PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
17/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 85>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"ט בסיון התשע"ד (17 ביוני 2014), שעה 14:00

<גינות קהילתיות כמנוף לקליטת עלייה - במסגרת ציון יום הסביבה בכנסת
מעקב בעקבות תקציב שהשיגה הוועדה – לציון יום הסביבה הבינלאומי>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

יחיאל חיליק בר

>
נילי מלמוד - מפקחת ארצית, הכשרה מקצועית גננות ונוי ומים , משרד הכלכלה

אביגיל הלר - ראש תחום הנדסת הצומח וגנים בוטנים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

זיוית לינדר - ראש אגף חינוך וקהילה, המשרד להגנת הסביבה

משה כהן - מנהל מינהל מרקם ותיק, משרד הבינוי והשיכון

סולי היימברג - מרכזת תחום איכות הסביבה בשכונות שיקום, משרד הבינוי והשיכון

עירית בשן - מפקחת ארצית, שרות לעבודה קהילתית משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אריאלה צוויקל - רכזת גינות קהילתיות עירוניות, החברה להגנת הטבע

פזית שביד - מנהלת קהילתית ופעילות עירונית, החברה להגנת הטבע

נעמה לב - רכזת ארצית, גינות קהילתיות, החברה להגנת הטבע

אמנדה לינד - החברה להגנת הטבע

הדס מוטרו - רכזת תכנון גינון וסביבה, אשל-ג'וינט ישראל

אלי בנטאטה - ראש אגף צעירים ועולים, ג'וינט ישראל

יאיר קמייסקי - מנהל תכנית חברה סביבה, ג'וינט ישראל

רויטל שושני - חברה בהתארגנות "גינות קהילה בישראל"

צבי הלברנט - חבר בהתארגנות "גינות קהילה בישראל"

מרדכי ירקוני - "גינות קהילה בישראל"

תמר דסטה - דוברת ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

יהודית אברמזון - תכנית סטודנטים, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

דנה גורדון שושני

יעל, חבר המתרגמים
<גינות קהילתיות כמנוף לקליטת עלייה – במסגרת ציון יום הסביבה בכנסת>
מעקב בעקבות תקציב שהשיגה הוועדה – לציון יום הסביבה הבינלאומי

צהריים טובים לכולם. במסגרת ציון יום הסביבה בכנסת מקיימת היום ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ישיבת מעקב בנושא: גינת קהילתיות כמנוף לקליטת עלייה. במיוחד לאחר שהשנה הצלחנו להשיג תקציב נוסף כי ראינו בפרויקט זה דבר נכון ודבר מאוד חברתי שיכול לעזור גם לעולים, ולא רק לעולים, להיקלט טוב יותר בחברה הישראלית. מי שעזר לדאוג לתקציב הזה הוא נשיא המדינה הנבחר, חבר הכנסת ראובן, רובי ריבלין. הוא זיהה גם את הפוטנציאל והצליח לעזור לנו להעביר את התקציב. מצטרף אלינו כעת חבר הכנסת יחיאיל, חיליק בר. אנחנו שנה אחרי, אנחנו מבקשים לראות מה קרה בשנה האחרונה. אני פחות או יותר מעודכן. קיימנו עם יאיר פגישה בעיריית נתניה ושמעתי על ההתקדמות. אשמח לחשוף את הדבר בפני הוועדה.
ניתן את זכות הדיבור ליאיר קיימסקי, מנהל תכניות קהילה סביבה, אגף צעירים בג'וינט. בבקשה.

צהריים טובים, אפשר להגיד חג שמח, זה יום הסביבה בכל זאת.

היום יש שני ימי חג, ציינו את יום צעירים והנוער וכעת את יום הסביבה.

אני מאגף צעירים, זה יוצא טוב.

אפתח בקצרה כי רוב החומר נמצא במצגת. תוך כדי המצגת אנחנו נתייחס לתהליך. היה תהליך מאוד מעניין של בניית קונספט. התבצעה עבודה מאוד הדוקה עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים שהוא הגוף המתכלל מבחינת תקציבי ממשלת ישראל.

בגדול, אנחנו פועלים ב-18 לרשויות בכ-35 גינות קהילתיות, זו מסגרת התקציבית. המגמה, תוך שנה אנחנו מייצרים עוד שיתופי פעולה והרחבת הפעילות. בעצם אנחנו בונים מודל מאוד ייחודי שהוא מודל בין תרבותי שמערב אוכלוסיות ותיקות עם אוכלוסיות של עולים חדשים, עולים מכל מיני סוגים. זה דבר מורכב ומעניין. אני מעריך שאנחנו בונים מודל נכון. אנחנו באמצע תהליך ולא ארצה להקדים את הדברים שעולים בתוך המצגת. אני מציע שנעבור למצגת.

נעבור למצגת. הגברות נעמה לב רכזת גינון קהילתי בחברה להגנת הטבע ופזית שביד מנהלת קהילות בחברה להגנת הטבע. בבקשה.

צהריים טובים לכולם, אדוני היושב ראש וכל המשתתפים. אני מבקשת להתנצל שאני לא אשאר עד תום הדיון כי במקביל מתקיים טקס "הגלובוס הירוק" ופרויקט הטבע העירוני שזכה. אלו רק דברים טובים. נזכיר שגם פרויקט הגינות הקהילתיות זכה לפני מספר שנים ב"גלובוס הירוק".

כמו שיאיר הציג, באמת בזכות הוועדה התאפשר לנו השנה להמשיך אתה מיזם ואת הנושא של הגינות הקהילתיות שלמעשה הוא יושב על תשתיות שפיתחנו. ראיתי פה את נציגת המשרד להגנת הסביבה, זיוית, שעד לא מזמן שיתפנו את הפרויקט במשך ארבע שנים באמצעות המשרד להגנת הסביבה, קידמנו ובנינו את הפלטפורמות ואת התשתיות. רואים כאן השותפים. כרגע אנחנו נתמקד רק במיזם בזכות הסיפור שהוועדה בשנה שעברה גייסה. הפרויקט למעשה נשען על שלושה גופים מרכזיים: משרד הרווחה שהוא המשרד הממשלתי, ג'וינט ישראל, יאיר שהציג ונמצא כאן אלי המנהל. למעשה גם הם בסיפור הזה ברבה שנים, והחברה להגנת הטבע שעוסקת בגינות הקהילתיות ב-15 שנה. חשוב לי להדגיש שהמיזם וגם הסכום הנהדר שהוקצה, כמובן שהדרישה בשטח היא יותר, יכול להתאפשר כאשר יש פלטפורמה וכשיש תשתית מתאימה.

בקצרה אבקש להזכיר את המטרה ששמנו יחד בשנה שעברה לעצמנו, היא כתובה והיא משתלבת עם כל התפיסה של נושא מדינת ישראל עם ה-OECD בכניסה לכל עניין מדדי איכות חיים. הסיפור של גינה קהילתית כמנוף לשיפור איכות החיים, במקרה הספציפי הזה שילוב עולים בקהילה, הוא נושא מאוד חשוב, וחשוב גם בהיבטים אלו. הפלטפורמה למעשה היא הגינה הקהילתית.

אם נתסכל אילו ערכים אנחנו יכולים להכניס בגינה הקהילתית, אני רק מזכירה לכולנו וכאן יושבים שותפים רבים ואנשים שעוסקים בפעילות כל הזמן, יש לנו הרבה מאוד היבטים. אני אעבור בקצרה כדי להדגיש. כמובן שהגינה הקהילתית היא פלטפורמה למפגש חברתי שמגבש מאוד את תושבי השכונה. בהקשר של העולים היא מאוד נחוצה כי לא צריך לדבר, יורדים למטה ומתחילים לעשות. היא מאפשרת הרבה מאוד פעילות התנדבותית. אנחנו עוסקים הרבה מאוד גם עם קבוצות שבאות מחו"ל בכל הנושא של התנדבות למען הקהילה. כל הרעיון של חיזוק הקשר הבין-דורי ובטח בקרב אוכלוסיית העולים, הוא צורך השעה כשהצעירים הרבה יותר מתערים בארץ והמבוגרים נתפסים ככאלה עם התפיסה של פעם. דווקא סביב הגינה אפשר לייצר הרבה מאוד עבודה משותפת החל מהילד הקטן ועד לקשישה. בכלל כל נושא של מעמד הקשישים בקהילה יכול להתעצם כי הרבה מאוד אנשים והרבה מאוד קשישים שאין להם מה לעשות מוצאים את עצמם פתאום במקום שהם חיוניים, שהם יכולים לעשות עבודה פשוטה מתחת לבית ואפילו לתרום. בקרב האוכלוסייה האתיופית מאוד בולטת הסוגיה הזאת.

כל הנושא של הקשר והאימון עם מערכת הציבורית של העירייה, חשוב להגיד שבמשך כל השנים פיתחנו קשר הדוק עם הרשויות. כפי שנאמר כאן, היינו בקשר עם עיריית נתניה, עיריית ירושלים, כל הרשויות שותפות ופתאום הגינה נתפסת כמקום שהעירייה מוכנה להשקיע משאבים. העולה מרגיש שמישהו שם לב אליו ושמוכנים לתת לו משהו שהוא יכול להתחבר אליו בקלות ולהרגיש שייך ולא מנותק. נושא האחריות האישית, ההבנה שאני אחראי על שטח שמתחת לבית השלי, שאני קשור לשכונה שלי, אני קשור לעיר שלי, אני הופך להיות מעורב, אני אחראי. יש את כל הנושא של ערבות הדדית, עובדים שם יחד האחד עם השני למען הקהילה ולמען השני. אנשים מחפשים, בטח קשישים ובטח עולים לא כולם מחוברים למחשב ל-WIFI, לצ'אט ולטלוויזיה, הנה הזדמנות למצוא איזה תוכן ראוי לשעות הפנאי וכמובן מי כמונו בחברה להגנת הטבע מרגישים מאוד מאוד מחויבים, מאוד מאוד קשורים לכל נושאי ערכי קיימות, איכות החיים, סביבה, טבע, הירוק שבעיר וקידום אורח חיים בריא שזה אחד מנושאי מדדי החיים שהזכרתי.
כשנכנסנו למיזם לאחר ההחלטה בשנה שעברה הבנו שאנחנו צריכים להמשיך לפעול, אבל קצת לחדד את המדדים שלנו ואת הקריטריונים לבחירת הישובים. כמו שאמרתי, השטח היה צמא, הוא עדיין צמא, מדובר היום על למעלה מ-1,000 גינות קהילתיות, הדרישות רבות ובעצם התקציב מצומצם. היה צריך להחליט קצת איך לעשות את זה. העקרונות האלה גובשו בשיתוף ועדה בין-משרדית, אתם רואים כאן את השותפים, כאן יושבים חלק מהאנשים - - -

כמה גינות יש נכון להיום?

בארץ יש קרוב ל-1,000 גינות קהילתיות. במיזם הספציפי הזה התחייבנו לפעול ב- 15 רשויות ואיך להקים כ-35 קהילות חדשות. למעשה אנחנו נותנים תשתית הרבה יותר רחב וההעצמה בשטח היא הרבה יותר גדולה, אתם תראו את זה גם בהמשך הדיון.

אני אבקש מעירית נציגת משרד הרווחה והשירותים החברתיים להציג את הקריטריונים עליהם ישבנו ואותם גיבשנו יחד, בעצם המשרד הוביל את הקריטריונים בנושא הזה. אחר כך מאביגיל הלר נציגת משרד החקלאות. למעשה היא יושבת ראש השולחן העגול הבין-משרדי שהקמנו בשנים האחרונות שחברים בו כל השותפים כאן וכולם מסייעים לקדם את נושא הגינות הקהילתיות. אביגיל תגיד כמה מילים ועירית על הקריטריונים בבקשה.

בבקשה עירית, נציגת משרד הרווחה והשירותים הארציים.

אני מפקחת ארצית בשירות עבודה קהילתית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

כמו שאתם רואים מדובר על שלושה עקרונות. העיקרון הראשון שהנחה אותנו, שכשאנחנו מדברים על תמיכה, מן הראוי לתת אותה קודם כל לישובים שהיכולת הכלכלית שלהם נמוכה יותר ואילו רשויות חזקות, מן הסתם הן עם אוכלוסייה חזקה ואולי תוכלנה להסתדר לבד עם פחות תמיכה ממשלתית או ממלכתית. לכן בחרנו להתמקד בישובים שדירוג הסוציו-אקונומי שלהם 5 ומטה בסולם של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). כמובן שאנחנו מדברים כאן על מיזם שהוא בדגש של קליטת עלייה. על כן הלכנו לקריטריון של 20% לפחות עולים בישוב. בערים גדולות שהן מעל 100 אלף תושבים ניסנו להגיע לפילוח לפי שכונות ולהתייחס ל-20% בשכונה. הקריטריון האחרון שמדבר על שיתוף פעולה של הרשות מבוסס על העיקרון שאנחנו מניעים תהליך ובסופו של דבר מי שיצטרך לקחת את האחריות והמשך ההובלה זו הרשויות המקומיות. לכן התחייבות כתובה של הרשות המקומית הוא סוג של תנאי על מנת לקבל את התמיכה.
על מנת להבטיח סוג של הצלחה, נתנו קדימות לישובים בהם יש כבר היום איזו תשתית לארגונים משותפים ולאו דווקא תשתית לגינות קהילתיות, תשתית מבחינת כוח אדם, מבחינת מעורבות, מבחינת עשייה חברתית או קהילתית אחרת, כמובן גם גינות קהילתיות קיימות שאפשר להרחיב את העשייה. אלו היו הקריטריונים.

אני ממשרד החקלאות. בקצרה על הוועדה. הוועדה היא בעצם חיבור של מספר משרדי ממשלה: משרד הרווחה, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבינוי והשיכון, חקלאות ורווחה וכמה עמותות, הג'וינט, החברה להגנת הטבע וקהילה בישראל. אנחנו עובדים במשותף כבר כמה שנים, דבר ראשון ניסינו לבנות חזון. אנחנו מנסים להוביל את השטח להגדיר על השולחן מהן המטרות. הנושא של גינון קהילתי מתרחש בארץ, הוא צמח מלמטה. בעצם אנחנו מנסים לקחת את הדבר הנפלא הזה ולעשות את החשיבה מה החזון, איך נותנים כלים לדבר שקורה ואיך נעזרים בכלי הזה כדי להעביר מסרים.
דובר כאן על נושא של בריאות וקיימות ועוד, אכן המיזם להקמת גינות קהילות מטרתו לשלב עולים ולחבר אותם לארץ, לתושבים בארץ ולתת להם תעסוקה. גם הוא מונח על שולחן הוועדה הבין-משרדית, נעשתה חשיבה איך אנחנו עושים את זה בצורה המיטבית. חלק מהמדדים שמוצגים פה הועלו גם הם על השולחן ונעשתה חשיבה משותפת בכיוון הזה. אני מקווה שנצליח לאגם משאבים של משרדי ממשלה השונים ולקדם את הנושא הזה בדרכים נוספות, בין אם בעזרת עמותות וגופים ציבוריים נוספים. זה בקצרה. ממש בקצרה.

תודה אלי בנטאטה ראש אגף צעירים בג'וינט. בבקשה.

סליחה, אנחנו לא סיימנו את המצגת.

בשביל להתרשם ספציפית מהמיזם על הפריסה הארצית מהצפון ועד לדרום – 18 רשויות שותפות. בכולן יש לנו שותפות, בכולן יש סוג של תשתיות.

נבקש להציג בפניכם בקצרה, בעיקר נעמה תציג, את המודלים של העבודה שאנחנו עובדים בפלטפורמה של הגינות ושכבר התחלנו לעבוד במסגרת הפרויקט הזה.

יש מספר מודלים שהתפתחו בתחום הגינות הקהילתיות. יש את המודל של עבודה בשטח ציבורי פתוח. מדובר בתושבים שלקחו שטח מסוים בתוך עיר, בקרבת הבית שלהם והחליטו להפוך אותו לגינה קהילתית. במסגרת הפרויקט הזה יש עבודה בערוגות אישיות, יש עבודה בערוגות משותפות, אבל תמיד מושם דגש על כל העבודה הקהילתית. כלומר, גם אם כל אחד עובד בערוגה אישית יש שטח שהוא שטח משותף לקהילה שבו עובדים ביחד, עושים אירועים ביחד. זה קטע שהוא מאוד חשוב.

מודל נוסף שקיים אצלנו, בתוך שטחים של בניינים, כלומר מה שמוגדר שפ"פ, (שטח פרטי פתוח) שטח שמוגדר כשטח הבניין והוא לא שטח ציבורי. התושבים מטפחים את השטח מתחת לבית שלהם. יש כאן תמונות מקריית שמונה שניתן לראות, פרויקט גדול, התחילו גינון קהילתי בבניין אחד ובסופו של דבר כל השכונה נדבקה בעניין ובסוף הגיעו ל-16 גינות קהילתיות בשטחים פרטיים של בניין.

עוד מודל שנכנסנו אליו ממש בשנתיים האחרונות, גינון קהילתי בין-דורי, כלומר שילוב בין מבוגרים לבין נוער וילדים. חלק מזה כמובן זו עבודה עם עולים חדשים.
הנושא של גני ילדים, יש לנו פרויקט מדהים של מבוגרים שנכנסים לעבודה בתוך גני ילדים ומקימים איתם גינות. יש עוד פרויקטים נוספים בבתי ספר, חלק בבתי הספר היסודיים, חלק בתיכוניים, בחטיבת ביניים. יש שיתוף פעולה עם בית ספר אורט שבו עושים גינון בתוך בתי הספר. הנה דוגמה של גינון בתוך בתי הספר, גם בגינות האלה יש עיסוק במספר נושאים סביבתיים, בנושא של גידול מזון, בריאות, איכות חיים, איכות הסביבה שנכנס בפנים.
תחום נוסף שאנחנו עוסקים בו הוא גינות קהילתיות לאזרחים ותיקים. במקרה הזה, בחלק מהמקומות אנחנו נכנסים לתוך ארגונים של בתי אבות למיניהם. שם אנחנו עובדים עם הקשישים במקום קרוב אליהם, נגיש אליהם, הם עושים גינון מותאם לזקנים. זה בשיתוף עם אשל ג'וינט. תודה.

תודה. בבקשה אלי.

בעצם אנחנו פועלים בכל שנה והשנה הזאת היא עוד יותר מיוחדת לאור הפעילות האינטנסיבית שעשית לטובת הגינות הקהילתיות. לאן אנחנו ממשיכים מכאן? – בתפיסה שלנו אנחנו תמיד מחפשים לראות מי בסוף ייקח בעלות או מי יטמיע תכניות מסוג זה. כעיקרון הרשות המקומית היא הגורם המטמיע אצלו. בתוך המודל של הגינות הקהילתיות, בתוך מסגרת התקציב, בנינו מודל תקציבי כך שאנחנו במשך שלוש שנים נמצאים בתוך הגינה, אבל בהדרגתיות יורדים בצורה משמעותית כך שבסופו של יום הרשות אמורה להמשיך את הגינה בכוחות וביכולות שלה. מבחינתנו זה יתרון מאוד גדול כי זה מייצר אפשרות להשתחרר במהלך של כשנה וחצי מרוב העול, אז ניתן להעביר את התקציבים לרשויות אחרות ולהפעיל בתוכן את הנושא הזה. הנושא הזה הוא אוטומטית נכנס.
הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על הגינה ולא מסתכלים על המטרה של הגינה, בעצם אר רק הכלי לטובת המטרה של הפעילות הזאת. מצד אחד סביב השולחן יש לנו, זה לא משהו שכיח שחמישה משרדי ממשלה יושבים, מצד שני אין משרד שבסופו של יום לוקח אחריות לטווח הארוך על התהליך הזה. אני חושב שהכניסה, ככל שנוכל להיכנס יותר ויותר ושהרשויות תיקחנה אחריות, הנושא הזה יישאר כחלק מהשירותים האוטומטיים של הרשות ושהרשות תראה מחובתה לספק לתושבים שלה. כיום 35 הגינות שהוזכרו, בעצם מלבד חמש גינות, ל-30 מהן אין עדיין את יכולת המימון לשנתיים של התהליך ההדרגתי שאנחנו אמורים להיות בו. זה פחות או יותר המצב.

נושא שאנחנו כן חושבים עליו ושמנו תקציב בשוליים של השוליים ועליו אנחנו צריכים לחשוב קצת יותר לעומק. לעשות מחקר מה הוא זה מייצר ומה זה נותן מעבר לראות את הגינות קמות ואת האנשים, זה באמת אומר הרבה מאוד, לעשות איזה מחקר שמחזק ומראה את התרומה של העשייה הזאת.

תודה אלי. זיוית הנדלר מהמשרד להגנת הסביבה. בבקשה.

אנחנו בהחלט רואים בחיוב את הפעילות של הגינות הקהילתיות. כמו שנאמר, זה פרויקט שהוא בראשית הדרך. התחלנו איתו יחד עם השותפים האחרים מתוך אמונה שהוא תורם רבות גם לאנשים וגם לסביבה. ממש בימים אלה אנחנו מסיימים את הפרויקט המשותף שלנו ואנחנו שוקלים לאן אנחנו מתקדמים עם זה. עדיין אין לנו תשובות.

המהלך שהמשרד עושה אל מול רשויות מקומיות, הוא לא רק לעולים. בעוד מנגנונים ועוד מסלולים אנחנו מתכוונים להמשיך ובוודאי במסלולים האלה.

תודה. גברת רויטל שושני מארגון חברה בהתארגנות "גינות קהילה בישראל". בבקשה. יש גם מצגת.

תודה רבה ונעים מאוד. אני חברה בהתארגנות גינות וקהילה בישראל" – זוהי התארגנות וולונטרית של כ-10-15 איש שנפגשים מאז 2009 ודואגים לטפח את הגינות הקהילתיות, בעיקר את פעילי הגינות.

אתם עובדים בשיתוף גם גינות קהילתיות?

אנחנו חלק מהשולחן העגול הבין-המשרדי. אנחנו זקוקים לעזרה, אנחנו לא זכינו עד היום להכרה. לפני כשבועיים זכינו בפרס "גיבורי הסביבה" שאורגן על ידי קק"ל (קרן קיימת לישראל) ועל ידי עיתון ידיעות אחרונות. מתוך 1,200 גופים וארגונים שהגישו את עצמם למועמדות אנחנו עלינו לגמר בין חמשת הראשונים. זכינו בפרס כספי שאותו אנחנו מעוניינים למנף לטובת המשך הפעילות שלנו. עד עכשיו אנחנו עובדים - - -

השאלה, כשאת אומרת 'זכינו בפרס' זה לארגונים וולונטריים. ארגוני סביבה. ברגע שתכנסו למסלול תמיכה, בעצם זה לתמוך בשני גופים שעושים את אותו דבר, ממש את אותו דבר.

זה לא, ביחד זו תמונה שלמה. אני מיד אסביר. אני מבקשת לציין שקק"ל שארגנה את התחרות הזאת אמרה על הזכייה שלנו "הרציונל בתחרות היה לתת במה לאנשים מן השורה, אשר ביום יום שלהם ממשים הלכה למעשה את ערכי הקיימות ואת התרומה לסביבה". היה חשוב להם לעלות אותנו לסדר היום הציבורי, על כך אנחנו מודים מאוד. גם השר להגנת הסביבה כיבד אותנו בטקס הסיום של התחרות הארוכה הזאת.

אני מבקשת להסביר קצת מי אנחנו. אנחנו פעילים שתומכים בגינות קהילה באשר הן, בעיקר רץ רוץ. אלו גינות שצמחו מתוך השטח. כלומר, מצלצל תושב או פונה אלינו, תראו בבלוג או בפייסבוק שלנו, ואומר 'אני רוצה להקים גינה קהילתית בשכונה שלי'. אנחנו מלווים אותו ועוזרים לו באמצעים שמיד אראה. זו עיקרה של הפעילות שלנו. יש לנו תמיכה גם בגינות עולים וגינות בהן עולים שותפים. יש לנו כל מיני רעיונות איך אנחנו יכולים לשפר את הנגישות של העולים לגינות ואת הפעילות בתוך הגינות.
אחד הדברים המרכזיים שעשינו, באמת הוא חוד החנית שלנו, עשינו בעצמנו פרויקט מיפוי. לקחנו את כל הגינות שאנחנו יודעים, כמובן שזה לא שלם, עשינו את זה כמיטב יכולתנו. יש לנו כ-400 גינות ובכל גינה אנחנו נותנים פרטים. כל גינה וגינה היכן היא ממוקמת, מי הפעיל, המרכז, מהן שעות הפעילות, מהן הפעילויות המיוחדות שלה – הכול נמצא באתר או בבלוג שלנו.

המיפוי הזה אפשר לכל גינות הקהילה בישראל להיות מרושתות על רשת אחת ולדעת אחת על השנייה מה הפעילות שלה וגם להזין אחת את השנייה. פעיל מגינה אחת יכול לפנות לפעיל גינה שנייה, החלפת זרעים, פעילויות מיוחדות, השתלמויות וכדומה.

דבר שני, קיבלנו מגוגל מתנה מצלמה מאוד מיוחדת, מצלמה פנוראמית, כדי שנוכל לצלם בצורה מיטבית וטובה את הגינות באופן שאפשר להתקרב לכל ערוגה ולראות ממש גידול של ערוגה ואיך היא בנויה. כדי לתפעל את המצלמה הזאת אנחנו זקוקים כמובן לתמיכה.

זה הבלוג שלנו, ככה הוא נראה. אפשר לראות מי אנחנו, אפשר לראות שיש לו מאגר מידע, מיד אראה לכם איזו אינפורמציה רבה יש במאגר המידע, איך ליצור איתנו קשר. יש הרבה מאוד פעילות שאנחנו מפרסמים, הגיגים של פעילים. 'נתקלתי בבעיה, מי יכול לעזור לי', יש המון המון החלפת אינפורמציה שהולכת דרך הבלוג. היום זה דבר מקובל ואנחנו מאוד פעילים בפורמט הזה.

למשל במאגרי המידע שלנו שמנו חומר עזר לגננים קהילתיים, שמנו קשר בין גינות הקהילה לבין הרשויות המקומיות ואיך עושים את הקשר הזה, שמנו את פרויקט המיפוי שלנו, יש מאגר מדריכים ובעלי מקצוע. כלומר, אתה שמואל, רוצה מחר להתחיל לבנות גינה, יש לך כאן מאגר מדריכים, יש מישהו שמוכן לתרום לך בהשקיה, יש חברת נטפים שמוכנה לעזור בהשקיה, רויטל שושני שהיא אדריכלית נוף, היא יכולה לעזור לך בתכנון וכדומה. כך זה עובד.

יש לנו דף בעמוד הפייסבוק מאוד פעיל. אנחנו מכריזים על כל ההשתלמויות שלנו, הסדנאות, החלפות זרעים. כל הפעילויות שלנו נמצאות בעמוד הפייסבוק. יש לנו מאות ואלפים של אנשים שנכנסים ונותנים דוגמה. הנה למשל כאן, "שלום לכל החברים. שמי אייל פעיל בגינת נאות שקד בנתניה. אני רוצה לשאול אתכם.." כך וכך. הנה התשובה שלנו מהנציג שלנו שהוא מתכנן ערים, נציג שלנו שיושב על עמוד הפייסובק ונותן תשובות. זה דבר שקורה 24 שעות.

למשל מישהו מגינה בנתניה פונה אליכם ולא לגוף אחר, כל הגינות בנתניה הם דרך גינות קהילתיות, נכון?

לא. הגינות בנתניה לא כולן כפופות לחברה להגנת הטבע או לג'וינט או למשהו כזה.

יש גינות שאינן קשורות?

יש מאות גינות.

יש ארגונים נוספים שלא נמצאים כאן. למה הרגשתם צורך לעשות "חברה בהתארגנות, גינות קהילתיות בישראל"? יש גוף שכבר קיים - - -

הגוף שקיים הוא גוף ממסדי. כעת אני אסביר בצורה יותר ברורה את ההבדל. כמו שראיתם זה גוף שבאמת מסייע לאוכלוסיות שזקוקות מלמעלה לעזרה הזאת. אנחנו עוזרים לכל אותם אנשים שרוצים להקים גינה מלמטה. הם לא הגיעו דרך הג'וינט, הם לא הגיעו דרך החברה להגנת הטבע, הם פשוט תושבים שמאמינים בקונספט הזה. אנחנו בתור פעילים מאוד מאמינים בקונספט הזה, רוצים לקדם אותו ורוצים לעזור להם.

זו יוזמה ברוכה וכל הכבוד. אני פשוט מנסה לעשות לי סדר בראש. יש אידיאולוגיה ויש אנשים טובים. באמת, במציאות של היום כשאני רואה אנשים וגוף טוב אני מתפלא ושמח.

גם אני שמחה שנתתם לי במה להציג את זה, זה נהדר. המניעים שלנו הם טהורים לגמרי, אין לנו כאן שום רצון להרוויח או אינטרס נסתר, ברובנו אנחנו אנשים פשוטים, חלקנו מתכננים שהתאגדנו יחד - - -

באמת שיעזרו האחד בשני. יכול להיות שזה חלק מהשולחן פעיל בפרקטיקה ולא רק במחשבה. למשל, כשמישהו בנתניה שנמצא בגינות קהילתיות פונה, הוא צריך מישהו שייעץ לו, זה אולי משהו שאתם לא יכולים לתת, אולי אפשר להשתמש בפלטפורמה שלכם. אולי אליכם פונה מישהו ואתם יכולים להעביר הלאה.

אנחנו מאוד מעוניינים בשיתוף הפעולה הזה. מיד אציג את זה בצורה מסודרת. דיברתי כבר על הרבה פעילויות שאנחנו מכריזים עליהן דרך הבלוג ודרך הפייסבוק, למשל אנחנו אומרים, 'היום תהייה השתלמות של הרשות הזאת' והזאת, או 'היום תהייה השתלמות של הפורום הזה והזה'. אנחנו כל הזמן מיידעים את השותפים שלנו, את הפעילים ואת התושבים שכדאי להם לבוא לפה ולשם. אנחנו גם נמצאים בדף האתר של 'אדם טבע ודין', יש לנו הרבה שיתופי פעולה.

מה באנו לבקש מהוועדה המכובדת הזאת? – נכון שיש לנו מקום בשולחן העגול הבין-משרדי, אבל שם אנחנו קצת ילד חורג. למשל, לא זכינו לקבל דבר מהתקציב היפה מאוד שנתתם, בירכנו עליו מאוד, אבל אנחנו לא קיבלנו. ההתארגנות לצורך הפעילות שלנו לא זכתה לכלום. אנחנו ממשיכים לעבוד בהתנדבות. יש לנו כל מיני רעיונות - - -

מי זה 'נתתם', מי נתן תקציב? המשרד לאיכות להגנת הסביבה?

משרד הרווחה, דרך הוועדה הצלחתי להשיג עוד מיליון שקל לפרויקט. זה הגיע דרך משרד הרווחה לתקצוב הפרויקט הזה.

זה הולך לגוף רשמי.

הפניה שלנו, אנחנו רוצים להרחיב את הפעילות שלנו וקשה לנו לעשות את זה בצורה הוולונטרית שנעשית עד כה.

אני שואל וחושב בקול, השאלה, האם יש מקום לעוד גוף? אם יש גוף אחד ויש מנהלים ועוד מנהלים ועוד פקידה. אתם יכולים להתאחד יחד איתם. יש באמת גוף שעושה.

אנחנו מאוחדים בנפש, אבל לא בכיס.

קודם כל אנחנו לא גינות ממסדיות. חשוב לדעת- - -

ארגוניות, אני לא התכוונתי - - -

אני לא רוצה לייצר ויכוח. קודם כל אנחנו באים לשרת את האזרח ואת המטרה ולייצר את מטרת העל בנושא חברתי-קהילתי. אנחנו מנסים לייצר אותה במיוחד בדגש על אוכלוסיות מוחלשות, עולים יוצאי אתיופיה וכדומה וכדומה, אוכלוסיות שחשוב לנו כן לעזור להן ולקדם אותן דרך התהליך הזה.

אני לא יכול לדבר בשם כולם, אני מעריך שכולם כך, אנחנו לוקחים את הערתך בנושא הידוק הקשר. אנחנו נבחן מי יושב מסביב לשולחן העגול ואיך אנחנו יכולים להדק את הקשר.

יש לנו הרבה מאוד אמצעים לשפר את העבודה שלנו ולהגיע לכל אותן גינות, מאות גינות. רוב הגינות הן גינות שאינן נתמכות על ידי החברה להגנת הטבע או הג'וינט, בעצם רוב הגינות בארץ. אנחנו מעוניינים לשפר את השירות ואת הפעילות. יש לנו רעיונות לגבי עולים, למשל היינו רוצים לתרגם את האתר שלנו לרוסית ולאמהרית כדי להנגיש אותו לעולים חדשים. היינו רוצים להכשיר רכזי הדרכה לעולים מתוך העולים עצמם. היינו רוצים לאסוף את הידע החקלאי המדהים הזה של העולים החדשים מאתיופיה וכדומה, להם יש זיקה כל כך טובה לחקלאות, לאסוף את הידע ולשמור אותו כנכס שיהיה לו רקורד. היינו רוצים ללמד את אותם פעילי גינות עולים דברים שמתאימים לארץ ישראל. היינו רוצים להרחיב את פרויקט המיפוי ושתהייה לנו קטגוריה 'גינות של עולים' או גינות בהן עולים יכולים להשתתף וכדומה. את כל הדברים האלה היינו רוצים לעשות, אבל - - -

פרקטית, יש שתי אפשרויות שניתן לבחון, איך לקראת שנת התקציב הבא כשתתוקצב ההתארגנות הגדולה, אתם נכנסים ללופ ומקבלים חלק מהעוגה של המיליון שקל. או שאתם מראים מה - - -

זה תמיכות.

או שאתם מראים את הפעילות שלכם ולמה בעצם צריך לתקצב אתכם בנפרד מחוץ להתארגנות הזאת. יש שתי אפשרויות. אתם יכולים להגיד 'אנחנו מביאים לכאן משהו שההתארגנות הכללית לא מביאה. אנחנו מביאים אוכלוסיות ספציפיות במקומות ספציפיים וזה הייחוד שלנו'. לנסות לראות איך מתקצבים מחוץ לזה או מתוך זה.

תנחו אותנו מה הדרך הנכונה. אנחנו בנבכי הפוליטיקה לא כל כך מבינים.

אין פה דרך נכונה.

צריך להתכונן לקראת שנת התקציב הבאה.

יש היום גוף שמוכר שמקבל הקצבה, אנחנו יודעים איך הוא עובד, אלו הרשויות המקומיות. ברגע שיש עוד גוף שרוצה להצטרף שכבר עושה את זה. אני חושב שאתם צריכים קודם כל לשבת עם הגוף המוכר. בסך הכול שמענו שהגוף הזה מעוניין לשבת אתכם ולשמוע - - -

אנחנו נציגים בשולחן.

שולחן זה שולחן וזה דבר אחד. אני מדבר על משהו פרקטי. אולי יש נגיעות שהם לא יכולים להגיע ויש להם תקציבים. אולי אתם יכולים לעבוד עבורם. אתם צריכים לבדוק, אני לא יודע איך זה יעבוד. עדיין מדובר כאן בתמיכות ונשאלת השאלה האם הם יכולים להעביר אותן. עניינים תקציבים הם לא עניינים פשוטים. בסופו של דבר זה כסף של המדינה וצריך לדעת איך עובר הכסף, האם אתם עמותה, האם יש לכם ניהול תקין, יש לכם - - -

הולכים להפעיל פרויקט חממה של אשל. אשל זה גוף סביבתי שהוא עמותה רשומה וכל מעבר הכספים כולל הכסף שקיבלנו מ"גיבורי הסביבה" וכדומה עובר דרכם אלינו, זאת אומרת שהם המעטפת הארגונית.

אני חושב שמה שצריך להציע בסוף הוועדה הזאת, הרי לך אין כלים או שיניים לתת להם תקציב, אבל, ראשית כן לקרוא לכם להיפגש עם ההתארגנות גינות ישראל - - -

אנחנו התארגנות גינות ישראל.

אני תמיד אומר שלוועדה אין שיניים, אבל יש שרירים.

אנחנו התארגנות גינות בישראל.

סליחה, איך אתם נפגשים עם ההתארגנות הגדולה שמתוקצבת כבר? אנחנו קוראים לכם להיפגש איתם ולבחון, ראשית תקצוב בשנה הבאה ואם לא, להפנות אותם לקק"ל, למשרד הגנת הסביבה, משרד הרווחה כדי לראות איך אתם מתוקצבים בנפרד במסגרת התמיכות וכדומה. אלו שתי אפשרויות שלא דמיוני שיקרו. יואל, אתה מבין?

קודם כל אני בעד. בעד שכולם, כולל מי שמתעסק בזה, אמרתי שזו יוזמה מאוד ברוכה. אני התלהבתי מהגינות הקהילתיות האלה. הכרתי אותן גם כחבר מועצת העיר נתניה - - -

גם בירושלים.

כן. זה קורה ואנחנו מכירים את הפרויקט. כול מי שרוצה להיות שותף, אנחנו לא יכולים לכוון כעת ולומר באיזו דרך בדיוק תקבלו את הכסף כי אנחנו לא יודעים כלום על הארגון. האם זה זו עמותה מסודרת, האם יש לה ניהול תקין או אין ניהול תקין, דרך ארגון אחר, האם דרך תמיכות או לא, יש מגוון אפשרויות. אתם תצטרכו לעשות שיעורי בית. זו עמותה שרוצה לקבל כספים מהמדינה.
אנחנו תקצבנו את משרד הרווחה, משרד הרווחה עובד בשיתוף עם הג'וינט.

למשרד שלנו אין זיקה לרווחה.

אנחנו עשינו תקצובים. ברגע שיהיה עוד תקציב. קשה לי כרגע לתת לך תשובות בשלוף כשאני לא יודע, לא מוכן וגם בפעם הראשונה אני שומע על הפרויקט. צריך ללמוד ולהכיר. אני מציע שכן תשבו עם אותו גוף שיקבל ואולי כן תמצאו שיתופי פעולה. אולי הם כן צריכים אתכם ויוכלו לתקצב את הפעילות שלכם, אם באמת אתם זכאים ויכולים לקבל את התמיכה. אתם יכולים להיעזר האחד בשני.

אני מבקש להוסיף כאן דבר מרכזי. אנחנו צריכים להסתכל קדימה. הרי בסופו של דבר כמו שאלי אמר, יש תמיכות ובאיזה שהוא שלב התמיכות נגמרות ואין משרד שיכול לקחת על עצמו ולהמשיך לתחזק את זה כשירות. לא משרד החינוך שזה בית ספר או משרד הרווחה כשיש עובד קהילתי שמתעסק כעת בגינון קהילתי. החשיבה היא קדימה והזירה המרכזית היא הרשות המקומית. השיח שאנחנו מייצרים באמצעות הגינות, הוא כזה שהרשויות מבינות כמה הגינה תורמת לרשות לעבוד עם הקהילה, גם קהילה חלשה ולא רק קהילה חלשה.

אני חושב שיש כאן איזה מהלך שאנחנו צריכים לחשוב עליו דווקא מול משרד הפנים. לפעמים התקציבים קיימים, אבל לייצר תקן של רכז גינון קהילתי ברשות המקומית, זה יושב בתוך משרד הפנים. כלומר, זו לא בעיה תקציבית אלה שאלת הגדרה.

אבל שוב, אני חושב על הכסף הציבורי. לדוגמה נתניה. בנתניה עשו את זה והשקיעו הרבה יותר כסף מאשר המדינה. הרשות המקומית עשתה את זה. מי שעשתה את זה הייתה צריכה להיות כאן, היא התקשרה, הגברת אורנה רג'ניאנו, מנהלת אגף השכונות כבר מתעסקת בלעשות עוד תקן שיתוקצב. אולי יש כבר אדם שעושה את זה ואפילו כחלק מהעבודה שלו. אני מבין שאם אנחנו רוצים למסד ורוצים לעשות את זה, בעצם אנחנו חייבים לעשות את זה, צריך לחשוב. צריך לבוא עם תכנית מסודרת לכלל הארץ ולמפות את הגינות ולראות את העלות. ברגע שתהייה לנו עלות תקציבית, בסוף אני אגיע לשר הפנים שיאמר 'לך לשר האוצר תביא כסף'. זה מה שאנחנו נצטרך לעשות. רק שנבין על מה מדובר.

אני אעיר הערה ואתן דוגמה מבאר שבע, לפעמים זה לא הכסף של הממשלה. זה הכסף של העירייה. העירייה רוצה לייצר תקן ויש לה כסף, היא לא מקבלת אישור ממשרד הפנים. עיריית באר שבע הצליחה לעשות את התהליך הזה. היא קיבלה אישור ממשרד הפנים לתקן רכז גינון קהילתי שמתוקצב - -

אני לא מאמין שאם עירייה רוצה לעשות תקן ולתת כסף, המדינה לא תיתן. כמו שבסוף הצליחו בבאר שבע. אני לא מאמין שיש התנגדויות.

אני ממשרד השיכון והבינוי. ראשית אנחנו שותפים בשולחן העגול, סולי הנציגה שלנו בתוך כל הסיפור הזה. אנחנו מברכים על כך. מעבר לכך משרד השיכון והבינוי באמצעות אגף שיקום שכונות תומך בלא מעט גינות קהילתיות כאלה. התמיכה היא במאות אלפי שקלים בשנה באמצעות הרשויות המקומיות בצורה משותפת מהתקציבים. כמובן שאם היו לנו יותר תקציבים היינו תומכים עוד יותר. אבל בשוטף אנחנו בהחלט מסייעים ללא מעט גינות.

השאלה, אני מתחיל לראות את הבלגן הרגיל, לא בפעם הראשונה אני רואה בוועדה בלגן. יש הרבה גופים שתומכים ואחרים לא יודעים. אם באמת הכסף היה מגיע למקום אחד והיו יודעים, מבחינתי, אפילו לשולחן עגול ומשם מפלחים איפה הגינות, איפה יש אסטרטגיה ואיפה בונים עוד גינות, כמה כסף צריך לפה וכמה לשימור גינות קיימות וכמה כסף צריך להקים גינות חדשות. שמעתי שמשרד השיכון והבינוי בתמונה, כעת אני שומע שאתם תומכים ברשויות המקומיות. השאלה איך הרשויות מקומיות משתמשות בזה.

בסופו של דבר במסגרות שיקום השכונות שלנו ואיפה שיש לנו מנהלי פרויקטים שמלווים את זה. כלומר, זה מאוד מאוד מובנה ומסודר. שוב, אין ספק שאם עושים איגום תקציבים אתה יכול להגיע להרבה יותר.

אני ממשרד החקלאות. בעצם אין איזו מדיניות ממשלתית או הכוונה ממשלתית לנושא גינות קהילתיות. המשרדים השונים, כל משרד בהתאם לאינטרסים שלו, אם במשרד השיכון זה שיקום שכונות ובמשרד הרווחה אלו אוכלוסיות מוחלשות ושמשרד החקלאות מעביר מסרים של גינון ידידותי לסביבה וחסכון במים, וכן הלאה כל משרד והאינטרס שלו. בעצם הפעילות של השולחן העגול היא יצירת קשר בין כל משרד והפנייה הספציפית שלו. בין השיקום שכונות כשסולי מייצגת את משרד השיכון ועירית שמייצגת את משרד הרווחה, לא משנה כרגע, אבל בעצם מאגדים אינטרסים משותפים של משרדים שונים. למשל, אנחנו נותנים את ההדרכה לפעילות. בעצם אנחנו מנסים לאגם את קצת התקציב מפה וקצת תקציב משם ולעשות יחד משהו מסודר.

אני חושבת שהמהות היא שאין הכוונה ממשלתית או גוף ממשלתי מוביל שאומר 'זה הדבר'. בעצם זה מה שקורה כאן. גם במשרדי הממשלה זה קורה מלמטה. אולי זה הנושא שצריך לחשוב עליו, איך הופכים את זה למשהו שהמדינה מובילה באמת.

אתם צריכים לחשוב בשולחן העגול איזה משרד הכי מתאים להוביל. ברגע שכולם מגיעים למסקנה שזה משרד זה או אחר, חקלאות, רווחה, האוצר, קליטה, צריך לבוא ולדבר עם השר, אני אעשה את זה. צריך לייצור תקן שיתכלל את כל הנושא, משם גם לי יהיה נוח יותר להתנהל כי יש אחראי. אם יש תוצאות חיוביות אפשר לבוא ולהחמיא, ואם הדבר לא עובד יש על מי לנזוף. אני חושב שזה הכיוון הנכון ביותר.

בינתיים כוועדה אני חושב שעזרתי להציף את הנושא ולשים אותו על סדר היום הציבורי. אני חושב שהוא חשוב ושזה נושא שחברתית הכי נכון לעשות אותו. כעת אני מציע שנתקדם. אתם תחשבו ותבואו אלי עם המשרד האחראי. אני אעזור לכם, אהיה כאן בשבילכם. הוועדה כאן בשבילכם. אנחנו באמת רואים בפרויקט הזה משהו שהוא לא רק לעולים, אומנם אנחנו הוועדה לעלייה וקליטה, אבל אנחנו בעד הפרויקט הזה לכלל הציבור בכל הארץ.

חברים אני מצפה מכם לתשובות ולמסקנות שלכם. לאחר מכן נתקדם בנושא.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:00.>