PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
02/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 237>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ד' בסיון התשע"ד (02 ביוני 2014), שעה 9:45

<הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 13) (הוספת יום חופשה ביום האזכרה הפרטית), התשע"ד–2014>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
אילן גילאון

יעקב מרגי

רינה פרנקל

עדי קול

מיקי רוזנטל

ראובן ריבלין

>
יעקב גבאי - ראש היחידה להנצחת החייל, משרד הביטחון

חן כהן - לשכה משפטית, משרד הכלכלה

שירה אוחיון - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

יובל ליפקין - מנכ"ל, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל

אלי בן-שם - יו"ר, ארגון יד לבנים

מרקו ברקוביץ - יו"ר ועדת התקנון, ארגון יד לבנים

אייבי מוזס - יו"ר ועדת הנצחה, ארגון נפגעי פעולות האיבה

נאוה שהם סולן - יו"ר, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל

יהודית ברקוביץ - עו"ד, חברת הנהלה, ארגון יד לבנים

גדעון בן ישראל - עו"ד, ח"כ לשעבר

יוסף בריח - יהדות תוניסיה

יעל סלנט

וילמה מאור

רונית יצחק
<הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 13) (הוספת יום חופשה ביום האזכרה הפרטית),>
התשע"ד–2014

בוקר טוב, היום יום שני בשבוע, ד' בסיון ה-2 ביוני 2014 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. ואללה, ואללה משאלה בלבי, והמשאלה: חברי רובי ריבלין, שהיום זו תהיה הצעת החוק האחרונה שאתה מגיש ותיכנס לתפקידך החדש במהירה. אנחנו נעשה הכול שהצעת החוק הזאת תעבור ואכן אני מקווה שהיא תהיה האחרונה.

הוא גילה לנו, ה-50 במספר.

זאת המשאלה הקטנה שאני מבקש לעצמי, אתה יודע, ואעשה הכול שאכן ככה, שלא ניתן לך הזדמנות יותר לחוקק. אנחנו מדברים על הנושא: הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 13) (הוספת יום חופשה ביום האזכרה הפרטית), של חבר הכנסת רובי ריבלין, הכנה לקריאה שנייה ושלישית, תן סקירה קצרה.

תודה רבה. נדמה לי שכאשר הכנו את החוק לקריאה הראשונה הדברים שנאמרו שם טובים גם לקריאה שנייה ושלישית, שכן באנו לתקן באמת לקונה בחוק שגם הייתה בבחינת עוול. לפעמים לקונות הם דברים שהמחוקק שוכח. נכון, במרוצת השנים – ואני כבן שנולד לארץ הזו, מלחמת השחרור, מלחמת סיני, מלחמת ששת-הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור, מלחמת לבנון הראשונה ומלחמת לבנון השנייה, בכל אותן פעולות וכל אותם קורבנות שאיבדנו באימונים ובמערכות כאלה או אחרות במסגרת המלחמה או המלחמה בין המלחמות – הגענו למצב שבו אנחנו אלה המשתתפים באזכרות רואים שהדור הולך ונעלם, פעם היו הורים כדבר מובן מאליו בכל אחת ואחת מהאזכרות, לאחר מכן ראינו בנים, נשים, אחים ואחיות, משום מה לא הזכרנו אותם, ותיקנו את החוק גם לפני כן.
אנחנו גם מוצאים את עצמנו במצב שבו במדינת ישראל מתקיימות שתי אזכרות לכל משפחה שכולה - אחת היא האזכרה הכללית ביום הזיכרון, והאחרת היא יום הזיכרון שבו נפל אותו חייל או משרת ביטחון. למעשה הכרנו בכך שביום הזיכרון הכללי יש אפשרות לכל אחד ואחד לבוא ולעלות לקבר, ואילו ביום הזיכרון הפרטי, שהוא היארצייט שבו אומרים קדיש גם, אנחנו נמצאים במצב שבו למעשה לא יכול אותו קרוב משפחה לעלות לקבר בן המשפחה ולקיים את הלכות הזיכרון ביום הליכתו מהעולם, ביום נופלו. ולכן, באנו לבקש ולתקן עוול זה.

אני רוצה לומר שמי שהפנו את תשומת לבי היו אחים והאחיות שביקשו גם מעמד ועשינו זאת בפעם הקודמת. והפעם אנחנו מבקשים לתקן את החוק על-ידי כך שיתאפשר יום בחירה לכל אחד ואחד מהאנשים הקרובים הישירים של ה – אני לא רוצה לומר קורבן – של הרוג צה"ל, שיוכלו לבוא ולקיים את הזיכרון.

מצוין, מצוין. תודה רבה.

אני חושב, אדוני היושב-ראש, שזה לגאוות כולנו שאנחנו, גם אם באיחור, מקיימים את הדבר הזה, אני יודע שיהיו ויכוחים.

לא יהיו ויכוחים גדולים, יהיו ויכוחים קטנים.

לא, אני יודע מה יאמרו. רצינו כמובן לבוא ולחייב את כל המעבידים, את כל המעסיקים לתת יום חופשה, נבצר מאתנו להגיע להישג כזה בכל מה שקשור למגבלות התקציב של מדינת ישראל, שאני חושב שלעניין זה לא צריך שתהיינה מגבלות, אבל תפסת מרובה לא תפסת. קודם נתחיל עם זה, אני בטוח שהחברים גם יגיעו ליום שבו הם יבקשו גם לקבוע את היום כיום שבו ניתן חופשה גם ללא עניין של - -

בחירה.

- - בחירה.

מאה אחוז, תודה רבה. יש פה מישהו שמתנגד? יש פה מישהו שרוצה להוסיף? או שניתן למיקי רוזנטל ואחרי זה נקריא, נצביע וניתן לרובי ללכת לעשות עבודה, כי יש לו הרבה עבודה לעשות.

יש ועדת החוץ והביטחון עם ראש הממשלה.

לא ועדה.

זה לא העבודה שהוא התכוון.

זה לא מה שחיים התכוון.

מי שלא טרח בערב שבת.

שבת והכל בסדר, לא צריך להפריע. חברנו, מיקי.

אני מבקש להוסיף, לתקן את החוק המבורך של רובי שאני כמובן מברך אותו, שהחופשה שתהיה על חשבון המדינה. הרי לא ייתכן שמדינת ישראל מעניקה חופשות בתשלום בימי חג יהודיים – שאני מאוד מכבד אותם, חלילה לא מתכוון לגרוע או לזלזל, שזה לא יסתמן – אבל נדמה לי שאין קדוש למדינת ישראל מאשר חלליה, בכל טקס, בכל מקום, בכל זמן אנחנו אומרים את זה, ורק כשצריך לשלם עבור זה אז זה פתאום פחות קדוש. ואני מבקש שנתקן את החוק בצורה כזאת שהחופשה תהיה על חשבון המדינה ובא לציון גואל. תודה.

מאחר שאנחנו רוצים, אמרנו שזו הצעת חוק אחרונה של רובי, אנחנו מקווים שזאת הצעת החוק האחרונה, אם אנחנו צריכים שהממשלה תשלם את זה, זו תהיה הצעת חוק תקציבית ונצטרך לחזור לוועדת שרים לענייני חקיקה, ונמנע ממנו את החוק ה-50, אז נשאיר לך הזדמנות אחרת לתקן את החקיקה הזאת ונאשר את זה. אני מבקש שנאשר את זה כהצעת המחוקק וכפי שאושר בוועדת שרים. נעבור להקראה.

אתה נענה לבקשה שלו?

אני ודאי נענה לבקשה, אבל אני חושב שההערה הזו חשובה.

בסדר, יש לנו מה לעשות.

ההערה ברורה. דיברתי עם בן שם, נמצאים פה כל האבות, האחים והאחיות.

אתה ילד צעיר בכנסת, הכנסת הראשונה, עוד נכונו לך כנסות רבות ויחד נחוקק ונתקן. בבקשה, גברתי.

"הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 13) (הוספת יום חופשה ביום האזכרה הפרטית), התשע"ד–2014.
תיקון התוספת – 1. בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951, בתוספת, אחרי פרט 7 יבוא:

"8. יום האזכרה הפרטית של חלל מערכות ישראל או של מי שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה – לגבי קרוב משפחתו של מי מהם; לעניין זה, "קרוב משפחה" – כשמשמעותו בסעיף 4א לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג–1963, או בסעיף 7ה לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, לפי העניין"."

מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת החוק אושרה.

תודה רבה. כל חברי הכנסת שיש להם זכות הצבעה והם חמישה במספר תמכו בהצעת החוק והוועדה אישרה את הצעת החוק כהכנה לקריאה השנייה והשלישית. אני מקווה שהיום הצעת החוק תונח, שתעלה ביום שני שבוע הבא לקריאה השנייה והשלישית ותירשם בספר החוקים של מדינת ישראל.

נשתדל.

לא נשתדל, נצליח.

נקווה גם שאלה יהיו החללים האחרונים, שלא נדע צער ולא תדעו צער.

אמן, אמן.

תודה רבה, כל טוב.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:08.>