PAGE
2
הוועדה לזכויות הילד
27/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 60>
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, כ"ז באייר התשע"ד (27 במאי 2014), שעה 11:00

<הצעת בני נוער להוריד את גיל ההצבעה לכנסת לגיל 17>

חברי הוועדה: >
אורלי לוי אבקסיס – היו"ר

יעקב מרגי

משה מזרחי

>
הדרה רוזנבלום - מנהלת יחידת מועצות תלמידים ונוער, משרד החינוך

ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד

גל יוסף - יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

אבישי אברהם - מועצת התלמידים והנוער הארצית

שלומי אשכנזי - המועצה הציונית לישראל

עדי רובין - יו"ר מועצת הנוער העירוני פתח תקווה

גיל לנדאו - סגנית יו"ר מועצת הנוער העירוני פתח תקווה

בר - מועצה עירונית ויו"ר ועדה משפטית. פתח תקווה

חגי אליהו - מנהל אגף הנוער במועצת פתח תקווה

עדן - נציג מהמועצה העירונית פתח תקווה

פזית אלול - ארגון אם אשכך

טליה - מועצת תנועת הנוער

איריס - תלמידת בית ספר אנקורי

דביר - תלמיד

יהונתן - תלמיד

אפיק - תלמיד

שחר - תלמיד

ורד קירו-זילברמן

רחל סעדה

יעל. חבר המתרגמים
<הצעת בני נוער להוריד את גיל ההצבעה לכנסת לגיל 17>

אני מודה לכם בני הנוער. דיבר קודם דוקטור יצחק קדמן על הנושא המעורבות. הועדה שמה לדגל להקשיב, להיות לכם במה שבה תוכלו להביע את עצמכם, היום תוכלו לעלות לסדר נושאים שחשובים לכם. במסגרת הדברים הללו אני שמחה לפתוח את הועדה המיוחדת לזכויות הילד. התאריך, 27.5.14, כ"ז באייר תשע"ד. הנושא שאותו הצעתם הוא נושא שחשוב לכם מאוד לדבר עליו. אבקש לומר לכם עוד משהו, בנושא יש המון המון היגיון. בבקשה שלכם יש המון היגיון. יש פחות היגיון, לפחות את ההיגיון שאני ניסיתי למצוא, והוא ההבדל בין גיל זכות הבחירה בבחירות המוניציפאליות לבין גיל זכות הבחירה לכנסת.

ניסיתי להבין את הדברים גם עם ורד היועצת המשפטית שלנו, להבין מהו הרציונל שעומד מאחורי שני החוקים הללו.

אני אוכל לומר מבלי להוריד להם את המוטיבציה, זה בכלל לא שיקול ענייני. הבקשה היא דבר מתבקש. השיקולים שהנחו בחוק הם לא עניינים, אלו שיקולים פוליטיים שמא השינוי יטיב עם מגזר כזה או אחר. נקודה.

לא נותר לי אלא להקשיב ולהנהן ולהגיד 'אתה צודק'. אם אנחנו מסתכלים הן על החוק הפלילי והן על האחריות של בני הנוער – יש חלוקה מסוימת, גילאי 14, 15,17 – אין חלוקה שהיא חלוקה טוטאלית. כלומר, מגיל כזה עד גיל כזה. אין היגיון. כשאנחנו מנסים להבין אם אותו ילד שעליו אנחנו סומכים שבגיל 17 הוא בעל מחשבה עצמאית כשהוא בוחר את המנהיג המקומי שלו – תחשבו שדווקא בבחירות לרשויות המקומיות הציבור המקומי, קל וחומר בני הנוער, מושפעים יותר. בני הנוער כביכול יכולים להוות קהל שאיזה מועמד יכול לעשות אינטריגות מסוימות, יכול לעשות אותו כעין בוחר שבוי. יש גם מחויבויות אישיות, הכרות אישית – כאן אולי אנחנו יכולים לאבד את עצמאותו של אותו נער. אבל כאשר מדברים על הבחירות לכנסת, כאן יש יותר ביטחון שהשיקול יעשה יותר ענייני. לכן הדבר מוסיף על הדברים שאמר חבר הכנסת יעקב מרגי, על כל כך שבימים בו התקבל התיקון השיקול היה שיקול פוליטי.

לפני שנתחיל בדיון ניתן ליועצת המשפטית לתת בקצרה תמונת מצב לגבי הגילאים כדי שנוכל להבין. לאחר מכן אתן לכם בני הנוער להשמיע. בבקשה ורד.

תודה. ארצה לעגן את דבריה של יושבת הראש בנוגע לחקיקה. לפני הדיון הזה בדקנו את דברי החקיקה השונים שמדברים על המשמעות הגילאים מוטלת אחריות על בני נוער. כמו שאמרה היושבת הראש לא מצאנו איזה נוסח אחד משדבר על גיל 18 כגיל שממנו בגרות ואילך. אנחנו מדברים על הבחירות לכנסת שמגיל 18 והבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות אזוריות מגיל 17. אם זה "חוק עבודת נוער" שעליו יש לנו את הדיון הבא, שאומר שעד גיל 14 אסור להעסיק, מגיל 15 מותר ואז מגיל 16,17 יש הוראות שונות. בגיל 17 ניתן להינשא - - -

כבר לא. זה שונה.

נכון., היה שינוי.

רק ששכחנו לדרוש במקום זה את הזכות להצביע לכנסת.

בנושא של אחריות פלילית, למעשה מגיל 12 יש לילד אחריות פלילית. מגיל 12 עד 14 יש גם איזו אבחנה. רק בגיל 18 אומנם הוא כשיר לעמוד לדין, אבל האחריות הפלילית היא מגיל 18 והיא מתחילה הרבה קודם.

אנחנו רואים שלאורך כל דברי החקיקה יש לנו כל מיני דברים - - -

שלא נשכח את רישיון הנהיגה, זו אחריות מאוד גדולה, בגרות מאוד גדולה.

תארי לעצמך שהיו מאפשרים לנהוג בגיל 17 בכביש עירוני ולא בכביש בין עירוני. זה בדיוק אותו דבר.

זה בחינת החקיקה. כיועצת משפטית אמרתי, שככל שהחוק לא שם מסמרות על גיל מסוים השיקול באמת עובר להיות שיקול פוליטי, שיקול מקבלי ההחלטות, שיקול של מדינות יותר.

אתה היית פה כשזה עבר?

בשנת 2001. זה היה במועצה והרעיון היה לשים את הנושאים של נוער על סדר היום.

אז יש לנו עוד דרך. כמו ששמתם לב אתם נמצאים במגרש ביתי לחלוטין. אנחנו כמעט משוכנעים, אבל כדי להשאיר לכם את המרווח לומר את הדברים הבמה שלכם.

אני חושבת שנציג את עצמנו קודם. החבר'ה כאן הם לא מה שאתם רגילים לראות פה.

אני יושבת ראש מועצת הנוער העירוני פתח תקווה. אנחנו גוף שמייצג 24 אלף בני נוער בעיר. יש כאן עוד כמה נציגים מתנועות הנוער שהתלוו אלינו היום.

הנושא השנתי שלקחנו השנה הוא נושא בעיית האלימות בארץ ובפתח תקווה. היו לנו השנה מקרים מהם יצאנו לכנס "קול הנוער" שבו העלנו נושאים וחיפשנו פתרונות איך להפסיק את האלימות הזאת. איך הנוער חושב שאפשר להפסיק את האלימות הזאת.

אנחנו עובדים עכשיו במרץ על הפקת יריד תעסוקה לנוער לקראת החופש הגדול. במהלך הכנת היריד אנחנו נתקלים בקשיים בעניין העסקת בני נוער - - -

אולי את זה נשמור לדיון הבא?

אכן. אנחנו מודים על ההזדמנות שנתינה לנו היום לעלות את הנושאים החשובים הללו בפני הוועדה.

ואנחנו מודים לכם על כך שאתם משתפים אותנו במה שמעניין אתכם.

באמת יש כאן חבר'ה מפתח תקווה, מהמועצה של פתח תקווה, נמצא כאן אבישי אברהם שהוא יושב ראש נוער וקהילה במועצה הארצית מחבל מודיעין.

קצת לעניין הורדת גיל הבחירה לכנסת לגיל 17. כמו שאמרנו קודם, בשנת 2001 מועצת התלמידים והנוער הארצית הובילה תיקון חוק להורדת גיל הבחירה לרשויות המקומיות לגיל 17 באמצעות חבר הכנסת דני רווה. משנת 2003 בני נוער מגיל 17 רשאים להצביע ברשויות המקומיות.

חשבנו על הרעיון של גם להורדת גיל הבחירה לכנסת לגיל 17. במבחן הזמן ראינו שזה עובד. אם תסתכלו בקמפיינים לבחירות לרשויות המקומיות, אפשר לראות שיש התייחסות הרבה יותר רחבה לבני נוער מצד חברי מועצה וראשי ערים. יש פאנלים בבתי הספר ויש ערנות של בני נוער שגם התפקדו ועבדו. השיחה היומית הייתה רק בחירות, בחירות ובחירות.

שנית, אנחנו באמת חושבים שבן נוער בגיל 17 שיכול לנהוג ויכול להתמיין ליחידות עלית בצה"ל ויכול לפתור בגרויות, והעיד במשפט ויכול לפתוח חשבון בנק ויכול לעמוד לדין, הוא יכול גם לבחור מי יהיה המנהיג שלו. אנחנו באמת חושבים שהוא מספיק כשיר לבחור מי יהיה המנהיג שלו.

מעבר כך, אנחנו רואים את הצורך הזה בתוך בית הספר בשיעורי האזרחות. אנחנו מרגישים ששיעורי האזרחות בבתי הספר היום הם מאוד לא רלוונטיים ולא משמעותיים בשבילנו. אנחנו לומדים את אותו חומר בכיתה ט', בכיתה י' ובכיתה יא'. זה מאוד טכני. זאת הזדמנות לנו כבני נוער ליישם ולעשות אזרחות פעילה, לצאת ולבחור וגם להכניס אקטואליה. זה יחייב את המערכת להכין אותנו לבחור כי אנחנו תחת חסותה של מערכת החינוך. הם יהיו חייבים לשדרג את השיעורים האלה ולעשות אותם הרבה יותר משמעותיים עבורנו ולא רק עוד שתי יחידות לבגרות. זה משהו שמאוד חשוב.

אלו הטיעונים המרכזיים. אם יש שאלות נשמח לענות.

כעת אומרת לי היועצת המשפטית שיש מפלגות שבהן גיל ההתפקדות הוא 17. זה אומר שאתה בוחר את הנציגים שלך לכנסת, אבל אחר כך אתה לא יכול לבחור בהם לכנסת - - -

האבסורד שמגיעים פאנלים של מתמודדים לבתי ספר ומציגים את המצע שלהם, אבל הם בכלל לא יכולים לבחור.

יותר מזה, אוכל לומר שבאמצעי התקשורת מנסים לצפות את מגמת הבחירות לכנסת על ידי מדגמים שהם עורכים בבית הספר. כביכול הוא צופה תוצאות. שאלה לי אלכם. יש כאן תמימות דעים בנושא הזה?

סגנית יושבת ראש מועצת הנוער פתח תקווה. אני חייבת לציין שאתמול הייתה לנו מליאה בפתח תקווה לגבי הנושא הזה. בכל זאת אנחנו גוף דמוקרטי, מועצה, ואנחנו רוצים לשמוע דעות. יש הסכמה מאוד רחבה גם במועצה בפתח תקווה וגם בתוך המועצה הארצית שהיא מועצה רחבה יותר. אני מצטרפת לטיעונים שגל ציינה כאן. את נותנת לנער להחזיק הגהה בידיים ולהיות אחראי על חיי אנשים, אבל לבחור את המנהיג שלו הוא לא יכול. מה עוד, אנחנו שולחים אותם לצבא, המדינה שולחת אותם לצבא בגיל 18 ואחרי זה הם יוצאים לעולם עם דעות ועמדות, אבל לפני, אם הם היו עושים את הבחירה הזאת, אני מאמינה שאם הם היו עושים את הבחירה השנייה לכנסת היא בחירה מתוך למידה, הם לומדים ומשכילים - - -

בואו נעשה את הטעויות בגיל 17 כדי שאחר כך נתקן אותם.

לא טעויות. בואו נלמד, בואו ניתן הכנה מתאימה.

יש לי בבית ילדה שהיא עוד מעט בת 14, היא כל כך דעתנית. אני אומרת לכם שבגיל 17 תהייה לה לא רק מחשבה עצמאית, היא גם תנסה לשכנע אותי למה דעתה טובה משלי.

אני מתחברת למה שיצחק קדמן אמר, הנוער היום מעורב בזירה הפוליטית. הוא יודע, הוא מבין - - -

הוא מקבל אינפורמציות, הוא שומע - - -

ויש לו את הזכות ללכת להצביע במערכת הבחירות.

שלום חבר הכנסת משה מזרחי, חבר הוועדה. אנחנו מברכים אותך שאתה מצטרף לדיון. אנחנו דנים מהו ההיגיון ובצעם חוסר ההיגיון שבני נוער בגילאי 17יכולים לבחור את המנהיג המקומי שלהם לרשויות המוניציפאליות, בין אם לבחירות המקומיות או האזוריות, אבל כשמדובר בבחירות לכנסת רף הגיל עולה, שם זה משתנה. אני הבנתי שבחלק מהמפלגות ההתפקדות היא מגיל 17. לכן אנחנו מגלים חוסר היגיון מובנה או שזה היה שיקול פוליטי. זה שמישהו קידם את זה, זה בסדר, זה שהממשלה אישרה, כנראה שהיה כאן הרכב מסוים שהיה לו אינטרס שזה יעבור. צריך לנסות ולראות האם יש משהו בסיס ההחלטה שנאחז בנתונים מסוימים, בחשש מסוים – את זה לא הצלחנו למצוא.

אני אוכל לומר, אנחנו עשינו את הבדיקה הזאת. אנחנו גם שומעים את התלונה 'בני נוער הם יותר קיצוניים, הם לא יודעים, וקל לקנות אותם'. את זה אנחנו שומעים כל הזמן. ערכנו בדיקה וראינו שבני נוער בין גיל 17 לבין 18, יתנו בין 3 ל- 4 מנדטים ביחד. זה אומר שאנחנו לא הולכים לשנות את המפה הפוליטית ואנחנו לא הולכים לגרום למפלגה - - -

3, 4 מנדטים היום זה לשנות.

לא כולם יצביעו למפלגה אחת. ההשפעה של הבחירה על הנוער והתחושה שתהייה לנוער,היא" 'הלכתי ובחרתי, אני מרגיש יותר משמעותי ואחריות על מה שקורה במדינה שלי. ובכלל כמה שאני אלמד לפני, כי לא יתנו לי לבחור בלי להבין כלום'.

היום יש בני נוער בכיתה ח' ו-ט' ואפילו י' שלא יודעים אפילו מה זה אומר גוש ימין וגוש שמאל. הם לא יודעים, הם לא יודעים מיהו יושב הכנסת, הם לא יודעים כל כך הרבה דברים בסיסיים. זה משהו שלא יתכן.

בעצם את אומרת שברגע שנוריד, אם וכאשר זה יתאפשר, את גיל הבחירה לכנסת לגיל 17, זאת אומרת שכל המערכת תתכוונן לכך. ייתנו לכם את ארגז הכלים גם להיות ביקורתיים, גם לצפות ולהבין את המסרים. למשל כשאנחנו רואים פרזנטור שמעביר לנו איזו אג'נדה מסוימת, נוכל גם ולדעת להבין בתוך הניואנסים הקטנים איפה זה.

למה להאמין? להיות ביקורתי, לדעת מתי מוכרים לך ספין. זה אפשרי. אני מוכרחה לומר שאתם עושים את זה נהדר בתחומים אחרים.

במה להאמין את מחליטה. הם מציעים לך במה.

אם נהייה אמיתיים, אני יכולה לומר שהקרקע כרגע לא מוכנה. אם נוריד את גיל הבחירה לגיל 17, אנחנו לא נוכל לעשות את הבחירות מחר.

איך זה קורה ברשויות המקומיות?

כולם יכולים להרים יד ולהשתתף. חשוב לנו לשמוע אתכם.

ברשויות המקומיות אוכל לספר שבמערכת הבחירות הקודמת, למשל בפתח תקווה וברשויות האחרות המתמודדים פונים לנוער או עושים בשבילם פרויקטים. הם עושים את הדברים הכי קטנים, הם באים לבית הספר לדבר איתם אחרי שהם יוצאים, עושים פרויקטים בקיץ. אני יכולה להשוות למערכת הבחירות הקודמת שהייתה, שאז אחוז הפרויקטים שהיו לנוער היה נמוך בהרבה.

כשאתם תהיו כוח אלקטוראלי אז גם ישקיעו בכם.

בפתח תקווה קרוב ל-4 מנדטים הצליחו להכניס של מועמדים שבחרו בהם.

המתמודדים לכנסת יהיו חייבים להשקיע בנוער תחת הכותרת של הנוער. אומרים מה ההבדל בין גיל 17 ל-18, זה שנה. זה לא נכון, כי אז הם פונים לנוער בתור בני נוער, הם צריכים להשקיע בנו כבני נוער עוד כשאנחנו תחת המערכת. הם צריכים להשקיע בכולם וגם בנוער הזה.
הנוער היום דורש אחריות. הנוער מתבגר בצורה מהירה, הנוער נהייה אחראי ורציני יותר, הוא רוצה את האחריות הזאת. הוא רוצה להשפיע על מה שקורה במדינה שלו.

הבנו, לפחות מהסקירה של היועצת המשפטית ואחת הטענות שהעלו המתנגדים, בדרך כלל משרדי הממשלה פנים וחינוך, הם טוענים שזה יביא לכניסת תעמולת בחירות מאסיבית לבתי הספר בזמן הלימודים. מה תגיבו לזה?

זה תלוי במשרד החינוך שיכול להגביל תעמולת בחירות בבתי ספר.

את אומרת שהמפתחות אצלם. הם יכולים לאפשר שער פתוח או לא.

הם עושים את זה היום, הם באים לתוך בתי הספר.

קראתי לכם ולא בפעם הראשונה, לא לשתף פעולה עם המשחק הזה. אתם צריכים לומר 'אתם רוצים להיכנס לבית הספר? תנו לנו גם זכויות אחרת תישארו בחוץ'.

התנאי הוא שאתה לא יכול להביא רק אחד.

הוא אומר שאנחנו לא ניתן להם להיכנס.

אתה חייב להביא את כל הצדדים.

ראשית אני חושב שהוועדה צריכה לקחת על עצמה ליזום את החוק ולחוקק את החוק שיאפשר זכות בחירה מגיל 17. אין שום סיבה בעולם למנוע מבני 17 להצביע ולהשתתף בבחירות.

כשאני מעלה את זה בכל מיני מקומות מעלים לי את הטענה המגוחכת 'בני נוער לא מספיק בשלים כדי להבין במשחק הפוליטי'. אמרתי לכל מי שאומר את זה, 'אני מוכן שיהיה כתוב שלפני השתתפות בבחירות יהיה מבחן, אבל גם למבוגרים'. מבחן התפתחות פוליטית ונראה מי יעבור את המבחן בתוצאה יותר גבוהה. מי שיהיה מעל 60 יוכל להשתתף. בני הנוער תהיו רגועים, אתם תעברו את המבחן.

אני אוכל לומר לך שבני הנוער הם כל כך דעתניים.

הוא יודע.

תגידי.

הדבר הזה ייתן לבני הנוער מעורבות בחברה ובחברה הפוליטית בפרט.

יספרו אתכם.

אני גם יכולה להוסיף, תמיד אומרים על החברה הישראלית שאנחנו לא מעורבים במה שקורה כאן, שאנחנו שאננים ולא איכפת לנו. בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות בין 85% ל- 96% היו פעילים - - -

עצרי לשנייה אחת, חלק מהטענות של המשרדים היו שהבחירות לרשויות המקומיות לא גרמו להצבעה של בני הנוער.

כי קודם זה אפס.

בדיוק, כי קודם זה היה אפס.

אנחנו בדקנו, היו בין 85% ל-96%.

אנחנו נוכל לבדוק את זה בהמשך. עצם הטענה היא אבסורדית, כי כל עלייה אפילו באחוז אחד זו עלייה במאה אחוז.

הסיבה למה בכל זאת לא נותנים לבני נוער להשתתף בבחירות לכנסת נעוצה כבר בדברים שאמרו שפינוזה, הובס ודויד יום, כולם פילוסופים ידועים, הם הגדירו את המילה זכות בהגדרה 'זכות שווה כוח'. ברגע שיש לך זכויות יש לך גם כוח ולהפך, אם יש לך כוח יש לך זכויות. מה שסיפרתם על פתח תקווה יהיה נכון מחר על כל הארץ, אם יתנו לבני הנוער להשתתף. יהיה צריך להתחשב בהם כקהל בוחרים.

פעם התווכחתי עם בן נוער אם יותר חסרי ישע או קשישים, אמרתי לקשישים לפחות פעם בארבע שנים מתחנפים אליהם, פעם בארבע שנים ולא יותר מזה. במקום הזה, חבר הכנסת לשעבר אופיר פינס, קיבל קבוצה של בני נוער שהשתתפו אצלנו בכנס בבאר שבע, אנחנו תמיד משתפים אותם גם בעבודת הכנסת, הוא אמר להם דבר מאוד בוטה, הוא אמר את בציניות והוא לא התכוון. הוא אמר 'אמרו לי להיפגש אתכם, תאמינו לי אני לא יודע למה אני הסכמתי, מה יצא לי מזה. נניח שאתם תשתכנעו שאני חבר כנסת נהדר, מה יצא לי מזה. מחר אתם אפילו לא יכולים להצביע עבורי'. הוא אמר את זה בציניות, אבל זה נכון.

עוד מילה אחת, הוזכרה כאן האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד. אחד העקרונות של האמנה הוא שתהליך ההתבגרות הוא תהליך הדרגתי. כלומר ההכשרים המתפתחים של הילד, לא במקרה גם בחוק הישראלי יש שורה של גילאים, לא לכל דבר ילד כשיר. הקו לא יכול לעבור חד-משמעי רק מגיל 18, כלומר עד גיל 18 אתה לא יכול לעשות כלום. אגב, הכנסת הזאת עליה אנחנו מדברים תדון בקרוב בהצעת חוק ממשלתית, אני שמח שהממשלה הגישה אותה, הצעת חוק להסכמה רפואית שיכול קטין לתת לטיפולים רפואיים. לא בכל הטיפולים, לא בכל הגילאים. אבל בדיוק באותו עיקרון יש דברים שאפשר בהדרגה לתת להם - - -

עשינו כאן על זה לא מעט דיונים בוועדה גם יחד עם המועצה לשלום הילד – זה מה שהביא את הטריגר לממשלה להגיש את ההצעה.

אין סיבה בעולם למנוע מבני 17 את זכות הבחירה. אני הייתי מוסיף לכם עוד דבר, גם את זה ניסנו לעשות והצלחנו רק חלקית, היום לבני נוער אסור להצביע גם אם הם חברים בעמותות. "חוק העמותות" לא מאפשר את הצבעתם מתחת לגיל 18. אנחנו צירפנו להנהלה שלנו בני נוער כעיקרון. בהתחלה היה אסור להם להיות חברים בעמותה. החוק שונה והיום מותר להם להיות חברים, אבל אסור להם להצביע. זה לא הגיוני. אני חושב שצריך לתת אמון בבני נוער. אמרו כאן 'הם דעתנים'. הם יודעים בדיוק, הם יכולים לבחור, הם יכולים לקבל החלטות. אז קשה לכם לבלוע שזה יהיה בבת-אחת מגיל 16, בואו נתחיל מגיל 17.

דיברת על החשש מהכוח שלהם. בסופו של דבר זה כוח חיובי. אתה יכול - - -

הנוער מאוד פעילים בפתח תקווה. כמה מנדטים מזוהים.

4 מנדטים.

4 מנדטים זה הכוח של הנוער?

וההתפלגות הייתה 1,2,1,2,1,1,1 - 4 זה היה הכי הרבה, לא היה חמש?

נכון. המפלגה לה הצביעו נוער קיבלה הכי גבוה. המפלגה שרוב הנוער בחרו בה היא המפלגה שקיבלה את מספר המנדטים הגבוה ביותר.

סליחה שאני קוטעת אותך לרגע. אפשר לראות שבסופו של דבר אלו שפנו לנוער, כפי שאני מקבלת את המשוב הזה, השקיעו בהם, דיברו אליהם, הם אלה שקיבלו את האמון שלו. כלומר הטענה שהם יהיו מובלים על ידי כוחות בין אם משפחה, חברים ואחרים, הטענה הזאת לא עמדה במציאות. הנוער הלך למי שטוב בעבורו ולא מי שטוב להורים שלו. זה מה שמראה על עצמאות מחשבתית.

הדרה רוזנבלום מנהלת יחידת מועצות תלמידים ונוער.

אני הולכת לומר משהו שהוא לאו דווקא הדעה הגדולה של משרד החינוך, אבל כאחת שכבר 21 שנה מובילה את המועצות בארץ. אנחנו עשינו סקר לפני כשש שנים. עשינו בדיקה ולפחות 95% מבני הנוער הולכים בפעם הראשונה להצביע, זאת אומרת שהם לא הולכים בטוח פעם שנייה. אנחנו מדברים על פעם ראשונה. כלומר, יש לנו את המחזור הראשון פעם בחמש שנים. זה יוצר המון היענות והם חווים את הפעם הראשונה. ממש בדקנו את זה.

אני אבקש לתת דוגמה, הם אמרו שהם יהיו מעורבים ויובלו. למשל בבאר שבע. בבאר אמרו 'אנחנו רוצים שהנוער יצביע' והנוער רצה להיות מעורב. הם לא אמרו תצביעו לרוביק או לאחר. הם הלכו ושמו בכל תיבת דואר ובכל מקום שהיה אפשר לפרסם 'לכו להצביע'. שום מילה יותר. היה ברור שכשהם אמרו להם 'לכו להצביע', 96% מבני הנוער הצביעו.

בבאר שבע יודעים לעבוד.

מעבר לכך שהמועצה מאוד טובה הוא היה מאוד פעיל. אגב גם הוא בוגר שלנו מהעבר. אני מבקשת לומר שזה לא שאומרים להם לכו לימין או לשמאל או לאמצע. אמרו להם 'תלכו'. את חווית ההליכה הם חוו והם הגיעו והתוצאות היו בעד עצמן. בדקנו ב- 17 ערים השנה, מי שנתן ב- 22 באוקטובר את המשקל היו בני הנוער. בשלוש ערים שהיה סיבוב שני התחננו שהנוער יגיע. כלומר, יש כאן משהו. זה לא שעושים להם הפעלות.
בפעילות הקודמת, בחירות הקודמות הגיעו שלושה בוחרים לנוער באשקלון, אז היה חוף ניצנים בפעולה והציעו להם כל מיני פעילויות. הם אמרו 'אנחנו לא רוצים חוף ניצנים, אנחנו רוצים להיות שותפים בוועדות של העירייה'. כאן הם הרימו גבה. יש לי ממש תיעוד של הדברים האלה, מפני שהם אמרו 'אל תקנו אותנו באירוע. אנחנו רוצים, עשייה תהליכית מתמשכת'.

זה גם מה שמבטיח שהנוער לא יהיה משועמם ושישב על הברזלים אלא שיהיה פעילות יומיומית בשעות הפנאי. באמת זה יביא לכך שהנוער יהיה חיובי יותר, יהיה לו מה לעשות בשעות האלה. יהיו לו מפגשים חברתיים שלא מלווים באלכוהול, אלא יהיו אלה מקומות חיוביים.

אלה שאומרים שהנוער יהיה מובל, הם אלה שחושבים שלנוער אין דעה. זה די פוגע. התרע מזלי ואני נמצאת עם חבר'ה ממש איכותיים. אני אומרת ברצינות, יש להם דעה, זה לא פשוט.
אני באה כעת מכנס בינלאומי באירופה שעסק בחינוך לדמוקרטיה. קודם כל, בהרבה מאוד מדינות יש היום שר נוער. במדינות שאין בהן שר נוער, כל שר ולא משנה מאיזה נושא, צריך לפחות 20% להשקיע או לספר מה הוא עושה עם נוער, אפילו אם זה שר כלכלה, חקלאות או לתשתיות או אחר. הוא חייב לשמוע. יש לו פעם בשנה שבוע ימים שהוא צריך לשמוע מה הנוער מבקש ממנו. אם אין שר נוער אז שישמעו. זה קהל מאוד נכבד. באירופה יש חשיבה להוריד את הגיל לגיל 16. למה, יש כל כך מעט צעירים. אחוז הילודה שם הוא 0.8 ולכן הם פוחדים שלא יהיה להם מי שיצביע. מאחר והנוער מצביע בפעם הראשונה, גם הם עלו על זה, הם אפילו חושבים להוריד את הגיל. שוב, יש כאן בעיות עם הקיצוניים וכל העניינים האלה. צריך לקחת את זה חשבון, הם לא טמבלים שילכו אחרי מי שיבטיח להם אירוע בחוף כזה או אחר.

בהחלט.

אני אבקש להוסיף משהו. בדיון הבא נדבר על העסקת נוער. אני חושבת שלעבוד לכל דבר ועניין בתור עובדת חברת מזון טרי – זו אחריות. היא צריכה להגיע בזמן למקומות והיא צריכה לעשות את מה שמוטל עליה. עצם זה שאת נותנת כזאת אחריות לילד בגיל 15, את נותנת לו אחריות להצביע בגיל 17 לרשויות המקומיות. אני חושבת שמתמודדים שרצים ברגע שהם יבינו כמה כוח יש לנוער וכמה הם מדברים על קהל הבוחרים העתידי שלהם, לא במערכת הבחירות הזאת, אלא במערכת הבחירות שלאחריה, הם בונים קהל לטווח שנים רבות. הם צריכים לראות את הפוטנציאל ולזרום. נכון שיש דברים כמו מנדטים שהם פוחדים, אבל כשהמפה תשתנה זה לא יקרה. האחריות, המעורבות של הנוער – אלו הדברים שצריך להתעסק בהם ולהתמקד בהם.

ואז, כשיראו בכם פוטנציאל לא יהיה לנו קשה להילחם על תקציבים בשביל הנוער.

במוניציפאלי קל יותר להשפיע, כי בסופו של דבר החיכוך עם בני הנוער הוא קרוב יותר. זה אבסורד שבמוניציפאלי יש אפשרות שהם יכולים להשפיע, יש שם תקשורת ויש אינטרנט והם נחשפים. יש להם את המידע, את כל המידע הם מקבלים כדי לקבל החלטה למי להצביע.

הם גם נפגשים ביום-יום עם המועמדים. זה לא נעים לו כי הוא רואה אותו באירוע משפחתי, זה לא נעים לו כי הוא קשור לזה. דווקא בבחירות לכנסת העניין האישי טיפה מתנתק והוא יותר ענייני, כך אני רוצה להאמין.

שלום לכולם. אני יושב ראש נוער וקהילה במועצת הנוער הארצית. אני אבקש להוסיף משפט שהדרה אומרת לנו בכל שנה במועצות. 'אתם לא לומדים אזרחות, אתם עושים אזרחות'. זה משהו שהיא הטמיעה בנו בני הנוער במועצה הארצית. אנחנו לא רוצים שזה יהיה רק לכל מי שנמצא במועצה, אלא להפוך את זה לכלל בני הנוער. אנחנו נצליח לעשות את זה רק כתהליך שיתחיל בשיעורי אזרחות בבתי הספר, במדיה החברתית ובתקשורת ויסתיים בחקיקה בכנסת.

במדינה קטנה כמו שלנו אין סיכוי שבן נוער לא ידע ולא יהיה מעורב בנושאים חברתיים, כמו למשל בעניין הבחירה לנשיאות. יש עניין ויש דיבור ושיח בכל בתי הספר - - -

בכל מקרה זה נכנס לבתי הספר. אנחנו לפחות נדאג שזה יכנס בצורה מסודרת. נשים את המסננים.

ושהשיעורים יהיו אקטואליים, שיהיו מעניינים ומשהו רלוונטי.

אנחנו אומרים שיש רצון ובקשה ממנהלי בתי הספר כן להכניס - - -

אתם רוצים משמעות? תגיד כמה מילים.

תלמיד. אני חושב שכמו שאנחנו יכולים להעביר אפילו סדנאות לילדים שקטנים מאיתנו, לדעתי אני חושב שאנחנו יכולים להביע את הדעה גם לאנשים שמבוגרים מאיתנו. אנחנו יכולים גם לבחור וגם להיבחר.

אתה עכשיו בגיל 14. תבינו מה יקרה בגיל 17. בבקשה.

דוקטור קדמן אמר קודם שהוא כועס שאנחנו לא מביעים דעה. יכול להיות שאנחנו לא מביעים דעה בגלל שאין לנו את היכולת. למשל אצלנו בפתח תקווה כשנתנו לנוער את היכולת להצביע, מיד - - -

כולם כאן מפתח תקווה?

זה מה שאמרנו בהתחלה. היושבת ראש הארצית גם היא מפתח תקווה.

כן, אבל היא לא נבחרה רק מפתח תקווה. היא נבחרה ברמה הארצית.

מיד אחרי שנתנו לבני הנוער להצביע, מאז כל הנבחרים השתדלו להגיע אלינו למפגשי חברים וכל השאר. הם ישבו איתנו ובדקו מה אנחנו צריכים בעיר. למשל היה לנו מפגש בסניף בני עקיבא, הם שאלו אותנו מה מפריע לנו. אמרנו להם שישאירו את המגרש פתוח עד עשר בלילה כי רוצים לשחק עד יותר מאוחר. זה באמת קרה.

זה כוח לשנות.

זה מאוד משמעותי.

אם אנחנו רוצים לעשות שינוי משמעותי יותר גדול, אפילו בחוקים ובשאר, יתכן שזכות ההצבעה לנוער תיתן לנו את היכולת לדבר עם אנשים ברמה הארצית מאשר ראשי רשויות, אולי לדבר עם שרים וחברי כנסת.

אני מבקש להוסיף שכולם מרגישים מה שקורה היום לנוער. למשל דוגמה לא חיובית, מה שקרה לנאור אטיאס בפתח תקווה השפיע על כל החברה. כל החברה דיברה על זה, התקשורת עסקה בזה. כלומר, הנוער משפיע על החברה והחברה מושפעת מהנוער. אם יש לנו את המצב ואת המעגל הזה, הנוער צריך להיכנס לעוד זירת השפעה.

גם אני לומד בכיתה ח'. מהתגובות שקראתי וגם בגלל מה שכתבו בעמוד הפייסבוק על הוועדה. רוב המבוגרים בארץ לא מתייחסים ולוקחים את הנוער ברצינות. הם חושבים שכל מה שאנחנו יודעים זה לעשות שטויות, להשטות ולהתבטל.

לצערי הרבה מהדברים האלה הם הדברים שמגיעים לתקשורת, לחדשות.

הדברים השליליים. מתי ראיתם בחדשות כתבה על נוער מתנדב. זה לא קורה. יש התנדבות בקרב בני הנוער כל הזמן והרבה יותר מכל המקרים השליליים, אבל זה מה שמקבל את הבמה כי זה מה שמעניין את הכתבים.

אנחנו נשתדל לשנות את זה טיפה. לא תמיד אנחנו מצליחים, אבל מנסים לעשות רעש.

למה רק בגיל 17? למה לא 16 או 15? למה לא גיל תיכון בכלל?

לפי הדיבורים כאן אפשר גם גיל 14.

אתה באמת חושב שבגיל 17? בן כמה אתה?

כמעט בן 17.

אתה חושב שאתה לא מספיק כשיר להצביע?

אני חושב שאני כשיר לגמרי.

הוא רוצה להוריד את הגיל עוד יותר.

חשבתי שהוא להגביה את זה.

על סולם עולים שלב שלב, לא קופצים שני שלבים. כל מהפכה צריכה להתחיל עם משהו שאפשר איך שהוא לבלוע אותו. להמשיך אחר כך בתיקונים הרבה יותר קל.

"אם אשכחך" הוא ארגון שיזם עם חגי אליהו מנהל אגף הנוער בפתח תקווה את העלאת הקבוצה לירושלים לקיום הדיון היום בוועדה. באותה הזדמנות אני מבקשת להודות לרחל מנהלת הועדה וכמובן להודות לך שהסכמת לקיים דיון בנושא. בשיתוף פעולה אנחנו בחרו את הנושאים יחד עם המועצה והצגנו אותם.

אבקש לומר כמה דברים, הארגון שלנו הוא בעצם ארגון שפועל להעלאת קבוצות מכל רחבי הארץ ומכל קשת החברה הישראלית לירושלים. לחבר אותם לירושלים. בין היתר חרטנו על דגלנו את הנושא של המנהיגות הצעירה ודור ההמשך. גם לי יש ילדים בגילאים שלהם ואני רואה שהם לא מחברים אותם לשיח היומיומי, לשיח המדיני, לשיח הפוליטי שהם שומעים השכם וערב. מהמקום הזה אנחנו חושבים שחשוב מאוד לשלב את הנוער לנושאים היומיומיים. כלומר, כשלוקחים אותם לסיור בירושלים צריך לחבר אותם לשיח שמתייחס ליהודה ושומרון, מתייחס לגדה המזרחית. שידעו גיאוגרפית איפה זה ממוקם. בנוסף לכך ליישם גם את התהליך בהשתתפות בדיונים - - -

תעשו לי טובה ואל תשכחו את הנושאים החברתיים. תחברו אותם כי הם מתנדבים, הם נוסעים והם רואים. היום זה גם חלק מהנקודות לבגרות.

אני מסכימה איתך ומהמקום הזה חשוב לשלב אותם בהליכים בבחירה, בדיונים שמתקיימים בכנסת ובגופים ציבוריים.

אנחנו חרטנו על דגלנו את הנושא הזה ואני חושבת שהוא חשוב מאוד.
משרד החינוך נותן את הדעת לזה, יש את פרויקט נעלה, אבל עדיין זה לא מספיק. צריך לשלב את התיאורטי עם המעשי. כך בעצם הם מתחברים - - -

יש מישהו שיכול להמציא משהו שלא יתבלבל לנו עם משהו אחר?

אבל הוא מתייחס לכיתות ה' ולכיתות הצעירות יותר, לעומת זאת בעצם לכיתות שנבחנות כעת לבגרויות, למשל השנה בבתי ספר כיתה י' לומדים את כל נושא מבשרי הציונות ואת הקמת הציונות והרצל. הבן שלי לומד את זה וגם החברים שלו כאן לומדים את זה ולא לקחו אותם לא להר הרצל ולא לכנסת. חשוב מאוד לחבר את השיח היומיומי, ההווה-עכשיו ללימודים התיאורטיים. תודה רבה.

<טליה:>
רציתי לשים דגש קטן למה פתחנו את כל זה בכלל. אנחנו רוצים יחס. אני אומרת את זה רק כדי לשים דגש.

הנה, ביקשתם ושני נושאים קיבלתם ביום אחד. היום הועדה מתכנסת רק בשבילכם. זה מראה שכשאתם מבקשים ואתם דורשים יש מי ששומע. לא תמיד.

שזה יגיע גם ליישום.

חכה, יש סיכום לדיון.

אני מבקשת רק לשים לזה דגש. אנחנו כן רוצים שהגיל ירד ל-17, אנחנו רוצים את היחס, אנחנו רוצים שישימו לב גם אלינו, גם אנחנו כאן, אנחנו רוצים שתדברו אלינו, שתעשו בשבילנו ואם זה מה שצריך לעשות בשביל זה אז כן.

אני מבית ספר אנקורי. אצלנו בבית הספר מקדמים מאוד את כל העניין של הפסיכומטרי ושל התואר הראשון. ממש מקדמים אותנו לחיים. אני התחלתי תואר ראשון השנה בכיתה יא'. הם ממש מכינים אותנו לחיים. אנחנו לומדים אזרחות רק בכיתה יב' ורק לבגרות. יש לנו שיעור שמלמד אותנו סתם על החיים ומה קורה במדינה.

איך קוראים לזה?

אין לנו כל כך שמות לשיעורים. אצלנו רושמים רק את השמות של המורים. מכינים אותנו לחיים בבית הספר מבחינת תואר הראשון. אני עושה פסיכומטרי לתעודה וממש מקדימים אותנו. אני עוד מעט בת 17.

הם יכולים לבחור להם את מסלול התואר שהם מעוניינים. אגב, הבחירה הזאת תלך איתך המון שנים. אם בגיל 17 את יכולה להחליט לאן רוצה ללכת, תאמינו לי שאני אחרי הצבא עדיין התלבטתי ועד היום אני לא בטוחה שבחרתי נכון. בשורה התחתונה זה רק מחזק את הנושא שהעלתם כאן. אם אני יכול לקבוע את עתידי, לקבוע כבר היום את הכיוון המקצועי שאני רוצה ללכת, מבחינת הלימודים האקדמיים, סביר להניח שאני יכול גם לדעת מה טוב לנו.

אני יודעת פחות או יותר. אני לא יודעת מה אעשה בחיים שלי, אבל אם אני נכנסת למה שיהיה אחרי התיכון, מן הסתם יש לי את הדעות הפוליטיות שלי לגבי עתיד המדינה.

אני רוצה לומר לכם שבעיניי המפגש הזה זה מקסים. זה מדהים.

דע לך שזה לא המפגש היחידי. בפעם שעברה הם ניהלו את הדיון, הם בחרו את הנושא וניהולו את הישיבה. הם עשו את זה בצורה נהדרת.

אני חבר חדש בוועדה הזאת. בעיניי יש בזה הרבה קסם וחן. זה פנטסטי שאתם מגלים כזאת מעורבות. אני אומר לכם, אנחנו המבוגרים, אנחנו יודעים מה הכי טוב בשביל הילדים שלנו, במרכאות. אנחנו רוצים תמיד להבטיח להם את העתיד וכדומה אני לא בטוח שאנחנו עושים את זה נכון, כי אנחנו בכלל לא בראש שלכם, לטעמי.
אתם כוח אדיר ומבלי להיכנס לעניין כן גיל 17 או לא גיל 17 אני אומר לכם שאתם כוח עצום. אגב, אני הופעתי בבתי ספר, לא אהבתי את זה, אבל הלכתי, הגענו לכיתות יא' ו-יב'. עשו פאנלים. לא נרחיב על זה את הדיבור כי אני לא בטוח שזה נבון ונכון. לדעתי האפקט לא כל כך בריא, ממה שאני חוויתי בבתי הספר.

אתם מפתח תקווה, אם המושבות, מכם יוצאת הבשורה. אתם כוח אדיר ואת יושבת הראש הארצית, תובילו דגל, תאגדו כוחות ותציבו את הנושא הזה על המפה. אני מבטיח לכם שלא רק אני ואורלי נשתכנע שכדאי להוריד.

חכו, רציתם שיעור משמעותי. התייעצנו כעת עם היועצת המשפטית, זה נורא נורא פשוט, אנחנו משווים את החוק לבחירות לכנסת לאותה שורה של הבחירות המקומיות.

מבחינת החקיקה זה בפשטות. זה לא יעבור כאן. לפני שזה מגיע צריך לתת, אני יודע מה שאני אומר. תאגדו כוחות שזה לא יבוא רק מפתח תקווה. הקריאה הזאת צריכה להגיע לכנסת. תוציאו מנשר - - -

לפני חודשים עשינו שדולת נוער, הגיעו בני נוער מכל הארץ ולא רק מפתח תקווה - - -

והסוגיה הזאת?

בואו נערוך הצבעה עם כל הנוכחים. מי בעד תיקון החוק? פה אחד.

אנחנו נכריז שזה היה שיעור מאוד אפקטיבי ואנחנו נגיש את התיקון. אנחנו מקווים שיהיה לזה איזה אפקט אפילו דיון ציבורי, לעלות את זה לבמה המרכזית כדי שיתחילו לדון בעד או נגד. יכול להיות שגם נשתכנע שזה לא נכון. הכול יכול להיות. עצם הדיון והפתיחה של הנושא לדעות נוספות והשמתו על סדר היום, יתכן שיצא מזה בשורה.

ביקשתי מהיועצת המשפטית להכין את התיקון. אנחנו ננסה להחתים את חברי הוועדה. משה אתה מביע את דעתך כבר? זה יצא כהצעת חוק של הועדה לזכויות הילד.

דעו לכם שהתנגדתי לזה בתוקף לפני שנכנסתי לכאן.

תראו כמה כוח יש לכם.

תודה רבה. אנחנו נכין את הצעת החוק וגם נעביר אותה כדי שתפרסמו אותה באתר שלכם. זה משהו שאתם יוזמים וזה משהו שיש לכם עליו את זכויות היוצרים.

יש לי שאלה לנוער. אתם ביקשתם במה. אני דיברתי אתכם על האפשרות לעשות, אני חשבתי לפתוח דף פייסובק לוועדה. זה רעיון שלי, אבל אולי יש לכם רעיונות איך להרחיב את השיח עם מקבלי ההחלטות. אני אשמח לקבל הצעות.

אני תלמיד חטיבת אלומים ע"ש פיינברג, פתח תקווה. מזכ"ל מועצת התלמידים והנוער העירונית. אני חושבת שצריך לפתוח סוג של פורום עם מקבלי ההחלטות ועם כל בני הנוער בארץ. פורום שבו יעלו את כל הרעיונות שלהם לשיפור וגם דברים שרוצים וכדומה.

אנחנו נשמח לקבל רעיונות.

יש לי גם רעיון איך אפשר לפתח את השיח בין בני הנוער לוועדה. לפי דעתי אפשר לעשות שיעור מכוון, אינטראקטיבי שמצולם בשידור חי ומועבר למחשבים.

נמצאת כאן נציגת משרד החינוך.

זה באמת משהו שניתן לעשות.

שבכל כיתה יהיה מיקרופון ושהיא תוכל לשאול שאלות.

מאוד מומלץ. תבחרו בקפידה.

תבחרו נכון.

תודה רבה. אנחנו מסכמים וסוגרים את הדיון הראשון ומיד פותחים את השני.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:05.>