PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
12/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 203>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום חמישי, י"ד בסיון התשע"ד (12 ביוני 2014), שעה 10:00

<סיור במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר

שמעון אוחיון

>
אריה מהרשק - נשיא מכללת אורט בראודה

לביא קרפ - ראש מחלקת מתמטיקה, מכללת אורט בראודה

אדוארד אייטלברג - ראש מחלקת הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מכללת אורט בראודה

זאב ברזילי - ראש המחלקה להנדסת תוכנה, מכללת אורט בראודה

אלי רז - ראש היחידה לפיזיקה והנדסה אופלית, מכללת אורט בראודה

שרית סיון - ראש המחלקה לביוטכנולוגיה, מכללת אורט בראודה

אלברט סבן - המחלקה להנדסת אלקטרוניקה, מכללת אורט בראודה

מיכאל רגב - ראש המחלקה להנדסת מכונות, מכללת אורט בראודה

אלנה טרצקובסקי - ראש המחלקה להוראה ולימודים כלליים, מכללת אורט בראודה

אהוד לנץ - יו"ר מועצת מכללת אורט בראודה

נח לוטן - חבר מועצת המכללה, חבר בוועדת המינויים, מכללת אורט בראודה

שמעון הקר - מנכ"ל מכללת אורט בראודה

מיכל מעוז - דיקנט הסטודנטים, מכללת אורט בראודה

צביקה קרני - מנהל הכספים, מכללת אורט בראודה

שני אילני - מנהלת שיווק, מכללת אורט בראודה

יצחק רמות - מנהלת הספרייה ויו"ר ועד עובדי המינהל, מכללת אורט בראודה

מיכל אסייג - מזכירת לשכת הנשיא, מכללת אורט בראודה

מקסין נועם - קשרי חוץ, לשכת הנשיא, מכללת אורט בראודה

מנחם שיכל - מנהל מינהל החינוך כרמיאל

שמעון ארזואן - סטודנט שנה רביעית להנדסת תוכנה, מכללת אורט בראודה

אסף בן שמואל - סטודנט שנה שנייה להנדסת מכונות, מכללת אורט בראודה

אבי לוי - סטודנט שנה רביעית להנדסת תוכנה, מכללת אורט בראודה

מונא דיאב - סטודנטית שנה שנייה להנדסת ביוטכנולוגיה, מכללת אורט בראודה

אדר אורן - סטודנטית שנה רביעית להנדסת ביוטכנולוגיה והוראה, מכללת אורט בראודה

מתן הופמן - סטודנט שנה שלישית להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מכללת אורט בראודה

אורלי אלמו - סטודנטית שנה שלישית להנדסת תעשייה וניהול, מכללת אורט בראודה

עידו לבני - טכנאי מחשבים, מכללת אורט בראודה

יהודית גידלי

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל>

בוקר טוב, חברים, אנחנו מתחילים. יש לנו אורחים שמדייקים בלוח הזמנים, לפחות שאנחנו נגיב בהתאם. אנחנו שמחים וגאים לקבל היום כאורחים את חברי ועדת החינוך של הכנסת. התכנית, אנחנו נתחיל בסקירה שלי על המכללה, לאחר מכן ניתן לסטודנטים לשוחח איתכם במשך 20 דקות, נקבל את דבר הסגל האקדמי והסגל המנהלי, נסייר 20 דקות במעבדת מכונות, נראה כמה רובוטים ולאחר מכן נאכל ארוחת צהריים. מסיימים באחת.
אני מציע שנתחיל בסבב היכרות קצר. נתחיל מהפינה הזאת, אנחנו נציג את אנשי המכללה, אחר כך נשמח לשמוע מי ומי באורחים.

(הצגת נוכחות).

ראש מחלקת החינוך של כרמיאל, שמת לב שאף אחד לא מכרמיאל? דרך אגב, מישהו מכם הוא גם בוגר בית ספר להנדסאים פה באורט בראודה?

כן.

יש לנו במסגרת לימודי הנדסה 5% מהם שהם בוגרי הנדסאים. רק 5%.

בוגרי הנדסאים מפה?

כן, שלנו.

אני אציג במשך כ-20-25 דקות, אני אדבר על המכללה, על החזון שלה, על הייעוד, על המבנה, על המחלקות, על הקשרים שלנו עם התעשייה, על קשרי האקדמיה בארץ ובחו"ל ונתחיל. מבחינת הייעוד, מה שנקרא mission, אנחנו נועדנו לקדם הזדמנויות לשוויון בחברה הישראלית ובעיקר בפריפריה באמצעות פלטפורמה של חינוך והשכלה. החזון שלנו זה להקנות תואר הנדסי מוביל בישראל. תואר הנדסי מוביל בישראל, בית ספר להנדסה.

vision נשמע מאוד מכובד, אבל יש לו קבלות. אספתי פה כמה שקפים, אני לא אעבור עליהם בפרוטרוט, אבל שימו לב, ועדת הערכה בינלאומית להערכת איכות. כפי שבאקדמיה מקובל, אחת לתקופה מגיעה ועדה בינלאומית שמעריכה איכות של תכניות לימוד באקדמיה וכל מוסד אקדמי שמעוניין להתנדב ולהציג את עצמו בפני הוועדה הבינלאומית אכן מזמין את הוועדה. הוועדה באה, יושבת כאן כמה ימים, בוחנת תכניות לימוד.

ממתי הציטוט הזה?

הציטוט הזה הוא מלפני שנתיים-שלוש. הופיעה כאן ועדה לבחינת התכנית בהנדסת תעשייה וניהול והם אומרים שיש לנו בוגרים יוצאים מן הכלל והם אומרים שהתרבות שלנו היא תרבות רציפה של שיפור מתקדם, תרבות של חדשנות, מדברים פה על יחסים מצוינים בין הסטודנטים לסגל האקדמי ומדברים גם על העובדה שאנחנו פותחים לפני מועמדים מקשת רחבה של תנאי קבלה את משפך הכניסה ואנחנו בסופו של דבר יודעים לייצר מהנדסים טובים לשירות העם והמדינה.

יש לנו אוריינטציה תעשייתית מובהקת ובדומה למה שנקרא סיליקון ואלי, עמק הסיליקון, אנחנו מאופיינים בזה שאזור הגליל, אל"ף, הוא לא ואלי, הוא הררי, ויש כאן כמות גדולה מאוד של מפעלים לכלי חיתוך. זה נשמע מוצר בנאלי, מוצר של תעשייה מסורתית, אבל אם אני אזכיר רק את המילה ישקר (ISCAR), ישקר היא דוגמה מאוד מאפיינת לכלי חיתוך שסביבה התפתחו מפעלים רבים נוספים.

במחלקה למכונות הקמנו מרכז לחקר תהליכי ייצור. חקר תהליכי ייצור, שוב פעם, נשמע דבר מה שהוא לא בדיוק מאפיין את תעשיית העילית, אבל הוא מאוד מאוד מבוקש כאן בגליל, בפריפריה, ואנחנו מתכוונים ליצור מוקד ידע ליישומים תעשייתיים של ייצור מתקדם.

אנחנו ניזונים ממועצות מייעצות שבאות מהתעשייה, לכל מחלקה ישנו צוות של תעשיינים שיושבים פעם בשנה, פעם בחצי שנה, ומביאים את דבר התעשייה מבחינת צרכים אקדמיים במהנדסים.

אנחנו מקיימים בכל המחלקות, למעט אחת, תכנית של התמחות בתעשייה. בסמסטר הראשון של השנה הרביעית הסטודנט יוצא למקום עבודה בתעשייה, תחת הנחיה של מהנדס במפעל והנחיה של איש סגל ובאותה הזדמנות המפעל מכיר אותו, הוא מכיר את המפעל והרבה מאוד סטודנטים נשארים לעבוד באותו מפעל. הדבר המעניין הוא שההתמחות הזו מקנה לו נקודות קרדיט לקראת לימודי ההנדסה, 160 נקודות. הוא מקבל נקודות וזה חלק מתכנית ההכשרה שלו.
אנחנו מציעים לימודי תעודה לקהילה. יש לנו מרכז יזמות וחדשנות, הוא מאפשר לסטודנט עם רעיון שבוער בעצמותיו לבוא למרכז, להציע את הרעיון, אנחנו עוזרים לו לגבש סביבו צוות של סטודנטים, ביחד עם הנחיה, הוא מפתח אב טיפוס או אלגוריתם, דבר מסוג כזה, ומקבל נקודות קרדיט אקדמיות.

יש תכניות עם מערכת החינוך המקומית, בבתי הספר התיכוניים, שעושים פה קורסים אקדמיים?

אני אדבר על זה. אתמול בערב אני הענקתי תעודות הצטיינות לילדים מחטיבות ביניים וחטיבה עליונה, מכיתה ח' עד י"ב, במסגרת המרכז להעשרה מדעית שלנו, זה נקרא בשם אורט אקדמיה. תלמידים בתיכון מכרמיאל, שלומי ומעלות באים לכאן, הם לומדים נקודות זכות אקדמיות כבר בתיכון. הם מצטיינים שבמצטיינים ואנחנו מקווים לראות אותם כאן אחרי הצבא.

זה רק בהיקף של קורסים בלבד? יש תכניות מקבילות שבהן תלמידי י"א-י"ב, למשל במדעים מדויקים, כמו במתמטיקה, למשל, שתלמידים בבתי ספר תיכוניים מוזמנים, בגלל זה גם קמה סערה אחרונה, שאם לא ייבחנו בבגרות בכיתה י' לא יספיקו להשתלב, האם יש לכם משהו דומה? לא רק על סמך קורסים, אלא אדם בי"א-י"ב כבר אולי יכול לצבור כמעט שנה שלמה.

אם הבנתי אותך נכון, התשובה היא כזאת, בנוסף לקטע של איסוף, ליקוט, לימודים אקדמיים, עוברים כאן בשנה אחת 5,000 תלמידי תיכון. הם נחשפים למעבדות, מקבלים קורסים ייעודיים, סדנאות, 5,000 ילדים בתיכון עוברים כאן בשנה, מעבר לקטע שדיברתי כאן כרגע.

אבל מה, אני חושב, ששאל חבר הכנסת אוחיון זה האם יש בני נוער שמתחילים לצבור בעצם קרדיט אקדמי כבר בי"א-י"ב.

כן, התשובה היא כן, במפורש.

אפילו יותר מסתם צבירה של קרדיט אלא לעשות כמעט שנה. כלומר אני יודע שבאוניברסיטאות מסוימות, כמעט כולן, יש להן תלמידי כיתות י"א-י"ב שהשלימו שנת לימודים אחת כבר.

אנחנו לא מגיעים פה לאיסוף של 40 נקודות. שנת לימוד זה 40 נקודות.

ואז מה שאני רוצה לומר, מובטח להם ציבור תלמידים מצטיין. ציבור תלמידים שהוא מסור ורוצה בעניין הזה והם ממשיכים ולכן גם חלק גדול מן האוניברסיטאות מודאגות מן המגמה של שר החינוך לבטל את בחינות הבגרות שמתחילות כבר בכיתה י', כי אם הם לא יתחילו הם לא יהיו ראויים להתקבל לתכניות הללו במוסדות להשכלה גבוהה.

ברור. אז ככה, אנחנו מדברים פה על מסגרת לשני תארים מבחינה אקדמית, לתואר ראשון ותואר שני, אתם רואים פה את הכמויות, מספרים. התואר הראשון שואף ל-3,000 נגיד, תואר שני שואף ל-100. יש לנו מחלקה להוראה, יש לנו מרכז להעשרה מדעית. בדיוק הזכרתי, 5,000 ילדים, הנה, השורה האחרונה מייצגת את הרעיון הזה.

המחלקה להוראה זה תוספת או שזה בתוך המספרים?

לא, המחלקה להוראה לא מכשירה מהנדסים, היא מכשירה לתעודת הוראה. למשל מהנדס בתעשייה רוצה להיות גם מורה, הוא מגיע לכאן, הוא לא נמנה במספר המהנדסים שראית. או למשל סטודנט לומד ביוטכנולוגיה ורוצה בנוסף על תואר בביוטכנולוגיה גם תעודת הוראה.

אבל זו תעודת הוראה במקצועות ההנדסה?

בדיוק, המקצועות המדעיים.

ומתמטיקה. רק במה שיש לנו תארים אנחנו יכולים לאפשר תעודת הוראה.

מספרי סטודנטים, אני מראה פה עשור. למטה 2004 ואתם רואים את הגידול, התכנסות לבערך 2,800, 2,900.

אני רואה ירידה.

יש ירידה מסוימת. כן, נכון. דרך אגב, העובדה שאתה רואה ירידה היא משקפת את המצב בארץ בכלל בנושא של ירידת סטודנטים - - -

תחרות על הסטודנט.

יש הרבה מאוד מוסדות להשכלה גבוהה. ד"ר אוחיון, חבר הכנסת, בתי הספר התיכוניים מייצרים בוגרי מתמטיקה, פיזיקה, בעיקר 5 יחידות במתמטיקה בכמות הולכת ויורדת.

במתמטיקה זה יציב.

כמות הולכת ויורדת מספרית או יחסית?

מספרית ולכן האוכלוסייה הרלוונטית לנו הולכת וקטנה.

באחוזים לא במספרים.

גם במספרים.

באחוזים.

אתה בטוח? זה דורש בדיקה. ובנוסף, אתם בטח יודעים שהאוניברסיטאות קיבלו תקציב לקליטת יותר סטודנטים להנדסה, כי קיימת צעקה שמדינת ההיי טק זקוקה למהנדסים. זאת אוכלוסייה שאנחנו נלחמים עליה. כלומר האוניברסיטאות לוקחות סטודנטים טובים וזה בעצם מפחית את המספר שמגיע למכללות להנדסה.

איך נראית ההתפלגות. יש לנו שמונה תכניות לימוד. יש לנו חמש מחלקות ויש לנו גם תכניות משותפות לכמה מחלקות. אנחנו מדברים פה על תואר ראשון בחשמל ואלקטרוניקה, מכונות, תעשייה וניהול, ביוטכנולוגיה ותוכנה. יש לנו תואר ראשון במערכות מידע שהוא משותף לשתי מחלקות, לתוכנה ולתעשייה וניהול. יש לנו תואר לא הנדסי, תואר במתמטיקה שימושית. המחלקה למתמטיקה היא לא רק נותנת שירות לכלל המחלקות אלא היא גם מציעה תואר משלה והמחלקה לפיזיקה מציעה תואר משלה והמחלקה לפיזיקה מציעה תואר משלה בהנדסה אופטית.

לתואר שני, יש לנו ארבע תכניות. יש לנו ארבע תכניות הנדסיות. התואר הראשון הנדסת מערכות, תוכנה ותעשייה וניהול, ביוטכנולוגיה, תואר שני שהוא לא הנדסי. תואר בביוטכנולוגיה.

גם ביוטכנולוגיה וגם תעשייה וניהול לא ראיתי בתואר ראשון.

יש. אמרת ביוטכנולוגיה, אני כבר מראה לך.

כן, אני רואה.

אנחנו נתקדם קצת לכיוון של מספר בוגרים. יש לנו כאן מיפוי של כל המהנדסים שאנחנו הצבנו מאז קיומנו. עד 2004 עמודה ימנית, אנחנו רואים 1,577 וכל עמודה מייצגת שנה נוספת. למטה משמאל אנחנו רואים את האינטגרל. את סך הכול המהנדסים שאנחנו הבאנו לשוק, 5,589 מהנדסים במחלקות האלה, מכונות וכדומה. 5,000 מהנדסים זה אימפקט רציני מאוד על הגליל.

מה ההפרש בין המתחילים לגומרים?

30% נופלים באמצע.

איך זה מתחלק?

בעיקר בשנה הראשונה. היו זמנים שהיינו מאפשרים לחלשים ביותר להתקדם גם לשנה ג', אפילו ד'. היום אנחנו הרבה יותר מקפידים על הנושא של נשירה עד כמה שאפשר די בהתחלה, למרות שאנחנו עוזרים בתכניות ייעודיות לסטודנט שמתקשה להחזיק מעמד ככל האפשר.

יש לכם, אני מבין, מכינה קדם אקדמית. כמה מתוך המתחילים הם בוגרי המכינה?

זאת שאלה טובה. שני, את יודעת את התשובה?

כ-70% בערך.

70% מהמתחילים תואר ראשון הם בוגרי המכינה.

מהמכינה עוברים לאקדמיה.

לא, אני שאלתי אחרת. שאלתי כמה מתוך המתחילים הם בוגרי המכינה.

אין לנו פה את הנתון תחת היד, אבל אם זה דחוף אני - - -

לא, זה לא דחוף.

שמעון יברר לנו את השאלה בזמן אמיתי.

אבל הנתון שנתת זה ש-70% מבוגרי המכינה משתלבים.

מתקבלים.

ה-30% זה כאלה שלא עמדו בתנאים, או כאלה שלא רצו להמשיך פה?

כאלה שלא הצליחו לעמוד בתנאים.

למרות שהלכו למכינה לא הצליחו לקבל במתמטיקה מעל 80 נגיד.

זה מביא אותי, אולי אתה תציג את זה אחר כך, לשאלה על תנאי הקבלה אליכם בכלל.

אני אדבר גם על זה. אני אדבר אפילו עכשיו. אנחנו מדברים על פסיכומטרי של נניח 550. אנחנו מדברים על ציונים בבגרות, אני לא זוכר בדיוק על כמה עומד המתמטיקות למיניהן.

80 כנדרש, במתמטיקה. יש מחלקות, כמובן, כמו הנדסה אופטית ומתמטיקה שימושית, שיש הבדל בין 4 יחידות לימוד ל-5 יחידות. כמובן אפשר נגיד בפיזיקה ב-5 יחידות ציון של 70 וב-3 יחידות ציון של 90 עם השלמות.

4 יחידות.

פיזיקה אי אפשר.

3 אתם מקבלים?

3 יחידות לא מקבלים.

הם יצטרכו השלמה.

4-5 יחידות.

לכל מחלקה יש תנאי סף, גם באנגלית. נגיד בהנדסת ביוטכנולוגיה הם צריכים גם תנאי סף, כימיה.

יש נושא שאנחנו עוסקים בו וזה המכינות הקדם אקדמיות. נדמה לי בעוד שבועיים או עשרה ימים יש אצלנו דיון בעניין, בעיקר בנושא התקצוב והמימון, יש שם כמה בעיות לא פתורות, אבל רציתי לשאול אותך, בוגר המכינה הקדם אקדמית ללא בגרות שעומד בתנאים מתקבל לתואר ראשון?

אצלנו זה קצת יותר מורכב. קודם כל יש כמה סוגים של מכינות, אבל אנחנו נתייחס למכינה קדם הנדסאית. כדי להתקבל למכינה בכלל הם צריכים לעבור מבחן מימ"ד (מבחן מיון למכינות) לפחות, או שיהיה להם פסיכומטרי 500, ולא 550 כנדרש. המכינות שלנו הן מכינות מחליפות בגרות, אינן מחליפות פסיכומטרי. אגב, זה נושא שאני מנסה כן לקדם אותו ולנסות לראות איך בכל זאת המערכת הזאת תפעל בצורה כזאת שהמכינות שלנו תעבודנה בצורה שמבחינתנו הם יהיו מספיק טובים, מבחינת אנשי האקדמיה כאן. הגם שהמכינות שלנו גם היום הן מכינות ברמה מאוד גבוהה.

אני רוצה לתקן. אנחנו מקבלים רק בעלי תעודות בגרות. אנחנו לא מקבלים - - -

זה לא מה שנאמר.

חברים, תראו, אני ביקשתי משמעון להביא את מנהלת המכינה והיא תיתן לך תשובה לכל שאלה. נמתין ובינתיים - - -

יש לנו סבלנות.

בסדר גמור. היא הגיעה. אולי שתשב פה, מנהלת המכינות. לאורחים יש שאלות בתחום העיסוק שלך. קדימה, shoot.

מה תנאי הקבלה למכינות?

יש מכינות ייעודיות להנדסה, שתנאי הקבלה שם מוכתבים על ידי הדרישות של השטח בהנדסה, קרי פסיכומטרי ברמה 500, או בחינת מימ"ד, שזו בחינת קבלה למכינות, שמחליפה את הפסיכומטרי - - -

בחינת מימ"ד, אני לא כל כך מכיר, זו בחינה סטנדרטית של כל המכינות בארץ?

של המרכז הארצי לבחינות והערכה גם, רק לצורך קבלה למכינות. אז בחינת מימ"ד גם בציון 500. זה למכינות ייעודיות.

יש לנו מכינות לבגרות שהן לכלל האוכלוסייה שמעוניינת להשלים או לשפר או לשדרג את ציוני הבגרות שלהם.

מכינות לבגרות ובסוף המכינה הם עומדים בבחינות הבגרות.

אכן. ולשם תנאי הקבלה הם שונים.

הם לא בהכרח משתלבים כאן, אלא הולכים גם למוסדות אחרים.

כן. אנחנו משרתים את האוכלוסייה של כרמיאל.

זאת אומרת אתה לא צריך תעודת בגרות כדי להיכנס למכינות הקדם הנדסיות.

במקרה שלנו, לצורך קבלה למכינה ייעודית שלנו אנחנו דורשים את תעודת הבגרות. יש גם מכינות אחרות שכרגע לא נפתחות אצלנו, שהן לכאלה שאין להם זכאות לתעודת בגרות והתעודה אמורה להחליף את תעודת הבגרות.

רגע, אני קיבלתי פה כמה תשובות. אני שואל שאלה נורא פשוטה, אפשר להתקבל למכינה קדם אקדמית למקצועות ההנדסה ללא בגרות?

לא, משום שאין לנו מכינה כזאת. המכינה הייעודית שלנו היא מכינה לזכאי בגרות, למי שכבר זכאי לבגרות, רק תנאי הבגרות שלו אינם מאפשרים קבלה להנדסה.

אני לא אמרתי אם זה שיפור או לא, יש פה יתרונות וחסרונות בכל דבר.

אנחנו מציעים אמנם לפתיחה גם מכינה שהיא מחליפה את תעודת הבגרות, מכינה ייעודית שתעודה שלה אמורה להחליף את תעודת הבגרות.

אתם מציעים, אבל אין ביקוש.

לא, אין לנו מספיק מועמדים מתאימים, כי מי שאין לו זכאות לבגרות לא כל כך עומד בתנאי הקבלה של המכינה הזו, קרי פסיכומטרי או מימ"ד 500.

שאלה נוספת. אתם עצמאיים בהחלטה מה הם תנאי הקבלה?

לא, ממש לא. מי שמכתיב לנו את תנאי הקבלה למכינות זה גוף שנקרא אגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, שהוא למעשה המטרייה האקדמית של כל המכינות בארץ, ד"ר מגי קורן, והם אלה שמכתיבים לנו. יש ועדת היגוי שיושבים בה נציגים ממשרד החינוך. היינו אמורים לעבור לוות"ת, על פי החלטת הממשלה שכרגע לא מיושמת - - -

כן, זה הדיון שאנחנו הולכים לערוך.

אני יודעת שאתה מעורה בעניין הזה, ועד מנהלי מכינות היה אצלך.

נכון. אוקיי.

אם הייתי יודע שאתה עושה מהביקור הזה הכנה לדיון עתידי שלך, הייתי - - -

כל ביקור אצלי הוא הכנה לדיון.

אני רואה. בסדר גמור. תודה רבה.

אז אנחנו דיברנו על הקשרים שלנו עם התעשייה ופה אני עובר לדון לגבי הקשרים עם האקדמיה. אנחנו עוסקים בחילופי סטודנטים, מטפחים את הרעיון. ברגע זה ממש נמצאים כאן בקמפוס 13 סטודנטים משנחאי בייג'ין, הם לומדים כאן במחלקות שונות. בכל מחלקה חלק - - -

יש לכם גם הסכם עם הסינים? כמו לטכניון, למשל, לאוניברסיטה העברית?

כן.

על כסף.

מה זה על כסף? על מחקר ודברים כאלה, לא.

על מימון סיני במאות מיליונים.

לא ברמה הזאת. הסינים מקימים טכניון נוסף אצלם במאות מיליונים. חברים, אני יודע למה אתה מתכוון, אנחנו עוד לא - - - הטכניון קיים 100 שנים, אנחנו בחצי הזמן נגיע לזה, אבל - - - אני מדבר כרגע על חילופי סטודנטים, במסגרת בין השאר של שיתוף פעולה - - -

ואז שפת הלימוד היא אנגלית?

כן. יש לנו שיתוף פעולה, הסכם עם האוניברסיטה העברית, זה נקרא ג'רוזלם גאלרי, אנחנו בעצם קולטים פה סטודנטים להנדסה מסין. הם מגיעים אלינו, כל מחלקה אקדמית פה מציעה קורסי חובה באנגלית כהכנה שעשינו בעבר הרחוק לקראת מצב של חילופי סטודנטים. כלומר גם אם לא מגיע אף סטודנט זר שפת הלימוד בקורסים מסוימים היא אנגלית כאן במכללה. לכן כשמצטרפים שניים, שלושה, ארבעה, חמישה סטודנטים הם מצטרפים לכיתה קיימת שרצה באנגלית.

אתה פותח פה נושא - - -

אל תתחיל איתנו.

לא, אני שמעתי על העניין של ההתנגדות לקורסים באנגלית.

לא, שם היה דבר ספציפי, זה לימוד משפטים, אבל אם כבר פתחת, כמה סטודנטים ישראלים לומדים פה בקורסים באנגלית?

נניח כמה עשרות, כמה תריסרים.

כל סטודנט לוקח כשלושה קורסים במסגרת התואר שלו - - -

זה בסדר.

אין תואר באנגלית, כמו שדובר על משפטים באנגלית. לא זה הרעיון.

חלק מהנושא הוא התובנה או ההבנה שהמהנדסים האלה יילכו אחר כך לעבוד בחברות שהן גלובליות והם חייבים לתקשר בשפה האנגלית.

חילופי סטודנטים, פירושו מה? יוצאים מכאן משלחות לתואר שני?

אני אסביר. קודם כל תואר ראשון, ד"ר אוחיון, ברגע זה ממש נמצאים במעבדות ה-MIT בבוסטון שלושה סטודנטים שלנו כחלק מתכנית של סטאז' אקדמי. הם שוהים שם שנה אקדמית ומתעסקים בעבודה מחקרית כחלק מההכשרה שלהם לתואר כאן. אנחנו שולחים סטודנטים לרוצ'סטר, שולחים סטודנטים לפיטסבורג, סטודנטים מגיעים אלינו. כלומר יש כאן חילופים די ערניים של סטודנטים עם אמריקאים וסינים. זה המצב כרגע. אנחנו כמובן עוסקים בחילופי חברי סגל, חברי סגל שלנו שיוצאים לשבתון. ברגע זה נמצא בשנחאי חבר סגל, אנשים שלנו נמצאים בארצות הברית, באירופה, פה ושם מגיעים אלינו חברי סגל מגופים אקדמיים שאנחנו קשורים איתם וכדומה.

שילוב הסטודנטים, דיברתי כרגע על ה-MIT, יש לנו כאן סטודנטית, שאם תרצו, היא תספר, היא יוצאת ל-MIT במסגרת קשרי אקדמיה. המחקר משותף, יש כאן מחקר - - - שוב פעם, חבר הכנסת אוחיון תפס אותי לפני התחלת הביקור והתחיל ללחוץ אותי בנושא מחקר, הוא שאל, בצדק, מכללה מהותה זה הוראה, מה פתאום מחקר? איך חברי סגל מקבלים דירוג של מרצה בכיר ופרופסור אם אין מחקר? אני חושב שנתתי לו ככה הסבר צנוע שעוסק בהקצאת כספים שלא מהמל"ג למחקר, מתוך כספי המכללה, או אפילו מתוך מענקים שאנשי סגל משיגים והם מתקדמים.

זה אותם מקורות תקציביים לממן שבתון לחברי סגל שלך? או יש לך הסכם עם המל"ג בסוגיה הזו?

אין לי הסכם עם המל"ג בסוגיה הזו, ממש אין לי. המל"ג לא מדבר איתי על מחקר בכלל, רק על הוראה.

לא, אולי הוא נותן לך הקצאה של כמה שבתונים.

לא, לא קיים דבר כזה.

זה הברושור שמדבר על studies board program עם האוניברסיטה העברית ועדיין, הנה, נושא מחקר, אנחנו מקצים מש אבים למחקר מהכספים שלנו, מקרנות, יש לנו חברה למו"פ, אנחנו עוסקים בפעילות מאוד ערנית של כנסים בינלאומיים, סדנאות, ימי עיון. אנחנו משתתפים בכנסים בעולם, חברי סגל יוצאים, יוצאים כ-40 חברי סגל כל שנה לכנסים בינלאומיים ושם הם מציגים את פירות המחקרים שלהם, שנעשים ללא תקצוב מל"ג.

זהו העתיד. יש כאן מקבץ של תארים עתידיים שאליהם אנחנו רוצים להגיע במהלך חמש, שש, שבע השנים. אולי כדאי לשים לב לשורה השלישית, תואר ראשון במדעי הרפואה, זה לא תואר הנדסי, זה מין תואר שאנחנו היינו רוצים לגבש כדי שהבוגרים שלו יוכלו להתקדם לא רק לתעשייה אלא גם למשל לבית הספר לרפואה בצפת, שעובד בשיטה אמריקאית, דהיינו הוא מקבל סטודנטים בעלי תואר ראשון להשלמה.

השורה האחרונה מרמזת על תנאים שניים מחקריים. התואר השני שלנו, המאסטר שלנו, הוא מאסטר נלמד, כלומר הוא מאסטר שאתה מגיע אליו לאחר שאספת כך וכך נקודות של קורסים ששמעת, אבל הוא לא כולל תזה והדבר הזה בעצם מהווה חסם לקראת לימודי דוקטורט. סטודנטים שלנו - - -

או מעמדכם מבחינת המחקר.

נכון מאוד. סטודנטים שלנו שרוצים או ששואפים לתארים גבוהים ממשיכים בתום התואר הראשון למכון וייצמן, או לטכניון, וממשיכים שם בתארים.

זה העתיד התשתיתי שלנו. יש כאן שלוש שורות שמדברות על הספרייה הדיגיטלית, על בניין פיזיקה ועל הרחבת המעונות.

כמה מעונות יש לכם היום?

שמעון, כמה מעונות יש לנו?

יש לנו 514 מיטות.

יפה, זה מספר טוב, מתוך 2,700.

זה משרת גם את בית הספר להנדסאים.

אתה לא בתכנית של הוות"ת לתקצוב - - -

לא, כי שם זה מדבר על BOT וזה לא תכנית שכל כך מתאימה - - -

אצלכם זה לא BOT, זה בבעלותכם?

המעונות בבעלות של אורט. אבל עוד לא מצאנו שותף ל-BOT שיהיה מוכן להשקיע פה 50 מיליון שקל.

בפריפריה, ששכר הדירה הוא יחסית נמוך.

אם אתה מוכן קצת לדבר על הנושא הכספי. מה תקציב המכללה, ממה הוא מורכב ומה המצב שלכם.

מקורות התקציב שלנו זה ות"ת שני שליש, שליש אחד שכר לימוד. בגדול זה 80 מיליון מהוות"ת ו-40 מיליון משכר לימוד. בגדול אנחנו מגלגלים מחזור של כ-120 מיליון שקלים בשנה.

שכר הלימוד הוא כמו כל המוסדות להשכלה גבוהה?

המתוקצבים, כן. יש לנו כאן את מנהל הכספים, אם אתה רוצה שאלה ספציפית.

אתה בסדר, אני שומר עליך שלא תסטה.

אתה רואה? יש לי פה מלאכים מימין ומשמאל.

יש לכם איזה קרן שלכם שממנה אתם בונים מבנים או עושים מחקרים?

זאת שאלה מעניינת.

קרן ששמים בה כסף, פלוס מינוס.

צביקה, כמה יש בקרנות? תן לנו פירוט על הקרנות.

בגדול.

כיום יש לנו עודפים של 19 מיליון ש-9 מהם הוועד המנהל הקצה אותם ככרית ביטחון, שלא נוגעים בהם, ו-10 מיליון - - -

למינוי, מחקרים.

לכל מה שקובע בעצם הוועד המנהל.

הוועד המנהל ביקש מאיתנו להציג בפניו מה עושים עם העודפים האלה בנושאים של הוראה, של מחקר ושל תשתית. אנחנו גיבשנו - - -

זה אומר שמכללה בסדר גודל שלכם יכולה לשים בצד כל שנה איזה שהוא סכום של כסף מההכנסות מה - - -

התשובה היא חיובית ואנחנו, למשל, בנינו לפני כמה שנים בניין לאלקטרוניקה ומתמטיקה עם תרומה מאוד קטנה, הופיע איזה שהוא תורם שהתחייב על סכום גדול, לאחר שהוא נתן חלק קטן הוא התחרט והשלמנו אותו מהמקורות שאתה מצביע עליהם.

ויש לזה מחיר ואת זה אנחנו צריכים להבין. הרעיון של הקמת המכללות היה רעיון מצוין של הנגישות והרחבת ההשכלה, אבל מדינת ישראל עשתה טעות חמורה, היא הניחה שאפשר לקיים גופים שיתעסקו בהוראה וגופים אוניברסיטאיים שיתעסקו במחקר. אין שום ערובה שהמוחות הטובים יימצאו בהכרח דווקא באוניברסיטאות ובגלל שאין תקציבי מחקר שניתנים למכללות, הוות"ת לא מתקצב אותנו למחקר אלא כל פעילות מחקרית היא מתוך התקציבים השוטפים, אנחנו בבעיה בנושא הזה. אני לא יכול להציע לחבר סגל שנמצא בחו"ל, ואנחנו רוצים להחזיר אותו ארצה והתקנים באוניברסיטאות סגורים, 'תבוא, יש לי אפשרות לתת לך לפחות תשתית ראשונית למעבדה כדי שתוכל להתפתח ולפתח'. אין לנו את האפשרות הזאת.

כן. אני לא בטוח שהמונח טעות חמורה - - -

טעות לא חמורה. זו הייתה טעות לא חמורה, טעות קלה.

לא, למדינה בסדר גודל שלנו אי אפשר שהתחרות בכל נושא וגם בנושא האקדמי תהיה פתוחה לחלוטין. אנחנו רואים היום גם מה קורה במכללות שמתחרות היום על סטודנטים, כי בעצם היום אנחנו נמצאים באיזה תקרת זכוכית של 300,000-31,0,000 סטודנטים סך הכול וזה המיצוי, זאת אומרת אין יותר, לפחות בשלב הזה. הדרך לעשות יותר, דרך אגב, זה להיטיב את החינוך בתיכון, אבל התחרות על ה-300-310 בין המכללות, האוניברסיטאות, המתוקצבות והלא מתוקצבות, הוא לא מביא ברכה. לכן אם אתה עכשיו פותח תקציבי מחקר גם למכללות אתה בעצם - - -

חלקית.

בסדר, חלקית אני חושב שזה הולך לכיוון הזה, דרך אגב. את זה גם אמר יושב ראש המל"ג בכנס האחרון שהיה ברמת גן, יש בהחלט נטייה לתמוך, לאפשר, לעודד, כל מילה שלמה מתחבא אחריה, בתחום הזה של המחקר ולו באמת בתחומים מאוד ספציפיים וחלקיים.

אתם רואים בעצמכם, נאמר, מבחינת סדר העדיפות שלכם, אם אתם רוצים להתמחות בעיקר בהוראה, או שאתם אומרים לא, העגלה שתוביל אותנו ותישא אותנו כלפי מעלה זה המחקר. אז למשל אם יש לכם עודפים של אותם 19 מיליון שקלים כרגע, אם הייתם משקיעים אותם, חלק מזה בפיתוח תשתית מחקרית, אפילו בהקמת מעבדה, בימת פרסום לאותם 40 אנשים שיוצאים, אתה אומר, לכנסים בינלאומיים, לקחת 10 תלמידים תואר שני ולהנחות אותם לתזה. אם אתה מאמין, אני לא בטוח שהתחרות היא קלה בקטע הזה מול האוניברסיטאות, משום שלמען האמת התשתית האוניברסיטאית היא הרבה יותר חזקה. אני כן מאמין, בסופו של דבר, שזה מה שגם משדרג כלפי מעלה. גם אם אתה מתמחה בהוראה ומלווה את זה במחקר על הוראה, וזה חסר לנו הרבה מאוד בתחום הזה, מחקר על הוראת המדעים, בוודאי אתה תוכל להצטיין ולהוביל ולתבוע אחר כך אולי חלק מסוים מן העוגה הזאת, מן המגמה הזאת. או שאתה אומר לא - - -

אני מבקש לענות. לא תהיה תוחלת למוסד אקדמי רציני בלי פעילות מחקרית שחורגת מעבר לנושאים של מחקר בהוראה. אנחנו נרצה מחקרים באלקטרוניקה, במכונות, ביו טכנולוגיה ותוכנה, אחרת לא תהיה לנו תוחלת. אנחנו נפעל כדי שהגוף הזה יהיה גוף מחקרי רציני. זו התשובה.

אני רוצה רק לומר שאני רואה מאוד בחיוב את היכולת שלכם לשים כסף בצד כדי שתהיה לכם גמישות בנושאים שונים ולא תחיו כל הזמן עם הלשון בחוץ. אפילו המילה עודפים היא לא מילה שמוצאת חן בעיניי. כי מה זה עודף? זה left over.

אנחנו זהירים ושמרנים.

אנחנו מדברים על יכולת לחסוך - - -

זהירים ושמרנים אנחנו. פה בהנהלה. לא כולם אוהבים את הביטוי זהירים ושמרנים, לא כולם, אבל אנחנו זהירים ושמרנים.

עכשיו יש לי כארבע-חמש בקשות של ישראלים מתמטיקאים שחזרו ארצה, ששהו במוסדות בחו"ל, אנשים מאוד רציניים שעשו פוסט דוקים בחו"ל, הם מעוניינים לחזור ארצה ואין לנו אפשרות לקלוט אותם. המחלקה למתמטיקה קלטה בשנה האחרונה שני ישראלים חוזרים ועולה חדש. אם הממשלה תגביר את התמיכה שלה ותתמוך יותר בישראלים חוזרים אנחנו בהחלט נוכל לתרום פה וזה בהחלט חלק מהחזון שלנו כן להיות מחלקה אקדמית ברמה האוניברסיטאית.

חברים, אנחנו חורגים וכרגע גלשנו באופן די חמור לתוך ה - - -

אני בכל זאת - - -

אתה רוצה לדלג?

לא, אני לא רוצה לדלג. מה זה אחר כך?

אני רוצה להגיד על הסגל מילה או שתיים.

לא, אני רק רציתי לשאול קצת, זה לא סוד שהביקור שלנו הוא לא מקרי, הוא כתוצאה מנושא מאוד בעייתי שמונח על השולחן וזה מבנה הניהול והבעלות של המכללה. אז אפשר לדבר על זה קצת אחר כך.

בסדר, מתי שתרצה. בואו נדבר כרגע עם הסטודנטים. הבאנו את הדור הצעיר. אני מציע שכל אחד יגיד קצת על עצמו, מעבר למה שהוא תיאר מקודם ואתה רשאי לעצור ולחקור ולחפור ולקדוח. קדימה.

כמו שאמרתי מקודם, אני אסף, בן 20, עתודאי מחיפה. זאת אומרת שעוד לא עשיתי צבא. כמו שאמרתי, אני במסלול מצוינות, אני סטודנט מצטיין פה במכללה ובמהלך השנה האחרונה לקחתי חלק במבדקים וראיונות אישיים ואני אמור באוגוסט הקרוב לטוס לרוצ'סטר במסגרת חילופי סטודנטים ללמוד באוניברסיטת רוצ'סטר שבניו יורק, בסמסטר הבא. חוץ מזה, אני מתנדב בקהילה, אני עושה פר"ח פה במכללה, אני מלמד סטודנט שהגיע ובגלל קשיים שהיו לו בסמסטר הראשון ובעיות קשב וריכוז שהתגלו אצלו אז בעצם הצמידו אותי אליו. במהלך השנה האחרונה, בשיתוף פעולה עבדתי איתו ביחד, נפגשנו הרבה פגישות, גם הכרתי בן אדם מדהים שגם נהניתי מהמפגשים איתו וגם לימדתי אותו. ובאמת רואים אצלו שיפור ניכר, גם בלימודים, גם בסדר הפעולות, איך שהוא מנהל את הזמן שלו. השתפר.

איפה למדת בתיכון?

בליאו בק

יש פה עוד עתודאים?

כן. בתיכון הרחבתי בפיזיקה ומדעי המחשב ותכנות פונקציונאלי. בעיקר התמחיתי בתחום הבינה המלאכותית כך שראיתי שאני נורא רוצה להמשיך להתפתח מבחינה לימודית ובגלל זה הגעתי לכאן, כדי להמשיך ללמוד ולפתח את עצמי, להמשיך לחוות.

כן, אבל בעצם בעוד שנה או שנה פלוס אתה מתגייס לצבא.

כן, בעוד שנתיים אני מסיים את הלימודים, עכשיו אני מסיים שנה שנייה.

כעתודאי, יש לך איזה תמיכה מהצבא? אתה בקשר איתם?

הצבא איתנו בקשר, אני פה ושם מקבל צווים שאני אמור להגיע אליהם. יש תמיכה, כי בסך הכול בתור עתודאי משלמים לי 80% משכר הלימוד, אבל חוץ מה-80% האלה פה זה נגמר.

ותמיכה, עזרה אקדמית? אני מדבר על תמיכה אקדמית, עזרה אקדמית.

לא שידוע לי.

לא קיים דבר כזה. שום דבר, העתודאים לא מקבלים שום דבר. אין דבר כזה.

אני שואל. אני לא יודע, אז אני שואל.

אתה במסגרת עתידים, נכון?

כן.

אז אני רוצה להגיד שכשיש איזה שהוא קושי אז כן הצבא רוצה לעזור ו - - -

זהו, אני רציתי באמת לשאול, כי בעתידים כן יש עזרה ברמה האקדמית.

איזה עזרה?

אם הם מתקשים.

הם נותנים עזרה בשיעורים, הם מממנים חלק משיעורי העזר - - -

שממילא ניתנים במרכז.

הם ניתנים, אבל הם מממנים לפחות את מחציתם.

שיעורי עזר?

עתידים מקבלים - - - קודם כל הם לא משלמים כמעט שכר לימוד, 1,200, 1,400 שקל, משהו כזה, והם מקבלים גם שיעורי עזר מטעם עתידים ועתידים משלמים להם.

אני לא פירטתי את כל המנגנונים, אבל יש לנו כאן המרכז לקידום ההוראה והלמידה. המרכז הזה, בין השאר, מסייע לימודית לאו דווקא לעתודאים.

לא, אבל אני שואל, כי אני מקבל הרבה מאוד מלמעלה, אני רוצה לדעת אם זה הגיע גם למטה. אני באמת יודע שבמסגרת עתידים יש כן אפשרות לקבל סיוע במימון ותמיכה. אבל תגיד לי, עתידים זה לפריפריה, זה לא לחיפה.

בגלל בעיות כלכליות אני מקבל עתידים, אבל אני לא מקבל שיעורי עזר או דברים כאלה, סיוע כלכלי.

לא, אבל - - -

הפריפריה היא גם חברתית.

עתידים מעניקים מלגות לפריפריות ולבעיות כלכליות, אם הם מוצאים לנכון לתת לך מלגה.

לא, אני לא מדבר על המלגה, אני מדבר על עצם זה שאתה בתוך עתידים.

כן, ככה אפשר להתקבל.

התכנית, דרך אגב, זו אחת התכניות הכי טובות. ייאמר לזכותו של שאול מופז שהוא בעצם קידם את התכנית הזו. זה עתידים, היום יש קדם עתידים וקדם קדם עתידים, כבר מבית ספר חטיבת ביניים, זה פרויקט יוצא מן הכלל.

תודה רבה.

אני שמעון, אני סטודנט שנה רביעית להנדסת תוכנה. אני גם שותף בתכנית מצוינות. אני רוצה להרחיב קצת על התכנית הזאת כי יש חלק מאוד חשוב שהוא לא אמר. בשנה השלישית אנחנו מצורפים למחקר שמרצים עושים פה וזה מחקר שאנחנו עושים אותו במשך שנה, שנותן לנו קצת מבט על איך בדיוק נערך מחקר וזה מכין אותנו לתואר השני. בנוסף יש לנו בתכנית סיורים, כל שנה לוקחים למפעלים לראות את התעשייה. אני הייתי - - -

עשית גם סטאז' באיזה שהוא מפעל או רק סיורים?

לא. אני עכשיו עובד ברפא"ל, אני מהנדס תוכנה שעובד שם כבר שנתיים. בהנדסת תוכנה לא עושים סטאז', עושים פרויקט.

אמרתי שיש מחלקה אחת ששם אין סטאז', זו תוכנה.

הייתי שותף גם לפרויקט העברת סדנאות. זה פרויקט מאוד חשוב של המכללה, שסטודנטים מעבירים סדנאות לסטודנטים מתקשים. הייתי שם שותף עד שהתחלתי לעבוד. בשנה האחרונה הנשיא בחר אותי לטוס במשלחת של סטודנטים מפיטסבורג בסין, טיול, מסע יזמות וחדשנות.

קראת לזה טיול והרסת את כל הרושם. יש לנו קשר טוב עם פיטסבורג - - -

טיול, נו.

יש לנו שם קשר עם פרופ' לארי שומן, שאנחנו איתו הרבה שנים בקשר. הוא אחראי על תכנית יזמות בפיטסבורג, הם מוציאים משלחת יזמות לסין לביקור במפעלי תעשייה ואנחנו, לעידית שבעידית, נותנים את האופציה להצטרף לטיול הזה.

לגיטימי. אז אני מבין שאתה מסיים.

כן, עוד שבוע נגמר ה - - -

ואתה ממשיך בעבודה ברפא"ל?

כן, אני כבר בתור מהנדס שם.

קדימה, תודה רבה.

שלום לכולם. כמו שאמרתי, שמי אבי לוי מקרית אתא, בן 26. כפי שהתחלתי לספר מקודם, אני הייתי שותף בסמסטר החמישי של משלחת לאוניברסיטת רוצ'סטר. חוויה מאוד מאוד מאתגרת ומאוד מאוד מעניינת. כל הלימודים שם היו לחלוטין באנגלית, כל החברים לספסל הלימודים אמריקאים - - -

כמה זמן היית שם?

ארבעה-חמישה חודשים, סמסטר. מה שטוב בפרויקט הזה, שגם כל הלימודים שעשיתי שם, הכול נחשב לי כחלק מהתואר וממש תרגמו לי את הכול לנקודות אקדמיות פה.

לפני כמה זמן זה היה?

לפני קצת יותר משנה, משהו כזה.

תגיד לי, שאלה מעולם אחר לגמרי. מה האווירה שם, יהודים, ערבים?

האמת שאוניברסיטת רוצ'סטר, בכלל האזור של ניו יורק הוא אזור שיש בו המון יהודים, אז כל הארגונים של בית חב"ד, הלל, זה ארגונים מאוד מאוד מפותחים והרבה סטודנטים צעירים אמריקאים הולכים לשם - - -

יצאת שם לאיזה קרבות פרופגנדה?

קונפליקטים פוליטיים? לא יצא לי להיתקל במשהו כזה. החבר'ה שמגיעים לשם הם חבר'ה מאוד איכותיים, זו אוניברסיטה פרטית ואנשים מאוד איכותיים.

אני רוצה להגיד מילה למצנע. נשיא האוניברסיטה של רוצ'סטר הוא יהודי, אחד התורמים הגדולים שלהם, מרטין מסנג'ר, הוא ידיד המכללה והוא גם מממן במידה רבה את השהות של הסטודנטים שם והוא גם יהודי. הוא סיפר לי, אני איתו בקשר קרוב, יהודי בן 85, הוא בעצמו בוגר רוצ'סטר מלפני 50 שנה בערך והוא אומר לי 'העמדה של היהודים באזור הזה של ניו יורק השתנתה לגמרי במהלך 50 השנים האחרונות', והטענה שלו, הוא אמר לי ככה - - -

השתנתה לאן?

תקשיב, we are so accepted, הוא אמר שיש התבוללות אדירה, הם כל כך מתקבלים באזור הזה של ניו יורק עד שהם מתבוללים. כלומר התופעות שהתכוונת אליהם ברוצ'סטר אין. דרך אגב, זו אחת האוניברסיטאות הטובות בארצות הברית.

הוא התכוון למשהו אחר. המתח שקיים היום בחלק מהלל, לצערי, בעניין הזה של כל החבר'ה מג'יי סטריט, BDS.

תיזהר.

טוב, אני יודע שאני מתעסק איתך, עמרם.

לא, ה-BDS אני מסכים איתך, אבל ג'יי סטריט זה דבר חיובי.

זה לא הגיע, הוא ברוך ה' זכה להיות בהלל ברוצ'סטר, זה עדיין לא בוסטון.

כן, בבקשה.

רציתי להגיד עוד משהו קטן. לקחתי חלק בפרויקט של המסלול הזה של יזמות וחדשנות, פרויקט מאוד מאוד מעניין ואני ממליץ אותו לכולם, במיוחד הסטודנטים. מביאים אנשים מהתעשייה והסטודנטים מציעים רעיונות - - -

הם קוראים לזה המרכז לחדשנות.

המרכז לחדשנות ויזמות.

מה אתה עושה היום?

כיום אני עובד בחברת סאנדיז' ישראל, שנמצאת פה בתפן, מייצרים כל מיני זיכרונות לטלפונים חכמים, עבודה מאוד מעניינת ומאתגרת.

ממציאי הדיסק און קי.

אם הייתה ניתנת לך הבחירה בראשית הדרך האקדמית בין הטכניון לבין אורט בראודה, לאן היית הולך?

אני חושב שעדיין הייתי הולך לפה, חלק מה - - -

היה כדאי להביא אותו, הא?

אתה רואה? אתה עבדת עליו חזק.

חלק מהשיקולים שאתה לוקח על עצמך, לפחות זה היה אצלי, ואני חושב שאולי כדאי להעלות את זה כי זה לכל עם ישראל, זה הזמן שלוקח לך מהרגע שאתה מסיים את הצבא עד לרגע שאתה מתחיל ללמוד. הזמן הזה, של לבוא ולשפר את הבגרויות, לשפר את הפסיכומטרי שלך, יכול לקחת שנתיים-שלוש ואני חושב שהשנתיים-שלוש האלה הן קריטיות בניסיון תעשייתי. מבחינתי זה מה שראיתי לנגד עיניי, אמרתי שאני רוצה לבוא ישר להתחיל ללמוד במקום שאני חושב שהוא איכותי - - -

זאת אומרת תנאי הקבלה שהם יותר - - -

גם תנאי הקבלה וגם עצם זה שאתה לא צריך עכשיו לשרוף שלוש שנים מהחיים שלך על לבוא ורק לשפר דברים, כי אלה דברים, פסיכומטרי, אחרי שסיימת אותו אתה לא צריך אותו, וזה היה חשוב ולנגד עיניי וזה מה שעשיתי ואני מבסוט על ההחלטה הזאת מאוד.

תודה רבה.

קוראים לי מונא דיאב, אני בת 23, אני למדתי בתיכון ביולוגיה וכימיה, רציתי לשלב בין שני המקצועות ואז החלטתי - - -

איפה למדת בתיכון?

אני מכפר טמרה ו - - -

למדת בכפר?

כן. רציתי לשלב בין שני המקצועות ואז החלטתי להתחיל ללמוד ביוטכנולוגיה. התחלתי ב-2010 בהנדסאים ביוטכנולוגיה פה, סיימתי בהצלחה והיה לי עוד תיאבון להמשיך ללמוד עוד ולהתעמק במקצוע ואז המשכתי להנדסה. אני כבר שנה שנייה. אני מקבלת ממש הרבה עזרה מהמרצים. רק לפני יומיים הייתי אצל ד"ר מיכל מעוז, שהיא באמת עזרה לי, הייתה לי עבודה קשה והיא באמת עזרה לי. זהו, בשנה הבאה, בסמסטר הבא, אני צריכה לבחור כיוון.

תגידי, את יודעת כמה מהמחזור שלך בתיכון עברו ללימודים באקדמיה? באחוזים, פחות או יותר, אם את יודעת.

איך שאני יודעת, זה לא היה ממש - - -

מעטים?

כן.

את עובדת גם או שאת רק לומדת?

אני גם עובדת. אני עובדת ברשת מקדונלס רק שישי-שבת.

כל עבודה מכבדת את בעליה. זה בסדר גמור. את זוכה לאיזה שהן מלגות, לאיזה שהוא סיוע כספי בלימודים?

האמת היא שאני אף פעם לא הגשתי - - -

נתקלת באיזה עוינות על רקע מוצאך הערבי?

המתח בין יהודים וערבים את מרגישה כאן במכללה?

לא.

טוב, אוקיי. תודה רבה.

תודה.

אני אדר אורן, במקור מאורנית, היום אני גרה בכרמיאל, בכפר הסטודנטים של איילים. איילים זו עמותה להתיישבות בגליל ובנגב.

מכירים, מכירים.

הזכרתם שרובנו פה לא מכרמיאל, בעיניי זה דבר מעולה. צריך לפתח את העניין הזה, להביא אנשים לגליל. זהו, חוץ מזה אני שנה רביעית בהנדסת ביוטכנולוגיה, במקביל גם לומדת לתעודת הוראה. בשנה עברה גם לימדתי בבית ספר עתיד כאן בכרמיאל, אני גם מדריכה בבראשית, מסע ישראלי, אתם בטח גם מכירים את הפרויקט. זהו, באוגוסט אני נוסעת לעשות את הסטאז' שלי ב-MIT. אני מצטרפת שם למעבדת מחקר, מחקר ביו רפואי שיש לו כל מיני כיווני, בתחום הסרטן, בתחומים של שיקום רקמות, סחוסים. זהו.

ותחזרי לגליל?

אני מאוד מקווה, אם תהיה לי עבודה.

אולי תלכי להוראה?

אני לא יודעת מתי זה יקרה, אבל תמיד עסקתי בתחום החינוך לאורך הדרך, אז אני מניחה שתמיד תהיה הנישה, ואני רוצה קצת להתנסות בתחום שלי, בתחום - - -

למעשה מה את צריכה עוד כדי שתלכי להוראה?

מה אני צריכה? אתה פותח פה - - -

במשפט אחד.

כמובן שצריכים להיות תנאים טובים למורים. אני שאלתי לפני המפגש הזה עד כמה אני יכולה לבוא ולהביע את דעתי בכל מיני תחומים, אמרו לי להיות מנומסת, אז - - -

אין סתירה בין להביע את דעתך לבין להיות מנומסת. השאלה איך עושים את זה.

הכול נכון.

האוזן והנייר סובלים הכול.

חבר הכנסת אוחיון עומד בראש שדולה לקידום מעמד המורה, אז - - -

חשוב לי לדעת מה אנחנו צריכים עוד לעשות כדי שתלכי להוראה.

אז באמת מלבד השכר, שאני יודעת שעושים צעדים ואני שמעתי מחברים שיש באמת התקדמות בעניין, אבל התנאים זה קשור למעמד של המורה. בבית הספר, בהקשר של כמה המורה מעורב בתכניות הלימודים, אני חושבת שיש הרבה מקום לפתח תכניות לימודים, לשנות. מה שקורה בבתי הספר, כל ההתמקדות בציונים, בבגרויות, ואני יודעת שהיום גם מתעסקים בעניין הזה, אני חושבת שבאיזה שהוא מקום זה מאוד פוגע בחינוך של הנוער וזה מאוד מורגש. אני מרגישה את זה גם כשאני מדריכה מסעות, ישראלים למשל מדברים על להישאר בארץ? רוב התלמידים בלי למצמץ 'אני לא נשאר בארץ', 'אם תהיה לי את ההזדמנות אני טס לחו"ל' - --

למה?

כי אין פה עבודה, כי רע פה, כי - - - כל אחד מוצא את העניינים שלו. וכמובן אני קצת מתעמתת איתם ומצליחים קצת להגיד ל'וואלה, לא כזה נורא פה', באיזה שהוא מקום הם לאט לאט מתחרטים, אבל זה לא - - - זאת אומרת הרבה מהזיקה, לצערי, אני מרגישה שהיא לא מוטמעת בנוער היום, הרבה מעניין של כבוד, הרבה בתי ספר מנוהלים על ידי התלמידים. אפשר להסתכל על זה בעין טובה במידה מסוימת, אבל אני חושבת שהם עוד לא יודעים, הרבה מהנערים היום יכולים להוביל, אבל הם לא בהכרח יודעים לאן ובשביל זה המחנכים צריכים להיות - - -

אפשר לחסוך כסף, לפטר את המנהלים.

זו דעתי בכל אופן. אני יודעת שיש בתי ספר שכן יש בהם - - - זה דורש המון השקעה מהמורים ולא תמיד יש לזה גב. זו לדעתי הבעיה המרכזית. זאת אומרת גם אם מורים עדיין לא שחוקים וכן יש להם רצון, אז קשה להם מאוד להוביל תכניות וזה דורש המון אנרגיה, זמן, דברים שהם לא מתוגמלים עליהם וזה פספוס גדול.

תודה רבה לך.

תודה לכם.

היא יוצאת ל-MIT והשהייה שלה שם ממומנת על ידי ידיד המכללה, יושב ראש כתר סמי סגול. באופן קבוע הוא מממן את הסטודנטים שלנו ב-MIT.

כמה סטודנטים בשנה יוצאים ל-MIT?

בין שלושה לארבעה.

אני מתן הופמן, אני גר בשלומי, עתודאי. אני בן 21.

גם עתידים?

עתידים. כל הפרויקטים שהזכרת אני עשיתי. קדם קדם ואז קדם, אני בוגר פנימייה צבאית קציני ים עכו. אני מצטיין חברתי מטעם הנשיא על חונכות שביצעתי בשנה שעברה בפר"ח, חנכתי ילד כבד שמיעה עם בעיות חברתיות. תוך כדי השנה עזרתי לו, באמת הייתי כמו אח גדול, לאט לאט הוא התפתח יותר ובסוף השנה ישבתי עם הרכזת שלי והחלטנו ביחד שעדיף שהוא יכיר עוד אנשים, כי חלק מהמטרה הוא לדעת, בסלנג זה להתערבב, לדעת להכיר יותר אנשים ולדעת איך להתנהג ככה.

כמה שנים אתה כבר, איזה שנה אתה?

אני מסיים שנה שלישית.

ואתה יודע מה אתה הולך לעשות?

יש לי בשבוע הבא ראיונות חזרה לצבא, שזה יום שלם, 19 ראיונות.

מבטיחים לך לעבוד במקצוע?

זו המטרה.

אבל יש כיוון כזה?

יש כיוון. יש כל מיני חילות. החיל הגדול שמקבל מהנדסים זה חימוש.

למדת בשלומי בתיכון?

לא, בקציני ים עכו. המחזור שלי הוציא עתודאי אחד שנשאר, הייתה עוד עתודאית בטכניון שנשרה. היא התחילה את הפרויקט הכי חזק.

וכל היתר כבר בעצם מסיימים את השירות הצבאי עוד מעט.

כן, הרוב חובלים, אנשי חיל הים.

אחרונה חביבה.

אני אורלי, כמו שציינתי קודם, מקרית ביאליק. למדתי באורט ביאליק מגמת תעשייה וניהול, אני לומדת היום הנדסת תעשייה וניהול שנה שלישית. היו לי הרבה התלבטויות מה בדיוק ללמוד, אבל עדיין השארתי את זה. חשבתי גם לעשות עתידים, קצת להמשיך, אבל אמרתי שאני לא רוצה להחזיק עיפרון בזמן הקרוב, התגייסתי לצבא, הייתי קצינת משאבי אנוש, חזרתי שוב והיה לי עדיין את הרעיון של תעשייה וניהול, אבל מצד שני היה לי גם רעיון של פסיכולוגיה. בסופו של דבר מה שהוביל אותי לפה זה באמת המקום - - - גם בתיכון למדתי תעשייה וניהול וגם פיזיקה 5 יחידות, רציתי משהו שהוא גם פן ריאלי אבל גם משהו שאני לא אהיה רק מול מחשב ואני מאוד מרוצה על הבחירה שלי.

אני חושבת שנותנים פה הרצאות ברמות גבוהות, באופן כללי. היום אני גם תוך כדי עושה התנדבות באגודה למלחמה בסרטן, לילדה בת 8, שאני בעצם עוזרת לה בלימודים וגם מבחינה חברתית.

אגב, אם דיברתם על עתידים, במסגרת עתידים יש עוד תכנית שזה לאחרי הצבא, עתידים לתעשייה. אני גם במסגרת התכנית הזאת.

את קשורה לאיזה שהיא תעשייה? כי צריך להיות קשורים לאיזה תעשייה בעתידים לתעשייה.

בשנה המתקדמת. עכשיו אנחנו עובדים על זה. שלחתי קורות חיים ועבדנו על זה ובשילוב איתם ועוד כמה גופים אני גם עובדת פעם בשבוע במשהו שהוא קרוב לתחום בסינרון. עדיין, בעתיד, אני מחפשת משהו שיותר יסחף אותי וזהו.

עתידים מממנים את השכר?

לא כל כך עתידים. עתידים עוזרים בשנה הראשונה מבחינת מחיה, אבל אני לא נולדתי בארץ, אז יש גם את העניין של מינהל, בטח אתם מכירים את התכנית, הם משולבים והם עובדים יחד. בשנה הראשונה עשיתי גם התנדבות במרכז צעירים. יש את העניין הזה שגם אתה נותן מעצמך ונותנים לך. כמה שאפשר כאילו לתת וכמה שמביאים אז - - -

באיזה גיל הגעת לארץ?

אני עליתי לארץ בגיל 5, 4.5.

כבת לקהילת יוצאי אתיופיה איך את מרגישה מבחינה חברתית או משתלבת? את מרגישה חלילה איזה שהיא תחושה אולי של זרות?

לא. אני באופן כללי זכיתי להשתלב בצורה טובה, אני גם פחות מאמינה בוא נגיד במרכאות בלהתבכיין, יותר להתמודד ולבוא חזק עם ראש בקיר. מצד שני אני לא אתיפייף, יש את המקומות של - - - דווקא פה במכללה ספציפית, אם אתה שואל, אני אף פעם לא הרגשתי זרה, נעים לי פה, אני נהנית, יש לי פה הרבה חברים ואני חושבת שבפן הזה אין פשוט מה לחקור, אין פה תופעה מיוחדת. אני חושבת שהכול פה שווה בין שווים, יש פה גם ערבים, יהודים, אתיופים, רוסים ואני חושבת שאין פה שום משהו שאפשר להסתכל עליו באופן ספציפי. אם אתה שואל אותי ברמה המדינית יש לי הרבה מה להגיד.

ברמה הכללית.

ברמה הכללית.

אני כרגע לא רוצה שתחליפי את נתניהו.

אז שם אני חושבת שיש הרבה עבודה.

כרגע לא.

בכל מקרה, אם יש לי את ההזדמנות, אני אגיד שיש משהו שמאוד מציק לי והייתי כבר מנצלת את הבמה הזאת, אפילו פעם חשבתי לכתוב מכתב לביבי נתניהו, אז היה את המקרה לגבי הבניין שלא רצו שמישהו ממוצא אתיופי יגור שם ואני כן מבינה את זה שיש הבדלי תרבויות ולא כל כך מבינים ויש את המקרים, גם הצד של העדה שלי, אני בטוחה שיש בו הרבה מקום לשיפור וכן את המקום הזה של רצון להשתלב, אבל מצד שני אני אומרת, האנשים שכן השתלבו וכן יודעים, אין שום סיבה לבוא ולהגיד שהוא לא רוצה שיגורו בבניין שלו.

רק בגלל צבע העור.

רק בגלל צבע העור, או רק בגלל, אני חושבת שפה הרמה של המדינה זה הבעיה שהם לוקחים אתיופים ומכנסים אותם בשכונות מסוימות שגם אם אתה רוצה וגם אם לא אתה רואה פחות, יש לך פחות רצון להשתלב, פחות לדחוף. אני הדוגמה שלי, שבאתי לקרית ביאליק, אז לא כינסו אותי באזור מסוים, אז ידעתי שאני צריכה להשתלב ולבוא עם ראש בקיר וזה הצליח. אבל אם אתה תוחם מראש במקום מסוים, גם אם זה על מצב סוציו אקונומי, כלכלי, אז אין הרבה ציפיות. אני לא מאמינה שלעדה שלי אין מה לעשות, עדיין, תילחם ותצליח, אבל מצד שני אני חושבת שיש הרבה מקום של המדינה לבוא ומבחינת מגורים לסדר את המקום ולא לתחום את כולם באותו מקום.

לשלב.

והייתי שמחה אם יעבירו את זה הלאה.

תודה רבה.

תודה רבה לסטודנטים, באמת השקעתם מזמנכם, אני נורא נורא מוקיר את זה.

תמונה קבוצתית.

טוב. לפני שאתם מתפזרים, באמת תודה רבה על הזמן שהקדשתם לנו.

לגבי ההשתלבות בתעשייה, כמה מן הבוגרים שלכם משתלבים בתעשייה?

מהבוגרים, אצלנו זה בין 80% ל-90%.

בביוטכנולוגיה. ובשאר התחומים?

יש מחלקות שהם 90 ומעלה.

מה את אומרת? והכי נמוך מה הוא?

80%.

בגלל הסטאז' שהוא כבר משלב אותם?

בזכות הסטאז', יש לזה אפקט מאוד מאוד - - -

זה win-win.

טוב, אני הייתי רוצה להמשיך בתכנית. אנחנו בפיגור גדול. הצטרף אלינו ד"ר אלברט סבן. אלברט הוא דוגמה לקשר שלנו עם התעשייה. הוא בוגר רפא"ל, בדיוק כמוני, הוא הגיע הרבה אחריי, אלברט סבן הוא מהנדס אלקטרוניקה, מחזיק בשני פרסי ביטחון ישראל והוא נבחר לאחרונה ליושב ראש הסגל האקדמי. אז יש לך נניח, אלברט, שלוש-ארבע דקות להביא את העמדה ואת התחושה של הסגל האקדמי. חמש דקות.

אני קצת ארחיב על ההקדמה. קוראים לי ד"ר אלברט סבן. אני למדתי תואר ראשון ושני באוניברסיטת תל אביב ותואר שלישי בארצות הברית, באוניברסיטת בורדל קולוראדו, עבדתי 30 שנה ברפא"ל במחקר ופיתוח - - -

שידור וקליטה?

תקשורת, אלקטרומגנטיות, RF. הייתי שותף לכל הפרויקטים הייעודיים של רפא"ל, פיתחתי שם חלק ממערכות התקשורת, שותף גם לפרסי רפא"ל על פיתוחים ברפא"ל. כשפרשתי לרפא"ל, יצאתי לפנסיה, אז הזמינו אותי להיות פה מרצה. הייתי מרצה מן החוץ, אחרי זה התקבלתי כחבר סגל והיום אני גם יושב ראש הוועד של המרצים ומה שחשוב לי להגיד מבחינת נקודת המבט של המרצים, קודם כל שהמוניטין של המכללה נובע מ - - - יש פה סגל נפלא של מרצים, יש פה חוקרים מצוינים, אבל פשוט לא נותנים להם את הכלים המתאימים כדי לבצע את המחקרים שהם יכולים לקדם ולשפר את הכלכלה.

כמה מתוך סך הכול הסגל האקדמי הם במעמד קביעות כזה או אחר, סגל בכיר נקרא לזה, וכמה זה מה שקוראים מרצים מן החוץ.

120 בערך זה סגל קבוע, וכמה יש לנו ממ"חים (מרצים מן החוץ)?

250-300.

במשרות חלקיות.

חלקיות מאוד. מרצה מן החוץ מגיע לתת הרצאה אחת או שתיים בשנה.

היחס הוא לא קל. כלומר 120 לעומת 250 זה באמת - - -

אם אתה משווה את זה למכללות אחרות אז זה עוד יחס טוב.

אני משווה את זה לאוניברסיטה.

לא, אוניברסיטאות זה אחרת.

קודם דיברנו על הנושא האקדמי, הנושא של המחקר. לדעתי הלב של המכללה צריך להיות מחקר. ברור שאנחנו מתעסקים בהוראה והוראה חשובה וגם חשוב לפתח סגל הוראה, אבל אין עתיד למוסד אקדמי בלי מחקר ויש פה סגל מצוין של מרצים וחוקרים שיכולים לבצע חוקרים שיקדמו את הכלכלה של הגליל, של ישראל, ולצורך זה צריך להקצות תקציבים, צריך לתת תרומות לבניית מעבדות מחקר. אם אני משווה את מעבדות המחקר שיש לנו כאן למעבדות המחקר שיש ברפא"ל או באוניברסיטת תל אביב, בטכניון, בארצות הברית, אז יש לנו הרבה מה להשתפר ועקרונית המרצים חסומים מכיוון שאין להם את האמצעים לבצע את המחקרים ברמה הגבוהה ביותר. יש פה סגל מצוין מבחינת ידע, מבחינת יכולת, אבל נדרשות תרומות כדי לפתח פה מעבדות מחקר.

אני במקרה גם ידיד וחבר ילדות של עורך דין שמואל סיסו, שהוא היום מנכ"ל אורט העולמי, והוא אמר לי, 'אנחנו מעוניינים להביא לפה תרומות אבל לא מצליחים להביא את התרומות לכאן'. אז אחת הבעיות של המוסדות שלנו, שאנחנו לא מצליחים לגייס תרומות כדי לפתח מעבדות מחקר, לפתח את המקום. אנחנו כולנו מדברים על פיתוח הגליל ומצד שני חוסמים את הפיתוח של הגליל בכל מיני דרכים שלא מביאים לכאן את התרומות הנדרשות.

נעשה ניסיון לפנות לקרנות מחקר?

אריה יכול לספר לך שנעשים ניסיונות ו - - -

תראה, קרנות מחקר זאת פעילות שבאה מהמקום של החוקר, שבא ומגיש בקשה. אלברט מדבר על דבר מה קצת שונה. הוא מדבר, אולי להיות יותר מפורש, אני יכול או לא? מה אתה אומר?

מצדי כן.

מדובר פה על ניסיון להביא תרומות למכללה והדבר נחסם מסיבות, נקרא לזה פוליטיות. הוא גם רמז שהוא במקרה חבר ילדות של סיסו.

אני הבנתי את הכול, את כל הרמזים.

יפה, מצוין.

יש עכשיו אי שקט בתחום המרצים הזוטרים, בשם אחר זה נקרא מרצים מן החוץ, אתם במכללה אצלכם זה אישיו?

לא.

תראה, עד לאחרונה יש קשר טוב בין המרצים מן החוץ, המרצים הזוטרים, והסגל הבכיר יותר ואני, כיושב ראש הוועד, גם מנסה לשפר את המצב הזה על ידי צירוף חברים לוועד מכל מיני תחומים ואנחנו מנסים לעשות את זה ועקרונית נכון להיום ישנה הבנה ואינטראקציה טובה בין הסגל הזוטר והבכיר יותר במכללה.

מה הוא היקף שעות ההוראה שנדרש מחבר סגל?

12 שעות.

כמו במכללות בדרך כלל.

ו-10 לפרופסור.

10 לפרופסור, מדוע, כי הוא מה? הוא בא כחוקר, או - - -

זה הסכם קיבוצי.

אגב, ההסכמים המתבשלים עכשיו בין המרצים הזוטרים במכללת תל אביב-יפו ובשנקר, שהם כרגע במוקד העניין, זה על 14 שעות.

ברור. זה כשנותנים לוות"ת לנהל את העניינים.

מי אתה רוצה שינהל, אנחנו הפוליטיקאים?

לא, לא פוליטיקאים בקטע הזה. ות"ת הוא רגולטור מאוד מאוד נוקשה בקטע הזה, אבל זה כבר סיפור אחר.

תודה רבה לאלברט.

רק רציתי להבין דבר אחד, אז איך אתם מסתדרים? זאת אומרת - - -

בקושי.

לא, אתה אומר יש 19 מיליון שקלים עודף ואתם מחזיקים סגל שבעיקר בהוראה, אין לכם תקציב למחקר, האם יש לכם הכנסות נוספות מהוראה? כלומר אם יש לכם קורסים ברמת אכלוס כזאת שמאפשרת לכם הכנסות אפילו רק משכר לימוד, שוות"ת לא מוסיף?

צביקה, בוא תענה על זה.

לא, אין לנו דבר כזה. גם היחידה ללימודי תעודה, או לימודי חוץ, כמו שקוראים לזה במקומות אחרים, היא יחידה של אורט ישראל, אנחנו לא יכולים לקיים על פי האמנה - - -

לא יכולים לקיים את זה. חלק גדול מהמכללות והאוניברסיטאות בימי שישי מלאים בכל מיני קבוצות של קורסים שמכניסות הרבה כספים, כי מכניסים לשם - - - טוב, זה נכון, מדעי החברה והרוח, זה לא אותו דבר כמו מדעים.

המכינות הקדם אקדמיות מכניסות כסף.

אבל יותר הכסף נכנס בעיקר בתחומים של מדעי החברה והרוח, למשל אלה שמוכרים משפטים או מינהל עסקים לתואר שני לכל דכפין ושם הם גובים מהם טבין ותקילין, והם באים בצורה מרוכזת, תוך שנה, שנה וחצי, וות"ת אומר 'אני לא מתעסק עם זה, מה שאתה מרוויח זה שלך, תשלם ותעשה מה שאתה רוצה'. ולחלק יש גם קופות צדדיות בגלל זה. שאלתי אם גם לכם יש איזה היא קופה שאתם יכולים - - -

יש לי רושם שקיבלתם כאן איזה שהיא תחושה שיש לנו עודפים. אז אולי נדגיש, זה לא עודפים, זה חיסכון ליום רע. זה חיסכון ליום סגריר.

אבל אתה קראת לזה כרית ביטחון.

אין לי ספק שהסכום שאמרתי היה הרבה יותר קטן אם לא הייתה לנו בעיה עם התרומות, מכיוון שאנחנו מחזיקים את ה-10 מיליון, כפי שהוועד המנהל אמר, אין על מה לדבר. ה-10 מיליון האלה הם בעצם עתודות לאפשרות של בנייה, כי יש לנו בעיה קשה מאוד פה של אכלוס, אין לנו מקום , ממש אין לנו מקום. על מנת לבנות, כמו שסיפר אריה, אותו תורם שחזר בו אחרי הוא תרם רבע ממה שהוא התחייב, אז אנחנו השלמנו את זה בכספנו. לכן אנחנו מחזיקים יחסית יתרות גדולות לדברים האלה.

התקצוב של הוות"ת לגבי כל מיני מאטצ'ינג לגבי בנייה ופיתוח, מה הוא במכללות?

בערך, פחות או יותר שליש. זה יכול להיות עד 40%. זה תלוי. הם מקצים את זה פר מטר, לפי מטר כיתה, מטר מסדרונות, לכל מטראז' יש להם תעריף.

וזה בתנאי שיש תורם.

כן, בוודאי.

עמרם, ראש העיר שלי לשעבר.

לא ידעתי שגרת בירוחם.

אני מניח את הקלפים על השולחן. יש לי רושם שכולם כאן דורכים על זכוכיות ופה ולא נוגעים כל כך בנקודה - - -

לא, אני אמרתי את זה בצורה ברורה, הביקור הזה לא נולד סתם. הוא נולד כתוצאה מכך שאני מעודכן בפרשייה שקשורה בקשר של המכללה עם אורט ישראל ועם הבעייתיות שיש בזה ועם העובדה שאין לכם רישיון קבע בכלל.

הכרה.

הכרה, זה אין רישיון. אנחנו עומדים לערוך על זה דיון בוועדה, אז לקראת הדיון בוועדה חשבתי שטוב לבוא לראות. אין טעם לעשות פה את הדיון על הנושא, הוא ייעשה בוועדה, לנוכח עם ישראל. אבל חשבתי שלא נכון לדון במשהו שאפילו לא ראיתי איך הוא נראה ואיך אתם נראים ולכן יזמתי את הביקור הזה.

ועשית נכון, אתה התרשמת מהסטודנטים, מהדור הצעיר, הם היו הכי מרשימים.

כן. אז עכשיו אתה יכול להמשיך.

אני הנציג של הספרנים, הלבורנטים, אנשי המחשוב, אנשי התחזוקה והגינון, אלה שמחזיקים פה את כל הפלטפורמה שלמעשה מאפשרת את ההישגים האלה, ואנחנו מחזיקים את הפלטפורמה הזאת ברמה הגבוהה ביותר האפשרית. יש פה אנשים מצוינים, לדוגמה, אני מעיד על עיסתי, הספרייה מאוד מתקדמת, במשך השנתיים האחרונות עברנו ממצב של 100,000 פריטים על המדפים ל-200,000 פריטים כש-100,000 הם כבר בדיגיטלי ונגישים מכל מקום, בכל שטחי ההנדסה שבהם אנחנו עוסקים. האנשים עושים פה עבודת קודש כדי להעמיד כאן מכללה מהשורה הראשונה. אנחנו נחשבים, אני רואה על פי המוניטין שלנו, למכללה מובילה. האוניברסיטאות נמצאות איתנו בקשר, גם בעניינים מקצועיים, וכמו שאנחנו לומדים מהם הם לומדים מאיתנו.

עכשיו אני אעבור לקטע שלי כיושב ראש הוועד המנהלי. אנחנו עושים דברים כפי שעושים ביתר המוסדות להשכלה גבוהה. אנחנו נמצאים פה במצב של תקרת זכוכית, אנחנו לא מסוגלים להתרומם מסיבות שונות, ההרכב של המוסדות המנהלים שלנו קובע לנו כל מיני דברים עד כדי כך שבניגוד לכל אתיקה יורדות הוראות לרמת המוסדות המנהלים אל רמת התפעול ומנהלים אותנו מלמעלה ממש ברמה היומיומית.

אבל לא הבנתי, מה זה שונה מכל גוף ארגוני אחר, שהמנהלים מורידים למטה הוראות?

המנהלים כן, ההנהלה כן, אבל השאלה היא אם מתוך הוועד המנהל, אם מתוך חבר הנאמנים, צריכים לנהל אותנו.

תהיה יותר קונקרטי.

למשל כשהוועד מנהל משא ומתן מול ההנהלה שלו על הסכם קיבוצי, על תנאים, ומגיעים להבנות משותפות, ההנהלה מסכימה איתנו עין בעין ואז מגיעים אל הוועד המנהל ששוקל האם ההישגים האלה הם על פי האינטרס של גוף אחר, ואז כשמסתבר שזה על פי האינטרס של גוף אחר אנחנו לא מקבלים את זה.

לחמה אתה צועד על זכוכיות? תגיד מה זה הגף.

הגוף האחר זה אורט.

אורט, נכון. זאת אומרת ההסכם הקיבוצי של אורט הוא מבחינתנו תקרת הזכוכית להישגים שלנו.

ההסכם הקיבוצי של אורט, הרשת של בתי הספר התיכוניים שלה?

כן, כדי שנשיג דברים אחרים אנחנו צריכים לעשות מה שנקרא שירקס, לקרוץ, להחביא, לסדר. אבל יש לנו מנהלים של גוף אחר שאומרים לנו מה לעשות. וזה רק דוגמה אחת קטנה מני רבות.

אולי המנכ"ל יכול קצת להסביר מה הבעיה פה. כשאתם עושים הסכם עבודה, בין אם זה עם המרצים או עם הסגל המנהלי - - -

יש נושאים שבאה דרישה מקרב ציבור עובדי המינהל בהסכם הקיבוצי, אנחנו צריכים לאשר אותם בוועד המנהל, כמקובל בכל המוסדות.

הסכם קיבוצי של המכללה הזו.

המכללה האקדמית, רוב עובדי המינהל עבדו באורט ישראל עד 2006. ב-2006 הם עברו להיות עובדי המכללה האקדמית. עובדי המינהל סחבו איתם את ההסכם הקיבוצי של אורט ישראל ועל בסיס ההסכם הקיבוצי תוספות ותוספות נבנה ההסכם הקיבוצי של עובדי המינהל במכללה הזאת. זאת אומרת הבסיס היה של אורט ישראל. כאשר יש סוגיות מסוימות שיש להן השלכות לגבי אורט ישראל ועובדי המינהל באורט ישראל אנחנו לפעמים נתקלים בהתנגדויות ולא מאושרים לנו נושאים מסוימים שלא מקובלים בהסכם הקיבוצי של אורט ישראל.

זאת אומרת יש לכם נכונות לתת איזה הטבה מסוימת - - -

כן, ואז אומרים לנו ש - - -

ואז אומרים לכם לא, כי זה עלול להשליך על עובד המנהלה בבית ספר אורט בירוחם.

נכון.

אוקיי, הבנתי.

אבל רגע, בעברית פשוטה, מה ששמעון כרגע אמר זה שאין לגוף האקדמי הזה עצמאות.

ברור, הבנתי.

אין טעם להמשיך להרחיב.

לא, אני חושב שהדברים ברורים.

אני חושב שבזה אני יכול לשים נקודה, אני חושב שדברים יתפתחו הלאה בדיונים. אני רוצה לומר שהיו לי הזדמנויות להיפגש עם מנכ"ל אורט. באחת הפעמים הגעתי עם יושב ראש הוועד של הסגל האקדמי הקודם, ד"ר דוד אלפרשטיין, לפניו. אני לא אשכח את היום שבו ביקשתי להגיע איתו להידברות, משום שבתהליך שקורה לאחרונה שבו נבחנים העניינים של המוסדות המנהלים לקח אורט החלטות חד צדדיות ודורש את פיצול גוף העובדים פה, באופן חד צדדי, רוצה לצבוע פה שטחים במכללה וגורם לסגל פה, האקדמי והמנהלי, לסביבת עבודה הרבה יותר צרה, לחוצה, בעייתית. ניסיתי להידבר איתו, למרות שמבחינה חוקית הוא לא המעביד שלי. התשובה שלו הייתה 'אם אתם לא תבינו', יש לי את הדברים באסמכתא, 'אם אתם לא תבינו שאתם המכללה שלי, תוך שלוש-ארבע שנים אני אזרוק אתכם מהבניינים שלי ואני לא אתן לכם יותר להמשיך לעבוד כאן'. קשה לי מאוד לעמוד מול גוף כזה שהיה צריך להיות באגודת הידידים והתומכים שלנו, של המכללה, שממנו אנחנו יצאנו, שהוא היה יכול להרוויח כל כך הרבה מהאיכות שלנו, מהמותגיות שלנו במקום הנכון, ולא ליצור מצב שבו הוא מפתח בתוך המקום הזה על חשבוננו לחלוטין בית ספר להנדסאים, מכללה טכנולוגית שמשתמשת בלוגו שלנו, שמפרסמת על הפלטפורמה שלנו ומושכת תלמידים לרמה שאנחנו לא מסוגלים להתמודד איתה, וכל זה מתוך ההתייחסות הזאת.

אז מה אתה אומר, חלק מהבניינים כן שייכים לאורט?

אני אשאל מה זאת אומרת שייכים. על פי ההנחיות של המועצה להשכלה גבוהה המוסד האקדמי בקמפוס הוא בעל המשילות, כדי למצק את החשיבות שלו לפעול. לפי האמנה, עד כמה שאני יודע, ויתקנו אותי אנשי ההנהלה, לפי האמנה אנחנו אמורים לפעול בבניינים האלה כבתוך שלנו לחלוטין, תוך כדי כך שאנחנו לא משלמים בכלל לאורט שכר דירה עליהם.

אמנה בין מי למי?

בין אורט לבין המכללה האקדמית.

אפשר להגיד משהו?

אני אשלים ותדייק? מה שקורה הוא כך, למרות התובנה שאנחנו זקוקים לשטחים האלה והוות"ת תומך בעובדה שאנחנו יכולים לפעול בהם במלוא היקפם, אורט לוחץ לצבוע את השטחים כאן בתואנה שאנחנו שייכים לו והבניינים שייכים לו ולכן נאלצנו לוותר על הקמפוס העירוני, אנחנו נאלצים לוותר על בניין מסוים שנקרא פה בניין D, ומה שקורה הוא כך, יום אחד מתקשרת אליי אחת העובדות, או מדברת איתי אחת העובדות ואומרת 'תשמע, הייתי צריכה להרים מבחן', אז אמרה לי האחראית על החדרים, 'אני לא יכולה, אין לי מקום בשבילך', אז אמרתי לה 'למה? בקמפוס העירוני יש כיתות ריקות, אני לא יכולה להשתמש?' אז היא אומרת 'אי אפשר, זה צבוע לבית הספר להנדסאים'. מצאו לה בסופו של דבר חדר, באמצע המבחן נכנסו סטודנטים אחרים שניסו להשתמש בחדר הזה גם כן. יש כל מיני הבנות - - -

ואיך אתה רואה את מערכת ה - - -

שמעון, שמעון - - -

אני רוצה להבין את הרקע.

שמעון, אני אסביר לך את זה בנפרד. אני עם שתי הרגליים בפנים. אספתי הרבה אינפורמציה ואנחנו נעשה על זה דיון אצלנו. אתה לא תצליח, אפילו לא בחצי שעה, להכיל את כל ה - - - יש בעיה, כל המכללות בארץ בקעו, יצאו מתוך בעלות מסוימת. ברגע שהם רצו לקבל הכרה מל"גית ותקצוב ות"תי הן היו אמורות לעבור למבנה ארגוני שבו ההנהלה היא סוברנית, המבנים והקרקע שייכים למכללה ואין גוף כלשהו, לא גם אלה שייסדו את המקום, והבעלות הקודמת, שיכולים להיות בעלי השפעה, לא כלכלית, לא תקציבית, לא נדל"נית ולא אקדמית.

לא, יכול להיות - - -

רגע, תן לי להשלים לך. הנהלים, לא האמנה, הנהלים קובעים שעד 20% מתוך מועצת המנהלים יכולים להיות נציגים של הבעלות - - -

לא, של כלל הגופים הציבוריים, לא רק של בעלות.

אורט ובראודה, זה כבר כמה שנים טובות שהנושא הזה נמצא על השולחן, כולל ניסיון אפילו לעשות חקיקה שמחריגה רק את המוסד הזה, ולכן גם אין לו הכרה סופית, הוא עדיין - - -

קבועה.

סופית, קבועה.

שתסתיים באוגוסט הקרוב. חברים, אנחנו עומדים באיום.

אני יודע, אתם עומדים בהחלט באיום. כל שנה או כל כמה שנים הוא מחדש את זה ואנחנו על זה הולכים לדון. יש מגעים בין הוות"ת לבין אורט ישראל כדי להסדיר את המערכת, זה עולה על שרטון ולכן נמצאים היום בנקודת זמן מאוד קריטית בנושא הזה.

אחת הבעיות שיש פה, חוץ מסיפור הבעלות, זה שבאותה חצר יושב מוסד, רק שזה בית ספר להנדסאים, שהוא איננו שייך למסלול האקדמי ויש פה בעיות קשות בנושא של כספים - - -

הוא מנוהל על ידי המוסד האקדמי.

והוא נהנה מבחינה מנהלית לשירותים. האם צריכים לשלם על שירותים, לא צריכים, כמה צריכים לשלם, שכר דירה. בקיצור סיפור שלם - - -

אנדרלמוסיה.

שמחייב הסדר ואנחנו הולכים להתערב בזה.

מצוין.

אני מציע שנצא לסיור.

נצא לסיור, אבל לפני כן אני רוצה להגיד משפט אחד לגבי בעלות. כשאתה מדבר על בעלות אתה מתכוון שמישהו שילם עבור הנכס. תסתכל פה על הקירות, על הקירות האלה אתה רואה מי שילם עבור המכללה.

ברקע יש עוד דבר שאני לא יודע אם אתה מכיר אותו, יש אורט העולמי ואורט ישראל. פעם זה היה משהו אחד. אורט עולמי ואורט ישראל נפרדו, מה שנקרא גירושים קשים, עם מערכת משפטית וכדומה. וגם אורט הבינלאומי, יש לו היום עניין והוא תובע את הקשר שלו למקום הזה, כי הוא זה ש - - -

מימן אותו. הוא זה שמימן אותו.

עוד פעם, הטענה, אני לא יודע אם היא נכונה או לא נכונה, זה לא משנה כרגע לצורך העניין. בעצם מה זה בעלות? בתרומות בנו פה את כל הבניינים. בקיצור שמח.

נצא לסיור.

תודה רבה.

(בסיור)

שלום לחברי ועדת החינוך והספורט של הכנסת, האורחים האחרים מרשת אורט, אורחים נוספים. המקום הזה הוא מעבדה למחקר בתחום שלצערנו בארץ הולך ודועך, תחום העיבוד השבבי ותהליכי הייצור. אנחנו זיהינו גם מהיותנו מוכווני תעשייה, איזה שהוא ואקום שנוצר בארץ בתחום הייצור פרופר, על אף שבעולם הפעילות שוקקת חיים. גופי תעשייה זקוקים לאותו גב אקדמי שהיה להם פעם והיום כבר לא כל כך באופנה ולכן בשיתוף פעולה ובתרומה כספית אדמיניסטרטיבית וטכנית של ישקר הוקם המקום הזה ויצא לדרכו.

מה שאנחנו רואים כאן זה מחרטת CNC, כרסומת CNC ועוד כרסומת אחת שנקנתה מכספי המחלקה. כרגע יש לנו התקשרות בת שלוש שנים עם ישקר, ישקר מזרימה לכאן פרויקטים, העמידה לרשותנו טכנאי שלה, במקביל אנחנו גייסנו שני חברי סגל, שזה הולך והופך לתחום ההתמחות שלהם, והנדסאי שלנו שלומד להפעיל את הציוד ולאט לאט כבר שולט בו באופן עצמאי.

מיכאל, מה יהיה הסוף?

בסופו של דבר מה שאנחנו מקווים להתקין כאן זה מרכז לאומי, או לפחות אזורי, לחקר תהליכי ייצור. יש לנו כבר ניצנים של שיתופי פעולה עם מספר מפעלים נוספים בסביבה מעבר לישקר. כאמור אנחנו מקווים להיכנס למשבצת הזאת בקנה מידה ארצי, כי הצורך קיים.

השילוב של סטודנטים בפעילות, דיברתי על פעילות מחקרית ועל חברי סגל, אנחנו כחברי סגל מחויבים בביצוע מחקר ובפרסום תוצאות המחקר שלנו, ההשתלבות של סטודנטים תהיה ברמות שונות. קודם כל כעבודות סטודנט, במקום שמירות וחלוקת פיצות. דבר שני יש לנו את המרכיב הייחודי שלנו, של ההתנסות בתעשייה, המקום הזה יוכל לשמש להתנסות משולבת עם ישקר ואחרים בהנחיית חברי סגל, ותכנית לטווח מעט יותר רחוק זו תכנית התואר השני שלנו, שהמקום הזה הופך להיות המיינסטרים שלה.

תן לי דוגמה למחקר בתחום תהליכי הייצור.

למשל מחקר שכרגע, אני עוד לא יודע אם אפשר לכנות אותו מחקר, אבל הוא המשך של מחקר שרץ כאן, חיזוי אורך חיים של כלי שיבוב. כלי שיבוב עובד 20 שעות, 30 שעות, כדי לחזות - - -

של הסכין עצמה?

כן, הסכין. אתה יכול לראות דוגמאות - - -

אני יודע מה זה.

כשישקר מפתחת כלי אחד הפרמטרים החשובים זה אורך החיים של הכלי, היא צריכה לעשות הרבה ניסויים במעבדה שלה. אנחנו סיפקנו לישקר אלגוריתם שמאפשר לה, וזו הייתה אגב עבודה משותפת של המחלקה שלנו והמחלקה להנדסת תוכנה, לקצר את משך הניסויים האלה. זה הרבה מאוד כסף, חיסכון כספי גדול מאוד.

מחקר נוסף שרץ כאן כרגע, חקירה של שבבים שמתפתחים תוך עיבוד מתכות שונות, סגסוגות שונות, חקירה של הגיאומטריה של השבבים. השבב הוא אחת הבעיות המרכזיות שעליהן צריך לתת את הדעת בשעת תכנון כלי שיבוב.

השאלה מה עושים איתו? מה השאלה?

אל"ף, שהוא לא יפריע לך, שהוא לא יגרום לבלאי מואץ בכלי, שהוא לא יאט את תהליך הייצור. מחקר נוסף שרץ כאן במקום הזה לא במסגרת ישקר היה תהליך ריתוך ייחודי לסגסוגות מסוימות.

אבל, תגיד לי, זה קצת פחות מחקר אקדמי ויותר מחקר יישומי.

נכון.

זו בעצם חברה שמייצרת מכונות כאלה והיא צריכה למצוא את הדרך שהמכונה תהיה יעילה.

נכון. היא צריכה למצוא את הדרך, אבל נכון להיום מה שנוצר בתחומים האלה זה שמציאת הדרך היא בשיטות של trial and error ובאיזה שהוא מקום החברות האלה חשות את הצורך בגב אקדמי. זה נכון שזה לא מחקר בסיסי, אבל זה באיזה שהוא מקום באמצע, בין מחקר בסיסי צרוף לבין trial and error.

מה זה רע מחקר יישומי?

לא, זה לא רע, אבל למחקר יישומי אתה יכול למצוא מקורות מימון בתעשייה, כי לתעשייה יש ערך בעניין. האוניברסיטאות בדרך כלל, רובן, מתעסקות במחקר בסיסי.

וזו בדיוק הנישה שאנחנו מדברים עליה.

לא, בסדר, אני לא אומר שלא, אבל אז אתה יכול ללכת לתעשייה, להגיד 'תראו, אני - - -

נכון.

אנחנו נוזיל לכם - - -

בהחלט, בהחלט.

זה, אגב, בדיוק מה שקורה.

זה מה שהוא אמר לי, התהליך שהם רואים שיהיה זה שהאוניברסיטאות יילכו למחקר תיאורטי והמכללות יילכו למחקרים יישומיים.

רובוטיקה?

לא, אני מוכרח לזוז. אני גם מכיר, הייתי בישקר לא מעט פעמים, לראות שם את כל הרובוטים הנוסעים האלה.

מדובר על רובוטים בעלי יישומים ביטחוניים.

לא משנה, הוא מכיר את זה.

לשיקול דעתכם.

פשוט התעכבנו קצת בדיבורים. בכל מקרה תודה רבה.

תודה לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>