PAGE
2
ועדת הכספים
20/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 343>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ' באייר התשע"ד (20 במאי 2014), שעה 12:30

<שינויים בתקציב לשנת 2014>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
בועז טופורובסקי

זבולון כלפה

חמד עמאר

ראובן ריבלין

סתיו שפיר

דב חנין

דב ליפמן

שמעון סולומון

>
אנסטסיה הראל - רפרנטית פיקוד העורף ותעשיות ביטחוניות, משרד האוצר

איתי טמקין - רפרט תרבות וספורט, אגף תקציבים, משרד האוצר

שניר ניב - רפרנט אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר

מעין נשר - רפרנטית חקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

רועי קונפינו - רפרנט ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר

אליאן רובנוביץ' - מנהלת תחום תקציבים ורכש, משרד התקשורת

קרן שפר - תקציבאית, משרד התיירות

יורם עוזרי - תקציבן, מנהל תחום בכיר תקציב, מינהל המחקר למדעי אדמה וים, משרד התשתיות הלאומיות

רון צור - ראש מטה יישום הרפורמה, נציבות שירות המדינה

רותי רוזנטל - משקיפה, משמר חברתי

צבי לביא - ynet

טמיר כהן

רונית יצחק
<שינויים בתקציב לשנת 2014>

רבותי, אני פותח את הישיבה, העברות כספיות. העברה מספר 12 עד 14. מי נמצא פה מהמשרד לביטחון פנים?

כן, נמצאים פה.

חבר'ה, תרביצו. זה העברות 12 עד 14, יש לכם את המסמכים שלנו?

הפנייה נועדה לתגבר את תקציב משטרת ישראל ושירות בתי-הסוהר בסכום של 33 מיליון שקל לתקציב הפיתוח של המשטרה, ושירות בתי-הסוהר בסכום של 77 מיליון שקל, בהתאם להחלטת ממשלה מספר 960 מה-24 בנובמבר 2013 בעניין תוכנית משולבת לטיפול בתופעת ההסתננות הבלתי חוקית.

קבענו פעם כלל שאתם מגיעים ואתם מבורכים, אבל לקרוא אנחנו יודעים אז אל תקריא, קצר, בשני משפטים תסביר, ונתקדם.

מאה אחוז. הייתה החלטת ממשלה בנובמבר 2013 על טיפול בתופעת המסתננים, להחלטה הזאת יש שתי פניות, אחת צמודה להחלטה על ההפחתה הרוחבית שמחכה לאישור שלכם, וזאת הפנייה השנייה. הפנייה הזאת מטרתה להעביר תקציבים לפיתוח גם במשטרה וגם בשב"ס, בעצם לבנייה של מתקן המסתננים ופעילויות נוספות שלה.

זה נושא חשוב מאוד. ממשלת ישראל החליטה וזה חשוב. יש הערות? שאלות? לא. מי בעד לאשר את ההעברות מ-12 עד 14? ירים את ידו. בועז?

ברור.

הצבעה

בעד – פה אחד
פניות 12–14 אושרו.

אושר פה אחד. העברה מספר 23, תחכו כי יש לכם כמה העברות פה, משרד ראש הממשלה.

אני פה במקום הרפרנטית של הנציבות ונמצא פה גם רון צור, הוא אחראי על יישום הרפורמה בנציבות שירות המדינה. הפנייה נועדה לביצוע התאמות פנימיות בתקציב נציבות שירות המדינה, בעצם נועדה להעביר 156 חודשי עבודה בלתי צמיתה לנציבות והתאמות פנימיות בתקציב מתקנות עתודה לביצוע הרפורמה בנציבות. אתן פה לרון להסביר כי הוא ראש הרפורמה.

רון.

הנקודה היחידה זה שהחלטת הממשלה ליישם את הרפורמה הייתה באמצע השנה כבר אחרי קבלת התקציב, לכן הבקשה להעברה היא מעבר לתקציב הרגיל של הנציבות.

הצבעה אם אין שאלות. מי בעד לאשר את העברה 23 למשרד ראש הממשלה עבור הנציבות? ירים את ידו. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד
פנייה 23 אושרה.

אושר פה אחד. רבותי, העברה מספר 30, המשרד לביטחון פנים.

הפנייה נועדה – בעצם יש פה תוספות הוצאה מותנית בגין פעילויות שונות שמתרחשות בשב"ס, למשל, תוספת לרכש בקנטינות. כשאסירים רוכשים בקנטינות בעצם הכסף שמגיע לתוך הקנטינה, לשק"ם של האסיר ומשתמשים בו שוב פעם כדי לקנות דברים לקנטינות וכו', אז זה רכיב שמתוקצב בהוצאה מותנית. נושאים נוספים כאלה.

אז זה הוצאה מותנית.

שלושת הנושאים הם כאלה - חלק מהכסף מהקרן לחילוט נכסים חוזר למשטרת ישראל בהתאם להחלטות של מועצת הקרן לחילוט, ויש פה גם כסף שהולך בגין התחשבנות של חברת מקורות.

הבנתי. אבל כל שלושת הסעיפים האלה זה בהוצאה מותנית.

כן.

רבותי, שאלות? אם אין - מי בעד לאשר את פנייה מספר 30? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
פנייה 30 אושרה.

אושר. פניות מספר 31 עד 33 גם משרד לביטחון פנים.

הפנייה הזאת נועדה לעשות בעיקר שינויים פנימיים בתוך תקציב המשרד לביטחון פנים והמשטרה, וכן להוסיף סכום של 24 מיליון שקל לטובת העמקת המעורבות המשטרתית במגזר החרדי. יש פה מגוון נושאים שהפנייה מטפלת בהם, שינויים פנימיים, אני יכול לפרט אותם אם אתם רוצים.

כלומר, עיקרה של הפנייה זה להגביר את המעורבות במגזר החרדי.

של המשטרה, נכון, בהתאם לסיכום בין משרד האוצר למשרד לביטחון פנים.

יש כאן גם את הצטיידות הימ"מ.

בנוסף, יש מספר שינויים פנימיים בתוך תקציב המשרד לביטחון פנים והמשטרה, כמו למשל: 7 מיליון שקל בערך להצטיידות הימ"מ באמצעים טכנולוגיים, פרויקט המחשוב הנייד של משטרת ישראל, פיילוט מאגר ביומטרי, בינוי נקודת משטרה בהר מירון, ודברים נוספים.

לא תקצבתם פה את הנקודה החדשה ביצהר?

זה לא מופיע בפנייה.

אז זה לא הר מירון?

עד כמה שאני יודע זה לא מופיע בפנייה.

מה הדברים החדשים שמופיעים פה שלא ידעתם בזמן העברת התקציב?
<

כל הפרויקטים פה למעשה – למעט הנושא של ה-24.5 מיליון שקל לטובת העמקת המעורבות במגזר החרדי – היו ידועים בעת בניית התקציב, אבל קצב הביצוע שלהם, האופן שבו הפרויקטים האלה מבוצעים, הפירוט המדויק שלהם לתקנות לא היה ידוע. זאת אומרת, ידענו לצורך העניין שנצטרך לשים 7 מיליון שקל עבור הצטיידות הימ"מ, אבל עוד לא היה ברור איזה רכש טכנולוגי בדיוק זה יהיה, עוד לא היה ברור בדיוק הפירוט, קצב התקדמות הפרויקט, לכן הדברים האלה תוקצבו - - - >

אתה אומר שזה שינויים פנימיים, הכול בתוך המשרד.

הכול בתוך המשרד, למעט ה-24.5 מיליון שקל.

ומותר לשר בהחלט לחשוב שיש היום, שנה וחצי אחרי אישור תקציב, עדיפויות שהשתנו - - -

שנה וחצי מאישור תקציב?

לא יודע, אני אומר אם זה תקציב 2013, 2014, אנחנו היום - - -

סוף יולי.

אנחנו היום באמצע 2014, לא חשוב, אבל כשזה הוכן.

תשעה חודשים.

כשהוא הוכן הרי הוא הוכן לקראת זה. מותר לשר לחשוב שהוא נותן עדיפויות והוא חושב שנניח במגזר החרדי – סתם אני נותן דוגמה – הוא צריך להעמיק את זה כתוצאה מההתפתחויות שיש. כמו שעכשיו הייתה החלטה – סתם אני נותן – - -

הוא לא מדבר על ה-24.

- - שוב, להקים נקודה ביצהר, סתם, אני לא מביע דעה, אני רק אומר, התפתחו דברים, המשטרה חושבת שיש צורך בזה, ואללה, מותר לשר.

בגלל זה אנחנו מפרידים, וגם החוק מפריד בין דברים שהיו ידועים מראש לבין דברים חדשים.

הם לא ידועים, זה דברים שהם החלטה שלו.

אם עכשיו קורה משהו חדש וצריך אז צריך, אבל אם הדבר היה ידוע לפני - - - התקציב, זה צריך להיות בתוך התקציב, זה החוק, זה לא איזה דרישה, זה לא דרישה שלי.

לא אמרתי, אבל לא ידוע, שר צריך לקבל החלטות לפי – זה דברים ששר מחליט עליהם.

לצורך העניין, הדברים האלה ברמת הפירוט הזאת לא היו ידועים בעת בניית התקציב. זאת אומרת, מה שהיה ידוע זה שיש סכום שצריכים לשים, לכן הסכום הזה גם תוקצב בבסיס התקציב, ואנחנו לא עושים פה העברה על שינוי, למעט נושא אחד של החרדים שלא היה ידוע בעת בניית התקציב, ולכן יש פה תוספת לגג של הסעיף. שאר הדברים היו ידועים מראש, אבל הפירוט שלהם, קצב ההתקדמות שלהם, האופן המדויק שלהם, אופן הביצוע המדויק שלהם - - -

המימוש שלהם.

המימוש שלהם לא היה ידוע, לכן יש פה - - -

בסדר, מאה אחוז. מי בעד פניות 31 עד 33? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
פניות 31–33 אושרו.

אני מבקש להגיש רוויזיה.

אז זה אושר ויש רוויזיה.

בגלל יצהר?

אתה - - - ליד הבית אתה? אדון טופורובסקי?

הלוואי, יש לכם ככה שמירה - - -

הפנייה נועדה לתקצוב סך של 18,865 אלפי ש"ח בתקציב מינהל האדמה והים, המינהל הוא יחידת סמך של משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים. התקציב נועד לשלושה נושאים עיקריים: תקצוב בסך 15 מיליון לצורך מימון רכישת אוניית מחקר עבור המכון לחקר ימים ואגמים לישראל מתוקף החלטת ממשלה 4291.

אפשר שהוועדה תבקר את האונייה לראות אם היא בסדר?

בוודאי, אנחנו מגיעים לסיור.

אנחנו נמנה צוות מפה שישוט אתה למשך כמה ימים.

אפשר לבחור את החברים באותו הצוות?

אני אבחר, היושב-ראש בוחר.

אה, הבנתי.

אתה רוצה, אתה תהיה.

לא.

תהיה ביחד עם סתיו.

לא, אני מעדיף על הקרקע.

תבחר את השם שלה. האונייה עולה 15 מיליון?

סך תקציב האונייה הוא 20 מיליון שקלים, האונייה נרכשת ממשרד הביטחון, מחיל הים, אונייה מ-1990 שמחליפה את האונייה הקודמת מ-1963. האונייה עצמה עולה 10 מיליון, ולצורך התאמות מחקר עוד 5 מיליון השנה ועוד 5 מיליון בשנת 2015, את זה אנחנו נעביר - - -

מה הנושא השני?

הנושא השני זה תקצוב מזומן על בסיס הרשאה להתחייב שניתנה ב-2013 בסך קרוב לארבעה מיליון שקלים עבור מחקרים גיאולוגיים מתוקף החלטת ממשלה 4254 לצורך פיתוח ושיקום אגן ים המלח; והנושא השלישי זה הסתות תקציביות פנימיות בסך של 33 מיליון שקלים. כרגע יש שלושה מכונים שעדיין לא אוחדו לתוך מינהל האדמה והים: יש לנו את האגף הססמולוגי במכון הגיאופיזי, ואת חיא"ל - זה חקר אגמים והימים לישראל. אנחנו בעצם מסיתים את התקציב מהוצאות השכר להוצאות התפעול ופעולות, שנוכל לשלם להם כי הם עדיין לא עובדי מדינה.

אתם בשלב של ללכת לקראת איחוד של הגופים האלה?

כרגע הנושא נבחן על-ידי משרד האנרגיה, המנכ"לית והשר בוחנים את הנושא מחדש.

איזה גופים לחבר?

יש לנו שלושה גופים: מג"י כרגע בתוך המינהל, זה בעצם מכון גיאולוגי לישראל; יש לנו את האגף הססמולוגי, המכון הגיאופיזי; ואת חיא"ל שזה חקר ימים ואגמים בישראל. שתי החברות האחרונות הן עדיין חברות ממשלתיות, שני מכונים שטרם אוחדו יחד עם המינהל.

אחזור על עצמי, אבל זה מה שאני עושה.

בכיף.

יש פה שלוש החלטות: אחת מ-2012, שנייה מ-2012 ושלישית מ-2009. 2009 זה יוצא שלוש שנים לפני המועד שבו העברנו את התקציב, למה רק עכשיו אנחנו - - - ?

צריך לשים לב מה הייתה ההחלטה בדיוק, ההחלטה ב-2009 הייתה על האיחוד, עשינו את שלנו ותקצבנו את זה כמו שצריך כאילו ההחלטה התקבלה. זאת אומרת, אגף תקציבים משרד האוצר מילא את חלקו והסית את התקציב בצורה הנכונה כאילו היה איחוד. האיחוד טרם בוצע, ולכן כל שנה אנחנו מגיעים לכאן ואתם מאשרים לנו להסית את הוצאות השכר להוצאות התפעול בשביל שנוכל לשלם לחוקרים האלה עד שמשרד האנרגיה יגיע לאיחוד.

ואז זה יכנס לבסיס התקציב.

בעצם כל שנה אתם מעבירים את אותו סכום?

סכום לפי מה שנדרש על-ידי המינהל בשביל לשלם לאותם חוקרים לפעילות השוטפת - - -

ואז אחרי שיהיה את האיחוד זה יכנס לבסיס התקציב.

זה הסתה פנימית, זה לא תקציב.

אז למה להעביר את זה ככה?

כרגע עדיין לא היה איחוד מכונים.

זה להעביר – טוב.

רבותי, פניות 37–38, מי בעד לאשר? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1
פניות 37–38 אושרו.

אושר.

תודה.

פניות 39–40.

הפנייה נועדה להעביר בעיקר תקציב שיווק של משרד התיירות בהתאם לסיכום תקציב 2013, 2014, ויש פה עוד תוספת קטנה שניתנה לנו בגלל שבאמת יש גידול מאוד מרשים במספר התיירים ואנחנו רוצים לנצל את המומנטום החיובי הזה. כמו כן, יש פה תקצוב של השלמה למימון הילולת הרשב"י של 2.3 מיליון ש"ח, ותקצוב של ארבעה צוערים למשרד התיירות שמצטרפים לקורס שיצא ממשרד הכלכלה.

אתם אלה שאחראים לגבי הילולת הרשב"י או משרד ראש הממשלה?

אנחנו. היה לנו גם את המרכז - - -

אחראים על מה? על המקום או על הטקס עצמו?

בדיוק, גם על ההילולה וגם יש החלטת ממשלה לפיתוח התשתיות במקום, גם זה תחת משרד התיירות.

זה גם כן אתר תיירותי, חוץ מאתר דתי.

סתם בשביל הידע הכללי שלנו, כמה פעמים - - -

מה הסכום הכולל, סליחה שנייה אחת, סתיו.

אותה שאלה.

מה הסכום הכולל לגבי אותה החלטה או השקעה באותו אתר? אתר שלא מתויר הרבה.

זהו, זה שני דברים נפרדים. יש את התקציב של ההילולה שהיה אמור להיות 5.8, פה יש תוכנית תשתיות קבע שבמהלך השנה, במהלך התקדמות התוכנית אמור להוריד את ההוצאות השוטפות של ההילולה, כי חלק מזה זה גם תשתיות. התוכנית הזאת היא בסכום של 27.6 שזה חמישה משרדים שותפים להחלטה, 9.2 בכל שנה, זה מישור אחד. המישור השני זה ההילולה עצמה שזה תקציב של 5.8 לפי ההחלטה. נאלצנו להוסיף תקציב נוסף כי יש דרישות של ביטחון ובטיחות של המשטרה שאנחנו לא יכולים להגיד להם לא.

מתי התחילה התוכנית, משנת 2000 ו-?

2012, זו השנה האחרונה.

זאת אומרת, זו השנה האחרונה בעצם.

כן.

אבל תקני אותי אם אני טועה, נדמה לי שהגעת לוועדה בדיוק על הסיפור הזה כבר לפחות פעמיים, אם לא יותר.

לא, למה?

לא.

על הילולת הרשב"י?

על הילולת הרשב"י? לא, זה פעם ראשונה.

לא, היא לא הייתה פה על זה.

זו פעם ראשונה.

מי היה כאן?

היא הייתה פה על דברים אחרים.

אבל הייתה הילולת הרשב"י כבר כמה פעמים בתוך העברות.

אולי משרד אחר כי זה - - -

לא הייתי פה שנה שעברה אז זה לא - - -

אולי משרד אחר כי זה משותף לכמה משרדים.

לא, זו פעם ראשונה ברוך השם.

אבל היית צריכה להיות שם כדי לדעת להסביר.

מילא בגילנו להתחיל לחשוב שאנחנו לא זוכרים - - -

כל שנה, והשנה לא יצא לי להיות. כל שנה זה - - -

חמור מאוד.

זה עובר גם דרך משרדים אחרים?

לא, רק אצלנו. התקציב של המרכז הארצי למקומות קדושים עבר למשרד הדתות אבל הרשב"י נשאר אצלנו.

אבל אמרת שהתקציב משותף לכמה משרדים.

רק בהחלטת הממשלה, אבל הכול יוצא מאצלנו.

גם הקצאות ביטחוניות?

הכול, הכול אצלנו.

כל משרד משלם את החלק הרלוונטי שלו למשרד הזה. אתם צריכים לקבל מהם, נכון? כל משרד משלם את החלק הרלוונטי שלו אליכם.

זה חמישה משרדים, כל משרד שם 1.8 בהעברה.

הבנתי, זה מה שאני אומר. מי בעד לאשר את פניות 39–40? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1
פניות 39–40 אושרו.

אושר. פנייה 41 עד 44.

אנחנו מדברים על יישום הסכם תקציבי לשנת 2013, 2014, זה תוספות תקציב לפרויקטי ייעוץ, תוספות כוח-אדם ומימון תמיכות בשידור קהילתי.

זאת אומרת, אתם בעיקר משרד רגולטיבי?

כן.

ולכן אתם משתמשים בייעוץ או דברים כאלה. מה זה הדבר שאמרת "התמיכות", למה?

תמיכות - המשרד מחלק תמיכות בשידורים קהילתיים, זה כל המתנ"סים, השידורים, מתנ"ס באיזושהי שכונה בתל-אביב, בירושלים, אנחנו משתתפים, מחלקים תמיכה למתנ"סים האלה או ארגונים.

ושוב, אותה שאלה מקודם, מדובר פה לפחות בחלק בהחלטת ממשלה מ-2012.

כן, ענינו גם. זו הייתה טעות בתקצוב, תקצבו את זה כהרשאה להתחייב בתקציב רגיל במקום תקציב פיתוח, ולכן כל שנה מחדש צריך לתקצב את זה, את החלק היחסי.

כל שנה מחדש טועים?

סליחה, היתרה. מדובר על תקציב של פיתוח משדרים של "עידן פלוס". הממשלה מממנת בגובה של 80 מיליון שקל, זה תוקצב כהרשאה להתחייב עד שהפרויקט הזה ייגמר. מכיוון שבטעות ה-80 מיליון האלו תוקצבו בתקציב שוטף ולא בתקציב פיתוח אי-אפשר היה לקבל עודפים בגין התקצוב הזה, לכן אנחנו מתוקצבים כל שנה בנפרד. לא ב-80 מיליון אלא באופן יחסי כמה שאנחנו - - -

החלק היחסי כל שנה, זה יורד כל שנה ה-80 מיליון.

כן.

יש תקציב, אני לא יודע אם זה כלול פה, של ITV, של יוצאי אתיופיה, כי זה תקוע - - -

פה זה לא כלול, זה נמצא בבסיס בתקציב 4.8 מיליון שקל.

זה תקוע - - -

כן, פה זה שידורים קהילתיים.

אז אם תמו השאלות, מי בעד לאשר את פניות 41 עד 44? ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין
פניות 41–44 אושרו.

אני מבקש רוויזיה כי יש כמה דברים שאני צריך לבדוק.

בסדר, אבל תוכל לעשות את זה עד מחר? יש סיכוי?

עד מחר אם אספיק. יש כאן אדם שאני צריך לשאול.

מאה אחוז, אז תשב אתה אפילו אחר כך אולי. פניות 45–46, תיירות.

הפנייה נועדה להעביר 100 מיליון ש"ח עבור עידוד האחסון המלונאי בישראל, זה תוכנית המענקים שלנו. זה בעצם מענקים להקמת בתי-מלון, זה משלים את ה-100 מיליון שקיים לנו בבסיס, וזה תוכנית של 200 מיליוני ש"ח. חברת הכנסת שפיר שאלה אותי בעצם מה הקריטריונים, אנחנו מוציאים נהלים, הכול מפורסם באתר שלנו, כל הקריטריונים, מגישים בקשות וזה מגיע למינהלת השקעות ולפי זה מאשרים. כמו כן, יש פה גם תוספת של 70 מיליון ש"ח לתקציב התשתיות התיירותיות של משרד התיירות, גם כאן יש קריטריונים, כל הרשויות המקומיות פונות אלינו, יש ועדת - - - ששותפים לה גם משרד האוצר.

מה הם הקריטריונים?

למשל, איזה תיירים באים? אם זה תיירות נכנסת או תיירות פנים, עד כמה זה פרויקט חדשני, הכול מפורסם בנהלים שלנו. יש לי אותם פה, אני יכולה להביא לך.

אשמח לראות.

התאחדות בתי-המלון מאוד מרוצה מזה.

מה שהסברת קודם, אחסון, הכוונה בתי-מלון או אכסניות?

פה זה לא אכסניות, פה זה ממש - - - ומקודם זה היה בתי-מלון, זה מענקים לפי חוק לעידוד השקעות הון 20%.

בסדר. בינתיים יש תגבור של תיירים אז ברוך השם.

כן, יש גידול של 5% בתיירות הנכנסת.

לא הצלחתי למצוא מקום כמעט - - -

השנה?

כן, לעומת תקופה מקבילה.

רמדה מפוצץ, לא היה מקום.

אבל מה זה האפליה הזאת עם האכסניות?

בזה אני רוצה לדון בנפרד, אבל צריך לעשות לזה הכנה.

נושא בפני עצמו.

כי אכסניות לא מיוצגות על-ידי התאחדות בתי-המלון.

על איזה מספרים זה עומד?

השנה הסתיימה ב-3.5, ואנחנו מעריכים שנהיה ב-3.7.

זה הולך לפי מדינות? סתם סקרנות.

שאלה יפה, אני יכולה לבדוק לך.

למה יש עידוד של בניית בתי-מלון ולא אכסניות?

כי זה לפי החוק לעידוד השקעות הון.

זה ה-200 מיליון שהממשלה החליטה, אז עכשיו - - -

לגבי אכסניות, יש להם מיזם שהם שותפים ביחד עם משרד החינוך.

זה דיור בר-השגה, בועז.

אולי הם פחות חזקים. אני לא חושב שיש פה - - -

לא, יש חוק פשוט, חוק זה כמו מפעל - - -

לגבי אכסניות הם כן שותפים, משרד התיירות כן שותף לתוכנית חמש שנתית יחד עם משרד החינוך.

היא מדברת על מה שהממשלה החליטה, זה רק פיזור של ההחלטה שהייתה כל שנה. למה הממשלה מחליטה, זה סיפור שצריכים לדון, אבל זה לא במסגרת הזו כי זה מה - - -

אבל הם כן שותפים באכסניות, הם כן משתתפים בבניה של אכסניות ופיתוח.

כן.

אז אמרתי שזה סעיף נפרד.

29 מיליון שקל?

לתוכנית הכללית אנחנו מעבירים 5.8 מיליון.

כן, אבל משרד החינוך מוסיף עוד משהו.

נכון.

זה סיפור נפרד, על זה נקיים דיון נפרד, זבולון.

החלק שלנו 24 מיליון ש"ח במשך חמש שנים.

קרן, נשב אתך, תכיני את זה, נקיים דיון נפרד על זה.

המנכ"ל גם דיבר עם חבר הכנסת כלפה והוא אמר לו שהוא ישמח לבחון עוד גורמים שיגדילו את האחסון הזה.

יש עתיד לא רוצים לעזור לי בעניין הזה.

למה? האכסניה ביצהר זה חשוב?

רבותי, פניות 45–46, מי בעד לאשר? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין
נמנעים – 1
פניות 45–46 אושרו.

אושר. פנייה 47.

אה, סייבר.

משרד ראש הממשלה.

הפנייה נועדה להוסיף תקציב הרשאה להתחייב של 50 מיליון שקל למטה הסייבר הלאומי לטובת הקמת מרכז תגובה לאומי לאירועי סייבר.

זה במשרד ראש הממשלה או שזה מתפצל משם?

ראש הממשלה.

לא הבנתי את השאלה, מה מתפצל משם?

אני שואל, המטה עצמו זה במשרד ראש הממשלה?

המטה כפוף לראש הממשלה.

חבל שלא למשרד החלל.

לא, משרד ראש הממשלה.

רגע, הוא נמצא בבאר-שבע, לא? המרכז.

נכון. קודם כול המרכז עוד לא קיים, אבל המטרה להקים את המרכז. בהנחה שהתקציב הזה יאושר, אם תחליטו לאשר את התקציב הזה, יצא מכרז, במכרז הזה יוגדר שאת המרכז תקים חברה חיצונית – זה לא יהיה עובדי מדינה אלא זה יהיה בחברה חיצונית מקצוענית שתעשה את זה – והם אמורים להקים את זה בבאר-שבע, במתחם ההיי-טק צמוד לאוניברסיטה וגם צמוד לבסיס החדש שתקשוב אמור לעבור אליו.

מה העלות הכוללת של המטה?

העלות הכוללת של המטה בתקנים?

בכסף.

יש לו תקציב תפעול של כמה עשרות מיליוני שקלים, אני חושב 12 מיליון שקל אם אני לא טועה, ועוד תקציב פעולות של בערך 40, 50 מיליון שקל.

בהרשאה להתחייב עכשיו אנחנו רוצים כמעט 100 מיליון שקל.

רגע, תקציב שנתי אתה אומר - - -

כמה תהיה סך הכול ההרשאה להתחייב השנה?

כן.

עם התוספת הזאת היא תעמוד על בערך 100 מיליון.

אתה אומר תקציב שנתי של 12 מיליון? ותקציב הקמה? לא הבנתי. איך זה מתחלק?

תקציב התפעול השנתי הוא בערך 12 מיליון שקל.

וה-40 מיליון זה משהו שהוא מה?

40 מיליון שקל לטובת פעולות: קניות, התקשרויות, נושא למשל - - -

הוא חד-פעמי או שהוא גם חלק מהתקציב השנתי?

יש לו כמה רכיבים. חלק מהכסף שם זה בגין פעולות שבוצעו בעבר ואנחנו עכשיו מתקצבים אותם, למשל, אם המטה התקשר בעבר מול המדען הראשי על תוכנית לפיתוח סייבר במגזר הפרטי אז חלק מהכסף זה לזה. יש גם דברים שהם רב-שנתיים, ואני מניח שהם יתוקצבו גם בהמשך, בינתיים אין לנו עוד סיכום תקציבי או מסגרת תקציב לשנת 2015 אז אני יכול רק לשער, אבל - - -

אז הכול פה זה בהרשאה להתחייב?

שוב, יש תקציב פעולות שהוא מזומן ויש גם הרשאה להתחייב. יש הרשאה להתחייב של 50 מיליון שקל בערך, - -

שנתית?

- - ואנחנו מבקשים פה להוסיף אליה עוד 50 מיליון שקל.

זה שנתית הרשאה להתחייב ל-50 מיליון? המספרים פשוט לא מסתדרים איכשהו.

למה?

אתה מדבר על 12 מיליון שקל תקציב שנתי ואז אמרת 40 לפעולות - - -

לא. 12 מיליון שקל זה תקציב התפעול של השכר, זאת אומרת, שכר, דברים כאלה. תקציב הפעולות, הקניות, זה בערך 40 מיליון שקל ויש עוד הרשאה להתחייב.

של 50?

נכון.

שהיא שנתית?

שוב, אני לא יודע מה זה אומר "שנתית", אבל ההרשאה הזאת - - -

לשנה? למתי מתחייבים? מתי מסיימים את ההתחייבות?

כן, לשנת 2014 יש בערך 50 מיליון שקל.

זה תוספת, יש לכם 48 מיליון שקל הרשאה להתחייב, וזה תוספת עוד 50 מיליון של הרשאה להתחייב על תקציב של 57 מיליון.

נכון.

כשהתקציב ל-2013 היה 38 מיליון, ככה זה מופיע בספר. אז זה היה 38 מיליון ועכשיו הוא בעצם מוגדל פעמיים.

אני לא יודע מה זה מוגדל פעמיים. בבסיס התקציב - - -

בהרשאה.

זה המספרים שאתה אומר עכשיו.

בבסיס התקציב יוקצה סכום מסוים.

מהו?

בערך 50 מיליון שקל הרשאה.

57 מיליון.

ל-2014?

כן, ועכשיו אנחנו מבקשים להוסיף עוד 50 מיליון.

בספר מופיע כ-38 מיליון.

אני חושב שה-38 זה ל-2013, אבל אני יכול לבדוק.

לא, כאן כתוב 57 - - -

ל-2014.

זה ל-2014.

אז 38 ל-2013, 57 ל-2014, ועכשיו אתם מבקשים עוד 50 מיליון.

אנחנו מבקשים להוסיף 50.

להרשאה להתחייב, כן.

איך אתם עוקבים אחרי ההרשאות להתחייב האלה? יש פה תמיד משהו שהוא קצת – נראה נורא מוזר, ההרשאות להתחייב תמיד מגיעות עם המילה "בערך", ואני לא כל כך מבינה איך אתם עוקבים אחרי ההתחייבויות, מתי שולמו, למי שולמו, ההתחייבויות הנוספות לאותו תחום - איך זה מתבצע?

כל פעם שנותנים לאיזשהו משרד תקציב הרשאה להתחייב, התקציב הרשאה להתחייב הזה ניתן בגין איזושהי סדרה של פרויקטים שמאושרת.

ברור.

לסדרת הפרויקטים הזאת יש תזרים צפוי, זאת אומרת, אם עכשיו למשל, מטה הסייבר רוצה להקים מרכז תגובה לאומי לאירועי סייבר, אחרי עבודת מטה שהוא עשה הוא מעריך שהדבר הזה יעלה לו בערך 50 מיליון שקל ושהפריסה תהיה, נגיד לצורך העניין במקרה הזה 10 מיליון שקל בשנה. אז אנחנו מעריכים שנצטרך לשים מזומן של 10 מיליון שקל בכל אחת מחמש השנים הקרובות.

ואנחנו נותנים תקציב הרשאה של 50 מיליון שקל למסגרת.

ואז איפה אתם שומרים את הכסף בפועל? כי נתתם הרשאה ל-50 מיליון, אבל זה הולך להתחלק על-פני חמש שנים, אז בזמן החמש שנים האלה לא משתמשים ב-50 מיליון - - -

הכסף הזה משוריין.

אנחנו לא שומרים - - -

הכסף הזה משוריין, זה כמו נניח הקציבו לתחבורה, לעשות נניח כביש לוקח לו חמש שנים, הכסף נמצא בתקציב בשנה הראשונה וזהו. שם בתקציב של אותה שנה ראשונה, ואחר כך בעודפים מחויבים הוא עובר, כשמבחינת המשרד האוצר הכסף הזה סגור, לא נוגעים בו, זאת אומרת - - -

זאת אומרת שאם שמנו הרשאה להתחייב של 300 מיליון שקל אבל כל שנה מוציאים 10, אז אנחנו לא משתמשים ב-290 מיליון שקל באותה שנה.

זה לא, הכול זה רישום.

לא, תקציב הרשאה להתחייב זה לא מזומן. תקציב הרשאה להתחייב זה אפשרות, זה הרשאה למשרד להתחייב על מזומן מסוים.

אבל היא מתבססת על אפשרות אמיתית.

נכון, אבל אם לצורך העניין אני נותן 300 מיליון שקל הרשאה להתחייב, כל ה-300 מיליון שקל מנוצלים במובן הזה שאם עכשיו המשרד הולך וחותם או אם מקימים כביש והכביש עולה 300 מיליון שקל, הוא חותם מול החברה הקבלנית על חוזה בסך של 300 מיליון שקל. במובן הזה כל תקציב ההרשאה להתחייב מנוצל. אחר כך, לדוגמה, אם השנה הראשונה של החוזה היא השנה, ומתוכה אני צריך לשלם 10 מיליון שקל, אני צריך גם שיהיה מתוקצב מזומן של 10 מיליון שקל כדי לממן את ההתחייבות השנתית שלי.

ברור.

אסביר. נניח 30 מיליון האלה סגורים, - -

ניסן, אני כבר מבינה את - - -

האוצר לא יכול להוציא – נניח, תקציב המדינה 300 מיליארד, בתוך זה יש את ה-300 מיליון האלו, האוצר מתייחס לזה כאילו ה-300 מיליון האלה מוצאים, הוא לא יכול להוציא על חשבונם.

למרות שבפועל הם לא מוצאים.

אין לזה משמעות כי זה רישום. אבל הוא לא יכול – מבחינתו זה חלק בתוך התקציב וכאילו זה קיים.

יש לזה משמעות כי את זה לא מוציאים על דברים אחרים, יש לזה משמעות.

לא, כי זה מחויב.

אבל אני גם רוצה להוסיף עוד שאלה על זה - - -

סליחה, פה זה נהיה פינג-פונג אז רגע, שנייה, - - -

לא, כדי לא לקחת נושא אחר, בבקשה.

אגיד כמה משפטים, כי זה נהיה פינג-פונג, אז אני רוצה גם להכניס כמה מילים. אני חושב שדווקא במקרה הזה שגם ביקרנו שם וראינו באמת, שמענו סקירה די רחבה במקום שאתה מדבר עליו בבאר-שבע, דווקא בגלל שזה התחלתי ומשהו שנבנה בהדרגה ולאט, נראה לי חבל לבזבז זמן, כי זה נראה לי הכי הגיוני לא לתקצב בבת אחת אלא משהו שהוא בהדרגה.

היא שאלה שאלה עקרונית שלא קשורה דווקא לזה.

אין בעיה, אבל יש שאלה על פרקטיקה. אני לא בהכרח אצביע נגד, אני רק רוצה להבין. היו מקרים שהגיעו לכאן העברות, ובעיקר בהרשאות להתחייב, וכששאלנו איך אתם עוקבים אחרי היישום, הביצוע או מה קורה לכסף מהשנייה שהוועדה מאשרת אותו, קיבלנו תשובות שאמרו: אנחנו לא עוקבים או אין לנו יכולות לעקוב. זה תשובות שהגיעו מהאנשים הכי בכירים באגף תקציבים. אז אני שואלת במקרים כאלה שבהם אנחנו מתבקשים להעביר סכומים שהם מאוד מאוד גדולים - - -

מישהו אמר דבר כזה? לא שמעתי אף פעם. קשה לי לדמיין שמישהו אמר את זה, אבל אני לא יודע, יכול להיות.

נאמר, אביא לך את הפרוטוקול. אביא לך את הפרוטוקול בשמחה. למזלנו כותבים פרוטוקול והוועדה אפילו מצולמת.

יכול להיות, אני לא שמעתי וקשה לי לדמיין כזה דבר.

אז פעם הבאה כשזה יאמר אדגיש זאת בפניך.

אוקיי.

לכן אני שואלת, איך אתם מבצעים פה את המעקב, כי בכל פעם שמבקשים הרשאה להתחייב זה נראה לנו מאוד הגיוני, ופה באמת ופרויקטים חשובים חלקם. איך מתבצע המעקב אחרי היישום של הדבר ואיפה נמצא הכסף בכל נקודה מהרגע שהמדינה מוציאה אותו?

אענה על השאלה. קודם כול, האמירות שנאמרו לגבי מעקב לא קשורות לענייני הרשאה, צריך להבדיל. מה שרועי הסביר פה זה בדיוק נועד למנוע את מה שניסית להגיד שאולי קורה. ה-290 מיליון בגלל שהם רק רישומיים, הם לא נשמרים בשום מקום בפועל, ולכן אחזקת כסף בבנק עולה כסף. גלגול עודפים זה מה שאנחנו רוצים למנוע. הרשאה להתחייב היא אפשרות להתחייב על כסף שלא נמצא בתוך התקציב, וכשיצטרכו אותו הוא באמת ישכב שם ואז הוא יוצא כמה שיותר מהר. >
כשאת מדברת על מעקב אחרי התחייבויות צריך להבדיל. אנחנו מתקצבים מסגרת תקציבית למשרד, המשרד מוציא, בין אם זה הרשאה ובין אם זה מזומן, הוא מוציא התחייבויות לגופים שונים ותשלומים בפועל. מי שעוקב אחרי ההתחייבות זה החשבים של המשרדים שנמצאים תחת אחריות החשב הכללי. אנחנו כאגף לא תפקידנו לעקוב אחרי החשבוניות, אבל החשב הכללי עוקב אחרי ביצוע התשלומים וביצוע ההתחייבויות ברמת החשבונית. זאת אומרת, כל שקל מה-50 מיליון האלה שעכשיו עובר יש אגף של החשבות של מטה הסייבר שעוקב אחרי זה שכל שקל ששולם מתקציב המדינה מגובה בחשבונית שמביא הספק או מי שזה לא יהיה, ואף אחד לא זורק כסף לאוויר - - -

הוא יכול להגיד לי בכל נקודה בשנה כמה כסף מתוך ההרשאה להתחייב כבר יצא והשתמשו בו?

נמצא פה רפרנט מקרו שמנהל מעקב אחרי תקציב ההרשאה בכולל. אנחנו כאגף עוקבים אחרי ההרשאות שאנחנו נותנים בסך הכול כדי לדעת כמה מזומן נצטרך לתת בגינם כל שנה. אם נתתי פה 300, פה 50, מתוך ה-300 אצטרך שנה הבאה לתת מזומן 10, מתוך ה-50 עוד 20, אז אני צריכה לדעת ששנה הבאה אני צריכה לתת 30, זה בדיוק התפקיד שלו, לעקוב אחרי זה. אין דברים כאלה שלא עוקבים. אני חושבת שיש בלבול כי אולי אמרנו שאנחנו בפועל בתוך המשרד לא יושבים ועוקבים אחרי החשבוניות, זה החשב הכללי, אבל בוודאי שאנחנו עוקבים אחרי המסגרת התקציבית, הן של ההרשאה להתחייב והן של המזומן, אחרת יהיו גירעונות בתקציב, אי-אפשר, אנחנו לא רפובליקת בננות.

אז שוב, אז נקודת זמן אפשר לשאול אתכם בכמה מהכסף השתמשו ואתם יכולים לדעת בדיוק את המספר.

כן, בוודאי.

בעיקרון הם יכולים על כל שנייה, הם רק לא אומרים את זה, אבל בעיקרון בכל רגע נתון – וזה היום המערכת, המרכבה – הם יכולים להגיד לך בדיוק על השנייה כמה יש, כמה יצא וכו', רק הרבה פעמים זה שמור עמהם, אבל זה סיפור נפרד.

ולמה זה שמור אתכם?

לא יודע להגיד, אבל זה לא הם.

אבל שאלתי אותם.

זה לא ברמה שלהם, תאמיני לי.

מה זאת אומרת?

לא, זה לא ברמה שלהם.

הם אנשים מאוד חכמים, ענו תשובות מאוד יפות.

אבל אני אומר, למה זה שמור באופן כללי, אנחנו כמה פעמים ניסינו - - -

זה לא שמור. אם תבקשי לדעת כמה יצא מתוך פרויקט מסוים אני יכולה להביא לך את הנתונים, - -

אה, זה לא שמור.

אני לא צריכה לבקש, זה צריך להיות פתוח בלי שאני אבקש.

- - תלוי באיזה פרויקטים. יש מניעה לתת נתונים מאיזושהי סיבה של חיסיון או לא יודעת מה, לא ניתן, אבל בקבוע אין שום מניעה.

על פרויקט ספציפי אין בעיה.

כל דבר שעובר פה אם רוצים לדעת מה על כל הביצוע שלו.

בקיצור, כל הנתונים האלה כבר נמצאים על מחשב ואין שום מניעה להעלות אותם לציבור.

בוודאי.

<

רק אגיד יותר מזה, הם גם נמצאים, לא יודע אם ברמת פירוט שאולי רצויה או מבחינתך או שאולי צריך להגביר אותם, אבל הם נמצאים גם באינטרנט באתר של החשבת הכללית ושל משרד האוצר data.gov.il, בסוף כל שנה יש גם את הביצוע של התקציב ברמת תקנות.>

לא, ביצוע של התקציב בוודאי, זו לא השאלה.

אז ברמת תקנה אתה יכול להגיד, אם בתקנה מסוימת בוצע כך וכך כסף, זה הסכום שיצא.

זה מפורסם גם פעם בחודש, ביצוע התקציב לציבור.

רבותי.

מעין, עוד שאלה אחת קטנה, במסגרת כל אותן דוחות, מעקבים, בדיקות שאתם מבצעים, אתם גם מבצעים בדיקה כזו שאומרת לצורך העניין פרויקט מסוים תוכנן במקור x, בפועל בסיום הפרויקט יצא מה שיצא, מישהו עושה את המעקב הזה?

אחד החלקים המרכזיים בבניית תקציב, כל פעם שבונים תקציב לשנה הבאה היא אומדן, בעצם כל משרד יחד עם משרד האוצר עושה אומדן של כל ההרשאות שניתנו בעבר, כמה יצא עד עכשיו וכמה צפוי לצאת בשנה הקרובה. לפי האומדן הזה שמתעדכן כל פעם מחדש יש לדוגמה דברים שהתחייבו עליהם ובסוף לא מתרחשים, כמו לדוגמה פשיטות רגל של קבלנים ודברים כאלה, דברים שהמדינה התחייבה ובסוף לא קורים. כלומר, הרשאות שניתנו ובסוף לא יצאו, גם זה קורה. עושים אומדן של כל הדבר הזה וככה בונים בצורה המיטבית את התקציב לשנה הבאה בעצם.

כן, אבל בפעולות בסופו של תהליך ממה שאני רואה ומכיר לפחות לא מעט פעמים, יש לא מעט הזדמנויות כאלה ואחרות שרוצים להיכנס לפרויקט מסוים, אז אומרים: האומדן על הפרויקט הוא x, בפועל האומדן על הפרויקט הוא x3, לא x, אלא מה, אז עכשיו המדינה מתחייבת, מתחילה את התהליך, נכנסים לביצוע, ואז לאחר מכן פתאום מגלים שיש פה איזה משהו גדול כשאתה כבר נמצא בתוך התהליך.

זאת כבר שאלה הרבה יותר מורכבת. כשהאומדן הוא פחות ממה שתוקצב מלכתחילה אז אין בעיה לקחת את ההרשאה שלא נוצלה ולא להשתמש בה. כאשר פרויקט, בדרך כלל זה בתחומי תשתית, מתגלה בתור משהו שעולה יותר ממה שהוא תוכנן, המשרד המבצע צריך לעשות היערכות מחדש, לבוא לדיונים תקציביים, אם זה שנה קדימה אז זה בדיון לתקציב שנה הבאה, אם זה קורה באמצע השנה אז בא מול הצוות. בשביל זה אנחנו פה, כדי לראות – לא יכול להיות שכשיטה המשרדים או מי שזה לא יהיה, שמבצע עבור הממשלה, יבוא ויגיד x ואז יבקש x3.

את לא מאמינה במה שאמרת עד עכשיו.

לא, כשיטה.

- - -

זה לא אומר שזה לא קורה, אבל - - -

החשב של אותו משרד, אם הוא מאפשר את זה, אז הוא בבעיה.

אז צריך לראות למה והאם באמת יש צורך אמיתי.

יש לי קצת שערות לבנות, מעין.

האם באמת יש צורך אמיתי להוסיף מסגרת תקציב.

רבותי, מי בעד לאשר את פנייה 47? ירים את ידו.
הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – 1
פנייה 47 אושרה.

אושר.

סתיו נמנעה. סיימנו?

לא.

לא. פנייה 48, תרבות וספורט.

הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים בתוך תקציב משרד התרבות והספורט. יש פה הסתות בין מינהל התרבות למינהל הספורט ולתפעול של המשרד. רשום לכם פה בפנייה את עיקרי הפעולות שהמשרד יבצע בעקבות המעבר של הפנייה הזאת.

שיפוץ מוסדות תרבות, אתה יכול להגיד לי איזה מוסדות תרבות הם הולכים לשפץ.

שיפוץ מוסדות תרבות זה תקנה שיוצאת לפי קריטריונים של תמיכה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב. אי-אפשר לדעת מראש איזה - - -

יש קריטריונים שלפיהם - - -

משרד המשפטים מפקח על הקריטריונים, הקריטריונים מדידים, מי שעומד בקריטריונים - - -

פעם "הבימה" עמדה בקריטריונים האלו?

מה, הכסף עובר למשרד המשפטים?

לא, משרד המשפטים מפקח.

אבל לא מדובר על "הבימה".

לא ספציפית על "הבימה", לא.

מדובר גם על "הבימה", - - - לפחות "הבימה" פרויקט לאומי.

לכמה הגענו שם? 200 מיליון? הנה, זה דוגמה שהתחילו עם משהו והוא נגמר פי שלושה או פי ארבעה או לא יודע פי כמה יותר.

זה חיוור ליד המציאות.

ועוד לא נגמר.

אבל תוך כדי השנה את לא יודעת לאיזה מוסדות זה הולך.

רק אחרי שיאשרו להם? אחרי שיאשרו את הכסף הם יצאו עם מכרז.

אחרי שיאשרו את הכסף בעצם רצים המודלים, כל מי שרוצה - - -

אז מה הפריע לכם לאשר את הכסף בתוך התקציב?

כשבנו את סך התקציב הכולל לא היה ידוע כמה כסף יוקצה לעניין של שיפץ מוסדות תרבות, בין היתר זה נגזר מכמה שסיימו לשפץ מוסדות תרבות בשנים קודמות, זה לא היה ידוע בבניית התקציב כל הזרם הזה. לכן אנחנו באים עכשיו ובעצם כשאנחנו יודעים את הסכום הוודאי, שזה הצרכים שעלו מהמשרד לקראת 2014, אנחנו מתקצבים את התקציב בתקנה הזאת.

רבותי, מי בעד לאשר את פנייה 48? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו. מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1
פנייה 48 אושרה.

אושר. פניות 49–50.

הפנייה הזאת נועדה לתגבר את - - -

פיקוד העורף, אז זה משרד הביטחון עכשיו?

זה עוד לא עבר למשרד הביטחון, זה יעבור למשרד הביטחון עם הצעת המחליטים שצריכה להיות מאושרת בממשלה.

את מדברת על אותם 400 מיליון שהקציבו למשרד להגנת העורף?

אני מדברת על פנייה של "סופת חול, כרגע, "סופת חול" זה ציוד - - -

זה המסכות, לא?

זה מסכות מגן, זה בעצם - - -

אז לאן רוצים להעביר את זה?

זה היה במשרד הביטחון וזה נשאר במשרד הביטחון.

צבוע או נשאר במשרד הביטחון כסעיף כללי?

זה צבוע בסעיף נפרד.

זה צבוע רק למסכות?

זה נשאר צבוע בסעיף נפרד.

יש החלטה להמשיך עם המסכות או להפסיק עם זה? אנחנו כל הזמן מתבלבלים, כבר החזרנו שלוש פעמים וקיבלנו.

אסביר. יש החלטת קבינט שהתקבלה ב-19 בינואר 2014 שאומרת: עד סוף שנת 2014 ייצור מסכות מגן יופסק, אבל יהיו 80 מיליון שקל שישבו בבסיס תקציב החל משנת 2015 שיופנו למגיבים ראשונים, שזה בעצם חליפות מיגון למגיבים ראשונים שמגיעים לאירוע נקודתי, אירוע חומרים מסוכנים.

זאת אומרת, אין יותר מסכות, אלא זה נועד - - -

כרגע התקבלה החלטה שלא תהיה חלוקה וייצור.

בסדר גמור, כי היה לנו בלבול כל הזמן.

אבל משרד הביטחון עדיין הונחה לעשות עבודת מטה יותר יסודית ועד שנת 2014 להמליץ בדבר המשך.

אבל זה צבוע ומועבר ל"סופת חול"?

כן.

מה התקציב הכולל של הדבר הזה?

כל כמה שנים מתקצבים תוכנית רב-שנתית, עד עכשיו הייתה תוכנית רב-שנתית מ-2009 עד 2013.

שהייתה על סך?

על סך של 200 מיליון שקל בשנה פחות או יותר.

ומה 2013 והלאה?

לא הייתה החלטה כי לא ידעו אם ממשיכים או לא ממשיכים, בתחילת שנת 2014 התקבלה החלטה שמפסיקים את הייצור של ערכות מגן, אבל השנה מתקציב ה-100 מיליון שקל לטובת הפרויקט כדי להפסיק לאט לאט את הייצור. בכל מקרה מתקצבים את המגיבים הראשונים שהסברתי שזה חליפות מיגון.

ומה אחוז האזרחים שיש להם את זה כבר?

60%.

היה פחות או יותר 65% אזרחים שהיה להם.

שהיה להם?

כן.

ובכל זאת החלטתם להפסיק.

לא אנחנו, משרד הביטחון ורוה"מ.

אז זה מפסיק להיות מעשי.

אסביר לך. הייתה החלטה שמהאווירה שנוצרה בארץ כתוצאה מהנשק הלא קונבנציונלי שיש למדינות עימות אתנו, אז החליטו לקיים את האספקה של מסכות גז, כתוצאה מכך גם לייצר אותם. היו אנשים במשרד הביטחון, כמו משה ארנס בזמנו, שאמר: מבחינת הסכנה לעומת ההוצאה אנחנו חושבים שלא צריך בכלל לחלק מסכות גז. היה ויכוח גדול בכל ממשלות ישראל גם אצל ארנס, גם אצל שמיר, גם אצל רבין, גם אצל ברק, גם אצל ביבי, גם אצל אריק, וכל פעם הייתה התלבטות.
ברגע שיצאה השמועה, זאת אומרת, התקבלו החלטות בין-לאומיות שאין צורך, שהסורים מתפרקים מהנשק הזה, זה נתן תירוץ לממשלה לבוא ולשקול פעם נוספת. והאיל ויש 40% שלא סיפקו להם וזה דבר של מיליארד, מיליארד 400 מיליון, כאשר חלקם הם בעלי זקנים וחלקם, לצערי הרב, ערבים שהיישובים שלהם לא קיבלו את מסכות הגז, נוצר מצב של אי-שוויוניות. באו והחליטו בשכל רב לבוא ולומר: אין צורך יותר במסכות גז, אבל יש צורך ביחידות ולהמשיך ב"סופת חול" בכל המובן של ההתגוננות כאשר יהיה צורך. עם הנפילה שיבואו אנשים מוגנים וכל הדברים האלה, זה חוסך מיליונים אם לא מיליארדים למדינה. ולכן נשאר הכסף, עכשיו הם רוצים העברה.

רבותי, בואו נתקדם. מי בעד?

דרך אגב, כל חבריך בוועדת החוץ והביטחון תמכו בעניין הזה.

יישר כוח לרובי. מי בעד אישור פניות 49–50? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1

פניות 49–50 אושרו.

הפניות אושרו.

51 ו-52 הן הולכות יחד. פנייה 51 נועדה לעשות שינויים פנימיים בתקציב הפעילות והתפעול של משרד החקלאות, ופנייה 52 נועדה לעשות שינויים פנימיים בתקציב התמיכות של משרד החקלאות. אם אתם רוצים אסביר פה את הסכומים שעוברים. יש פה בפנייה 51 - 3 מיליון שקלים שעוברים בהרשאה להתחייב בעצם ממשרד החקלאות למינהל המחקר החקלאי שהוא יחידת סמך שלו, ו-266,000 שקל במזומן שעוברים הפוך מהמינהל.

רגע, 3 מיליון זה כמעט כל התקציב שלכם.

לא, יש לנו – אתה יכול לראות שיש 676.

לא, אני צוחק, אתם גם נהפכתם כבר למשרד רגולטיבי בלבד כמעט חוץ ממחקר, חוץ מהתחום של מחקר אתם רק רגולטיביים.

- - - לנו מלח על הפצעים.

אני יודע.

זה מה שהייתי רוצה שיקרה, אבל המשרד - - -

זה המדען הראשי.

לא, חקלאות. בן חקלאי, מה שנקרא, אז ביחס לזה זה מצטמצם.

אני משרד האוצר, הייתי שמחה אם משרד האוצר היה - - -

היא אומרת שיש חקלאים צעירים, למה המדינה לא עושה מספיק כדי לעודד אותם? זה עוד תקלה. אבל אני אומר לך את האמת, זה דווקא הישג. הנה, עכשיו תראה, מכים את המחירים ברשתות, הם מגיבים.

זה נכון, הגיע הזמן.

יאיר שמיר הוא באמת עם תשומת לב.

הוא רציני.

אז יש פה 3 מיליון שקלים שעוברים מהמשרד למינהל המחקר בהרשאה, נועדו לצרכי בינוי, והפוך, במזומן עובר מהמינהל למשרד שנועדו להתחשבנות בתפעול השוטף.

לא הבנתי. 3 מיליון או 300 מיליון?

3 מיליון.

3, לכן צחקתי.

על כזה דבר מגישים רוויזיה.

מעין, תחזרי לעשות שיעורי בית, תגידי לאודי, זה לא ייתכן.

זבולון, יהודים עומדים בפני הפרוכת בין מנחה לנעילה והם מגיעים - - -

בוא נצביע.

שנייה, רגע, אולי תוך כדי בינתיים הסכום יעלה, חכה רגע.

מספר לך דברים מהחיים. איך אמר, הראשון אומר: אני בונה בניינים, עכשיו תעשה טובה שלא יהיו שביתות, הקדוש ברוך הוא, תשמור עלי, שלא יעלו המחירים, שלא יהיה פיחות בדולר, השני אומר: תעזוב, יש לי מאות מיליונים ספינות בים, אני שותף בחברת ספנות, תעשה שלא יהיה סערות - - -

מי זה? עידן עופר?

אחד מהאנשים מדבר על זה. וככה עולים כל בעלי העסקים עד שבא הקבצן של העיירה, הוא אומר לקדוש ברוך הוא: היום יום רביעי – יום כיפור יכול לצאת יום רביעי, נכון?

כן.

היום יום רביעי, יום שישי מגיע, אין לי מה לאכול. באים כל הגבירים, אומרים: קח 50 רובל ואל תבלבל לאלוהים בשטויות האלה, מה אתה מטריד אותו? יש לו כל כך הרבה בעיות עם האוניות, עם הבניינים, וככה היא באה עם 3 מיליונים.

רבותי, מי בעד לאשר את פניות 51 ו-52? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1

פניות 51–52 אושרו.

אושר. עשית את הקופה שלך.

תודה רבה. גם 3 מיליון זה כסף, אפשר לקנות דירה במרכז תל-אביב, זה לא צחוק.

היא עוברת לארכיאולוגיה.

לא, עם מע"מ אפס או לא, זה תלוי, זה לא ככה.

ב-3 מיליון תשלמי מע"מ, תזהרי.

נגמר.

ברוך השם. תודה רבה, אדוני, אנחנו מאוד מודים לך.

רבותי, סיימנו. הישיבה ננעלה.
<הישיבה ננעלה בשעה 14:34.>