הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני

<פרוטוקול מס' 298>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ד' בסיון התשע"ד (02 ביוני 2014), שעה 10:00

<1. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 44) (שבתון ביום הבחירות הכלליות), התשע"ד-2014, מ/833>
<2. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - יום שבתון), התשע"ד-2013, של חה"כ ניצן הורוביץ (פ/1927).>
<3. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - יום שבתון), התשע"ד-2013, של חה"כ שמעון אוחיון, חה"כ דוד רותם, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ גילה גמליאל (פ/1979).>
<4. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - יום שבתון), התשע"ד-2013, של חה"כ מירי רגב, חה"כ פנינה תמנו-שטה, חה"כ דב חנין (פ/1978).>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר

פנינה תמנו-שטה

שמעון אוחיון

אורי מקלב

>
שר הפנים גדעון סער

ד"ר שוקי אמרני - מנכ"ל משרד הפנים

יוסף ברון - מפקח על הבחירות, משרד הפנים

יהודה זמרת - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הפנים

רון אלמוג - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הפנים

אפרת אורבך - דוברת, משרד הפנים

מירי כהן - יועצת שר הפנים

אמציה בר משה - יועץ שר הפנים

שלומי לוי - יועץ סגנית שר הפנים

עמי ברקוביץ - ממונה חקיקה, משרד המשפטים

יוסי עדס - רפרנט פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר

אור רוזנמן - עו"ד, מחלקה משפטית, משרד הכלכלה

עירית בירן - סגנית מנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

שאול פאר - דוברות, משרד החינוך


מיכל חורין - עו"ד, עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך

פיני קבלו - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

מיכל מנקס - ראש מינהל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי

חיזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

סיגל סודאי - יועמ"ש, איגוד לשכות המסחר

אלי יריב - ההסתדרות החדשה

אורלי עדס - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית לכנסת

תמר אברמוביץ - לוביסטית, פוליסי, מייצגת את נשיאות הארגונים הכלכליים

רומן גרביץ - לוביסט, פוליסי, מייצג את נשיאות הארגונים הכלכליים

יוסף סיזל - משקיף, המשמר החברתי

שמואל חן - דובר הוועדה

תומר רוזנר

גלעד קרן

נמרוד ארצי (מתמחה)

לאה קריכלי

טלי רם

<1. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 44) (שבתון ביום הבחירות הכלליות), התשע"ד-2014, מ/833>
<2. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - יום שבתון), התשע"ד-2013, של חה"כ ניצן הורוביץ (פ/1927)>
<3. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - יום שבתון), התשע"ד-2013, של חה"כ שמעון אוחיון, חה"כ דוד רותם, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ גילה גמליאל (פ/1979)>
<4. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - יום שבתון), התשע"ד-2013, של חה"כ מירי רגב, חה"כ פנינה תמנו-שטה, חה"כ דב חנין (פ/1978)>

חברים, בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון בחקיקה של שבתון ביום הבחירות הכללי. נמצא אתנו פה השר גדעון סער, ושוב אני מודה לך שאתה מגיע לוועדה ואתה תומך ומסייע בכל נושא שאנחנו נדרשנו. בדיוק לפני כמה שניות דיברתי עם שוקי בעניין של המצילים. היועץ המשפטי של הוועדה הציע כמה דברים, אנחנו נעשה את זה כבר בדיון הבא שקשור למצילים, אחר כך שוקי ידווח לך מה נסגר.

אנחנו דנים היום בשתי הצעות חוק.

בארבע הצעות חוק.

בארבע הצעות חוק. אנחנו צריכים קודם כול למזג אותן ואז אנחנו דנים בהצעה אחת, נכון?

נכון. קודם כול, תגידי את שמות ההצעות.

אנחנו דנים בהצעת חוק ממשלתית (שבתון ביום הבחירות הכלליות), מטעם הממשלה, הכנה לקריאה שנייה ושלישית; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – יום שבתון), התשע"ד–2013, של חבר הכנסת ניצן הורוביץ, מספר (פ/1927); הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – יום שבתון), התשע"ד–2013, של חברת הכנסת מירי רגב, חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, חבר הכנסת דב חנין (פ/1978); והצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – יום שבתון), התשע"ד–2013, של חברי הכנסת שמעון אוחיון, דוד רותם, רוברט אילטוב, גילה גמליאל (פ/1979).

בהצעות חוק האלה כולן אנחנו רוצים ליצור מצב, שכפי שיש בבחירות כלליות יום שבתון כך יהיה גם בבחירות לרשויות המקומיות, כדי להביא למצב של מעורבות התושבים בבחירות. תכף גם השר יפתח ויגיד כמה מלים, אנחנו קודם כול נביא להצבעה את ההצעה שלנו למזג את ההצעות.

המלצתנו לוועדת הכנסת.

מי בעד ההצעה?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

<המלצת ועדת הפנים והגנת הסביבה למזג את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 44) (שבתון ביום הבחירות הכלליות), התשע"ד-2014; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - יום שבתון), התשע"ד-2013, (פ/1927); הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - יום שבתון), התשע"ד-2013, (פ/1979); הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - יום שבתון), התשע"ד-2013, (פ/1978), נתקבלה.>

2 בעד, נגד – אין, נמנעים – אין. ההצעה תעבור לוועדת הכנסת למיזוג.

הצעה למיזוג לוועדת הכנסת. צריך לאשר את זה, והדיון יימשך על תנאי שוועדת הכנסת תאשר את המיזוג.

אוקיי. אני מתארת לעצמי שוועדת הכנסת תאשר, אתם תעבירו את הפנייה.

האם ניתן להצביע על הצעת החוק לפני?

על תנאי.

אז אנחנו נצביע, כי היום אני רוצה כבר להצביע על הצעת החוק. אנחנו נצביע עליה וכמובן נקבל את האישור של ועדת הכנסת בהתאם. כבוד השר יפתח, לאחר מכן היועץ המשפטי יקריא את ההצעה. האם אנחנו צריכים להקריא כל הצעה?

לא. רק את ההצעה הממשלתית. הנוסח הממשלתי הוא הבסיס.

רק את הנוסח הממשלתי.

אם יהיו שינויים בעקבות ההצעות הפרטיות, הם יוכנסו בנוסח הממשלתי.

אוקיי.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אני חושב שנכון מאוד שהוועדה מקיימת את הדיון הזה בחוק שעבר בקריאה הראשונה בכנס הקודם, בכנס החורף, בשעה הזאת, כי אני לקחתי על עצמי, בין היתר, בין האתגרים, לעשות כמה שינויים בדיני הבחירות לשלטון המקומי. והשינויים, עדיף שיהיו לא ברגע האחרון לפני בחירות – כמו שאנחנו מכירים ניסיונות מתחומים אחרים – אלא כשאתה רוצה לעשות שינוי בדיני הבחירות, רצוי שהוא יהיה זמן ניכר מראש.

ולכן, גם אם אנחנו נעשה את השינוי באחוז החסימה, מה שעבר בקריאה טרומית, וועדת שרים לחקיקה קיבלו החלטה לתמוך בקריאה הטרומית, בתיאום אתי – אני אמרתי שאני אדבר עם נציגי כל הסיעות, גם אלה שבאופוזיציה, להביא משהו מסודר ולא להביא משהו ברגע האחרון, כי ברגע האחרון אנשים נמצאים בתוך מערכת בחירות, הם הסתמכו, הם יודעים כללי משחק מסוימים ולא ראוי לעשות שינוי ברגע האחרון.

אז כאן למעשה, אם אנחנו היום נחוקק את החוק בכנס הזה, הוא ייכנס לתוקף למעלה מארבע שנים לפני הבחירות המוניציפליות הבאות.

ולמה בעצם הגעתי למסקנה שנחוץ להחזיר את יום השבתון? יום השבתון למעשה – 30 שנה? כמה זמן הוא לא קיים?

33 מאז שהוא בוטל.

33 שנה הוא לא קיים בבחירות מוניציפליות. האחוז בבחירות המוניציפליות האחרונות, שהיה מאוד דומה לאחוז בבחירות המוניציפליות שקדמו להן – קצת יותר מ-51% - אחוז נמוך לפי תפיסת עולמנו, אבל אני אומר בסוגריים, אני מופתע שהוא לא יותר נמוך, ואני אסביר למה.

אנחנו קודם כול צריכים לנתח למה האחוז נמוך. אז בדברים שתלויים בנו, היו שתי סיבות שתרמו מאוד לירידה באחוזי ההצבעה. סיבה אחת לא קשורה לדיון של היום, זה הפרדה בין בחירות מוניציפליות לבחירות בכנסת.

בשנים הראשונות של המדינה הבחירות היו מתקיימות באותו יום – הבחירות לכנסת והבחירות המוניציפליות – זה העלה את אחוז ההצבעה של הבחירות המוניציפליות.

יש בזה גם בעייתיות כזאת או אחרת, גם היום האינטרוולים של הזמן הם לא אותו דבר – בחירות מוניציפליות קבוע כל חמש שנים, בחירות לכנסת במקרה הטוב כל ארבע שנים, לפעמים פחות – זה לא כרגע על הפרק אבל אני נותן את זה רק ברקע, שנבין, זו אחת הסיבות שנוצר פער משמעותי, פער שהיום עומד על 15%. אגב, גם כשהבחירות לכנסת היו באותו יום של הבחירות המוניציפליות, קלפי ליד קלפי, בבחירות לכנסת היה אחוז הצבעה יותר גבוה. אנשים היו באים, חלק לא היו מצביעים בבחירות המוניציפליות. זו הייתה סיבה אחת.

סיבה שנייה - והנה יש גרף (שקף: השוואה בין אחוז הבוחרים בבחירות הכלליות וברשימות המקומיות) – אנחנו יכולים לראות שבהתחלה זה היה כמעט צמוד, ובמערכות הבחירות הראשונות שזה היה ביחד היה פער אבל הפער היה מאוד קטן, אנחנו רואים מקומות אפילו של הצטלבות, והפער הלך וגדל בעצם מנקודת הזמן בשנות ה-70, שאין יום שבתון, אז נוצרה עוד סיבה.

למה? אנחנו יודעים שאנשים הולכים לעבוד, הם עובדים עד מאוחר, לא כולם מחוברים למועמדים השונים, לא כולם מחוברים לפוליטיקה, חוזרים עייפים. עצם העובדה שיש יום חופשה, אנשים לא צריכים לעבוד, מעלה את אחוז ההצבעה. כמה? תלוי באיזה יישוב, תלוי בהרבה מאוד משתנים של תרבות פוליטית וכדומה, אבל אין ספק שזה מעלה.

אני רוצה לומר שזה לא מרשם קסם שפותר את כל הבעיות כי יש עוד סיבות אחרות שלהן אנחנו לא נותנים מענה בעניין הזה. לדוגמה, בהרבה מאוד רשויות מקומיות אין מאבק אמיתי נניח על ראשות העיר. כולם יודעים מי יהיה ראש העיר, ראש העיר מוביל ב-30%, ב-40%, בעצם הבחירות האמיתיות הן רק למועצת העיר. על זה רוב התושבים לא יוצאים להצביע.

בתל-אביב היה אחוז הצבעה של 31%, אנשים ידעו מי יהיה ראש העיר. למועצת העיר, מי שקשור לאחת הרשימות, יצא - -

הצליח להביא את האנשים שלו.

- - אבל רוב התושבים, זה לא מעניין אותם. ולכן אני אומר, ככל שאין תחרות – בעיקר שזה קורה בערים גדולות, ראשי ערים פופולריים בערים גדולות – זה מוריד את אחוזי ההצבעה, וכן יום שבתון, לא יום שבתון, זה משתנה אחר לגמרי. זאת אומרת, שלא נחשוב שאם פתרנו את הסוגיה הזאת, פתרנו את הכול. לא פתרנו את הכול, אבל יצרנו תמריץ ללכת להצביע.

אנחנו הולכים על משהו מאוד מידתי, מה שאנחנו מחוקקים פה זה יום הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות. למה? כי יש סיבוב שני. זה לא תופס, עדיין בסיבוב השני לא יהיה יום שבתון, אנחנו לא יכולים מבחינת המשק על כל דבר קטן להשבית את כל המשק.

נכון.

בחירות למועצות האזוריות, לא יהיה יום שבתון, נישאר בלי יום שבתון, אבל 90% מהבחירות בסיבוב הראשון, נגיד הפעם היו 190 וכמה רשויות מקומיות שהיו להן בחירות, זה בהיקף כמעט כמו הבחירות הכלליות, אנחנו אומרים לזה מגיע יום שבתון.

הנזק שנגרם למשק פעם בחמש שנים, ובניגוד לבחירות לכנסת זה קבוע, אנחנו יודעים שבפעם הבאה זה יהיה באוקטובר 2018, אין סימן שאלה מתי זה יהיה, הוא מצדיק - -

את ההיערכות.

- - האוצר לא כל כך אהב את זה, אני שכנעתי את שר האוצר שאפשר ללכת לכיוון הזה; גם אמרתי לו, אני לא בטוח שאתה תישאר שר אוצר גם ב-2018, אני משוכנע שאתה מאחל לעצמך דברים אחרים; אגב, אין לי בעיה עם זה שתהיה שר אוצר גם ב-2018, אבל בכל מקרה - - -

תלוי מי יהיה ראש ממשלה ב-2018.

אולי תרצה להיות ראש עיר, תגיד לו.

אבל זאת כותרת.

אין לו בעיה שהוא יהיה שר אוצר ב-2018, אבל הוא לא אמר מי ראש הממשלה ב-2018. זאת השאלה החשובה, אבל נשאיר את זה.

אלה דברים שאסור אפילו להרהר עכשיו.

דברים הסמויים מן העין.

במקורות שלנו יש דברים שאסור אפילו להרהר אחריהם. כך או אחרת, גברתי היושבת-ראש, אנחנו מגדילים את ההשתתפות האזרחית הדמוקרטית בתהליך.

מה אנחנו משיגים? זה שכתוב 51%, 56%, 60%, מה זה משנה, אני מסביר מה התועלת של זה. קודם כול, רמת לגיטימציה יותר גבוהה. אדם שנבחר – והאדם נבחר על-ידי רוב התושבים – זה לא מערכת בחירות ששליש מהתושבים הלכו, ובעדו הצביעו 51%, אז בעצם הוא נבחר על-ידי שישית מהתושבים של הרשות המקומית. הלגיטימציה הציבורית של הבחירה היא יותר חלשה.

נקודה שנייה, כמה שאחוזי ההצבעה, גברתי היושבת-ראש, יורדים, מועצת העיר יותר מפוצלת ויותר מרוסקת.

נכון.

כי המודד למנדט הוא יותר נמוך, נכנסות שברי סיעות, כל אחת מנדט אחד.

קשה מאוד לנהל את העיר.

קשה ביותר לנהל את העיר, קשה ביותר להקים קואליציה, מתפתחות קואליציות לעומתיות, לא טוב, לא טוב. אנחנו צריכים להביא למצב שהמודד יהיה מודד יותר גבוה.

יום השבתון, הוא גם מקל עלינו בנקודה נוספת לוגיסטית של הלימודים במוסדות החינוך. העובדה שבשנים האחרונות יש יום שבתון מצד אחד, אבל יש יום לימודים מצד שני.

אין יום לימודים.

זה תלוי איפה. יש רשויות מקומיות שקיימו את הלימודים, אפילו ברובן.

- - -

במגזר הערבי פחות. ברוב הרשויות כן התקיימו לימודים. זה דבר מאוד מאוד קשה, איך אנחנו מקיימים את חוזר המנכ"ל, כשמצד אחד מתקיימים לימודים, מצד שני אין חיכוך בין התלמידים לבין מי שנכנס להצביע, וכדומה. לשטח בית-הספר בדרך כלל לא כל אחד יכול להיכנס. זה יצר ברדק בשטח, זה יצר או התמרמרות של הורים במקום שביטלו את הלימודים, או התמרמרות של המערכות החינוכיות והעירוניות שהיה להן מאוד קשה לשלב את שני הייעודים האלה כי עם כל הכבוד, עוד אין במדינת ישראל מענה מבחינת ההיקף להציב את הקלפיות כשאין לך בתי-ספר. אין כל כך הרבה מוסדות ציבור אחרים שפותרים לך את העניין הזה.

ולכן, אני חושב שמכל הבחינות האלה, אנחנו נעשה משהו מאוד מאוד חשוב שיבוא לידי ביטוי בבחירות המוניציפליות הבאות.

אנחנו נבלום תהליך שהוא מאוד מאוד מסוכן. הוא גם קצת מטעה. כשאנחנו אומרים 51%, אנחנו צריכים לזכור שביישובים הקטנים אחוזי ההצבעה מאוד גבוהים. זאת אומרת, ה-51% זה גם נתון מתעתע כי בערים הגדולות מזמן אחוזי ההצבעה הם פחות מ-50%.

בתל-אביב 31%.

תל-אביב ונתניה וחיפה, בכל המקומות האלה הם לא מגיעים ל-50% הצבעה. אם אנחנו מאמינים במה שאנחנו אומרים תמיד - -

אנחנו עוד לא בהצבעה.

- - הבחירות לרשויות המקומיות לא פחות חשובות מהבחירות לכנסת, זה לא פחות חשוב והרשויות מנהלות את מערכות החיים של האזרח, בחינוך, ברווחה וכדומה, אז בואו ניתן לזה את הביטוי באמצעות זה שכמו שאנחנו מעודדים השתתפות בבחירות לכנסת – זה גם לא חובה שיהיה יום שבתון – אנחנו רוצים שיהיה יום שבתון כי אנחנו רוצים אחוז הצבעה יותר גבוה, לעשות אותו דבר בבחירות המוניציפליות.

תודה רבה לך, כבוד השר. ברוכה הבאה חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, שהצטרפה כחברה קבועה בוועדת הפנים.

ברוכים הנמצאים.

שר הפנים גדעון סער: בשעה טובה.

תודה.

אני בטוחה שיהיה לך מעניין כאן.

אני סמוכה ובטוחה.

לפני ההתייחסויות אני מבקשת שהיועץ המשפטי של משרד הפנים יקרא את ההצעה. לאחר מכן משרדי הממשלה, בעיקר פנים.

חברי הכנסת שמציעים.

חברי הכנסת המציעים יתייחסו, ואחר כך משרדי הממשלה.

"הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 44) (שבתון ביום הבחירות הכלליות), התשע"ד–2014

הוספת סעיפים 97ב ו-97ג

1. בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, אחרי סעיף 97א יבוא:

"יום הבחירות הכלליות – שבתון

97ב(א) יום הבחירות הכלליות יהיה יום שבתון בתחומן של הרשויות המקומיות שבהן נערכות הבחירות

במועד האמור, אך שירותי תחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם.

(ב) השר יחליט על סוגי השירותים שייחשבו שירותים ציבוריים לעניין סעיף זה, ושעות הפעלתם,

ויפרסם הודעה בדבר החלטתו האמורה ברשומות וכן בכל דרך אחרת הנראית לו, לא יאוחר מהיום

ה-35 שלפני יום הבחירות.

זכות לשכר בעד יום הבחירות הכלליות

97ג. עובד שעבד אצל מעביד 14 ימים רצופים לפחות סמוך ליום הבחירות הכלליות, ישלם לו המעביד את

השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות הכלליות אילולא שבת."

קודם כול, המציעים. אני כבר אמרתי את דברי בתחילת הישיבה. בבקשה, ידידי שמעון, לאחר מכן פנינה ולאחר מכן אורי מקלב.

תודה, גברתי היושבת-ראש, אדוני השר. למעשה השר אמר את עיקר הדברים, אני מבקש רק להוסיף שתי נקודות לעניין הזה כדי לחזק את הדברים.

זה איננו סוד שהיום חלק גדול, משמעותי, שהאזרח מקבל מבחינת שירותים, ניתן ברשויות המקומיות – אני מדבר בעיקר על חינוך ורווחה.

חינוך מאוד מאוד חשוב, זה הדבר הבסיסי וזה ניתן ומתבצע לא רק באמצעות הממשלה אלא באמצעות הרשות המקומית, שבחלקן הגדול גם מגייסות תקציבים נוספים.

והנה אתה רואה שם באמת פעילות רבה מאוד, בעיקר בערים הגדולות, שמנהלות את הפעילות ואת התקצוב החינוכי, שם דווקא אחוזי ההצבעה נמוכים ויש לך תחושה, הנה הקהל או ציבור התושבים אינו מעורב דיו.

ואם היינו צריכים חיזוק, הנה כתבת התחקיר שהיה ב"ידיעות אחרונות" בשבת, שמצביע שוב – כנראה זה גם נובע, חלק גדול מזה, מחוסר מעורבות של הציבור וממצב שבו קבוצה קטנה יחסית מובילה ומחויבת, ומנהלת את הדברים כאילו אין שם שקיפות.

ככל שנפתח את זה וניתן אפשרות לציבור רחב להיות מעורב, אני מתאר לעצמי שגם הדיון הציבורי יציב מועמדים, אנשים שבאמת מחויבים, זהירים יותר, הפעילות שלהם שקופה יותר, ובוודאי ימנע מאתנו כל מיני תחקירים כפי שאנחנו ראינו. זה לא מבטיח, אבל בוודאי שקיפות לעיני כלל הציבור, ככל שיש לך 70%–80% מן הציבור מעורב ומתעניין, בעניין הזה בוודאי יש לזה חשיבות.

יכול להיות שגם פה, חלק מן הסיפור של סוגיית לימודי אזרחות שלנו, שמשום מה אולי מדגישים את העניין של השלטון, הבחירות הארציות, המעורבות המקומית צריכה גם לבוא לידי ביטוי בשיעורי האזרחות שלנו כדי שציבור גדול ביותר ייקח חלק גם באחריות, גם בהובלה, ולכן אני רואה ברכה גדולה בהצעת החוק הזאת.

תודה רבה לך. פנינה.

בוקר טוב. אין ספק שבהרבה מאוד הצעות חוק אנחנו יכולים לראות ויכוחים לכאן ולכאן. לא רבות הצעות החוק שאתה מסתכל עליהן ומבין שגם ברמה הדקלרטיבית וגם ברמה המעשית הן נחוצות מאוד.

אני מברכת אותך, היושבת-ראש, על הצעת החוק הזאת כי מלכתחילה אני חושבת, כפי שאמר שר הפנים, היינו צריכים לבוא ולשים על השולחן שהבחירות המוניציפליות הן לא פחות חשובות מהבחירות הארציות, בוודאי באופן ההשלכה על חיי האזרחים ביום-יום, כמי שנמצאים פה וגם כמי שתמיד מוצאים את המקום לאזן בין ההתערבות של השלטון הארצי לבין השלטון המקומי.

אבל, אני חושבת שבסופו של דבר, ההשפעה היא לא רק ברמה הזאת שאנחנו נוביל לשיעור אחוזי הצבעה גבוה, אלא גם מבחינת חינוך, מבחינת מודעות, מעורבות של ילדים, ויותר מכול, כפי שאמר חברי חבר הכנסת שמעון אוחיון, בוודאי כאשר אנחנו נראה אחוזי הצבעה גבוהים יותר, אז גם אנחנו נראה השפעה על ניקיון הכפיים וטוהר המידות של נבחרי ציבור כי ככל שיש ערנות של התושבים, של האזרחים, בבחירות של הפרובינציה שלהם, אין ספק שזה לא נשאר כנתח בידי אנשים מסוימים, כנתח בידי עסקנים, בידי אנשים שהם מתעסקים בפוליטיקה, אלא יש פה בחירה אמיתית של אזרחים שלא נאלצים לוותר על הזכות שלהם לבחור רק בגלל שיש להם את המעמסה הכלכלית.

אני חושבת שראוי לברך על כך שגם סעיף 97ג, בוודאי הוא חיוני וחשוב כדי לראות שאין מצב שמי שמפסיד מזה בסופו של דבר זה אותם עובדים חלשים.

תודה רבה. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה.

תודה רבה לך, גברתי היושבת-ראש, קודם כול, סתם תובנה שנדע, אני אומר את זה גם לשר, בקשר לאחוז הצבעה נמוך. מתוך ניסיון, כפעיל בחירות, איש מפלגה, כל שנה שהמדינה מזדקנת יותר, מבוגרת יותר, ככה אחוז ההצבעה יורד.
אנחנו, כמפעילים מטות – ואנחנו, יש לנו ציבור הומוגני – אנחנו רואים שככל שהשכונה או ככל שהעיר היא יותר ותיקה, כך אחוז ההצבעה יורד בגלל שיש הרבה אנשים שלא מאתרים אותם. אנחנו הרי מפלחים קלפיות לפי שכונות. לכן, אם אנחנו אומרים היום שבתל-אביב אחוז ההצבעה נמוך, זה לא רק בגלל שאחוז ההצבעה נמוך באופן המעשי אלא בתל-אביב, בגלל ניידות מאוד גדולה של תושבים, יש הרבה אנשים שרשומים שהם מצביעים בתל-אביב והם לא נמצאים, לא מוצאים ולא רואים אותם. את זה אני אומר באופן כללי, אני יכול להביא על זה דברים מדויקים. זה לא רק סטטיסטיקה אלא דברים מדויקים, אנחנו עוקבים אחרי זה. זה לידע.

עכשיו באופן אמיתי. אין ספק שחופש, שבתון, זה דבר טוב אבל השאלה היא אם הייתה פעם אחת אפילו בדיקה מקצועית אחת שקבעה שיש הלימה, שיש קשר בין חופש לבין אחוז ההצבעה הגבוה, האם אחוז ההצבעה הנמוך ברשויות המקומיות זה רק בגלל שאין שבתון באותו יום או שזה בכלל מוסיף משהו, או שזה בגלל סיבות אחרות – חוסר ודאות, חוסר עניין, אם לא מרוצים ממה שקורה ברשויות המקומיות, הדימוי שיש לרשויות המקומיות, בשונה מהכנסת.

ולכן, אנחנו משנים דברים בלי שאני שמעתי איזה בסיס ואיזה דבר מקצועי חוץ מהסברים שזה יביא, שאלה רק דברים תיאורטיים. אני מודה באמת שהנושא של מוסדות החינוך זה חלק משמעותי. השאלה אם זאת הסיבה שיכולה להכריע דבר כזה.

אני אציג את החסרונות, שהם ידועים לכולם, שאנחנו גורמים ביום שבתון. ראשית, ההשלכות הכלכליות הן ידועות – מה ההשלכות, העלות למשק ביום שבתון.

הדבר השני, יש הרבה עובדים שהם לא מקבלים את השכר שלהם, עובדים שעתיים וכו'. אם יש יום שבתון, הם לא יקבלו, והיום יותר ויותר, עובדים רבים ביום שבתון כזה שלא יעבדו, הם לא יקבלו וזה יפגע להם באופן ישיר בשכר.

אבל יש פתרון לזה בסעיף 97ג. שים לב.

מה שכאן בכנסת.

אבל גם שם הם לא מקבלים.

- - -

בסדר. זו דעתו, זאת עמדתו.

יש הרבה שנפגעים. דבר נוסף, אי אפשר להתעלם מכך שגם כשיש יום שבתון, עדיין הרשתות עובדות, התחבורה הציבורית עובדת. האנשים, העובדים האלה גם צריכים סידור לילדים.

יש עוד דבר אחד. יכול להיות ששבתון רק יביא פחות מצביעים. יש שבתון, הוא יצא לחופש באותו יום, הוא יצא לטיול באותו יום כבר בבוקר. למה שילך להצביע, יש יום חופשי שאפשר לנצל אותו לדברים אחרים, ולא להצביע.

אוקיי. אז מה אתה מציע?

לכן, מה שאני מציע, שהחופש יהיה חצי יום שבתון. דהיינו, במקום שיהיה יום שלם, יעבדו חצי יום. כשיש חצי יום, זה מצד אחד מקל בנושא הזה של בחירות. אתה מסביר למה אני אומר את זה?

פשוט בכל הנימוקים שלך נגד החוק, שכחת נימוק אחד, אז אני אגיד אותו ככה בצורה חופשית. אצלנו אחוז ההצבעה גבוה, לא מתאים לנו שגם במגזרים אחרים יהיה אחוז הצבעה גבוה כי זה יוריד פרופורציונלית - - -

אתה לא צריך להגיד את זה. הרי ברור, כשמסתכלים עלי, ויודעים את זה – אדוני השר, לא חשבתי שאתה, כפוליטיקאי משופשף, תבוא ותיפול בעניין הזה ותגיד – אתם החרדים, יש לכם - - -

חס וחלילה. אנחנו לא אמרנו את זה.

כולם הרי מסתכלים וכולם יודעים - - -

בשבתון תמידי.

אורי, סיים את דבריך בבקשה.

לא מתאים לך באמת כפוליטיקאי משופשף ליפול בעניין הזה - -

האם אני טועה אם אני אקבע שבאחוז - - -

- - שזה חוק שיעלה את אחוז ההצבעה של הציבור החילוני כנגד הציבור החרדי.

למה אתה אומר כנגד? למה אתה אומר כנגד? למה כנגד?

זה מה שאמרת.

אני בעד אחוז הצבעה גבוה של חרדים ואני בעד אחוז הצבעה גבוה של מסורתיים ושל דתיים ושל חילוניים ושל כולם.

במה זה סותר? ההצעה שלי הרי זה בדיוק הפוך. אני גם בא ואומר, אחוז ההצבעה יעלה ואנשים לא ישתמשו בחופש, ואני מדבר על חצי יום. בגני ילדים למשל – אתה לא צריך לעשות יום שבתון בגני הילדים, אפשר לשלוח לגני הילדים כי זה חצי יום. גני ילדים יכולים לפעול, בתי-הספר יכולים במקרה כזה באמת לא לפעול מכיוון שאולי צריך במקומות מסוימים בעת הצורך, אבל גם אם נניח נבטל את הלימודים באותו יום זה עדיין לא עושה את זה חופש לכל המשק. דווקא הורדתי את הכיפה כשאמרתי את ההצעה הזאת. זה יעלה את אחוז ההצבעה הרבה יותר ממה שאני חושב - - -

אוקיי. אורי, הבנו את ההצעה. הבנו אותה, תודה.

תני לי לסיים אותה.

בבקשה, תסיים.

אני עדיין נסער בכל אופן מההאשמה הזאת.

חבר הכנסת מקלב, קודם כול, למה האשמה?

מה אמרת? אמרת - - -

בכל הסיעות בכנסת אני ראיתי רק מצדכם התנגדות ליום שבתון.

איפה ראית?

גם במליאה, בקריאה הראשונה. נו, אז מה?

מה זה אומר?

זה הכול מסיבות מקרו-כלכליות?

הם לא נימקו - - -

אני שואל.

אם הם נימקו כמו הנימוק שאני חושב שאמרתי עלה בקריאה הראשונה, אני חושב שזאת לא סיבה שאחוז ההצבעה - - -

אחוז ההצבעה בבחירות המוניציפליות אצלנו נמוך.

הפוך. זה אומר שאחוז ההצבעה יעלה לא רק במגזר החרדי. יעלה.

בגלל שיש למשרד הפנים יכולת לבדוק את העניין, כמו שאתה רואה, לאורך שנים, אז אנחנו נראה מה קורה בבחירות הבאות.

אם יש קשיים כשיש יום עבודה, גם אני מתמודד עם הקשיים האלה. כולם מתמודדים, ואחוז ההצבעה יעלה גם בכל המגזרים. דווקא אני יכול להרוויח הרבה יותר כשיש יום שבתון, אבל באופן כללי אם עושים את השיקול ואת האיזון - - -

הנה, זה מה שאמרתי, אז אני לא טעיתי. הנה באת ואמרת את מה שאני אמרתי קודם.

לא. בדיוק הפוך. אני אומר שגם אנשים שגרים בפריפריות, שעובדים ומגיעים מאוחר, והקלפי נסגרת מוקדם, אתה לא מספיק. אני יודע מה נעשה בקלפי, אבל כשאני מדבר על חצי יום, אנחנו נותנים מענה לכל. זה לא יום שבתון שהוא באמת גורם לכל ההשלכות.

מאה אחוז. הבנתי מה אתה אומר.

גם אנחנו לא גורמים לאנשים נזק כלכלי, אנשים פחות יצאו, לא יראו את זה כיום חופשי אלא יראו את זה שמשחררים אותם יותר מוקדם מהעבודה, מסיבה אחת. הוא כבר לא יכול לצאת לחופש, הוא ילך להצביע ויהיו לו כמה שעות, ארבע-חמש שעות. זה הרבה יותר הגיוני, הרבה יותר מקצועי.

הבהרת את הדברים, אי אפשר לחזור על זה עוד פעם מחדש.

אתה יודע מה, אל תקבל את זה, ואנחנו, החרדים ירוויחו מזה.

חבר הכנסת מקלב, תודה רבה. נציג השלטון המקומי, בקיצור.

אני חשבתי דווקא שאתם תתמכו כשהבאתי את החוק. לא העליתי על דעתי שתתנגדו.

הייתה התנגדות במליאה?

במליאה התנגדת.

אנחנו תמכנו. תסתכל בתוצאות של ההצבעות.

בבקשה, פיני.

בוקר טוב. פיני קבלו, סמנכ"ל בשלטון המקומי. יושב-ראש השלטון המקומי, חיים ביבס, ביקש להודות באמת גם לשר, גם ליוזמים ולגם לממשלה על החקיקה של יום שבתון לרשויות המקומיות. זה דבר מבורך, אני גם מצטרף לאותן סיבות שהשר מנה ואני גם אוסיף שיש חשיבות מאוד גדולה שהקלפיות ימוקמו באותם מקומות, בתי-ספר חינוכיים, ולא במוסדות שאנחנו שוכרים אותם – זה יכול להיות משרד של איזשהו עורך-דין או כל דבר אחר, שאין בו לא נגישות ולא כל תהליך אחר שיוכל להביא.

אנחנו יכולים לציין גם שבארץ אצלנו אנשים לא אוהבים לעמוד בתורים. יש להם רצון להצביע, הם באים להצבעה ורואים את התורים המתמשכים סביב אותן שעות אחרונות לקראת הסגירה, אנשים – לא כמו באמריקה, אוהבים לעמוד בתור – הם פשוט הולכים הביתה ולא מצביעים, ולכן לעניין הזה יש חשיבות.

הנושא של חצי יום, אני חושב שזה רק יסבך. אני לא חושב שמקומות עבודה ירצו את החצי יום הזה, עם כל ההסעות וכל מה שמשתמע מכך, ולהתחיל את ההצבעה בצהרים.

אנחנו נתמוך בהצעת החוק הממשלתית כפי שהיא נכתבה.

מאה אחוז. תודה רבה. אורלי, ועדת הבחירות.

בנוסף לכל הטעמים שהציג השר אני אוסיף רק נקודה לגבי בעלי התפקידים שנדרשים ביום הבחירות מבחינה ארגונית.

לביצוע יום הבחירות נדרשים עשרות אלפי בעלי תפקידים, שזה 15,000 מזכירי ועדות קלפי, סדרנים, אבות בית ואינסוף בעלי תפקידים. יש קשיים בגיוס של עובדים, יעיד על כך אני מניחה יוסי, כאשר אין יום שבתון, ובסופו של יום הם כן לוקחים יום חופשה כך שאותם מקומות עבודה איפשהו מושבתים.
סוגיה יותר חשובה היא גיוס חברי ועדות הקלפי. רשימות המועמדים והסיעות מגייסות חברי ועדות קלפי. המטרה והעיקרון זה בעצם שמירה על טוהר הבחירות, הם גם לא מקבלים שכר.

לבוא ולדרוש מהם לגייס את אותם אנשים, גם כך יש קשיים, אין שכר, ולומר להם לבוא גם ביום חופש יוצר מצב שלמיטב ידיעתי בבחירות האחרונות היו המון ועדות קלפי בהרכב חסר, ויש בזה פגיעה לטעמי בשמירה על טוהר הבחירות, אז זו סוגיה ארגונית חשובה.

מאה אחוז. ראיתי את המכתב שלכם, שאתם מאוד מאוד תומכים בזה.

בהחלט.

תודה רבה. בבקשה.

חיזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים. מטבע הדברים אנחנו מתנגדים להצעה הזאת, אנחנו חושבים שניתן להשיג אותו דבר גם באמצעים אחרים, לדוגמה חצי יום היה אולי יכול לפתור את הדבר, ויש גם תופעה שאנשים עלולים לנצל את זה לצאת לחופשה ולא להגיע להצבעות. לפחות אם אפשר לצרף – אם הוועדה החליטה כן לקדם את הצעת החוק, בניגוד לדעתנו – בגלל העלות הכלכלית שיש לזה - - -

אתה חולק על מר קבילו שאמר שהתעשיינים - - -

אני חולק על מר קבילו. אני חושב שחצי יום היה פותר את הבעיה שהוצגה פה. ויתר על כן, לפחות אנחנו מבקשים, אם תחליטו בכל אופן לקדם את ההצעה, שיהיה רק מי שהצביע בפועל. כלומר, יהיה מצב שבו אנשים ייקחו לעצמם חופשות, לא יבואו להצביע, וגם ייהנו מיום שבתון.

מאה אחוז. תודה.

אפשר לשאול מה הנזק הכלכלי?

כן. עורכת-דין סיגל סודאי, לשכת המסחר. גם לשכת המסחר מצטרפת לעמדה של התאחדות התעשיינים. כל השיח הזה, הייתה לי תחושה שהוא מעל המעסיקים. זאת אומרת, מי שלמעשה מממן את יום הבחירות הזה זה המעסיקים, אז אני חושבת שהמינימום היה לשתף אותנו בעניין הזה ולשאול מה העמדה שלנו לפני.
מאוד קל להיכנס לכיס של המעסיקים. אני לא מדברת רק על החוק הזה, אני מדברת כמכלול של חקיקה, וזה עוד אחד מהם שמצטרף לכיס של המעסיקים.

אנחנו גם בעד דמוקרטיה ומעורבות של האזרחים ושל התושבים, על אחת כמה וכמה ברשויות המקומיות, ויש לי נגיעה אישית ברשויות המקומיות כי אח שלי התמודד בבחירות האחרונות ואני יודעת מה זה אומר.

איפה? מי זה?

בנהרייה, אורן סודאי.

לא ידעתי שאת אחותו. ברוכה הבאה.

תודה. לצערי, הוא לא נבחר, נהרייה הפסידה, אבל בסדר.

אבל המשפחה שלו הרוויחה, לא?

אני פשוט עבדתי שבועיים ועזרתי לו. באמת, בשיא הכנות, אני ממש לא חושבת שהסיפור הוא שבתון או לא שבתון. יכול להיות ששבתון יכול להוסיף, לדעתי אחוזים בודדים. גם כבוד השר וגם חבר הכנסת מקלב, אני חושבת שהנימוקים שאתם העליתם פה הם דווקא ממחישים למה יום שבתון לא יכול לשנות את שיעור ההצבעה להרבה הרבה יותר גבוה באופן משמעותי.

השר נימק שכן.

סליחה, אתה מנהל פה את הדיון? תן לה בבקשה לדבר. היא אמרה את עמדותיה, נתנו לך להגיד את עמדותיך. תן בבקשה לאחרים, אנחנו רוצים להגיע להצבעה. ב-11:00 יש לנו דיון אחר.

גם בגרף אפשר לראות שהירידה בשיעור ההצבעה הייתה עוד לפני שבוטל יום השבתון לרשויות המקומיות. אני חושבת שהסיבות הן אחרות, השלטון המקומי צריך לבדוק את עצמו, ואני לא אכנס לזה.
אבל באמת, המינימום שאנחנו מבקשים זה הנושא של להוסיף איזשהו סייג לחוק, שמי שמצביע – כי אנחנו בעד הצבעה ושיבואו לבחור ואנחנו בעד להגדיל את שיעורי ההצבעה – ואנחנו חושבים שיש לנו פה מוטיבציה משותפת ואפשר להשיג את זה, רק אם עובד יוכיח שהוא הצביע, הוא יקבל את התשלום. אם הוא לא הצביע אין שום סיבה שהוא יקבל פרס, עוד יום חופשה על חשבון המעסיק, מה גם שיש עובדים במסחר ושירותים שעובדים ביום הזה והם לא מקבלים את התשלום הנוסף או את יום החופשה הנוסף, שזה גם פה איזשהו סוג של פגיעה.

תודה רבה לך.

דיברת על סכומים.

1.8 מיליארד עלות שכר למעסיקים.

כדאי שהפרוטוקול ישמע את זה – 1.8 מיליארד.

אנחנו מכירים, תאמין לי שאנחנו מכירים את הסכומים.

1.8 מיליארד, ו-1.2 מיליארד למגזר העסקי.

מאה אחוז. משרדי ממשלה. האוצר, יש לך משהו להגיד?

- - -

משפטים.

הכי חסכוני זה לא לעשות בחירות בכלל.

אוקיי. היועץ המשפטי של הוועדה, ואנחנו עוברים להצבעה.

שלוש נקודות שאנחנו רוצים לחדד.

אפשר לקבל בבקשה את טופס חברי הוועדה שמצביעים? מקלב, אתה אתנו או נגדנו? שאני אדע איך לקחת אותך בחשבון, אם אני צריכה גיוס או לא.

אני רק רוצה להגיד שאני מקבל את דברי השר בפרופורציה הנכונה, לא קיבלתי את זה אישית.

גם אני רוצה להגיד שאני - אם זה התפרש בצורה אחרת – גם מאוד מעריך את חבר הכנסת מקלב, שהוא מהפרלמנטרים המצטיינים בבניין הזה, וגם את האופן שהוא מייצג את הציבור שהוא מייצג, זה ציבור שאני אוהב באופן מיוחד.

נכון, ועושה רבות.

אבל עדיין, יש כאן שיעור הצבעה יותר גבוה.

אבל זה לגיטימי. אגב, אני גם רוצה להגיד פה בסוגריים שזה לגיטימי גם עבור נציג ציבור לבוא ולהסתכל על השיקולים הפוליטיים, איך הכוח של מי שהוא מייצג בא יותר לידי ביטוי. זה לא דבר בלתי לגיטימי, וזו גם זכותו, בשביל זה הוא גם נשלח לפה.
זה לא פוגע כמובן בכל השיקולים הענייניים שהעלה חבר הכנסת מקלב, שזכותי לחלוק עליהם, אבל הדבר הזה הוא לגיטימי והדבר הזה הוא לגיטימי.

היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה.

אני רק רוצה להגיד דבר אחד. עלו הצעות שקשורות בחיוב של הצבעה, בואו ניקח בחשבון שגם אי הצבעה זאת אמירה דמוקרטית לגיטימית. אדם גם יכול לבוא לקלפי והכרחנו אותו, והוא ישים פתק לבן.

נכון. יתרה מכך, זה לדעתי גם מדרון חלקלק לבוא ולומר – תוכיחו לי שהצבעתם.

היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה.

שלוש הערות. אחת אני מביא בשם חבר הכנסת אזולאי, שביקש ממני להביא אותה בפני הוועדה כי הוא לא יכול היה להיות נוכח. הוא ביקש ממני לומר שבמקום ההצעה הזאת הוא היה מציע להעביר את הבחירות לחנוכה, שבו יש חופש לתלמידים ולכן עדיף בעיניו שהבחירות יתבצעו כך.

אוקיי. הצעתו נרשמה.

בסדר, הוא ביקש ממני לומר והוא התנצל שהוא לא יכול היה להגיע.

נרשמה לטובת הפרוטוקול.

אולי שווה לבדוק את זה.

כן. שזה יהיה בחנוכה.

ואז ייצאו לטיול כולם.

הבעיה שאתה שם את כל המתמודדים בחג בבחירות.

ההערה השנייה היא הערה טכנית, מבחינת נוסח החוק. מבחינת מיקום התיקון, מבקשים ממחלקת נוסח החוק לומר שהם חושבים שהמיקום צריך להיות במקום שבו הציעו חברי הכנסת בתחילת החוק ולא בסופו. אנחנו מבקשים שהוועדה תסמיך לתאם עם משרד הפנים את המיקום המדויק של הסעיפים בחוק יחד עם מחלקת נוסח החוק שלנו.

לא רואה עם זה בעיה.

לא הבנתי.

לגבי המיקום המספרי של הסעיפים.

הסעיף לא יהיה 97 אלא - - -

ברור. אז אני מבקשת, יהודה, שבו בבקשה עם הוועדה, תסגרו את זה. אלה דברים טכניים.

ההערה המהותית היחידה שלנו נוגעת לנושא ההצעה שמדברת על כך שהשבתון יהיה בתחומן של הרשויות המקומיות שבהן יהיו בחירות. אנחנו חושבים שצריך להתייחס, בסעיף השני שמתייחס למעבידים, על מי זה יחול. זאת אומרת, האם אנחנו מתייחסים למקום מגוריו של העובד או למקום העבודה, או למקום מגוריו של המעביד. כרגע לא ברור נגיד אם מורה שגר בתל-אביב ועובד במועצה אזורית ברנר למשל, האם יש לו שבתון או אין לו שבתון, או הפוך.

לא. שבתון זה שייך למי שרשום בפנקס התושבים, בעל זכות ההצבעה - - -

בעיר מסוימת.

שבה מתקיימות הבחירות.

בסדר, אז לכן רק צריך להבהיר את זה.

שבתון הוא טריטוריאלי, במפעלים שנמצאים באזור.

זאת אומרת שיהיה ברור, למשל היו שגרסו שהמקום הקובע הוא מקום העבודה, זאת אומרת אם בית-הספר הוא בתל-אביב - - -

לא. הוא צריך להיות בעל זכות הצבעה.

המקום הקובע זה זכות ההצבעה.

מה שהחוק אומר, שהשבתון הוא בתחום הרשויות המקומיות שבהן - - -

יהודה, תעשו פה הבהרה.

צריך להחליט מה רוצים.

הצעת החוק לקחה את הטריטוריה, אמרה באזורים איפה שיש בחירות, כל העסקים שנמצאים באותו מקום, לא יהיה בהם - - -

זאת אומרת, תושב גבעת ברנר שעובד בתל-אביב, יהיה לו שבתון.

לא - - -

זה מה שזה אומר.

אם יהיה לו שבתון, העסק ישבות כי המפעל הוא מפעל, אני לא יכול - - -

נכון. זאת אומרת שתושב גבעת ברנר, יש לו שבתון.

ושזה יהיה פרסונלי, כי אחרת מבחינת העסקים בעצם חצי עובדים יגיעו, חצי לא יגיעו.

ובכל זאת עולה פה סוגיה מאוד מעניינת. מה שהוא אמר, שאם אותו עובד עובד בעיר אחרת והוא צריך את היום חופש, את יום השבתון, אתה צריך ללכת לפי זכות ההצבעה כי זכות ההצבעה, בלאו הכי, ברגע שיש שבתון ויש בחירות בעיר מסוימת, נפתרת הבעיה של כל העסקים.

ההצעה נוסחה, זו שאלה להכרעה.

- - -

אתה לא עושה לכולם, כי נגיד יש רשות מסוימת שהבחירות כבר התקיימו, מה פתאום אתה עושה שבתון? נגיד בחדרה – סתם דוגמה – היו בחירות מיוחדות, או מועצות אזוריות, שזה לא באותו יום.

לא היו הרבה. זה החריג.

בסדר, זה החריג, אבל את לא תעשי יום שבתון, תשביתי מערכות חינוך במקום שאין שום בחירות.

מצד שני, עלול להיווצר מצב שאדם שמתגורר במקום שיש בו בחירות, לא יהיה לו שבתון כי הוא עובד במקום אחר.

כן, אבל זה אחוז קטן.

- - -

אבל יש פה פגיעה בשוויון הבחירות.

המחיר השני הוא שמערכת החינוך במקום מסוים תהיה מושבתת כי המורים ילכו. לנהל מערכות שלמות כאלה שאתה מנהל אותן כשחצי מהאנשים מגיעים, חצי לא מגיעים - - -

יהודה, אבל אולי תבהירו בחקיקה שהדבר הקובע בעצם זה זכות ההצבעה במגורים, מה שאמר קודם גדעון. זה הדבר הנכון.

אפשר גם וגם.

יש שתי אפשרויות. ההצעה כפי שנוסחה הולכת לפי טריטוריה, לפי שטח שיפוט, אומרת – כל העסקים בתחום של אותו מקום שמצביעים בו, סגורים, מתוך הנחה שמרבית האנשים עובדים באזורים האלה - - -

זו הנחה שגויה. כל גוש דן, זו הנחה שגויה.

- - -

מתוך מטרה שבאה ואומרת, אנחנו רוצים להשבית עסקים בשלמותם, אנחנו לא רוצים לעשות חצי יגיעו, חצי לא יגיעו, מי מגיע, מי לא מגיע, לפי זה, אלא בעצם אנחנו עושים קו חיתוך מסוים שיכול להיות ש-10% אולי לא ייהנו ממנו אבל בסופו של יום הוא יוצר ודאות.

יש גן ילדים בגבעת ברנר שעובד. הגנן או הגננת גרים בתל-אביב, היא לא תבוא לגן באותו יום? ואז, איך יפעל הגן בגבעת ברנר?

אולי נציב את שתי האפשרויות.

- - -

הם לא יבואו ולא יהיה גן, הגן יהיה סגור, המורים לא יבואו.

אתה יכול להגיד טריטוריאלית פלוס זכות לשבתון.

זה מה שצריך לעשות. זכות טריטוריאלית פלוס הזכות של מי שמתגורר במקום, ואז זה פותר לנו את הבעיה של זו שגרה בתל-אביב ועובדת בגבעת ברנר.

מי שרשום בפנקס הבוחרים.

אותה אחת שגרה בתל-אביב, היא הגננת בגבעת ברנר. הגן לא יוכל לפעול בגבעת ברנר, וכך הלאה. המפעל בגבעת ברנר, חצי מהעובדים שלו יבואו, חצי מהעובדים שלו לא יבואו?

יש בית-חולים, יש כל מיני דברים, אי אפשר להגיע בחקיקה למאה אחוז. אתה מגיע לעיקרון. כשאתה מזהה את החריגים אתה מנסה לתת להם את אותו פתרון כמו שנתנו כרגע לזכות ההצבעה, על-פי מקום שרשום בפנקס הבוחרים, ואם יהיו עיוותים נוספים נטפל בהם תוך כדי.

את מטילה פעמיים - - -

לא, אנחנו גמרנו התייחסויות, חברים. שאלתי קודם למי יש התייחסויות.

לא, לא. יש רק מועד אחד. חבר הכנסת מקלב, אני מבהיר. יש כל מיני מועדים של בחירות מוניציפליות. יש מועד אחד שזה היום הבחירות הכלליות, הבחירות לרשויות המקומיות, מה שהיה ב-22 באוקטובר עכשיו. זה יום השבתון. אחר כך, בבחירות למועצות אזוריות, בבחירות סיבוב שני לבחירות מוניציפליות, בבחירות סיבוב שני למועצות אזוריות, אין שבתון. בבחירות מיוחדות ברשות אין יום שבתון. פעם בחמש שנים יש יום שבתון.

אבל עדיין זה צריך להיות שבתון כללי.

- - -

נכון, אני אגיד לך מדוע. מכיוון שאתה לא יכול להביא את העיקרון הזה עד אינסוף. ביום הכללי, בעלי זכות הצבעה, למעלה מחמישה מיליון. כל הימים האחרים, זה במקסימום מאות אלפים. אתה לא יכול לעשות יום שבתון על כל דבר.

אז הולכים לכיוון של יום שבתון כללי? כי אני לא חושבת שצריך להסתכל פרטיקולרית על-פי רשויות.

אני חוזר ואומר. יום שבתון פעם בחמש שנים ביום הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, שהוא פעם בחמש שנים, מה שעכשיו היה ב-22 באוקטובר.
את מי כולל יום השבתון? הוא כולל את אותן רשויות שמתקיימות בהן הבחירות, פלוס אותם מצביעים בפועל, גם אם הם עובדים במקום סמוך. מאוד מאוד פשוט. ככה אנחנו לא מרחיבים מעבר למידה.

מה הבעיה, אורלי?

נניח שאני גרה בתל-אביב, אני בעלת זכות הצבעה בתל-אביב, אבל אני עובדת של המועצה האזורית גזר. אין שם שבתון.

אבל אנחנו מוסיפים את זה עכשיו. זה מה שאמרנו כרגע.

לי יש שבתון, כבעלת זכות בחירה, אבל אני משביתה את מקום העבודה שלי ממילא.

לא כל עובד שנעדר, הוא משבית את מקום העבודה.

לא כל עובד שנעדר. לא כולם בגבעת ברנר, גרים בתל-אביב.

היום בשוק העבודה זה משהו מאוד מאוד מקובל. תהיה פה אני חושבת בעיה, וזה לא כזה הבדל משמעותי.

לא תהיה פה בעיה שאי אפשר להתמודד אתה.

יודעים מראש.

אני עדיין מציעה לשקול יום שבתון כללי, וכל השאר – כמו שאמרת, כמו שלא נותנים על בחירות חוזרות יום שבתון - - -

אני חושב שזו טעות. אני חושב שזו טעות להשבית מקומות שאין בהם בחירות, לא קשורים לבחירות.

כמו שאמר חבר הכנסת מקלב. מורה לא תגיע למקום העבודה שלה.

לבית-ספר בגבעת ברנר.

בסדר, מורה אחת לא תגיע, אבל למה שכל המורות לא יגיעו?

אבל רשויות יתכווננו. ברגע שאתה עושה יום שבתון כללי, רשויות גם יתכווננו, גם אם צריך לעשות תיקונים כאלה ואחרים, גם בחקיקה.

רבותי, יש לכם אזורים ענקיים במדינה שאין להם שום זיקה ושום קשר - - -

לבחירות.

מועצה אזורית ערבה תיכונה לא מושפעת מזה שיש בחירות בעיריות כאלה ואחרות. היא לא מושפעת, למה להשבית את כל המערכת הזאת?

אבל תושבת אילת שעובדת בערבה תיכונה, היא תהיה זכאית.

היא תהיה, אבל זה מה שאנחנו מוסיפים.

אז תושבת אילת, בסדר.

בבקשה.

שמי עירית בירן, אני ממשרד החינוך. אני רוצה לציין שבבתי-הספר של החינוך ההתיישבותי יש אחוז יחסית גבוה, בסביבות 30% מהמורים שהם באים מיישובים עירוניים. צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שיצטרכו לא להפעיל בתי-ספר בחינוך ההתיישבותי.

נכון.

אני מתארת לעצמי שמשרד החינוך ידע להיערך לזה. הוא יודע מאיפה המורים. זה קורה פעם בחמש שנים, יודעים גם את המועד. זה לא כמו עכשיו, פתאום לא יודעים בעיריית תל-אביב שעונת הרחצה התחילה בקיץ. יודעים, אז יתמודדו עם זה. בבקשה.

עורך-דין אור רוזנמן, משרד הכלכלה.

טוב שהגעת בסוף הדיון.

אני פה מתחילת הדיון, גברתי.

אז לא ביקשת לדבר.

הדברים נאמרו פחות או יותר. אנחנו כן מבקשים, לאור ההבהרה שנעשתה עכשיו, שהוועדה תתייחס לשאלה מה קורה לעובד שגר במקום שאין בו יום שבתון, אולם מקום העבודה שלו סגור.

אז יהיה שבתון.

אבל זה לא משתמע מלשון החוק. הוא לא יכול להגיע ליום עבודה ויצטרך לקחת על זה יום חופש. צריך פשוט להבהיר את זה בחוק.

הנושא הזה יובהר על-ידי היועצים המשפטיים, יהודה ותומר.

אנחנו נבהיר רק כשנהיה בטוחים שזה מה שאתם מתכוונים. אתם מתכוונים שבעצם אם מקום העבודה שלו בתחום הרשות המקומית , יש לו שבתון, ואם הוא גר בתחום הרשות המקומית יש לו שבתון.

נכון.

אני יכול להגיש הסתייגויות?

בוודאי. בוא תגיש את ההסתייגויות ונפיל אותן.

אני מגיש כמה הסתייגויות, גם בשמי אבל בשם סיעת יהדות התורה.

בבקשה.

אתה צריך להגיש חתימות.

בסדר, אני אגיש חתימות. ההסתייגות הראשונה, שזה לא יחול על סבב שני בבחירות לראשות העיר.

זה ברור.

זה ברור. זה כתוב בחוק אז למה אתה צריך להגיש הסתייגות?

בסדר, שיהיה ברור.

סליחה, זה לא הסתייגות כי זה כתוב בחוק.

אין הצעה כזאת שיהיה שבתון.

בסדר.

הלאה.

אני מציע שהחוק הזה יהיה הוראת שעה. הסתייגות שתהיה הוראת שעה.

לאיזה תקופה?

לפעם אחת, לראות.

אוקיי. הלאה.

פעם אחת בלבד.

ולאחר מכן, שישולם שכר לכל העובדים שנפגעים באופן ישיר, כמו עובדים שעתיים שלא מקבלים ביום שבתון, שיקבלו פיצוי. בגלל היום הזה שהם לא מקבלים שכר אנחנו פוגעים בהם, לכן ישולם פיצוי לכל העובדים השעתיים.

אוקיי.

שהחופש, קודם כול שזה יהיה יום שבתון כללי – זו הסתייגות אחת – לא רק באזור שבו מתקיימות הבחירות. לפי מה שנאמר אני חושב שאנחנו הולכים כאן – השר אמר ש-30% שנמצאים, היום גם בתי-ספר אזוריים - - -

תגיד רק את ההסתייגות. אתה דיברת כבר, הסברת את הדברים.

אני חושב שגם במקומות האלה כמו בגבעת ברנר יש בית-ספר אזורי - - -

אבל הבנו את זה.

חלק מהילדים לומדים במקומות ששם כן מתקיימות בחירות – אותם ילדים, זה לא רק המורים, זה גם הילדים עצמם, יש לזה השלכה.
אני גם מציע שבמקום 14 ימים רצופים זה יהיה 10 ימים.

שזה לא יחול - איך שלא יהיה, שגני ילדים, מעונות ומשפחתונים ימשיכו לפעול.

ההסתייגות הנוספת, שלאחר הבחירות הקרובות תהיה הכנת מסמך מקצועי שינתח את התוצאות, שזה בעצם המשך גם להוראת השעה, מה ההשלכות על אחוז ההצבעה – האם באמת עלה אחוז ההצבעה, האם אחוז ההצבעה עלה בגלל השבתון – שיפלח את זה. שהמשרד יכין את עצמו לבדוק את זה ביום הבחירות, מה קרה, מה ההשלכה, לטובה או לא לטובה, בחוק שמדבר על יום שבתון.

אוקיי. אפשר להצביע על כל ההסתייגויות שלך ביחד?

אני אתן לכם את האפשרות, כן.

אני מבקשת להצביע. מי בעד ההסתייגויות של חבר הכנסת מקלב?
הצבעה

בעד – 1

חבר הכנסת מקלב בלבד, שמצביע במקום חבר הכנסת ישראל אייכלר.

גברתי היושבת-ראש, חצי יום אתם לא הכנסתם, זה ברור. חצי יום זה הסתייגות שאמרתי אותה קודם כבר.

אנחנו מכניסים גם את החצי יום. מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד – 1
נגד – 3
נמנעים – אין
ההסתייגויות של חבר הכנסת מקלב לא נתקבלו.

פנינה, שמעון ואנוכי. ההסתייגויות שלו לא התקבלו. אני עוברת להצביע על הצעת החוק כפי שהוקראה, ובהמשך לסיכומים ולשינויים שדיברנו עליהם. מי בעד הצעת החוק כפי שהוקראה, עם השינויים? מי נגד? אתה נגד או נמנע?

נגד.

הצבעה

בעד – 3
נגד – 1
נמנעים – אין
הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 44) (שבתון ביום הבחירות הכלליות), התשע"ד​–2014, עם השינויים, נתקבלה לקריאה שנייה ושלישית.

3 בעד, חבר הכנסת מקלב נגד, נמנעים – אין.

על תנאי, באישור ועדת הכנסת.

כמובן שההצבעה הזאת היא על תנאי של אישור ועדת הכנסת.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>