PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
27/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 295>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ז באייר התשע"ד (27 במאי 2014), שעה 10:00

<תקנות כלי ירייה (אגרות רישיון) (תיקון), התשע"ד–2014>

חברי הוועדה: >
דוד צור – מ"מ היו"ר
יפעת קריב

פנינה תמנו-שטה

>
טליה אברבוך - יועצת השר, המשרד לביטחון פנים

יואל הדר - יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק דודו כהן - ראש תחום נשק ארצי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

יעקב עמית - מנהל אגף כלי ירייה, המשרד לביטחון פנים

יואל לוי - סמנכ"ל בכיר לתפעול ובקרה, המשרד לביטחון פנים

גיל נדל - יועמ"ש, חטיבת כלי נשק ומטווחים, איגוד לשכות המסחר

מאיר פוקס - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

גבריאלה פיסמן - ממונה, ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

ליאנה מגד - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אמיר אדרי - מרכז תחום ביטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

יאיר דוידוביץ - מנכ"ל, התאחדות הקליעה בישראל

יסמין הרמן - מנהלת תחום נשק ומטווחים, איגוד לשכות המסחר

מאיר רוט - חטיבת הנשק והמטווחים, יבוא ויצוא, לשכת המסחר

דוד דהאן - יו"ר, ארגונים חברתיים בכנסת

עידו בן יצחק
תובל צ'סלר (מתמחה)

לאה קריכלי

רונית יצחק
<תקנות כלי ירייה (אגרות רישיון) (תיקון), התשע"ד–2014>

רבותי, בוקר טוב, אני מתכבד להתחיל בישיבה, אני מתנצל על האיחור הקל. אני עובר מייד להצבעות, זאת אומרת, אני מתחיל בהקראה. הדיון הסתיים בשבוע שעבר ותוך כדי הקראות ניתן לומר את הדברים ואת ההסתייגויות, לכן בכוונתי לסיים עם החוק הזה.

שלום לך, אדוני היושב-ראש.

בוקר טוב.

אני חדשה בוועדה.

אה, באמת? את מי את מחליפה?

את רינה פרנקל.

אנחנו קודם כול מכבדים את חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה שהופכת להיות חברה קבועה במקום חברת הכנסת רינה פרנקל. היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים.

כן.

יואל, אני רק רוצה להזכיר לכם איפה נתקענו בשבוע שעבר. הייתה ביקורת קשה, לרבות שלי, הצבענו על סעיף - - -

על 6(ה) ו-(ו).

כן, הצבענו על סעיף 6(ה) ו-(ו), היחידי שהיה עליו קונצנזוס בוועדה, כי כל השאר היה במחלוקת עם חבר הכנסת פייגלין. הסעיף הראשון, בבקשה להקריא אותו, בנושא של הוספת האגרה עבור הגשת הערר, אתה רוצה לפתוח, יואל?

אתה רוצה להקריא, עידו?

כן.

יש פה נציג של האוצר?

כן.

אתה רפרנט?

אני מרכז תחום.

מרכז תחום הירי? כלי ירייה או בכלל?

אני ממשרד האוצר מאגף תקציבים, מרכז תחום ביטחון פנים.

ביטחון פנים, אז זה מה שאני אומר, יופי.

הוא האיש הכי חשוב באוצר עבור המשרד.

האוצר לא - - - את הכנסת.

מעולה. זה שהאוצר מאוד נדיב בשנים האחרונות למשרד לביטחון פנים זה יפה מאוד, זה שינוי מגמה ואנחנו מברכים עליה.

יש תועלות.

זה לא אומר שב-2015 אתם צריכים לשנות מגמה.

נקווה שימשיכו הלאה.

שבוע שעבר היו לנו הרבה שאלות ולא נוכח נציג שלכם בוועדה. אחת השאלות שהעלה חבר הכנסת פייגלין שלא פה היום, וגם אני, האם הסכום הזה שמבקשים לגבות ממגישי הערר בסעיף הראשון זה סכום שהולך לקופת האוצר ואחרי זה חוזר בתקנון של אגף כלי ירייה במשרד לביטחון פנים, למה הסכום נקבע כפי שנקבע בתקרה שלו, וביקשנו גם לבוא עם איזה סכום יותר מתקבל על הדעת. אז האם נעשתה מחשבה בעניין הזה מאז הדיון הקודם, אם כן אז מה נעשה, מה ההחלטה, ואם לא אז לא, אז תגידו למה לא.

אנחנו רוצים להבהיר, נשלים אחד את השני בנושא הזה כי זה הנושא שהיה הניגוד ההתחלתי. דבר ראשון, אני מבקש לציין את הדבר הכי חשוב בנושא של הערר, אדוני, הדבר הכי חשוב זה שאם הערר מתקבל הכסף מוחזר.

בתוספת הצמדה.

בתוספת הצמדה. זאת אומרת, בכל מקרה זה לא משהו שנשאר אצלנו.

כן, זה עלה בדיון הקודם.

אבל זה דבר מאוד מהותי בנושא של הערר. דבר שני, מצאנו – לא היה קשה למצוא גם כן – גם במקרים אחרים שיש אגרות על ערר שהסכומים לא פחותים, אם לא יותר מזה. לדוגמה, רישיון לייעוץ השקעות - הערר על תוצאות הבחינה 473 שקלים, ובתקנות רואי-חשבון הערר על הבחינה זה 781 שקלים. כך שאם אתה עושה השוואה על הסכומים גם במקרה הזה הסכומים במקרה של הערר הם לא סכומים גבוהים יותר מאשר – להפך, הם יותר נמוכים. זה בדוגמה של הערר. עכשיו נביא את - - -

אגרת הרישיון עולה 60 שקל?

180 לשלוש שנים.

כן, 60 שקל לשנה, 180 שקל לשלוש שנים. האגרה עולה פי שניים מאגרה על ערר.

חבר הכנסת צור, העבודה שכרוכה בטיפול בערר - - -

את זה אמרתם גם שבוע שעבר, ושאלתי האם כתוצאה מזה שייגבה סכום, למשל, אמרו יש 1,200 עררים, עמית, כמה? 1,200?

בערך, כן.

אז תעשה את המכפלות - - -

הכסף יהיה צבוע או לא צבוע עבור חזרה למערכת?

זה מה שאני שואל, האם הכסף הזה - -

בדיוק, זו השאלה.

- - הוא צבוע כדי לפצות, לתגמל את האגף על העבודה הכול כך קשה שהוא עושה על העררים האלה?

לא, זה לא.

לצערנו, כמו שאתם יודעים, אין קשר בין גביית אגרות לפעילות - - -

רגע, בוא נשמע את האוצר.

נכון.

המנגנון הוא מנגנון שהאגרות בעצם עוברות לקופת המדינה, ולמה זה? מכמה סיבות. סיבה אחת זה למנוע מצב של ניגוד עניינים, כלומר, עלול, אני לא אומר שזה יקרה, אבל עלול להיווצר מצב שגוף שמתוגמל על גביית אגרות ירצה לקבוע אגרות גבוהות או שירצה להטיל יותר אגרות. מלבד זה, גם בראייה אוצרית תמיד האגרות עוברות לקופת המדינה, ולמה זה נכון? כי בעצם אילולא היינו עושים את זה היה נוצר מצב שהמנגנון הזה היה - -

היה מוצף.

- - מנגנון עוקף תקציב המדינה. מה זאת אומרת? הרי תקציב המדינה נועד להקצות את הכספים בצורה הטובה ביותר, חשוב לנו שתהיה תחרות על השימושים ושמדיניות האוצר תשקף את מדיניות הממשלה, כלומר, שאנחנו רוצים להקצות יותר כספים נגיד לתחבורה, יותר כספים - - -

סדרי עדיפויות.

בדיוק, סדרי עדיפויות. במצב כזה שאנחנו מייעדים את הכסף למקום ספציפי אנחנו פוגעים בסדרי העדיפויות ופוגעים בהסתכלות הלאומית על כלל התקציב.

בכל זאת אני שואל, הרף הזה של 360 שקל הוא לא רף גבוה לדעתכם? הוא לא שרירותי מדי? ביקשנו שתשקלו פחות להטיל קנס על בן-אדם שלא קיבל רישיון ועכשיו מגיש ערר, וזה לא ה-360 שקל, זה פי שניים מאגרת הרישוי, לכן אמרתי, בואו, תגיעו לאיזה הבנות באמצע.

ברשותך, מה האגרה המשולמת מלכתחילה בהגשת רישיון?

180 שקל.

180, אז אני, זו עמדתי בלבד, אני חושבת ש-360 שקלים זה סביר והוגן, אבל אני חושבת שברור שהכסף נכנס לקופת המדינה, אבל אפשר לתעל את זה ולהגיד שאותם 360,000 שקלים מתוכם יוקצה כסף, כמו שאמרת, צבוע נגיד למאבק או להסברה על שימוש בכלי נשק. ראינו כבר כמה פעמים איך - - -

זה הדיון הבא, שלא הייתם בו בפעם הקודמת.

אבל זה קשור, אולי הם צריכים להוביל איזה תקנה שאומרת ש-x מהכספים יועברו, למרות שיש סדרי עדיפויות. אני חושבת שזה סדר עדיפות מאוד חשוב להגיד שמתוך ה-360,000 שקלים לפחות 50% יוקצו למאבק באלימות הקשורה עם כלי נשק.

אני לא אומר שזה לא חשוב, זו מטרה חשובה. אני רק אומר בהסתכלות מקרו כוללת - זה נכון שלא נגדיר ייעוד ספציפי לכספים האלה, כי לצורך העניין יכול להיות שנכון יותר למדינה להשקיע את הכסף עכשיו בתחבורה כי זה יותר דחוף, אני סתם נותן דוגמה. הרי המפה מאוד גדולה, זה לא רק המשרד לביטחון פנים. עם זאת, אני מקבל את מה שאת אומרת, וככל שהמשרד לביטחון פנים חושב שיש בעיה קשה בתחום הוא יכול להציג את זה בדרישות התקציביות שלו לקראת שנת 2015, ככל שהוא יתעדף את זה כנושא מרכזי עבורו. אבל בראייה הלאומית זאת ההסתכלות הנכונה, חשוב לי להבהיר את זה.

כן, אדוני, ממש הערה אחרונה ואני מתחיל בהקראה.

אני רוצה להזכיר לנוכחים ששבוע שעבר כשדובר על עררים, כמחצית מהבקשות נדחות ו-90% מהאנשים שבקשותיהם נדחות זה אנשים שבהחלט יכולים לעמוד ברף של קבלת רישיון ללא התבחינים, קרי, הזכרתי שרב סרן שסיים את שירותו בצבא לא מקבל. אבל הבקשות - - -

כן, אבל זה לא הדיון.

אוקיי.

אולי אפשר, לפני שעושים את ההקראה, להתייחס לסעיף בנושא הספורט במקום שאעלה אותו בכל סעיף וסעיף ספורט, אם אפשר את סעיף 6(ג) שאומר שגוף ציבורי לצורכי ספורט מקבל הנחה - - -

זה סעיף אחר, נגיע אליו ונדבר.

לא, אבל אני רוצה להחיל אותו לכל - - -

הבנתי ואני אומר לא, כשנגיע אליו נדבר.

אז אתייחס לכל סעיף וסעיף כמובן.

כן. אני רוצה להקריא ואז כל ההערות יהיו בגוף ההקראות, בבקשה. בקיצור, אתם לא מוכנים להתפשר, קחו בחשבון שאפשר שזה ייפול, אני מזהיר.

זה סכום גבוה במקרה הזה.

לדעתי כן, אבל כבר אמרתי את זה שבוע שעבר, אם אתם רוצים להגיע לאיזה פשרות בעניין של הסכום, אבל יכול להיות שיהיה לכם רוב.

נראה לי שנלך גם לכיוון שאמרתי לך, למאבק - הוא מאוד חשוב.

אולי היושב-ראש יציע סכום?

כן, אבל הוא לא התחייב על זה וזה לא יגיע חזרה למשרד לביטחון פנים וזה די ברור מהתשובה. הוא אמר, תגישו בתוכנית התקציב, הוא צודק, הוא לא יכול לקבוע כרגע - - -

תוכל להתחייב?

תגישו בתוכנית התקציב של 2015 או תוספת של שני תקנים לאגף כלי הירייה, נשקול את זה בחיוב, זה מה שהוא אמר. אבל מכאן וללכת עכשיו ולהטיל עוד - -

מעמסה.

- - קנס ומעמסה על מי שמגיש ערר בסך של כפול מתשלום האגרה, עם כל הכבוד זה קנס.

החשש האמיתי גם שזה לא תהיה מערכת שמייצרת כסף, ואז נראה גם - - -

זה גם לא יגיע למשרד לביטחון פנים, זה ברור שזה ייבלע בחור השחור של - - -

לא, זה לא מדויק.

360,000 שקל זה כסף.

תעזוב את הנושא של הערר, האגרות עצמן, אגרה לרכב למשל היא אגרה הרבה יותר גבוהה.

כן, אבל הוא כבר משלם אגרה, זה לא – פה הוא משלם על הערר שדחו אותו, הוא כבר שילם על האגרה, הוא משלם על זה.

אבל האגרה עצמה נמוכה, זה מה שאני רוצה להגיד. אם היית אומר, האגרה זה 1,000 שקלים על נשק, היית אומר 2,000 זה לא סביר. פה אנחנו מתחילים בבסיס הזה.

אבל אנחנו מטילים עליו אגרה, עכשיו אנחנו הולכים להשית עליו פעם בשש שנים עוד 400 שקל על הכשירות הנפשית, עכשיו אנחנו גם אומרים לו: ניתן לך עוד איזה קנס של 360 אם אתה מעז בכלל לערער על ההחלטה של פקיד ממשלתי.

- - -

זה לא קנס.

לכן אני אומר, תגיעו לאיזה הבנה של להוריד את הסכום.

גם מי שפונה לבית-המשפט הוא משלם אגרה הרבה יותר גבוהה.

גם אם הוא לא עושה כלום.

- - -

אבל זה לא אותו דבר, זו החלטה מינהלית

אבל, אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה, אם מי שמממן הרבה פעמים את הערר נגיד ושלחו אותו ממקום עבודה, הרבה פעמים מי שסופג את הכספים האלה זה אותו מקום עבודה.

יש לי חדשות בשבילך - -

ממש לא.

- - לרוב לא, - -

לרוב לא?

- - זה נופל עוד פעם, וזה אנשים קשי יום חלקם ולא בדיוק – ועוד 360 שקל זה נראה לי לא - - -

השאלה כמה כסף הם ישקיעו.

אני יכול להציע משהו?

כן.

אני מתואם עם האוצר, אני מציע שהאגרה תהיה 180 שקל אבל בלי החזר, נמחק גם את הסעיף של ההחזר כי זה מסבך אותנו.

יותר טוב.

מקובל, זה נראה לי יותר טוב.

מי שמגיש ערר, גם אם הוא צודק בסוף הוא לא יוכל לקבל החזר.

תשמע, זה נראה לי יותר טוב, אבל מצד שני אין פה היגיון, ההיגיון לא תופס.

אשמח לקבל הסבר.

כשלעצמה היא – אם הוא אשם - - -

- - -

אפשר לקבל טיפה הסבר, אדוני היושב-ראש, לגבי ההחזר. מה זאת אומרת שמי שהגיש ערר ועבר מקבל החזר של ה-180?

היום זה ככה.

זה מה שמציעים היום.

לא, הם רוצים – היום הוא משלם 360, אם הערר שלו מתקבל הוא מקבל חזרה.

אני חושבת שזה הגון.

אם הערר לא מתקבל אז הוא משלם 360 שקל. הם מציעים שזה יהיה 180 שקל פיקס, לא משנה אם הערר שלך התקבל - - -

אני חושבת שזה הגון, זה סכום ראוי גם לאור העובדה שהיה דיון ציבורי מאוד נרחב לגבי החזקת כלי נשק. השאלה היא, אני חושבת שדווקא כדאי לעכב את הדיון על כך שהם יתחייבו, אדוני היושב-ראש.

אתם לוקחים סיכון, אבל בוא תעשה הקראה.

צורי, שהוא יתחייב.

לא, הוא לא יכול.

הוא לא יכול להתחייב.

זה התחייבות על הקרח.

אסור להם לפי חוק זכויות תקציב, אין אגרות ייעודיות אלא - - -

אם הם מתעקשים על הסכום של 360 - - -

הורדנו, אמרנו חצי.

אבל זה לא הגיוני מה שאתה אומר. 180 שקל זה טוב, אבל משרד המשפטים פה יגיד לך, אתה לא יכול להכניס משפט שבו אתה אומר, קודם קיבלתם הצעה שאומרת: אם יתקבל אז אני מחזיר לך את כל הכסף שיש בזה היגיון, עכשיו אתה אומר: אני מבטל את ההיגיון הזה ואני כאילו הולך על 180 שקל כי זה פשרה. אני אומר: תגיעו לפשרה. בעיני פשרה טובה שהייתה מבטיחה פה שכולנו נהיה רגועים, 200 שקל נראה לי סביר, 200 שקל, אם יתקבל הערר - מוחזר, אם לא מתקבל - המדינה מקבלת 200 שקל, זה נשמע לי סביר. 360 שקל, כפול – זה נשמע לי כאילו - - -

אבל מה ההבדל בין אגרת – זה בדיוק העניין, אבל אגרת רכב ודברים כאלה, אנחנו מכירים, אם אנחנו עושים השוואה.

אבל לא על ערר.

על ערר. זה הסכומים על ערר, זה הסכומים.

בעצם מי שהכין את העבודה זה המשרד לביטחון פנים, אנחנו לא התערבנו בקביעת המספרים, אישרנו את זה בוועדה שלנו, יש ועדה אוצרית שעוסקת בנושאים כאלה, אבל לא היינו חלק ממש מהעבודה.

אז אין לכם בעיה עם זה שזה ירד.

אין בעיה, אבל יש כאן עבודה מקצועית שעשו פה המשרד לביטחון פנים, הם יודעים להסביר, גורם המקצוע כאן יודע להסביר.

אבל הכסף לא מגיע אליהם.

אז על אחת כמה וכמה זה מראה שזה מקצועי, באמת. יש כאן גורם מקצוע שבחן את זה, הוא טוען - יש כאן את עמית מאגף כלי נשק, הם הסבירו לי בכל אופן שהעבודה שנגזרת כתוצאה מערר היא כפולה מעבודה רגילה, הם הסבירו שהם לקחו את זה ממקומות אחרים - - -

אני מבין הכול, אני מבין. אז היית צריך לבוא ולומר, מכיוון שאני מקבל - - -

- - -

מכיוון שאני מקבל את מה שאומר עמית וזו עבודה כפולה אז כן קיבלתי את העניין שזה 360 שקל, אבל הכסף הולך אליך. אם היה הולך אליו, כל הטיעונים שלו היו רלוונטיים, כי היית אומר: אני מבין שיש לו הרבה מאוד עבודה, לכן אני מחזיר את זה בתקנים, שניים-שלושה תקנים שילכו לאגף כלי ירייה. אם היית אומר את זה הייתי רגוע. אתה לא אומר את זה כי אתה לא יכול. לכן אני אומר, מאי נפקא? זאת אומרת, הוא אמר 360, קיבלת את עמדתו, אבל הכסף הולך אליך, הוא לא הולך למשרד לביטחון פנים.

זה נכון שזה ילך אלינו בראייה הלאומית כי אולי יש תחומים אחרים שהם הרבה יותר חשובים.

הבנתי.

אבל אני שוב אומר, אפשר לשאול את המשרד לביטחון פנים - - -

מתי?

אנחנו מנהלים אתם דיאלוג פורה גם על נושאים אחרים - - -

סליחה, אבל הדברים לא מדויקים, בשבוע שעבר נאמר בפירוש שלוקח יותר זמן לכל הנושא של הגשת בקשה ובדיקתה, זה לוקח יותר זמן מאשר הערר, הדברים כעת שונו.

הוא אמר הפוך, לא הקשבת.

לא, לא, נאמר בדיוק ההפך, שהערר לוקח יותר זמן.

יואל, תקרא, 200 שקל, הבנתי?

אגיד לך מה הבעיה שלנו בנושא הזה, אולי בעיה פרוצדורלית, גם אם היינו הולכים עם הדבר הזה, אנחנו צריכים לחזור לכאורה לוועדת האגרות של האוצר כדי לאשר גם את הסכום של ה-200 שקלים, אם לא יאשרו - - -

עם כל הכבוד, הכנסת היא בעניין הזה הפוסק האחרון. אתם באים ונותנים תקנות, זה שהאוצר אישר מה שאישר, אנחנו סוברניים לא לקבל את זה ולאשר תקנות.

אבל, חבר הכנסת צור, אולי נעשה הצבעה כי אני חושבת אחרת, אפילו הייתי מעגלת את זה כלפי מעלה, צר לי. כל מה שקשור לכלי נשק, ואני מכירה את האגרות שקיימות במשק הישראלי, אני לא רואה שזה חריג באופן קיצוני, מה שכן, צריך באמת, אני כן חושבת שאני מצטרפת לשאלה שלו, למה זה חוזר לאוצר ולא לבט"פ? אבל נגיד, בהנחה שזה באמת חוזר אליכם, אתם צריכים לסמן שם x כספים כדי שיחזרו בחזרה דווקא לצד החברתי, למאבק באלימות שבעיקרה כלי נשק, דברים כאלה. נכון שאתה לא יכול להתחייב, גם אומרים לי פה שאי-אפשר להתחייב, אבל אתה כן יכול אולי, אתה יודע - - -

זה על הקרח, חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, זה על הקרח. התחייבות כזאת לא שווה כלום, לא בגלל שהוא לא רוצה, בגלל שזה לא רלוונטי. כי בספר התקציב יכול המשרד לביטחון פנים לבקש עוד שלושה-ארבעה תקנים, יכולים לאשר באוצר ויכולים לא לאשר באוצר בלי קשר לקנס שמוטל על מגיש הערר. לכן, בסוף כשאנחנו מסתכלים על סך ה"קנסות", במירכאות, או אגרות או איך שנקרא להם, שמושתים על האזרח שרוצה רישיון ונשק, הסכומים הולכים – אגב, ונתון נוסף שאין לך אותו כי לא היית בדיון הקודם, עד היום הערערים האלו טופלו ללא אגרה, זאת אומרת, אותם תקנים שממילא טיפלו עד היום ימשיכו לטפל גם מחר עם הכסף שילך לאוצר.

מאפס זה הפך להיות 360.

כן, זה נתון שלא היה לך.

זה נתון חשוב.

לכן אמרתי, בואו, רבותי, תשימו את זה איפשהו סביר – האגרה לרישיון היא 180, אז אמרנו, בואו תעשו את זה 200, זה סביר.

אני חושב שההצעה של היושב-ראש סבירה.

בסדר, טוב, נלך אתה, נלך עם ההצעה.

בבקשה, תקריא. גם אם עשינו משהו לטובת האזרח זה לא רע.

עדיף, נכון.

אני בעד הקשחת התנאים לקבלת כלי נשק, זה קשור, בסוף הכסף – יש כאלה שיגידו: או, 360 שקל אגרה, אני מעדיף לוותר.

אבל זה בדיון הבא, אז, פנינה, תימנעי.

היא מתכוונת לכלי ירייה או לסכינים?

גברתי, מה שחשוב לנו, מה שאנחנו מבקשים ממך, שבהצעת החוק של דוד צור שמתייחסת לכשירות נפשית תהיי בדיון, חשוב מאוד שתהיי בדיון.

יפה.

אנחנו נהיה. עכשיו אנחנו נכנסים לאט לאט - - -

אל תותירי אותי לבד מול כל – איך זה נקרא, הארגון האמריקני? כמעט אמרתי IRA.

אדוני היושב-ראש, אני צריכה התייעצות סיעתית אתך, דקה.

על מה? בואי.

עידו, תתחיל להקריא.

"סעיף 5. הוספת תקנה 3א. אחרי תקנה 3" - - -

שאלה ליועצים המשפטיים גם של הוועדה - - -

אני לא יכול לקיים את הדיון, הוא לא תקף כרגע.
<(הישיבה נפסקה בשעה 10:38 ונתחדשה בשעה 10:40.)>

סליחה, הייתה התייעצות סיעתית - שתי סיעות.

בין שתי סיעות.

אם ככה, אז סעיף "5. הוספת תקנה 3א. אחרי תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא:
3א אגרת ערר
(1) המגיש ערר לפי סעיף 12(ג1) לחוק, ישלם, עם הגשתו, אגרה בסכום של 200 שקלים חדשים.

(ב) התקבל הערר במלואו, תוחזר האגרה ששולמה, בתוספת הפרשי הצמדה כאמור בתקנה 17

לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007."

הייתי מוריד, כדי לאזן בכל זאת, "בתוספת הפרשי הצמדה" או שזה חוק שכאילו זה - - -

הייתי מוסיף "ובלבד שלא עברו 18 חודש" או משהו כזה.

בדיוק, משהו כזה.

אחרת זה מסבך אותנו עם - - -

זה מאזן?

יש חוק לדבר הזה.

יש חוק שאומר 18 חודש.

משרד המשפטים, זה במסגרת הסביר?

אני לא יודעת לענות על השאלה, זו שאלה אוצרית בעיני.

למרות שזה בשוליים.

לא הייתי נכנס לזה אם הוא זכה.

תשאיר את זה. הערות לסעיף. יש מחלוקת לגבי העניין?

לא.

הספורט האולימפי, רציתם להחריג את עצמכם גם בערר בעניין הזה? או שזו לא סוגיה בכלל.

אין לנו, אם זה נשק פרטי של אנשים אין בעיה של ערר.

אז מי בעד?

אנחנו לא מגישים ערר.

אני דואג לך.

תודה, אדוני.

שלא תשכח פשוט להגיע בזמן הנכון. מי בעד?

אני נמנעת.

הצבעה
בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – 1
תקנה 3א אושרה.

עבר. אחד בעד, אחד נמנע. בבקשה, תמשיך להקריא.

אתה רוצה לחזור לסעיף 1 כי אנחנו בעצם - - -

כן.

סעיף 1 זה יותר טכני, "שינוי השם: 1. בתקנות כלי הירייה (אגרות רישיון), התשס"ו–2005,
(להלן - התקנות העיקריות), בשם התקנות, המילה "רישיון" - תימחק.

החלפת תקנה 1. 2."

אתם רוצים קודם להסביר או שקודם אקריא?

טוב, זה עניין טכני. מי בעד?

1 הוא טכני.

פנינה? כן.

הצבעה
בעד – פה אחד
שינוי השם אושר.

אושר.

אתם רוצים קודם להסביר או שקודם אקריא?

תקריא.

" החלפת תקנה 1. במקום תקנה 1 לתקנות העיקריות יבוא:

1. אגרת רישיון
(1) בעד רישיון מן הסוגים המפורטים להלן ישלם מבקש הרישיון אגרה כמפורט להלן לצדו של סוג הרישיון: בשקלים חדשים:
(1) לעשיית כלי ירייה (סעיף 2(א) לחוק) 2,840
(2) ליבוא (סעיף 2(ב) ו-(ג) לחוק) של –
(1) כלי ירייה שאינו חלק או אבזר של כלי
ירייה מן המפורטים בפסקת משנה (ב)

ואינו תחמושת, לכל כלי 30

(2) חלק או אבזר של כלי ירייה (כגון קנה, צינה,
גוף או נוקר של אקדח מסוג מסוים של יצרן

פלוני), לכל סוג של חלק או אבזר כאמור 30

(3) תחמושת, לכל סוג של תחמושת (כגון כדורים
של יצרן פלוני לאקדח מסוג "9KURZ",

שקוטר קליעיהם - 9 מילימטרים, אורך

תרמיליהם - 17 מילימטרים, משקלם - 92 גריין,"

מה זה הדבר הזה?

"ומבנה הקליעים – FULL METAL JACKET).
30"

תכף נשמע את ההסבר.

"(3) ליצוא (סעיף 2(ב) ו-(ג) לחוק) של כל אחד מן

המפורטים בפסקה (2), לכל כלי, סוג חלק, תחמושת


או אבזר כאמור, לפי העניין - מחצית האגרה

שבפסקה (2), לפי העניין;
(4) לעשיית עסק בכלי ירייה (סעיף 3 לחוק) 2,840

(5) לנשיאת כלי ירייה או הובלתו (סעיף 4 לחוק) או
להחזקת כלי ירייה (סעיפים 5"

וזה צריך להיות 7ז

"לחוק), או
לנשיאה או להחזקה של כלי ירייה על-פי תעודת

הרשאה (סעיף 10ג(ג)) לכל כלי 180"

יש בעיה עם תעודת ההרשאה, סליחה.

רגע, נגמור לקרוא ואז תגיד.

"(6) להחזקת כלי ירייה ברישיון מיוחד (סעיפים 9, 10, 10א,
10ב ו-10ג לחוק) –
(1) לכל כלי בחברת שמירה, בהעדר רישיון בתוקף,
לאותו כלי (סעיף 10ג לחוק)
350
(2) לכל כלי שאינו בחברת שמירה, בהעדר רישיון
בתוקף לאותו כלי
(סעיפים 9 עד 10ב לחוק)
120

(3) לכל כלי, כשהמחזיק בו הוא גוף ציבורי
שפעילותו קליעה ספורטיבית ללא מטרות רווח 60

(4) לכל כלי בעל רישיון בתוקף, ליתרת תקופת
תוקפו של הרישיון, למעט בשל מינוי בעל רישיון

מיוחד חדש 60"
(5) ו-(ו) כבר הצבענו בדיון הקודם.
" (7) למדריך ירי (סעיף 5ד לחוק)
180
(8) מטווח קליעה –
(א) הקמת מטווח קליעה (סעיף 7 לחוק)
2,840"

אדוני היושב-ראש, אפשר להעיר באמצע או שנחכה עד הסוף?

עד הסוף.

" (ב) ניהול מטווח קליעה (סעיף 7 לחוק)
1,130
(ג) מפקח מטווח קליעה (סעיף 7ג לחוק) 180

(9) בעד העתק רישיון 60

(10) הוספת תנאי ברישיון לעשיית עסק בכלי ירייה

(סעיף 3 לחוק) שלפיו נוסף לרישיון האמור כלי ירייה -
(1) שלא היה עליו רישיון לפי החוק, שלא עקב ייבוא
כלי ירייה לישראל (סעיף 2(ב) לחוק) – לכל כלי ולכל סוג,

חלק או אבזר, או סוג תחמושת שנוסף (כגון בדוגמאות

שבפסקה (2)(ב) ו-(ג)) "

כתוב כאן 60, המשרד לביטחון פנים מבקש לתקן שזה צריך להיות 30.

"
(2) שהיה עליו, לפני הוספת התנאי, רישיון לפי החוק –
לכל כלי ולכל סוג חלק או אבזר, או סוג תחמושת

שנוסף (כגון בדוגמאות שבפסקה (2)(ב) ו-(ג) - מחצית

האגרה שבפסקת משנה (א).
(ב) אגרה לפי תקנת משנה (א)(1), (4), (5), (6) ו-(7) תשולם כך: 60 שקלים

חדשים במועד הגשת הבקשה לרישיון, ויתרת האגרה בסמוך לפני קבלת

הרישיון.

(ג) תקנת משנה (א)(2) ו-(5) לא תחול על כלי ירייה שבידי -
(1) נציג דיפלומטי של מדינת חוץ ששוגר לישראל;

(2) משתתף בתחרות קליעה בין-לאומית;

(3) אורח או מומחה מחוץ לישראל שהוזמן לישראל בידי הממשלה או

באישורה.

(3) תקנת משנה (א)(5) לא תחול על כלי ירייה –
(1) של נספה בשירות צבא-הגנה לישראל, משטרת ישראל או שירות בתי
הסוהר או נספה הנמנה עם גופי המודיעין הממלכתיים, הנמצא בידי

הוריו השכולים, אלמנתו או ילדיו כמזכרת;

(2) של אדם אשר שירת בצבא-הגנה לישראל, או בארגון הגנה טרם
הקמת מדינת ישראל, לגבי כלי ירייה שנמסר לו למזכרת על-ידי

צבא הגנה לישראל או ארגון הגנה כאמור;

(3) של מוזיאון או מוסד לזכר חללי מערכת הביטחון או בארגון הגנה
טרם הקמת מדינת ישראל, לגבי כלי הירייה שמוחזק בהם לזכרם של

החללים;

(4) שהוא מוצג של מוזיאון מוכר כמשמעותו בפרק ב' לחוק המוזיאונים,
התשמ"ג–1983;

(5) שמועד ייצורו קדם לשנת 1800."

הסבר.

יעקב, תסביר לנו.

לגבי הנשק המוזיאוני - - -

לא, דווקא על כל הסעיף הזה. המוזיאון זה הדבר הכי פחות – מה הרציונל של הסעיף?

כל האגרות שמופיעות כאן מופיעות כבר ב-2005 למעשה עם התיקונים של עליית המדד. הרציונל של האגרות בכלל זה שגובים לא על רישיון שניתן אלא על עצם הבקשה. אחד הדברים שקרו לנו, שאנשים לא חידשו רישיונות, ואחרי זמן מסוים בעצם הבינו שהם - - -

בזבזו.

לא, שהם צריכים לשלם סך הכול באגרה הקודמת אגרה מאוד מאוד קטנה, היה משתלם מאוד לא לחדש את הרישיון בכלל. בא הסעיף הזה ובעצם אומר: קודם כול נוצרה לך חבות אם אתה לא מחדש, האגרה הזאת תחול עליך כשתחדש במלואה גם אחורה.

עד עתה מה היה? לא הגישו בכלל – לא היו בכלל אגרות?

עד 2005 שילמת את האגרה פלוס תוספת של 60 שקל, זה הכול, אגרה אחת מלאה. כלומר, יכולת לא לחדש חמש שנים-שש שנים ושילמת אז לשנה 120 שקל, זהו, לא היית משלם שום חוב.

הבנתי. כן, הערות לגוף הזה, תכף נשאיר את הספורט האולימפי - - -

רק הסברים, מה זה הסעיף הזה כאן של הנשק - - - , זה משהו ספציפי למישהו מסוים? איפה זה - - -

אתה מדבר על סעיף (ג) של התחמושת, של ה-FULL METAL JACKET, של ה-92.

כן, זה נראה לי משהו פרסונלי.

האם זה כדי לעשות את ההגנות לתע"ש?

זו דוגמה בלבד.

- - -

אבל לפי דעתי זה לא הגיוני.

אה, זה דוגמה, הבנתי, הוא כתב "כגון".

האמת שזה קצת מוזר, דוגמאות.

זה דוגמאות לכך שעל כל סוג מוצא רישיון, אתה יכול להביא 100,000 כדורים 9 מילימטר לצורך הדוגמה, אתה משלם אגרה אחת של סכום מינימלי. אבל אם אתה מביא 9 מילימטר ב-7.62 - - -

אבל אני חושב שמספיק לכתוב: תחמושת לכל סוג של תחמושת, נקודה.

אבל זה קצת אבסורד, אני לא מעורב בזה, אני לא סוחר, נראה לי קצת אבסורד. אתה מזמין 5 מיליון כדורים 9 מילימטר, אתה משלם 30 שקל, ואם תזמין 100 כדורים 9 מילימטר ו-100 0.22 ו-100 זה ו-100 - 30, 30, 30, 30, קצת לא הגיוני שצריך להיות לפי כמות. אבל אני לא סוחר אז אני סתם מעיר הערת אגב.

זה הגיוני כי אתה רוצה, אדוני, שמי שיעסוק ביבוא של הדברים האלה יהיה לו היתרים.

הוא משלם גם על הפעולה, גם כשאנחנו מביאים בורג אחד לקת שעולה 0.005 יורו אנחנו משלמים 30שקלים, מר עמית יעיד על זה.

לא, אלו יהיו פטורים, אנחנו מדברים רק על חלקים מרכזיים ולא על קפיץ ולא על כלום.

אז איך זה בא לידי ביטוי בחוק שהם יהיו פטורים מזה?

בחוק החדש הולך להיות תיקון שאומר על מה צריך רישיון ועל מה לא.

אין חוק חדש.

כל הברגים והדברים האלה זה לא יהיה בפנים.

אבל עדיין אין את החוק החדש.

אבל אין חוק.

- - -

אבל זה צריך להיכלל פה.

אין כרגע חוק חדש.

אבל אנחנו ממשיכים עם הקיים, הדברים האלה קיימים, - - -

זה הנוסח הקיים.

היום אתם משלמים על זה, על חלקי חילוף, על כל בורג וזה?

בהחלט כן, על כל סוג.

למי אתם משלמים? לעירייה?

למשרד לביטחון פנים.

או שזה למשרד הכלכלה על כל סוגיית המכסים, יבוא.

לא, למשרד לביטחון פנים. אנחנו הרי מלינים, ונמצא פה עורך-דין נדל שידבר על זה, על כל העניין של האגרות, אגרות יצוא.

באופן מסודר תציגו את ההסתייגויות שלכם, אמרת אחת מהן, תכף נשמע תשובות.

כל הנושא הזה של היבוא והיצוא - - -

אתה עובד מדינה?

לא, אני לא עובד מדינה.

של לשכת המסחר.

אני בעל עסק פרטי. כשאנחנו מייבאים יש לנו את האגרות האלו, האגרות האלו בזמנו היו 2% וראינו את זה כמס, ביקשנו לבטל את זה, העניין הזה בוטל, אבל לאחר מכן הושתו האגרות האלו. כלומר, 2% האלה שזה היום בעצם מס הפכו להיות מס בצורה אחרת, בצורה של אגרות על יבוא ועל יצוא, עורך דין נדל בוודאי ירחיב על זה. אנחנו מלינים על זה שכשאנחנו מייצאים ואנחנו צריכים לשלם אגרות על יצוא, זה מס לשמו. גם ביבוא של כלי ירייה - - -

שנבין, זה אגרה שתקפה לכמה זמן?

ליבוא.

לפעולה ספציפית או אדם שהוציא אישור מזמין עכשיו – אם הוא מזמין כל שבוע אז כל שבוע הוא משלם אגרה? אם הוא מזמין כל שבוע 100 כדורים או 1,000 כדורים אז הוא כל שבוע משלם 2,800 שקל?

תיאורטית כן.

תיאורטית כן.

מעשית גם, לא נכון.

למה תיאורטית, יעקב? אנחנו משלמים, נקודה.

אבל אתה מקבל רישיון פעם בשלושה-ארבעה חודשים.

אני, אבל יכול להיות ש-IWI מקבל כל יום.

מה ההכנסה? מעניין מה ההכנסה בצד של משרד בט"פ לשנה.

זה לא נכנס לבט"פ, זה בדיוק - - -

הוא אמר שזה הולך לבט"פ.

לא, שום דבר, כולל אגב האגדה שדוחות מהירות התנועה הולכים לאוצר, אף אגורה לא הולכת למשרד לבט"פ, תבינו את זה פעם אחת.

אסביר אולי לגבי איך מתנהל הנושא הזה. מגיע נשק, אנחנו משלמים על כל כלי ירייה 30 שקלים, אנחנו מעבירים - כיבואן אני מעביר את הנשק לסוחר, הוא משלם ברכישה 15 שקלים, אותו סוחר מוכר לסוחר משנה קמעוני, הוא שוב משלם 15 שקלים. כלומר, יש פה אגרות, מן סבב כזה שעל אותו כלי משלמים בעצם שוב ושוב ושוב אגרה.

כן, עורך-הדין.

אנחנו מתנגדים להעלאת אגרות ובעצם קוראים להפחתת האגרות, אסביר בדיוק למה. הגשנו עתירה לבג"ץ בשנת 2007 אחרי התדיינות מול משרד הפנים וועדת האגרות לגבי גובה האגרות, ובסופו של דבר באותו דיון בבג"ץ בשנת 2007 נקבע שתיעשה חשיבה מחודשת של גובה האגרות עם הכנסת מערכת מקוונת שהיבואנים והסוחרים יוכלו להקליד, לעשות את כל העבודה בעצמם ולהזין את זה למערכת. היה אז תחשיב כלכלי, בעקבות לחץ שלנו, מה שאדוני אמר מקודם - - -

מה בג"ץ אמר לכם?

הייתה הבנה בהסדר שכעבור שנה תיעשה בדיקה להכנסת מערכת מקוונת. הגענו בציר הזמן ל-2008, ב-2009 הגשנו בקשה חוזרת לבג"ץ כי לא קרה שום דבר, ואז הודיעה המדינה שעדיין המערכת המקוונת לא נכנסה לתוקף, וגם אם יכנס איזה משהו הם לא יודעים אם זה ישפיע על גובה האגרות. היום מה שקורה, אנחנו נמצאים כבר בציר הזמן חמש שנים יותר מאוחר, עוד מתבקשת כאן העלאה של אגרות, לא נכנסה בכלל המערכת המקוונת בניגוד לכל הדברים שנאמרו והציפיות שהיו ב-2007. לכן, היום עוד כשמגיע המשרד לביטחון פנים ומשרד האוצר לבקש עדכון זה נוגד גם את הכוונה שהוא אמר בבג"ץ, ולכן אנחנו סבורים שהדבר הנכון יהיה שהוועדה בוודאי - - -

האם המשרד לביטחון פנים התחייב לבג"ץ שזה ייעשה?

אם אדוני רוצה, אני יכול להקריא את ההחלטה.

כן, תקריא.

אקריא את ההחלטה שהייתה בבג"ץ, בג"ץ 6811, - - -

זה היה ביטחון פנים או משרד הפנים אז?

אז זה היה משרד הפנים, היום זה ביטחון פנים.

זאת אומרת, המשרד לביטחון פנים מקבל על עצמו את ההתחייבות, יש הבטחה שלטונית.

יש התחייבות של המדינה, המדינה הייתה בבג"ץ. לאחר חילופי הדברים ושמיעת טענות הצדדים הובהר כי יש כוונה לשפר את השירות הניתן לעותרים על כניסתו לתוקף של הסדר חדש של הגשות בקשות לרישוי העותרים עקב הנהגת שיטה של מחשוב ומעבר לגישה מקוונת של בקשות למשרד הפנים. על-פי הודעת המדינה שינוי זה היה אמור להתבצע עד מחצית 2007, ועתה משהגיע המועד אין צפי לתאריך בו יונהג, אף כי יש ציפייה כי הדבר יתרחש תוך שנת העבודה הקרובה.

לא נקרא את כל פסק-הדין, אבל זה מובן.

זה עוד ארבע שורות. מתוך הנחה שתוך תקופה שלא תעלה על שנה תתאפשר הגשת בקשות של העותרים בשיטה מקוונת, יש להניח גם שהדבר עשוי להשפיע על שירות הניתן לעותרים, ומכאן שגם אמורה להיות השפעה על גובה האגרות המשולמות בידי העותרים. בנסיבות אלה רשום לפנינו כי עם הנהגת השינוי תיבדק השפעתו על גובה האגרה, זהו. לא הונהג שינוי, לא נבדקה גובה האגרה ובאים לוועדה ורוצים להעלות את גובה האגרה.

היחידי שיכול לענות על זה מהנדוניה שהגיעה ממשרד הפנים זה עמית.

נכון.

עמית, מכיר את זה? בוא, תאיר את עינינו.

כן, אני מכיר את זה. אכן הייתה כוונה להכניס באמת מערכת מחשוב חדשה שבסוף לא יצאה לפועל כי כבר דובר שנעבור למשרד לביטחון הפנים, ומערכת "אביב" שאתה עבדו בעבר לא אפשרה לעשות את השינויים האלו.

אז הודעתם את זה לבג"ץ?

אם היה צריך להודיע אז מי שהיה מודיע זה בעצם באמצעות צינורות האוצר דרך החשבות. ידעו על הדבר הזה, ואכן אנחנו היום נמצאים באיזשהו שיפור, אני לא יודע - - -

לא הצלחתי להבין למה זה מתעכב. הרי אם יש פה - - -

זה לא מתעכב, הם לא מתכוונים לעשות את זה.

לא, מתכוונים.

נכון, זה הפרה של הוראת בג"ץ וזה זלזול במערכת - - -

אדוני היושב-ראש, לא יודע אם זו הפרה, אני לא הכרתי את הנושא הזה של משרד הפנים. אני חושב שניקח את זה לבחינה אצלנו, גם הדבר הזה, שלא יהיה מצב שמשרד אחד מתחייב, למרות שלקחנו לעצמנו ולא ידענו את - - - הזאת, נבחן את זה - - -

לשכת המסחר, תרשמו לכם, זה מאוד חשוב מה שהוא אומר.

- - ואז נחזור לוועדה, אחרי שנבחן את הנושא, יכול להיות - - -

אבל איך זה משליך על הנושא של האגרות?

אני לא יודע, בשביל זה אנחנו רוצים לבחון את זה, אני לא יודע אם זה משליך, לא משליך, אבל אנחנו - - -

לא, אבל מה זה לבחון? יש פה פסיקת בג"ץ - - -

אין פסיקה, יש - - -

הוא כרגע הקריא פסיקת בג"ץ.

יש פה התחייבות של המדינה - - -

לא פסיקה, זה לא פסיקה של בג"ץ.

זה פסק-דין של בג"ץ, הקראתי מפסק-דין של בג"ץ.

זו - - - של המדינה, צריך לראות מה המשמעות - - -

אז אתה אומר שהוא משקר, הוא אומר שהוא הקריא לנו כרגע פסיקת בג"ץ - -

קראתי פסק-הדין של בג"ץ.

- - שהייתה פשרה, סליחה, עם המדינה שאמרו שיקימו מערכת מקוונת ולא רק כך, לראות באמת איך זה משפיע על האגרות. עכשיו, אם אתה טוען - - -

אני רוצה לבחון את זה.

יואל, אתה רוצה לבחון את זה?

לא, אבל מה זה רוצה לבחון? יש פה חובה של בג"ץ.

אבל אני לא משרד הפנים, אני לא בקיא בפסק-דין הזה, אני לא יודע מה זה אומר.

אז אתם צריכים לשבת אתם.

לא אתם, לא צריך לשבת אתם.

זו כבר טענה אחרת שאתם לא משרד הפנים.

אני צריך לקרוא את מה שכתוב שם, לשאול את יעקב עמית מה משרד הפנים, מה היה בדבר הזה, איך אנחנו מתקדמים מפה והלאה, ומה המשמעות לגבי – אולי מה שאנחנו מביאים היום - - -

הבנתי.

אדוני היושב-ראש, ולחזור לוועדה אחר כך באמת דון בנושא, זו לדעתי גם נקודה מאוד מאוד חשובה מבחינת שקיפות.

נכון.

בכל מקרה אנחנו צריכים לחזור לכאן. אנחנו צריכים לראות מה – אולי אין משמעות, צריך לבחון את זה.

תראו, בקצב הזה שמצביעים סעיף בוועדה בסוף נסיים עם החוק הזה, עם התקנות האלה.

- - - אנחנו צריכים לקחת את זה ברצינות.

רוצים לבחון מה המשמעות.

מה שנקרא, כל מילה שתוסיף תגרע. לדעתי הריטיינר שלך מלשכות המסחר – כבר הצדקתם את הריטיינר שלך, אז עשית עבודה טובה.

נכון.

לכן אנחנו עוצרים את הדיון, המשרד לביטחון פנים ביקש לבחון את הדברים, אנחנו מציעים שתעבירו את ההחלטה הזאת, אומר היועץ המשפטי: נלך הביתה, נבחן את זה, יכול להיות שאגב, המשרד לביטחון פנים, וזה לגיטימי בעיני, יבוא ויגיד: מה שמשרד הפנים ב-2008 התחייב זה אנכרוניסטי, זה לא נכון, לנו יש היום מערכות אחרות, אנחנו לא חושבים שזה נכון לעשות, גם תשובה. יכול להגיד: לא, אנחנו מאמצים את מה שמשרד הפנים החליט ונעשה את זה, ואז יחזרו אלינו לוועדה עם תקנות או אלה, אם הוא יתעקש, או מותאמות יותר, או בכלל.

לבחון אם יש השלכה של האגרות האלה על הדבר שנאמר בבג"ץ.

מאה אחוז.

שאלה שבאמת אני לא כל כך – יכול להיות שהיא לא נכונה בעליל, יש איזה חשש לשקיפות בתחום הזה מול מערכת אינטרנטית?

לא.

הוא אמר שבכלל לא בחנו את זה.

אז ההצעה שלך נכונה. לדעתי נעצור את הדיון והם ילכו יעשו שיעורי-בית.

אבל כבר השגנו משהו בזה שהצבענו על סעיף המחלוקת. אני מבקש באמת עד הדיון הבא כדי שהאדון הנחמד מהספורט האולימפי, אגב, שאולי אולי אולי סוף סוף תביא לנו כבוד ופעם אחת מדליה, היינו קרובים מאוד עם סטרוק, נכון?

סליחה, לפרוטוקול, אלוף העולם הראשון בספורט אולימפי במדינת ישראל היה קלע בשנת 1994, אלופי אירופה - - -

מה שמו?

בוריס פולק.

מה עם סטרוק? בזמנו סטרוק היה - - -

סטרוק זליג.

זליג סטרוק, כי הוא היה אשקלוני, ואני פשוט מכיר אותו, את המשפחה. לכן אני אומר - - -

קודם כול, לאשקלונים יש פה זכויות, גם אני אשקלוני, אם אתה לא יודע.

תראה איך כל הגברים התעוררו איך שהזכרת ספורט.

רגע, יש, סגרנו את הפטור?

כן.

הפטור אושר.

אבל רגע, אני רוצה להגיד לכם, יואל, כיוון שאנחנו לא דנים, עד אז שבו עם הנושא של הוועד האולימפי הספורטיבי וכן הלאה, תראו איך מחריגים אותם באמת מתוך כל הדברים האלה, כי בסך הכול אנחנו רוצים לעודד, אנחנו רוצים סוף סוף מדליה. זה שב-1994 הוא מדבר אתי על איזה - - -

אדוני, כפי שנעשה בנושא של האגרות, קריאת כיוון - - -

ב-2005 אלוף אירופה, ב-2009 - - -

אבל לא, מדליה אולימפית, אל תבלבל את הציבור.

אדוני היושב-ראש, אני יכולה ללכת? זה נגמר?

קריאת הכיוון צריכה להיות בנושא כמו האגרות, אם הם זוכים במדליה מקבל החזר של האגרה.

יפה, אני מקבל את זה. סגרנו את הישיבה, תודה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>