PAGE
4
ועדת הכלכלה
19/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 264>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ט באייר התשע"ד (19 במאי 2014), שעה 12:45

<תקנות התקשורת (בזק ושידורים)(ועדה המייעצת)(הוראת שעה)(תיקון), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
מיכל רוזין – מ"מ היו"ר

יעקב אשר

משה זלמן פייגלין

מיכל רוזין

איילת שקד

>
דנה נויפלד - יועצת משפטית, משרד התקשורת

בת שבע נחמיה-מיכאלי - עו"ד לשכה משפטית, משרד התקשורת

עמי גילה - סגן בכיר לסמנכ"ל אגף כלכלה, משרד התקשורת

עפר מרגלית - רכז תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

דפנה גלוק - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

זיו גלעדי - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

קרן יהב - מנהלת רגולציה, הוט טלקום, חברת הוט

מיכל פליישר - סמנכ"ל רגולציה, חברת הוט

רונן ריינגולד - עורך דין, הוט טלקום, חברת הוט

זאב פרידמן - יועץ משפטי, המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים

שמואל סיידון - מנהל אגף רגולציה, חברת בזק

אתי בנדלר

לאה ורון

יפעת קדם
<תקנות התקשורת (בזק ושידורים)(ועדה המייעצת)(הוראת שעה)(תיקון), התשע"ד-2014>

אני פותחת את הדיון בתקנות התקשורת (בזק שידורים) (ועדה המייעצת) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ד-2014.

במסגרת הרישיונות שקיבלו בעלי הרישיון לשירותי בזק פנים ארציים נייחים - בקיצור בזק והוט - חלה עליהם החובה לתת שירות אוניברסאלי, קרי: לאפשר, באמצעות התקנת תשתיות שירות לכל מי שיבקש או יחפוץ בזה, תקשורת נייחת בכל רחבי מדינת ישראל.

מה שלא תמיד קורה היום, לפי תלונות שמגיעות - -

זאת בלשון המעטה. באופן שאינני רוצה להרחיב עליו כרגע, נוצר מצב - אני גם לא אעשה הכללות. הוט יותר בעייתית בעניין הזה מבזק - שלא בדיוק חיברו את כל המדינה. את יכולה למצוא הרבה ישובים של מגזרי המיעוטים, קיבוצים, רמת הגולן, בקעת הירדן, ערבה וכן הלאה, שלא הונחו שם תשתיות. היסטורית משרד התקשורת לא היה יכול, כן היה יכול. זה פשוט לא נאכף. בכנסת הקודמת השר הקודם הביא תקנות שמקימות ועדה. המשרד לא אכף, כי הוא כן היה יכול, לא היה יכול. ועדת הכלכלה אישרה תקנות והקימה ועדה. לוועדה הזאת הוט ובזק היו יכולות להגיש בקשות כדי לפטור אותן מחובתן לחבר את כל מדינת ישראל. באופן שאיננו מפתיע, הוט ובזק לא הגישו את הבקשות. לא משנה מה המשרד עשה או לא עשה בעניין הזה. עכשיו המשרד בעניין הזה פועל בקדחתנות, הוועדה מתכנסת והוגשו הבקשות. הוועדה במרחק של נגיעה מהצגת הקריטריונים, לפיהם ניתן או לא ניתן יהיה לקבל פטור מחיבור של יישוב. הבעיה שהתקנות עומדות לפקוע.

ב-27.

ב-27 לחודש הזה.

לא הבנתי למה היה צריך את זה ל-3 שנים. למה שלא תהיה ועדה קבועה?

זאת הייתה ההחלטה של ועדת הכלכלה דאז.

להאריך ב-3 שנים?

לעשות את זה זמני.

עכשיו אין סיבה.

אני יכול לדמיין למה. הוועדה רצתה שהמשרד יחזור אליה כדי להגיד מה הוא עשה.

מה הוא עשה ובאיזה - -

13 יום לפני הפקיעה של התקנות הקודמות, כי אנחנו אז מפנים את כל השולחן ושמים מיד את התקנות האלו.

זה טוב, כי - -

אם אתה אומר שהוועדה יושבת ועוד רגע יש את הקריטריונים לבחינת הבקשות, למה צריך 3 שנים?

אנחנו רוצים להפוך את זה לוועדה קבועה.

את התקנות להפוך לתקנות קבועות.

אם זה בא לוועדת כלכלה לאישור.

הסמכות לפטור או להגביל מתן שירותי בזק נתונה לשר.

זה לא רק לישוב שלם, זה יכול להיות גם לבית אחד שנבנה בערבה, כשיש חלופה לא נייחת אלא אחרת שאפשר להעמיד לו. אין היגיון לכפות עלות מטורפת שתושת בסוף על כל המנויים.

האם הקריטריונים אמורים לבוא לאישור ועדת הכלכלה?

לא. סעיף 12(א), שמכוחו מותקנות התקנות, קובע שהשר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים ואת התנאים שבהם רשאי בעל רישיון להפסיק, לעכב או להגביל פעולות בזק שהוא מבצע בשירותי בזק שהוא נותן. התקנות האלו אינן קובעות באופן ישיר את המקרים ואת התנאים שבהם לא יינתנו שירותי בזק או יוגבלו או יעוכבו השירותים. התקנות האלו מאפשרות הקמת ועדה שתמליץ בפני השר לתת או לא לתת פטור לבקשות ספציפיות. הוועדה עצמה איננה מחליטה אלא ממליצה בפני השר. התקנות האלו לא פרסו בפני ועדת הכלכלה את המקרים שבהם השר יחליט לאפשר אי מתן שירות או הגבלתו או עיכובו. הוועדה אמרה: אנחנו מבינים שעדיין אין מכלול של מקרים ואין תמונת מצב אמיתית, משום שהחברות לא הגישו בקשות למשרד.

לא. הן פשוט לא מיישמות. הן לא הגישו בקשות.

הן לא מיישמות את החוק, ולכן הוועדה אמרה: אנחנו מוכנים לאשר את זה ל-3 שנים, כדי שהמשרד ייאלץ להביא פני הוועדה תמונת מצב מה קורה עם הנושא הזה. אז נראה מה יקרה הלאה. לא פעם השימוש הזה בכלי של הוראת שעה נעשה לא על מנת להביא לפקיעת או לסיום המצב, אלא כדי שלוועדה יהיה כלי לעקוב אחר הנושא. לוועדה יש כרגע שתי אפשרויות: או לאשר את בקשת השר as is כי ברור שצריכה להיות ועדה קבועה, כשאז לקבל את התקנות בנוסח שהוצע, דהיינו לקבוע שהתקנות תוקפן לא יהיה מוגבל ויהיו להן חיים עצמאיים. כמובן שהשר תמיד יכול למסור דיווח לוועדה והוועדה יכולה למסור דיווח לשר. .

אופציה ג' אומרת שזה יאושר על בסיס התחייבות השר להגיע תוך x שבועות ולהציג את המדיניות.

כן, אבל זה מעבר למדיניות, אדוני השר. זה כמה מקרים בפועל במשך השנה, לאיזה מקרים ניתנו פטורים, האם ניתן פטור קבוע או מוגבל בזמן. הוועדה יכולה להגיד: אנחנו מעוניינים שהתקנות ימשיכו לחיות, אבל כדי שיהיה לוועדה את אותו כלי שהיה לה קודם, במקום שתוקפן יהיה ל-3 שנים תוקפן יהיה ל-5,6 שנים. איך שהוועדה רוצה.

למה המשרד רוצה 3 שנים?

המשרד רוצה forever.

Forever זה אומר - -

צריך יהיה לבוא לוועדה כדי להציג בקשות.

המהות שאת רוצה זה דיווח על נושא שיש לו חשיבות ציבורית בפני הכנסת. מה שאת כאילו עכשיו הכנסת לא יוצר את התוצאה הזאת, כי אם בא לי עכשיו להיות נחמד להוט ולבזק, אני לא אבוא ויקרה מה שקרה עד היום. מה קרה עד היום? הם עשו איפה שבא להם, כאשר איפה שלא בא להם הם לא התקינו.

לא, אדוני, זאת לא הצעתי.

כדי להאריך את כהונתה של ועדת הפטור המשרדית צריך יהיה לחזור לכנסת. לא מחייב שוועדת הפטור בכלל תעשה משהו עם הסמכות הזאת. כל עוד אין אפשרות לקבל פטור - אני לא שותף לתפישת משרד המשפטים והיועצות המשפטיות בעניין – אין אפשרות לאכוף את החובה. זאת בעיני תוצאה בלתי נסבלת. זאת התוצאה שלכן, אני לא אתווכח איתה.

זה גם מה שנמסר לוועדה בעבר.

הייתי חושב שאם יש הוט ובזק, שאלה גופים מאוד עשירים וגדולים שקיבלו רישיון לרשת את המדינה, כל עוד אין להם תקנות פטור - - הם אלה שצריכים לרוץ אחרי תקנות הפטור, לא תושב נוב ברמת הגולן שרוצה שיחברו לו הוט. תכניסי פה חובת דיווח בתקנות על המשרד. את זה אני אקבל.

חשבנו על זה בזמנו, רק אני לא בטוחה שהסעיף המסמיך מאפשר הכנסת סעיף. אם דנה ודפנה מוכנות שנכניס סעיף דיווח לתקנות ואף אחד לא יטען שזאת חריגה מסמכות, זה בוודאי יספק אותי.

אולי רק החברות יטענו את זה. אף אדם רגיל לא יטען את זה. מה הסעיף המסמיך?

הסעיף המסמיך הוא סעיף רחב.

השר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשאי בעל רישיון להפסיק, לעכב או להגביל את פעולת בזק שהוא מבצע ואת שירותי בזק שהוא נותן.

אני לא חושבת שזו חריגה מסמכות. כבר היום יש בתוך התקנות אלמנט של פרסום וכו'.

זה הוכנס בדיוני הוועדה בזמנו.

נכון. באתר של המשרד יש שקיפות בעניין הזה. השאלה איזה דיווח נוסף הוועדה רוצה מעבר לפרסום הזה.

כשאני רואה את הסעיף המסמיך יש לי משהו לומר על התקנות עצמן. אני לא אומר אותו היום. החריגה מסמכות היא לא היום, היא בתקנות הקודמות.

מאוד התלבטנו בעניין הזה אז.

אני אסביר פעם לא מול מיקרופון את כל השיקולים המנחים. אי אפשר יהיה לטעון שזאת חריגה. ועדת הכלכלה הסכימה שהמשרד הוא זה שיבנה את הקריטריונים ויפעל לפיהם כשהסעיף המסמיך היה אפילו יותר רחב בעניין הזה. אני לא רואה שום מניעה שתוסיפו פה סעיף שמחייב אחת לשנה בחובת דיווח בפני ועדת הכלכלה על המדיניות של משרד התקשורת בנושא הזה. אני לא חושב שצריך דיווח ברמת הבית הפרטני, אבל ברמה של ישובים אני כן חושב .

הרעיון הוא שהשר ימסור לוועדת כלכלה של הכנסת עד 1 בינואר כל שנה, החל משנת 2015 דין וחשבון על מספר המקרים - -

על בעלי התשתית הנייחת שקיבלו פטור. בת-שבע, איך הגדרתם את זה בוועדה? יש הרי בקשה פרטנית ובקשה כללית. מדובר על דיווח על בקשות כלליות לאזור, לא תרצו לרדת לרזולוציה של - -

אני מציעה לא רק את מספר המקרים, אלא גם את רשימת היישובים או האזורים.

הדיווח לוועדה מתייחס לכל בקשה. פרסום באתר המשרד מתייחס לכל בקשה שמגיעה לשר ולוועדה.

יש לנו כבר סעיף.

סעיף 6(ב).

אפשר למסור את זה באופן מרוכז לוועדת הכלכלה.

ועדת הכלכלה לא צריכה דיווח על בית. נגיד שיש יישוב שהוא מחובר ויש בית אחד שלא. זה לא מעניין. הם הגדירו בקשות כלליות.

מה שהוועדה רוצה אפשר, תגידו מה אתם רוצים.

את מספר המקרים והיישובים.

המקרים האלה שעוסקים ביישובים, לא שעוסקים בבית פרטני.

אפשר גם למסור לוועדה את מספר הבתים הפרטניים שלא חוברו. רק מספר, לא שם.

את מספר הבקשות שאישר, את התנאים לאישור. מדובר באלה שהוא נתן להם פטור מוחלט, באלה שהוא נתן להם רק עיכוב, באלה שהוא נתן להם - -

את הנימוקים לא?

אני לא יודעת, שהשר יגיד.

אתה רוצה גם לפרט את הנימוקים לוועדה לשאלה למה לא ניתנו? כי זה כרוך בעלות כספית של כך וכך.

יש החלטה פרטנית לכל אחד.

זה ספר. אנחנו נציג את המדיניות הכללית ואת שמות היישובים. אם הוועדה תרצה לשאול אחר כך שאלות פרטניות, בסדר גמור.

אני לא יודעת איך זה ייכנס לנוסח התקנות, אבל באופן כללי זה יהיה כך: השר ימסור לוועדת הכלכלה של הכנסת עד 1 בינואר כל שנה, החל משנת 2015, דין וחשבון על מספר הבקשות שאישר והתנאים לאישור במהלך השנה הקודמת, כלומר פטור, הגבלה או עיכוב, ואת המדיניות ששימשה בסיס להחלטותיו.

משרד התקשורת, מקובל עליכם?

אולי נעשה עד 1 במארס, כי אנחנו צריכים - -

אין בעיה, עד 1 במארס בכל שנה.

מתייחס לשנה שקדמה לה.

המתייחס לשנה שקדמה על מספר וגומר. בכפוף להוספת התקנה הזאת הוועדה מאשרת את התקנות המוצעות, שעניינן ביטול ההוראה הקובעת. תקנה 8 אומרת שתחילתן של תקנות אלו 30 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה) ותוקפן לשלוש שנים. מה שמציע המשרד כאן זה למחוק את המילים "ותוקפן לשלוש שנים" ולשנות את שם התקנות שבשמן מופיעה המילה "הוראת שעה".

שזה לא יהיה הוראת שעה אלא הוראות קבועות.

אני מעלה את זה לאישור. מי בעד? מי נגד?

חבר הכנסת נחמן שי מצביע במקום איציק שמולי.
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין

אושר
<הישיבה ננעלה בשעה 13:15.>