הערבית עישון נרגילה היא תופעה חברתית מאוד מקובלת, אנשים לא מסתכלים על זה כסטייה. רואים את התופעה בחתונות ובכל מקומות. אני גם לא מופתע מאחוז הנשים המעשנות סיגריות, עישון סיגריה של אישה נתפס כסטייה, נרגילה זה נחשב לנורמאלי. אני רואה שנשים ונערות מעשנות חופשי לעומת הסיגריות שנשארות בגדר סטייה. הנרגילה יותר מקובלת. עישון נרגילה זה לא המנדט שלנו כרשות.
כרשות למלחמה בסמים אנחנו מאוד מחוברים למנדט שלנו שהוא סמים ואלכוהול. המתאמים שלנו בשטח שפועלים בתיאום עם שפ"י, בונים תוכנית מניעה שניתן להגדיר אותן בגדול כפעילות למזעור נזקים. אנחנו עובדים עם הרשויות המקומיות כדי שכל המקומות לעישון נרגילות יפעלו ברישיון ובאישור. אדוני כבוד היושב ראש, בוועדה הקודמת דיברנו על רישוי עסקים, חלק מהמקומות הם ללא רישוי עסקים והם מרשים לילדים קטנים להיכנס. אנחנו לא רוצים להיכנס למקומות האלה. אנחנו מבקשים שהכול יפעל ברישיון עסק ופיקוח הרשות. זה המנדט של העיריות. ברגע שהעסק לא מפוקח יש לנו בעיה רצינית. אנחנו לא נלחמים במחלת הסרטן, אנחנו נלחמים בסמים. לכן אני אומר שהאגודה למלחמה בסרטן יכולה לפעול.

הנושא היותר חשוב, אנחנו מסתכלים על הכלי לעישון נרגילה ככלי לעישון סמים לכל דבר ועניין. זה כמו הבאנג שאפשר להשתמש ולשים בו חומרים. היום הנערים לוקחים את הנרגילה, אני מעדיף שהוא יעשן את הנרגילה במקום מוסדר יותר מאשר במטע זיתים. הם שמים שני דברים, האחד, בראש הנרגילה הם שמים את עלה הגראס ודברים אחרים או ששמים וודקה וערק כדי להתמסטל – כאן המנדט שלנו.

חשוב לנו שההורים יבינו, ההורים לא מבינים, הם יודעים שהבן עישן נרגילה אבל לא יודעים מה הוא שם. היו המון מקרים של השפעות קטלניות. נמצא כאן דוקטור אליאס שעשה מחקר בטכניון דרך בית החולים רמב"ם בנושא הנרגילה, חשוב לי שהוא יציג בכמה מילים את המחקר שלו. המחקר הוא מהטכניון.
המתאמים שלנו עובדים בשטח בשיתוף פעולה הדוק עם יועצי בית הספר על בניית תכניות מניעה. הכיוון שלהם הוא מזעור נזקים. אנחנו לא יכולים לדבר על נרגילה כמו שאנחנו מדברים על סמים ואלכוהול שזה אסור כי בחברה הערבית אתה יכול להגיד שאלכוהול אסור גם על פי דת. 90% מהחברה הם מוסלמים לכן אפשר להגיד שזה אסור על פי דת, אבל לגבי הנרגילה אי אפשר לעבוד כך. אם נתחיל להגיד שהיא אסורה האנשים לא יקשיבו לנו. אנחנו מסבירים מהם הסכנות ובמיוחד שזה כלי לעישון סמים. תודה.

שלום לכולם. אני רופא במקצועי ובמסגרת הלימודים עשיתי מחקר שאני אציג היום את עיקריו בפני הוועדה המכובדת הזאת.

המחקר שלנו היה רפואי קליני. לקחנו אנשים בריאים ובדקנו את השפעות המידיות של עישון הנרגילה מבחינה רפואית, מבחינה שאפשר למדוד אותן כמותית. המחקר בוצע בבית החולים רמב"ם והטכניון עם פרופסור לאה בנטור מנהלת מחלקת ריאות ילדים ופרופסור ידידיה בנטור המומחה הארצי לפרמקולוגיה וטוקסוקולגיה ודוקטור חכים פהאד. המחקר היה במימון האגודה למלחמה בסרטן. זה מביע את הפרדוקס שיש פה. אנחנו די מודאגים מהסרטן שנגרם מהנרגילה, אבל בדרך יש לנו עוד מיליון ואחת סכנות טמונות שהן בעצם מוקשים שאנחנו דורכים עליהם והם מזיקים לנו. המחקר שלנו היה בשני שלבים. נכללו בו כ- 100 מתנדבים.

עיקרי המחקר – לנרגילה נמצאה השפעה מידית חד-חד –ערכית ומאוד בולטת על הלב והריאות שהתבטאה בעלייה בדופק, עלייה בלחץ דם, עלייה בקצב הנשימה – אלו סימנים מובהקים למאמץ שהגוף מבצע אפילו מבלי לרוץ על הליכון, הגוף מתאמץ וניזוק בצורה כזאת או אחרת. הייתה עלייה במדדי הדלקת בדרכי הנשימה שמביעה באופן סמוי שאכן יש נזק לדרכי הנשימה וזו הדרך של הגוף לתקן. אנחנו נותנים לאנשים, בעצם קטינים, לגרום או להזיק לעצמם וזה כבר מסוכן. החשוב מכל, הייתה עלייה בחד-תחמוצת הפחמן בגוף שמתבטאת בעלייה ברמת הקרבוקסיה המוגלובין, זו אחת התרכובות של המוגלובין שהוא מאוד מסוכן. בעצם כל ההמוגלובין תפוס על ידי חד-תחמוצת הפחמן ואינו מסוגל להעביר חמצן. הרמה הזאת נמדדת באחוזים בדם. הרמה המותרת היא 1%-3% בדם ואנשים שעישנו חצי שעה בלבד נרגילה, חצי שעה בלבד, אני אומר את זה כך כי היה חשוב לי לשאול את הגברת אורית שפירו האם ישנו מידע על משך התקופה שאנשים מעשנים. הרי כולנו יודעים שאת הסיגריה מחזקים וכעבור שלוש עד חמש הדקות הסיגריה איננה. נרגילה בניגוד לסיגריות זה סיפור שמתמשך. עכשיו למשל בתקופת המונדיאל אנשים שיושבים לעשן נרגילה זה מינימום 90 דקות של משחק ועוד החצי שעה לפני, המחצית, והחצי שעה אחרי. זה ברמה הכי בסיסית.
אנחנו נתנו לאנשים לעשן 30 דקות ורמת קרבוקסיה המוגלובין עלתה מ- 1% או 3% שזו הרמה הנורמאלית, עד כדי 28%. 28% זו רמה ש-30% מהדם של האדם מורעל ואינו מסוגל להעביר חמצן לאברים החיוניים שלו. ההשפעה הזאת בפני עצמה זה מישהו המורעל מחד-תחמוצת הפחמן, זה מה שקורה בשריפות או כשמישהו נכנס לאוטובוס בוער וכיוצא בזה. הרמה הזאת היא טוקסית והיא יכולה לגרום לסימנים וסימפטומים ואף למוות.

מאידך, אנחנו רואים לפעמים אנשים שמגיעים למיון, מרביתם ילדים, שמעשנים נרגילה באופן שהוא טיפה יותר מדי וגם במקומות סגורים שאינם מאווררים כמו שצריך, הם מגיעים למיון עם רמות קרבוסיה ההמוגלובין מאוד גבוהות. לפעמים הם מספרים שהם עישנו נרגילה ולפעמים לא. זה מקשה גם על האבחון וגם על הדיאגנוזה של המצב. כאשר אנחנו מוצאים את המקרה הזה לפעמים אנחנו צריכים לטפל בהם בתא לחץ או בחמצן בריכוז גבוה, כמו שצריך לתת לאנשים שצללו.
חמור מזאת, אנחנו עדים לתופעה של העשרת הנרגילה בחומרים פסיכו-אקטיביים, זה מתחבר לוועדה כאן. חומרים שיכולים להיות מאלכוהול ועד כל הרמות הגבוהות ביותר, הם שמים את זה גם בקומה העליונה של הנרגילה וגם בקומה התחתונה של הנרגילה, דהיינו, גם בראש הנרגילה הם מעשירים את הטבק של הנרגילה בכל מיני חומרים שמוסיפים. הם מוסיפים גם במים. בנרגילה אפשר לשים הרבה מאוד חומרים שהאוורור של המים גורם לשאיפת החומרים הפסיכו-אקטיביים לתוך הגוף שעושים את העבודה. בספרות של השנים האחרונות יש הרבה דיווחים על מקרי מוות, עילפון, כאבים בחזה, פסיכוזות שנגרמים אחרי שימוש בנרגילה ובתוספים כאלה ואחרים.

אני אבקש לציין שנמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין רמת ההרעלה שהזכרים מקבלים לעומת הנקבות. אנחנו עדיין לא יכולים לשייך את זה לסיבה מסוימת ועדיין לא יכולים להסביר את זה בצורה מדעית. העניין כרוך בעוד מחקר בנושא, אבל ראינו שנשים שמעשנות אותה תקופה שמעשנים גברים, הם מגיעים לרמות טוקסיות יותר. זה אחד הדברים - - -

בסמים אחרים זה אותו דבר.

זה דבר שידוע בסמים אחרים, אבל זה נמצא גם בנרגילה.

כמה דברים שלא נראו לי בדיון. ההסברה שנרגילה דומה לסיגריות, נכון מאוד שזו התנהגות פסולה ואני חושב שזה הדבר האחרון שבו נרגילה דומה לסיגריות. נרגילה שונה מסיגריות מהותית. ראשית מבחינת סוג החשיפה. סיגריות זה בדרך כלל חשיפה כרונית, חשיפה ממושכת והאנשים כל הזמן מעשנים, למשל סיגריה אחת כל שעתיים או שעה ורמת החשיפה היא כל הזמן נמוכה, אבל מתמשכת. לעומת זאת נרגילה, אנחנו פוגשים ילד בן 15 שאינו מעשן במשך היום כלל עד שהוא פוגש את הנרגילה, הוא מחזיק את הצינור של הנרגילה ואינו מרפה ממנו למשך שעתיים. יש לנו כאן סוג שונה מאוד של חשיפה שנקראת חשיפה אקוטית או חדה, חשיפה באנג חזק ואז אין חשיפה. הדבר הזה יכול לגרום להרעלת יתר. כל בר-דעת יכול להגיד שמבחינה רפואית יש כאן משהו שונה. סוג הטבק של הסיגריות הוא טבק שעובר יבוש ועובר עיבודים מסוימים לעומת זאת הטבק של הנרגילה הוא טבק רטוב ויש חומרים ותרכובות אחרים.

דבר חשוב בהבדלים בין סיגריות לנרגילה – טמפרטורת הבעירה בסגירה, ליבת האש מגיעה לטמפרטורה של עד 900 מעלות צלזיוס בעוד שבנרגילה הגחל מגיע לרמה של 200 צלזיוס בלבד. אני לא אומר שסיגריה היא פחות או יותר חמה מנרגילה כי זה לא העניין כאן, אבל אני מדגיש שיש סוג אחר של עישון. בסיגריה יש תופעה של שריפה של הטבק, בעוד שבנרגילה יש תופעה של אידוי או סוג של עישון שאינו יוצר תרכובות שנמצאות בסיגריה. זה יכול להעיד שהחשיפה שונה ושהחומרים שנמצאים בעשן הם שונים בתכליתם.

לגבי הממאירות שהנרגילה והסגירה עושות, היום נמצא חד-חד ערכית וזה כבר ידוע בספרות הרפואית והמקצועית שסיגריות גורמות לסוג כזה או אחר של סרטן באזור דרכי הנשימה והריאות ופחות בדרכי הנשימה העליונות, בעוד שישנם היום דיווחים רבים שנרגילה גורמת יותר לסרטן הפה, הלוע והשפתיים – זה טיפה שונה וצריך להדגיש גם את הנקודה הזאת. זה בגדול מה שרצית להגיד. אם יש לכם שאלות אני אשמח לענות על שאלותיכם. תודה.

תודה על הדברים המאלפים וגם על המחקר. אומנם אנחנו לא נמצאים כאן על תקן ועדת הבריאות, אבל אני חושב שהנתונים עושים את התופעה יותר חמורה ומחייבת יותר טיפול. אנחנו גם נבדוק את הדברים האלה.

מיקי, אבקש לשאול אתכם. אני יודעת, לפחות על מספר מסעדות שבהגדרה שלהן הישיבה היא סביב נרגילות. כלומר, זה לא חד פעמי, זאת ההוויה שלהן וזה לא סוד, זה מוכר במועצות או בעיריות. מי אמון על זה? איך אפשר לוודא שזה נסגר מכיוון שכל מי שמגיע לשם זה מה שהוא עושה, זה חלק מהתפריט.

נכון. אלו עסקים שהם בתי נרגילה. בעלי עסקים מקצים 100% מהשטח לעישון נרגילות. מבחינת "רישוי עסקים" אין פריט כזה. "החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים" ו"רישוי עסקים" מתייחס לעסקים האלה רק אם הם מגישים אוכל או שתייה.

הם מגישים אוכל ושתייה, אז מה דינם?

90% מהמקרים זה נכון. הרשויות המקומיות לא אוכפות במקומות האלה. יש בעיה של אכיפה וזאת בדיוק הבעיה.

מי יכול לענות על השאלה, בעקבות עליית מחירי הטבק לנרגילות, האם חלה ירידה או תזוזה כלשהי? זאב, אני יודע שניסיונות ההברחה עלו.

לא צריך להבריח נרגילות.

לגבי הטבק מעבר לכמות המותרת. סיפרו לי מהמכס בנהר הירדן על אנשים שהיו להם בערך כמה מאות קילוגרם של טבק לנרגילות.

אין לי את הנתונים כי לא נתבקשתי. אני מוכן לבדוק את הנתונים. שוב, לגבי הנרגילה עצמה, כבוד היושב ראש, לצערי זה מותר ביבוא למרות שכלי עישון הוצאו מהפקודה בגלל המנהג הרווח של עישון נרגילה. על פי מה שאני יודע, אני לא מומחה בתחום, זה משמש לא רק לסמים. לגבי הברחות טבק אני מוכן לבדוק ובישיבה הבאה יהיו נתונים.

סיפרו לי סיפורים מזעזעים בעניין.

כמו כל דבר שיש עליו מיסוי, אותו מבריחים. מבריחים גם טבק, מבריחים גם זהב, מבריחים הרבה דברים. נתונים אין לי. בישיבה הבאה אציג.

במסגרת הלאומית לצמצום העישון ונזקיו, נרגילה היא כמובן חלק מהעניין הזה. החוק מתייחס לסיגריות ונרגילות באותו אופן. אותן ההגבלות שיש על סיגריות קיימות על נרגילות. מבחינת האמצעים שנכון לנקוט לצמצום התופעה של עישון נרגילה, ממה שאנחנו יודעים בעולם, המיסוי הוא האמצעי היעיל ביותר ולכן הבקשה הראשונה שהייתה לנו הייתה לעלות את המיסוי על טבק לנרגילה. יש עלייה של 500% שנפרסת על פני שלוש שנים. העלאה האחרונה הייתה בתחילת שנת 2014 וצפויה עוד עלייה אחת בתחילת 2015. המחיר יגיע ממחיר של 50 שקל למחיר של 300 שקל לק"ג.

יש הערכה איך זה השפיע על השימוש?

השנה יש סקר נוסף של HBC, אותו הסקר של יוסי הראל, עם התוצאות נראה את השינוי בעישון הנרגילה. כרגע אנחנו לא יכולים להעריך.

אני שואל שאלה היפותטית, אני לא יודע עם היא קיימת. האם קיים ייצור טבק באופן ביתי?

כמובן. אם תרצו יש לי גם סרטון של פשיטה של רשות המיסים על מקומות שמכינים טבק לנרגילה בצורה מזויפת. הם עושים את זה. אם תרצו לראות אוכל להקרין את הסרט. הסרט הוא מכתבה של חדשות ערוץ 2, שלוש דקות.

מהרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול. אני חושבת שהעמדה של משרד הבריאות שנרגילה שווה לסיגריות הייתה מהעובדה שלא היו מחקרים בעניין הנרגילות, מהסוג שאתה מדבר עליו, ולכן זאת הייתה העמדה. אנחנו יודעים על סיגריות שהן מזיקות ולכן אנחנו אוחזים בעמדה. זו עמדה שגם בהסברה אנחנו אומרים אותה. אנחנו נשמח לעשות את הדיפרנציאציה כי אני חושבת שהמיקוד צריך להיות אחרת וכתוצאה מכך גם הסקרים שעושים צריכים להתמקד במה שאמרת, בזמן - - -

גם מבחינת היקף הנזק. היקף הנזק של נרגילה גדול יותר מהסיבות הטכניות של צורת העישון והמים וכל - - -

בעמדה הרשמית של משרד הבריאות, תסתכל גם באתר שלכם, תגידו שנרגילה שווה לסיגריות. זו העמדה הרשמית. אני אשמח ואנחנו נשמח לעודד יותר מחקרים בכיוון הנרגילות. רוב המחקרים שיש הם מאוניברסיטאות לבנון, מצרים וכדומה. אין כמעט מחקרים בתחום הזה. אני אשמח אם תצא מכאן קריאה לעודד מחקרים בכיוון. אולי צריך יותר להתמקצע בעניין ההסברה - - -

הרשות יכולה לעשות את זה?

הרשות זה סיגריות. תבינו שהרשות אחראית על אלכוהול ועל סמים. הנרגילות זה לא כל כך המנדט של הרשות למרות שאתה אמרת בפתיח שלך, הנרגילות הן ממש פותחי שער – לפי התיאוריה של דניס קנדל. אני מאמינה בכל ליבי, למרות שאני עובדת ברשות, שהמניעה הטובה ביותר זה קודם כל מניעת סיגריות. אם הצלחתי למנוע עישון סיגריות, אלכוהול, רד-בול בקרב בני נוער, אז אולי מנעתי את כל מה שבא אחר כך.

דבר נוסף אני אבקש להזכיר, כל נושא של נהיגה ונרגילה – אני לא יודעת עד כמה אתם מודעים לכך. יש מחקר של דוקטור וופא מהטכניון, היא לא יכלה להגיע לכאן, יש סכנה בעניין הקשר בין נהיגה לנרגילות. זה משהו שצריך לדבר עליו. אני מכירה הרבה אנשים שנוהגים וגם מעשנים, יהודים וערבים וגם בכלל.

צריך לציין שהעניין של נרגילות הוא יותר חברתי מאשר סיגריות. יש כאן פן חברתי ומהות אחרת שצריך לשים עליה את הדעת גם בהסברה וגם במניעה ובכלל. תודה.

אני אבקש להתייחס, זה בעצם מזכיר לי משהו של 'בינג דרינקנג', גם כאן זה בינג ולכן הסיכון פה לצעירים הוא באמת הרבה יותר גדול. אנחנו צריכים להתייחס לעובדה שזה נושא חשוב.

יש להזכיר דבר בנוסף שהוא השימוש במשהו חוקי, יש את העניין של סיגריה אלקטרונית. בפקודה של סמים מסוכנים יש איסור על באנג, זה מוצר שאסור בגלל שהשימוש בו הוא בעיקר לסמים. בנרגילה כמובן זה לא קיים. כעת יש את העניין של הסיגריה האלקטרונית שהיא מעין צינורית עם מנוע, סוללה ומחסנית ואפשר למלא בה מה שרוצים. לכאורה זה אמור להיות עם ניקוטין וחומרי טעם וריח כתחליף לסגירה, אבל כבר יש בעולם לא מעט - - -

מצאנו 'אנטי פירז', זה ממש רעל. זה נמצא בתוך החומרים האלה שמוכרים כאילו לסיגריות אלקטרוניות.

סיגריה אלקטרונית, יש בכוונת במשרד הבריאות לאסור אותה לחלוטין בין השאר בגלל האפשרות לעשות להן 'אנטי פריז'. במדינות בעולם בהן יש לגיטימציה של חשיש, מריחואנה, יש בהן כבר חברות לייצור סיגריה אלקטרונית שחברו עם אותן חברות המייצרות מריחואנה ומייצרים סיגריות אלקטרוניות מותאמות יותר לשימוש בסמים.
לדעתי, יש לשקול איסור כמו השימוש בבאנג. להכניס כסעיף ב' את האיסור בשימוש בסיגריה אלקטרונית כאמצעי יותר טכנולוגי שמושך בני נוער. שם המשאף אישי ובאיכות מאוד גבוהה, הוא מותר לחלוטין על פי חוק, אבל גם הוא פתח לשימוש בסמים.

יש כמה דברים שאני מבקש להתייחס אליהם. במסגרת המחקר שלנו, לא הזכרתי את הכול, כצעד מקדים הצענו סקר עם אנשים שאפשר לקרוא להם מאוד נורמטיביים, מרביתם היו סטודנטים לרפואה - - -

אל תקרא להם נורמטיביים.

אף פעם לא מעניין כמה הראש של הנרגילה עולה. אני אציין כמה דברים במספרים. יעלו את המחיר של גרם טבק ל-300 שקל, גרם טבק יכול להספיק ל-40 ראשי נרגילה. 300 שקל ל-40 ראשי נרגילה זה 7.5 שקל בערך. אם חמישה אנשים יושבים על ראש נרגילה אחד שזה 7.5 שקל, האם מישהו באמת חושב שזה יהיה מחסום לאנשים? אני אישית לא.

לגבי עידוד המחקר, המחקר התחיל מכך שסטודנטים במהלך הלימודים שלהם לקראת תואר דוקטור לרפואה בישראל מתבקשים לבצע עבודת גמר. העבודה הזאת צריכה להיות איזה מחקר. בדרך כלל אנשים לוקחים נושאים מאוד מעניינים. אני הייתי החנון של הכיתה שלקח על עצמו פרויקט גדול, באמת כך זה היה, אני לא אגיד לכם איך זה התחיל. הייתה אז שביתת הרופאים, אמרתי לרופאים שהיו במעבדה, 'עזבו את הדברים שעושים כאן, במקום להציל אנשים לכו למכור נרגילות ותהיו מיליונרים, כך זה התחיל. בכל שנה בארץ מבוצעים 400 עבודות של סטודנטים, 400 מחקרים. לדעתי זה מנוע שאפשר להכניס בו תעדוף או איזו הטבה למי שעושה מחקר בנושאים מסוימים שהם רלוונטיים לאוכלוסייה כאן. לדעתי זו דרך מאוד טובה להאיץ את המחקר, ומצד שני לדעת יותר על הנרגילה ממחקרים ועל דברים יותר חשובים.

אני עדה לכך שבתחום הסמים, אני מלמדת גם באוניברסיטאות לרפואה, השנה לתואר הביניים כ- 30 סטודנטים עשו יחד איתי מחקר סמים - - -

כי את היית שם ונתת להם את הטריגר.

לא. דווקא הם באו אלי. לכן אני אומרת שמאוד חשוב שאנחנו נעשה משהו מול הרפואה.

בבקשה הימאת משפ"י. הייתן מאוד חסרות לנו בתחילת הישיבה.

בשפ"י אנחנו נותנים דגש לתכניות למניעה ומנסים להתחיל כבר בכיתות נמוכות. מתחילים תחילה לדבר על סיגריות ואחר כך על השאר.

הסיגריות, מובן מאליו שזה אסור, האבא אומר שזה אסור והמורה אומר שזה אסור וכולם אומרים שזה אסור. עישון נרגילה עדיין לא נכנס לתודעה שזה אסור, זו בעיה. אני חושבת שאנחנו צריכים לעסוק בה גם בבתי הספר ומבחינת התודעה בכל החברה.

בחודש האחרון, בגלל שהיה כל הנושא של 31 במאי, היה קמפיין מאוד חזק בחברה הערבית - - -

הימאת, לפני שהגעת הציגה אורית נתונים של הסקר בנושא השימוש בנרגילות בבתי הספר לתלמידי ו' עד י'. הנתונים מזעזעים.

יש לי אותו.

זה כשל ואני אגיד שזה כשל של מערכת החינוך.

זה לא רק.

את לא צריכה להיות שר החינוך.

אני לא שר החינוך. אני אשת מקצוע בבתי ספר ולא רק נציגת המשרד. אני עובדת עם ילדים ואני שומעת מה הילדים אומרים. אני מייצגת מה חושבים התלמידים. כעת יש מחקר חדש של אבו עאסמי שאומר שהחברה, החשיבה והמסורת בבית הם גורמים שמשפיעים על התפיסה למניעה בכלל ונגד הסיגריות והנרגילות בפרט. זה מאוד חזק כי אם אנחנו רוצים לבנות תכנית מניעה יותר נכונה צריכים לקחת את הנתון הזה ולעסוק עם ההורים יותר.

תופעת הנרגילה עדיין נתפסת כתופעה מקובלת, רצויה וחברתית בקרב התלמידים. כמו שאתה אומר, כעת עם המונדיאל זה גם בבתי קפה. שמעתי שדיברתם על כך, כעת כל הילדים מתחת לגיל 18 נכנסים לאיזה בית קפה בטייבה, טירה או בכל מקום ושם חוגגים עם הנרגילות. אין חוק ואין אכיפה ואין כלום. בבתי ספר מנסים לעשות בתכניות. יש תכניות שמתחילות בכיתה א' וכעת יש תכניות בכיתה ו' עם מסר 'מסירים את מסך העשן', זה נכנס לבתי הספר העבריים-יהודיים ובשנה הבאה היא תכנס לבתי הספר הערביים. אני מקווה שתהייה תזוזה מבחינת התלמידים. התלמידים מקבלים מידע, מקבלים איך להתנהג מול הפיתויים שיש. אם אני כתלמידה נכנסת לבית קפה ושם חוגגים ויש מבוגר שיגיד שזה אסור, מבוגר שיגיד שזה מזיק, זה לא כל כך תופס אצל הנער.

אני מבקשת להגיד שיש לנו תפקיד מאוד חשוב, גם לוועדה פה וגם לרשות. השנה היה לנו איתה שיתוף פעולה מאוד חזק , הנציגים של הרשות הגיעו לבתי הספר ודיברו, למרות שנתבקשו לדבר על עישון הם דיברו על נרגילות, שמו את זה במוקד. התוצאה של זה בקרב התלמידים הייתה חזקה מאוד. את זה צריך לעשות. צריך לעלות את זה בבתי ספר ובכל מקום. תודה.

אנחנו עובדים יחד עם שפ"י ועם הרשות. הבחירה שלנו לעבוד בחינוך הלא פורמאלי כהשלמה לגופים הנוספים עושים, הבחירה הייתה עבודה עם מנהיגות הנוער. זה אומר, מדריכים בתנועות, מועצות תלמידים, מד"צים, שנת שירות, חבר'ה שהם בגילאי בגרות וגם מעבר לזה – הם המנהיגות הצעירה של בני הנוער ואנחנו גם בטוחים שהם המנהיגות העתידית שלנו. איתם עובדים דרך תפיסת תפקיד, כלומר לא באים רק עם הלא, לא רק באים עם מה מותר ומה אסור, אלא עם תפיסת תפקיד. אתה כש"ש (שנת שירות) שנמצא שנה בקהילה וחי עם בני הנוער של אותה קהילה, גר שם בדירה וגם נפגש איתם פורמאלית ובעיקר אתה יושב איתם בלתי פורמאלית, לא פעם אנחנו רואים את הש"שנים יושבים עם הנרגילות עם החבר'ה בשביל החבר'ה. שם אנחנו נכנסים מההיבט של עמדות, של התנהגות ותפיסת תפקיד. ברמה יותר גבוהה יש לזה הרבה היבטים והעישון הוא אחד מהם. אנחנו רואים את זה כדרך יעילה יחסית בלהשפיע על עמדות ובעקבותיהן גם על התנהגות.

אני מנכ"לית עמותת אל-סם. כל האנשים כאן או רוב האנשים סביב השולחן בעצם מדברים על מניעה שזה באמת דבר מאוד חשוב. אני מדברת על אלה שנמצאים כבר בתוך הסיפור.

אנחנו נותנים את השירות לכ-50 רשויות מקומיות. רוב המטופלים, רובם הם כאלה שהגיעו דרך שירות מבחן, נתפסו על ידי המשטרה ומגיעים אלינו. אצל בני הנוער שמגיעים תוצאות הטיפול הם הרבה יותר טובות. הם לא באים בגלל שמתחשק להם, אלא בגלל שהם מאוד חוששים מהמשטרה. מאוד מאוד חשובה לנו פעולת המשטרה.

באיזה מנדט היא תפעל? איך המשטרה תמנע משהו שהוא לא אסור?

הרבה פעמים מתלווים לזה דברים נוספים ואז המשטרה יכולה באמת להיכנס. בהרבה מקרים מתלווה לזה דברים אחרים, התנהגות של אלימות וכאלה. אולי על דברים אחרים ניתן כן להיכנס והמשטרה יכולה להתייחס - - -

כמו למשל תוספות של דברים אסורים. הנרגילה בעצמה אינה אסורה.

אני אבקש לדבר בנוגע לטיפול במגזר הערבי לעומת המגזר היהודי. יש הרבה פעמים מדיניות של הסתרה ועד שמגיעים לטיפול המצב הרבה יותר חמור, הרבה יותר קשה. אני חושבת שפעולת המניעה, גם כשכבר מגיעים צריך להתייחס לזה במגזר הערבי במידה רבה יותר.

נקודה נוספת שהזכרת בפתיח שלך, הגיל הולך ויורד. אנחנו בכל פעם המומים מחדש. אמרו כיתה ו', זה הרבה לפני כיתה ו'.

אני מבקשת להתייחס לדברים של הימאת ושל גילת, בביסוס המדעי אנחנו יודעים שעמדות מגובשות וברורות של הורים שמתנגדים לשימוש בסמים, אלכוהול, לצורך העניין נרגילה, יש בהם לבלום או לפחות לדחות את גיל תחילת השימוש.

בהתאם לדברים שלך ווליד וגם שלך, אני חושבת שאחד הדברים שכדאי לחשוב ביחד, עם מה שאנחנו עושים הרבה בהתערבויות יחד איתכם, איפה אנחנו מכניסים את היחידה של ההורים כדי שלא תהייה מנותקת מבני הנוער. אם בקרב ההורים לגיטימי לעשן במקום מסוים את הנרגילה שיש בה רק טבק, זה מסר שעובר לילדים. מסר שאומר שזה בסדר, יש בזה חוויה משפחתית, יש בזה כיף והם ישבו איתם. מכאן היכולת שלהם לקחת את זה לחברה באופן פרטי עם בני הנוער היא רק מתבקשת. אולי שווה לבחון ביחד את החלק שלכם שעוסק בבניית התערבות לבני הנוער בנושא של נרגילה, לראות איך אפשר לפתח יחידה שתעבוד גם עם ההורים. אנחנו רואים איך זה נעשה בוודאי ובוודאי בעניין האלכוהול לגיבוש עמדה ברורה ואחידה של הורים. השלב הבא היא תפיסה ששוללת את השימוש, זה נכון לגבי שימוש בסמים בוודאי ובוודאי.

אני יושב ראש מועצת הנוער בישוב מיתר. אני חלק מהנוער ואני רואה מה הנוער עובר. כמו שאני רואה כאן ההורים זה חלק מאוד חשוב שצריך לטפל בו. משרד החינוך עושה עבודה מאוד רצינית ומאוד טובה, מעביר סדנאות ועושה קמפיינים גדולים ורציניים – זה משפיע וזה עובד.

השאלה כעת, מה ההורים יכולים לתת ועד כמה הורים יכולים לעזור ולהיות חלק מהעניין כדי שיהיה שינוי גדול ונוכל להצליח יותר. להראות 'הנה התוצאות' ולהגיד שאנשים מתים בגלל זה, זה מרתיע את הנוער. אם נתחיל עם זה בגיל צעיר, אנשים שמגיעים לגיל של כיתה י' –יב' יבינו שזה מסוכן באמת כי ההורים אמרו להם בבית, כי ההורים לא מעשנים ואם הם כן מעשנים הם רואים שזה חיסרון גדול. מכאן זה יפסיק. למיגור התופעה הזאת צריך את השילוב של ההורים ושל משרד החינוך.

מה אתה חושב על מעורבות של צעירים מול צעירים? כמו שנאמר כאן, מבוגרים מול צעירים זה ברור, אבל יש השפעה של בני אותו גיל האחד על השני, לא איזה פטרון שבא מלמעלה כדי להגיד לך שזה אסור ואז דווקא יש מוטיבציה גדולה יותר להתמרד. אבל כשזה הופך לנורמה או צורת חשיבה של הצעירים עצמם.

אני מעביר סדנאות למניעת שימוש באלכוהול וסמים וכל הדברים האלה. אני רואה, תראה, הם לא באמת מתייחסים לזה ברצינות, אלי, אל הנוער, אני בן נוער וכאילו מה אני מבין לעומת מישהו מבוגר שיבוא, למשל משרד החינוך - - -

אני לא מדבר על מצג פרונטאלי. אני מדבר על 'חבר עוזר לחבר'.

זה יש. יש דבר כזה. אם חבר שלך יושב ואתה מראה לו גם בצחוקים, הוא מבין שזה לא טוב. אתה איתו ואתה עושה את זה איתו, אבל עדיין אם מבוגר יעשה את העבודה ויגיד במקומי שזה מסוכן ושזה דבר שצריך למנוע אותו עכשיו, זה יותר סמכותי. בדיוק. כלומר אדם שיותר מבין.

ההורים זה לא מה שנכנס. ההורים יכולים לבוא ולומר לא כי זה לא. באמת הבעיה היא עם בני אותם גיל. אם ההורים נכנסים לתמונה זה אפילו יכול לגרום לרצון יותר חזק לפעול במה שאסור, תראה מה האקסטרימיות הזאת עושה, זה מה שמכניס להם את הרצון. כמה פעמים יצא לי לראות חבר'ה אצלנו במסיבות, זה לא בגלל שהם באמת אוהבים את הריח, זה כי הם אוהבים שרואים אותם מהצד עם הנרגילה. זה להכניס להם את הנושא, לפעמים זה עצוב כמו בקטע של 'רזון זה יפה', להכניס את אותו רעיון שהעישון של הנרגילה הוא לא יפה, יותר בקטע התרבותי.

עמיתים משפיעים, יש לנו בכל השנים מסורת עמיתים של כיתות ט', י', ז'. לוקחים קבוצת תלמידים מנהיגים שגם התלמידים בוחרים אותם, מכשירים אותם בסמינר. הם אמורים לחזור לכיתות ולעשות הפעלות בתוך הכיתות בנושא עישון נרגילה, אלכוהול וסמים. זה מאוד משפיע, אבל צריכים להיות כל מיני גורמים ולא רק העמיתים שהם כן חשובים. יש מחקרים בעולם שמראים שעמיתים משפיעים מאוד על עמיתים, אבל כמו שבר אמר בהתחלה, צריכים דמות סמכותית בנושא.

שאלה, האם אתם מבחינים בין סיגריות לבין נרגילה. מה ההבדל בין סיגריה ונרגילה בקרב בני נוער?

סיגריה זה יותר אישי, הרי זו סיגריה שהוא יושב עם עצמו ומעשן. נרגילה כשיש לי מסיבה, זה יותר חברתי, חמישה חברים יושבים ומעשנים. כאן זה על הפן החברתי. לדעתי מעשנים יותר נרגילה כי זה יותר חברתי.

ומה נחשב יותר שלילי?

לפי דעתי סיגריות.

יש דימוי שלילי לסיגריות והנרגילה נתפסת משהו.

(הקרנת סרט)

עוד מילה אחת בהקשר שהטבק הלא חוקי, בדצמבר האחרון חתמה ישראל על פרוטוקול למניעת סחר לא חוקי בטבק. בוודאי ייקח עוד זמן עד שנאשר את התקנה הזאת, בטח יהיו שנתיים-שלוש שנות עבודה עם תיקוני חקיקה. זה פרויקט משותף גם לפרקליטות המדינה וגם למשרד החוץ, משרד הבריאות ולמכס וכמובן למשטרה. מדובר בכל ההתמודדות בסחר לא חוקי בטבק. ככל שהמדיניות של המיסים תלך ותגדל ועם כל הדברים שמדברים בעניין זה לעשות מגוון צעדים וחקיקה שיאפשרו אכיפה הרבה יותר יעילה, רישום של סוחרים, בדיקות נאותות, גישה לחשבונות בנק – ממש אמנה מקיפה. כי העניינים של הסחר הלא חוקי, בין אם זה סיגריות ובין אם זה טבק, קשורים גם לארגוני פשיעה, לארגוני טרור, להלבנת הון ולאובדן הכנסות המדינה וכמובן נזקים בריאותיים. כל הגופים כמובן משתפים פעולה. חתמנו על האמנה, המדינה חתמה על האמנה ואני מקווה שכמה שיותר מהר היא תיושם בתיקוני החקיקה.

אני חושב שזו בדיוק התוצאה של העלאת המחירים של הטבק.

צריך להוריד את המחירים?

לא. אבל ככל שהמחירים יעלו אנשים ימצאו את הפרצות ויכנסו לזיוף.

הרבה פעמים שאלתי את שאלת מיליון הדולר, מה יותר מזיק, סיגריה או עישון נרגילה. זו שאלה שמתבקשת בכל הרצאה שאני נותן גם לבני נוער וגם למבוגרים. התשובה לשאלה זו, לא רק להיאבק בנרגילה כאילו הנרגילה הוא השד שיהרוג אותנו וסיגריות הן הדבר הנורמאלי ואנחנו כבר משלימים איתה. צריך למצוא את הדרך הנכונה, את דרך המלך, להיאבק בכל תופעת העישון. הדרך הכי נכונה לטפל בכל המחלות ברפואה, מהקלות ביותר ועד לקשות ביותר, היא בעצם למנוע אותן. כל מחשבה אחרת זה פשוט לטמון את הראש בתוך החול.

כולל מריחואנה, כולל עישון וכולל הכול.

אני נציגת השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה. מבחינת הנרגילות, נערים שמגיעים אילנו להם זה חלק מהווי של שתית האלכוהול. אנחנו רואים אותם גם בחופים שותים אלכוהול יחד עם נרגילה.
מבחינה טיפולית, לעבוד עם הנערים כמו שדיברתם על העניין של הלחץ החברתי, על עניין שלא יודעים תמיד מה מכניסים לתוך הנרגילה וגם בעניין ההתכנסויות החברתיות. באמת כמו בנזקים של עישון, לשים את עישון הנרגילה כחלק מהמערך הטיפולי.

אני אציין, בצדק אמרת אדוני היושב ראש שעישון נרגילה בעצמו אינו מהווה עבירה פלילית, אבל סעיף 10 וסעיף 10א' ל"פקודת הסמים המסוכנים" מדברת על כלים אסורים. כלומר, אותם כלים בהם נעשה שימוש לעישון סם, לצריכת סם, לגביהם הענישה יחסית כבדה. בתור זה כן נכנסת הנרגילה.

השנה פתחנו למעלה 500 תיקים בנושא כלים לשימוש בסם, שנה קודם לכן נפתחו למעלה מ-1,200 תיקים. כלומר, ברגע שנרגילה מתחברת לסם, לחשיש, למריחואנה אנחנו מגישים גם על הכלי עצמו.

מה ההסבר שהשנה פחות?

עדיין לא נגמרה השנה. זה רק חצי שנה.

כפי שאמרתי בתחילה, הנושא שאנחנו דנים בו אינו חלק מהמנדט של הוועדה. אנחנו עולים על טרמפ בגלל ההשלכות שנוגעות לעצם העיסוקים של הוועדה. לדעתי, כמו שדנו בנושאים של האלכוהול עוד לפני שהאלכוהול נכנס למנדט הוועדה, לדעתי גם זה באחריות של הוועדה ושל העוסקים בנושא, במיוחד שבוועדה הזאת אפשר לקבץ לשולחן אחד את כל הנוגעים גם להחליף דעות ואינפורמציות.

שמענו את המחקר שהציגה אורית. לדעתי הנתונים מזעזעים על פי כל אמת מידה חברתית, מוסרית וכל מה שלא תרצו. העובדה שהגילאים של המשתמשים בנרגילה קטנים, בעצם זה פעמון שצריך לצלצל במשרד החינוך וגם בקרב הנערים, מועצות התלמידים ובכל מקום.

למרבה הצער אנחנו לא יכולים להצביע על גורם כל שהוא שבאחריותו הנושא, למעט משרד בריאות. אני לא יודע, אולי מהשולחן הזה יצא שיתוף פעולה בין הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול לבין משרד הבריאות והרווחה וכל הנוגעים בעניין.
הנתונים שהציג דוקטור אליאס חילו הם נתונים שיכולים לשפוך אור על הנזקים האדירים של תופעה זו. לכן שילוב בין הנתונים של נפיצות התופעה לבין ההשפעה, לדעתי זה שילוב שצריך לעמוד מול עינינו.

ההודעה של נציגי משרד הבריאות שהם הולכים להביא הצעת חוק לעניין האכיפה, היא מאוד חשובה.

ביום ראשון היא תדון בוועדת שרים.

היום אני לא יכול להגיע למסקנה ולומר שיש לאסור או להכניס את זה לאיסור, אני לא אגיד דבר כזה, זה פזיז, זה חסר אחריות. לדעתי אין דבר חיובי שיוצא מהתופעה הזאת.

יש ל משהו בראש ואני לא יודע אם הוא נכון, אפשר לבדוק אותו, השימוש בנרגילה בקרב הציבור הערבי הוא יותר חברתי והוא כאילו נוגע לכלל האוכלוסייה. בקרב הצעירים היהודים התופעה היא אחרת. בקרב הצעירים היהודים השימוש נמוך יותר, אבל לדעתי הוא לא פחות מסוכן ואם לא יותר כי הוא מתלווה לחגיגות גדולות ולחופים ונכנסים לתוכו גם חומרים אחרים. לכן אני לא יודע אם אפשר לבדוק את העניין הזה, זו הערכה שבנויה על התרשמות.
הנתונים לגבי אחוזי השימוש בכלל ובגילאים נמוכים בפרט, בקרב הציבור הערבי לא רק צריכים להיות פעמון אזהרה לגופים הממלכתיים ארציים, אלא גם לגופים ששייכים לאוכלוסייה הערבית בעצמה. בין אם זה וועדת ראשי הרשויות הערביות. יש גם את עניין רישוי עסקים וקלות הדעת במתן רישיון מבלי לבדוק. יכול להיות שצריך לבדוק את ההשפעות הבריאותיות של מקום כזה על האנשים שיושבים שם ועל אנשים שיושבים בסביבה.

נראה לי שנדרשת בעניין הזה רמה הרבה יותר גבוהה של תיאום בין הגופים השונים. דבר שאינו קיים במידה מספקת.

משרד החינוך, לדעתי על אף הפעילות בבתי הספר לחינוך נגד שימוש בנרגילות, הנתונים שמסרה אורית הם בהחלט מדאיגים ביותר. במקומות מסוימים מדובר על 30% או על 75% שלא עוסקים בסוגיה הזאת. לכן אני ממליץ גם למשרד החינוך לבדוק איפה העניין הזה עדיין חסר. גם לקבל את הדעה של נציגי התלמידים שמדברים על חינוך בגילאים הרבה יותר נמוכים – לדעתי זה מאוד חשוב, גם מעורבות ההורים. כל מה שנעשה בוודאי זה לפתחו של משרד החינוך.

הבטחתי נתונים, השנה נתפסו 10 טון של טבק לנרגילות.

אישית?

הברחה מסחרית, זה לא אישי ולא מסחרי, זו הברחה.

אליאס, מה זה 10 טון?

מנה אחת זה בערך 40 גרם.

גרם אחד זה בערך 40.

עכשיו אנחנו יודעים שהמצב עוד יותר קשה.

מישהו יכול לאמוד את כמות הצריכה היומית הכלל ארצית?

אולי אם יתווספו נתונים ונרגיש שיש צורך בישיבה נוספת, בעוד תקופה מסוימת אנחנו נחזור לנושא הזה.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:10.>