PAGE
2
הוועדה לזכויות הילד
27/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 61>
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, כ"ז באייר התשע"ד (27 במאי 2014), שעה 12:00

<דע את זכויותיך - העסקת בני נוער בחופש הגדול>

חברי הוועדה: >
אורלי לוי אבקסיס – היו"ר

>
מאיר דוד - סגן מנהל אגף האכיפה לחוקי עבודה, משרד הכלכלה

הדרה רוזנבלום - מנהלת יחידת מועצות תלמידים ונוער, משרד החינוך

דן בן חיים - ראש מינהל יחסי עבודה, מרכז השלטון המקומי

שרית אולשביץ - רכזת, הנוער העובד

שרית פרידמן - רכזת, הנוער העובד

גל יוסף - יו"ר, מועצת התלמידים והנוער הארצית

אבישי אברהם - מועצת התלמידים והנוער הארצית

יצחק קדמן - מנכ"ל, המועצה הלאומית לשלום הילד

גיל לנדאו



עדי רובין



גל יוסף



בר פיינגולד



אבישי אברהם



יונתן שובי



מעיין כץ



אפיק צבי



מאי חליפה

ורד קירו-זילברמן

רחל סעדה

הדס צנוירט
<דע את זכויותיך - העסקת בני נוער בחופש הגדול>

שלום רב, אני מתכבדת לפתוח שוב את הישיבה של הוועדה המיוחדת לזכויות הילד. 27.5.14, כ"ז באייר התשע"ד. הנושא על סדר-היום הוא דע את זכויותיך – העסקת בני נוער בחופש הגדול. נתחיל במצב המשפטי.

בעיקרון יש שני חוקים שמתעסקים בעבודת נוער: חוק עבודת נוער, התשי"ג-1953, וחוק החניכות, התשי"ג-1953. יש גם חוק לימוד חובה שקשור לזה, יש תקנות שכר מינימום לנוער עובד וחניכים. בעיקרון חוק עבודת הנוער נותן את המסגרת. אציין רק כמה דברים עיקריים.
חשוב לומר שרואים את עבודת הנוער בצורה יותר קפדנית מבחינת שעות העבודה, מבחינת גילאי העבודה, מבחינת הפיקוח על עבודת נוער, סוגי העבודות. יש עבודות שאסור להעסיק בני נוער. כמובן, בכל דבר יש חריגות, אפשר לקבל אישורים וכו', אבל מדברים שלא יועבד ילד שעדיין לא מלאו לו 15 שנה, ילד שמלאו לו 15 שנה וחל עליו לימוד חובה לפי חוק לימוד חובה, לא יתקיים אלא בתנאים מסוימים. ילד שמלאו לו 14 שנה, מותר להעביד אותו בתקופת חופשת לימודים רשמית רק בעבודות קלות. יש ילד שמלאו לו 15 שנה לא יועבד במקום ששר העבודה והרווחה קבע.

היום זה הכלכלה.

זה עדיין לא תוקן, אבל כל פעם מתייחסים לשר הרלוונטי. כמו שאמר ד"ר קדמן, מקום שעלוול לסכן את התפתחותו הגופנית, הנפשית. מחייבים מנהל לנהל פנקס, מחייבים בדיקות אפוריות של בני נוער. לא מעבידים נער יותר מ-8 שעות עבודה ליום ו-40 שעות עבודה לשבוע. לא יועבד נער במנוחה שבועית. צריך לתת הפסקות לשם שירותים, לימוד ושעות עבודה. אם הנער לומד, צריך לתת לו לצאת ללימודים. איסור העסקה בלילות. יש מועצה לענייני נוער.

ולגבי התשלום?

התשלום בעיקרון נקבע לפי תקנות שכר מינימום לנוער עובד וחניכים. מדברים על נער עובד שטרם מלאו לו 16 שנים, זה 70 אחוז משכר המינימום, נער עובד שמלאו לו 16 שנים וטרם מלאו לו 17 – 75 אחוז משכר מינימום, ונער עובד שמלאו לו 17 שנה, 83 אחוז משכר המינימום. שכר המינימום ששולם לחניך המועסק במשרה מלאה – ויש פה כל מיני הגדרות: לנערים עובדים, לחניכים במוסדות הוא 60 אוז משכר המינימום כמשמעותו בחוק. זה בגדול.

ניתן לכם לפתוח ולהעלות על השולחן שלנו מה מעניין, מה אתם רוצים לשנות. בבקשה. בעיקר לקראת הקיץ הבעיה הכי גדולה היתה בחוסר במידע זמין. לא מעט תלמידים טענו: חופשת הקיץ מגיעה, אנחנו נורא רוצים לעבוד, רוצים ליצור קופה קטנה, אם זה בשביל דברים נורא אישיים שאנחנו לא יכולים לדרוש מההורים או סכומים מסוימים – אנחנו רוצים להיות עצמאיים, לא כל דבר להיות תלויים בו, וגם מקום של תעסוקה. צריך לזכור שגם למעסיקים יש פה אינטרס מאוד גדול, כי מאחר שעל אותה עבודה, אם אנחנו לא מדברים על עבודה קשה, הם משלמים הרבה פחות ממה שהחוק היה מחייב אותם, אם היו משלמים לאדם בוגר.
גם הנושא של האם בני נוער יעבדו בשבתות או לא, בנושא שניהלנו פה על מקדונלדס, ודאגנו לשמור את העניין הזה במעטפת עוטפת כדי שאותם בני נוער גם לא יהפכו להיות עובד זול/ עבד שאפשר ללחוץ אותו גם לעבוד בשבת, כי אחרת אף אחד לא יעסיק אותו במהלך השבוע, אם הוא לא יהיה בלופ של המשמרות הללו. הבנו שיש פה כמה תפקידים, והם, בין היתר – לשמור על שלומו, בריאותו, בריאות נפשית, פיזית וכו', וגם לאפשר לו באמת את המקום הזה של להתפרנס עצמאית, בעיקר בחופשות הקיץ או בחופשות המרוכזות, שם זה לא מתנגש עם חוק חינוך חובה.
הבעיה היתה, כמו שציינתי קודם, שלא תמיד המידע היה זמין, אם זה בבית הספר לפני היציאה. אמרתם: אנחנו רוצים לקבל כלים לקראת, אם אנחנו הולכים להצביע - שיאפשרו לנו להצביע נכון ולהשתמש בכוח שלנו בצורה נבונה. באותה מידה אני אומרת, שבני הנוער היו צריכים לקבל את אותה מסכת של יחסי עבודה, מה מותר ואסור, מה זכויותיהם, ולדעת שכשהם הולכים לחפש מקום עבודה, הם לא צריכים להתבייש כדי לבדוק שהם מקבלים באמת מה שהחוק מחייב.
אז החלטנו שגם באתר של משרד החינוך, גם בבתי הספר בלוח מודעות, גם במשרד הכלכלה, שהעביר את החוברות דע את זכויותיך, שיהיה באופן מרוכז. אני מבינה שיש לכם הרבה יותר כניסות מאז לאתר, לשאלות ותשובות. אנחנו כבר רואים שב-2013 יש עלייה מדהימה, מה שמוכיח שכשאתה מביא את הנתונים, את הידע הזה, יש מי שצורך אותו. סימן שעשיתם פרסום יפה. בבקשה. ותגידו מה אתם רוצים מאתנו להמשך, בבקשה.

למי שפחות מכיר, הסתדרות הנוער העובד והלומד עושה הרבה מאוד פעילות הסברה, גם לסיוע לבני נוער שנפגעים במקום עבודה, כלומר מנוצלים על-ידי המעסיק או פשוט חושבים שלא קיבלו את מה שמגיע להם. אבל כדי לדעת מה מגיע להם אנחנו עושים הרבה מאוד פעילות של הסברה, שהיא גם בבתי ספר, בהרצאות, גם בדוכני זכויות, גם בתקופת הלימודים בבתי הספר, גם במרכזי בילוי, כשאתם יוצאים לקניון או יוצאים לבלות, וכמובן, בחופשות. אנחנו נוסעים גם לאילת ולכנרת – איפה שהרבה בני נוער יוצאים לבלות, וגם לחופי הים ולקניונים ולמקומות העבודה, ומנסים כמה שיותר להסביר את הזכויות. קיבלתם דוגמאות של חומרי הסברה שאנחנו מפיצים במשך השנה.

איך המעסיקים מקבלים אתכם כשאתם מגיעים?

תלוי. יש מעסיקים שמקבלים אותנו בצורה מאוד מפרגנת, ויש מעסיקים שקצת נרתעים וחוששים. זה תלוי במעסיקים. כמובן, מעסיק שפחות שומר על הזכויות, פחות נותן לנו להיכנס, כי יש לו ממה לדאוג. אני מניחה שאותו דבר יספרו הפקחים של משרד הכלכלה, שמאיר מייצג אותם פה.

כמה תלונות יש בעקבות הידיעה של הזכויות?

אנחנו מקבלים אלפי תלונות בשנה. תלונות יכולות להיות גם פנייה. לא כל פנייה היא תלונה.

מה השאלות הנפוצות ומה התלונות הנפוצות?

באיזה גיל מותר לי להתחיל לעבוד? מה שכר המינימום שצריך לשלם לי? האם מותר למעסיק להעסיק אותו X שעות? האם מותר לי לעבוד בשבת? מה צריך לשלם כשאני עובד בשבת? עד איזו שעה בלילה מותר לי לעבוד? האם מותר לי לעשות עבודות מסוכנות? וכן הלאה. השאלות הולכות ונהיות מורכבות. אלה השאלות הבסיסיות. יש לנו גם טלמסר שאנחנו מפעילים.

כמה הפרות של הזכויות האלה נתקלתם, שהביא לידי כך שהתנהלתם מול משרד הכלכלה, מול הפקחים או אולי אפילו אחר כך הגיעו גם לבית דין לעבודה?

מתוך אלפי הפניות שאנחנו מקבלים בשנה, 1,300 הפכו גם למקרי טיפול, כלומר שהיה קייס של ניצול שהתחלנו, שלא נפתר בשיחת הטלפון של: לך דבר עם המעסיק, או: אני ארים טלפון למעסיק והוא ישלם לך במשכורת הבאה את ההפרש, אלא דברים שהפכו ממש לטיפול. מתוכם כ-200 הגענו לבתי הדין בשנה האחרונה. בתי הדין לעבודה, אנחנו מגיעים לשם ומייצגים את בני הנוער, ובעצם מסייעים להם לקבל חזרה את מה שמגיע להם. אנחנו מקווים שמספר הפניות האלה לבית הדין לעבודה יירד- - -

אין הפרות, או דברים נסגרים בצורה- - -

אבל יש גם הרבה שלא מדווחים.

רוצים לשמור את מקום העבודה.

כתנועת נוער אנחנו קודם כל הנוער העובד והלומד, התחיל מתנועת נוער, ואנחנו עוסקים הרבה בחינוך – חינוך גם של בני הנוער וגם של המעסיקים וסביבתם – ההורים, המורים, ומנסים כמה שיותר שאנשים יהיו באמת משוחחים ודיאלוגים במקרים האלה, ולא להגיע לבית הדין לעבודה. מקומות שאנחנו יכולים להגיע לפשרות עם מעסיקים, כמובן, זה עדיף מבחינתנו.

גל צודקת בכך שהרבה בני נוער פוחדים להתלונן. הסברנו את זה גם בפעם הקודמת שהיינו פה.

אבל אנחנו עדיין רואים שיש עלייה, כלומר החשש הזה הולך ויורד.

כן. מכיוון שזה נתונים על בסיס מי שפונה אלינו, אני לא יודעת להגיד אם זה עלייה וניצול או עלייה במודעות. אנחנו מאוד מקווים שזו נגזרת של עלייה במודעות, כי העלייה היא מאוד דרמטית – של 40 אחוז, אז אנחנו מניחים שזה יותר קשור למודעות ולפעילות הסברה שעשינו, שהתרחבה, ומקיפה היום את כל הארץ. יש מזכירי איגוד מקצועי, עשרות חבר'ה שפועלים בכל הארץ יחד עם פעילות של תנועת הנוער העובד והלומד.

זה מופיע באתר של משרד החינוך, כל הזכויות והחובות?

זה מופיע באתרים בכל דרך אפשרית. אני רק עכשיו חושבת, שדיברתם על אילת, ויש לנו פרויקט חופים מאוד גדול – עוד מעט גם שם.

עוד משהו טוב שיצא פה מהדיון.

גם כתבנו שיעורי חינוך לנושא, אבל יש כל כך מעט שיעורים, שאתה לא יכול הכול לעשות בשיעורים האלה בלחץ הבגרויות וכל הדברים, אבל מצד שני, בכל הקשור בנושא הבלתי-פורמלי, אם זה דרך המועצות, מד"צים, מש"צים, סמינרים של הקיץ – אנחנו מכניסים את זה. היתה לנו ועידה לפני שבועיים. כל ילד בתיק קיבל לפחות ארבעה כאלה כדי שיפזרו. גל דיברה על זה על הבמה. כמעט היום אין ילד שלא עובד קצת, כדי קצת לסייע לעצמו אפילו, לא לבקש מההורים, וחייבים להסביר. ההסברה פה היא מילת המפתח, לדעתי.

נכון. משרד הכלכלה, בבקשה.

צהריים טובים. קודם כל, אני נרגש לראות את החבר'ה הצעירים האלה, הציוניים והנמרצים האלה, שהם דור העתיד שלנו. הנושא של העבודה זה אחד הערכים שאנחנו צריכים לחנך את הנוער. אנחנו חושבים שזה אחד התפקידים החשובים שלנו במינהל, לשמור על זכויותיהם.

לפני שנתיים פיתחנו אפליקציה לבני נוער. זה הדבר שהכי מדבר אליהם. בשנה שעברה גם עשינו גרסה בערבית. שם קצת פחות יש הורדות. אנחנו עדיין מנסים להיכנס למגזר הערבי. בימים אלה אנחנו מוציאים עדכון לאפליקציה. יהיו שני שינויים חשובים, שחשוב שהנערים יידעו אותם: הראשון הוא בביטול הצורך בפנקס בלשכות התעסוקה, על אף שידידי קדמן מתנגד לביטול הפנקס - -

אני מתנגד לביטול הפנקס לפני יצירת אלטרנטיבות.

אני חושב שאולי הוועדה צריכה לסייע. אני חושב שאחת הטענות המרכזיות שאנחנו לא שומעים מהנערים, שאין להם השמה למקומות העבודה. רבים מהם יוצאים- - -

אני זוכרת שכתלמידה הלכנו לשירות התעסוקה- - -

קיבלת פנקס וזהו, נכון?

לא, קיבלנו גם הפניה.

עד שהחלטנו לבטל את זה היו מגיעים נערים, ממתינים שעות בתור, מקבלים את הפנקס, רושמים אותם וזהו. היום כבר לא. אין טעם לפנקס. הם גם לא בודקים את האישור הרפואי, הם לא עשו בדיקה, מה המשמעות, וזה היה סתם בירוקרטיה. הורדנו את הבירוקרטיה הזאת. נפקח על זה בדרך אחרת, שיהיה אישור רפואי ויהיה צילום תעודת זהות, וכך נוכל לדעת את גיל הנער. זה יהיה במקום פנקס עבודה, אבל עדיין נושא השמה נותר אחת הבעיות המרכזיות לגבי נערים. המון נערים פונים אלינו ובכלל אנשים: איך אני יכול למצוא עבודה? איך אנחנו דואגים לחבר'ה האלה למציאת מקום עבודה? לדעתי, צריך להקים במדינה מאגר כלשהו, אינטרנטי, של מקומות עבודה.

אתה משרד הכלכלה. מי מונע מכם לעשות את המאגר הזה?

שום דבר לא מונע מאתנו. יכול להיות שזה אחריות של משרד הכלכלה, יכול להיות - של שירות התעסוקה.

זה תחת הכובע שלכם.

צריך מאגר שבו יהיה לבני נוער, שרוצה, יוכל לפנות לאתר, לראות שמעסיק X מבקש עובדים, ויוכל לפנות. זה דבר אחד שחובה לעשות.
מה עוד אנחנו עושים. במהלך השנה יצרנו קשר עם מינהל החינוך במגזר הערבי, ועשינו פעילות הסברה לכל מנהלי בתי הספר ולרכזים החברתיים, כדי שיטמיעו את חוק עבודת הנוער במסגרת שיעורי חברה או בשיעורי אזרחות.

עושים את זה גם בשיעור אזרחות. אני כל הזמן עונה מטעם משרד החינוך – ילדים בעבודות שלהם – אל"ף, מפנים אותם אליי קצת כדי שאעזור, ובי"ת, תלונות שאני מעבירה גם לנוער העובד. זה בא משיעורי האזרחות, אבל לא כולם מגיעים לכול.

נכון. אני חושב שזה דבר שצריך להיות מוטמע אולי בתלמידי י' עד י"ב. חייבים להעביר פעם בשנה, אולי בחודש אפריל-מאי, את חוק עבודת הנוער - צריך ללמד אותם את הזכויות שלהם והחובות שלהם. פונים אלינו מנהלי בתי ספר, וביקשו שנגיע, אז אנחנו מגיעים ועושים הסברה בעיקר לתיכוניים – מסבירים להם. כשזה בכיתה, בשיעור של 40 דקות, ויחד מעלים, וזה בא מהמורים מהצוות החינוכי, זה הרבה יותר משמעותי. בימים הקרובים יעלה קמפיין לבני נוער עובדים, בדקה ל-20:00 בערוץ 2, שבו חיים הכט יפנה לבני הנוער – גם יענה להם על השאלות - האם מותר לי לעבוד, אסור לי לעבוד, ויפנה אותם אלינו, למשרד הכלכלה. בדף הפייסבוק של המשרד יש כל זכויות בני הנוער וגם האייקון להורדת האפליקציה.

באפליקציה הזו יש גם שאלות ותשובות?

כל מה ששאלו פה, יש התשובות באפליקציה.

אין אפשרות לשאלה ותשובה.

אבל יש אפשרות דרך האפליקציה לפנות אלינו בכל שאלה ובכל נושא. אנחנו עונים.

כמה זמן לוקח לכם לענות? שזה לא יהיה בסוף החופש הגדול.

בשנה האחרונה התגובות הן מאוד מהירות. כשמגיעות אלינו תלונות, הן מטופלות מאוד מהר. גם שרית יכולה לומר.

יש פה דף עבודה של המועצה לשלום הילד, שריכזה כמה שאלות ותשובות בענייני תעסוקת נוער בחופשה. שווה אולי להוסיף.

אלה שאלות רלוונטיות. אשמח להוסיף אותן.

יש מנגנון אצלנו של שאלות ותשובות – גם באתר, גם בפייסבוק.

אתם צריכים לעשות הפניה של אחד לשני.

כן, שיהיה סנכרון בין משרד החינוך לאגף שלכם בנוער העובד והלומד ומשרד הכלכלה, ואז יוכל אותו נער או נערה – כל פעם שאני אומרת: נער, קחו בחשבון שזה או נערה – שרוצים לדעת, להתעדכן, לשאול, שיהיה להם למי לפנות.

בני נוער אוהבים לקבל תשובה מדויקת לשאלה שהם שאלו, כמו רוב האנשים, כלומר דפים כאלה מאוד חשובים ועוזרים, אבל אנחנו מקבלים המון שאלות זהות, כי כל אחד רוצה את הדיוק של עצמו, וגם לוחות הזמנים מאוד חשובים, כלומר נער שלא מקבל תשובה תוך יום-יומיים, מבחינתו עבר נצח.

לכן זה לא צריך להיות זה במקום זה. השאלות הנפוצות יכולות להיות מפורסמות, ואם יש לך שאלה נוספת, תגיש אותה. גם כשאני נכנסת ויש לי שאלה לגבי המכשיר הטכנולוגי, שיהיה קובץ מסוים של שאלות ותשובות. אם אני לא מוצאת את התשובה, אני פונה עם שאלה- - -

גם כל שאלה שמגיעה ואנחנו נותנים לה תשובה, אנחנו גם שולחים אישית למי שפנה, וגם מעלים לאתר ולפייסבוק, וכך כל אחד יכול לראות.

אז אולי גם אחד יוכל להמליץ על השני, ואז יהיה פה שילוב כוחות.

דבר נוסף, אנחנו יוזמים אייטמים בטלוויזיה, פעילות אכיפה, כדי להכין כתבות בנושא.

בקיץ אתם אוכפים יותר? עושים יותר ביקורות פתע?

ודאי. יולי-אוגוסט זה ממוקד בני נוער. רוב האכיפה שלנו זה בני נוער. כל הצוותים יוצאים לאכיפה במקומות עבודה, מתמקדים בעיקר במקומות שיש בהם היתכנות להפרות יותר קשות כמו אולמות האירועים, שעובדים שם עד מאוד מאוחר בלילה, ולפעמים לא מסיעים אותם הביתה, או נדרשים להרים משאות מאוד כבדים שם. לכן אנחנו מרכזים גם, בשיתוף הנוער העובד והלומד, שמעבירים לנו מידע או בקשות לביקורות באתרים, וגם יוזמות שאנחנו מבצעים.

ישבנו עם משרד החינוך ועם הצוות הבין-משרדי, כל מי שעוסק בנושא הקייטנות. גם שם ניכנס. אנחנו גם רוצים לבדוק את תנאי ההעסקה בתוך הקייטנות של החניכים. היו מקרים שעבדו בקייטנות- - -

נתנו להם יום כיף במקום כסף.

יום כיף או התנדבות. לכן גם זה, מראש הדרכנו גם את מנהלי הקייטנות ואת הגורמים במשרד החינוך שעוסקים באכיפת הקייטנות, אבל אנחנו נבצע ביקורות יזומות. אז במהלך הקיץ תהיה הרבה יותר אכיפה. רק בשנה שעברה בקיץ 300 אתרים פקדנו – אתרים שמעסיקים בני נוער.

כמה מהם המשיכו בהמשך טיפול?

מתוך ה-300 מעסיקים למעלה מ-200 קיבלו עיצומים כספיים או קנסות או התרעות. 320 התרעות נתנו בגין הפרות על בני נוער, וכ-15 עיצומים למעסיקים, שהיו עיצומים מאוד גבוהים.

אחר כך אתם עושים ביקורת על אותו אחד?

אנחנו עושים ביקורות חוזרות. יש לנו מנגנון כזה. יש מעסיקים שניגשים אליהם בפעם השנייה, אם אנחנו רואים שההיתכנות להפרה אצלו היא חוזרת או לא למד את הלקח, אבל אנחנו פונים לבני הנוער, כי אנחנו רוצים לקבל בזמן אמת את המידע מכם. לרוב אנחנו נקבל את המידע בספטמבר-אוקטובר, כשיחזרו לספסל הלימודים, או כשיתגייסו לצבא.

כי הם פוחדים בזמן אמת.

הרבה פעמים זה גם אינטרס, כפי שגל אמרה. בחוק עבודת נוער יש גם העניין של רק 8 שעות מותר לו לעבוד, או אסור לו לעבוד בשבת, והוא יקבל יותר אם יעבוד בשבת. יש פה גם אינטרס לפעמים מצד הנערים, ואני לא כועס עליהם, כי זה קורה לנו גם בבוגרים. אנשים שלא פונים להתלונן, לא תמיד הם חוששים. לפעמים זה אינטרס שלהם. יצא לי לא מעט לעשות ביקורות ולתשאל נערים, ואמרו לנו: אתם האויב שלנו, כי אתה תגרום לכך שאעבוד רק 8 שעות ולא 10 ולא 12, ולא אקבל שעות נוספות. נכון, אבל צריך לשמור על הנערים האלה מפני עצמם ומפני החוק. לכן הרבה פעמים לא נהיה ה"אנשים הטובים" כלפי הנערים. אלה פעולות האכיפה המתוכננות.
אני רוצה לציין שהפעולות ממשיכות גם אחרי הקיץ. היום ההנחיות שלנו, שבכל מקום עבודה או עסק שאנחנו פוקדים, גם נבדוק תעסוקה של בני נוער, כי חשוב לנו שבני נוער שמועסקים במהלך השנה לא יועסקו בשעות הלימודים או שלא יועסקו בתקופות מבחנים, לכן גם במהלך השנה. נשמח לקבל כל מידע מבני הנוער. עם הנוער העובד והלומד אנחנו עושים את זה בצורה מאוד טובה. תורידו את האפליקציה, בבקשה.

אנחנו רוצים לספר משהו. כפי שאמרת, שבאתר שלכם איזה מעסיק רוצה עבודה ואיזו משרה- - -

לא, אמרנו שזה חסר.

אנחנו עושים מדי שנה קרוב לחופשת הקיץ יריד התעסוקה.

70 רשויות. יפה. בפריסה ארצית? נהדר.

בשנה שעברה היתה לנו הצלחה גדולה, שהגיעו יותר מאלף בני נוער לחפש עבודה. הרבה מאוד גם יצאו בלי, כי קשה לפנות למעסיקים. טוב להם להעסיק בני נוער, כי שכר המינימום נמוך יותר, אבל יש מגבלות רבות. למשל, הם לא יכולים לעבוד אחרי 22:00, ועסקים רבים מסיימים ב-23:00, אז זה לא כל כך משתלם במשמרת. לפעמים המעסיק לא רוצה להיכנס לכל המגבלות האלה, אז הוא מעדיף מישהו יותר בוגר.

אני חושבת שהמגבלות והזכויות שמגיעות לנוער חשובות בצורה יוצאת דופן, אבל צריך לתת יד למעסיקים, ולומר: אנחנו כאן, מאפשרים לכם להעסיק נוער בצורה שלא תפגע במהלך העבודה התקין שלכם. לא צריך להביא עובד בשביל שעה, אבל תשמור על זכויותיו כבן נוער.

השאלה, אם זה לא מדרון חלקלק. מתי נקבע את הגבול?

רק בחופשות אנחנו אפשרנו העסקה לגילאי 16 עד 18 עד 24:00 ולא עד 23:00, בתנאי שהמעסיק ידאג להסעה ולכל הזכויות, אבל זה רק בקיץ.

אנחנו רוצים למצוא פה את האיזונים: מצד אחד, לאפשר לכם – אנחנו רואים בכם בוגרים וכדומה, ומצד שני, לשמור על הביטחון שלכם, לשמור על כך שלא תהיו מנוצלים. אני חושבת שמגיל 16 עד 18, למתוח את אותה רצועה עד 24:00 בלילה, ובתנאי שמחזירים אותם הביתה בהסעות, אני חושבת שלא צריך יותר מזה.

זה נעשה. יש כבר תיכון. זה פורסם גם בשירות התעסוקה. באפליקציה ייצא תיקון בימים הקרובים של הנושא. יצאה הודעה לציבור. יש הצעה לתיקון החוק בעניין הזה. זה מוחל כבר שנתיים.

אתה אומר שבאפליקציה יש כל הדברים האלה?

ודאי. תקלידו: בני נוער עובדים תוך כדי שאתם יושבים פה, ותגידו אם היא עובדת. קוראים לה: בני נוער עובדים.

אמרתם קודם שמותר לעבוד עד 24:00. בתנאי שיש הסעות. איך זה אמור להתבצע? אני בתור אחד שעובד עד 24:00 בדרך כלל- - -

בעל הבית צריך להסיע אותך למקום שלך. אפשר לעשות תחנות. זו זכות שלך.

השאלה שלך היא מאוד חשובה. זו גם הסיבה שאנחנו מאוד חלוקים על תיקון החוק הזה, שעוד לא עבר. אחת הבעיות היא שהרבה מעסיקים – אני מבינה את הרצון שלכם לעבוד ולהצליח להגיע לכמה שיותר מקומות עבודה, והחוויה הזאת של לחפש עבודה ולא להצליח בכך היא חוויה מתסכלת מאוד. מצד שני, זה מדרון מאוד חלקלק, כפי שאורלי אמרה, כי מעסיקים יכולים לעגל את הפינות. האחריות היא עליהם, לשמור על החוקים. באמת העניין של מה זה אומר: לדאוג לחזור לביתו – זה מאוד מעורפל. זה אומר שהוא שם אותך על מונית ואתה צריך לשלם על המונית? זה אומר שהוא צריך לדאוג שאבא שלך יבוא לאסוף אותך ב-24:00? החוק לא מפרט את זה, וזו בעיה.

בגלל זה הוא יכול להפסיק להעסיק.

אני מסכימה אתך. לכן חייבים שהחוק יהיה מתוקן כך שיקפיד על כל הדקויות האלה, וזה יהיה מפורט.

זה הסעה על חשבונו הביתה. המעסיק יהיה מחויב. זה יהיה בתיקון לחוק. אין שום דבר על חשבון הנער. כבר היום, אם הוא יעסיק אתכם עד 24:00 בלילה, אבל לא ידאג לכם להסעה הביתה וידאג לכל התנאים, מבחינתנו הוא הפר את הסעיף של העסקת נוער עד 24:00.

כיום אסור בכלל.

אסור. אם הוא קיים את כל התנאים, הוא לא עבר על האיסור. אם הוא קיים רק חלק מהתנאים, הוא עבר על האיסור של איסור העסקה, אז לא ישתלם למעביד לא לקחת אתכם הביתה בסוף היום. העיצומים והקנסות פה מאוד גבוהים. זה רק בחופשים, ומחויבים לאיזון פה.

במהלך השנה אנחנו מתבשרים שעל-פי חוק, מחויב המעסיק לדוח למוסד החינוכי שבו התלמיד, הנער לומדים, ומסתבר שזה לא מיושם.

נכון.

לגבי ההסעות ו-24:00, זה רק לחופשת הקיץ.

כל החופשות. חופשות רשמיות מלימודים. גם בפסח זה אפשרי, החופשות בפסח ובסוכות.

במהלך השנה זה לא תקף, כי יש לכם חוק חינוך חובה. שם 22:00 זו השעה שנקבעה. אני חושבת שיש בה היגיון, אם נחשוב על זה שאתם גם צריכים ללמוד לבחינות, להספיק לישון וגם לקום לבית הספר בזמן.

יש לי חברים שעובדים במהלך השנה.

והמוסד החינוכי יודע איפה הם עובדים?

כן. יש דברים שצריך להכניס אותם לעירבון מוגבל. למשל, אנחנו לא לומדים בימי ששי, לכן ביום חמישי חבר שלי עובד עד אחרי 22:00. אם זה יקרה, זה ידפוק אותו, כי לא יוכל לעבוד. בכל חוק כזה, שיש בו קיצוניות, אולי להכניס בו סעיפים חריגים.

כלומר אם מדובר במוסד חינוכי שלא מלמד בימי ששי, בימי חמישי אפשר להאריך את זה כמו בחופשות הקיץ לשעתיים נוספות.

צריך להתייעץ בעניין הזה. צריך לבחון את זה.

עוד דבר, קיבלנו הרבה פניות למועצה הארצית בנושא, שבן נוער שעובד בשנת הלימודים צריך לקבל אישור מהמנהל או מהמורה. אנחנו רואים בזה אבסורד, שזה יותר מדי פלישה לפרטיות של הילד, שלמשל, המנהל לא מתעניין במה שהוא מתנדב או במה שהוא עושה בחייו הפרטיים, אבל דווקא בנושא העבודה, שהוא רוצה להתפתח, הוא חייב לקבל את אישורו.

אבל אני חושבת שפה זה, מה שנאמר- - -

זה לא אחריות של המנהל אלא אחריות של הילד.

זה אחריות של המעסיק, לפי החוק, אם אני מבינה נכון, לדווח. המעסיק צריך לדווח למוסד החינוכי. אולי תרעננו את הנהלים, כי אני רואה שמשרד החינוך לא יודע.

במעקב של פניות תלמידים פנו אליי תלמידים, ואמרו שהם לא מוכנים בכלל לדבר עם המנהל על זה שהוא ייתן אישור לעבוד או לא.

לא צריך אישור; רק דיווח. הילד הזה נמצא בתוך חוק חינוך חובה. לכן צריך את האיזונים האלה, אני חושבת.

פתאום לקבל את כל 700 התלמידים, איפה הם עובדים, והשאלה, אם זה לא יתנכל בתלמיד, שפתאום אני לא מצליחה כל כך במתמטיקה, ואני רוצה תגבור מהמורה – אז אולי לא תלכי לעבוד ואז תצליחי, תשבי בבית ללמוד. למה זה רלוונטי למנהל שלי?

אני חושבת שבשורה התחתונה צריך שיהיה קשר בין המוסד החינוכי לבין מה שקורה עם הילד גם מעבר לשעות הפורמליות של בית הספר. זה מגן עליכם. יצחק קדמן, בבקשה.

כמה דברים בקצרה. אל"ף, אני רוצה לשתף אתכם בחוויה שהיתה לי, שאתם מזכירים לי אותה. הייתי בעצרת האו"ם. היה מושגב מיוחד על זכויות הילד. בין היתר, דיברו שם גם על הזכות לא לעבוד. וזו זכות, לא לעבוד. היו שם ילדים ובני נוער, השתתפו גם מהמשלחת של ישראל. קמה ילדה מגוואטמלה בת 11, ונשאה נאום שכולם בכו. היא אמרה: למה אתם אוסרים עליי לעבוד? אני עובדת היום, והעבודה שלי היא ההבדל בין רעב לאוכל למשפחה שלי. אני היחידה מכל המשפחה שעובדת, ואתם לא רוצים שאעבוד – אתם גוזרים עליי רעב. זה היה מאוד מרגש. היו הרבה אנשים שהסבירו לה מדוע לפעמים אתה צריך להגן על ילדים ובני נוער גם ממשהו שהם מאוד רוצים אותו.

הנושא של אי-ניצול בעבודה הוא מאוד חשוב. אני רוצה להזכיר לכם – יש לא מעט בני נוער שפנו אלינו, ואומרים: המעסיק רוצה לתת לי חצי משכר המינימום, ואני מוכן, כי אין לי עבודה, ואין עבודות אחרות. אל תתערבו. למה לכם להפעיל פקחים ולהתערב? אני מוותר על זכותי.
אנחנו צריכים לשמור על זה שלא תוותרו על זכויותיכם. העניין הזה מאוד מאוזן, ופה יש לי שוב קריאה למשרד הכלכלה, אדוני נציג משרד הכלכלה – הפניתי אותה כבר לפני שנה. חוק עבודת נוער הוא חוק מיושן, הוא חוק בן עשרות שנים. יש בו ביטויים ארכאיים לגמרי. יש שם הגדרות של מקומות עבודה שהם ארכאיים לגמרי. צריך לעשות רביזיה ולכתוב את כל החוק הזה מחדש. יש לא מעט חוקים שנוגעים לילדים, שנכתבו מחדש. למשל, חוק הנוער שפיטה, ענישה נכתב מחדש לגמרי, כי אי-אפשר לקחת חוק שהיה נכון בדבר המלך במועצתו, מימי המנדט, ולהעתיק אותו למציאות של היום. זה אתגר שאני זורק לכם את הכדור. זה לא עניין להצעת חוק פרטית, כי פה מוכרחה להיות הסכמה של הממשלה. לכן זה תפקיד שלכם למנות ועדה שתבחן את החוק הזה, ותכתוב אותו מחדש.

אני רוצה להציע עוד דבר אחת. הוא הוזכר פה על רגל אחת, וגם קשור להפרות של זכויות של תלמידים. מוכרחים למצוא דרך, שמדינת ישראל תתגמל, תסבסד עבודת ילדים בקיץ. הרבה מאוד בני נוער מחפשים עבודה. אנחנו אומרים להם כמה חשוב ערך העבודה, אבל הם לא יכולים למצוא. יש בעיה למציאת מספיק מקומות עבודה. מכאן גם נולד ניצול, כי כשאין מספיק היצע של מקומות עבודה, המעסיקים מנצלים את זה. מדינת ישראל ידעה לתגמל העסקה של קבוצות מוחלשות וחלשות. צריך גם את העניין הזה של סבסוד עבודת בני נוער בקיץ. זה גם משתלם, כי בני נוער שיהיה בעבודה, לא יהיה ברחוב, ולא יסתבכו בדברים שאנחנו לא רוצים שהם יסתבכו.

תודה. בבקשה.

לגבי הנושא השני, אני מסכים. גם אעלה את זה בפני הממונה על התעסוקה אצלנו בעניין התגמול, לראות איך אפשר לקדם.

בנושא הראשון, יש היום בכל עבודת המטה, בממשלה, כל הנושא של הרגולציה בדיקה של כלל החוקים. כבר היום במשרד אנחנו מתחילים למפות כל חוקי העבודה. יש חוקים משנת 51', עוד יותר ישנים – למפות אותם, ולראות אילו מהחוקים, אפשר לעשות בהם התאמות ושינויים, ואילו, צריך לכתוב אותם מחדש.

זו אחת הבקשות שהוועדה מעבירה לייעוץ המשפטי של המשרד שלכם. תעביר את זה כחלק ממסקנות הוועדה. אני חושבת שגם שם בטח יש חשיבה.

נכון. כבר התחילו עם חוק שעות עבודה ומנוחה. גם חוק עבודת הנוער, צריך לקיים בו חשיבה. אעלה את זה לסדר העדיפויות של הלשכה המשפטית.

אני רוצה להתייחס לנושא שינוי החוק. אנחנו מסכימה שהחוק מיושן, ואנחנו יודעים שחוקים מיושנים, הנטייה להצליח לעמוד בהם, גם של בני הנוער, גם של המעסיקים וגם של הגורמים האוכפים, זה דבר שהולך ומקשה ככל שהחוק נהיה ישן יותר. החוק בן 60 שנה, אפילו למעלה מזה.
רק צריך לשים לב שאנחנו לא פותחים דברים, כי היתרון המרכזי שבו, שהנוקשות שלו גם מאוד-מאוד מגנה. כפי שאמרו פה קודם, נכון שאתם בני נוער ורוצים לעשות הרבה דברים ורוצים לעבוד, וגם מה שיצחק תיאר, שמוכנים לעבוד- - -

אבל את יודעת כבר, שכשניסו להרחיב את החוק ולתת יותר שעות לני נוער לעבוד במסגרות כאלה ואחרות, והיה לובי של חברות יצרניות "ג'אנק פוד", פאסט פוד, תקראו לזה איך שתרצו, ותחת הטיעון שזה לטובת הנערים – הם לא הצליחו.

אנחנו מרגישים את הרוחות האלה נושבות, והן הולכות ומתחזקות.

האינטרס שלהם הוא לא בדיוק האינטרס שלכם. אם אתם תהיו נתונים ללחצים, שאם לא תסכימו לעבוד את השעות המטורפות שלא ישאירו לכם הרבה זמן גם לדברים האחרים, אתם תהיו בסופו של דבר אותו כוח עבודה זול, נגיש, ובלי הרבה דרישות לאותו מעסיק, שזה מבחינתו מה שמעניין אותו. פחות מעניינות הזכויות שלהם ואיך הוא שומר עליהן. בבקשה.

יש כאלה שלא נותנים להם הזדמנות להביע את דעתם בנוגע לדברים כאלה. יכול מאוד להיות שילדים כאלה לא יכולים לעבוד בגלל שלא נתנו להם לדבר. כלומר אם הם רצו, למשל, להתקשר לנוער העובד והלומד, למשל, או היו איומים או פחדו. לא היתה להם אפשרות אפילו להתלונן.

אפשר לעשות את זה אנונימית?

קודם כל, אין לנו פקחים. פקח זה אדם שבא, נותן דוח במקום והולך. אצלנו יש צוות שחוקר ודוגר, ואחר כך מעבד את הנתונים. זה צוות מאוד מיומן ומוסמך לדבר הזה.

אפשר להתלונן אנונימית. תביאו לנו את שם העסק, את המקום, שנדע להגיע אליו, ותגידו מה ההפרות שיודעים שם, ואנחנו נגיע, ונאתר בני נוער. הסיכון פה הוא שאותו נער שנפגע, לא בהכרח נוכל להגיע אליו, כי לא ידענו מי זה, אבל נוכל למצוא את ההפרות כלפי עובדים אחרים.

מישהו פה הרגיש שמפרים את הזכויות שלו, ופחד להתלונן? פוחדים...

זה קורה.

אתם יודעים על מקרים כאלה?

הפחד העיקרי הוא לאבד את מקום העבודה. הקניון מפוצץ בילדים שלומדים אתי בשכבה, לומדים שכבה מעליי. יש לנו המון הוצאות, במיוחד בקיץ. אז אני אלך ואתלונן עליו? ועד שיקראו לי ועד שישמעו עליי, ובינתיים אהיה בלי כסף ומשכורת. זה הפחד.

אתם יודעים על מישהו שאיבד את מקום העבודה שלו?

אפילו הבת שלי. היא עבדה שבוע ימים, ופתאום אמרו לה: זו התלמדות. לא שילמו לה. אמרו לה: לא עברת.

למען הסר ספק, אפילו מנהלת הוועדה, מהניסיון שלה עם ילדיה, היתה בטוחה שעל התלמדות לא משלמים. משרד הכלכלה, מה החוק מחייב?

תשלום שכר לעובד, בטח לנער, הוא מהרגע הראשון שעבדתם. אתם לא מתלמדים אצל אף אחד. אתם לא מתנדבים אצל אף אחד. מהרגע הראשון אתם צריכים לקבל תשלום. ואם היא כבר פוטרה ואין לה מה להפסיד, ודאי אנחנו צריכים לקבל את התלונות האלה. המשמעות היא שהוא לא שילם שכר מינימום לעובדים. אם הוא יקבל עיצום כספי של 35 אלף שקל על זה שלא שילם לעובדת, הוא לא יעשה את זה שוב.

אני דווקא חייבת לציין לטובה את מקום העבודה שלי. היתה מישהי שלא התאימה, וקיבלה שכר על חמש השעות שהיא עבדה. כמו שמשרד הכלכלה פה אמרו, ברגע שתהיה מודעות, שאם אתה לא משלם לו על החמש שעות האלה שהוא עבד, אתה מקבל את הקנס הזה – יש הכוח הזה בידיים מול המעסיק.

בבקשה.

יש כל כך הרבה הגבלות של מעסיק, מה אסור לו, מה הוא יכול לעשות וכמה ולמה ואיפה, שהוא מעדיף לא להעסיק נוער אלא להעסיק מבוגרים, ושאחרים ישברו את הראש, וזה הפסד רציני גם לנוער וגם למעסיקים. ההגבלות האלה הן טובות והן באות בשבילנו, אבל צריך לעשות שהוא גם ירוויח.

הוא מרוויח בכך שהוא משלם פחות, הוא לא צריך להפריש לכם לפנסיה, הוא לא צריך כל מיני תשלומים. זה משתלם לו, תאמין לי. ובגלל שמאשרים לו, להעסיק אתכם כנערים, נותנים לו הטבות כלכליות. לכן בשורה התחתונה זה צריך להיות מצב של win-win. ואם הוא מפר, הוא חזיר בעיניי. פה אנחנו צריכים להגיד: לא בשביל שהוא יעסיק, נגיע למצב שנמכור אתכם או את הזכויות שלכם. זה לא יקרה בוועדה הזאת, לא בהרכב שלה, בכל אופן.

בהקשר למה שקרה לבת של הדרה, לפני שבאים להעסיק מישהו ולפני שמועסקים על-ידי מישהו, צריך לברר את כל הפרטים. זו אחת הדרכים שמנצלים נערים או נערות, שלא מודעים לכללים ולחוקים, ואז הם עובדים, ומסתבר שלא משלמים להם.

בהחלט. תמיד טוב לשים את הדברים על השולחן, לדעת לקראת מה אתה בא, מה הצפי שלך. גם בצד השני יודעים מה המחויבות.

כדי לראות אם באמת שווה לך להתנסות.

אולי ברגע שאתם שמים את זה על השולחן, המעסיקים יודעים שאסור להם לקחת- - -

אם מישהו אומר לכם: התנסות, תגידו: תודה, אבל אתם לא יכולים לעבוד שם. אולי לא תעבדו שם.

בבקשה.

המעסיק לא רוצה לצאת פראייר. הוא רואה את כל מה שהוא צריך לעשות לנוער. הוא אומר: מה אני צריך את זה?

מה הוא צריך לעשות חוץ מאשר להסיע אותם אחרי 24:00 ולדאוג לכך שהם ינוחו בזמן ולא יעבדו יותר מ-8 שעות?


חבר'ה, אף אחד לא עושה לכם טובה. הם רוצים להעסיק בני נוער, כי משתלם להם להעסיק בני נוער. התחושה שלכם, שהוא מסכן, שאם נטיל עליו עוד, לא ישתלם לו. חבר'ה, משתלם להם מאוד. מאוד. והתנאים המסוימים הם שבגלל שזה כל כך משתלם, אנחנו דואגים שלפחות הדברים הבסיסיים, שאנחנו רואים אותם כערך, יישמרו בתוך מערכת היחסים הזאת. שיידע אותו מעסיק שהוא לא מקבל פה עכשיו איזה עבד בתחפושת. הוא לא עושה לאף אחד טובה. הוא עושה טובה מקסימום לעסק שלו – פחות הוצאות, יותר הכנסות. בשורה התחתונה יש אינטרס ציבורי, להגן על בני הנוער. אתם תבינו את זה בהמשך.
אנחנו רוצים לפנות קודם כל למשרד הכלכלה. חבר'ה, סדרו את העניין של האפליקציה. תכניסו לשם אולי דברים שגם עלו פה בשולחן. תראו איך אתם יוצרים מסד נתונים לגבי ביקוש עבודה. אולי בשיתופי פעולה תוכלו לפרסם גם באפליקציה שלכם, גם בנוער העובד והלומד וגם במשרד החינוך לגבי ירידי העבודה, כי אם אתם אומרים שניגשו אלף בני נוער, וחלקם יצאו בלי מקום עבודה, כלומר ההיצע והביקוש לא הולכים יד ביד. אולי לראות איך אנחנו פונים, וגם אתם תפנו ותעודדו מעסיקים.

אני בהחלט מקבלת את ההצעה של קדמן, לראות איך אולי מעודדים בחלק מהמקרים, עם סבסוד מסוים. אני יודעת שכשנכנסים לעניין תקציב, המשרדים הולכים צעד אחורה. ולתת את כל העניין. אני לא מבינה למה בשירות התעסוקה לא מוציאים את הדף- - -

חבל שאין פה מישהו מטעמם.

אתם בעלי הבית. תעביר את זה. אנחנו דורשים ממשרד הכלכלה ליצור את המאגר יחד עם לשכות התעסוקה, לקרוא למעסיקים להציע עבודות בחודשי הקיץ, לפרסם את אותם מקומות עבודה שמעוניינים בעובדים זמניים לתקופות החופשים, לפרסם אותם באתר לפי אזורים, כך שאם אתה בא מבית שאן, אתה לא צריך להסתכל על הצעות העבודה של תל-אביב. צמצמו את זה לפי האזורים. שתפו פעולה עם הגורמים הנוספים ומועצת התלמידים, כמובן.

משרד החינוך, הדרה ציינה את הקושי להכניס את השיעורים. זה גם יצא בחוזר מנכ"ל לפני שנה. דיברנו על זה פה בוועדה. מאוד חשוב שמשרד החינוך יתאמץ, שיהיה זמן להעביר את השיעורים האלה, כי אין מקום יותר נוח לפגוש את בני הנוער מבית הספר. זה נושא ש-99 אחוז מרוכזים בו. זה נושא שכל בני הנוער מתעניינים בו. חשוב להגיע לבית הספר, להעביר הרצאת זכויות, אם זה הנוער העובד או המורה. זה לא משנה. זו הדרך המרכזית להגיע לבני הנוער, שילמדו את הזכויות.

אני לא צריכה לחזור על זה. משרד החינוך, תראו איך אתם מכניסים את זה לתוך תוכנית הלימודים שלכם. תמצאו לזה שעות רלוונטיות, כך שיידעו בני הנוער.

התיקון של החוק – אמרתי את זה, אבל שוב. לפנות ליועצים המשפטיים של המשרד.

יש גם מועצת נוער, שמייעצת בעניין הזה.

יועץ משפטי, שיראה איפה ניתן בלי לשנות מהותית, אבל להוריד את הדברים שהם כבר לא רלוונטיים. החברה מתקדמת, הטכנולוגיות משתנות. זה מ-53'. דברים שהם כבר לא רלוונטיים, אפשר להוציא אותם, אבל לראות איך עושים את זה בשים שכל תוך התייעצות עם הגורמים הרלוונטיים, שמבינים את התמונה מבפנים, מהעיניים של בני הנוער. תשמרו על הזכויות שלהם. הם עדיין לא מבינים כמה הזכויות הללו מיטיבות עמם.

אני מודה לכם מאוד.

אני מודה בשם המועצה לחברת הכנסת אורלי לוי, לחברי הוועדה ולפזית מארגון "אם אשכחך", שדאגו לתאם את הדיון, האכפתיות וההקשבה.

תודה. תמיד יש לכם פה בית פתוח. אתם יכולים לשלוח לנו הצעות גם לאתר.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 13:10.>