PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
27/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 75>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ז באייר התשע"ד (27 במאי 2014), שעה 10:00

<ישיבה דחופה נוכח הפיגוע בבלגיה ולאור התגברות האנטישמיות באירופה
בהשתתפות שגריר בלגיה – ג'אן קורנה דאלזיוס>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

רוברט אילטוב

נסים זאב

מרדכי יוגב

דב ליפמן

ראובן ריבלין
שמעון אוחיון

רונן הופמן

אורי מקלב

>
סגן שר במשרד ראש הממשלה המקשר בין הממשלה לכנסת אופיר אקוניס

שמואל רבאל - מנהל מחלקה כלכלית 3, משרד החוץ

גדעון בכר - מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות בתפוצות, משרד החוץ

עודד בן חור - יועץ מדיני בכנסת, משרד החוץ

חנה קורן - מנהלת אגף בכיר עידוד עלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

מרגריטה ספיצ'קו - רכזת תפוצות, המשרד לירושלים ולתפוצות

ג'אן קורנה דאלזיוס - שגריר בלגיה בישראל

אלי נחום - חוקר אנטישמיות ועורך האתר, CFCA-אתר פורום לתיאום המאבק באנטישמיות

מרק גלאגר - ראש המחלקה המדינית, האיחוד האירופי

חיים פיארברג - המכון לחקר האנטישמיות ע"ש סטפן רוט, באוניברסיטת ת"א

ג'וש שוורץ - מזכ"ל וסמנכ"ל קשרי ממשל, הסוכנות היהודית

אריה (זיגפריד) גולדברג - הרב, סמנכ"ל מרכז רבני אירופה

פנחס גולדשמידט - הרב, הרב הראשי של מוסקבה ונשיא ועידת רבני אירופה

אלי בנטאטה - משנה למנכ"ל ומנהל אגף צעירים ועולים, ג'וינט ישראל

קרול נוריאל - חוקרת בכירה לענייני המזרח התיכון, הליגה נגד השמצה

שי עמירן פוגצ'וב - רכז התכנית למאבק באנטישמיות ברשת החברתית, התאחדות הסטודנטים

אוריאן חיים - התאחדות הסטודנטים

דניאל שטיינמץ - נציג צעירי עולי בלגיה בישרא, עמותת 'אח גדול'

שרית אפריאט - מתורגמנית

בתיה פרוסט - אחראית על המתורגמנים

לירון וייס - דוברת הוועדה

רומן גרביץ - לוביסט פוליסי, מטעם הסוכנות היהודית

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים
<ישיבה דחופה נוכח הפיגוע בבלגיה ולאור התגברות האנטישמיות באירופה>
בהשתתפות שגריר בלגיה – ג'אן קורנה דאלזיוס

בוקר טוב לכולם. החלטתי לכנס ישיבה דחופה נוכח הפיגוע בבלגיה ולאור התגברות האנטישמיות באירופה. יום שלישי, 27 במאי, השעה 10:00.
הפיגוע בבריסל בשבת מזעזע, מפגע שפעל בקור רוח וללא הפרעה רצח את בני הזוג מירה ועמנואל ריוה ז"ל, וכן מתנדבת ועובד במוזיאון היהודי. בעקבות הפיגוע הודיעו נציגי ממשלת בלגיה שהם יגבירו את האבטחה על המוסדות היהודיים ועל שגרירות ישראל.
באמת אחרי הפיגוע המתועב הזה אי אפשר שלא להיזכר באותו פיגוע שהיה בטולוז. האנטישמיות במדינות אירופה הולכת וגוברת. זה לא דיון ראשון שאנחנו מנהלים, אני רק שנה בכנסת וכבר עשינו כמה דיונים בנושא ואנחנו רואים שזה הולך וגובר. כבר תקופה ארוכה יהודי התפוצות נמצאים בסכנה אך האירוע שהתרחש בבלגיה מהווה פגיעה משמעותית בביטחון היהודים. נמצא איתנו היום שגריר בלגיה ומנהל המחלקה המדינית במשלחת האיחוד האירופי בישראל, כדי לבחון איך נערכים להגן על יהודים באירופה וכן על המוסדות היהודיים לנוכח התגברות האירועים האנטישמיים.
אתמול פורסם בצהריים כי מספר שעות לאחר הרצח הנתעב של הארבעה במוזיאון היהודי בבריסל הותקפו שני אזרחים יהודים סמוך לבית כנסת בפריז. כך דיווח שר הפנים הצרפתי ברנרד קזנוב והורה למשטרת צרפת להגביר את האבטחה בקרבת בתי כנסת ומוסדות יהודיים אחרים.

עלינו לעשות ככל יכולתנו כדי שמקרים מסוג זה לא יחזרו. חייבים לפעול להגברת ביטחונם של יהודים בתפוצות, ובנוסף חשוב מאוד שהרשויות בבלגיה ימצאו את הרוצח, ימצו עמו את הדין וייצרו הרתעה משמעותית. חשוב שנציגי האיחוד האירופי ימליצו למדינות אירופה להבטיח ביטחון מקסימלי ליהודי אירופה ולמוסדות יהודיים.

כמו שאמרנו, שגריר בלגיה, ג'אן קורנה דאלזיוס.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
תודה לך אדוני היו"ר. תחילה ברצוני להביע את ההלם והזעזוע העמוק שלנו כאן ושל כל תושבי בלגיה, מהמתקפה על המוזיאון היהודי בבריסל. ליבנו עם קורבנות הפיגוע ומשפחותיהם ואנו כמובן משתתפים בצער משפחות ההרוגים. היום אחר הצהרים, תיערך כאן הלוויית הזוג הישראלי שנהרג בפיגוע. אני כמובן אשתתף כאן בהלוויה, אולם הלב של כולם בבלגיה נשבר.

לדעתי, שאלת כאן את השאלה הנכונה 'מה עלינו לעשות וכיצד עלינו לפעול על מנת להגביר את האבטחה'? מה שאני יכול לומר כאן הוא, שרשויות החוק שלנו בהחלט נחושים ופועלים ביחד לעצור את האחראים לפיגוע הנוראי הזה ולהביאם לדין. בטווח הקרוב, הם מתכוונים להגביר את האבטחה הקיימת על המוסדות היהודים בבלגיה, שנעשית בתיאום בין הרשויות לבין הקהילה היהודית בבלגיה. המוזיאון במקרה הזה הוא מעט שונה, מאחר והוא לא בדיוק הקהילה היהודית ועד כמה שידוע לי מועצת המנהלים ביקשה לאפשר גישה חופשית לכולם ולא לאבטח יותר מידי. אבל, עבור הרשויות הוא נמצא בעדיפות גבוהה ביותר.

בטווח הרחוק יותר, אחד מסדרי העדיפויות של השלטונות הוא כמובן, להיאבק באנטישמיות מכל צורה שהיא, ולפעול הן לדיכוי והן למניעת המקרים.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

אדוני השגריר, אנו מודעים לכך שקיימות תנועות חדשות שהולכות באותו קו עם אלה המגדירים את עצמם אנטישמיים. לפעמים, כאשר אנו מבקרים בבירתכם היפה בריסל וגם בחלקים אחרים בבלגיה, אני נתקלים מידי פעם ולפעמים גם שומעים את האנשים המדברים נגד מדינת ישראל והיהודים וגם נגד כל האנשים הזרים. אנחנו לא תמיד יכולים לדעת בהם החיצים שלהם מכוונים כנגד כל הזרים או רק כנגד היהודים, אבל אני חייב לומר שלפעמים כאשר אנחנו לא כל כך מתייחסים למעורבותן של אותן תנועות, הם מפרשים את חוסר היחס הזה למתן אישור לפעולות שלהם וללכת עם זה הלאה, למעשים שאינם מקובלים באף חברה אנושית.

אנו נמצאים במעין טרגדיה, הן במדינה והן באיזור, והטרגדיה שבין היהודים למוסלמים ובין ישראל לפלסטינים לא תגיע לקיצה, כל עוד שני הצדדים לא יבינו שהם לא "נידונו" לחיות ביחד, אלא הגורל שלהם הוא כמובן לחיות ביחד. אנו יכולים רק לעשות את כל מה שאנחנו יכולים, אבל לא תמיד זה תלוי בנו. תמיד יש עליות ומורדות. עלינו לדעת, שעל האנשים האלה שנבחרו באופן דמוקרטי כדי להנהיג את העם ויושבים כאן בבית הנבחרים, לא רק שזכותנו להגן על העם אלא זו גם חובתנו.

לצערנו, כל הפרשנות הקיימת כיום באירופה והדברים הנשמעים מאותם ארגונים ותנועות, שיוצאים בקריאה כנגד היהדות ונגד ישראל, על בסיס יומיומי, זה משהו שהייתי רוצה ושהממשלה שלכם תהיה מודעת אליהם.

כעת אדוני היו"ר, אעבור לשפה העברית.
אני מברך מאוד את יוזמתו של יושב ראש הוועדה לדון בזה, מהאספקט האנטישמי ומהאספקט היהודי של עם ישראל כעם, ומהאספקט של מדינת ישראל כמדינת אזרחיה, יש לנו במדינת ישראל אזרחים יהודים וערבים ויש בהחלט קונפליקט בהגדרה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, קונפליקט שעלינו, הרוב היהודי, לבוא ולגשר עליו ולהסביר מדוע אין קונפליקט בכלל, שאנחנו יכולים לקיים מדינה יהודית ויכולים לקיים מדינה דמוקרטית. נדמה לי שפעמים רבות אנחנו מוצאים את התופעות האלה באירופה, לא רק בגלל שנאה, ואני אומר זאת בצורה ברורה, לכל הזרים הנמצאים ברחבי אירופה, אלא גם הרמה הפוליטית של התייחסות כלפי ישראל ומתן אפשרות וחופש לאנשים להביע עמדות אנטישמיות כאשר יש להם ביקורת על ישראל.
אז אנחנו מאוד מכבדים את העובדה שהגעת לבית הנבחרים הישראלי, שכן, כפי שאמרתי קודם, השיטה הדמוקרטית הנהוגה בישראל, ואין מוסד בעולם ואין אדם בעולם שלא מכבד את הדמוקרטיה הישראלית, היא דמוקרטיה פרלמנטרית שבה הנבחרים הם הפרלמנט עצמו ואנחנו מאוד מעריכים את העובדה שאתה התבקשת וגם הסכמת לבוא ולהשמיע את מה שאמרת. אלה דברים חשובים ביותר. אבל כמובן שרק אמירות - - - פה צריך לבוא, לאתר את הסכנה וגם להבין שמי שמאפשר אנטישמיות או כל ניאו פשיזם בארצו יכול למצוא אחר כך את עצמו ואת ארצו בצרה הגדולה ביותר. הצרה היא כמובן של אותם אלה שנפגעו ושאותם אי אפשר להשיב, אבל בהחלט זו אחריות של כל מדינה ומדינה, ובעניין זה בלגיה, לא רק כלפי היהודים, אלא גם כלפי בלגיה עצמה, כדמוקרטיה נאורה שאנחנו מתכבדים בה ושהיא מתכבדת בנו, ואנחנו מאוד מודים לך.

תודה רבה לחבר הכנסת ריבלין.

בבקשה, חבר הכנסת ליפמן.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
תודה לך אדוני היו"ר. אדוני השגריר, כפי שאמרת קודם, זהו יום עצוב מאוד לישראל מאחר ומלבד התנחומים הנשלחים למשפחת ההרוגים, מה שתיווכח היום זה שמותם של שני האזרחים הישראלים בחו"ל, זו תחושת אובדן המשותפת לכל אחד כאן במדינה. אחוות אחים, עם כאב עמוק וחשש רב מפאת המצב. על כן, אני מודה לך שבאת לכנסת על מנת לקחת חלק בישיבת הוועדה, זה בהחלט מעודד לראות תגובה כזאת.

אני חושב, שבזמן שנביט בהלוויה היום, התמונה של אותו רוצח בדם קר שהיה שם, תחזיר אותנו אחורה להרבה תמונות מחרידות עבור היהודים, בגלל המצב באירופה וכאשר אתה מוסיף גם את תוצאות הבחירות באירופה, זה כמובן מוביל אותנו לתחושה שאולי הדברים מתחילים לצאת מכלל שליטה. לכן, בקשתי ממך אדוני השגריר, שאותה גם תעביר הלאה, שלא יראו באירוע הזה כמקרה בודד, שבו יגבירו את האבטחה סביב המוזיאון או בקהילה, יש לראות זאת בתמונה רחבה הרבה יותר, במונחים המכוונים באירופה. אנו נקבל ממך בהערכה הנחיות, כיצד עלינו לפעול על מנת לעבוד בשיתוף פעולה, במטרה לנסות ולבלום את הגאות הזאת ולמנוע מהמגמה הזאת להמשיך.

רציתי גם לבקש, בשלב מסויים, לקבל ממך כל מידע או ביטחון לגבי האירוע הספציפי הזה, לגבי מעצר האחראי או אחראים, דבר שבהחלט יעזור לנו בצד הישראלי, לדעת שהדבר מטופל כראוי.

שוב, אנו מודים לך שהגעת ומצפים לשמוע ממך עוד בהקשר למקרה הזה ולנושא היותר רחב באירופה.

תודה לחבר הכנסת ליפמן. באמת אנחנו רוצים להודות לשגריר בלגיה שנענה לדיון דחוף, לבקשה מאוד דחופה, והגיע לכאן להשתתף איתנו ולראות איך אנחנו עוזרים ומונעים פגיעה.
נושא קשור, טיפה שונה. שגריר האיחוד האירופאי התנצל בפנינו כי נקבע לו סיור בצפון ולכן נבצר ממנו להשתתף, אך נמצא איתנו מרק גלאגר, ראש החטיבה המדינית במשלחת האיחוד האירופי, המצוי בתוצאות הבחירות שנערכו באיחוד האירופי. נבקש לקבל את התייחסותו לרעידת האדמה, כך אנחנו קוראים לזה, באירופה כתוצאה מהתחזקות הימין והקיצוניות באיחוד האירופי ולהשפעה הצפויה של תוצאות הבחירות על האנטישמים. בבקשה.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
תודה רבה לך. אני מתנצל על כך שהשגריר שלנו לא יכול היה להגיע, אבל, אני אמלא את מקומו.

ברצוני לחזור על דבריו של שגריר בלגיה. אני אולי בריטי, אבל למעשה, אני חי בבלגיה הרבה יותר זמן מכל מקום אחר שהייתי בו ואני עובד מטעם האיחוד האירופי כבר קרוב ל- 20 שנה. לכן, זה מזעזע לראות את הרצח בדם קר הזה בלב ליבה של בריסל, לא במקום שקט ומבודד וגם לא בזמן החשיכה, אלא באור יום בשבת אחר הצהרים, אכן הזעזוע הוא מאוד עמוק.

לפני שאדבר כאן על הבחירות, אומר כמה מילים לגבי פעילותו של האיחוד האירופי. אמנם, נושא האבטחה הוא לא באחריות האיחוד האירופי אלא באחריותן של המדינות עצמן, אבל האיחוד האירופי מגביר בהתמדה ובעקביות את עבודתו בנושא האנטישמיות, בדרך כלל דרך הסוכנות שלנו לזכויות היסוד, שגם מבצעים סקרים בנושא תחושות היהודים בכל הנוגע לאנטישמיות.

אני בטוח שאתם מודעים למחקר המדאיג שפורסם בשנה שעברה על ידי סוכנות זכויות היסוד של האיחוד האירופי, בסוגייה כיצד סוגיית האנטישמיות הגואה באירופה, נתפסת בעיני האנשים. זה לא היה רק מחקר, זה כלל גם המלצות למדינות האיחוד באירופה, לעודד קבלת יותר מידע באופן שיטתי, להקים יחידות שיטור מיוחדות למאבק באנטישמיות האינטרנטית, אנו מודאגים מאוד מהמסרים האנטישמיים המופצים כיום בכל מיני שיטות, זה כולל כמובן גם פשעי שנאה מכל סוג שהוא ברחבי אירופה. זה דבר, שאמשיך לפעול למענו גם בעתיד.

בתגובה לדבריו של ח"כ דב ליפמן, אנו מקיימים דיאלוג שנתי קבוע עם משרד החוץ, בנושא המאבק המשותף של האיחוד האירופי וישראל, בכל נושא פשעי השנאה, כולל אנטישמיות בתוך האיחוד האירופי. לדעתי, הדיאלוג בינינו היה די פורה.

לעניין הבחירות. תמיד זה קצת יותר קשה, להצביע אל נקודה מסויימת זמן קצר לאחר קיום הבחירות, אבל לדעתי כבר הגיעו הרבה מאוד תגובות מראשי המדינות שלנו והתמונה מראה מגמה מעורבת ברחבי אירופה. כמובן שתשומת לבנו מופנית לקיצוניים, שהתוצאות היו טובות, אבל אצל המתונים התוצאות היו מאוד טובות, כמו למשל איטליה או גרמניה, ששם האנשים קידמו תכניות רפורמה משמעותיות, מהזרם המרכזי והם הביאו תוצאות טובות מאוד בבחירות.

כמובן שאנו מודאגים. אני בריטי ובבריטניה המפלגה העצמאית ניצחה שם בבחירות. הנשיא הולנד, דיבר על המבוכה העומדת בפני צרפת, בעקבות ניצחון החזית הלאומית בבחירות. ראשי המדינות שלנו, יקיימו פגישה בבריסל, בפעם הראשונה לאחר הבחירות, על מנת לראות מה לעשות וכיצד לפעול בעתיד כדי לטפל בנושא.

אחד הנושאים היותר נפוצים בין אותם ראשי מדינות אשר הגיבו עד כה, הוא הצורך לטפל ברמה מאוד מעשית בסוגייה, כיצד האיחוד האירופי יכול לענות על חששות האנשים. כרגע, אנו בשיא האבטלה, עברנו תקופה של חמש שנים מאוד קשות מבחינה פיננסית וכלכלית ויכול להיות שהאיחוד האירופי צריך להתמקד בעיקר בתחומים האלו.

בשלב זה, נראה שלימין הקיצוני ואני מתכוון המאוד קיצוני, יקבל בין 50 ל- 60 מושבים בפרלמנט של 751 מושבים. זה לא מוריד ממשמעות התוצאות, זה דבר מאוד משמעותי. האנשים ניצלו את ההזדמנות, כדי לצאת במחאה כנגד ההגירה וכנגד נושאים שונים אחרים הנוגעים למיעוטים ואני חושב שזה משהו שאותם אנשים יפנו את תשומת ליבם למפגש ראשי המדינות היום בבריסל.

בדמוקרטיה, אנחנו לא יכולים להורות לאזרחים לבחור במה שאנחנו רוצים. אי אפשר לשנות את האנשים וזאת עובדה. האנשים אומרים את דברם, בין אם הם מפגינים, או שהם מוכנים לומר משהו או שזה באמת עניין של חינוך או הסביבה, או שאלה ההצהרות של הממשלות בכל מקום. עליך להבין, שכנראה יש משהו לא תקין שאנחנו לא יכולים לשנות. לפעמים אנחנו בישראל, תוהים כאשר אנו מאבדים שליטה או מפסידים בבחירות, באם אנחנו יכולים לשנות את האנשים. הרי זה לא יתכן שהצד השני יקבל הזדמנות להקים ממשלה חדשה.
אבל, אנחנו יודעים שהאנשים הם העם והם בוחרים את מה שנראה להם לנכון. יכול להיות שזה משהו שמגיע בזכות חוסר ההבנה של מה שקורה, היות ולעיתים אתה מבקר על בסיס אותן דעות של מישהו בעל זיקה למדינת ישראל, זה מופץ הלאה ומקבל פירוש של משהו שעלול להסית כנגד מדינת ישראל, דבר שגורם לבעיות רבות לאנשים עצמם בכל מקום, בין אם אתה בתוך גבולות בריטניה או בכל מקום אחר באירופה. משהו אינו כשורה, מאחר ויש עליות ומורדות בכל רחבי אירופה, מה שלפעמים גורם להרבה בעיות בעיקר לאירופה.

תודה. היועץ המדיני של הכנסת, בבקשה.

אם אפשר שתי מילים על מה שנאמר עד עכשיו ואחר כך אולי נפתח. התביעה בבריסל הכריזה על המקרה הזה כמעשה טרור. אני מציע פשרה מתחייבת, לקרוא לזה מעשה טרור על רקע אנטישמי, לא להפריד בין השניים. זה דבר חשוב מאוד להעלות. אדוני דיבר על העלייה של שנאת הזרים, של אנטישמיות, והמדדים שבינתיים לא מפחידים. אני חושב שבינתיים לא מפחידים. יש לנו בעיה וצריך להתייחס - - - הצעתם שניכם כצעד מונע להגביר את הביטחון, את האבטחה סביב גופים יהודיים וערנות של המשטרה ולהביא לדין. אלה התחבושות, אנחנו רוצים למנוע את הפציעה.
למנוע את הפציעה צריך להתחיל במשהו מאוד מאוד רוחבי, מאוד מאוד התחלי ובסיסי ואם יהיה לנו זמן נפתֵחַ. הנושאים האלה הם כבדי משקל ואני מציע לנסות להתחיל היום לדון במשהו שהוא לעתיד הרחוק, משום שפתרונות מהירים עכשיו, ברור מה הם, להגביר את האבטחה ולהגביר את הערנות, אבל לבנות עתיד שבו לאנטישמיות ולשנאת זרים, לאיסלמופוביה ולכל הדברים האלה, לא תהיה תקומה - - -

בחינוך.

אלה דברים שצריכים לעשות, ומילת הקסם, שבה נגע חבר הכנסת ריבלין, קוראים לזה חינוך. יש תקווה אחת, כי המרתון שצריך להיות פה הוא מרתון בלתי מסתיים. צריך להתחיל בו מתי שהוא, אבל יש בזה תקווה כי תמיד יהיה דור צעיר ואלה יהיו עוד 20 או 30 שנה קובעי המדיניות ואלה יהיו המחנכים. לכן צריך להתחיל בתהליך שהוא לא תחבושתי, לא מניעתי, אלא בא מלמטה ומטפל בבעיה בשורשים. תודה.

הייתי רוצה להעלות נקודה נוספת, בהמשך לדברים שנאמרו על ידי האורחים הנכבדים.
אני חושב שזה חשוב להעלות ולהביא לדיון, את הקשר שבין כיצד אפילו הנבחרים דנים בנושא ישראל לבין האנטישמיות. אנחנו לא יכולים להפריד בין שתי סוגיות אלו. בשום אופן אינני מטאטא את אל מתחת לשטיח נושאים שעלינו להתמודד איתם הן כעם והן כמדינה. אנחנו בהחלט נקטנו במהלך שנה זו, בצעדים מאוד קשים, בנסיון לפתור את הסכסוך עם הפלסטינים וסכסוכים באופן כללי.

כיום מתנהלים דיוני הסתה, דה לגיטימציה וביקורת נוקבת כלפי ישראל ואני חושב שהאנשים ברחבי העולם קושרים זאת באופן אוטומטי בין מדינת ישראל והיהודים בעולם. לדעתי הדבר הזה הוא כלי משחק בידי האלימות בכלל והאנטישמיות בפרט. אם ננתח את האירוע הספציפי הזה בבלגיה ותוצאות הבחירות באירופה, אני חושב שאנו לא יכולים להתעלם מהמציאות הזו. אני מקווה, שזה ישמש כמעין קריאת השקמה, במונחים של כיצד אנו דנים בכל הנושאים הנוגעים לישראל וסוגי ההסתה השונים, הטרמינולוגיות שאנו משתמשים והגישות שאנו נוקטים בכל הקשור לשנאה ולאלימות המופנית כלפי היהודים ברחבי העולם.

זו סוגייה שגם אותה רציתי להעלות.

תודה לחבר הכנסת ליפמן. אנחנו ממשיכים את הדיון. לפני שאנחנו ממשיכים, רק מבחינת הנתונים. כמו שאנחנו יודעים באיחוד האירופי, כבר חווינו את זה, היה לנו מכתב בנושא ברית מילה תחת חוק של זכויות הילד, אז באמת עכשיו, אני חושב שהקיצוניות עלתה, אנחנו יודעים מבחינת המספרים, אנחנו צריכים להיות כאן עם יד על הדופק, שלא יעשו מחטפים ואחרי זה קשה מאוד לשנות את התוצאות.
אני רוצה לעבור למנהל מחלקת אירופה במשרד החוץ, שמואל רבאל. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אדוני השגריר, נציג משלחת האיחוד האירופי. זה דיון מאוד מאוד חשוב שצריך להתקיים. משרד החוץ בוודאי, קודם כל בפן המיידי, אחרי הפיגוע בבריסל מרגע שנודע דבר הפיגוע השגריר מיהר לזירה, הוא היה שם עם ראש ממשלת בלגיה וראשי השלטון האחרים. העדיפות המיידית מבחינתנו הייתה כמובן לטפל בנושא זיהוי הגופות, העברתן לארץ, הקשר עם השלטונות בנושא החקירה הוא בעיצומו.

יש קצה חוט?

עדיין אנחנו לא יודעים, הדבר הוא כמובן בידי השלטונות הבלגים. אני רשמתי בפניי את דברי השגריר הבלגי, שהם עושים את כל המאמצים כדי למצוא את האחראים ולהביאם לדין. הנושא הזה הוא באחריות השלטונות ואנחנו בוודאי נמשיך להיות איתם בקשר בנושא הזה בצורה מאוד מאוד הדוקה.

נושא מאוד חשוב כמובן שגם טופל מיד לאחר מכן זה הנושא של הגברת האבטחה, גם סביב המוסדות היהודיים בבריסל, אבל גם במדינות אחרות ביבשת אירופה. הבעיה, כפי שצוין בהרחבה, שתי השגרירויות שלנו בקשר עם השלטונות בכל רחבי אירופה, כדי גם להגביר את האבטחה, אבל באמת לפעול כפי שצוין בטווח הארוך. חשוב מאוד שיהיו גינויים ברורים וכפי שצוין כבר על ידי היועץ המדיני לכנסת, שזו התקפה, פיגוע אנטישמי, שכוון נגד יהודים במוזיאון יהודי בליבה של בריסל. היו כבר גינויים, גם ראשי השלטון בבלגיה, מהמלך עצמו, מראש הממשלה, גם מראשי האיחוד האירופי, קתרין אשטון פרסמה הודעה. היו גם מספר מדינות אחרות ביבשת, צרפת למשל, שהיו הודעות מאוד ברורות, אבל ציפייתנו היא בהחלט שכל מנהיגי אירופה - - - הערב למשל הם מתכנסים לפסגה, ציפייתנו הברורה היא שהם יוציאו גינוי חד משמעי כנגד פגיעה אנטישמיות זו בליבה של אירופה.

הנושא של האווירה. צוין שיש אווירה בעייתית. אם אנחנו מדברים על בלגיה עצמה, כבר הרבה זמן, יש פה את מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ, מר גדעון בכר, יש סקרים שמצביעים על דאגה גבוהה אצל יהודי בלגיה מרמת האנטישמיות במדינה, מתחושת אי הביטחון שלהם בעצמם בבלגיה כבר תקופה ארוכה. אין ספק שיש אווירה ציבורית בעייתית. אנחנו ראינו למשל הפגנה שהתרחשה לפני שבועיים, עם דמות מאוד אנטישמית, דיודונה, שהתקיימה בבריסל, שבאמת היו שם סממנים פשיסטים מאוד מאוד חמורים. אנחנו יודעים שהשלטונות מטפלים בבעיה, אבל צריכים לטפל בבעיה בצורה הרבה יותר רחבה.

הבעיה קיימת גם במקומות אחרים, מכל מיני כיוונים באירופה, גם גורמי ימין קיצוני, גם גורמים איסלמיים קיצונים, גורמים רדיקליים מהשמאל. כמובן, כפי שצוין, גם בנוסף להסתה שקיימת במרחב הציבורי יש את הבעיה בשנים האחרונות שהיא גוברת של הסתה באינטרנט, ברשתות החברתיות. כדי להכניס את זה לפרופורציה וכדי להבהיר את חומרת הבעיה כולנו גם זוכרים בצער רב את הפיגוע שהיה בטולוז, במרץ 2012, בו נהרגו ארבעה יהודים בבית הספר 'אוצר התורה', מורה ושלושה ילדים קטנים שנורו מטווח קצר ביותר. גם בשבת האחרונה הייתה תקופה של יהודים באזור פריז, בקריטיי, היו אירועים בהונגריה בעלי סממנים אנטישמיים, ביוון, המפלגה הניאו נאצית 'השחר הזהוב' ששוב זכתה בתמיכה של כ-10% בבחירות לפרלמנט. גם היא קיימה הפגנות בעלי סממנים פשיסטים.

בהחלט יש אווירה מאוד מאוד בעייתית, לכן אנחנו הנחינו את השגרירויות שלנו באירופה, כבר העברנו הנחיה מאגף אירופה, מהמחלקה למאבק באנטישמיות, לפעול בצורה מאוד מאוד בסיסית. ציינתי את הגברת האבטחה, אבל צריכים לפעול לטווח הארוך, מול השלטונות, גורמי הביטחון, הגורמים המשפטיים במדינות, פרלמנטים, כולם צריכים לפעול ברמת השלטונות, אבל מעבר לזה חשובה מאוד הפעילות ברמה של החברה האזרחית.

חבר הכנסת ריבלין ציין את נושא החינוך. הנושא של החינוך צריך להיות מטופל, מוסדות הדת צריכים להתבטא בצורה מאוד ברורה וחייב להיות טיפול שורש. ראינו כבר שהיו הפגנות גם בפריז ביום ראשון, גם הייתה עצרת עם 3,000 איש בבריסל נגד המתקפה, הייתה גם הפגנה ברומא אתמול, אבל אני חושב שגם על רקע מה שקורה באירופה, החברה האזרחית צריכה להתגייס ולקום נגד התופעה הזו בצורה הכי הכי ברורה ובאמת לטפל בזה טיפול שורש כדי למגר אותה. תודה.

תודה למנהל מחלקת אירופה במשרד החוץ, שמואל רבאל.

אבקש להעביר את רשות הדיבור למר אלי נחום, חוקר אנטישמיות ועורך אתר הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות. בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה. אני רוצה להתייחס למשהו אחר. אנחנו מדברים על אירופה, הבעיה היא לא רק באירופה, אנחנו מדברים על תחושות ויש אירועים אנטישמיים, אנחנו עוקבים אחרי כל האירועים האנטישמיים בעולם, אני מדבר איתכם על מאות אירועים בחודש שאתם לא יודעים עליהם. אני לא יודע אם אתם יודעים, או זוכרים או שמעתם, ביום שישי דקרו יהודי בטוניס. זה מתרחש כל יום, בכמויות שהן בלתי נתפסות.
האירוע בטולוז והאירוע שקרה ביום שבת הוא אותו אירוע בדיוק, באותו מתווה בדיוק. אנחנו עוד לא יודעים מי זה היה, אנחנו מעריכים שאנחנו גם יודעים ובסוף נדע מי זה, זה אותו מתווה, זה בן אדם שהכין את עצמו והגיע מוכן. מי שלא שם לב לתמונות, הוא לא דרך את הנשק בכלל, הנשק היה דרוך כבר, הוא הגיע להרוג יהודים. זה אותו אירוע כמו בטולוז, ההבדל היחידי, דרך אגב, שאני חייב לציין, זה שאחרי טולוז הייתה מתקפה אנטישמית. פה כרגע אין כלום, יש שקט, דממה, כבר שלושה ימים שכל אירופה שקטה בנושא אירועים אנטישמיים, זה בניגוד למה שקרה בטולוז, ששם מיד אחרי זה היה פרץ של אירועים אנטישמיים. גם בארצות הברית - - -

הייתה חשיפה לאירוע הזה כמו שבטולוז?

הרבה פחות, גם הגינויים הם הרבה פחות, דרך אגב. הגינויים האירופיים ובכלל בכל העולם הם פחות, למעט בלגיה ששם באמת יש הלם. באירופה כולה יש גינוי שהוא חלש לעומת טולוז, כי בטולוז נרצחו ילדים. כנראה שזו הסיבה.

מה שקרה בארצות הברית לפני חודש בקנזס סיטי במיזורי, הבחור שהגיע לבניין של הקהילה היהודית ואחר כך הלך לבית אבות של יהודים ורצח. הוא במקרה לא רצח יהודים, כי הוא פשוט לא שאל אותם אם 'אתם יהודים?' הוא פשוט ירה באנשים שהיו שם בחוץ מתוך ידיעה שהם יהודים והרג אותם. זה קורה כל הזמן.

אנחנו מדברים על האינטרנט. מי שלא יודע, מכבי תל אביב זכתה בגביע אירופה לאלופות, למחרת 17,500 ציוצים אנטישמיים. 17,500 איש צייצו בטוויטר ציוצים אנטישמיים כנגד יהודים, לא כנגד מכבי תל אביב.
אז אירופה היא מיקרוקוסמוס של כל העולם, כל העולם כולו נגוע. אני מגזים קצת, כל העולם, בצפון מזרח אסיה, אין שם אנטישמיות, אבל כל העולם המערבי נגוע באנטישמיות, זאת הבעיה.

תודה על הסקירה.

מר ג'וש שוורץ, מזכ"ל וסמנכ"ל קשרי ממשל בסוכנות היהודית. בבקשה.

אפשר רק לשאול, הרי האנטישמיות לובשת צורה ופושטת צורה, האם האנטישמיות הזאת היום היא גם מכוונת כלפי מדינת ישראל, או המדיניות של מדינת ישראל? האם האנטישמיות היום היא תוצאה של קיומה של ישראל, או האם האנטישמיות היא בפני עצמה, לא שייכת לנושאים הפוליטיים? כי היום אנטישמיות היא גם מי שאוהד את ארצות הברית למשל, או לפחות זה היה לפני חמש-שש שנים. הדברים האלה מעורבים אחד בשני, אחד מוביל את השני ואחד מסובב את השני וזה דבר שהוא יוצר מערכות שאתה באמת בלי טיפול שורש לא יכול להתמודד איתם.

צריך לשים לב אבל למה שאמרת עכשיו, שהמדיניות של מדינת ישראל או ביקורת על מדיניותה של מדינת ישראל, איננה אנטישמיות.

בוודאי שלא.

אז שיהיה ברור. אנחנו לא מונעים מאנשים לבקר את מדינת ישראל - - -

יש מלחמות בעולם כולו ולא הורגים - - -

כן, אבל ביקורת על מדינת ישראל למשל, שהיא דה לגיטימציה של מדינת ישראל, שלילת הזכות של מדינת ישראל להתקיים או דברים כאלה, בוודאי שזאת אנטישמיות.

זה חלק מהעניין. תודה, חברים, אנחנו ניתן לג'וש שוורץ, בבקשה.

תודה רבה. אנחנו כמובן עוקבים אחרי הנעשה בכל הקהילות היהודיות באירופה. יש לנו שולחן משותף, של הממשלה והסוכנות, שמתעסק בהיערכות למצבי חירום וסיוע לקהילות יהודיות. המענה המרכזי של הסוכנות היהודית בשנים האחרונות בתחום הזה היא קרן שאנחנו הקמנו לסיוע ביטחוני לקהילות היהודיות, בעקבות הפיגוע בטולוז. הקרן הוקמה בתיאום עם משרד ראש הממשלה ועד עכשיו הענקנו 5,600,000 שקל ב-17 מדינות באירופה, כולל 560,000 שקל לקהילה היהודית בבלגיה בשנה האחרונה. מאז הפיגוע בטולוז הסוכנות חילקה סדר גודל של 15 מיליון שקל לאבטחת קהילות יהודיות בעולם. אנחנו חושבים שזו משימה חשובה מאוד. כמובן שהאחריות על אבטחת וביטחון הקהילות היהודיות הוא על המדינה שבה הקהילות נמצאות, אנחנו לא יכולים להיות אחראים על האזרחים במדינות האחרות, אבל יש לנו גם אחריות לסייע ויש המון מקומות בעולם שאין להם את האמצעים לבנות מצלמות ומיגון ולכן אנחנו הקמנו את הקרן בתיאום עם משרד ראש הממשלה,ו כפי שאמרתי 15 מיליון שקל חילקנו מאז טולוז. מחרתיים ייסע לבלגיה יושב ראש הסוכנות, נתן שרנסקי, וייפגש עם ראשי הקהילה ויבחן את האפשרות להעניק עוד סיוע לקהילה בעקבות הפיגוע.

תודה לג'וש שוורץ. אתם מתואמים עם משרד החוץ בכל הנושא של האבטחה.

חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת. אני חושב שזה חשוב לדון באנטישמיות הכללית שיש באירופה וגם בהתגברות של האנטישמיות וזה דבר באמת גרוע, זה דבר שצריך לדון בו ולטפל בו ולהוקיע אותו. אבל צריך להפריד בין אירוע שהוא טרור לבין אירוע שהוא אנטישמי, שזו תופעה - - - או שזה מקרה, זה לא תופעה. תופעות של אנטישמיות, אנחנו יודעים שצריך לטפל בכמה וכמה היבטים, והוועדה הזו דנה לא פעם, אבל טרור זה דבר אחר. בבלגיה זה קרה, במשמרת שלכם זה קרה, בתוך בלגיה, ולכן צריך מממשלת בלגיה באמת טיפול הרבה יותר נקודתי ורחב.

יש מחלוקת בכלל, בכל הנושא של קרימינולוגיה, כשקורה שוד, כשקורה אונס, כשקורים דברים כאלה, שמגנים, שכשמעלים את זה וכשמדברים על כך, לפעמים זה מביא לעוד תופעות. כפי שאתה אמרת, יכול להיות גם כן שיש תופעות אנטישמיות שמדברים עליהן ואנחנו לא פעם חלוקים איך צריך לטפל בתופעה של האנטישמיות. אבל לא הרי תופעות של אנטישמיות, שם יש ויכוח, לתופעה של טרור, של הרג, של רצח, שזה דבר שלא יכול לחזור ושם אין ספק, ודאי שצריך לומר את הדבר הזה. החומרה של התגובות לאירוע טרור, על הפעולות שצריך לעשות בעקבות טרור, הוא הרבה יותר חמור, מכיוון שגם כאלה, וצריך לדעת להתבטא בעדינות, שיש להם דעות כאלה ואחרות, להגיע לטרור זה דבר אחר לגמרי. לטרור להגיע זה מעשה קיצוני שחייב להיות מאחורי זה מצע, איזה רקע לזה. זה דבר שמתפתח. להגיע למצב של טרור, למצב כזה קיצוני, זה לא רק מעשים כאלה או רק אמונה, זה הרבה יותר עמוק.

חוץ ממה שאמר יושב ראש הכנסת לשעבר בנושא של חינוך ובנושא של אווירה, יש דברים שהם בסמכותה וביכולתה של כל מדינה וכל ממשלה לטפל בהם. אני לא יודע, אני לא עוקב אחרי התקשורת הבלגית, אבל דווקא בלגיה ידועה בקשר הטוב שיש גם לממשל, לכל סוגי הממשל, ביחד עם היהודים. לא משנה איזה ממשלה קמה, מה תוצאות הבחירות, לכל אורך השנים היא ידועה גם כמקום שהיהודים שם חיים טוב יחד עם שכניהם וגם עם הממשלה.
אבל כדוגמה אני יכול להביא תופעות שקורות בישראל והשאלה איך התקשורת בבלגיה, תגובות הממשלה, בעניין הזה. שני פלשתינאים נהרגו לפני זמן מה ויצא סרטון בעניין הזה. ממשלת ישראל, הצבא אמר דברים חד משמעיים בעניין הזה, שלא היה בכלל ירי במקום, הסרט הזה נערך. אין לי ספק שהמקרה הזה הוצג הרבה יותר חזק לאין שיעור מהתגובה הרשמית של צבא, שהוא הרבה יותר אמין, תגובה שלו היא הרבה יותר חזקה. בהחלט הרג של שניים, אם בתקשורת נותנים ביטוי להרג כזה ובלי התגובה המתאימה ואין התערבות של הממשלה הבלגית בתגובה, ואני אומר את זה על כל אירופה, איך מציגים דבר כזה ונותנים לתופעה כזאת ועוד תופעות להמשיך - - - אתה קצת אמרת, שאלת, אדוני, יושב ראש הכנסת לשעבר, האם מדובר על מדינת ישראל. לא, זו שאלה של מדינת ישראל, אבל ההתנהלות בתוך ישראל כלפי מגזרים כאלה ואחרים שמציגים בממשלה בלי שום תגובה תמונה מעוותת של צבא, של מדינה, כלפי אזרחים אחרים, זה יכול להביא לאנטישמיות. זה דבר שכן ביד ממשלה לעשות, כן בידה של מדינה לעשות, לקחת, אם יש תופעות כאלה ויש עיתונות ויש כלי תקשורת שמביאים תמונות כאלה בצורה רק מכיוון אחד ולא מביאים גם תגובה ולא מטפלים בדבר הזה, זו בהחלט גם סיבה שיכולה להביא, וזה כן בידי הממשלה ובאחריות של הממשלה.
וגם בגלל שקרה דבר כזה, כזו פעולת טרור קשה, זה שבצרפת זה קרה, אולי בגלל הילדים, וכאן זה רק שלושה וארבעה, זה לא דבר שצריך להמעיט בדבר החמור של אירוע כזה שקרה אצלכם.

תודה לחבר הכנסת מקלב.

חברים, בגלל שאנחנו צריכים לעמוד במסגרת הזמן וכבוד השגריר צריך לעזוב עוד כחמש דקות ליושב ראש הכנסת - - -

זה בסדר.

עדיין אנחנו צריכים לעמוד בזמנים ויש הרבה דוברים כך שלנסות לקצר.

הרב פנחס גולדשמידט, הרב הראשי של מוסקבה ונשיא ועידת הרבנים, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב ראש. אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו על ידי המלומדים, נציגי המשרדים למיניהם וגם על ידי הנציגים של האיחוד האירופאי. אני רוצה רק לומר כמה מילים, גם על התקפת הטרור שהייתה בשבת וגם על הבחירות שהיו ביום ראשון. השאלה הראשונה, למה לא הייתה שמירה במוזיאון היהודי שם. אני מבין שהמוזיאון הוא מוזיאון ממשלתי ולא של הקהילה היהודית, לכן לא הייתה שמירה במוזיאון, לכן גם המוזיאון היה פתוח בשבת. זה נושא ראשון.
נושא שני התוצאות של הבחירות, בעיקר בצרפת, שמדאיגות את העולם היהודי. אנחנו מבינים באירופה שיש כמיהה למנהיגות חזקה. בארצות שאין מנהיגות חזקה אנשים בוחרים במנהיג ובמנהיגה החזקה, ולכן אי אפשר להוציא מן האפשרות בעתיד הקרוב, או הקרוב פחות, שנשיא הרפובליקה הצרפתית תהיה גב' לה פן. זו בהחלט אפשרות מציאותית.

רק לפני עשר שנים היה מתבייש מישהו אם היו אומרים לו שהוא שייך למפלגה הזאת והיום היא מפלגה לגיטימית לגמרי.

נכון, היא נכנסה לתוך הקונצנזוס הפוליטי. אני רוצה גם להצביע על דברים שנאמרו. יש את האנטישמיות הגלויה, אבל יש גם את האנטישמיות הסמויה. כשאנחנו מדברים אנטישמיות סמויה אנחנו מדברים על אנטי ישראליות, על דה לגיטימציה של ישראל וגם המלחמה נגד ברית מילה ונגד השחיטה, נגד הדת היהודית. אנחנו נפגשנו לפני חודשיים עם נשיא הנציבות האירופאית, מר עמנואל ברוסו, שעומד לצאת, העלינו את כל הנושאים האלה וגם את נושא הביטחון של הקהילות היהודיות. בגלל שיש כאן תקשורת אני לא רוצה להיכנס מדי לפרטים, אבל אנחנו עמדנו על הארצות, היכן שאנחנו ראינו שאין מספיק ביטחון במוסדות הקהילות היהודיות בתוך אירופה. ואני אשמח אחרי סיום הישיבה הזאת לדבר עם נציגי הממשלה כאן, או נציגי האיחוד האירופאי, על הארצות שאנחנו דואגים להן.

אני רוצה שוב גם לומר, בנוגע למה שקורה במזרח אירופה, יש גם תופעה מדאיגה. יש בבולגריה את מפלגת יוביק שקיבלה בערך 20%, אבל יש גם חדשות טובות מאוקראינה, שהמנהיג הלאומני שהיה קשור לאנטישמים , יאבוש, קיבל פחות מ-1% בהצבעה לנשיאות.

אני שוב רוצה להודות ליושב ראש הוועדה ולכנסת עבור הוועדה הזאת ואני מברך את נציגי האיחוד האירופאי וגם כנסת ישראל וממשלת ישראל עבור פעילותם בנושא הזה.

תודה רבה לרב יצחק גולדשמידט, הרב הראשי של מוסקבה ונשיא ועידת הרבנים.

בבקשה, ניתן את רשות הדיבור לחבר הכנסת יוגב.

טוב, ברשות ראש הוועדה ושגריר בלגיה וכל הבאים מהשליחים של העם היהודי בתפוצות והאיחוד האירופאי וחברי הכנסת, אני רוצה לגעת בשלושה צדדים ולבקש שיהיה לנו אופק עשייה, המשך עשייה. הצד האחד הוא באמת הנתונים והמציאות והתודעה שהישיבה היא מאוד חשובה וגם ככה בעיתוי, שנבקש אולי ממשרד החוץ וממשרד ההסברה לדעת איך הם נערכים לכל אותם דברים שנאמרו פה, בהתייחס למדינות האיחוד האירופאי, מי שעלו כחדשים לשלטון, כדי לבסס הסברה שתקטין את הממדים הללו של האנטישמיות. אני חושב שאנחנו צריכים לבקש, אם הנעת את הדיון, ואני מאוד מעריך את זה, אז אנחנו צריכים לבקש שיסבירו לנו את הצד הזה. יש פה שני משרדים שעוסקים במלאכה.

הצד השני הוא באמת מה נעשה כדי להגן. יש פה צדדים של משרד החוץ, יש צדדים אולי של דיון פתוח, יש אולי צדדים של דיון סגור, אולי לוועדה בראשותו של רונן הופמן בוועדת החוץ. הצד השלישי, אני מנסה להיות קצר, הוא הצד של לעודד עלייה. בקשה שאני כבר הגשתי פה להנהלת הוועדה, דיון רב משרדי, איך נערכים בהיבט רב משרדי לעודד ולקלוט ולהסיר חסמים בפני הדברים הללו.

אלה הם שלושת הממדים שביקשתי להעלות ולהגיד תודה על הדיון החשוב.

תודה רבה לך, חבר הכנסת מוטי יוגב.

אני חושב, אדוני היושב ראש, שחשוב מאוד לציין, רונן נמצא פה, שמשלחת של הכנסת עצמה מול האיחוד האירופי והפרלמנט האירופאי במועצת אירופה קיימה דיונים בכל הדברים אשר הרב ציין אותם. אנחנו באנו ועמדנו והסברנו להם שחופש המצפון, חופש הדת, חופש הדיבור, לא מדברים פה על איזה שהוא דבר לא הומניסטי, אלא מדברים על יסודות של אמונה שקיימים לגבי ה - - - אני חושב שאנחנו הצלחנו להביא להחלטה מאוד מאוזנת ואמירה מפורשת שיש לכבד את ברית המילה ויש לכבד את השחיטה הכשרה, למרות ההתייחסויות ה - - -

תודה על ההערה לחבר הכנסת ריבלין. באמת נעשו כאן מאמצים ונסענו ואספנו חתימות ובאמת הדברים שלנו במועצת אירופה, יחד עם משרד החוץ, עשו עבודה. אנחנו ניתן לחבר הכנסת הופמן להציג את זה.

בבקשה, חבר הכנסת נסים זאב.

אדוני היושב ראש, הדיון הזה מאוד חשוב והתוצאה אמש של הבחירות של חברי הפרלמנט שנבחרו מטעם האיחוד האירופי מדברת בעד עצמה. זאת אומרת זה דעת קהל אירופי, של 25% כמעט שהם ימין קיצוני. יש לזה השלכות אנטישמיות באופן ישיר כלפי מדינת ישראל ולא נעטוף את זה אם זה נגד מדינת ישראל או נגד היהודים, כל אחד עם הפרשנויות שלו. יש פה שנאת ישראל ושנאת העם היהודי וזה לא משנה בכל מקום, בכל מדינה, וזה הולך ומתרחב. אני חושב שאנחנו צריכים לצאת מהשגרה שלנו של רק דיונים, אני חושב שהמשלחות של חברי הכנסת שיוצאים למדינות אירופה, ויותר בתכיפות, זה עושה את שלו.

אני אומר לך, אדוני היושב ראש, לפני שלוש שנים יצאנו במשלחת, כשפריז היה השיא של האנטישמיות, אולי לפני ארבע שנים. פגשנו אימאמים, פגשנו מוסלמים, אנשי דת, ונוצרים, וזה עשה את שלו והיה רוגע אחרי זה והתוצאות דיברו בעד עצמן. אנחנו עקבנו וראינו שהמפגשים האלה תורמים רבות, כי לפעמים כשאתה לא מכיר את היריב או את האויב, או שאתה חושב שהוא אויב שלך והוא בעצם לא אויב ואתה מדבר איתו, זה מוביל לדרך של הידברות ושפה משותפת.

אני רוצה לומר, יש כאלה שאולי חושבים שיש טרור ויש אנטישמיות. טרור זה תוצאה של אנטישמיות. זה יכול להיות טרור פרטי, זאת אומרת אדם מתוך יוזמה עצמית מחליט לקחת את הנשק, מתוך שנאה של יהודים, הוא עושה מעשה טרור, אבל המניעים שלו הם אנטישמיים וזו שנאה יוקדת שמחלחלת במשך שנים. לכן דווקא הדוגמה שאמר חבר הכנסת אורי מקלב, של שני הפלשתינאים, שאנחנו רואים כמעט בכל רשתות הטלוויזיה בעולם איך מציגים את זה, מי אכפת לו כמה הרג וטבח יש במדינות ערב יום יום, שמאות ילדים ונשים נרצחים, את העולם זה לא מעניין, מעניין אותו שני הפלשתינאים שהשתתפו בהפגנה, האם הייתה הצדקה לירי הזה או לא הייתה הצדקה ומי ירה וגם לא מקבלים את הגרסה של צה"ל. צריך להבין, אנחנו במערכה מאוד קשה ולכן אני חושב שחלק מהפתרונות זה מעבר להסברה, שאנחנו נחלץ חושים ונעשה מעשה ונצא לעולם להסברה נכונה. אנחנו לקויים בכל מה שקשור למערכת ההסברה.

תודה לחבר הכנסת זאב. אנחנו דיברנו על זה לא פעם, על הכשלים במערכת ההסברה, אבל לקראת סוף הדיון ישנם כמה רעיונות שאנחנו רוצים להעלות.

הרב אריה גולדברג, סמנכ"ל מרכז רבני אירופה, בבקשה.

תודה לך, אדוני היושב ראש, על הנושא החשוב. מרכז רבני אירופה, מקום מושבו בבריסל, אנחנו מטבע הדברים קרובים לחלל, אני רוצה להודות לשגריר הבלגי, גם על שיתוף הפעולה המצוין שהיה לנו בימים האחרונים, בממשלה הבלגית, עם השלטונות הבלגים בנושא, הן בפינוי הגופות, בזיהוי הגופות וגם הטסתם אתמול לארץ.

הסופר הנודע אלי ויזל לא מזמן כתב, אולי זה חשוב יותר מהכול, שלפני 70 שנה, כשהסתיימה השואה, הוא היה בטוח שאין יותר אנטישמים בעולם, ואם יש אנטישמים הם כנראה מתחבאים באיזה חורים ובסדקים. הוא לא האמין שאחרי 70 שנה האנטישמים רצים לבחירות באירופה. במילה אחת אפשר לומר שזה המצב. כמי שאמון על הרבה קהילות באירופה ואנחנו איתם הרבה בקשר, פגשתי אתמול את הרב של ליון, גרים שם למעלה מ-50,000 יהודים. שאלתי אותו, 'כבוד הרב, תגיד לי, אתה מרגיש איזה שהוא שינוי, איזה שהוא הבדל?' הוא אמר, 'אני אומר לך את האמת, אין לי בעיה לנסוע בלבוש הרבני שלי ברכבת מליון לפריז', זה שעתיים נסיעה ברכבת, 'אבל האווירה היא שונה, האווירה נהייתה עוינת'.

אנחנו מצפים שממשלת ישראל, כנסת ישראל, השלטונות בישראל, מעבר להסברה והגינוי וכל הדברים האלה, שהם דברים מאוד מאוד חשובים, אני יכול להגיד לכם מה הקהילות היהודיות היום מצפות. הביטחון הוא דבר חשוב ביותר, האבטחה חשובה ביותר, לצפות שתהיה אמירה ודרישה היום של ממשלת ישראל וכנסת ישראל לשלטונות באירופה, לאיחוד האירופאי, לממשלות באירופה, לחוקק חוק בנושא הזה. אנחנו נפגשנו יחד עם הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, לפני למעלה מחודשיים בבודפשט עם נשיא הונגריה, והוא אמר לנו בין השאר מה שהם מתכוננים לעשות, ואני מאוד מקווה שכך זה יהיה, לחוקק חוק שגם אמירה של אדם פרטי ברחוב, כשהוא יצעק ליהודי או יקלל אותו, הוא יועמד לדין. אנחנו מצפים ואנחנו קוראים היום לוועדה הנכבדה הזאת, שזה חשוב מאוד, לדרוש מממשלות באירופה ומהאיחוד האירופאי לחוקק חוק בנושא של אנטישמיות. תודה.

תודה לרב אריה גולדברג, מנכ"ל מרכז רבני אירופה. זה נרשם לפרוטוקול.

חבר הכנסת הופמן, בבקשה.

תודה רבה. אני מצטער שהגעתי מאוחר וחשוב לי לומר כמה דברים. אני שנה בכנסת, שנה וקצת, ובמשך השנה הזאת עולות כל הזמן סוגיות שנראות מאוד בוערות והכנסת או גופים מסוימים בתוך הכנסת מתכנסים לדיונים ואחר כך הדיונים האלה מתפזרים ובעצם אנחנו לא יוצאים עם תכנית עבודה.

אין follow up.

אין follow up. אני לא רוצה לומר לשמחתי, כי הסוגיה היא סוגיה קשה, אבל בכל הנוגע לעניין הזה, מאז שאני כאן וביתר שאת בחודשים האחרונים, אני חושב שבאמת מהיום הראשון, המאבק הזה שלנו הוא מאבק שנלקח מאוד מאוד ברצינות ואני רוצה לציין את זה. בשונה מתחומים אחרים המאבק הזה באמת נלקח מאוד ברצינות על ידי הגופים המקצועיים, השגריר עודד בן חור, שהוא היועץ המדיני לכנסת, בכל נסיעה שנסענו אליה אני וחבריי הוכנו כהלכה. אלה סוגיות שבסופו של דבר, כחברי כנסת חדשים, אנחנו לא כל כך הכרנו. באמת יש כאן התייחסות מאוד מאוד רצינית. המשלחת שהוביל חבר הכנסת ריבלין, ש - - -

אני הייתי הסגן שלך.

הנסיעה הזאת היא נסיעה שבה אני ממש נוכחתי איך אנחנו כחברי כנסת מצליחים לשנות מציאות, מציאות שקשורה להחלטות פרקטיות של לא רק גופים אירופאים בין לאומיים אלא גם השפעה על חברי פרלמנט שמשפיעים על הממשלות שלהם בתוך מדינתם וכן הלאה וכן הלאה.

אני חושב שאנחנו צריכים לשנס מותניים ולהגביר את המאמץ הזה. הוא מאמץ משולב, גם משרדי הממשלה, גם אנחנו כחברי כנסת, הוועדה שחבר הכנסת רזבוזוב עומד בראשה, הוועדה הזאת והוועדה שאני עומד בראשה, שהיא ועדת משנה בחוץ וביטחון ומדיניות חוץ. המאמץ הוא משולב ואני פשוט קורא לחבריי, חברי הכנסת, ומאוד מצטרף לדברים שאמר חבר הכנסת זאב, זה הזמן שאנחנו כחברי כנסת יכולים וצריכים לשנס מותניים ולהשפיע. זה אחד המאבקים החשובים ביותר.

תודה רבה לחבר הכנסת הופמן. וכאן דווקא הייתי רוצה לפנות לתקשורת שלנו פה בישראל. כל נסיעה שחבר כנסת טס ישר מופיעה בתקשורת, איך טסים, סוכנות נסיעות. באמת, מי שנמצא כאן מהתקשורת, לאן שזה יגיע, צריך להבין שלנסיעות האלה ישנה חשיבות רבה וכל משלחת כזאת משפיעה על הראייה של העולם בנושא האנטישמי ובנושא הישראלי. אז אני חושב שחשוב לציין, כי אני מרגיש שהח"כים נמנעים מלנסוע, הם אומרים 'מה? בסוף יכתבו עלינו שאנחנו טסים הרבה מדי', וחשוב לציין שזה חלק מהתפקיד והוא חלק מאוד מאוד חשוב. בלי החלק הזה אני חושב שיש כאן סכנה של המדינה.

הבעיה זה הקיזוזים אחר כך.

יש לא מעט בעיות, אבל באמת אחד הדברים זה הדבר הזה.

בבקשה, היועץ המדיני לכנסת.

מילה או שתיים. אני לא רוצה להיות כמו קאטו הזקן, אנחנו די מסתובבים סביב הבעיה וקוראים בשמות ומנסים להגדיר. זה חשוב וזה טוב, אבל צריך לרדת יותר לעומק כדי לצאת לאנשהו או להיכנס לאנשהו. עכשיו אני רגע יוצא החוצה, יש כאלה שאומרים שבעצם המטרה באירופה, שכבר איבדה את הנצרות שבה, אירופה כבר לא היבשת הנוצרית הישנה, אלא היא מאבדת את זה לטובת חילוניזציה, איסלמיזציה, כך שהאויב למעשה הם המהגרים, יש גם שמועות כאלה, המהגרים המוסלמים, וזו בעצם המטרה, זאת טמינת הראש בחול, משום שאנחנו באותה שורה. ראו מה שאמרתם, לגבי שחיטה כשרה, ברית מילה, חופש הדת, הצרת חופש הדת. אנחנו סובלים כי אנחנו לידם. אז זו קוצר ראייה.

אני חושב שצריך לעשות דבר מאוד פשוט. אני רוצה להציע הצעה, אדוני היושב ראש. אני יודע שיש שדולות למיניהן בכנסת וגם בארץ, אבל אני חושב שבמקום הזה צריך לקום פורום חשיבה מצומצם, אני לא רוצה לנקוב במספר, שיורכב מאנשים שמוכנים להירתם לנושא הזה, שלא רק ידון ולא רק יאסוף נתונים מכל המשרדים או מכל מאגרי המידע האפשריים על מה קורה באנטישמיות, איך היא מתפתחת. לא רק האנטישמיות, כל הנושאים שקשורים לאנטי דת בכלל. אני מדבר גם על איסלמופוביה ואנטי קלריקליזם בצד הנוצרי. ולעשות מזה תכנית פעולה מאוד קונקרטית, מאוד חשיבתית.
הגברת הגנה זה דבר חשוב מאוד, אבל בהפוך על הפוך יגיע מצב, עם התגברות חס וחלילה של אנטישמיות, שבסוף כל אזור יהודי או כל מוסד יהודי יהפוך למבצר וזה יהפוך לדבר שמחבל ברעיון. כך למשל הרעיון הזה של החקיקה, בחקיקה לעגן את זה שמי שאומר משהו נגד יהודי. אל"ף, זה לא ישים, בי"ת, בהפוך על הפוך, תסלחו לי שאני ככה מנסה להשבית את הרעיון, הוא יביא רק להגברת האנטישמיות, משום שיש כאלה שרק מחפשים דלק כזה. אנחנו מגיבים בצורה שמשחקת לידיים שלהם. צריך להיות חכם. נכון, אמירה נחרצת של ממשלת ישראל, להגביר מודעות של מדינות אחרות, להגביר מודעות למעשים, נכון, אבל לא במעשים שאחר כך אפשר להתחרט עליהם משום שיוכחו כלא אפקטיביים.
אז אני מציע, אם אפשר, אבל מעכשיו לעכשיו, להקים ועדה, אלא מה? זו ועדה שתמשיך תמיד והיא תעבור מכנסת לכנסת והיא לא תלוית חבר כנסת כזה או אחר שגמר את התפקיד ואז אין מי שימלא אותו.

תודה ליועץ המדיני של הכנסת, עודד בן חור. אנחנו אכן דיברנו על הנושא ואנחנו באמת שנה בכנסת, כמו שחבר הכנסת הופמן, ואנחנו מקיימים דיון אחר דיון בנושא האנטישמיות, אבל יש באמת הרבה דיבורים ופחות מעשים. יש נכונות, אבל לא רואים באמת עשייה בנושא, כך שאני חושב שאנחנו ממליצים ואנחנו כמובן גם נעשה את זה, להקמת ועדה משותפת, ועדת משנה של חוץ וביטחון, שעומד בראש רונן הופמן, וועדת העלייה והקליטה והתפוצות. שיהיה פורום מצומצם, כי אנחנו לא רוצים באמת דיונים גדולים מדי, ניקח שלושה חברי ועדה מכל ועדה ושהוועדה הזו תתכנס, אנחנו נחליט על התקופה, והדיונים יהיו דיונים שוטפים בנושא. אנחנו מדברים על אנטישמיות והנושא הזה , כמו שאמרתי, זה גל שהולך ושוטף אותנו, זה יכול להפוך לצונמי, וכמו שדיברנו עם נציג משרד החוץ גדעון בכר, בנושא של אנטישמיות ברשת, יש באמת הרבה אספקטים שאנחנו צריכים להתייחס, אבל זה צריך להיות מסודר. יש דברים שהם ישימים, יש דברים שהם פחות ישימים, יש דברים שהם רגישים מאוד, כך שאני חושב שבוועדה הזאת אנחנו נוכל לעשות את הדברים, לדון עליהם ובאמת שיהיו להם תוצאות והשלכות וכמובן זאת גם תהיה פעם ראשונה אמירה של המדינה שלנו בנושא הזה, שאנחנו באמת עושים משהו, כי באמת היו יותר מדי דיבורים ואפס מעשים, כמעט אפס, אני לא רוצה להגיד, באמת ניסו לעשות הרבה דברים, אבל איכשהו זה מתפזר. אז אנחנו באמת מתכוונים לאחד וללכד את כולם.
עכשיו אני אתן את רשות הדיבור לחבר הכנסת אילטוב, בבקשה.

תודה, כבוד היושב ראש, קודם כל על עצם היוזמה ועל הדיון. אני חושב שמה שקורה באירופה זה מפגש של שני דברים עיקריים, אחד זה האנטישמיות ההיסטורית, שנאת היהודים ההיסטורית, והשנייה זה אנטי ישראליות שנובעת משנאת ישראל וכל מה שקשור בזה. הדבר הזה פשוט נפגש היום באירופה וזה בא לידי ביטוי בפעולות הטרור האחרונות שאנחנו ראינו, אם זה בטולוז, אם זה בבולגריה ואם זה בבלגיה.

קודם כל כמובן אני מצטרף לרוב הדברים שנאמרו פה, אבל מה שחשוב לראות היום, שיש אלפי לוחמים שקוראים לעצמם לוחמי חופש בארגוני טרור בסוריה ובכל רחבי העולם שמגיעים דווקא מאירופה. רק בצרפת מספר הלוחמים האלה, כפי שידוע לשלטונות צרפת, נאמדים ב-900 לוחמים כאלה. אני מעריך שאם אנחנו נבחן את כל יבשת אירופה אז אנחנו נגיע באמת לכמה אלפי לוחמים. הדבר הזה הוא בלתי אפשרי, כמובן אם אין תשתית שאוספת ומארגנת ושולחת אותם. כלומר הדבר הזה הוא דבר מסוכן, הוא לא מסוכן רק ליהודים, כי אחרי היהודים אנחנו יודעים מה קורה, מתחילים לחסל גם את האחרים. אלפי הלוחמים האלה זה בעצם תשתית טרור מאוד רחבה בכל יבשת אירופה ואני חושב ששלטונות אירופה צריכים לתת על זה את הדעת וצריכים להתחיל לטפל בזה כבר היום, לפני שזה יתחיל להיות אירופה ולפני שרחובות אירופה יהפכו למטרה של אותם ארגוני הטרור שבעצם גם אוספים את הכספים שלהם באירופה וגם התשתיות שלהם נמצאות שם.

אני חושב שהפעילות פה צריכה להיות הרבה יותר אינטנסיבית מאשר שאנחנו רואים אותה. אנחנו לא מרגישים את הפעילות של מנגנוני הביטחון האירופאים בכל כיוון שלא נסתכל. כששאלנו את הצרפתים האם הם יודעים מה לעשות עם אותם האזרחים, הם אמרו לנו 'הם אזרחי צרפת, אבל הם לא צרפתים'. יש משמעות לאמירה הזאת. הם טרוריסטים. שלטונות צרפת לא יודעים מה לעשות איתם. ברמה החוקתית אין להם פתרונות לסוגיה הזאת. אני מעריך שרוב מדינות אירופה לא יידעו להתמודד עם זה כשזה יגיע אליהם, וזה יגיע, וזו תופעה שמתרחבת ואין שליטה על הדבר הזה. אני חושב שהדבר הזה בסופו של דבר יכול לסכן לא רק את היהודים באירופה אלא את כל אזרחי אירופה.

אין ספק שגם שם אנחנו נמצאים בחזית ואין ספק שהלהבות שמדליקים אותן נגד ישראל היום כמדינת העם היהודי והשנאה שהופכת את השנאה הזאת כלפי היהודים באירופה רק מתרחבת ואנחנו, חובתנו להעלות את הזרקור הזה לאירופה פנימה ולא רק מאירופה החוצה. מדינות אירופאיות רבות מממנות פעילות נגד ישראל היום, דרך ארגונים כאלה ואחרים, במימון מאוד רחב של פעילות של אותם ארגונים כולל רדיפה של חיילי צה"ל, איסוף נתונים לגבי חיילי צה"ל, הגשת תביעות נגד קצינים וחיילי צה"ל במוסדות הבינלאומיים. הם פשוט מנסים לפגוע בפעילות המדינה, בהגנתה, וחשוב שאותם ארגונים שמממנים את אותה פעילות יממנו את הפעילות על זכויות אדם גם אצל השכנים שלנו וגם אירופה בפנים, כדי באמת לראות מה קורה בחצר האחורית של אירופה ולא רק בחצר האחורית של מדינת ישראל.

תודה רבה לחבר הכנסת אילטוב.

חברים, מכיוון שאנחנו צריכים ממש עוד מעט לסיים, יש לנו ישיבה רבת משתתפים ב-11:30 כאן והשגריר צריך לעזוב ליושב ראש הכנסת, אני רוצה לתת לקרול נוריאל, הליגה נגד השמצה, ממש במשפט אחד.

תודה רבה, מכובדיי. אני רוצה לומר משהו שקודם כל יהיה פה בפרוטוקול. בישיבה הזאת אני חושבת שאי אפשר להימנע מזה, להזכיר נתון מסקר שאנחנו ערכנו לפני כשבועיים ב-102 מדינות בעולם ואני בטוחה שאנחנו נעלה את זה בישיבה מיוחדת לכבוד הצגת הסקר, אבל נתון אחד שבישיבה הזאת אי אפשר להימנע ממנו, וכבוד השגריר, באמת, זה עניין של מערב אירופה, מערב אירופה זכתה כאן לנתון מאוד מדאיג, 24% שאוחזים בעמדות אנטישמיות. למרבה הצער בלגיה זכתה בנתון שאפילו יותר גבוה מהממוצע הזה, זה 27%. זה אומר אחד לשלושה בלגים מחזיק בעמדות אנטישמיות.

כאן אני חושבת שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך הקרקע רוחשת וגועשת ואנחנו לא מטפלים בזה מספיק. איפה אנחנו צריכים לשנות. אני מצטרפת כמובן לעניין החינוך של חבר הכנסת ריבלין, כמובן זה חשוב ביותר, ואני גם רוצה להעלות כאן שאלה שהיא שאלה למחשבה ולדיון עתידי. אנחנו רואים את התוצאות של הבחירות באירופה והן כמובן לא מפתיעות, זאת אומרת הן לא הפתיעו כאן אף אחד, אבל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם זה גם ישתקף בבחירות המקומיות, בבחירות של המדינות הלאומיות, וצריכים לראות איך אנחנו פותרים את זה, גם ברמה המדינתית, אבל גם ברמה של האיחוד האירופי. תודה רבה.

תודה רבה.

אנחנו ניפרד מכבוד השגריר, הוא צריך לעזוב, אנחנו נמשיך את הדיון עוד כמה דקות, יש עוד כמה דוברים. תודה רבה, אדוני השגריר.

ברצוני להודות לכם על הפגנת הפתיחות ואני רשמתי לפני את כל הדברים שהעליתם, אני חושב שעלינו לשקף את כל מה שאנו יכולים לעשות. החלק שלי, כשגריר בלגיה בישראל, העדיפות הגבוהה ביותר היא לגרום לאנשים להגיע לכאן כדי לגלות את ישראל ואיך היא במציאות. אנו נקים מועדוני ישראל-בלגיה לעסקים, יש עוד הרבה דברים בתחום התרבות, כך שלדעתי זה משהו שאנו יכולים לבצע.
לגבי יתר הדברים, אני יכול להבטיח לכם, שהרשויות שלי נחושים לחלוטין לפעול כנגד האנטישמיות. אנו נארח את נשיאי איחוד מועצת אירופה בשנת 2015 וזה נושא הנמצא בראש סדרי העדיפויות, גם בבלגיה עצמה. לפני מספר שבועות ערכנו בבריסל כנס בנושא "רצח עם" ותכנית המעקב של הכנס הזה, הוא לפעול כנגד השנאה וביטוי השנאה.

אנו בהחלט מוכנים לדון עמכם בנושא זה, עם כל מי שרוצה בכך, אז בואו ונפעל ביחד. אני חושב שזה הדבר היחיד שאני יכול לעשות.

תודה רבה על שהזמנתם אותי לכאן.

תודה לך.

חברים, אנחנו נמשיך. דניאל שטיינמץ, נציג צעירי עולי בלגיה בישראל, בבקשה, במשפט.

שלום, כבוד יושב ראש הוועדה, כבוד חברי הכנסת, כבוד שגריר בלגיה בישראל, מכובדיי כולם. זאת זכות מבחינתי לשבת פה כחלק מוועדת העלייה והקליטה, שהיום עוסקת בפיגוע הטרור בבלגיה. אני עומד פה כנציג עמותת 'אח גדול' שמטרתה העיקרית היא עזרה לחיילים בודדים במהלך השירות הצבאי ואחריו. אני גם פה כנציג עמותת צעירי בלגיה בישראל.

לפני שבוע וחצי נסעתי לכמה ימים לבלגיה, כדי לשוחח עם צעירים ולעודד אותם לעשות עלייה. במהלך השיחות שהיו לי איתם דיברנו על האנטישמיות הגואה בבלגיה ובאירופה כולה, טענתי לאותם צעירים על סמך מחקר שנערך בשנה שעברה באוניברסיטת בריסל שהאנטישמיות גוברת בכל שנה ביחד עם הגידול הדמוגרפי של ערביי אירופה. טענותיי העיקריות היו שזה רק שאלה של זמן עד שהאנטישמיות תעבור מדיבורים למעשים.

סתם סיפור קצר. בשבת שעברה תקפו אותי מילולית בבלגיה ולצערנו הרב זה קרה בשבת האחרונה אחרי צהריים, בבלגיה ובצרפת. ולפי דעתי הדרך היחידה שלנו להילחם באנטישמיות היא בעידוד עלייה, מה שחבר הכנסת מוטי יוגב אמר, ואין נציג של הסוכנות בבלגיה.

תגיד לי, כמה מהקהילה הם ילידי בלגיה מספר דורות, וכמה הם אנשים שהגיעו ממחוזות אחרים באירופה רבתי או מאסיה, מה שהיה ברית המועצות? כמה יהודים הם בלגים?

לפני השואה נהרגו - - -

עזוב נהרגו, היום יש לך 50,000 - - -

יהודים בבלגיה, 20 באנטוורפן ו-30 בבריסל.

כמה מהם נולדו בבלגיה, דור שלישי, רביעי, וכמה מהם הגיעו לבלגיה?

אני לא חושב שיש לו את הנתונים האלה.

אין לך את הנתונים האלה?

תודה, דניאל. הנקודה הובהרה.

גדעון בכר, נציג משרד החוץ, בבקשה, גם משפט.

כן, אני אגיד כמה דברים ממש בקיצור. כבוד היושב ראש, אני קודם כל מברך אותך על דיון נוסף וחשוב בעניין הזה וחשוב שהזמנת את הנציגים של המדינות האירופאיות. אני רוצה להגיד שמבחינתנו יש קו ישיר בין הרצח בטולוז לבין מה שקרה בבריסל. הקו הישיר הזה זה הרקע או העלייה באנטישמיות בזה שהיום זה כבר נהיה לגיטימי להביע דעות אנטישמיות באירופה. לפני שלושה שבועות היה אמור להתרחש בבריסל כנס אנטישמי כלל אירופאי, למזלנו הרשויות בבריסל מנעו את זה, אבל אנחנו רואים איך גם בבריסל, בבלגיה, האנטישמיות מתחזקת.

יש לי פה את הדוח של ה-fundamental rights agency , הסוכנות לזכויות אדם. דנו בו בפגישות הקודמות פה. ביחס לבלגיה, שקיבלה את המקום השני אחרי הונגריה, אז 54% מיהודי בלגיה הביעו חשש שהם ייפלו קורבן לתקרית אנטישמיות גופנית אלימה בשנה הקרובה. 54%. 64% אמרו שהם מפחדים ליפול קורבן לתקרית מילולית בשנה הקרובה, 31% בבלגיה אמרו שהם חוו תקרית אנטישמית בשנה האחרונה. אלה דברים שמחזירים אותנו לאירוע בבריסל.
אנחנו כל הזמן בדיאלוג עם האיחוד האירופאי, נמצא פה מר גלאגר, אנחנו חברים טובים, אנחנו מדברים הרבה מאוד על הנושאים האלה ועם מדינות אירופאיות רבות. אנחנו באופן מאוד ברור מעלים מולם את הציפיות שלנו. הציפיות שלנו הן עבודה ארוכת טווח בנושא של חקיקה, בנושא של אכיפה, בנושא של חינוך, בנושא של שמירת חופש הפולחן היהודי באירופה. כבר היום שמונה מדינות באירופה אוסרות, לדוגמה, שחיטה כשרה. הציפייה אחרי האירוע בטולוז הייתה שיתרחש גל אנטישמי, אני מקווה מאוד שלא נראה התפרצות אנטישמית גם היום אחרי מה שקרה ואנחנו מקווים שהרשויות באירופה, וכפי שאמר עמיתי סמי, אנחנו פועלים בכיוון, יפעלו להגברת האבטחה.

אבל האבטחה היא לא הפתרון הראשון והיא גם לא הפתרון האחרון. אנחנו לא רוצים שהקהילות היהודיות באירופה יחזרו לגטו בחזרה, אי אפשר לעשות את זה, אי אפשר שכל בית כנסת וכל מוסד יהודי יהיה מאחורי גדרות, מצלמות וכדומה. אנחנו רוצים שהיהודים אזרחי אירופה יחיו בשלום כמו כל אזרח אחר ויוכלו להגיע לכל מקום באירופה, לכל מקום בבריסל ולכל מקום באנטוורפן בצורה גלויה, כיהודים.

תודה רבה, גדעון בכר, נציג משרד החוץ.

חבר הכנסת אוחיון, בבקשה.

חבל שלא שמעתי את כל הדברים שעודד בן חור אמר אבל בוודאי מה ששמעתי בסוף, אני חולק עליו לחלוטין ואני מצטרף למה שמר בכר אמר בקטע הזה. אני חושב שהמאבק שלנו צריך להיות גם מול חברי הפרלמנט באירופה בכל מה שנוגע לחקיקה ואכיפה, כי חקיקה ואכיפה תלווה גם את הסוגיה של המודעות. זלזול, לכל מה שמתנהל היום ומה שמתייחס היום לכל המושגים האנטישמיים, גם בארץ, לצערי, אדוני היושב ראש.

אני פעם סיפרתי שעשיתי כנס על המאבק באנטישמיות והופתעתי לשמוע שקצינת חינוך, שבדרך כלל לכנסים דומים מזמינה גם קצינות חינוך ואחרים, אמרה לי באופן טבעי לחלוטין, טבעי במרכאות, 'אלה נושאים שאינם נוגעים לנו כאן במדינת ישראל, אלה נושאים שנוגעים למה שקורה בחוץ לארץ'. זה עצוב ומכאיב, והם לא באו לכינוס. זה בוודאי גם מקרין על כל הפעילות שלנו בחוץ לארץ.

חייבים באמת לחזק את המודעות וגם את החקיקה וגם את האכיפה, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. זלזול במושגים, כשאנחנו היום באים ומסתתרים מאחורי חופש הביטוי, לבוא ולהגיד כל מיני, 'נו, זו דעה קדומה', כל טיפוח של דעה קדומה בסופו של דבר יביא לדה לגיטימציה ומדה לגיטימציה, יודעים מהמשטר הנאצי , קל מאוד אחר כך להגיע לאפליה ולשעיר לעזאזל. התהליכים הללו ידועים לנו ולכן אנחנו צריכים עוד היום, בקטע הזה של אכיפה, כן לעבוד.

אני בכל אופן בשדולה של המאבק באנטישמיות בעניין הזה עושה מאמצים רבים כדי להיפגש עם חברי פרלמנט ואני מתכונן להרחיב את הפעילות הזאת עם חברי פרלמנט ועם ידידינו, כמובן עם רזבוזוב וחיליק בר ואחרים. אני מאמין שבפעולה באמת יחד עם חברי פרלמנט באירופה ובכל מקום בעולם, שתוביל לחקיקה ולאכיפה, היא תוביל בדרך גם למודעות. הלוא אי אפשר לחוקק בלי להסביר במה המדובר ומה הן הסכנות וכו'.

אני חושב שמפה צריכה גם לצאת החלטה. אם יוצאת החלטה, אם ועדה תקום, המטרה היא לחזק את כל מכלול הפעילות, שהיא תכלול חקיקה, אכיפה וגם הסברה, ולכן אני מצאתי לנכון כאן להגיב על הדברים של עודד בן חור, שהופתעתי שהוא אומר שאין לזה תוצאות חיוביות. אני יכול להבין שאולי מערך התגוננות הוא לא טוב, כמו ה-JDL בשעתו בניו יורק. אני לא יודע, אפשר להתווכח אם ה-JDL הועיל או לא הועיל בקטע הזה, אני בוודאי חושב שבשעתו זה חיזק קצת את הביטחון של אותם יהודים, אבל לא אכנס לעניין הזה של התגוננות, אבל כלים. רבותיי, ישנם בני נוער רבים בקמפוסים, בכל מיני מקומות שאין להם כלים להתמודד, כדי להסביר והסוגיה הזאת של אנטישמיות במסווה של אנטי ישראליות היא ידועה, היא נחקרה. פרופ' דינה פורת, ג'רלד סטיינברג, בעניין הזה הכול שקוף, ברור, שיש היום אנטישמיות במסווה של אנטי ישראליות. אין לי שום דבר - - -

דיברנו על זה רבות.

חבר הכנסת אוחיון, אנחנו פשוט נאלצים לסיים. יש לנו ב-11:30 דיון גדול. אני רוצה לתת בבקשה את רשות הדיבור ממש בקצרה לד"ר חיים פיארברג ממכון לחקר אנטישמיות באוניברסיטת תל אביב.

תודה רבה לך, כבוד היושב ראש, חברי הכנסת. מאחר שכמעט הכול נאמר אני אוסיף מספר דברים קצרים. האחד, מבחינת אלימות. האלימות והאנטישמיות בכלל עוברת שינוי בשנים האחרונות ממה שהיה אלימות מסורתית כנגד בתי קברות, חילול בתי קברות וכדומה, לפגיעה בבני אדם. בלגיה מובילה בשיא עולמי, לצערי, בשנת 2013, בשיעור הפגיעה בבני אדם. 10 מתוך 11 מקרים אלימים שאנחנו פרסמנו בדוח האנטישמיות באפריל בבלגיה כוונו כנגד בני אדם ורק אחד היה חילול. חבל שהשגריר הבלגי לא שומע זאת.

עוד שני דברים שמכוונים לנציבות האיחוד האירופאי. האחד, תחזירו בבקשה את הגדרת האנטישמיות לאתר שלכם. זה לא ייתכן שהוצאתם אותה משם, כי ההגדרה הזאת הגדירה בדיוק מה היא אנטישמיות, מה היא אנטי ישראליות, מתי אנטי ישראליות היא אנטישמיות, והתירוץ שהסקר מחפה על זה הוא תירוץ לא מספיק. זה היה כלי שאפשר לכוחות אכיפת חוק לפעול ולזהות מה היא אנטישמיות.

דבר נוסף, אדוני היושב ראש, גם מתייחס לאיחוד האירופאי, זה נושא של חקיקה נגד אנטישמיות. כיום אין. העבודה, ב-2009 כמדומני, בנושא של זכויות אדם ומלחמה בגזענות, עדיין לא זזה ומדינות באירופה לא מחוקקות את החוקים כפי שהנציבות דרשה מהם וכפי שהפרלמנט האירופאי דרש מהם. זה דבר שצריך לקדם.

ודבר אחרון, מדינות אירופה צריכות להסתכל פנימה. האנ.פה.דה, המפלגה הניאו נאצית הגרמנית, מופיעה בפרלמנט האירופאי בגלל שחופש הדיבור וחופש ההצבעה הושם לפני נושא הגזענות, לפני נושא האנטישמיות, ואכן בית המשפט היום בגרמניה הסיר את החסם בפני בחירות. זה מצב בלתי אפשרי, צריך להילחם גם באמצעי חקיקה. תודה רבה לאדוני.

תודה רבה.

חברים, אנחנו מסיימים את הדיון הזה, דיון מאוד חשוב. אני רוצה להודות גם לשגריר בלגיה שהיה כאן, גם למר גלאגר, ראש החטיבה המדינית במשלחת האיחוד האירופי, על כך שהגיעו.

אנחנו צריכים להמשיך להילחם ובאמת פחות לדבר ופחות דיונים של דיבורים, אלא יותר דיונים של מעשים. אני וחברי, חבר הכנסת הופמן, נפנה לוועדת הכנסת להקמת הפורום, להקמת הוועדה המשותפת, בשביל שזה יפעל באופן שוטף ובאמת נראה מכך תוצאות.

חברים, תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>