PAGE
3
ועדת הכנסת
02/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 95>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ד' בסיון התשע"ד (02 ביוני 2014), שעה 13:30

<א. בחירת ממלא מקום ליושב ראש הכנסת בעת היעדרו מן הארץ.>
<ב. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק רשות השידור הציבורי, התשע"ד-2014 (מ/869).

2. הצעת חוק ספרי לימוד דיגיטליים, התשע"ג-2013 - של חה"כ עמרם מצנע וקבוצת חברי הכנסת (פ/1165/19).
3. הצעת חוק חופש המידע (תיקון – תחולה על מוסדות להשכלה גבוהה) התשע"ג-2013, של חה"כ מיקי רוזנטל וקבוצת חברי הכנסת (פ/1465/19).
ג. קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום הבאות:

1. בנושא: "ערכי המשפחה בישראל – מתקפה או התחדשות?", הצעת חה"כ משה זלמן פייגלין ורות קלדרון.
2. בנושא: "האם הקשר בין חברת שראל למשרד הבריאות הוא כשר או פסול" הצעת חה"כ פייגלין.
3. בנושא: "מה ההבדל בין עולים למהגרים במדינת ישראל?" – הצעת חה"כ משה זלמן פייגלין ואלעזר שטרן.>

חברי הוועדה: >
יריב לוין – מ"מ היו"ר
רוברט אילטוב

אילן גילאון

בועז טופורובסקי

איתן כבל
אברהם מיכאלי

אורי מקלב

משה זלמן פייגלין

יפעת קריב

דוד רותם
מאיר שטרית

איילת שקד
אבישי ברוורמן
יצחק הרצוג

עמרם מצנע

עפר שלח

פנינה תמנו-שטה

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

הדס צנוירט
א. <בחירת ממלא מקום ליושב ראש הכנסת בעת היעדרו מן הארץ.>

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. נפתח בנושא: בחירת ממלא מקום ליושב ראש הכנסת בעת היעדרו מן הארץ. הודיעה לי מזכירת הכנסת כי ביום רביעי, י"ג סיוון התשע"ד, 11 ביוני 2014, ייצא יושב-ראש הכנסת מהארץ. הוא עתיד לשוב בי"ז בסיוון התשע"ד, 15 ביוני 2014, והוא מבקש כי סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת חמד עמאר, ימלא את מקומו בהיעדרו בתקופה הזאת. מי בעד לאשר את הבקשה?
הצבעה

בעד – פה אחד
אושר.

פה אחד. תודה, אושר.

<ב. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות:>
1. הצעת חוק רשות השידור הציבורי, התשע"ד-2014 (מ/869).

2. הצעת חוק ספרי לימוד דיגיטליים, התשע"ג-2013 - של חה"כ עמרם מצנע וקבוצת חברי הכנסת (פ/1165/19).
3. הצעת חוק חופש המידע (תיקון – תחולה על מוסדות להשכלה גבוהה) התשע"ג-2013, של חה"כ מיקי רוזנטל וקבוצת חברי הכנסת (פ/1465/19).

אני עובר לנושא: קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק רשות השידור הציבורי, התשע"ד-2014 (מ/869). הצעת החוק הזאת אינה דבר רגיל. היא הצעת חוק חריגה. היא מהווה רפורמה ענקית, חריגה, של סגירת גוף שידור, רשות ממשלתית גדולה מאוד, שהיתה קיימת, כמובן, משך שנים. יש לה השלכות מרחיקות לכת. היא מחייבת פתיחה של מערכת אחרת, שגם לה תהיינה, כמובן, השלכות ארוכות טווח. נדמה לי שכאשר מדובר ברפורמה כל כך מרחיקת לכת, טבעי וגם נכון והגיוני, להעביר אותה לדיון במסגרת של ועדה מיוחדת, שתוכל להקדיש את הזמן ולעסוק בסוגיה הזאת באופן ממוקד, כפי שעשינו רק לאחרונה כשנדרשנו לעניין הרפורמה הגדולה בנושא גיוס בחורי הישיבות. גם שם נעשה תהליך דומה.
אני רוצה לומר יותר מזה, וגם כאן אומר דברים בכנות רבה. נדמה לי שכשמדובר ברפורמה ממשלתית כל כך מרחיקת לכת, ראוי ונכון ומוצדק שהדיון בה ייעשה באופן כזה שהובלתו תהיה בידי חבר כנסת שהוא חבר כנסת מהקואליציה ולא מהאופוזיציה. הפרלמנט שלנו הוא מאוד מיוחד- - -

למה? משה כחלון וגלעד ארדן – זה הטלת דופי באבישי ברוורמן. מה הקטע הזה? אני חושב שאתה צריך להתנצל ולחזור בך.

חבר הכנסת הרצוג, אל תאמר דברים שלא אמרתי ושהם גם לא נכונים. יש לי הערכה עצומה ליושב-ראש ועדת הכלכלה, שעושה עבודה מצוינת, והוא ודאי – אני חושב שסיעת העבודה והכנסת כולה מתברכים בו. אין על זה בכלל ויכוח.

יחד עם זאת, אני אומר לך בגילוי לב, ואני מבין שהוא לא יכול לומר את זה בגילוי לב ממקום שבתו, ואני מבין גם אותו בעניין הזה, אבל אני אומר את זה בגילוי לב: לא בכדי בפרלמנטים בעולם הליכי חקיקה תמיד מובלים בוועדות שהקואליציה עומדת בראשן- - -

אתה שומע מה אתה אומר? תזכור את האמירה הזאת שלך.

יריב יקירי, היו פה- - -

לא תפריעו לי באמצע הדברים. אתה רוצה לדבר? בבקשה.

אתם הובלתם את ועדת הכלכלה עם ארדן ועם כחלון, ואף אחד לא פצה פה.

חבר הכנסת הרצוג, אתה ברשות דיבור, בבקשה.

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שמה שאמרת הוא בלתי-מתקבל על הדעת, הוא שערורייתי, כי נושא השידור הציבורי היה ותמיד יהיה בוועדת הכלכלה של הכנסת.

זה לא נכון עובדתית. בנוהלי הכנסת- - -

בנוהלי הכנסת השידור מופיע בחינוך.

נכון.

שנים בוועדת הכלכלה של הכנסת.

אם היית נותן לי להשלים- - -

ובנוסף, לא זו אף זו, פתאום אתה בא ויצא המרצע מן השק.

אין שום מרצע.

אנחנו לא מכירים באיזון הקדוש בין קואליציה לאופוזיציה בכנסת הזאת או ובכלל בכנסת. זה מה שאתה עושה. ולא ייתכן שאתם תוציאו שאתם תוציאו את הנושא הרגיש והחשוב הזה, שנמצא בוועדת הכלכלה, שהחלה בו דיונים, ותעבירו אותו לוועדה אחרת, ועדה מטעם ועדה שראש הממשלה יוכל להרגיש שהוא מפקח עליה יחד עם יאיר לפיד, שהודיע: היום הוצאתי תעודת פטירה לרשות השידור. לכן אנחנו ניאבק בעניין הזה בכל חומרת הדין, כי מה שאמרת עכשיו הוא גם עלילה, גם פגיעה באבישי ברוורמן, גם פגיעה בוועדת הכלכלה.

אל תשים את חבר הכנסת ברוורמן במקום שהוא לא נמצא בו, ואל תאמר דברים שלא אמרתי. לא מכובד ולא ראוי. בבקשה, חבר הכנסת כבל. אתם הרי מנהלים את הדיון. אני רק אשלים כשהם יאפשרו לי, כשהם יגמרו לדבר.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להיות עוד יותר חד בעניין הזה. בוועדת הכלכלה, שהיא ועדה אופוזיציונית מזה שנות דור- - -

לא תמיד.

בקדנציה הקודמת- - -

הכול התחיל ממני. זה קטע מאוד רציני מבחינתי. זאת היתה הצלחה בפעם הקודמת, כי אהוד ברק רצה לתת לנו בזמנו את ועדת החוץ והביטחון, וסירבנו, והוא העדיף לתת את זה לצחי הנגבי בזמנו. בכל השנים שאנחנו פה, לפחות בעשר השנים האחרונות, ועדת הכלכלה היא ועדה שעמד בראשה נציג של האופוזיציה, ובכל השנים האלה ועדת הכלכלה הפכה להיות הוועדה בה"א הידיעה במידה רבה, שבה הועברו על-ידי אנשים, חברי כנסת מהאופוזיציה, רפורמות מרחיקות לכת כמעט בכל תחום ונושא. ומעולם איני זוכר שמישהו מהממשלה סבר שצריך כתוצאה מכך להקים איזו ועדה מיוחדת, כי זו רפורמה כזו או אחרת.

מה גם, הרי ברור לכולא עלמא, יש לכם רוב ברור בתוך הוועדה. אין גם התנגדות בסך הכול הכללי של להזיז את העגלה הזאת ולהוציא אותה מהמצוק שבו היא נמצאת. אף אחד לא נגד. יש ויכוח שיתקיים בכל תהליך, לגבי שאלות יסוד, שאלות עקרוניות, לאן רשות השידור צריכה ללכת, העובדים של רשות השידור, מי הממנה, מי המממן, אבל אלה דיונים שבכל פורום יצטרכו לתת עליהם תשובה.

לכן, יריב, אתה יכול לתת לנו פה סיפורים. אפשר לומר: הרצון שלנו הוא רצון פוליטי, זאת ההחלטה הקואליציונית. לא אקבל אותה, אבל לפחות אני יכול להתמודד עם היושרה. אבל להתחיל לספר פה- - -

התחלתי לדבר, בדיוק קטעת אותי ונכנסת לדבריי.

העניין הוא כאן שאבישי הוא מהמובילים בעניין. הוא יושב-ראש ועדת כלכלה, שעד לרגע זה לא הוטל בו שום דופי על-ידי שום- - -

אתם מחפשים הוטלת דופי. אין בו שום דופי.

חלילה. הטענה כלפיו, שהוא עובד אצלכם יותר מדי. זאת הטענה כלפיו. הוא משלם מחיר על זה שהוא עובד אצלכם.

אולי אם הייתם נותנים לי לסיים משפט, אולי כל הנאומים שלכם היו נחסכים, רק לא נתתם לי לגמור, אז אתם אומרים דברים לא רלוונטיים.
אחרי שגמרתם, אולי אחזור מאותה נקודה שהייתי. אמרתי שבדרך כלל, ואני חושב שיש בזה גם טעם רע, באופן עקרוני בפרלמנטרים לא מפקידים הליכי חקיקה בידי האופוזיציה. זה לא המצב בפרלמנט שלנו. לכן לו זה הדבר היחיד שהיה עומד לנגד עיניי, אני חושב שלא היתה בכלל שאלה, ואין שום בעיה שחבר הכנסת ברוורמן, שיש לי בו אמון מלא, ומי אני שאחלק לו ציונים בכלל, אני בטוח שהיה מוביל את העניין הזה ביד רמה ובצורה טובה מאוד. אלא שכפי שאמרתי קודם, מדובר בדבר שהוא חריג. הוא לא דבר שכמוהו בא לפתחנו. אני חושב שהמודל שעבדה בו ועדת שקד היה מודל מוצלח ונכון והוא עבד כפי שצריך, ומעל הכול יש מחלוקת גדולה, אם הנושא הזה הוא בכלל במגרשה הבלעדי של ועדת הכלכלה.

פתאום התעוררתם? שנים זה שם.

לא נכון. ואני עוד זוכר את ההידיינות שהיתה בקדנציה הקודמת בין חבר הכנסת אורלב, כשהיה יושב-ראש ועדת החינוך, לבין יושב-ראש ועדת הכלכלה דאז סביב הסוגיה הזאת.

זה נדון בכלכלה.

לא. הורכבה ועדה משותפת כבר בקדנציה הקודמת בעניין הזה, ונעשה כך גם בעבר, ואומר ובצדק יושב-ראש ועדת החינוך, שאם יש החלטה שהולכים רק לפי חלוקת הסמכויות של התקנון, יש לו דרישה צודקת להיות חלק מהתהליך הזה, ושהוועדה שלו תוביל את התהליך הזה. לכן אני חושב שצריך לשים את כל הדברים האלה בצד.

היושב-ראש, השאלה, אם בכלל צריך ועדה מיוחדת.

שנייה. לכן אני חושב, שמכיוון שמדובר ברפורמה מרחיקת לכת, חרף הנוהג שקיים בכנסת, שאיני חולק עליו, חרף יכולותיו של חבר הכנסת ברוורמן, שיש לי רק דברים טובים לומר עליהם, אני חושב שבמקרה הזה, כמו שעשינו בוועדת שקד, ואף אחד לא ראה בזה לא פגיעה בשום דבר ולא רמיסה של כלום, גם במקרה הזה של רפורמה כל כך חריגה, שצריכה לעבור בלוח זמנים מאוד-מאוד צפוף, הדבר הוא נכון ומוצדק.

מותר לכם לראות את זה אחרת, חבר הכנסת הרצוג. אני חושב שהאופן שבו התפרצתם, לא אפשרתם לי אפילו לגמור את הדברים וכבר ייחסתם לי כל מיני וטענות- - -

כי הדברים שלך מקוממים. אמרת שזה פוליטי.

פשוט לא במקום. חבר הכנסת ברוורמן.

אדוני היושב-ראש, יושב-ראש האופוזיציה, חברים. כיוון שחבר הכנסת לוין דיבר את האמת, גם אני אשים אותה על השולחן. הלא ועדת הכלכלה – נכון שמבחינה יורידית, היה פעם חינוך וכו'. אפשר להעביר כל דבר ברוב. כל מי שהתעסק בנושא, כולל שר התקשורת, יודע שהנושא הזה הוא נושא של הכלכלה. אנחנו דנים בו כל הזמן. הסיפור, מבחינה יורידית, אפשר להעביר כל דבר באמצעות רוב בכנסת ישראל. הנקודה העיקרית היא: לא רוצים מישהו מהאופוזיציה, וגם מקובל עליי שהפגיעה היא לאו דווקא בי. יכול להיות שגם מישהו אחר היה. הבעיה, שלא רוצים מישהו מהאופוזיציה.

כאן אני רוצה לשים את זה, מועמד לנשיאות, חבר הכנסת שטרית, בכנסת הנוכחית נשברים חדשות לבקרים כל כללי המשחק בלי שום קשר לתוכן. אמר יושב-ראש האופוזיציה, גלעד ארדן בוועדת הכלכלה, משה כחלון בוועדת הכלכלה. אני בוועדת הכלכלה. ישבתי, יושבים פה כל חברי הכנסת. את כל הרפורמות העברנו. במזון, בתקנים, כל דבר. נושא הזמן? אנחנו יושבים פה יום ולילה. אם צריך, בכל מקום. כל דבר שנעשה.

שידורים קהילתיים.

ויותר מזה, כרגע יש לנו דיונים בשוק התקשורת. כרגע ברית המועצות, הכול בוועדה הזאת. שיסביר מישהו, שלא בהא תליא. הרי כל הדברים האלה זה בשיווי משקל.
כל פקידות האוצר שיושבת מולי, אחד אין לו טענה לדברים האלה. אני לא עיכבתי שום דבר, ואמר את זה כבל – אני לא רואה עצמי קואליציה ואופוזיציה. אני רואה עצמי משרת של עם ישראל, ולגבי הרפורמה הזאת, אמרתי בשלושה משפטים: אני בעד ההתייעלות, אני בעד הרחקת הפוליטיזציה, כמה שאפשר, כי בסוף תמיד יש פוליטיקאי, ואני בעד רגישות ביחס לעובדים. והמומחיות היא בוועדת הכללה. הדברים האלה נידונו בה כל השנים. הצוות הוא כזה. אבל מכיוון שמישהו כאן קיבל החלטה ואומר: אני לא אקח את הסיכון, אני רוצה בובה בוועדת הכלכלה – לא אקח את הסיכון שברוורמן, וכל דבר שעשיתי בתור שליח ציבור, עשיתי מה שטוב לקואליציה ולאופוזיציה מבחינתי, והגענו להסכמות בכל הדברים. כל הרפורמות עברו פה. אחת שלא עברה פה. עבדנו ימים ולילות.

לכן הסיבה היא מאוד-מאוד פשוטה – שכאן רוצים שמישהו שיהיה בובה של הקואליציה כדי להעביר את זה. ברור לי שאם תתקבל ההחלטה ברוב האוטומטי, אני רואה בכך ביזיון לכנסת ישראל. זה לא היה בעבר, שכנסות ישראל, עמדו בהן יושב-ראש ואחרים שאמרו: נכון שזה אופוזיציה, אבל כחלון הוא האופוזיציה וארדן הוא באופוזיציה, ואת כל הרפורמות, וברוורמן באופוזיציה, אבל הוא מעביר את הרפורמות, כי הוא יודע שצריך לעשות את הרפורמה הזאת, והוא יעשה את זה בשום שכל ובתבונה שהוכחתי כבר לציבור הזה, שאני מסוגל לעשות, ואיני מדבר על ניסיוני בעבר, שהוא רב בדברים אחרים.

רבותיי, על כבודי אני מוחל, אבל על כבודה של הכנסת אין למחול.

תודה. חברת הכנסת שקד, בבקשה.

אני בתור חברת כנסת בוועדת כלכלה, ואני עובדת עם חבר הכנסת ברוורמן, אני רוצה לומר שהוא צודק. אני חושבת שהוא עושה עבודה מצוינת, והעביר את כל הרפורמות באמת בלי שום הבדל בין קואליציה לאופוזיציה. כמובן, אצביע עם הקואליציה, אבל אני חושבת שאתה צודק.

אין פה שום טענה אישית כלפי חבר הכנסת ברורמן.

אני מציע להקים ועדה מיוחדת בדיוק בהרכב ובמתכונת שעבדה בה ועדת שקד.

אגב, אם אפשר, יריב, אני רוצה רק להעיר לאבישי. דבריך נשמעים. לעצם העובדה שאתה טוען שאם מישהו עומד שם בראש הקואליציה, זה הופך אותו לבובה של הקואליציה, תשב איילת פה לידך, ותגיד לך כמה בובה של הקואליציה היתה בוועדת שקד.

אני מקווה שאתבדה. אני לוקח את דבריי אחורה. אני לא יודע מי אתה רוצה לשים בראש הוועדה.

אני לא רוצה.

אני מקווה שהוא יעשה את זה ברצינות, ואני מקווה שהוא יצליח.

ועדת שקד קמה כי אין בתוך כל המכלול של הוועדות, לא היה תחום כזה שאפשר לשים אותו, ולכן הוקמה ועדת שקד.

וגם שירות אזרחי וגם תעסוקה.

זאת הסיבה שרצו למצוא את המקום, לכן הוקמה ועדת שקד.

שר התקשורת יודע, עפר, יותר מכל אחד, והוא ישב אתי, שהמקום של זה, ועדת הכלכלה. הוא מבין את זה כמוני.

לא התייחסתי לארגומנטים.

בבקשה.

אדוני היושב-ראש, לומר מההיסטוריה, למיטב זיכרוני, החלוקה היתה שוועדת הכלכלה דנה בערוץ 2, כבלים. הכול היה בוועדת הכלכלה. חוק הכבלים עבר בוועדת הכלכלה. אני הגשתי ב-86', ועדת הכלכלה. תמיד משום מה הממשלה הקפידה על כך, תמיד, שהנושא של רשות השידור יידון בוועדת החינוך ולא בכלכלה.

חוק רשות השידור האחרון נדון בוועדת הכלכלה.

נכון, אבל זה מה שכתוב בתקנון הכנסת.

בבקשה.

רבותיי, מי שקורא את נוהלי הכנסת לגבי אילו נושאים נמצאים באילו ועדות, השידור נמצא בוועדת החינוך. זו עובדה. אין על זה עוררין. השאלה, מה אנחנו רוצים. האם השידור הציבורי, לב העניין זה הנושא הכלכלי והתקציבי והכספי, או לב העניין הוא השידור.

או שניהם.

לא, אין שני לבבות.

יש שני לבבות.

באוטונומיה זה לא עובד. בסוף צריך להחליט מהו סדר העדיפות. וזה לא במקרה.

אני מסכים עם כל הוויכוח שנעשה כאן, של ועדת הכלכלה, שעומד בראשה איש אופוזיציה בכלל, ובמקרה של פרופ' ברוורמן באופן מיוחד יכולה להיות ועדה שדנה ברפורמות גדולות, חשובות, מורכבות ורגישות. אבל זה, לדעתי, לא הוויכוח.

שמחתי שעפר שלח אמר את מה שאמר, כי אם בסופו של דבר תטילו על ועדת החינוך, אין שום אמירה ושום ערבות ולא תהיה גישה של בובות שפועלות על-פי החלטת הממשלה, אלא רק דיון ענייני, מעמיק ויסודי, שיגיע לתוצאה הכי נכונה.

לכן, יריב, אני חושב שהמקום הנכון הוא ועדת החינוך.

תודה. חבר הכנסת גילאון, בבקשה.

תודה, אדוני. ברור לגמרי שמדובר פה בדיבור של הסחה, וגם אנחנו לא עולים חדשים ולא עשו אותנו, איך אומרים, באצבע, ולא באנו אתמול. בסך הכול אתם לא מדברים על ועדה אלא על טקס הדלקת משואות כלשהו כדי לסיים את כל העבודה עד יוני, וצריך לאשר אותו על-פי המסקנות של ועדת לנדס. אני הייתי יכול לומר על-פי אותו עיקרון: מבחינתי, העובדים זה הדבר הכי חשוב, זה היה צריך להיות בוועדת העבודה והרווחה, אבל לכל הפחות היה ראוי שזה היה בוועדת הכלכלה, אולי שתאחדו את הוועדות האלה, אלא אם כן אתם רוצים, אדוני היושב-ראש – למה כל העניין כל כך מופרך? מה זה הרפורמה הזאת? כבר היינו ברפורמה, היתה כבר רפורמה, יש רפורמה. אם ברפורמות עסקינן, בעניין הזה, צריך להעביר אותו לוועדת הכלכלה, אבל לא שכנעת בעיקרון למה צריך ועדה חדשה בכלל, כי לחילופי-חילופין, כמו שאתם עורכי הדין אומרים, למה בכלל צריך ועדה, להרכיב אותה מחדש כרגע, מה אנחנו רוצים שיהיה שם.

למה אני אומר הדלקת משואות – כי כבר שמעתי שצריכים נציגים כאלה ואחרים, ואנחנו צריכים לעשות פלסטר את כל ההחלטה הזאת, שכנראה, בסופו של דבר, איך שלא נהפוך אותה, היא תיפול כמו נחום תקום, ובסוף 1,700 איש ימצאו עצמם מחוץ למעגל העבודה.
לכן אני מצדד, כמובן, שזה יהיה בוועדת הכלכלה.

תודה. בבקשה.

אני רוצה לשאול גם אותך, אדוני היושב-ראש, וגם את חבר הכנסת שלח. האם נכונה העובדה שאנחנו כאן משום ששר האוצר לא מוכן בשום אופן שיו"ר הוועדה לא יהיה ממפלגתו ומסיעתו? אני מבקש כאן תשובה לפרוטוקול. זאת הטענה העיקשת שחוזרת.

לא מיניה ולא מקצתיה, בוודאות אני אומר.

למיטב ידיעתי, לא.

אני מציע את הרכב הוועדה כדלקמן: יושבת-ראש: חברת הכנסת קארין אלהרר, חברי הכנסת רוברט אילטוב, איילת שקד, דוד צור, ומקום של סיעת הליכוד, שכרגע מתמנה אליו חברת הכנסת פרנקל. יהיה מקום לסיעת העבודה. אני מציע שהחלוקה תהיה סיעת העבודה, סיעת מרצ ומקום אחד לסיעות החרדיות, שיסכמו ביניהם.

אני מבקש שתחליף אותי בחבר הכנסת חמד עמאר.

בסדר גמור.
אני מעלה את ההצעה הזאת להצבעה. מי בעד הקמת ועדה מיוחדת לפי ההרכב, כפי שהצעתי? שלושת השמות הנוספים יוספו – חבר הכנסת כבל, תצטרך להוסיף אותם.

ניתן הודעה.

מי בעד הרכב הוועדה המיוחדת כפי שהצעתי?
הצבעה

בעד – 8

נגד – 4

נמנעים – אין

הרכב הוועדה אושר.

בעד – 8, 4 נגד, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהרכב הוועדה אושר. לוועדה יהיו סמכויות כמו לוועדה קבועה לעניין זימון וכן הלאה, כפי שהדברים נעשו ביחס לוועדת שקד.
<הצעת חוק ספרי לימוד דיגיטליים, התשע"ג-2013>

אני עובר להמשך סדר-היום. הצעת חוק ספרי לימוד דיגיטליים, התשע"ג-2013, של חבר הכנסת עמרם מצנע. המקום הראוי לדיון בנושא הזה, לטעמי, הוא בוועדת החינוך, התרבות והספורט. זה בתחום ענייניה. אני מציע להעביר את הצעת החוק הזאת לשם. מי בעד? נגד? נמנעים?
הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

פה אחד. אושר.

<הצעת חוק חופש המידע (תיקון - תחולה על מוסדות להשכלה גבוהה), התשע"ג-2013>

הצעת חוק חופש המידע (תיקון - תחולה על מוסדות להשכלה גבוהה), של חבר הכנסת מיקי רוזנטל וקבוצת חברי כנסת. שוב, גם כאן חוק חופש המידע נמצא לחלוטין בסמכותה של ועדת החוקה, חוק ומשפט. כך ממליצה גם הלשכה המשפטית. בבקשה.

אני ביקשתי להעביר את זה לוועדת החינוך. הנושא הוא מרכזי בתחום האיזון העדין הנדרש בחופש אקדמי, ובאילו תחומים אכן אפשר להתערב באוניברסיטאות. אני חושב שצריכה להיות הרגישות שוועדת החינוך, המעורבת בנושא ההשכלה הגבוהה, בקשר עם האוניברסיטאות, כדי להעביר את החוק הזה.

אני מבין, רק בדקתי את העניין. הלשכה המשפטית באופן חד-משמעי ממליצה להעביר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. חוק חופש המידע תמיד היה שם. אני גם שוחחתי עם המציע, שמוביל את הצעת החוק, חבר הכנסת רוזנטל. גם לו אין, בלשון המעטה, התנגדות שהנושא יעבור לוועדת החוקה, לכן אני לא רואה מקום פתאום להעביר את חופש המידע לוועדה אחרת. זו דעתי באופן אישי.

דעתך מכובדת ולגיטימית, אבל אני אומר שוב, הנושא מאוד רגיש.

· - - ועדת החוקה בכלל.

הנושא הוא רגיש, אז ידונו בו בוועדת חוקה. זה חוק חופש המידע, אין לו מקום אחר. גם אני העברתי דברים, שנגעו בחוק חופש המידע, שעסקו בכל מיני מטריות, אבל הם בסוף היו חוק חופש המידע. זה היה שם.
מי בעד להעביר לוועדת חוקה, חוק ומשפט את ההצעה? נגד? נמנעים?
הצבעה

בעד – 6

נגד – אין

נמנעים - אין

אושר.

6 בעד. אושר.

<ג. קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום הבאות:>
1. בנושא: "ערכי המשפחה בישראל – מתקפה או התחדשות?" הצעת חה"כ משה זלמן פייגלין ורות קלדרון
2. בנושא: "האם הקשר בין חברת שראל למשרד הבריאות הוא כשר או פסול" הצעת חה"כ פייגלין
3. בנושא: "מה ההבדל בין עולים למהגרים במדינת ישראל?" – הצעת חה"כ משה זלמן פייגלין ואלעזר שטרן

אני עובר להצעות לסדר. הצעה לסדר בנושא: "ערכי המשפחה בישראל - מתקפה או התחדשות?". חבר הכנסת פייגלין ביקש להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט, ואני מציע להיענות לבקשתו. מי בעד? מי נגד? נמנעים?
הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

פה אחד.

"האם הקשר בין חברת שראל למשרד הבריאות הוא כשר או פסול?"

הצעה לסדר-היום בנושא: "האם הקשר בין חברת שראל למשרד הבריאות הוא כשר או פסול?" – שוב, הצעה של חבר הכנסת פייגלין, מבקש להעביר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. נדמה לי שזה גם ברור, וגם ועדת העבודה קיימה שני דיונים בנושא, כך שנדמה לי שזה צריך ללכת לשם. מי בעד? מי נגד? נמנעים?

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

פה אחד.

"מה ההבדל בין עולים למהגרים במדינת ישראל?"

הצעה לסדר-היום בנושא: "מה ההבדל בין עולים למהגרים במדינת ישראל?", של חברי הכנסת

פייגלין ושטרן. גם כאן נדמה לי, אדוני יושב-ראש ועדת החינוך, שהנושא ראוי להיות נדון בוועדה בראשותך.

למה לא ועדת עלייה?

כי יש לו היבטים שנוגעים למה שמעבירה - הכוונה בהצעה לסדר, כפי שהבנתי, יותר היבטים של מה מועבר במערכת החינוך, מה אתה מלמד ומשקף כלפי הילדים, אבל אם רוצים ועדת העלייה והקליטה, אני מוכן. נעביר לוועדת העלייה והקליטה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

פה אחד. אושר.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 14:10.>
06/07/2014

11:54