PAGE
22
ועדת הפנים והגנת הסביבה
02/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 301>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ד' בסיון התשע"ד (02 ביוני 2014), שעה 13:15

הצעה לסדר היום (דיון מהיר: תכנון להקמת מפעל מסוכן והרסני של חברת "פרוטרום" באזור התעשייה החדש "מבואות הגלבוע", של חה"כ חנין זועבי

חברי הוועדה: >
חמד עמאר – מ"מ היו"ר
רינה פרנקל

חנין זועבי

>
נואמי ליברמן - מינהל התכנון, משרד הפנים

ד"ר דורית זיס - מנהלת מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה

זאב ברל - סגן מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא, משרד הכלכלה

עיד סלים - סגן ראש המועצה, המועצה האזורית גלבוע

אסנת אביטל - ראש תחום איכות הסביבה, התאחדות התעשיינים

ארי רוזנטל - מנכ"ל חברת פורטרום ישראל

כמיל זיאדאת - מטה מוקיבלה, נציגי תושבים

עשהאל מור - קיבוץ יזרעאל, נציגי תושבים

אלית חביב- גלעד - מועצת יזרעאל, נציגי תושבים

יעקב לוי - מועצת יזרעאל, נציגי תושבים

הדס שקד - מועצת גן נר, נציגי תושבים

הדר זריהן - מועצת גן נר, נציגי תושבים

איתן עזר - מועצת גן נר, חבר מליאת המועצה האזורית גלבוע, נציגי תושבים

יומנה זועבי - מועצת נאעורה, נציגי תושבים

וו'הל זועבי - כפר נאעורה, נציג תושבים

עוז לוי - חמדיה, נציגי תושבים

אבנר חייט - ניר יפה, חבר הנהלת המועצה האזורית גלבוע, נציגי תושבים

עו"ד וליד עומרי - דובר תושבי הכפר סנדלה, נציגי תושבים

דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

ד"ר שמואל חן - דובר הוועדה

לאה קריכלי

אירית שלהבת
<תכנון להקמת מפעל מסוכן והרסני של חברת "פרוטרום" באזור התעשייה החדש "מבואות הגלבוע">

צהרים טובים לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא תכנון להקמת מפעל מסוכן והרסני של חברת "פרוטרום" באזור התעשייה החדש "מבואות הגלבוע", של חברת הכנסת חנין זועבי. אבקש מחברת הכנסת חנין זועבי להציג את הנושא, בבקשה.

תודה רבה, ותודה לכל הנוכחים.

אנחנו עומדים לדון בנושא חשוב מאוד וגם מסוכן מאוד. בדרך כלל כאשר אנחנו מדברים על מפעלים ועל תעשייה אנחנו מברכים, כי זה מקומות תעסוקה ואנחנו תמיד, יום ולילה, מדברים על פיתוח אזורי תעשייה ופתיחת עסקים, במיוחד בפריפריה. אבל פה מוזר שאנחנו מדברים על מפעל שכבר דנו בו לפחות שלוש פעמים מאז שנת 2005.

המפעל הזה, "פרוטרום", הוא מפעל של כימיקלים שנסגר בעכו בשנת 2005 אחרי שגרם נזק סביבתי מאוד חמור, אחרי דיונים בבית-משפט, אחרי דיונים בכנסת, אחרי מחלות של העובדים שלו, וגם אחרי שנסגר הבעיה לא הסתיימה כי חשפו גם הטמנה של כספית וחומרים מזוהמים ומזהמים בקרקע. בשנת 2005 חשבנו שהסיפור של המפעל הזה הסתיים. שם גם היה הד ציבורי גדול מאוד נגד המפעל ונגד נזקי הסביבה שנתגלו לא רק בעכו אלא גם בקיבוצים שמסביב לעכו.

אדוני היושב-ראש, היה ניסיון למכור את המפעל הזה ולפתוח אותו מחדש באותו אזור או באזורים סמוכים לעכו, או אפילו באזורים רחוקים. היו 5 ניסיונות להעתיק, להעביר את המפעל ל-5 אזורי תעשייה שונים. אתן לך את הרשימה: מפרץ חיפה, ציפורית, תבור, מגדל העמק, גוש שגב. כל חמישה האזורים, ביחד עם ראשי המועצות שלהם, גם ראש מועצת עכו דאז התנגד באופן נחרץ למפעל. כל ראשי המועצות של היישובים הללו גם כן התנגדו למפעל, היו עצומות מטעם התושבים. המשרד להגנת הסביבה אף הוא התנגד.
בשנת 2012 התחילה היסטוריה חדשה למפעל הזה. המועצה האזורית גלבוע אישרה את פתיחתו של המפעל אחרי שרשרת של סירובים מ-5 יישובים אחרים. חברי המועצה החדשים, 10 מהם התנגדו, אבל יצא פרוטוקול מפוקפק מאוד מטעם המועצה, ואקרא לך כמה שורות ממנו.

המועצה אישרה את זה?

המועצה אישרה. חברי המועצה הצביעו על הקמת המפעל המסוכן באזור התעשייה "מבואות הגלבוע". לא אתן לך פרטים על כמה אדמה זה משתרע כי אני רוצה לתת לאורחים שלי להציג את האינפורמציה שלהם. נמצאים פה נציגים של האזרחים, גם יהודים וגם ערבים.

אקרא לך כמה שורות מפרוטוקול המועצה האזורית גלבוע: "המועצה תפעל בשקיפות מלאה מול הציבור ומול ועדת איכות הסביבה, אך לא בדרך שתעכב את הליך הקמת המפעל בגלבוע. ישנם הרבה חסמים בדרכו של פארק זה מיום הכנסתו. אין לי כל כוונה" – כך אומר ראש המועצה – "להוסיף ולעכב את קידומו". כלומר, גם אם אני אפעל בשקיפות, יש לי מטרה: המפעל הזה יתקיים והשקיפות לא תחסום את הקמתו של המפעל הזה." אז יש התעלמות, להבדיל מכל המועצות האחרות, דווקא בגלבוע יש התעלמות מלאה מן הסיכונים הכרוכים בהקמת המפעל הזה.

יש עצומה של האזרחים, ונציגי האזרחים ידברו עליה.

קצת אינפורמציה על חברת "פרוטרום". יש לה עבר פלילי. יש לה מוניטין גרוע מאוד מבחינת השמירה על הסביבה ועל הקרקע ועל האזרחים. היא חברה שעוברת על החוק באופן סדרתי. למה נסגר המפעל שלה בעכו? אחרי שרפה ואחרי 5 תקלות רצופות. היו תקלות רצופות חמורות מאוד בעכו ואז המפעל נסגר. החברה עוברת באופן סדרתי על החוק. היא נתבעה פעמיים בבתי-המשפט לאחר שגרמה לנזק רב. יש לי פה גם מסמך מטעם המשרד להגנת הסביבה באחת הבדיקות שהוא ערך, לפיו המפעל הזה מסוכן.

כל הרקע ההרסני הזה, כל הרקע המושחת הזה ונפלה ההחלטה המוזרה, הלא הגיונית, שמתעמרת – לא רק מתעלמת מהאינטרס של הציבור, אלא מתעמרת בבריאות הציבור, נפלה בחלקה של המועצה האזורית גלבוע. מאז יש גם עצומה, גם ניסיונות של האזרחים להעלות את זה על סדר היום ולהביא את זה לכנסת פעם רביעית. אביא לך, אם אתה רוצה, פרוטוקול מ-2004 ו-2005 נגד המפעל הספציפי הזה. כל ההמלצות של ועדת הפנים והגנת הסביבה היו נגד החברה, וכמובן בלי שום הבדל זה גם מה שהיה נגד המפעל בבתי-המשפט.

אני חושבת שזה האל"ף-בי"ת של אינטרס הבריאות, בלי מחלוקות אידיאולוגיות, בלי מחלוקות פוליטיות. למרות הצורך במפעלים, למרות הצורך בתעסוקה, והוא צורך דחוף, הנזק לבריאות הסביבה ולבריאות הציבור הוא הכי מסוכן.

תודה רבה חברת הכנסת זועבי.

אני רוצה להוסיף. המפעל כל-כך מסוכן, גם לסביבה וגם לעובדים. הוא נסגר בעכו בשנת 2004, אם אני לא טועה.

רק זה לא אותו מפעל.

לא אותו מפעל, אבל זה אותו שם של מפעל. אותה חברה.

זה לא אותה חברה. אתם מבלבלים.

אני מנהל את הדיון כאן. אף אחד לא מתפרץ לדבריו של האחר. אתן לכל אחד כאן להתבטא ולדבר, להציג את העמדה שלו. אף אחד לא יפריע לחברת הכנסת רינה פרנקל עכשיו.

המפעל גרם נזק סביבתי קשה וגרם נזק לעובדים עד כדי כך שהם חלו וחלק מהם כבר לא בחיים. אני יודעת על הדברים האלה ממקור ראשון. אני יודעת מה קרה שם ב-2003, שהיתה שרפה ואנשים כמעט נהרגו שם, שרדו אולי בשל מזל, ונגרם נזק לסביבה באותו אירוע באוקטובר 2003.

אנחנו תמיד מבקשים תעודת יושר מעובדים שהולכים להתקבל למפעל. האם אנחנו לא צריכים לבקש אותו דבר מהמפעל, שכל-כך הרבה פעמים לא גילה את היושר שלו כלפי הציבור, כלפי העובדים? עד היום יש עובדים חולים, יש עובדים שכבר לא בחיים ועבדו במפעל הזה, אנשים שלא קיבלו מה שמגיע להם. ופתאום החברה הזאת מקימה עוד מפעל בלי לשים לב להתחייבויות כלפי האנשים שעבדו באותו מפעל.

אני לא יודעת כרגע במה המפעל יעסוק בגלבוע, אבל עובדה שכמה רשויות מקומיות ואזורי תעשייה סירבו להקים בהם את המפעל, זה כבר אומר משהו.

אני חושבת שכאן עלינו לדון ולראות איך אנחנו מונעים את פתיחת המפעל מחדש כל עוד אנחנו לא בטוחים שלא ייגרם נזק לסביבה ושלא ייגרם נזק גם לעובדים החדשים שייקלטו במפעל.

דבר שני, קודם כול אני רוצה לשאול את נציגי המפעל, עד מתי אתם אמורים איכשהו לשלם את כל החובות של המפעל בעכו לעובדים שעדיין לא קיבלו את מה שמגיע להם?

תודה רבה. נציג משרד הפנים נמצא כאן? בבקשה.

אני מבקשת להגיד שבעיקרון המפעל מתיישב על שטח של תוכנית מאושרת, של אזור התעשייה "מבואות גלבוע". לצורך הקמת המפעל הוכנה תוכנית מפורטת, במסגרתה נעשה איחוד וחלוקה. השטח מיועד לתעשייה, גם לתעשייה מסוג זה. כלומר, תכנונית אין מניעה להקמה של המפעל.

מה זה "מסוג זה"?

הוא מיועד לתעשייה ירוקה. הוא מוגדר תעשייה ירוקה.

הוא מוגדר כפארק תעשייה ירוקה, וזה חברה של כימיקלים שבכלל לא תואמת להגדרה של אזור התעשייה שם, בכלל לא.

מה לגבי השאלה ששאלה חברת הכנסת חנין זועבי בעניין אזור תעשייה ירוק?

אני יודעת שזה לגבי מפעל התעשייה שהוועדה המקומית אישרה. כבר יש היתר, כבר התחילו- - -

בניגוד לחוק.

אין לי חוות דעת משפטית.

יש לי פה מסמך, שזה תעשייה כימית. זה לא תורם לתעשייה ירוקה.

לפי משרד הפנים יש את האישורים והכול. לא בדקתם אם זה אושר כפארק לתעשייה ירוקה?

אני יכולה לבדוק את זה עכשיו, אם זה אזור תעשייה ירוק או לא.

אני מבקש שתבדקו את זה גם.

המשרד להגנת הסביבה, אני יכול לשמוע את ההתייחסות שלכם?

אני מנהלת מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה. אנחנו קיבלנו פנייה מהמפעל, ולא בתהליכי התכנון כפי שמתקבלות בקשות מוועדות בדרך כלל. קיבלנו בקשה ממפעל "פרוטרום" במפרץ חיפה, שהוא שונה לחלוטין, ישות אחרת לגמרי מהמפעל בעכו – תהליכים אחרים, דירקטוריון אחר, בעלות אחרת לגמרי. המפעל במפרץ חיפה עוסק- - -

הוא לא בבעלות אחרת.

מה זאת אומרת בעלות אחרת? זאת אותה חברה, נכון?

לא. זה לא אותה חברה.

אותם בעלים, ג'ון פרבר.

אין זכויות יוצרים על השם?

המפעל בעכו נקרא "תעשיות אלקטרוכימיות".

אבל הם מייצרים אותו דבר.

ממש לא. אגיד רק שזה ישות נפרדת, יצור אחר. "פרוטרום" בעכו ייצר פי-בי-סי ואילו המפעל שאנחנו מדברים עליו עוסק בתמציות צמחים, תמציות טעם וריח. זה מפעל אחר לחלוטין. אנחנו מדברים על מפעל שממוקם במפרץ חיפה. היה לו הליך משפטי מול המשרד להגנת הסביבה, שבו סוכם שהמפעל יפנה את מקומו במפרץ חיפה בתוך מספר שנים – אולי נציג המפעל יגיד את הסיכומים – נדמה לי עד שנת 2015.

מה הסיבה לפינוי שלו ממפרץ חיפה?

בשל מפגעי ריח מהמפעל שנובעים – אם תיתנו לי להשלים את דברי אתן לכם את כל המידע ואחר-כך אשמח לענות על שאלות – מתשתית שקשה לתקן אותה בשטח הקיים. כשקיבלנו את הפנייה ערכנו סיור באתר. אז דובר לא להעביר את קווי הכימיה, את כל הקווים הבעייתיים במפעל. סוכם שהם לא עוברים ממפרץ חיפה לאזור תעשייה גלבוע אלא מדובר על קווי תעשייה של תמציות צמחיות וגם בזמנו היה קו תבלינים ממפעל אחר בעכו. בכל מקרה, לא הקווים הכימיים.

משנת 2011, כשביקשנו מידע מהמפעל, לא שמענו ממנו. כינסנו את המפעל ביחד עם המועצה האזורית אצלנו כי שמענו שהם קיבלו היתר לתשתיות באזור תעשייה "חבר" ואנחנו לא היינו ב-loop. ביקשנו לזמן את הצדדים כדי לדעת על מה מדובר ולמה אנחנו לא שותפים לתהליך. קיבלנו תשובה שהתוכניות של המפעל, לגבי אילו קווים עוברים, לא היו סגורות. הם אמרו שכרגע הם נמצאים בתהליכים והתחייבו להגיש בפנינו בתוך 3 חודשים ממועד הישיבה, שהתקיימה ב-7 באפריל 2014, מסמך שמפרט באילו קווי ייצור מדובר ואת כל המסמכים שאנחנו דורשים כדי שנוכל לתת חוות דעת בנושא.

לסיכומו של דבר אומר שאנחנו כרגע לא יכולים לתת חוות דעת מאחר ולא ידוע לנו אילו קווים ייפתחו במפעל.

את רוצה להגיד שהמועצה האזורית אישרה את ההקמה של המפעל בלי לקבל את האישור שלכם ובלי להתייעץ אתכם?

נכון. גם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה היתר חפירה מבלי שאנחנו נתנו את חוות דעתנו לנושא. לא קיבלנו את המסמכים שאנחנו צריכים בשביל לתת חוות דעת.

זה שוק פרוע?

אזרח פשוט שרוצה לבנות בית היה צריך לעבור את כל האישורים הדרושים כדי לקבל אישור לבניית בית. כאן אנחנו מדברים על העברת מפעל בלי שאתם מעורבים בכלל, והוועדה לתכנון ובנייה מאשרת, המועצה האזורית מאשרת ואתם לא בעניינים.

דרשנו מהמועצה ומהמפעל כשהיו אצלנו שכתנאי להיתר בנייה של המפעל הם חייבים לקבל חוות דעת מאתנו. גם החוק קובע את זה, חוק התכנון והבנייה.

איך ידעתם על המפעל, ומתי ידעתם?

נודע לנו גם מתוך זה שהציבור תסס- -

אולי מהתלונות שלנו.

- -שניתן היתר לחפירה בלי שאנחנו יודעים. גם לא ידענו שניתנה הקצאת קרקע ממשרד הכלכלה. ניתן סיוע במרכז ההשקעות בלי שאנחנו ידענו בכלל.

אז נודע להם גם על-ידי האזרחים ולא על-ידי פנייה ישירה מהמועצה.

גם ראש המועצה פנה אלינו, לא רק תושבים.

אנחנו נשמע את נציגי המועצה. רשום לי כאן שסגן ראש המועצה נמצא כאן.

קודם בונים ואחרי זה מקבלים אישורים.

אתה בא אלי בטענות? אני לא זאת שעשיתי את זה.

לפני כמה שנים בנו איזה פס- - -

אני רוצה להתייחס לתהליך שאנחנו נעשה. כמו כל המפעלים הגדולים שאנחנו מטפלים בהם, בעלי הפוטנציאל המשמעותי ביותר, ביקשנו מהמפעל להגיש לנו גם בקשה להיתר פליטה לאוויר, כפי שדורש חוק אוויר נקי, וגם בקשה להיתר אינטגרטיבי שכולל את כל ההשפעות של המפעל. נבחן את כל המסמכים לעומק בצורה מקצועית, נבחן אותם אל מול התקינה, הדירקטיבות האירופאיות, כפי שאנחנו עושים לכל המפעלים הגדולים, מול הטכנולוגיה הטובה ביותר. נראה מה הפערים ונדרוש שיעמדו בכל הדרישות בסטנדרט הגבוה ביותר שנדרש על מנת שלא יהיו מפגעים מהמפעל.

תודה רבה. משרד הכלכלה.

משרד הכלכלה ליווה את הבקשה של החברה. החברה הגישה לנו את הבקשה לשלב של הקצאת קרקע, מלווה בתוכנית עסקית, ואחר-כך גם בקשה להקמה של המפעל במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. החברה הגישה תוכנית עסקית מסודרת שפונה לתחום מיוחד, של ה-bio food. זאת חברה גלובלית. הלקוחות של החברה רובם יצואנים, חברות מתחום המזון מן השורה הראשונה של השחקנים הבינלאומיים. כפי שאתם יודעים, היום כשמקימים מפעל הלקוחות של החברה באים ובודקים את החברה. החברה מתחייבת לעסוק בתחומים חדשים ולעמוד בסטנדרטים הסביבתיים, שיותר קל לקיים אותם במפעל חדש. כפי שצוין כאן, במקביל הם יבחנו את השיפורים באתר הקיים. אין ספק שהם יעמדו, והם צריכים לעמוד, בכל דין ובכל הסטנדרטים. בסך הכול מדובר פה בשחקן, בחברה גלובלית.

משרד הכלכלה מעורב במציאת המקום?

גם אז הם התחייבו. כל פעם הם התחייבו מחדש.

משרד הכלכלה נתן לחברה הזאת מענק של 24% מסך כל ההשקעה לפי חוק עידוד השקעות הון. נכון?

20%.

אני לא מדבר על הכסף. אני מדבר על איתור המקום. הייתם מעורבים באיתור המקום?

החברה מגישה למשרד הכלכלה את המיקום ואת המשבצת. משרד הכלכלה בוחן האם הפעילות יצרנית ואת הפרופורציה של גודל המגרש הנדרש. משהם עומדים בשני התנאים האלה, שהפעילות יצרנית ושגודל המגרש הגיוני לתוכנית העסקית, אנחנו מאשרים להם פטור ממכרז.

זה לא מדויק.

אתם לא מתייעצים עם המשרד להגנת הסביבה בנושא הזה, על הקצאת המקומות ועל התקציב?

לפעמים אנחנו מערבים את המשרד להגנת הסביבה.

אבל זה מפעל עם היסטוריה. לא נדלקה אצלכם נורה אדומה, לשאול את המשרד להגנת הסביבה מה הם אומרים על המקום, מה המרחק מהתושבים, מה העמדה שלו? ישר התחלתם לקדם ולרוץ קדימה בלי להתייעץ?

יש מקרים שלא רצים כל-כך מהר.

התוכנית מאושרת באזור תעשייה שמוגדר כאזור תעשייה.

אבל הבנתי שזה אזור תעשייה ירוק.

אני יודע קצת מה זה פארק תעשייה ירוק. לפארק תעשייה ירוק יש מובנים ממובנים שונים. פארק תעשייה ירוק מטפל בכל השפכים והפליטות שלו וזה לא אומר שהוא אסור לכימיה. מי שרוצה יכול לראות את הדוגמה, אפילו נאות חובב מוגדר כפארק תעשייה ירוק. אין סתירה בין כימיה לפארק תעשייה ירוק. אני לא יודע ספציפית מה הוגדר בפארק התעשייה הירוק הזה אבל המפעל יעמוד בכל דין. אם המועצה התעשייתית, או איך שקוראים לה, הגדירה, המפעל יעמוד בדרישות החוק.

אחרי זה ארצה לשמוע מנציגי המשרד להגנת הסביבה מה הקריטריונים של פארק תעשייה ירוק.

אלה הגדרות של משרד הפנים. ההגדרות מופיעות בתקנון. אנחנו לא קובעים מה זה פארק ירוק. מי שקובע זה, אולי בשלב התכנון, הוא משרד הפנים.

אבל יש קריטריונים אילו מפעלים יכולים להיכלל בפארק ירוק.

מה שכתוב בתקנון הוא שעל המפעלים לעמוד בטכנולוגיה הטובה ביותר.

אז הדיון שלנו אחר לגמרי ולא צריך להתייחס לנושא הפארק הירוק.

אדוני, אין את המילים "פארק ירוק" בתקנון. כתוב שעל המפעלים לעמוד בטכנולוגיות המיטביות ב-BAT. זה מה שכתוב.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את הנציג של המועצה המקומית, סגן ראש המועצה האזורית גלבוע, עיד סלים, בבקשה.

קודם כול, אני מברך מאוד על הדיון. הדיון הזה לדעתנו חשוב מאוד.
ברשותך, אדוני היושב-ראש, האם משרד הכלכלה הפנה אותו? כן. המפעל התחיל במשרד הכלכלה והופנה אלינו למועצה האזורית גלבוע לפני כ-3 שנים כמפעל עוגן. הוא קיבל את התנאים המיוחדים כמפעל עוגן באזור התעשייה. אגב, כפי שהתבטאה חברת הכנסת חנין זועבי, גם אנחנו באותו אופן הרמנו גבה. "פרוטרום"? אנחנו מכירים את ההיסטוריה של המפעל, מכירים מה זה "פרוטרום" בעכו. פשוט מאוד אני יכול להבטיח לכם חד וחלק, זה לא המפעל שיקום בגלבוע. אנחנו לא נקים אותו מפעל בגלבוע, בצורה חד-משמעית.

הדיון הוא חשוב כי הוא עוסק באיכות החיים של תושבי הגלבוע ואזרחי מדינת ישראל. אנחנו הראשונים להתייצב בכדי שתהיה איכות חיים לתושבי הגלבוע.

אסביר קצת, אדוני היושב-ראש, על התהליך. אמרו לנו שיש מפעל. נפגשנו עם הנהלת המפעל והסבירו לנו. התקיים דיון והבנו שאנחנו הולכים למפעל שונה לחלוטין. המפעל עוסק בתמציות צמחים. אין בו תהליכים כימיים וכל מה שאנחנו שומעים בכל מקום. עם ההחלטה הזאת חזרנו אל המועצה.

זה לא נכון. יש פה תהליכים כימיים.

מיצוי צמחים נעשה באמצעות ממיסים אורגניים.

גם ביצירת תמציות הצמחים משתמשים בחומרים כימיים מסוכנים ומזיקים, עם תוצרי לוואי מסוכנים. אתה לא יודע על מה אתה מדבר?

גם במפעל לקוסמטיקה משתמשים בחומרים כימיים.

תמשיך, למרות שאתה לא יודע על מה אתה מדבר, אבל תמשיך.

אתן לנציגי הציבור לדבר אבל כעת אני רוצה לשמוע את סגן ראש המועצה המקומית שיציג את העמדה שלו. אחרי זה נשמע אתכם ונסכם את הדיון.

אחרי שנפגשנו עם הנהלת "פרוטרום" ועם אנשי המקצוע חזרנו למליאת המועצה. הסברנו להם על הגישה. הנהלת המועצה החליטה שראש המועצה ואני ניסע לאותם מפעלים שקיימים ועובדים היום בשווייץ ובגרמניה. אישרו לנו ויצאנו לשם, ועוד פעם חזרנו אליהם, כי היינו בתוך תהליך של תוכנית בת-קיימא למועצה האזורית גלבוע שהובילה אותה ד"ר דוידוביץ.

לפי המשרד להגנת הסביבה המפעל מוגדר כתעשייה כימית ולא כתעשיית מזון והמפעל עובד עם חומרים מסוכנים. זאת ההגדרה של המשרד להגנת הסביבה.

לכן ביקשנו עוד פעם מהמליאה שתתלווה אלינו לאותו סיור אדריכלית התוכנית רונית דוידוביץ. יצאנו לשם, סיירנו במפעלים ויצא דוח מפורט מאוד על כל מה שראינו שם.

סיירתם במפעלים בחוץ לארץ פעמיים?

סיירנו בהם פעם אחת עם רונית דוידוביץ. היא כתבה מה ראינו שם: " 'פרוטרום' הוא מפעל היי-טק העוסק ומעסיק ביוטכנולוגים, מהנדסי מזון, תעשייה וניהול. המפעל הוא מפעל ירוק שמתעסק בתמציות של צמחים, שמתאים לסביבה של הגלבוע". כל זה כתוב בהמלצות של האדריכלית שליוותה אותנו. חזרנו עם כל הדברים למליאת המועצה.

אני חייב להגיד משהו. כנראה הנתונים שבידיו לא נמצאים בידינו, כי על-פי כל הנתונים שבידינו המפעל הזה מזהם ופוגע באיכות הסביבה. אני חבר מליאת המועצה. אסביר איך מליאת המועצה פעלה.

יהיה לך זמן לדבר. אתה רשום.

אתה יכול להגיד מה ההכשרה של אותה אדריכלית? לפי מה שאנחנו יודעים היא לא מהנדסת חומרים, היא לא יודעת לגבי- - -

אני יודע שמפעל היי-טק לא מפנה חומרים לרמת חובב.

ברור שהוא לא יודע על מה הוא מדבר, אבל בסדר.

תודה לכולם. בבקשה, אדוני סגן ראש המועצה.

חזרנו שוב עם המסקנות, הנושא הוצג בפני מליאת המועצה ואושר על-ידי מליאת המועצה פה אחד. לא היה ולו מתנגד אחד.

לאחר חודש-חודשיים התעוררה עוד פעם מחלוקת, כי אנשים שמעו על אותו מפעל ופנו לכל מיני גורמים, והתקיים עוד דיון במליאת המועצה, שבו הוסברו כל הנתונים וגם שוב אושר המפעל פה אחד.

כל ההחלטות במועצה האזורית גלבוע מתקבלות פה אחד בגלל סגנון הניהול. אחרי כן ארחיב את הדיבור לגבי חברי המליאה.

איפה אנחנו עומדים היום בהתקדמות הקמת המפעל?

הוגשה בקשה לתסריט איחוד וחלוקה כי המפעל דורש שם 60 דונם. תסריט איחוד וחלוקה הוגש עבור מפעל "פרוטרום", עבר את הוועדה המקומית של המועצה האזורית גלבוע, שמורכבת מחברי המליאה של המועצה האזורית גלבוע, ולמתן תוקף המועצה התכנסה שוב והעבירה אותו. עכשיו אנחנו עומדים במצב שהוגשה בקשה לפיתוח במגרש הזה.

מבחינת איכות הסביבה אין תוכנית, אין כל תוכנית. כאשר מגישים בקשה יש תנאים לאשר אותה. אנחנו לא שולחים אותה לפני, כי אנחנו דנים בה ברמה תכנונית. אם מבחינה תכנונית היא מתאימה אנחנו מבקשים את אישור המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות וכיבוי אש.

אישרתם אותה לפני שקיבלתם אישור של המשרדים?

מאשרים אותה תכנונית, היא עוברת אישור תכנוני והמפעל יכול להכין תסקיר איכות הסביבה. אנחנו לא נאשר את התוכנית כל עוד לא הוגש התסקיר. את כל התוכניות, בלי יוצא מן הכלל – ונמצאת פה ד"ר זיס, היא יודעת – אנחנו מאשרים מבחינה תכנונית עקרונית ואחרי זה היזמים צריכים להכין תסקיר השפעה על הסביבה שהמשרד להגנת הסביבה צריך לבחון אותו ולהעיר עליו. המפעל לא יקום ולא יהיה אם לא יתקבל אישור המשרד להגנת הסביבה, אבל לא עקפנו אותם, וכבר נפגשנו איתם, אגב.

אני מבין מהדברים שלך שאתם הסתמכתם מאוד על אותה מהנדסת.

וגם על מה שראינו.

אתם לא אנשי מקצוע. הסתמכתם יותר על חוות הדעת של המהנדסת.

הם נסעו לחוץ לארץ כאשר יש להם מפעל קרוב במפרץ חיפה.

אותו הם לא טרחו לבדוק.

לא ניכנס לזה. מה ההכשרה שלה? היא מהנדסת מזון? מהנדסת איכות הסביבה? מהנדסת מים?

היא אדריכלית בינוי ערים ואזורים.

אז היא לא קשורה באיכות הסביבה.

היא לא מאיכות הסביבה, אבל היא ראתה את המפעלים שבהם ביקרנו. אחד מהם, המפעל בגרמניה ממוקם 30 מטרים משכונת מגורים. בשווייץ מפעל אחד נמצא בתוך אזור מסחר.

בשווייץ זה אזור שמוגדר לתעשיית כימיקלים.

היינו שם ויש שם אזור מסחר.

אדוני המנכ"ל, אין לנו מפעל בארץ שהם היו יכולים לראות אותו בלי לנסוע לשווייץ?

לצערנו לא.

יש במפרץ חיפה.

הוא פשוט מזהם אז לא רוצים להראות אותו. הוא תחת צו סגירה.

אני רוצה להגיד לכם, אם היה עושה את זה חבר כנסת הוא היה מגיע לוועדת ביקורת ואני לא יודע מה עוד. מועצה שאמורה לאשר תוכנית נציגיה נוסעים לחוץ לארץ. מי מימן את הנסיעה?

המועצה.

אני שילמתי עבורה, זה מומן מהמסים שלי.

יצאנו על חשבון המועצה כי נתבקשנו. אם אתה שם לב למה שאמרתי, כך החליטה מליאת המועצה.

המדינה גם משקיעה עוד בהקמת המפעל, היא נותנת 20%. היא משקיעה עוד פעם ועוד פעם באותו מפעל. איך אפשר?

תודה רבה. יש כאן מישהו מהתאחדות התעשיינים? בבקשה, את יכולה לתת לנו הסבר קצר?

קודם כול, שלום, שמי אסנת אביטל. אנחנו כהתאחדות התעשיינים כמובן תומכים בכל מפעל.

גם אני תומך בכל מפעל שיקום בפריפריה.

בוודאי כזה שעתיד – עתיד, מכיוון שהוא עוד לא הוקם – לעמוד בכל הסטנדרטים שנדרשים ממנו. אנחנו כמובן נמצאים בקשר עם משרד הכלכלה ועם המשרד להגנת הסביבה ומנסים לגשר.

לא הייתם בקשר עם המשרד להגנת הסביבה? נאמר כאן שהוא בכלל לא היה בעניינים אלא רק אחרי שפנו אליו התושבים הוא נכנס לעניין.

התאחדות התעשיינים איננה חלק מתהליך הקמת כל מפעל חדש. ברגע שהמפעל מתחיל לפעול אנחנו שמחים לעמוד לצדו כאשר יש בעיות. שוב, לא עתידות להשתקף פה שום בעיות. לא נראה שום צורך לעמוד לצדו למן הרגע הראשון כי לא נשקפה פה כל בעיה בהמשך.

תודה רבה. אשמע את נציגי הציבור אחרי זה אשמע את המנכ"ל ונתקדם.

אני וליד עומרי, אני תושב כפר סנדלה שנמצא בתחום המועצה האזורית גלבוע.

קודם כול, אני מופתע לגלות שנציגי הממשלה דווקא תומכים במפעל כזה שנסגר כל פעם מחדש.

ועוד אין לו את האישורים.

מ-1933 הוא לא נסגר.

המפעל בעכו נסגר.

הוא לא קשור.

המפעל לא סגור. המפעל נמצא עכשיו במפרץ חיפה.

המפעל בעכו נסגר.

והמפעל במפרץ חיפה מחפש חלופה. אלה אותם בעלים.

נשמע בהמשך את מנכ"ל המפעל. בבקשה.

וגם הם רוצים להעביר את המפעל מאזור חיפה.

הם מחפשים חלופה לאן לעבור כי הם צריכים לסגור את המפעל במפרץ חיפה.

בואו נהיה מציאותיים. המפעל שנמצא במפרץ חיפה – זה סטנדרטים אחרים מהמפעל החדש שיקום. לכן אני רוצה לשמוע אתכם ורוצה לשמוע את מנכ"ל המפעל ואחרי זה נסכם את הדברים שלנו כאן. שמעתי בדיון כמה נקודות חשובות שכבר עלו כאן, גם שהעלתה חברת הכנסת חנין זועבי וגם שהעלתה נציגת המשרד להגנת הסביבה, וגם משרד הפנים, שאבקש ממנו להבהיר תוך כדי הישיבה מה ההגדרה של "פארק ירוק", אם יש הגדרה כזאת בכלל. בבקשה, תגיד את הדברים שלך.

הפסיקה הישראלית הכירה בזכות לסביבה ראויה כזכות יסוד לאדם, כזכות הנובעת מחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

מפעל כזה צפוי לגרום למפגעי ריח רבים. מפעל כזה נמצא בפוטנציאל גבוה לכך שכל תקלה עלולה לסכן אזור שלם, את חיי האדם, החי והצומח באזור. זה אזור שחי על חקלאות, זה אזור שכולו חקלאות, כולו ציוד חקלאי והמון מקורות מים שעלולים להיות מזוהמים. אדוני, זה שכיח במדינה שלנו ולא צריך לזהם עוד מים. זה דבר ראשון.
דבר שני, אדוני, סגן ראש המועצה סיפר על כך שהמועצה מימנה טיול לאירופה של יושב-ראש המועצה ושל סגנו.

בוא לא נלך רחוק. יצאו לסיור מקצועי לאירופה. תמשיך.

טיול מקצועי שכולל שני פוליטיקאים ועוד בכירה במועצה, שהיא דוקטור.

בבקשה תמשיך, זה לא הנושא.

זה לא טיול מקצועי, אדוני, זה בהחלט לא טיול מקצועי.

תודה. תמשיך הלאה.

מר עיד סלים אמר שהוא התרשם מהמפעל בגרמניה. אני בטוח שהתקנים שלנו שונים באופן דרסטי מהתקנים בגרמניה. אצלנו יש סכנה בכל בלון גז שמתפוצץ – לאחרונה אנחנו שומעים הרבה על בניינים שנופלים ואנשים שמתים מזה – שלא נדבר על מפעל שמלא בחומרים כימיים.

אדוני, הכבישים בתחום המועצה בלתי ראויים לנסיעה, הם כבישים מוזנחים. אני לא יודע איך משאיות שיעמיסו חומרים כימיים ייסעו בכבישים הללו. כל תאונה עלולה להיות קטלנית ומסוכנת לכל האזור.

אוסיף גם לגבי השקיפות של המועצה. אדון עיד סלים סיפר ש-3 שנים הם כבר עובדים על העניין הזה במועצה. איש מהתושבים לא ידע. אני שמעתי במקרה מטרמפיסט שעלה לרכבי ואמר לי: "שמעת על איזה מפעל שמקימים?" אין דרך לדעת. אתר האינטרנט של המועצה הוא אתר לקוני ביותר, שם לא מפרסמים כלום. פורסם רק מאמר אחרון של יושב-ראש המועצה שבו הוא סיפר על הנסיעה שלו ועל "מעשה הגבורה" שהוא עשה למען תמיכה במפעל כזה. אדוני, עד לרגע זה איש לא סיפר מה השם המדויק של החברה שתהיה הבעלים של המפעל שיוקם. אנחנו עוד לא יודעים איזו חברה זאת, אבל אם זה אותה חברה שהיתה בחיפה – זו חברה שנשלטת על-ידי חברת ICC ועל ידי חברת "אלקו כימיקלים 52", שתי חברות בקשיים כלכליים של כמיליארד שקלים לפי פסיקה שמצאתי בעניין, לפי תיק פירוק שהיה.

נא לסכם.

אדוני, אם המועצה האזורית היתה רוצה באמת בטובת התושבים היתה מסדרת את הרחובות, היתה בונה מדרכות, היתה בונה בתי-ספר טובים יותר, אבל בהחלט לא בונה מפעלים שיש בהם פוטנציאל רב ביותר לסיכון איכות הסביבה, לסיכון חיי האדם, החי והצומח. אסור לתת לשיקולים כלכליים, בין של המועצה, בין של אני-לא-יודע-מי, של המפעל, של מי-שלא-יהיה, אי אפשר לתת לשיקולים כלכליים לגבור על שיקולים אנושיים.

אני מוסיף משפט אחד. באותו אזור עתידה גם להיות רכבת, קו בית-שאן-חיפה, ואז נראה לי שמקומות עבודה לא יהיו. יביאו למפעל את העובדים מחיפה שיוכלו להגיע לשם בתוך 20 דקות.

תודה רבה. אבנר חייט, בבקשה.

קודם כול, אני מודה לחברת הכנסת חנין זועבי שעזרה לנו להגיע פה לוועדה, וגם לאנשים שהגיעו לדיון. לא סתם הגענו מהצפון, אדוני. אנחנו פה מספר מועט של נציגים.

גם חברי הכנסת שיושבים כאן הגיעו מהצפון.

חבל שאין יותר חברי כנסת מהצפון, הייתי מברך על כך.

החברים שהגיעו מהצפון הם מעטים כי הבנו שזאת ועדה מצומצמת והזמן מוגבל. אני יכול לסבר את האוזן של אדוני וגם להראות לו שיש קרוב ל-5,000 חתימות של תושבים מן המועצה האזורית גלבוע שמתנגדים להקמה של המפעל. זה רק בגלל שלתושבים באמת אכפת ממה שקורה במועצה האזורית גלבוע.

לצערי קשה לי להבין וקשה לי לקבל, הדעת אינה סובלת שיש ראש מועצה אחד – נכון שהוא נבחר באופן חוקי – והוא שינהל לנו את החיים גם מבחינת איכות הסביבה.

ותמיד בהצבעות פה אחד.

הבנתי שאתה חבר מועצה.

אני חבר מליאת המועצה. אני יכול להגיד לך- - -

אתה מצביע פה אחד.

לא. אני יכול להגיד לך שלא. אני נגד. התחלפה המליאה.

ההחלטה הזאת התקבלה במליאה הקודמת.

זה התקבל במליאה הקודמת. אני יכול להגיד שגם במועצה הקודמת הייתי חבר מליאה. לא אלאה את הציבור פה איך מתקבלות החלטות במליאה אבל אני מציע שבמידה ובאמת רוצים לבחון את ההחלטה של המליאה שיעשו הצבעה חשאית. אני יכול להבטיח לך, אדוני, ש-90% יצביעו נגד.

אם אפשר עוד כמה מילים. אני רוצה להגיד שההחלטות במועצה מתקבלות באמת על-ידי אדם אחד.

לא באנו לדון במועצה. באנו לדון במפעל. תדון במועצה כאשר אתה חבר המועצה האזורית. אתה נציג שם, לא אנחנו.

ברשותך, באנו לכאן כדי לקבל את העזרה שלכם כי אנחנו במליאת המועצה, ואני מודה בזה, וזה לא בושה להודות, אנחנו מאוד חלשים מבחינת הרמת האצבעות. ברגע שיש מפעל שבאמת מזהם וכל המסמכים מראים שהמפעל מזהם – פה לחבר'ה אין זמן מיותר להתעסק בזה, אבל אנחנו יכולים להוציא מאמרים על גבי מאמרים וכתבות שמעידות שהמפעל הזה פשוט מזהם.

גם המפעל הנוכחי.

המפעל בחיפה. לא המפעל בעכו.

אלית חביב-גלעד, יש לך שתי דקות כי אני רוצה עוד לשמוע את מנכ"ל המפעל לפני שאסכם.

אני רוצה להגיד שלפני 9 שנים בוועדה פה בכנסת נערך דיון. זה נורא חשוב, פשוט אני רוצה לקרוא לכם את הסיכום, כי היה סיכום. מה קרה מאז? יושבת-ראש הוועדה דאז היתה חברת הכנסת לאה נס. היא סיכמה את הדיון כדלקמן: "מצד אחד אתה רוצה פרנסה, אבל אי אפשר שזה יהיה על חשבון הבריאות. ראינו את העובדים החולים. אחר-כך זה נרגע וממשיכים. אסור. בשביל זה אנחנו נמצאים פה, כדי שהמקרים האלה לא יִישנו. בוודאי שלא יתנו מתנות לאותם אנשים שפשעו."

אלה אותם בעלים. אנחנו הולכים לתת להם מתנה כפולה. אחת, מדינת ישראל צריכה עכשיו לשלם בגין כל הנזקים, כי "פרוטרום" לא שילמה בגין הנזקים, סליחה, תעשיות אלקטרוכימיות, סליחה, ג'ון פרבר, סליחה, כל שם שאתה רוצה, חברת ICC, הם לא שילמו עדיין בגין הנזקים של זיהום תעשייתי שהתרחשו פה בצורה החמורה ביותר במדינת ישראל.

"בוודאי שלא יתנו מתנות לאותם אנשים שפשעו. קודם שישלמו את המחיר ואחר-כך שיעשו את הדברים כפי שצריך".
חמור מאוד שנותנים מתנה כפולה למפעל וגם את השליטה באוויר של הגלבוע. אנחנו והילדים שלנו עומדים להיות נשלטים על-ידי מי שטמן כספית באדמה.

תוך הטעיה של הציבור.

בן אדם שככה בבעלותו נטמנה כספית באדמה הולך להיות אחראי על האוויר של הילדים שלי.

שינוי שֵם של חברה לא הופך אותה למשהו אחר.

איתן עזר, אתן לך להגיד שני משפטים, בבקשה.

גם אני מברך על הדיון. אני חבר מליאת המועצה. מאז שנבחרתי העליתי כמה פעמים את נושא מפעל "פרוטרום" ולא נעניתי כפי שצריך. אני חושב שזה מאוד-מאוד חמור, וזה לא פעם ראשונה שהמועצה האזורית גלבוע מאשרת בלי ליידע את הגופים שמוסמכים לאשר את הדבר הזה. מאוד-מאוד חמור שאישרו וקיבלו החלטה בוועדה המקומית בלי ליידע בכלל את המשרד להגנת הסביבה. הייתי מצפה מן המשרד להגנת הסביבה להיות קצת יותר עם "שיניים" וולבטל את ההחלטה הזאת של הוועדה המקומית.
אני פונה פה להנהלת "פרוטרום". אנחנו לא מצפים שהמועצה האזורית גלבוע – אנחנו למודי ניסיון – תקיים איזה דיון ציבורי האם להקים את "פרוטרום" או לא להקים את "פרוטרום". אני אומר לכם חד-משמעית, אם אתם לא תיזמו דיון ציבורי נרחב ותתנהלו בשקיפות מול הציבור אתם תהיו צפויים – ותושבי הגלבוע לא פראיירים – לתביעות ענק. ביום הראשון שיהיה קצת ריח אתם צפויים לתביעות ענק. תושבי הגלבוע לא פראיירים. מי שיחליט זה לא הנהלת המועצה האזורית גלבוע אלא תושבי הגלבוע יחליטו אם אתם תבואו אלינו או לא. אם לא תקיימו דיון ציבורי כזה ותשתפו את תושבי הגלבוע תהיו צפויים לתביעות, ותביעות ענק. זה מה שיש לי להגיד. קחו את זה בחשבון.

תודה רבה. אדוני מנכ"ל המפעל, בבקשה.

קודם כול, צהרים טובים. ראשית, ארצה למחות על האמירה שהיה תהליך מושחת. ניהלנו את כל תהליך הבקשה שלנו, גם למרכז ההשקעות וגם לוועדה המקומית ולמינהלת הפארק התעשייתי, בשקיפות מלאה. לא עשינו שום דבר כדי לקצר תהליכים, ואתם יודעים שהתהליכים האלה אורכים זמן, אז מבחינתנו זה ממש לא.

נקודה שנייה, חברת "תעשיות אלקטרוכימיות" בעכו, שפה מרבים לציין את שמה, עסקה בכימיה. היא ייצרה פי-בי-סי. כלומר, אנחנו מדברים על משהו אחר לחלוטין.

אבל אתם מדברים על מה שיש היום במפרץ חיפה.

אנחנו לא פותחים את זה לשאלות. חברי הכנסת ואני יכולים לשאול, אבל אף אחד אחר לא מדבר פרט למנכ"ל. בבקשה.

אל"ף, אנחנו לא תעשייה אלקטרוכימית, אנחנו לחלוטין לא באותו תחום עיסוק. אין שום קשר מבחינת המוצרים, החומרים, התהליכים וחומרי הגלם בין מה שהיה ב"תעשיות אלקטרוכימיות" זיכרונה לברכה לבין הפעילות של "פרוטרום".

זיכרונם לברכה העובדים שנפטרו ועבדו שם.

ממש כך.

עוד פעם, את פונה לכתובת הלא נכונה.

מפעל "פרוטרום" מוגדר כתעשייה כימית. אלה העובדות. במשרד להגנת הסביבה "פרוטרום" מוגדרת כתעשייה כימית.

תוכל להסביר באיזה תהליך עושים מיצוי צמחים?

איפה השקיפות שאתה מדבר עליה?

אם תרשו לי לומר כמה דברים אז אוכל להבהיר.

אתם רוצים שלדיון כאן תהיה תוצאה או אתם רוצים לדבר? אתן לכם לדבר 10 דקות ואנחנו נצא בלי סיכום דיון, ואז סיכום הדיון זה מה שאתם תגידו לעצמכם, לא לוועדה. בבקשה.

צוין כאן שאנחנו חברה בקשיים או במצב כספי לא טוב. אני מציע לכולם, אנחנו חברה הנסחרת בבורסה, חברה בורסאית. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלנו. אנחנו חברה ציבורית עם דוחות כספיים, הכול מפורסם ואנחנו לחלוטין לא חברה בקשיים או חברה בבעיות כספיות. יש לנו 36 מפעלים ברחבי העולם, יש לנו 5 אתרים בישראל. אנחנו חברה איתנה ויציבה גם לחמישים השנים הבאות.

איך זה שלא החזרתם כספים לאותו מפעל שנסגר? אם אתם כאלה מוצלחים ומצליחים ואין קשיים בכלל אז מה הסיבה שלא החזרתם את חובותיכם כלפי אותם עובדים שנאלצו ללכת הביתה?

ומה עם השטח שנשאר?

אני חוזר שוב, אתם מחזירים ל"תעשיות אלקטרוכימיות" ואני לא "תעשיות אלקטרוכימיות".

זה אותם בעלים, ICC, ג'ון פרבר, זה הבעלים שלך.

ממש לא.

הדוחות הכספיים שלכם נוקבים- - -

אנחנו לא באים לערוך כאן דיון על הדוחות הכספיים של "פרוטרום". בבקשה.

אנחנו מתעתדים להקים בגלבוע מפעל שיעמוד בכל התקנים הסביבתיים. אנחנו לא מחפשים שום קיצורי דרך בשום דרישה שהמשרד להגנת הסביבה יטיל עלינו, וברור לנו שיהיו דרישות כאלה. אנחנו מחפשים משהו לחמישים השנים הבאות, כשברור לנו שאין לנו שום עניין אחרי חודש או חודשיים להתחיל להתכתש עם תושבים או עם גורמי האכיפה. לכן, גם בתוקף הדרישה אבל גם כמדיניות שלנו, נשקיע את כל שנידרש כדי לעמוד בכל התנאים הסביבתיים. אנחנו רוצים לבנות עוגן של "פרוטרום" בישראל לחמישים השנים הבאות ולא לשנה או שנתיים או 3 שנים. זה קריטי מבחינתנו, גם מבחינת התדמית שלנו, גם מבחינת תחומי הפעילות שלנו.

אתה מזכיר לי נציג של חברת סיגריות שמדבר.

הייתי צריך לסגור את הישיבה בשעה 14:00 אבל אני ממשיך בישיבה כי הנושא חשוב.

רק הערה אחת, שאלתם פה לגבי ד"ר רונית דוידוביץ. עד כמה שאני יודע היא מומחית לנושא של קיימוּת סביבתית, אבל היא לא באה מטעמנו ולא ייצגה אותנו.

אני יודע שיש כמה מפעלים ל"פרוטרום" בארץ. אתה מעביר את כל המפעלים לאותו מקום או מעביר רק מפעל אחד?

קודם כול, שאלו כאן לגבי חיפה והפעילות בחיפה. אנחנו כחלק- - -

שאלתי אותך שאלה ברורה.

אני מסביר. אנחנו מול המשרד להגנת הסביבה כבר משנת 2009. כל פעילות הכימיה – לצערנו, אני חושב שזה טעות של מדינת ישראל – יוצאת ממדינת ישראל. העברנו אותה לאתרים שלנו באנגליה, ברומניה ובגרמניה והפעילות הזאת יוצאת מכאן. כפי שד"ר זיס ציינה, אין לנו שום כוונה להעביר את הפעילות הזאת לגלבוע או לכל מקום אחר. זה לא ה-scope שאנחנו רואים בגלבוע לחמישים השנים הבאות.

אתם לא מעבירים את כל המפעלים שיש לכם או מעבירים?

אסביר. יש לנו פעילות אחת בדרום, שהיא אצות לקוסמטיקה, שאנחנו כן רוצים להעביר לגלבוע. אבל הפעילות שצוינה כאן, הכימיה הבעייתית, הריאקציות הכימיות ודברים שצוינו פה – גם לא יאשרו לנו, אבל גם אין לנו שום כוונה להעביר אותם לגלבוע.

אדוני היושב-ראש, הם עובדים עם חומרים מסוכנים. בכל שנה הם מפנים מאות טונות של פסולת מסוכנת.

גם שמן תפוזים נחשב חומר מסוכן.

אתה מטעה את הוועדה.

תודה. אני רוצה לשמוע את נציגת משרד הפנים, היא אמרה שיש לה תשובות למה שביקשתי.

אני רק רוצה לדייק את זה תכנונית. בעיקרון, באזור התעשייה יש כמה תעשיות שאפשר למקם. כרגע אין היתר. על מנת שהמפעל יקבל היתר הוא צריך לעמוד בכל הדרישות הסביבתיות שהציגו. רק לאחר שהוא יעמוד בדרישות הללו הוא יקבל היתר.

אבל ניתן היתר חפירה והתחילו בחפירה.

האם זה תהליך נכון, שקודם כול מאשרים את ההחלטה להקמת המפעל בתוך המועצה האזורית גלבוע ורק אחר-כך הם פונים לרשויות כדי לקבל את המסמכים הנדרשים? האם זה נכון?

לא הבנתי. בהתחלת הדיון קיבלתי ממך תשובה שיש אישור.

השטח שמסומן שם הוא שטח שמיועד לתעשייה ולא מיועד לחקלאות.

למפעל עצמו יש אישור לקום שם?

אני יכולה לקרוא לכם את ההחלטה שיצאה מהוועדה המקומית. החליטו לאשר בתנאים מסוימים עבודות עפר. התנאים טרם התמלאו.

אבל התחילו בחפירות. חפירות בשטח יש.

אין היתר. יש בקשה.

הבנתי. תודה רבה.

אני מסכם את הדיון.

ועדת הפנים והגנת הסביבה קוראת למשרד הפנים ולמועצה האזורית גלבוע לא להתקדם בהקמת המפעל ללא חוות דעת ברורה של המשרד להגנת הסביבה שתיתן להם אישור להקמה.

משרד הפנים צריך לבדוק את הטענה שהשטח עליו אושרה הקמת המפעל מוגדר כשטח לתעשייה ירוקה. אני מבקש שתשלחו לוועדה את ההגדרות המדויקות של "מפעל ירוק". לא נגדיר מפעל ירוק ונגיד שיש אפשרות להקים מפעלים כימיים באזור של תעשייה ירוקה. אני לא מציע לחבר אחד עם השני. לכן אני מבקש שתעבירו לוועדה את ההגדרות המדויקות של "מפעל ירוק" או "אזור תעשייה ירוק" או "פארק ירוק", איך שתקראו לזה.

אני קורא למועצה האזורית גלבוע, שהנציג שלה נמצא כאן, לשקיפות כלפי הציבור ולשתף את הציבור בכל ההחלטות שתקבל המועצה האזורית. אתם נבחרים של הציבור והציבור צריך להיות חלק מן הנושא. שמעתי עכשיו שיש חתימות של 5,000 תושבים, לכן אתם צריכים לשמוע את רחשי הלב של התושבים שלכם ולשתף אותם.

אפשר לבקש שתהיה הצבעה מחדש במליאה?

אדוני היושב-ראש, מה לגבי משרד הכלכלה, שמתקצב ב-20% את המפעל שעדיין אין לו אישורים ואין לו שום דבר?

משרד הכלכלה לא אמר שהוא מתקצב.

ניתן 20% מענק.

מה שביקשתי ממשרד הפנים ומן המועצה האזורית אני מבקש גם ממשרד הכלכלה. בלי אישור של המשרד להגנת הסביבה גם משרד הכלכלה צריך לעצור את התהליכים.

נתקבלה פה החלטה שהמזהם משלם, אך לא עומדים בהחלטה.

תודה רבה. סיכמנו את הדיון.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:10.>