PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
17/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 200>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ט בסיון התשע"ד (17 ביוני 2014), שעה 12:00

<הצעת חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי

אלעזר שטרן
משה זלמן פייגלין
רות קלדרון

>
משה אשר - מנהל רשות המיסים, משרד האוצר

זאב פורת - סמנכ"ל בכיר אכיפת הגבייה, רשות המיסים, משרד האוצר

שאול כהן - ממונה אכיפת הגבייה ברשות המיסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - מנהל מחלקה בכיר ברשות המיסים, משרד האוצר

ספי זינגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ראובן שורני - קמ"ט תורה והנחיה, המשרד לביטחון פנים

חנן אהרון - סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה

אריה כהן - סמנכ"ל אכיפה וגבייה, רשות האכיפה והגביה

ארז אלחנן - מנהלת מדור עיקולים, רשות האכיפה והגביה

עופר מנירב - יו"ר ועדת רשות המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

עדי גרינבאום - יועצת משפטית, לשכת רואי החשבון בישראל

איתן צחור - יועץ משפטי, לשכת חשבונאים ויועצי מס מוסמכים בישראל

רות פרמינגר - נציגה לענייני נכים, ארגון נפגעי פעולות איבה

רן ארצי - יו"ר ועדת מיסים מרכזית, לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים

יצחק אבוהב- שביט - מזכיר ועדת מיסים המרכזית, לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים

רותי רוזנטל - פעילה המשמר החברתי

אלעזר שטרן

דורית ואג

רמי בן שמעון
<הצעת חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2013>

שלום. אנחנו נעסוק היום בהצעת החוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014. מישהו מטעם משרד המשפטים רוצה להגיד לנו משהו?

אני אגיד. הגענו לחלק בהצעת החוק שעוסק בתיקון סעיף 194, אבחנה בין סמכויות עיקול ותפיסה ועיכוב יציאה מהארץ בסעד זמני. הייתה מחלוקת בדיון הקודם לגבי הנוסח של הסעיף ואנחנו הגענו לנוסח מוסכם בעניין הזה.
לגבי סמכות התפיסה, החלטנו להעביר את הנסיבות שבהן הסמכות הזאת תופעל. אני מצטט: " אם נוכח כי קיים חשש סביר שהמס לא ייגבה וכי אין די בעיקול כדי להבטיח את גבייתו" בית המשפט יוכל להורות על תפיסת הרכוש.

כשנכה רוצה למכור את הרכב, מה הוא צריך לעשות? מה הוא צריך לעשות כשהוא רוצה להעלים את הרכב שלו? הוא רוצה למכור אותו.

אני מזכיר שאנחנו מדברים על סמכות תפיסה וזה הכול באישור בית משפט.

אני לא רוצה לתת לכם לתפוס רכב של נכה.

אבל בסעיף 93 כתוב שלא מדובר ברכב הרשום במשרד התחבורה כשייך לנכה.

החרגנו נכה.

החריגו נכים.

זה סעיף אחר, אנחנו בעיקול - - -

לא משנה, גם בסעיף הזה צריך להחריג נכים.

זה לא מתייחס, זה עניין כללי. זו הסדרה כללית של הנושא.

הוא לא יכול למכור אותו, הוא לא יכול להעלים את הרכב. הוא צריך ללכת, קודם כל, למשרדי המס שיעשו לו הערכה כמה מס הוא חייב, אחרי שהוא משלם את זה, אז אפשר למכור את הרכב.

ואז העיקול יספיק - - -

כן, לא יצטרכו לתפוס.

לגבי עיכוב יציאה מהארץ, הוחלט להתנות את זה בתכליות מפורשות. להעביר את התכליות שבהן זה יתבצע. תכלית אחת: כשעיכוב היציאה מהארץ נדרש לגביית מס בנסיבות מיוחדות לפי סעיף 119א: "אם שוכנע בית המשפט כי היציאה מהארץ עלולה לסכל גבייה כאמור וכי לא ניתן להטיל ערובה מתאימה להבטחתה קיומה;". זאת אומרת, מוצא אחרון, ערובה לא מתאימה - - -

האם עיצום כספי שהוטל על אדם זה נכנס לתוך הדברים האלה?

אנחנו בסעיף 194 עכשיו, לא בסעיפים של - - -

אני לא מבין. אתה אומר לי: 194, 193. זה לא אומר לי כלום.

הוא שאל שאלה עקרונית.

השאלה שלי היא עקרונית: האם זה גם עובד על עיצומים כספיים.

אולי אדוני ידבר למיקרופון?

כן, אולי תענה לנו במיקרופון?

אם תסביר לנו, גם אנחנו נבין.

לא. זה לא כולל עיצומים. סעיף 194 זה שומה בנסיבות מיוחדות ולא שייך כרגע לעיצום שבוטל בגין אי הגשת דוחות במועד. הוא לא כולל ולא שייך לעניין.

תודה רבה.

התכלית השנייה היא: "חקירה או פעולה אחרת הדרושה להבטחת תשלום המס, ובלבד ששוכנע בית המשפט כי היציאה מהארץ עלולה לסכל חקירה או פעולה כאמור וכי לא ניתן להטיל ערובה מתאימה להבטחת קיומן.".

זאת אומרת, הבקשה הייתה שלא יהיה שיקול דעת רחב אלא לקבוע תכליות מפורשות שבהתקיימן יוכל בית המשפט להטיל עיכוב יציאה מהארץ, לעכב יציאה מהארץ. זאת התוספת.

שאר הסעיפים מחילים את זה פשוט על שאר החוקים.

כל פעם זה נוסף בכל סעיף?

אין פה מגבלה של סכום או מינימום?

לא. הבאנו את שיקול הדעת באופן הרבה יותר מצומצם כדי שלא להגביל - - -

ומה ההנחה? זאת אומרת, יכול להיות שאם רק אפשרי 80 שקל והוא חייב 65? אני מדבר באלפי שקלים.

מדברים פה בהחלטה שיפוטית של בית משפט, אז מן הסתם - - -

השיקולים האלה באו בבית המשפט?

נכון.

השאלה אם אני צריך לתת לכם ללכת לבית משפט על כל סכום?

אפשר ללכת לבית משפט על תפיסה או רק על עיקול. אנחנו בעצם רק מבהירים משהו קיים, גם לנסיבות שבהן העיקול ברישום לא נותן מענה מספיק.

כן, רואה חשבון מנירב.

שני דברים, אדוני, שעל חלקם דיברנו בעבר, אני רק רוצה להדגיש. אחד, יש לנו פה בעיה שבית המשפט יכול, אנחנו נותנים לו קווים מנחים ואומרים לו: מבחינתנו בית המחוקקים, ברגע שיש לו 25% הוא כבר ערב למעשה לחובות החברה. זה מה שאנחנו אומרים לבית המשפט למעשה.

מ-25% הוא כבר ערב, למרות שיכול להיות שב-25% היכולות שלו להשפיע על החברה היא אפסית משום שלא כל מי שיש לו 25% יכול להשפיע. יכולים להיות 4 אחים שמסוכסכים זה עם זה, אחד מהם מנודה, לא יודע מה, אין לו שום יכולת להשפיע.
אפשרות נוספת, כוללים פה גם מנהל עסקים שהוא בכלל לא בעל מניות. יבוא מישהו, עובד שכיר של החברה, מנהל עסקים, החברה לא העבירה ניכויים או דברים כאלה ואותו מנהל עסקים תעוכב יציאתו מהארץ כאשר אין לו אפשרות לעשות כלום, אין לו אפשרות לשלוט. החופש שלו יישלל? נראה לי דרקוני בצורה נוראית.
מה עוד שבעוד שבנושא עיקול רכב, הסכימה רשות המיסים – ויאמר באמת לזכותה – להגביל את זה לחוב לפי פרק א'. אגב, יש פה טעות שרשום פרק א', צריך להיות פרק ראשון. לתשומת לבכם משום שבפקודה רשום פרק ראשון ולא פרק א'.

שמנו לב לזה.

שמתם לב? שמתם לב, יופי. אבל זה לא כתוב פה. פה כתוב: פרק א'. אין פרק א', זה פראק ראשון. אז אם אתם מגבילים את זה לפרק ראשון, לפחות גם את ההמשך, שזה יותר גרוע: פה זה רק רכב, שם אתה שולל את החירות שלו. אז לפחות תגביל את זה גם כן לפרק ראשון ולא תעשה את זה בצורה כללית.

מה אתם אומרים על העניין הזה של מנהל עסקים?

למעשה, מנהל העסקים בשוטף הוא שולט בעסק, הוא שולט באמצעים. אם יש חובות אז הוא בוודאי קובע למי הוא משלם ראשון. אם יש חובות למדינה, אז הוא מחליט בסוף על איזה שיק הוא חותם: האם הוא חותם לטובת מדינת ישראל, לרשות המיסים או שהוא קובע את זה לטובת משהו אחר שבסדרי העדיפויות שלו. לכן הוא בפירוש זה שיושב על הברז ועל הקופה.

יש שני אחים מסוכסכים ביניהם ויש לכל אחד, כמו שהוא אמר, 20%. כולם ערבים?

זה נכון. זה נכון, יש סיטואציה כזאת. זה גם יכול להיות שלשני אחים מסוכסכים יש 50% לכל אחד. אז איפה הגבול? יכול להיות שיש להם שותפים שיש להם אחוזים גבוהים יותר וגם הם מסוכסכים.

בוא נכניס פה סעיף שמי שאתה רוצה שהוא יהיה ערב, שתהיה לו אפשרות לשלוט בניהול ענייני החברה.

אלו תנאי סף. בית המשפט יבחן את הדברים.

עזוב, בית המשפט לא יבחן כלום. הרי אנחנו יודעים איך בית המשפט נותן את הצו: צו כמבוקש, וחותם.

לא. יש דיון אמתי.

זה דיון במעמד שני הצדדים.

דיונים אמתיים – זה כמו הוכחות.

זה גם תנאי להפעלת הסמכות. לא מספיק שהוא באמת מנהל עסקים, אלא צריך להיות שהיציאה מהארץ עלולה לסכל את הגבייה, לא ניתן לתת ערובה.

למנהל עסקים, הרבה פעמים אין לו בכלל זכות חתימה. לא לכל מנהל עסקים יש זכות חתימה ובטח שלא בלעדית. אני לא מכיר מנהל עסקים שיש לו זכות חתימה בלעדית. אתה לוקח עכשיו אדם - - -

מנכ"ל לא חותם?

בדרך כלל לא לבד. אולי כמו שהיושב-ראש אמר, אם יש לו זכות חתימה בלעדית והוא יכול באמת לקבל החלטות ולעשות את זה, זה בסדר. אבל אם אין לו – אתה לא יכול לשלול את יציאתו מהארץ או לשלול את חירותו על דבר שהוא לא יכול לעשות אותו.

הוא ילך לבית המשפט ובית המשפט לא ייתן להם את זה.

אני רוצה להזכיר שהסעיף הזה מראש הוא סעיף שמופעל בנסיבות חריגות. במקרה הזה הוא לא סתם מישהו, הוא מחזיק במניות, הוא גם מנהל, יש קשר. יכול להיות שגם שה לא בהכרח, נכון. אבל מראש נקודת המוצא היא שיש איזשהו קשר, קשר עמוק אפילו.
הפעלת שיקול הדעת של בית המשפט מותנית בזה שהדבר הזה באמת נחוץ ונדרש לשם תשלום המס.

ההתניה הזאת קיימת היום בחוק מע"מ, סעיף 115 לחוק מע"מ ממש מתנה. את כל הדברים שציינו כאן כרגע לגבי התיקון בפקודת מס הכנסה, בחוק מע"מ הם קיימים מקדמת דנא באותה הגדרה במדויק.

לכן תעשה את זה פרק ראשון. זו בדיוק הסיבה לעשות את זה פרק ראשון. לא התייחסתם לזה בכלל. חוק מע"מ מתאים לפרק ראשון. חוק מע"מ מתאים לניכויים, מתאים לדברים כאלה, לא לחוב מס רגיל.
חוק מע"מ בדיוק אקוויוולנטי לניכויים. ניכויים אקוויוולנטי, פרק א' חלק י'. תעשה את זה פרק א' חלק י' כמו שעשית בעיקולים.

אמרנו פעם שסעיף 194 הוא הסעיף הקיצוני ביותר בפקודת מס הכנסה מכל סעיפי הגבייה והאכיפה כי הוא עוצר את האדם על כבש המטוס ובכלל מכיל סנקציות חמורות ביותר. והחמור ביותר מתוכן זו אותה פיסקה (ג) שבה מדובר כרגע. נדמה לי שבדיון הקודם כבוד יושב-ראש הוועדה הסביר שיש פה מקום - - -

ליושב-ראש הוועדה אין שום כבוד.

הרבה כבוד, מצדנו לפחות.

בכל אופן, הרעיון היה שאנחנו נקבע מגבלה של סכום מסוים. אם אני לא טועה, הם חזרו עם הצעה של מיליון שקלים שזה יהיה הסכום המינימלי ואנחנו אפילו ראינו את זה כדבר מוסכם. עכשיו, לבוא ולהגיד מהשקל הראשון? זה מאוד-מאוד קיצוני. ראוי לקבוע פה סכום סביר שרק בעקבותיו תהיה אותה פעולת אכיפה דרסטית.

מה נוהג היום?

היום זה לא קיים בכלל.

היום זה לא קיים, זה העניין.

אנחנו מכניסים את הסעיף הזה – הדיון הקודם הופסק בכך שאמרנו שנקבע סכום והם חזרו עם הצעה של מיליון שקלים. אני חושב שזה מינימום.

בעקבות הדיון שעבר שינינו את ההצעה שלנו במובן הזה שבמקום להגביל את הסכום שהיה נראה לנו מגבלה לא נכונה, צמצמנו את שיקול הדעת והגדרנו באופן הרבה יותר מדויק ומפורט מהן הנסיבות שבהן ניתן לעשות את זה.

והתכליות, תכליות מפורשות.

אתה מבין, כל מנהל פעיל בחברה אתה יכול לעכב לו את היציאה מהארץ.

טוב, אפשר לעבור להצבעה, רבותי? רבותי, מי בעד אישור החוק לקריאה שנייה ושלישית?

הצבעה

בעד אישור החוק לקריאה שנייה ושלישית – פה אחד
הצעת חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2013 לקריאה שנייה ושלישית נתקבלה.

פה אחד. וזה לא הפה שלי לבד.

הפעם.

זה מה ששאלתי אותו בתחילת הדיון, כשהיינו רק הוא ואני, האם זה שוב יהיה - - -

מה הסיכוי שזה יונח היום או מחר במליאה?

אפס.

ביום שני יש לי מקום במליאה אז רציתי. זה אומר שזה יבוא רק בעוד שבועיים.

שולי, את תציגי את החוק הזה במליאה.

חכה, איך אתה כבר יודע שאני אציג אותו? זה עוד הרבה זמן.

טוב, רבותי, תודה רבה. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית. אני נועל את הישיבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:15.>