PAGE
2
הוועדה לזכויות הילד
20/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 58>
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, כ' באייר התשע"ד (20 במאי 2014), שעה 10:00

<מניעת שכחת ילדים ברכבים>

חברי הוועדה: >
אורלי לוי אבקסיס – היו"ר

יעקב אשר

יחיאל חיליק בר

יעקב מרגי

פנינה תמנו-שטה

>
שי סופר - מדען ראשי, משרד התחבורה

מרב רפאלי - מנהלת תחום חקיקה, הרשות לבטיחות בדרכים

גרישה דייטש - מנהל מינהל הממונה על התקינה, משרד הכלכלה

סוהיר שקור - ממונה רישוי ואכיפה, מעונות יום ומשפחתונים, משרד הכלכלה

סימה חדד מה יפית - מנהלת אגף לחינוך קדם יסודי, משרד החינוך

דודו לוי - מנהל אגף הסעות תלמידים, משרד החינוך

ורד אורן - מנהלת תקשורת ויחסי ציבור, מכון התקנים הישראלי

הלן עטרות - מנהלת אגף תקינה, מכון התקנים בישראל

דניאל חדד - מנכ"ל המוסד לבטיחות וגהות

אנדרי מטיאס - מנהל אגף הסברה, המוסד לבטיחות ולגיהות

אייל מושיוב - משנה לראש העירייה, עיריית ראשון לציון

צפורה שימל - יועצת משפטית, אמונה

ליזה ריבקין - מנהלת הרשת, ארגון נעמ"ת

אורלי סילבינגר - מנכ"ל ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, בטרם-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

אביטל אפל-פנקס - מנהלת תחום מדיניות ציבורית, בטרם-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

גלית גלעד - מנהלת אגף ממשל ומדיניות ציבורית, בטרם-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

יצחק קדמן - מנכ"ל, המועצה הלאומית לשלום הילד

מיכה בר-מאיר - מנהל, האיגוד הישראלי למערכות תבוניות לתחבורה ITS

עומר עובדיה - נציג מטעם פרויקט בייבי סייל

גלעד - נציג מטעם פרויקט בייבי סייל

שלום פרץ - יזם פרטי

מריה רבינוביץ' - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דוד דהאן - יו"ר הארגונים החברתיים בכנסת

ורד קירו-זילברמן

רחל סעדה

ס.ל., חבר המתרגמים
<מניעת שכחת ילדים ברכבים>

שלום, חברים ובוקר טוב. אני שמחה לפתוח את הישיבה של הוועדה המיוחדת לזכויות הילד. התאריך ה-20.5.2014, כ' באייר תשע"ד.
הנושא הוא נושא מאוד רגיש ומאוד חשוב, נושא שצריך להדיר שינה, לא רק מההורים, אלא מעיני כל אזרח במדינת ישראל. גם אם אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שלרוב זה לא יקרה, אנחנו רוצים לצמצם עד כמה שאפשר מניעת שכחת ילדים ברכבים. אנחנו נחשפים בדרך כלל בחודשי הקיץ החמים, לקראת החופש הגדול, כל היציאה מהשגרה, גם של ההורים, השוני במסלול החיים התקין, חופשות של ילדים, קייטנות, הורה שהוא לא ברגיל עושה את הפעולה הזו ואנחנו נחשפים למקרים שנגמרים, לצערנו הרב, בטרגדיה נוראית, אבל התמונה היא הרבה יותר רחבה ויש המון כמעטים, יש המון פציעות, יש המון נזקים שאותם ילדים, שלא לדבר על ההורים והאחים, לא מתגברים עליהם, גם אם המקרה לא הסתיים חלילה במוות.
אנחנו נתחיל בדיון ואני רוצה להסביר לכם מה הולך להיות פה. היום אנחנו נדבר בעצם על כמה רשתות ביטחון, אנחנו נציג את התמונה ואנחנו ננסה למצוא את הדרך לשלב בין המשרדים השונים, בין האחריות ההורית, בין משרד החינוך ובין משרד הכלכלה, שאמון על כל מה שקשור לגיל הרך, אנחנו ננסה לראות איך אנחנו יכולים מבחינת חקיקה, מבחינת הסברה, ויש לנו גם בשורה מסוימת לתת בהמשך, אנחנו גם נשמע קצת על טכנולוגיות, נשמע קצת ממכון התקנים שעשה הפעם, אני חושבת, עבודה יחסית מהירה, לא חלילה וחס חאפרית, אלא תוך שימת דגש לקראת פתיחת שנת הלימודים, אבל אני לא אקדים את המאוחר. בואו קודם כל נשמע מבטרם שהכינו לנו שוב פעם את תמונת המצב, על איזה תופעה, מה ההיקף ואיך ניתן למנוע. אנחנו נתחיל בסרטון, בבקשה.

(סרטון).

כדי שכולם יידעו מי המדברת, אז את שמך ותפקידך לפרוטוקול.

אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים, ותודה על ההזדמנות. רק לסגור את נושא הסרטון, זה סרטון שהיום עולה לאקרנים במסגרת יכולות בטרם בבתי קולנוע, טלוויזיה, זמן קהילה, רשתות שונות ובפייסבוק ובאתר האינטרנט, כי אנחנו לא יכולים לחכות למקרה הבא ולא יכולים לחכות שמשהו יקרה. אני רוצה רק לסבר את האוזן של כולנו, בחמש השנים האחרונות דווחו רק בתקשורת אלה שהגיעו לתקשורת 236 ילדים שנשכחו ברכב. אם הייתי מספרת לכם שזה קרה במדינה שההורים בה לא אחראים על הילדים שלהם, הייתם אומרים שזה פשוט בושה וחרפה. 5 מהילדים האלה קיפחו את חייהם רק בשנה האחרונה וסך הכול 13 ילדים מתו.
אם אנחנו מדברים על 13 ילדים שמתו בחמש שנים ורק בשנה האחרונה 5 ילדים, זה לא שאנחנו יושבים פה היום סתם. חברים, אני רוצה להזכיר לכולכם, זה הדיון השלישי שהכנסת מקיימת בנושא שכיחת ילדים ברכב. הקיץ עוד לא התחיל וכבר שכלנו ילד ראשון השנה. אי אפשר לתת למגפה הזאת להמשיך ואני ממש ממש מבקשת, כבוד יושבת ראש הוועדה, שנצא מהוועדה הזאת היום עם החלטה ובשורה כדי שלא נמשיך את הקיץ הזה כפי שהוא התחיל וכפי שחווינו את השנים האחרונות.

אני רוצה לשאול את כולכם, האם זה עומס של שגרה? עומס חיי היום יום? עודף הערוצים והקשב שההורים צריכים להיות בהם בעת ובעונה אחת, שהם שוכחים את היקר להם מכול, את הילדים שלהם? האם אפשר לחשוב שזה יכול לקרות למשפחה נורמטיבית? ואכן לצערנו הרב זה קורה למשפחות נורמטיביות וכל פעם שזה עולה בתקשורת אנחנו שוב שומעים שהוא היה מורה דגול, שהוא היה איש היי טק, שזו משפחה בעלת אמצעים, שזו משפחה שאף פעם לא שכלה את ילדיה או הפקירה אותם. מה שחשוב לומר, זה לא אסון טבע, זה משהו שהוא בידיים של כולנו, הן ההורים, הן הממשלה, הן מוסדותיה, לקחת את הכלים ואת הידע שנצבר בעולם ולמנוע.

הדבר הראשון שאני רוצה לומר והעלינו את זה וזאת הסיבה שראיתם הבוקר את הסרטון, מניסיון עולמי ידוע שהסברה קונסיסטנטית לכל הקיץ, לכל ימות הקיץ, הצליחה להוריד היפגעויות בעולם בצורה משמעותית ופה באמת הקריאה למשרדי הממשלה האמונים לעשות את תפקידם. בשנה שעברה, לאחר מספר אסונות הגיעו ממציאים רבים אלינו, אל הכנסת, אל חברי כנסת וביקשו להחיל המצאות שהם המציאו כדי למגר את התופעה. הייתה בשנה שעברה החלטה של משרד התחבורה, יחד עם מכון התקנים, לקדם תקן שבעצם יסדיר ויבחן את אמינות המוצרים. אני רוצה לקרוא פה על גבי השולחן הזה לחברים, עברה שנה, התקן לא התקדם, אני ממש מבקשת - - -

למה? התקן התקדם.

התקן התקדם בהסעות ציבוריות ואני מברכת על כך, ואולי אני חוזרת מחלק מדבריי - - -

דרך אגב צריך להזכיר פה שילדים נשכחים לא רק ברכבים של ההורים שלהם, גם ברכבי הסעות, ואנחנו מנסים באמת למצוא את כל החורים ואותם לסתום.

ופה באמת לסמוך את ידינו ולחזק את משרד התחבורה ואת מכון התקנים להשלים את העשייה הזאת כמה שיותר מהר ולסיים במיידי. אני מאוד מאוד ממליצה לקדם את המלצת החוק שהעלתה יושבת ראש הוועדה, בדבר הודעה על ילדים שלא הגיעו לגן ותיכף נשמע, יש פה גם פיילוט שנוסה והצליח באחת הרשויות המקומיות, שרק אומר שאפשר.

ואנחנו בעצם בפתחו של הקיץ. אני לא רוצה להאריך במילים, הקיץ הקדים השנה, הוא התחיל במאי, זה אומר שאין לנו יותר זמן היערכות. בעצם הקיץ הוא תקופה קשה, כדי שלא נקרא ונשמע על עוד ילד, שלישי, שנשכח בבריכה וטבע, או ילד שני שקיפח את חייו ברכב, אני רוצה להזכיר שאנחנו נמצאים פה במהלך של שנתיים עבודה על תכנית לאומית לבטיחות ילדים, 16 משרדי ממשלה חברו כדי לעשות שינוי. התכנית מוכנה, היא יושבת ומחכה להחלטת ממשלה שנייה, ובבקשה מכולנו, שהיא תוכל להתקדם במהרה להחלטת ממשלה מתוקצבת, כדי שמשרדי הממשלה השותפים יוכלו באמת להגביר את פעילותם.

אני רוצה להודות לך ולהעצים את אחד המשפטים, שגם, כמו שאמרת, הוכח בעולם, ההסברה, מסע פרסום, הטפטוף. דרך אגב אנחנו רואים את זה גם אצלנו במדינת ישראל, כמעט אנחנו יכולים לדקלם, ואפילו הילדים, 'ילד עד גיל 9 לא חוצה כביש לבד'. זה נכנס לנו לתודעה, זה מהדהד לנו בראש, הנושא של חגורת בטיחות ברכב. היה מסע פרסום נהדר, השיג את התוצאות. אנחנו יכולים לראות גם השתתפות של הציבור, את המודעות של ההורים, עוצרים בצד, לא נותנים לילד להתחמק, הוא מבין בעצמו, הייתה נגישות, הנגשה של החומר, הן להורים מבחינת הסברה, הן המקרים שקרו, הן הסכנות של מה שקורה כאשר הילד לא חגור בתאונה כזו או אחרת, וזה השיג את המטרה.

אתמול נפגשתי עם שר התחבורה, השר ישראל כץ, הסברתי לו את הנושא הזה. אני חייבת לומר שלא רק שהוא היה קשוב, שמעתי ממנו משפט, 'מספיק שמדובר בילד אחד זה ילד אחד יותר מדי'. שר התחבורה נתן לי את ההבטחה שלו, הוא הכניס את זה לתוך הטלפון שלו והבטיח לי . שאלתי אותו אם אני יכולה להכריז על זה בוועדה, משרד התחבורה ייקח על עצמו את הנושא של הפרסום, של קמפיין שיהדהד לנו בכל חודשי הקיץ, בשעות הרלוונטיות, ברדיו, בזמן שאנשים יוצאים עם הרכב לגנים, חוזרים מהגנים, בשעות שהן השעות הקריטיות. אבל זה עדיין לא מפר את האחריות שלנו כהורים. אני חושבת שהנושא הזה של הפמפום שלא שכחת את הילד, אפשר לשמוע היום בגלי צה"ל, בדרך שלי מהבית, והיא דרך די ארוכה, אני שמעתי מספר פעמים את מיכל דליות, וגם זה בשיתוף משרד התחבורה. אבל הקמפיין הזה צריך לקבל גם תהודה וגם להרחיב את מספר המאזינים ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים את זה וצריך לראות שהקמפיין יהיה קמפיין אפקטיבי וגם מדיד.

לא ציינתי קודם. היום הוא יום מיוחד בכנסת, יום הבטיחות, ואנחנו כאן נעסוק באמת בעניין של הבטיחות. אני מבינה שחלק מהמשתתפים נאלצים לעבור גם בהמשך לוועדות נוספות. דניאל חדד, מנכ"ל המוסד לבטיחות וגהות, אתה רוצה לומר משהו?

משפט אחד רק. קודם כל אני תומך בכל מה שהיא אמרה ואני פה בגללה, ובזכותה, ואני חושב שבאמת המוסד לבטיחות וגהות זה מוסד שהוקם לצורך הפעילות לקידום בטיחות בתעסוקה. בתפיסת העולם החדשה בטיחות בתעסוקה לא מתחילה בבטיחות בתעסוקה, היא מתחילה בבית, וכשאני מדבר על בטיחות אני מדבר על בטיחות במעגל שלם, זה מעגל חיים שלם. אחד הדברים כשנכנסתי לתפקיד לפני כשנה זה ליצור קשר עם תחילת מעגל החיים השלם שלנו, עם הילדים, ששם אנחנו צריכים להשפיע ולשם אנחנו צריכים לחתור, כי בסוף הילד הזה הופך להיות גם עובד. ואם נתעסק עם הבטיחות שלו ונרגיל את ההורים אז הם יגיעו למקומות העבודה ושם אני רואה את הלינקג' הזה בין המוסד לבטיחות וגהות לבין ארגון בטרם, לעבוד ביחד כדי לקדם את הנושא שלהם שבסופו של דבר אנחנו נזכה בפירות האלה, שהם יהיו כבר גדולים ומבוגרים וזה בעצם המסר שאני רוצה להעביר פה. יישר כוח לארגון בטרם, אנחנו איתכם לכל אורך הדרך. תודה רבה.

אנחנו מצטרפים. תודה רבה לך.

אני רוצה לומר כמה דברים. אנחנו עדים לאחרונה, גם בעקבות הנושא של חקיקת החוק על דיווח על אי הגעת ילד למוסד חינוכי, זה חוק שעבר כבר את הקריאה הראשונה ואני רוצה להבהיר פה כמה דברים. כבר נשמעים קולות, מתוך מערכת החינוך, שאי אפשר להפיל את האחריות על עובד החינוך, אי אפשר להטיל עליו עוד עומס, אי אפשר לצפות ממנו להיות המבוגר האחראי. כן, כשאנחנו שולחים את הילדים שלנו למוסד חינוכי אנחנו מצפים שמי שיהיה שם יהיה המבוגר האחראי. אנחנו מפקירים, או שמים את הדבר החשוב לנו ביותר בתוך מערכת החינוך. אני רוצה לדעת שרואים את הילד שלי כאשר אני שמה אותו במעון, או כאשר אני שולחת אותו לבית הספר. כאשר הוא לא נמצא אני רוצה לדעת שאותה מורה או אותה מחנכת, אותה גננת, שמה לב שהילד לא הגיע למוסד החינוך. זה לא עומד לבד, זו עוד רשת ביטחון.

חברים, אנחנו נדבר גם בהמשך על הטכנולוגיות. זה לא מצריך יותר מדי. אפילו אנחנו, וזה היה די מזמן, כשהיינו מגיעים לבית הספר המורה הייתה מתחילה את השיעור בהקראת שמות ומי שלא נמצא היה מסומן. זה היה עוד יומן. אני זוכרת שבתור ילדים היינו רוצים להציץ, כי בסוף זה מופיע בתעודה, מתי איחרת, מתי הגעת. ראו את הילדים.

היו שולחים להורים.

היו שולחים, היינו מפחדים שזה יגיע. חברים, אני רוצה להסביר עוד משהו, הצעת החוק הזו, אני שמחה לומר, היא לא באה רק לפתור את הבעיה של שכיחת ילד ברכב, רכב הסעות או רכב של ההורים, יש לה עוד המון מטרות במינימום מאמץ, במינימום השקעה כספית. כשאנחנו מדברים פה ולא אחת על יישום הוועדה הבין משרדית בראשותו של מוטי וינטר, אחת מההמלצות לאיתור ילדים בסיכון - - - דרך אגב, מי שלא יודע מה זה ועדת וינטר, זה לא רק שיתוף במידע, זה מתי צריכה להידלק לנו נורה אדומה כאשר הילד כנראה נמצא במצב סיכון. ומה אומרת אחת ההמלצות החשובות ביותר באותו דוח לאיתור ילדים בסיכון. אי הגעת ילד למוסד חינוכי באופן סדיר, תדע המערכת, הן של משרד החינוך והן של משרד הרווח והן של המשרד לביטחון פנים, אם צריך, שהילד הזה לא מגיע באופן סדיר, שיבקשו תשובות. אנחנו לא צריכים לטפל בסימפטומים, אנחנו צריכים להבין למה ילד לא הגיע. אם הילד לא הגיע בגלל שלהורים שלו אין יכולות הוריות, אין להם מסוגלות הורית, או שהילד עובר התעללות והיום יש לו סימן כחול ולא רוצים שיראו את זה במערכת החינוך, ההורים יצטרכו לספק הסבר. המערכת תדע כשהילד לא מגיע, תידלק לה הנורה האדומה. אנחנו נדע לזהות אותם. תארו לעצמכם שהורה אפילו חושב שהוא הביא את הילד למוסד החינוכי, הוא שם אותו בפתח המוסד החינוכי אבל הילד לא נכנס לכיתה. ההורה בכלל חושב שהכול בסדר ואז אחרי שלושה חודשים, לפני התעודה, הוא בא, מגיע לכיתה, אומרים לו 'הילד בכלל לא מגיע' או שהוא מאחר סדרתי, 'למה נזכרתם עכשיו?'
זה יכול למנוע שוטטות, זה יכול למנוע הדחה של קטינים למעשה עבירה לעבריינות קצה, לשבת מתחת לאיזה בלוק ולעשן במקום להיות בשיעורים. זה יכול למנוע חלילה וחס חטיפות, זה יכול למנוע מפדופילים לעמוד בפתח של בית הספר ולקלוט ילדים שנראים להם אבודים. זה יכול למנוע המון המון דברים. מי שאומר שזה בלתי ישים, או שזה לא בסדר, או שאנחנו מטילים, הוא לא יודע על מה הוא מדבר. ואני רוצה דווקא בנקודת הזמן הזו לדבר עם נציגים של בית ספר, שברגע שהצעת החוק הזאת עלתה והתנהל הדיון על יישום או לא יישום - - - דרך אגב, בלי סנקציה החוק הזה לא יעבור, אני לא אתן לו לעבור. אני לא אתן לו לעבור, כי אני לא צריכה הצהרה, בהצהרות אנחנו טובים מאוד. הסנקציה הכלכלית יכולה להיות כזו, בדיוק כמו שמציעים בחוק הפיקוח על מעונות היום, יש שם תנאים לרישיון, בסעיף (ט4), אם אינני טועה, מדברים שם על הפרה אחת של תנאי הזיכיון שתביא לסנקציה כלכלית. ואיך מודדים את הסנקציה הכלכלית, חברים? שתבינו, אנחנו לא באים לרדוף באופן אישי, לא אחרי הגננות, לא אחרי המורים, אנחנו רוצים שהמערכת תטמיע את זה, כמו שהיא מטמיעה אמצעי בטיחות, כמו שהחוק מחייב אותה לגלאי עשן, החוק מחייב אותה להתקין אביזרים בטיחותיים כדי שנבטיח את הבטיחות של ילדינו, ככה יטמיעו גם את זה. ואיך הסנקציה שם עובדת? הסנקציה נותנת את האופציה לתת קנס. איך נמדד הקנס? באותו חוק מדובר על 1,500 ₪ כפול מספר הילדים שנמצאים באותה כיתה. תאמינו לי, כשתהיה סנקציה כלכלית אתם תראו את המערכת יודעת טוב מאוד ליישם את זה.
ואני רוצה לומר עוד משהו. אנחנו לא פוטרים את ההורים. להורים אפשר להפעיל לחץ כלכלי, ואיזה לחץ כלכלי? כאשר הילד שלנו מעורב במעשה אלימות, שולחים אותו הביתה, נכון? הוא לא יכול להגיע בלי ההורים לשיחה, הוא לא יחזור לספסל הלימודים. הורים שהילד שלהם לא הגיע למוסד חינוכי ולא עדכנו את המערכת כדי להוריד את הנטל יוזמנו, אם לא בפעם הראשונה, עד שזה יוטמע, 'הילד לא יוכל לחזור לספסל הלימודים בלי ההורים שילוו אותו'. תאמינו לי, הורה שצריך למצוא את הזמן, לוותר על יום עבודה, או שעות עבודה, או למצוא למעסיק שלו את התירוץ, יידע שבפעם הבאה הוא חייב להודיע כאשר הוא יודע שיש סיבה מדוע הילד לא מגיע, הילד לא הרגיש טוב, החליטו לקחת יום חופש, אינני יודעת מה ולא מעניין אותי הסיבות. תהיינה אשר תהיינה הסיבות, הוא יצטרך להודיע למערכת. היה ולא הודיע, הוא יוזמן לשיחה, הילד לא יוכל לחזור למערכת. כך אנחנו יצרנו את האיזון בין המחויבות ההורים לבין המחויבות של המוסד.

אני בדיוק לכאן מובילה את הדיון, הפיילוט הזה התחיל בעקבות חקיקת החוק או בשלבים הראשונים של חקיקת החוק בלי לקבל תקציבים מיוחדים ממערכת החינוך, אלא רק באמת מתוך מקום של אכפתיות מיישמים - - - אני יכולה לומר לכם שגם במוסד של הילדים שלי כבר התחילו ליישם את החוק כאילו הוא כבר קיים וזה עובד נהדר, אבל אני רוצה לשמוע פה מעיריית ראשון לציון שהפיילוט שם כבר מתקיים במהלך שנה שלמה, אם אינני טועה, כמעט שנה שלמה. איפה סגן ראש העיר?

המשנה לראש העיר.

קודם אנחנו מברכים אתכם גם על היוזמה ובוא תספר לנו איך זה עובד ומה הלקחים.

אני אספר לכם איך זה התחיל, כי חשוב איך זה התחיל. אני חושב שבראש ובראשונה בכל מה שקשור לקידום בטיחות ילדים ובכלל, ברגע שמגויסת הנהלת העיר והרצון של ראש העירייה להיות שותף פעיל, וכמובן הוא מבין את החשיבות, ואני לא מאמין שיש ראש רשות שלא מבין את החשיבות, אבל צריך אומץ רב לקבל החלטות מהסוג הזה. אני אספר בשתי מילים על הדיון שהתנהל בעיריית ראשון לציון. התנהל דיון בעקבות הצעה לסדר שאני הגשתי, שהסייעת או הגננת תתקשר עד השעה תשע בבוקר לכל תלמיד שלא הגיע, כמובן אם הורה לא הודיע שהילד לא יגיע. היה לנו דיון, כי חברי המועצה בחלקם אמרו לראש העירייה 'תשמע, זה ייפול עלינו', במידה שלא יתקשרו וקרה אסון יתבעו אותנו, את העירייה, זה נוהל. ראש העיר אמר, 'תשמעו, חבר'ה, במשפט אחד אני סוגר את זה. המציל נפש בישראל כאילו הציל עולם ומלואו, נקודה'. וכך זה נכנס לנוהל בראשון לציון וזה עובד.
ילד גן שלא מגיע, הסייעת מתקשרת וכך אנחנו עושים את הבקרה, כדי שזה לא יקרה. ואני חייב להגיד במשפט אחד, אני חושב שברגע שהמציאו את הדבר הזה, זה פשוט מוציא אותנו מדעתנו. לי יש ילד בן 21 ואז עוד לא היו פלאפונים והיינו מנהלים שיחות כשהייתי לוקח אותו לגן, בדרך לגן, מצחיק אותו, משעשע אותו. היום הכול מתנהל תוך כדי, אנחנו מתחילים את העבודה ברגע שאנחנו נכנסים לרכב וזו המכה העיקרית, זו המכה של העשור, הפלאפונים.

זהו. בראשון לציון יש לנו קודם כל באמת ראש עיר אמיץ בעניין הזה - - -

דרך אגב, אותה מכה יכולה להיות גם ברכה. יש פה אופציה לאפליקציות, אפילו אפליקציות לתוך מערכת החינוך, שרק הילדים שלא הופיעו תקפוץ התראה אצל ההורים, 'הילד לא הגיע היום, האם יש סיבה?' אנחנו יכולים להפוך את המכשיר הזה גם למשהו שאנחנו יכולים להשתמש בו ובלי הוצאות נוספות. איך אתם עושים את זה אצלכם?

ברגע שילד לא מגיע עד שעה 9:00 הסייעת מתקשרת למשפחה, לאמא או לאבא. אם היא מתקשרת, למשל, לאמא, אז האמא אומרת 'מה, הוא בגן', אז היא תתקשר מן הסתם לאבא. אם חלילה וחס הוא באוטו, האבא ידפוק על הראש ויוציא את הילד ואני מאמין שבחצי שעה, שעה, הזו הילד יינצל.

בואו נודה על האמת, לא מדובר בעומס רציני, כמה כבר ילדים לא - - -

בדיוק, בממוצע מדובר על שניים בכיתה.

לא מדובר בבתי ספר, מדובר בגני ילדים.

הגננות שיתפו פעולה?

כן. פחדנו בהתחלה מהסתדרות המורים וכו', אבל אני לא חושב שהסתדרות המורים יכולים להגיד 'לא, אנחנו לא נעשה את זה'. אם חס וחלילה הם יגידו לא ויקרה משהו, אני חושב שמצפונית אף אחד לא יכול לחיות עם ההרגשה הזו.

אבל פה באמת, ברשותך היושבת ראש, אני חושבת שהמקום צריך להיות ממקום מאוד משתף. הדרך, כדי באמת למקסם את התוצאה של בטיחות ילדים ושמירה על שלומם, זה ממקום משתף ודווקא בנושא הזה צריך לחשוב מן הסתם על חלופות. זה החוק שלך, אבל אני באמת מאמינה שזה חוק מאוד טוב, כי אחרי הכול לא מדובר בהרבה משאבים ולא הרבה נטל שאמור להיות על הגננות, אבל מצד שני צריך להביא אותם למקום שהוא מקרב כדי שלא יחשבו שמישהו בא להטיל עליהם את האחריות. ממש לא, זה בא לומר שכולנו ביחד שותפים לבריאות של הילדים. ואגב, זה היה קיים, רק לא כתוב, זו סולידריות שהייתה קיימת ולצערנו הולכת ונעלמת.

אני רוצה לומר עוד משהו, כהורה, כאשר אתה מקבל טלפון, לא רק שאתה יודע שרואים את הילד שלך, זה גם לקבל איזה שהוא דיווח מסוים, קשר בין ההורה לבין המערכת.

אבל תראי איך זה גם מתקשר לעולם המודרני, שזה אליה וקוץ בה, אפרופו אותם מכשירים שבסוף הופכים להיות גם העזרים כדי להשתמש בהם להציל את הילדים. אני לא רואה את זה כמנותק, זה הכול בסוף עניין של חינוך ובאמת אופי של חברה, שהולכת למקום לא טוב. אנחנו הופכים להיות מנותקים, כולנו הופכים להיות די מנותקים, הקשר נהיה מנותק, סוג של ווטסאפים, סוג של פייסבוקים, וגם מה שהיה מובן מאליו בעבר, של להתקשר להורה ולדבר איתו ולמה לא הגיע, היום צריך להביא אנשים למקום הזה. זה גם עניין של חינוך.

תודה.

יצחק קדמן, ולאחר מכן אני ארצה לפנות למשרד התחבורה וגם כמובן למשרד החינוך. בשנה שעברה הצלחנו להחזיר מכרזים לרכבי הסעות ולתקן בהם כל מיני הוראות, כמו למשל על חלונות עם תריסים או חלונות מוחלשים, כדי לדעת, עוברי אורח, אם יש מישהו באוטו. בחלק מהמקרים, בואו נודה, מי שהציל את הילדים היו עוברי אורח וחלונות כהים מונעים מאותו עובר אורח להציל, במקרה שהוא כבר עבר שם. אנחנו נבקש ממשרד החינוך בטרם יצאו המכרזים לגבי שנת הלימודים החדשה, לגבי העניין של רכבי ההסעות ואנחנו גם נבדוק את הטכנולוגיות, כדי להכניס למכרז גם את הטכנולוגיה שעברה את מכון התקנים כבר ויש לה אישור. אבל לפני כן אנחנו פונים ליצחק קדמן, המועצה לשלום הילד.

תודה, גברתי יושבת הראש. ב-4 במאי 2014 לפני שבועיים בשעות הבוקר שלחתי לך מכתב ובו ביקשתי שתכנסי את הוועדה על מנת שהקיץ הזה לא ימותו ילדים באוטו. אני מכה על חטא למה לא שלחתי את זה יום קודם. באותו יום ששלחתי, אחרי ארבע שעות, התבשרנו, במרכאות כפולות, על ילד, לוי יצחק שמו, שמת אחרי שהושאר ברכב, כאשר היה בלבול והילד נשכח ברכב לכמה שעות והתבשל בו למוות.

אני רוצה לבקש שאנחנו כולנו, כל מי שיושב פה, ויושבים פה אנשים טובים וחשובים מארגונים וממשרדי ממשלה, נכריז היום בוועדה שלך על מחויבות, כל אחד יחתום בשמו, לא בשם אחרים, שאנחנו מתחייבים השנה לעשות הכול ככל שביכולתנו עד קצה גבול היכולת של כל אחד מאיתנו, שבקיץ הזה לא ימותו ילדים. אף אחד לא יכול לעקוב אחרינו, אף אחד לא צריך לפקח עלינו, זאת החלטה שאנחנו צריכים לקחת על עצמנו, חברי כנסת, ארגונים, משרדי ממשלה, כל מי שיושב פה בחדר הזה ומי שלא יושב בחדר הזה, אנחנו חייבים את זה לילדים שלנו. אנחנו לא עשינו עד היום מספיק, אני שונא את הסיסמה 'כולנו אשמים', אבל במקרה הזה לכל אחד מאיתנו יש חלק, היינו יכולים לעשות את זה.

כמה הצעות פרקטיות, אבל לפני זה אני חייב הערה. ארגון בטרם, שהכין עבודה יוצאת מן הכלל כדרכו, שמעתי את המנכ"לית מדברת על ילדים שנשכחו ברכב. אני רוצה להזכיר לכולנו, חלק מהילדים שמתו וחלק מהילדים שניצלו בנס לא נשכחו ברכב, הם הושארו ברכב. אני מדגיש את זה, כי יש פה גם עניין של עבירה פלילית ואין שום אכיפה של המשטרה. אני, אגב, מציע בין ההצעות, אני מיד אמנה מספר הצעות, להחיל בפקודת התעבורה עונש של החרמת הרכב ל-30 יום לכל מי שהשאיר במכוון את הילד שלו ברכב. ולא קרה כלום, אזרחים, כמו שאמרת, ראו, גילו, המשטרה הגיעה, מי שלא הגיע, העונש הזה של החרמת הרכב ל-30 יום קיים כבר בפקודת התעבורה לעבירות אחרות. מי שמשאיר במכוון, גם אם זה 'רק לדקה', שיחרימו לו את הרכב ל-30 יום. אולי יש מי שהרכב חשוב לו יותר מאשר הילד.

זהו, זה מרגיש לי קצת אי נוחות.

גם לי מרגיש אי נוחות. אם זה ימנע השארה אחת נוספת... אנחנו במצב חירום. אנחנו צריכים לדון היום על השולחן הזה כאילו אנחנו יודעים לזהות את חמשת הילדים שעתידים למות בקיץ הזה כתוצאה מהשארה או שכחה ברכב. זו שעת חירום.

אני רוצה להתייחס לדברים שאמרה יושבת הראש ולדברים שאחרים יאמרו. בעניין הזה אנחנו לא צריכים להחליט מה הדרך הטובה ביותר לטפל בזה, הכותרת שלי היא גם וגם וגם וגם. ובין היתר אני מציע את הדברים הבאים ובזה אני אסיים. אני מציע שהוועדה תפנה לקול ישראל, לגלי צה"ל ולתחנות הרדיו האזוריות, מעוד שבועיים, מצדי שיתחילו ממחר, אנחנו צריכים לבקש מהם בהתנדבות, כל בוקר, לפחות בין השעות שש וחצי עד שמונה וחצי לפמפם אחרי כל מהדורת חדשות, 'האם זכרתָּ/זכרתְּ לא לשכוח את הילד ברכב היום?' או כל סיסמה אחרת שאנחנו נמציא. כל בוקר. ואני אומר שוב, אם בזכות זה שמישהו שמע את הסיסמה הזאת הוא אומר 'אוי' והצלנו ילד, הרווחנו.

אני מציע גם ואני מוכן לנסות לעשות את זה בעצמי, לפנות לחברות הדלק הגדולות, שידפיסו על חשבונן ויחלקו בתחנות הדלק. אני אומר תחנות הדלק, כי זה מקום שכל בעל רכב מגיע אליו - - -

ונכנס ל-yellow לדקה ומשאיר את הילד ברכב.

שיחלקו סטיקרים שנדביק על כל המכוניות של אזרחי ישראל. כתב לי אזרח, שהוא ראה יוזמה פרטית - - -

האמת שזה היה של מד"א.

את הקרדיטים אני מוכן לתת לכל העולם.

זו יוזמה נהדרת, חילקתי במעון של הילדים שלי.

אני רוצה לראות הקיץ הזה - - -

דרך אגב, אנחנו עשינו את זה עם מד"א בראשון.

חבר'ה, כל מי שעשה מבורך. אני מציע שכל רכב במדינת ישראל, יהיה לו סטיקר, לא בשבילו, שהנהג שנוסע אחריו יראה את השלט הזה ויגיד 'וואלה'.

אני מציע לפנות למשטרת ישראל. אני לא מדבר על מי שקרה לו אסון והילד מת, אני מדבר על אותם אנשים שמשאירים את הילד ברכב, והמאבטח בקניון או אזרח עובר אורח גילה את זה, פרצו לרכב, הוציאו את הילד והילד ניצל. בסיטונות נסגרים התיקים האלה, יש אולי תיק אחד בשנה שהתיק לא נסגר. אי אפשר יותר להשלים עם זה. אני מציע שאנחנו לא נתבייש להציע להורים גם דברים שהם לא רק טכנולוגיה מתקדמת, אלא דברים פשוטים. אני רואה שאת מחזיקה משהו שנשלח גם אליי, כל דרך אפשרית מכנית, לשים את הנעל של רגל שמאל ליד הילד, כי כשאתה יוצא אתה לא תצא בלי נעל. כל הפטנטים האלה שאזרחים מציפים אותנו, כולם טובים, כולם טובים.

אני חושב שאנחנו צריכים לקדם הרבה יותר, וגברתי אמרה את זה, את התקינה, ולפרסם איזה - - - ראיתי שעשיתם את זה במסמך שלכם, זה לא מספיק, הציבור צריך לדעת איזה אמצעים טכנולוגיים. יש מי שאומר, 'אני לא זוכר, סטיקר לא הזכיר לי, גל"צ לא הזכיר לי, אף אחד לא הזכיר לי, אבל אם יצפצף לי משהו'. אנחנו צריכים לקדם שימוש באמצעים טכנולוגיים, חלקם אגב מאוד לא יקרים.

אני רוצה לומר עוד משהו, אנחנו מכירים גם יוזמות פרטיות, אם זה של תחנות רדיו ובעיקר בקיץ. לצערנו זה קורה אחרי שיש אסון, אבל יוזמות כאלה שהן מאוד מבורכות ואני רוצה גם לציין אותן פה. באחד מהמקרים, אתם מכירים את פנגו? זה בעיקר בעיר הגדולה, כשאתה בא להפעיל את שירות החניה של פנגו לפני שהוא מופעל, הוא אומר 'האם שכחת את הילד באוטו?' הרי אתה לא יוצא מהאוטו לפני שאתה מפעיל את זה, אולי גם כל תו חנייה יהיה עם הכתובית הזו.

נפלא, נפלא. יכול להיות שגם הוועדה צריכה לפנות לציבור להציע יוזמות.

אנחנו נפנה, בכוונתנו.

כי לפעמים החוכמה נמצאת לאו דווקא אצל חברות גדולות, אלא אנשים מן הציבור.

החניונים המוסדרים, שלפני שאתה יוצא מהחניון תהיה תזכורת גדולה. פה אנחנו נצטרך את ראשי העיריות, כמו שעשו בראשון לציון, לקחת יוזמה ולקדם התנהלות בטיחותית בתוך העיר, אם זה בתוך המוסדות, אם זה במרחב הציבורי.

משפט אחד ואני מסיים. הנושא של מוסדות חינוך. אל"ף, אני רוצה להזכיר שרוב הילדים לצערי שמתים ברכב אחרי שנשכחו או הושארו שם נמצאים במעונות ולא בגני הילדים ובבתי הספר. גם הסטטיסטיקה שארגון בטרם חילק לנו פה מראה שרוב הילדים הם בגילאים הקטנים יותר, הם תינוקות, ולכן אנחנו צריכים כשאנחנו חושבים על זה - - -

לא, יש גם ילדים בגילאי 4.

היום יש את חוק טרכטנברג, היום בגנים הגיל ירד.

אני יודע, אבל אני אומר אל נשכח את המעונות שבהם מבקרים התינוקות. ואגב, כל הכבוד לעיריית ראשון, אני יודע שיש עוד רשויות מקומיות שעשו ניסיונות, יש אפילו אפליקציה שלא מחייבת את הגננת או את המטפלת להרים טלפון בעצמה, אלא היא מסמנת כל ילד שנכנס על לוח אלקטרוני וילד שהיא לא לחצה, החייגן באופן אוטומטי מחייג לנייד של ההורים של הילד שלא הגיע לגן. אז אפילו המאמץ הזה, להתפנות לטלפון, לעזוב הכול, ללכת להתקשר, אפשר להתגבר על זה בקלות.

אני לא בעד השיטה המכנית.

אני אתן לחבר הכנסת מרגי ומיד לאחר מכן מכון התקנים.

אני מתנצל, כי אני הולך לנהל דיון, גם בנושא בטיחות. כמעט כל הדברים נאמרו אבל אני באתי לחזק דווקא בגלל שקראתי הבוקר את הכתבה על הצעת החוק, ואני מאמץ את וגם וגם וגם, כל ההצעות חשובות וזה לא בא על חשבון, צריך לאמץ את כולן. המסר שאני רוצה לומר, הגננת או המטפלת במעון או בבית הספר, צריכים לחיות באווירה, בקיץ או בתקופת הלימודים, באווירה, אם תהיה האווירה הזו שבודקים מי הגיע, מי לא הגיע וזה יוטמע - - - אני מבין את החששות של המערכות, יותר מנטילת האחריות מאשר ביצוע המשימה. סיפרתי לד"ר קדמן שאני פעם, מותר להודות לפעמים גם על מעשים ש - - - לפני הרבה זמן, עמדתי וצפיתי בשעות הבוקר, בין שבע וחצי לשמונה וחצי, על כניסה לגן/מעון וראיתי איך מתנהלים. כולנו הורים, יש פה גם אמהות, והן מגיעות, והילד, אם זה על היד או שהיא מושיטה לו יד ואין לה בעיה, לגננת או למטפלת, לדבר, בצניעות, חמש דקות, בלהט עם הגננת, לפעמים זה גם יותר מחמש דקות, תוך כדי הסחת דעת מכל מה שקורה בגן. אז כמה כבר לא מגיעים לגן? אני באמת פונה, אמנם אנחנו מחוקקים, אנחנו יכולים להיות כוחניים וזה, אבל באמת פה, כמו שאנחנו מתכוננים לפנות, כל הקריאות, לתחנות הדלק, לערוצי הטלוויזיה והתקשורת השונים ולמשרדי הממשלה, גם לגננות, גם למטפלות, גם למערכת החינוך, לקחת את זה שנה, שנתיים, שלוש, אני חושב שזה יוטמע, וכפי שראינו, כולם זוכרים, קליק, הקלקת, הסיפור של חגורת הבטיחות, היום זה כבר אינסטינקט, אף אחד לא מזכיר לנו.
אצלנו אומרים, עת צרה היא ליעקב, כשיש מגפה צריך לטפל בה בצורה אפילו, זה לא היסטריה, אבל בעודף. אני לא אומר over doing, אין פה over doing, אבל צריך לעשות את זה. אני מחזק את ידייך, גם לגבי החוק, לא לירא ולעשות זאת עד שבעזרת ה' נראה שהתופעה הזו נעלמה. תודה.

תודה רבה לך, חבר הכנסת מרגי.

מכון התקנים, בואו תנו לנו קצת בשורות.

אני רק רוצה להגיד מילה לפני שהלן, שהיא מנהלת אגף התקינה, תגיד מה אנחנו עשינו בנושא הזה, שזה חשוב מאוד. רק לחזק את ידך, בתור מי שגידלה את הילדים שלה בארצות הברית, אז זה קיים, כל הדברים האלה.

ומערכת החינוך לא קרסה.

ולא קרסה ואת חייבת להודיע, ואם את שוכחת להודיע ופתאום מתקשרים מהגן, לך לא נעים, כי את לא הודעת. אבל זה קיים, ואם הילד שלך לא מגיע, בשעה מוקדמת מאוד, מתקשרים אלייך ו'למה לא הודעת?' וזה ברור מאליו שאם הילד טיפה לא מרגיש טוב, האחריות שלך היא להתקשר.

דרך אגב בארצות הברית זה כך, בצרפת זה כך ושמעתי איך זה מתנהל ברוסיה. ברוסיה לכל תלמיד יש מין כרטיס חכם כזה שהוא מעביר אותו בכניסה למוסד החינוך וכאשר ילד לא מגיע אוטומטית נשלח להורים 'הילד לא הגיע למוסד החינוך'.

זה מאוד טריוויאלי וזה מאוד ברור.

גם וגם וגם.

אני רוצה לומר בסוגריים שמדובר על הקיץ, אין פעילות של גנים - - -

יש קייטנות, יש מסגרות. אנחנו מנסים לתפור את כל הרשת הזו.

איפה אנחנו עומדים היום לפני ההסברה והקמפיין שיש לקראת הקיץ? זה לא מתרומם. היום שמעתי ששר התחבורה אמר, אבל אני יודעת שאין תקציב.

היום גם פמפמו את זה לא מעט ברדיו, אבל זה לא מספיק. הקמפיין יצטרך להיות הרבה יותר מסיבי והרבה יותר אפקטיבי ויצטרכו להקצות לזה משאבים. הבטיח לי שר התחבורה - - -

זה רק היום כסימבולי, או שאנחנו הולכים באמת - - -

לא, שר התחבורה אמר שכל התקציב שיידרש הוא מוכן לתת בשביל להפיק את מה שהצלחנו להפיק בקמפיינים הנורא חשובים והאפקטיביים של הנושא של חגורה, הנושא של ילד שלא חוצה כביש לבד, הנושאים הללו, שהצליחו להכניס לנו את זה כבר - - -

כיוון שנושא התקינה עלה כאן על השולחן כבר מתחילת הדיון אני רוצה לעדכן ולתת סטטוס איפה אנחנו עומדים. אז קודם כל אני מציעה בסוף הדיון, מי שמעוניין, הטיוטות המגובשות של התקנים נמצאות על השולחן.

חבל שלא העברתם לנו את זה קודם, הנה, תיכף יתחילו להעביר.

אני רוצה לציין, אנחנו בימים אלה נמצאים בשלבים הסופיים של הכנת התקן. היוזמה היא אכן של משרד התחבורה. אנחנו יודעים שבעולם יש מגוון פתרונות טכנולוגיים וגם בארץ, דרך אגב, כשיזמנו את הפרויקט הזה, כשהתחלנו את הפרויקט הזה, כשלב ראשון פרסמנו בעיתונות וביקשנו שיידעו את הוועדות איזה פתרונות טכנולוגיים קיימים, ופה צריך לשים לב, אין תקן בעולם למוצרים האלה ולכן היה צריך לעשות איזה שהוא תהליך של אופטימיזציה בין הרצון, כפי שאת ציינת בהתחלה, לעשות את זה בתהליך מהיר יחסית לבין לייצר תקן שיבטיח את אמינות המוצר, וזאת בדיוק האופטימיזציה.
הקמנו ועדות טכניות, ועדות מומחים. שי סופר, המדען הראשי של משרד התחבורה, מוביל את הפרויקט הזה אצלנו. סדרת התקנים מתחלקת לשני חלקים, רכב הסעות ורכב פרטי. עד היום ביצענו את מרב העבודה, המערכת ברכב הסעות פורסמה כבר לביקורת ציבורית, ביוני התקן יוצא לאור. התקן לרכב פרטי, שמדבר גם על התרעות כשהנהג נועל את הרכב, אבל גם על התרעות חיצוניות, גם על אזהרות למי שרוכש את המערכות האלה, שהאחריות ההורית לא נעלמת, כל זה מתפרסם ביוני לביקורת ציבורית. טיוטת התקן כאן ובאוגוסט התקן מתוכנן להתפרסם.

אני רוצה לציין שלא מדובר בתקן אחד, אנחנו מדברים על שלושה רבדים, אנחנו מדברים על תפקוד, כי אנחנו לא רוצים לפסול טכנולוגיות, אנחנו רוצים לתת אפשרות גם לטכנולוגיות חדשניות להיכנס. זאת אומרת תפקוד, לא מדברים על תקינה מרשמית, אלא תקינה תפקודית. אנחנו מדברים על התקנות והנושא האחרון שהוא גם נושא חשוב, איך המערכות האלה שמותקנות ברכב, איך אנחנו מבטיחים שלא משפיעים על מערכות אחרות של הרכב.

זה היה אחד החששות הגדולים ביותר שהיו לוועדה בשנה שעברה. התקן לרכבי הסעות כבר מסודר.

כן, הוא מסודר. והתקן השני, יש כבר טיוטה. זאת אומרת אני רואה שכל המערכת הזאת, אנחנו נסיים אותה עד סוף אוגוסט, ועוד נקודה שאני חושבת שהיא מאוד חשובה, תקינה היא לא קופאת על שמריה, התקן יוצא לדרך, אנחנו נתחיל לבדוק מערכות ובהתאם לזה נעשה את התיקונים. גם אם אנחנו לא מוציאים מבחינת תקינה מוצר מושלם, תקן מושלם, אנחנו מעדיפים תקן טוב בשלב ראשון, אנחנו עושים את זה בהרבה תחומים. עשינו את זה בתחום אחר לגמרי, בנייה ירוקה, פרסמנו 1,000 עמודים וכעבור כמה חודשים התקנו את התקן. זאת התמונה.

תודה רבה.

משרד התחבורה. המדען הראשי.

בוקר טוב. כמו שמנהלת אגף התקינה אמרה אנחנו בהחלט התקדמנו רבות בנושא התקן. חשוב לציין שבאמת בעולם אין תקינה בינלאומית. יתרה מזאת , הרשות האמריקאית הראתה בדוח שלה שיש גם מספר מערכות שהוא לא עומד באמינות משמעותית לאורך זמן וזה דבר שהוא מדאיג מאוד, משום שכשאנחנו נותנים תקינה למערכת אנחנו חייבים שיהיה לה זמן אמינות וזמן איכות מוגדר וידוע. לנו מאוד חשוב להגיד שאין תחליף לאחריות ההורית ואין תחליף להסברה משמעותית, כפי שמנכ"לית בטרם אמרה ואחרים אמרה. אין ספק בנושא הזה.

טכנית אני רוצה לציין שכל הנושא הזה התחיל במהלך שנות ה-90 ואנחנו תולים, או לפחות חוקרים תולים חלק גדול ממנו בעובדה שהיום מכוניות נסגרות בעזרת שלט. יש היום מרימי חלונות וחלונות כהים. אלה דברים שלא היו בעבר ואם כבר הזכרנו ככה את הילדות שלנו, אז מי שזוכר בעבר, היית ממש צריך לעבור דלת דלת על מנת לסגור את הרכב, לא הייתה נעילה מרכזית והדברים היו מהבחינה הזאת הרבה יותר פשוטים, גם החלונות היו ידניים, לא חשמליים, ואם חס וחלילה ילד היה ננעל, אז אם הוא מספיק בשל מבחינה מוטורית הוא יכול היה אפילו לפתוח את החלון לבד. זה לא קורה היום, היום הכול חשמלי וזה בעייתי מאוד.
היעדר תקינה בינלאומית מאוד הפריע לנו, אבל, שוב, התגברנו על הכשל הזה. אני רוצה להגיד - - -

אז נהיה חלוצים בתחום.

בהחלט. לא פעם ראשונה, דרך אגב, גם עם מערכות ניטור נהיגה היינו חלוצים בתחום. חשוב לי לציין שלגבי רכבי הסעות הייתה הסכמה, לגבי רכב פרטי היו הרבה אנשים שבאו ואמרו שזה לא נכון לעשות תקן למערכת כזאת, משום שאין תחליף לאחריות הורית. אנחנו בכל זאת סוברים שיש מקום למערכת טכנולוגית שתסייע. זה באשר לטכנולוגיות, וכמו שמנהלת אגף תקינה במכון התקנים אמרה, אני מאמין שהקיץ כבר אנחנו נסגור את הסיפור הזה.

לגבי חקיקה, ההמלצה שלנו היא ללכת בחקיקה עבור רכב הסעות. עבור רכב פרטי אנחנו קצת מתלבטים בנושא הזה, משום שרכב פרטי הרבה פעמים מחליף ידיים ולא תמיד הציבור יכול לעמוד בעיניי בתקנה כזאת. יכול להיות שאפשר לעשות את זה וולונטרי, זאת אומרת יהיה תקן - - -

השאלה היא כזו, הרי אנחנו מייבאים רכבים, נכון? רכב חדש, גם ככה יש לו עלויות מאוד מאוד גדולות, אם אנחנו מכניסים אישור ליבוא, אנחנו בודקים המון טכנולוגיות בפנים, או שאנחנו מבקשים גם טכנולוגיות מסוימות שיהיו מותקנות. זה גם יהיה שווה מאוד מבחינת אותו יבואן להתקין ברכב משהו שעולה מינימלי, אנחנו מדברים באמת על סכומים לא גבוהים, אבל זה באמת יתחיל איזה שהוא רצף שמעכשיו ואילך הרכבים החדשים יהיו מאובזרים בהם, ברגע שיהיה לנו תקן אחיד, וגם על מוצר שהוא לא יקר במיוחד וברגע שאתה קונה רכב חדש, אז העלות היא באמת שולית. אולי כדאי לחשוב בכיוון הזה?

אני אסביר מה הבעיה. יש לנו 200,000 כלי רכב בשנה, אני לא בטוח כמה מתוכם נעזרים בכלל בנושא של כיסאות בטיחות, לכמה מתוכם יש ילדים בגילאי 0 עד 3.

אני אגיד לך, אתה גם לא יודע ברכבים שמגיעים אם יסיעו אנשים מאחורה ואתה מחייב אותם בחגורת בטיחות מאחורה.

כי זה בא מהיצרן.

כי זה הוטמע אצל היצרן שצריך. פעם לא היו חגורות מאחורה, פעם אוטובוסים לא היו עם חגורות בטיחות והיום הם מחויבים בחגורות בטיחות. אנחנו צריכים ליצור איזה שהוא משהו חדש, איזה שהיא הוראה מסוימת ותאמין לי, יתיישרו לגביה. יש אבל לקבל את האישור ליבוא.

ברשותך, אני חושבת שצריך גם אולי לחשוב מחוץ לקופסה ולתמרץ חברות כאלה, אולי לתת איזה הקלה במס.

אני חייב להסביר לכם משהו.

אם אפשר להשלים את המשפט, אני חושבת שאולי צריך לחשוב גם לכיוון הזה של לנסות להגיש בקשה להקלות במס לחברות שמקדמות בטיחות ילדים. כמו שעולם ירוק בסביבה ירוקה הפך לדבר כל כך אופנתי וכולם מתהדרים, אותו דבר לגבי diversity, אין שום סיבה שלגבי בטיחות ילדים, שזה לא יהפוך להיות משהו שהוא משתלם.

נכון. ואז אנחנו יוצאים בהצהרה שאנחנו מקדמים את הנושא הזה, שכדאי גם ליבואנים, כדאי ליצרנים להכניס את הטכנולוגיה הזו. פה אנחנו יוצאים בקריאה למשרד התחבורה, למדען הראשי, לבדוק את האופציה הזו, לתת לנו גם תשובות בהקדם, איפה זה עומד.

בסדר, אין שום בעיה. אני רק רוצה להסביר שלנו היו חיים הרבה יותר קלים אם יצרנים היום מרכיבים את זה במפעלים, מה שנקרא OEMץ. זה לא קורה, אנחנו גם לא רואים את זה קורה, כי - - -

אבל יש טכנולוגיות שלא מחוברות במפעלים, אלא ברגע שהרכב הגיע ארצה.

נכון, אפטר מרקט.

הרבה מהם הם דווקא מתוך חברות הביטוח. הם מחייבים אותנו בעלוקה, מחייבים אותנו באיתורן, מחייבים אותנו ב - - - למה? כי יש פה עלות כלכלית. שוב פעם, הגענו למצב שרק הקטע הכלכלי מתמרץ או מונע, כי הפחד, הטרגדיה, היא לא מספיק חזקה בשוק חופשי. ברגע שיודעים שיש פה איזה שהיא הטבה או סנקציה כלכלית, הדברים זזים מהר מאוד.

השאלה היא שאלה ניהולית, השאלה אם לחייב - - -

אם תחליטי שזה התקן, אז זה התקן והמדינה לא תאפשר להוציא רכב כזה החוצה לכביש.

בדיוק. אתה לא תוכל לבטח רכב כזה. אני אגיד לך מה, לדוגמה חברות הביטוח עושות לך הנחה בביטוח אם אתה שם אובר מכשור לגבי המיגון של האוטו. בטסט של הרכב אפשר לתת הקלה, הנחה במחיר, אפילו בעניין של אגרת הרדיו. אני לא יודעת, יש מקום לבדוק את הדברים האלה. הידע אצלכם, מה הפרוצדורה, או ברגע שהתקבלה החלטה איך עושים את זה, זה אצלכם, אנחנו מעלים פה הצעות שאני באמת באמת מקווה שתיקחו אותן לתשומת הלב. אני ראיתי שעשיתם את זה עם התקינה, כדי לעשות את זה הליך יותר מזורז.

אני אסביר לאיזה אפיק אנחנו חושבים ללכת ואולי זה יהיה אפיק שיהיה מקובל על הוועדה. מערכות בטיחות רבות, מה שאנחנו עושים לגביהן, אנחנו מעודדים אותן בשני אופנים, אחד זה הטבה מיסויית משמעותית מאוד, למעשה ללא מס על אותה מערכת. כאן אני בהחלט מכוון למערכת הזאת. השנייה היא הטבה ביטוחית, ביחד עם הממונה על שוק ההון. זאת אומרת אדם שמתקין מערכת כזאת ברכבו יזכה בהטבה משמעותית מבחינה ביטוחית. אני חושב שזה מסלול שיכול להיות מסלול טוב למקרה שלנו משום שזה מסלול שהוא ייעודי, נניח להורים, או לאנשים שיש להם ילדים בגילאים הללו וזה תמרוץ משמעותי - - -

ואז אתה בעצם מפעיל את זה למגזר שבו אנחנו מדברים. בעצם גם ככה חברות הביטוח שואלות מי הנהג, איזה גיל, אז ישאלו עוד שאלה, אם יש לך ילדים קטנים.

נכון, בהחלט, ואני יכול כן להכניס את זה לטבלה. יש לנו היום מערכות כמו מערכת למניעת סטייה מנתיב, מערכת לשמירת מרחק, שאנחנו לא מחייבים אותן, הן וולונטריות.

כמו המערכת, שאתה נוסע ברוורס, שמאותתת לך כמה אתה רחוק מה - - - ויש אינטרס להכניס את זה כדי שהרכב לא יינזק חלילה וחס כלכלית, שלא תדפוק את המגן מאחור.

אז אם זה מקובל עליכם, אני חושב שזה יהיה המסלול שאנחנו נכניס את ה - - -

אנחנו נשמע עוד חלופות. אנחנו בהחלט מברכים את המסלול הזה, זו בשורה, תתקדמו עם זה. אם עוד דברים עולים בראש אנחנו נשמח מאוד גם לשמוע.

רק בקטע של התקינה, או גם במשרד התחבורה בנושא ההסברה ותקציב הפרסום וכו'?

אנחנו מקודם הצהרנו ששר התחבורה בעצמו נתן התחייבות להעלות קמפיין רציני עם תקצוב רציני.

למרות שאין תקציב השנה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. צריך לזכור את זה.

לפי השר אני בכלל הבנתי שיש לכם רזרבות של 30%. אז אני נורא מבקשת, עם רזרבות של 30%, ואתם בשנה שעברה אמרתם לי 'אין תקציב', אני חושבת שזה פשע.

תבדקו את זה בתקציב של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

יש להם עודפים של 30%. כמה הקמפיין הזה אמור לעלות?

ברשותכם אני אענה. קודם כל אני נציג המשרד, אז לכל דבר ועניין. השר צודק שהניצול התקציבי של הרשות נכון להיום הוא 70%, זאת אומרת שיש יתרה של 30%. הוחלט שקמפיין - - -

מה כל התקציב של הרשות? הרי זה קוצץ באופן דרמטי.

יש להם תקציב לא רע, יש להם מעל 300 מיליון ₪ בשנה.

זה היה בעבר 550.

אבל הם עדיין לא ניצלו 30% ממנו.

השאלה היא למה.

זה גם נכון, אתה צודק לחלוטין.

הוחלט שכל נושא קמפיין ההסברה יהיה על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וניתן לנציגת הרשות אולי לומר מילה בנושא.

פה גם יש לי בעיה. אם זו הרשות לבטיחות בדרכים, אני מאוד מקווה שזה לא הולך רק לאותן פגיעות ברכבים, כי צריך לזכור שיש נתח מאוד גדול של ילדים שנפגעים לא כתוצאה מבטיחות בדרכים.

אני אתן עכשיו את רשות הדיבור ליעקב אשר. חשבתי שיש לה שאלה אליה.

לא. בואו נשלים באמת קודם כל את מה שנקרא משרד התחבורה/בטיחות בדרכים, כדי שנדע קודם כל מה ההערכה של קמפיין כזה, האם התקציב הזה מספיק או לא מספיק, כי זה שהשר זורק את זה לשם - - -

לא, השר התחייב, ותאמין לי, כשישראל כץ מתחייב אני רגועה. הוא יודע טוב מאוד לעשות את העבודה.

אני מכיר את ישראל ואני יודע, רק אני לא רוצה שניפול בין הכיסאות.

רק מילה, הרשות היא בתחום סמכותו המלאה של השר. זה לא שהשר גלגל את זה.

אני איש רשות לשעבר, תאמין לי שאני מכיר את זה, רק אני רוצה לדעת את הפרטים, זה הכול.

אני מרב רפאלי מהרשות לבטיחות בדרכים. מה שאני באמת רציתי להתייחס זה לעניין של ההסברה. נעזוב רגע את הנושא של התקציב, כי מה שאני מדברת באמת זה על אופן ההסברה והיעילות של ההסברה במקרים האלה. בשנה שעברה, בעקבות המקרים שהיו הקים יושב ראש מועצת הרשות ועדה של מומחים שתבחן את המקרים שנשארו ילדים ברכב, כדי לראות אם יש איזה שהם מאפיינים משותפים למקרים האלה שניתן לזהות, או מאפיינים אישיותיים של המבוגרים, כדי לייעל את ההסברה לציבור. הוועדה הזאת פעלה, יש נייר עמדה שנמצא על השולחן שלכם שמסכם גם את ההמלצות של הוועדה. בכל מקרה לא נמצאו מאפיינים ייחודיים לאותם מבוגרים.

זה במיקוד רק על שכחת ילדים ברכבים?

אנחנו מדברים על הקמפיין הזה. זה הדיון היום.

היא עושה קמפיין שנוגע לבריכות.

לא, אנחנו לא מערבבים זה בזה, זו מהות הדיון. זה מספיק נושא רחב ורציני כדי לקבל תשובות - - -

אז באמת מה שרצינו זה לקיים הסברה יעילה לציבור, לדעת אם יש מאפיינים מסוימים, אנשים מסוימים שצריך לפנות באופן מיוחד אליהם. כפי שאמרתי, לא נמצאו כאלה. אותם המטפלים בילדים ששוכחים את הילדים, מדובר גם בסבים וסבתות. מרבית באמת זה ההורים.

לקהל הרחב, הורים, משפחות.

בדיוק. ובאמת האסונות האלה נגרמים עקב הסחת דעת ותקלות. דיברו על זה כאן גם כן, אם זה שימוש במכשירי הטלפון, עיסוקים שיש להורים וכו'.

שני דברים שכן נמצאו, יש מקרים שנמצא שאותם הורים שחורגים משגרת היום יום שלהם, שאם זו פתאום אמא שלא רגילה להסיע את הילדים בבוקר, או האב, שוכחים במקרה הזה את הילדים, או כשמדובר בהסעה עם כמה עצירות בדרך. בעצם מה שהרשות עשתה זה ריכזה את המסקנות של הוועדה ויצאה בהמלצות לפרסום.

אז קודם כל הדבר הראשון שאנחנו באים לעודד, גם בפרסום שלנו, שהוא יהיה קודם כל לקראת כל קיץ, הפרסום, כפי שכבר דיברתם על זה, עלה והוא עלה כבר היום וכרגע, עד להודעה חדשה, הוא רץ ברדיו, ובאמת אחד הדברים המרכזיים זה שצריך קודם כל לעודד בקרה בתוך המשפחה, שזה דבר מאוד חשוב, לעודד את האחריות ההורית, כפי שדיברתם קודם, ובעצם לדבר על בקרה בתוך המשפחה, שהאב מתקשר אל האמא ושואל אותה, 'הכול בסדר? ירדו הילדים, הגיעו לגן?' וכו'. אנחנו מדברים על אכיפה של השארת ילדים עד גיל 6 במכונית, דיברו על זה גם כן קודם. לנעול את המכוניות, כי יש מקרים שילדים נכנסים לתוך הרכב וננעלים. היה גם מקרה כזה. כמובן גם המקרים שהורים ביודעין משאירים את הילד בתוך הרכב ולא מודעים לעובדה שגם חום גוף של ילדים עולה פי שלושה ופי חמישה יותר מאשר מבוגר, אז מספיק זמן קצר ברכב כדי לגרום לאסון. אז בעצם כל ההמלצות האלה של הוועדה, הרשות יוצאת איתן לציבור ומקיימת הסברה שתהיה לקראת כל קיץ.

אני רוצה לשאול שאלה. האם יש תכנית, לדעתי אסור שהיא תתמקד רק בקיץ, זו טעות.

על שכחת ילדים אנחנו ממקדים את - - -

גברתי היושבת ראש, אני חושב שאנחנו צריכים לקבל פירוט יותר מסודר, לא יודע אם עכשיו, לתכנית הזאת של הקמפיין הזה בכמה מבטים. קודם כל במבט של הפריסה במשך כל השנה, כי קיץ לבד זה לא נכון יהיה לעשות את זה. אם אנחנו רוצים להכניס את זה להרגלים - - -

אנחנו מקדימים את הקיץ.

בסדר גמור, אבל אני רוצה לראות תכנית שנתית. הקיץ הוא בדרך כלל גם נמצא בתוך השנה. דבר שני, הסברה שגם יודעת לדבר למגזרים שונים, ולא רק החרדים, כמו שאתם מבינים, שאני מתכוון גם לזה, כי מניסיוני אני יודע שהסברה ממוקדת מגזר היא חשובה מאוד, אם זה בשפה הערבית במגזר הערבי, אם זה במגזרים אחרים, גם מבחינת התכנים. את יודעת טוב מאוד שלא כל תוכן שיכול לעבוד ברדיו רגיל יכול לעבוד ברדיו בתחנה חרדית או במדינות אחרות. אני ממליץ לך, גברתי יושבת הראש, מאחר שאני גם סומך על שר התחבורה וגם על הרשות, שיציגו תכנית עם סעיפים תקציביים לעניין הזה כדי לראות - - -

איזה כלי תקשורת זה יהיה, כמה פעמים.

איזה כלי תקשורת, איך זה מדבר לחוגים מסוימים.

מה כלי התקשורת האפקטיבי ביותר בשעות הללו. ניתן לבדוק את זה. הרי אם אתה באוטו בדרך כלל אתה גם שומע רדיו.

אני חייבת להגיד שבאמת הרשות עושה פעילות מגזרית ומפרסמת גם - - -

אבל אפשר לראות תכנית כוללת?

רשמתי לפניי.

אז אני מבקש בסיכום, גברתי, שתבקשי גם את זה.

כן, אנחנו נציף את זה, בהחלט.

עכשיו רשות הדיבור.

עכשיו אתה מבקש את רשות הדיבור?

עד עכשיו לא דיברתי בכלל. על נושא פרסום דיברתי, אז אני כבר לא אדבר. כמובן שנושא של חקיקה ואכיפה עם שיניים שצריך לתת את הדעת עליהן ולדעתי לצאת לחקיקה ולא צריך לפחד מלהיות טיפה אגרסיביים בעניין הזה, כי זו הדרך שאנחנו מבינים הכי טוב כנראה ואין שום בעיה.

הנושא של שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות הוא קריטי. הפקחים מסתובבים כל יום, דוחות של כחול לבן - - -

הם נותנים דוחות, שיציצו לאוטו.

זה שיציצו לאוטו ויסתכלו באוטו, ושתהיה להם גם סמכות כזו או אחרת להזמין משטרה, או אפילו סמכות שלהם לפריצה של רכב. אני הייתי נותן סמכות לפקחים ושיקול דעת לפתיחה של רכב, פריצה של רכב, או משהו כזה, כשילד בפנים.

אני חושבת שיש להם סמכות לעשות את זה.

גם לאזרח רגיל יש סמכות.

פקח שמשתכר שכר מינימום ומצא דבר כזה הוא מחפש עכשיו את השוטר שיבוא, וההוא יבוא וייקח רבע שעה ועשרים דקות, כי אין לו עורך דין שייצג אותו אחר כך כשהוא שבר שמשה לאיזה אוילגרך. לכן כשיש לו סמכות יש לו סמכות.

קיבלנו.

יש יוזמות כאלה שכבר התחילו, יש אפילו בבני ברק יהודי שהנכד שלו נשכח ברכב של הסעות והוא פתח עמותה בעניין הזה. זאת אומרת המודעות מחלחלת למגזרים שונים וצריך לעודד אותם בצורה כזו או אחרת.

עכשיו צריך להבין דבר אחד, אנחנו לא מדברים רק על גנים, מדברים פה על מעונות, אפילו המשפחתונים. גם במשפחתון שיש חמישה או שישה ילדים חייבים להיות דברים מאוד ברורים לגבי נושא הנוכחות לכך שמנהלת המשפחתון המקומי, שבדרך כלל היא גם בעלת הבית ולפעמים זה קצת מתערבב, כי אם הבית שלה, היא חייבת להיות מודעת לכך שהיא מרימה טלפון לשאול מה קורה עם הילד שלא הגיע.

וזה הרבה יותר קל לה לקלוט שהילד לא הגיע, אם מתוך חמישה ילדים אחד חסר זה לא עבודה כזאת קשה.

זה נכון. לגבי מעונות וגנים של הגיל הרך, אני הייתי מציע לחייב בחוק איזה שהוא אמצעי ויזואלי של נוכחות. דובר על זה?

כן. יתרה מכך, אנחנו גם נכניס את כל העניין של להתלות את הרישיון בהוראה של - - -

שיש מצב שמפקח או מפקחת באים ומסתכלים על זה וגם עוזרת הגננת וגם הסייעת ואחרים, שנוכחות תהיה במקום בולט. לא יודע, באמצעי אלקטרוני או לא באמצעי אלקטרוני. היום אלה לא דברים כל כך - - -

לא דיברנו על מיקום, אבל דיברנו על - - -

מיקום בולט בגן ואני אסביר לך גם למה. לא רק בגלל האכיפה, בגלל שאם הגננת באותו יום באמת עסוקה, אבל יש לה את הסייעת ויש לה את הסייעת הנוספת או אפילו הורה שמגיע ורואה ששלושה נורות אדומות דולקות ושואל את השאלה הזאת, כדי להנגיש את זה עד כמה שאפשר.

אפילו בכנסת עשו לוח נוכחות.

נכון. ועוד אף אחד לא שכח אותנו באוטו.

אומרת היועצת המשפטית, אבל אין סנקציות. דרך אגב, יש סנקציות, אנחנו לא הגענו מספר פעמים מעלים אותנו לוועדת האתיקה ויש קנסות.

אני עוד לא הגעתי לזה.

גם אעני לא הגעתי. נקווה שלא נגיע. אבל יש כאלה שזה מרתיע ויש כאלה שלא. אהוד ברק עלה כמה פעמים לוועדת האתיקה וקנסו אותו. לא נראה לי שזה הזיז לו יותר מדי.

אני מציע גם לא לפחד לתת יותר מדי רעיונות ולהיכנס לזה באמת בצורה, כמו שאמר ידידי מרגי מקודם, לפעמים יש דבר שצריך לעשות זה לטובת המשקל, אתה לוקח את זה קצת קיצוני בסוף זה יתאזן לאמצע ואנחנו נדע שהצלנו נפשות. אני מודה לך על היוזמה הזאת, אבל אני מבקש את האסרטיביות שלך גם במעקב אחרי ביצוע הדברים, כי הכול זה מחקרים וזה יפה וזה נהדר אפילו, אבל בסופו של דבר שם המשחק זה הביצוע ולאגף את זה מכמה כיוונים ואז בעזרת ה', לדעתי, זה גם יצליח.

תודה.

לפני המצגת, רצית לדבר.

אני מהמרכז לטכנולוגיות חכמות בתחבורה, אני ריכזתי את תשתית המידע המחקרית והטכנולוגיות שהשתמש בה מכון התקנים, עשיתי את העבודה הזאת בשיתוף עם בטרם ואני גם מודע לנושא שחלק מהליך התקינה, אף שהיה מזורז פה ונעשה בצורה מאוד רצינית, ההכלה שלו גם תיקח זמן. זכור לי שלפני שנה, אנחנו התחלנו את זה במרץ לפני שנתיים, הייתה הבטחה שחלק מהדברים הפשוטים יעברו דרך טיפת חלב, אם את זוכרת, סגנית השר דיברה על זה, יש לפחות שני פטנטים מאוד נחמדים שהעלות שלהם היא ממש שולית והיה אפשר או כדאי להשתמש בהם, עד שהמוצרים שיעברו את התקינה ייכנסו לרכבים, כי הקיץ ממש בפתח.

אני רק רוצה להוסיף לדבר שבו פתחת, לפני שנה וחצי אנחנו אפיינו מערכת, זה היה בעקבות עבודה שעשיתי גם עם אחד היצרנים של המערכות וגם עם רכז התחבורה של מועצה אזורית לב השרון, לאפיין מערכת שיודעת האם הילד עלה בכלל לרכב ההסעה, כי התברר לנו, מצילומים של רכבי ההסעה שהיו ילדים שלא עלו בכלל לרכב ההסעה. אנחנו אפיינו מערכת שקוראת את הילד ברכב ההסעה, את הירידה שלו, ויש קריאה בפתח המוסד החינוכי וישר יודעים האם הוא עלה, ירד, נכנס ובהתאם לזה מתקבלות ההתראות, גם אצל ההורים וגם בתוך המערכת. יתרה מכך, אם בדרך חזרה הילד החליט לנסוע לחבר ועלה לרכב הסעה שהוא לא ייעודי לרכב שלו, ההורה מקבל על כך התראה. המערכת מאופיינת ואפשר להגיש אותה לבדיקה.

אוקיי, שמעתם, המדען הראשי?

בהחלט.

לקחת לתשומת לבך.

אני תיכף אגיע אלייך, אלא אם כן את אומרת שיש לך שני משפטים.

אני יועצת משפטית באמונה, אנחנו אחד הגורמים המפעילים את מעונות היום. אני רוצה להגיד רק לגבי הנושא של האמצעים הטכנולוגיים, שאנחנו כמובן נקבל בברכה. אני רואה שיש שלל של אמצעים טכנולוגיים ואנחנו בוחנים את הדבר הזה, אנחנו עשינו ישיבה מאוד רצינית על העניין הזה כי אנחנו חושבים שזה ממש יעד לאומי. אני רוצה רק להעיר שיש גם צורך, בתוך הבחינה של שלל האמצעים הטכנולוגיים צריך לשים לב לעובדה שיש הורים שיש להם טלפונים מה שנקרא טלפונים כשרים, אני לא יודעת איך להגיד את זה אבל אין להם את מערכת האס.אמ.אסים. הדברים האלה לא קיימים אצל ציבור לא קטן של - - -

כן? יעקב אשר, אנחנו נשתמש עכשיו בידע שלך של המגזר. בטלפון כשר אין אס.אמ.אסים? אין אפשרות לקבל אס.אמ.אס.

צלצול אפשר לקבל?

לכן אני אומרת, בתוך מכלול ההיבטים הטכנולוגיים להתייחס לעובדה הזו שיש ציבור לא קטן של הורים שהנושא של האס.אמ.אסים הוא לא זמין.

ברגע שיתייחסו לזה מגזרית יגיעו גם לזה, רק לפעמים אוהבים לתת פרסום כזה, את יודעת - - -

אני מדברת לגבי הנושא של אמצעים טכנולוגיים, כאשר הם ייבחנו.

לקחנו לתשומת לבנו.

אני מנהלת רשת הגיל הרך בנעמ"ת. אפרופו, אם אנחנו כבר מדברים על הפעלת מעונות היום בארגונים, אז אני מדברת בשם הארגונים וגם כנעמ"ת. אנחנו מאוד מברכים, אל"ף מברכים על היוזמה, מברכים על זה שכולם פה שותפים בניסיון למצוא את הדרך הטובה ביותר לשמור על בטיחותו של הילד ואנחנו גם נשמח לשתף פעולה בכל מה שנדרש וצריך ואני חושבת שפה נאמר שנעמ"ת, אנחנו יצאנו באיזה שהוא קמפיין של מדבקות, סטיקרים, שחילקנו וזה עד הד ציבורי, ולא רק ההד, כמו שההורים פתאום ככה חשבו שנייה ואמרו 'וואי, מעולה' והדביקו על הרכבים.

נהדר, ואתם עשיתם את זה ביוזמה שלכם בתוך הגנים?

יוזהמ שלנו, לאור ה - - -

אז אנחנו ממליצים לכם לחזור על זה שוב ולחלק - - -

ברור, אנחנו נשמח לעשות את זה וגם שוב לרענן.

כמו שאנחנו מקבלים את הדפים, יש לי עדיין בגיל הרך - - -

ברישום.

עזבי ברישום, כשאנחנו יוצאים, אם זה חג, אם זה ט"ו בשבט, או אם זה בכלל מערך שבועי, מה עושים עם הילדים, מדי שבוע אנחנו מקבלים איזה שהוא דף ככה מהנהלת הגן, על החובות ועל הזכויות שלנו, על מה שהולך להיות - - -

בעיקר על הכסף.

תוסיפו שם למטה את הנושא הזה ותחלקו את הסטיקרים האלה ביחד עם הדפים האלה. זה יהיה נהדר.

אוקיי, אנחנו נשמח.

אני חייבת להוסיף עוד משהו קטן לגבי הסברה. אצלנו בכל אסיפות ההורים, באופן חינוכי, כדבר שהוא שיטתי, מעלים את הנושא הזה בכל אחת מאסיפות ההורים, מזכירים שוב ושוב ושוב את הנושא הזה, כי אנחנו רואים בזה דבר חשוב.

קודם כל זה שאתם משתפים פעולה ואתם בעד הצעת החוק, אני מברכת אתכם על כך. אני חושבת שאותנו כהורים זה מרגיע, כי אנחנו יודעים שבאמת מה שחשוב לכם זה העניין של הילדים ואם טיפה לסמן בלוח פה או שם, גם אם זה התעסקות קטנה, זה שווה את מה שאנחנו רוצים לקדם פה.

כל המאמץ. אני רק רוצה להוסיף, לתת את הדעת, בכל זאת צריכים טיפה לתת את הדעת על מספר דברים שלפחות מאפיינים את מעונות היום שזה הגיל הרך. אנחנו בודקים נוכחות של הילדים, כל הארגונים, זה מהחובה, זה תחת גם הנחיות וגם מובן מאליו שיש לבדוק נוכחות ילדים, רק לשים לב, המסגרות שלנו זה וולונטרי, זה לא חובה, להבדיל מהגנים ולהבדיל מבתי הספר, דהיינו אין שעת הגעה שאומרת שעד השעה הזו יש להגיע למסגרת. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאנחנו נותנים שירות להורים עובדים ברובם, אז מן הסתם הם מגיעים מוקדם, אבל זה לא בהכרח. אז יש לתת על זה את הדעת. זה דבר אחד.

בסדר, נגיד עד השעה תשע, אז הילד אמור להגיע יותר מאוחר, לא נורא, אתה נתת את הטלפון, את ההתראה, את האס.אמ.אס, 'הילד עוד לא הגיע'.

צריך לקחת בחשבון, זה לא מדויק, כי מה שנאמר כאן על כמה ילדים נעדרים, הנוכחות של הילדים, דווקא בגילאים הקטנים ההיעדרויות הן רבות ושלא נדבר - - -

אבל בדרך כלל זה בא בגלים. אם יש וירוס בגן, אז יש יותר, ואז אתם גם יודעים, אתם גם יודעים מתי הילד כי ההורה מנג'ס לכם. הרבה פעמים הוא גם רוצה להביא אותו חולה לגן. תאמיני לי, אתם יודעים מתי הילד חולה.

כן ולא, אבל נכון, החובה שלנו בהחלט לדעת. אני כן רוצה גם לומר שאנחנו כן מברכים על העניין הזה של יוזמה טכנולוגית, שבהחלט תסייע גם לנו, כי יש לקחת בחשבון שברגע שאנחנו מכניסים את האמצעי הטכנולוגי הוא בעצם מאפשר, במקרה שלנו זה מטפלות מחנכות בכדי לבדוק אם הילד הגיע/לא הגיע, כי זו עבודה מבחינתנו של כל מטפלת בקבוצה, וזה שלא תיאלץ לעזוב או להשאיר את הילדים, גם על זה צריך לתת את הדעת. לכן הטכנולוגיה הזאת תסייע ותמנע ותגשר על הבעיה הזאת.

מה שאנחנו רוצים, אני רוצה ליצור, כמו שאת נכנסת למרכול, כמו שאת נכנסת לחנות, יש לך מוצרי מדף, תבחרי, יש לך מרק עוף של אוסם, יש לך של קנור, יש לך של זה, אני לא רוצה לעשות פרסומת, תבחרי מה נכון.

עשית.

עשיתי פרסומת, לא בכוונה, אבל בשורה התחתונה אלה הטכנולוגיות שעברו אישור מסוים, אלה הטכנולוגיות המומלצות, מה אתם תבחרו מתוך אותה רשימת קניות, לי זה פחות רלוונטי. אני לא באה לקדם, לא את החברה הזו ולא את החברה ההיא ולא אפליקציה זו ולא אפליקציה אחרת. ברגע שהטכנולוגיה עוברת את סף המינימום זה כבר נתון לשיקול דעת, או של הגננת או של המנהלת, זה לא רלוונטי בעיניי, כל עוד התקיים הרעיון שלשמו התכנסנו פה היום.

כן, אז זה צריך להיות חלק בלתי נפרד, זה מה שאני מנסה לומר.

זה יהיה חלק בלתי נפרד.

ועוד משהו שאני חייבת לומר, אם כבר נאמר, בעניין של חקיקה, זה מבורך, רק יש לשים לב לעניין של הנושא של הטלת האחריות ולמה אני מתכוונת? אין ספק שבראש ובראשונה זו אחריות ההורים, אין על זה פה ויכוח, יש לנו גם כמובן את האחריות שלנו, מהרגע שהילד נכנס אלינו למעון. אנחנו נהיה שותפים לאחריות, כי זה הדבר הכי חשוב, אבל אנחנו כן בעד לחשוב אולי אחרת, הפוך, מה זה אומר? בחקיקה צריך לחשוב שהחובה תהיה מוטלת על ההורה להודיע, זאת אומרת - - -

היא מוטלת על ההורה להודיע.

החובה מוטלת עלינו.

אבל זה לא פוטר אתכם מלבדוק את מצבת הילדים.

לא, לא פטור, אבל יש לשים לב ל - - -

בסדר, מקובל. אנחנו לרגע לא מסירים את האחריות מההורים, נהפוך הוא, אני גם חושבת אולי, איך אמרו? זה מתקיים בארצות הברית, זה מתקיים בצרפת, זה מקיים ברוסיה, זה מתקיים במדינות נוספות בעולם, וההורים כבר נכנסו לאיזה שהיא תרבות שאם הילד לא מגיע הם מודיעים, הם לא מחכים, הם לא מתמהמהים, גם לא נעים להם מהמוסד, ואם אנחנו נכריח אותם בפעם הבאה להגיע עם הילד לפגישה עם היועצת, עם המורה, לא מעניין אותי איזה כוח עזר בתוך המערכת החינוכית, אחרת הילד לא יתקבל לתוך המערכת, תאמיני לי, הם לבד, עוד לפני כן כבר יתחילו להיכנס להלך מחשבה מסוים, שברגע שהם רק חושבים לקחת יום חופש הם יודיעו על זה כבר יום קודם, אז זה יהיה שווה.

אני רוצה עכשיו לפנות למשרד החינוך. יש פה כמה נציגים של משרד החינוך. אתם תיכף יוצאים במכרזים לרכבי הסעות. הבנו שהטכנולוגיה של רכבי ההסעות כבר בפנים, לא, מכון התקנים אישר.

אז אני רוצה לעדכן. אני אתחיל ממה שעשינו בשנה שעברה - - -

נכון וממש בירכנו על כך.

ברגע האחרון הצלחנו להכניס את הנושא של האיסור להדביק מדבקות כהות או וילונות כהים על החלונות של הרכבים, קבענו קנס של 5,000 שקל לחברה שנהג שלה לא מבצע סריקה בסיום כל נסיעה. אני מדבר לא שחלילה קרה משהו, פשוט הוא הגיע לבית הספר, הוריד את כל הילדים ולא קם ממקומו ועשה סיבוב.

כן, אבל זה אנחנו לא יכולים להבטיח. רק כשקורה אסון אנחנו יכולים לדעת שהוא לא ביצע את זה.

לא, אני מדבר על מצב לא שקרה אסון.

כן, אבל איך אתה יכול להבטיח שהוא עשה את הסריקה?

בביקורות.

כמה ביקורות כאלה עשיתם?

אנחנו מוגבלים באפשרות שלנו לבצע ביקורת.

בהחלט, לכן הטכנולוגיה גם תחסוך מכם כוח אדם.

אני אגיע תיכף לטכנולוגיה. דבר נוסף, הכנסנו עדיפות 10% במכרזים לחברה שיש לה איזה שהיא טכנולוגיה. אנחנו לא יכולים לחייב, אפילו שיש תקן. כל עוד משרד התחבורה לא מחייב את זה בתקנת תעבורה, אנחנו לא יכולים לחייב את החברות להשתמש בזה.

מה אתה אומר?

אני לא מסכים איתך.

אני אסביר לך למה.

רק שנייה, אני רק רוצה - - -

רגע, תשמע אותי עד הסוף. החברות טוענות 'אנחנו לא יכולות להתקין את הדברים האלה', היום כל המכוניות ממוחשבות, כל התקן שאתה מתקין ש - - -

אבל הוא אמר שזה נפתר מבחינת משרד התחבורה בעניין של רכבי הסעות.

אני רוצה לתת לך דוגמה לתקדים. אנחנו בזמנו יצרנו תקן מקורי 5905, עוד ניטור נהיגה, אתם הכנסתם את זה למכרזים שלכם וזה לא מופיע.

גם בעדיפות, לא בחובה.

אוקיי, תכניס את זה בעדיפות, אין לי בעיה, מדובר בתקן 6400 חלק 1 - - -

לא, אני רוצה שזה יהיה בחובה.

בסדר, במסגרת הזו אפילו אם זה יהיה בעדיפות, תקן 6400 חלק 1 - - -

זה הקופסה הירוקה?

לא, זה התקן החדש. תקן 6400, חלק 1, תכניס אותו בעדיפות, כמו שעשית עם קופסה ירוקה, עם 5905. חבל לי על הזמן, הקיץ הזה, עד שתהיה תקנה, כל הסיפור הזה ייקח זמן, אני מכיר את זה. זה עובר את הלשכה המשפטית שלנו, הולך למשרד המשפטים, חוזר, עובר לוועדה.

אנחנו נעשה דבר כזה. קודם כל אני שמחה על ההידברות פה, כי יש פה, אני חושבת, משהו שאנחנו כבר מתחילים לפרום את הבעיה. דבר אחד, יש לנו גם יועצת משפטית קבועה לוועדה, שאני באמת מברכת אותה, רציתי לעשות את זה בסוף הדיון, אבל ורד היא כוח עזר מאוד מבורך, היא המון שנים במחלקה המשפטית, היא הייתה גם נציגת דורות הבאים ויש לה ממש מחויבות ורצון ואנרגיות, היא גם תקשר ביניכם כדי לבדוק איך אנחנו פותרים את הבעיה הזו לקראת ה - - - איך אמרת? אני לא רוצה לפספס את הקיץ.

אנחנו בשבוע הבא מפרסמים את זה.

אז כבר היום אם צריך אתה תיתן את המספרים של התקן, איך הם מכניסים את זה, כדי שזה יהיה כבר במכרזים הקרובים. אנחנו לא רוצים לפספס זמן, אנחנו רוצים להבטיח שהסעות לפחות תצמצמנה את הסיכוי לאסון חלילה וחס.

כל חברה שיושבת כבר על מערכת ניהול צי הרכב, עם הקופסה הירוקה שקיימת, העלות היא שולית בהכנסה של הדבר הזה. זה היה אחת המטרות של התקן בצורה הזו, לכן אין פה בכלל בעיה כספית.

אני לא דיברתי על בעיה כספית.

הוא דיבר על בעיה משפטית, אם הוא יכול להכניס - - -

אני יודע, אבל רוב החברות אומרות 'זה יקר לנו', ו'אתם כל פעם מוסיפים לנו' והתקורה עולה וה - - -

אנחנו יכולים להכניס את זה רק כעדיפות, בשלב הזה.

זה מצוין.

בשלב הזה לעדיפות, מפני שאין לנו אופציה אחרת כי עדיין המחלקה המשפטית לא אישרה, אבל אנחנו כבר נקבע שלפעם הבאה זה יהיה בחובה, בתקנת תעבורה.

תקנת תעבורה, זה לא צריך להיות במכרז, זה אוטומטי.

אוקיי, נהדר, אז אנחנו בתקופת הביניים נסתפק - - - אבל במשהו שיהווה תמריץ אמיתי. זאת אומרת שאנחנו נותנים עדיפות אבל עדיפות שהיא משמעותית, ואם במיוחד העלות של אותו בעל הסעות היא שולית אז בטח שמבחינתו זה לא יהיה שיקול, זה רק יתמרץ.

אז מה הולך להיות במכרז הקרוב? גם הנושאים שכבר סגרנו בפעם הקודמת לגבי בטיחות, לגבי הווילונות, לגבי העניין של לסרוק? אנחנו לא רוצים להסתמך רק על טכנולוגיה, תשאירו את העניין של הסריקה של הנהג. העניין של העדיפות לטכנולוגיות, שכחתי משהו? אנחנו מברכים אתכם ואנחנו שמחים שזה כבר ייכנס למכרז הקרוב. משרד התחבורה יצטרך כבר לפעם הבאה להפוך את זה לתקנה.

גברתי היושבת ראש, אני רק רוצה לציין, את בטח מכירה את התהליך, זה תהליך שלא תלוי רק בנו, זה עובר דרך משרד המשפטים, אלה תהליכים שלצערי הם איטיים.

אז אנחנו נלחץ מהוועדה. ננסה לעשות את התיאום בין המשרדים.

אני רוצה עכשיו להזמין את הילדים. תראו, זה נושא שנוגע לא רק להורים ולא רק לפריקים לטכנולוגיה, גם הילדים שלנו יצרו איזה שהוא מודל, שקודם כל הוועדה הזו היא הועדה לזכויות הילד ותמיד יש מקום מיוחד לילדים ואנחנו רוצים לתת פה את הבמה דווקא לממציאים הצעירים. מי הדובר שלכם? עומר, תציג את עצמך ומאיפה אתה.

אני נציג מטעם פרויקט בייבי סייל שהוא בעצם פרויקט של בית הספר שלנו, בית ספר אורט.

יש לך פה חברים, נציג גם אותם.

בוא תספר לנו מה עשיתם, איך הגעתם לזה, מה היה הרעיון.

אוקיי, אז באמת בעקבות כל המקרים האלה של שכחת ילדים ברכבים רצינו למצוא איזה פתרון טכנולוגי מעשי כדי למנוע את זה. יש לנו פרויקט יזמות בבית הספר והחלטנו לקדם את זה. אז בעצם בנינו מעין מערכת אזעקה לרכב ש - - -

רגע, בני כמה אתם?

בני 14, בכיתה ח'.

יפה.

היא בעצם מתריעה לנהג. כאשר יש תינוק ברכב היא מתריעה לו כשהוא קם מהרכב שיש תינוק. אם הנהג יושב והתינוק פה זה לא מצפצף, כשהנהג רוצה לקום מהרכב אז הוא קם ו - - -

מה הרעיון? שברגע שהנהג קם מהמושב שלו - - -

כן, אז יש את הנהג ויש את התינוק. כששניהם יושבים אין צפצוף, כשהנהג קם אז יש צפצוף. כשהוא מרים את התינוק הצפצוף מסתיים.

איזה יופי, ואיך זה עובד?

זה בעצם מעגל חשמלי נורא פשוט. כעיקרון אנחנו עכשיו עובדים על עוד משהו שהוא יותר מתקדם, שהוא יקבל גם פקודות מחשב, וזה לא מבוסס על טלפונים, כך שאין את הבעיה הזאת - - -

אין בעיה של טלפון כשר.

מקודם ישראל לייכטר, שהוא גם פנה אלינו ועבדנו איתו. הייתה עלינו כתבה בעיתון מקומי והוא פנה אלינו בעקבות הכתבה וגם איתו עבדנו על זה.

והוא עזר במיזם?

כן. אז יש לנו גם מצגת.

בואו תראו לנו את המצגת.

זה של המערכת החדשה, היא לא פה. בעיקרון גלעד הוא בעיקר זה שפיתח את ה - - -

הם מתרגשים.

זה בסדר גמור וזה טבעי.

אתם בבית פה, זו הוועדה של הילדים.

יש לי ילדה בגילכם, כמעט.

הרכבת המוצר. המוצר מבוסס על מיקרו בקר שזה בערך - - - בגודל של הזרת שלכם. על המיקרו בקר העלינו קוד, אותו בנינו מבעוד מועד, הקוד רץ על המיקרו בקר, הוא מבצע את הפעולות הנדרשות. כאשר הנהג או הנהגת עוזבים את הרכב המערכת מזהה את זה ומתריעה על כך.

ואין פה התערבות בטכנולוגיה החשמלית של האוטו?

לא, זה רק צריכת זרם חשמלי.

תקשיבו, אני ממליצה לכם גם ללכת לפרויקט של המיזם. גם נרוויח פה פרסום חינם לתודעה.

אז בעצם כל הרעיון הוא שיהיה תו תקן למוצרים האלה כדי שנוכל לשווק את זה ולהוציא את זה ושבאמת אנשים יקנו את זה ולא ישכחו את הילדים באוטו.

קודם כל אני רוצה מה זה לברך אתכם. ובאמת, מגיע מחיאות כפיים. גם את האכסניה שלכם, בית הספר, התכנית, שיתוף הפעולה פה, אני חושבת שזה כר פורה לרעיונות מבריקים ואני שמחה שאת השכל שלכם ואת הרעיונות האלה ניתבתם לנושא הזה של הצלת חיים.

אני רק אוסיף, מוביל את הפרויקט מורה ליזמות שלא יכול היה להצטרף. הילדים ביוזמתם פנו גם לעמותת אור ירוק, עמותת אור ירוק תעלה סרטון בקיץ על המוצר שהם יפתחו וכרגע הסב ישראל, שנכדו חנוך נשכח ברכב לפני שנה וקיפח את חייו, הקים עמותה והרעיון שלו הוא לשווק את המוצר שלו, אבל מכיוון שמדובר בילדים ומדובר פה ברישום פטנט וזכויות, כרגע התהליך נעצר כי המטרות שלנו הן לא למטרות רווח ואנחנו לא יודעים עוד לאן זה יתפתח. אנחנו באמת מחכים שמישהו יסיר את הכפפה, ישראל רוצה, הוא מעוניין לקחת את הזכויות של המוצר.

יש לי רעיון לקחת את זה הלאה. לעשות תחרות, כמו שיש תחרות במערכת החינוך של הרובוטיקה, תחת כותרת מסוימת של מניעת שכחת ילדים ברכב ושילדים כמו הילדים שהציגו פה ולפנינו, לא קוראים להם ילדים, הנערים הצעירים הללו, ואז דרך אגב גם המשפחה שעסוקה ביחד עם הילדים לבנות את הפרויקט וזה, זה גם איזה שהוא אופן להטמיע את העניין של שכחת ילדים. שמערכת החינוך ייקחו את זה כפרויקט כאשר הכותרת השנה תהיה תחת הנושא הזה. זה גם יאתגר את הילדים, זה גם ייתן לבתי הספר את האופציה ללמד אותם את הטכנולוגיה ולפתוח בפניהם את היזמות הזו. אני מברכת אתכם, אני חושבת שזה יכול להיות פרויקט נהדר ואם זה יהפוך להיות בפריסה ארצית אני אבקש ממערכת החינוך להציע את זה. אנחנו נגרום גם לתודעה ככה להתרחב. תודה רבה לכם.

אני רק אוסיף עוד דבר, מכיוון שמדובר במוצר מאוד זול, בסביבות ה-30 שקלים, אחת המחשבות שהיו, עם ישראל שהקים את העמותה 'חנוך לחיים', זה לעשות סדנאות בבתי ספר להורים עם ילדים אחר הצהריים, בונים ביחד את המוצר ואחר כך מתקינים אותו, כלומר להוציא קליפ הרכבה, מרכיבים ומתקינים אותו ברכב וזה החלום של אותו סבא ישראל, לעשות את זה בבתי ספר או ב - - -

ומה שצריך מבחינתנו, מבחינת הוועדה, אנחנו לרשותכם, מה גם שהעלויות פה הן מינוריות, ואולי בשיתוף פעולה כזו או אחר אפשר יהיה לספק את זה ב - - - אתם יודעים מה? נחשוב על משהו.

אחת החברות שהזכרת בסופר יכולה לקחת את זה על עצמה ולחלק את זה חינם.

העלות היא 30 שקל, כשהם עדיין לא בדקו שככל שאתה מייצר יותר זה מ - - -

במסה של ייצור זה יירד ל-10 שקלים.

בדיוק.

במקום לחלק לנו שטויות בתור מתנות שיחלקו את זה.

במקום לחלק לנו את הדוגמיות של תחליף חלב. תאמינו לי, הורים יאהבו את זה יותר ויהיה להם גם איזה שהוא - - - טוב, אנחנו רוצים עכשיו למשוך פה את החברות הכלכליות להצטרף למיזם. תודה רבה.

גברתי, אם אפשר לנצל את זה שהתלמידים פה ולקרוא גם לכם וגם לתלמידים האחרים, בדרך חזרה מבית הספר או אל בית ספר, תציצו בחלונות של המכוניות, הרבה מאוד תינוקות ניצלו בזכות זה שעבר מישהו, קרא למשטרה או קרא לאדם מבוגר, לפקח, כמו שהזכירו פה. אפשר להציל ילדים אפילו בהצצה לרכב. אל תפתחו את החלון, תציצו.

עוד נקודה זה שכל השנה ילדים נשכחים ברכב, זה לא רק בקיץ. זה אחד הדברים שדיברנו עם התלמידים על זה, אנחנו רק מודעים לזה יותר בקיץ כי זה נגמר במוות. זו גם נקודה מאוד חשובה, שזה לא מכשיר רק לקיץ.

נכון.

זה לא רק החום, בחלק מהמקרים נגנבו מכוניות עם התינוקות.

כן, אבל הכותרות הן בקיץ כי זה נגמר במוות.

כן, גם אתה רצית להציג טכנולוגיה, מי אדוני?

אני יזם פרטי. בקיץ שעבר אחרי האסון שהיה במטה בנימין אני פיתחתי איזה שהוא מוצר שהוא נורא פשוט, העלות שלו בסך הכול היא 5 שקלים בערך, זה הכול. הרבה פה מדברים על קמפיינים, אני רשמתי את המוצר הזה כפטנט, הוא נכנס כבר לעניין הזה, יש לו התעניינות מאוד גדולה, כל מי שנתקל במוצר הזה מאוד אוהב אותו, הזכיר אותו המדען הראשי, המוצר הזה זה בעצם השלט הזה שהוא בדרך כלל צריך הסבר נורא קטן ואז הוא יובן. סתם ככה, כשמסתכלים על זה אומרים תשמע, זה בסך הכול סימנייה, מה כבר יש פה? אבל הרעיון הוא נורא פשוט, נגיד שזה כיסא התינוק, הדבר הזה נמצא באופן קבוע בכיסא התינוק. נגיד עכשיו זה לא יעמוד, כי זה כוס, אבל נגיד שזה קבוע בכיסא התינוק, כשאני בתור הורה מגיע לרכב ורוצה לנסוע לאיזה שהוא מקום אני מניח את התינוק בכיסא התינוק ומיד מעביר את הדבר הזה למפתחות הרכב.

רק שתזכור לעשות את זה.

זה לא תזכור, זה נמצא על כיסא התינוק באופן קבוע, זה כל הרעיון של המוצר הזה. זה נמצא בכיסא התינוק באופן קבוע כל השנה.

הוא אפילו לא צריך לעבור את מכון התקנים.

יפה. כמו שהסברתי, כשאני מניח את התינוק אני מיד מעביר את זה למחזיק המפתחות, מסיים את הנסיעה, הדבר הזה לא כל כך נכנס לכיס, הוא לא נכנס בארנק וזה נותן איזה שהיא תזכורת, תזכורת גדולה מאוד שהתינוק ברכב. מה פלוס במוצר הזה? שמענו פה הרבה על טכנולוגיות מתפתחות, על חיישנים, אני לא הייתי מפקיד את הילד שלי בידי איזה מנורה או איזה חיישן. עם כל הכבוד לחיישנים, עם כל הכבוד למצברים, וכל הכבוד למחשבים, כולנו מכירים את הסיסמאות האלה שיש על המחשב, הפעל את המחשב מחדש, התוכנה לא הותקנה כראוי וכו'. כולם מכירים את זה. אעם כל הכבוד לטכנולוגיה, אי אפשר להפקיד את התינוק רק בידיים של הטכנולוגיה. הדבר הזה, כמו שהוא נראה פשוט, הוא משאיר את האחריות בידי ההורה.

תמיד האחריות בידי ההורים.

יפה. הולכים לעשות קמפיין, תארו לכם שעושים קמפיין לחגורת בטיחות בלי חגורת הבטיחות, הקמפיין הזה היה מצליח? הוא לא היה מצליח, הוא היה נכשל מראש. הדבר הזה זה חגורת הבטיחות החדשה - - -

זה יהיה חלק מני רבים, מהצעות.

תני לי לסיים וסיימתי. אני אומר, הולכים עכשיו לתת תזכורות, מי ששם לב ומי שמבין את העניין הזה, הדבר הזה יושב בדיוק באמצע. יש מצד אחד רעיונות גדולים מאוד לטכנולוגיה, מצד שני הזכירה פה חברתנו מדבקה, עם כל הכבוד מדבקה, את השם אותה, אחרי שבוע אתה לא רואה אותה. עם הדבר הזה זה תרגול יומיומי, זה יהיה קבוע בכיסא התינוק. אני מגיע, אני לוקח את הבייבי און קי הזה, כמו שהוא נקרא, שם מיד עם המפתחות. אם אני עושה את זה במשך שבוע, תאמיני לי שאני לא אשכח את התינוק לעולם.

תודה. הילדים פה מאוד מאוד רוצים להגיב, אז בואו, תתיישבו ליד השולחן.

אני רואה שאת רוצה לעמת אותם איתי.

לא, אני ממש לא רוצה לעמת, אבל הם בטח רוצים להגן על המוצר שלהם.

אם המדען הראשי נתנו לזה קומפלימנט זה מספיק בשבילי, בסדר.

אנחנו מברכים על כל הצעה.

גם וגם וגם וגם.

הקמפיין שהולך להיות, העלות שלו תהיה כמה מיליונים. זה בסך הכול עולה 5 שקלים. נגיד שאת מכסה את כל המדינה - - -

אנחנו לא משווקים מוצר מסוים.

את לא משווקת, אני אומר - - -

הקמפיין אמור להעלות את המודעות, יבחר ההורה את הדרך.

אני אומר, את תפמפמי להם ברדיו מאה פעם, הם כבר שמעו מיליון פרסומות, תאמיני לי, אנשים לא מתלהבים מפרסומות. ביחד עם זה פרסום זה יעבוד.

תודה רבה.

הצבעתם בהתלהבות, אז בואו תשתפו אותנו.

לדעתי זה קצת מסובך, בלי לפגוע כמובן, שאתה צריך להעביר כל פעם מהכיסא של זה למפתח וראיתי כבר את המוצר הזה, שבסוף הנסיעה אתה צריך גם להחזיר את זה למושב ולדעתי זה יהיה יותר מדי מסובך.

הם כבר יודעים להגן יפה מאוד על היצירה שלהם.

אני רק רוצה להראות לו, אם אפשר, משהו קטן. אם צריך להחזיר את זה למושב זה אומר שאתה הולך לקחת את התינוק.

כן, הבנו לגמרי.

מישהו ששוכח את התינוק שלו, כנראה יש לו משהו בראש שיפריע לו ולא בטוח שהוא יזכור, אפילו עם דבר כזה בצרור המפתחות שלו, להחזיר את הילד.

המוצר שלכם מצוין, זה לא אמור להתחרות בכם.

טוב, חבר'ה, יש לנו פה דור נהדר. רעיונות מעולים, הם גם יודעים - - -

אני רק רוצה להרגיע אותם, שהמוצר שלהם מצוין וזה לא אמור להתחרות.

בהחלט. זה בנוסף. אני מודה לכם מאוד, גם על הדיון הפורה, גם על הרעיונות. תמשיכו ככה, אתם תביאו לנו סוף, תהפכו אותנו למעצמה בכל מה שנוגע ל - - - לא רק להיי טק, אבל יזמות צעירה, בהחלט אנחנו מעודדים.

מישהו פה רצה לדבר ולא קיבל את זכות הדיבור?

אני רוצה לברך על הדיון ולומר שאנחנו נצטרף לכל קמפיין. אני חושבת שהוא צריך להיות לאורך השנה, גם בטלוויזיה, גם ברדיו.

אבל לקראת חודשי הקיץ הוא צריך להיות באופן יותר מסיבי.

אני כבר מרימה את הכפפה ביחד עם בטרם, שאנחנו עושים הרבה עבודות משותפות, ולקיץ הזה נוציא מסמך, אבל אני חושבת שצריכה להיות עבודה לאורך כל השנה, ואנחנו נתחיל לחשוב על העניין הזה. אני חושבת שהרעיון לאמצעי טכנולוגיה הוא מבורך, פחות מהרעיון הראשוני של להתקשר להורים - - -

לא, זה לא במקום, זה גם וגם וגם וגם.

זה סוכם שאנחנו עוד נעשה דיונים עם כל משרד.

לא, לא, הצעת החוק עברה ועדת שרים, עברה קריאה טרומית ועברה קריאה ראשונה. אנחנו חלוקים לגבי הסנקציה. אני הולכת לכיוון של סנקציה כלכלית, כי גיליתי שהסנקציות הכלכליות בסופו של דבר מביאות את התוצאות הכי טובות, לצערנו הרב, ולכן הסנקציה תהיה כלכלית.

אם זכור לי מהדיון הקודם, נאמר שאנחנו נשב עם כל משרד - - -

אנחנו נשב, זה לא פותר. אני עדיין לא מעבירה לכם משהו מעל הראש, אני רק רוצה שתחיו עם זה בשלום ושתבינו שהכיוון הוא סנקציה. אני לא אעביר חוק בלי סנקציה, כי בשביל להצהיר אני יכולה לעמוד מעל הבמה ולהצהיר ובזה נגמר הסיפור. כדי שזה יוטמע אנחנו צריכים לראות מה הדרך הטובה ביותר.

אנחנו נשמח לשתף פעולה למצוא את הדרך הטובה ביותר.

אני שמחה. תודה רבה.

אוקיי, אנחנו ככה מתגבשים לכדי סיכום, אז כמו שנאמר פה, גם על ידי קדמן, גם על ידי השותפים שלנו, אם זה מבחינת בטיחות בדרכים, בטרם, משרד התחבורה, המדען הראשי, מכון התקנים, משרד החינוך, אנחנו בסופו של דבר ניצור פה את שיתוף הפעולה כדי לקדם גם את הטכנולוגיות, גם לגבי הנושא של רכבי הסעות וגם לגבי נושאים של רכבים פרטיים. אני רוצה לברך את משרד התחבורה גם על ההתחייבות של השר לגבי קמפיין מסיבי ואמיתי, אני רוצה לברך את המדען הראשי ולאמץ את הכיוון שאליו אתה לוקח לגבי הנושא של, גם התקינה וגם הנושא שהזכרת קודם, איך לחייב את היצרנים, היבואנים או חברות הביטוח בהנחות כאלה ואחרות למי שיתקין מערכות כאלה ברכבים הפרטיים. אני חושבת שהנכונות הזו היא באמת מבורכת לחלוטין.

אני רוצה לברך את הילדים המקסימים האלה, שבאו והציגו לנו פה איך בית הספר - - - דרך אגב, על כך שאתם נותנים את האכסניה הזו, את אנשי המקצוע וגם את הליווי הזה, ועל הנושא שבחרתם בו, אנחנו ממש מצדיעים לכם. אנחנו קוראים למשרד החינוך לראות איך אנחנו מעבירים את היוזמה הזו ליוזמה כלל ארצית, אולי ליצור איזה שהיא תחרות, זה יעזור למודעות, זה יעזור לילדים לפתח. תראו, יש שם המון המון המון שכל בריא, אני חושבת, ולפעמים החשיבה שלהם היא כל כך שונה מהחשיבה שלנו המבוגרים, שהתקבעה, אפשר לנצל את זה וגם לעשות קמפיין בבתי הספר והם בסוף יהיו שומרי הסף של אחיהם הקטנים. שזה גם משהו שמוסיף.
אני מודיעה כבר, אנחנו נעשה ישיבה בנוגע להצעת החוק, איך אנחנו מקדמים אותה. לגבי הסנקציות, אנחנו מקווים מאוד שיהיה שיתוף פעולה ואנחנו לא נצטרך להעביר את זה על הראש, אלא משהו בהידברות.

היועצת המשפטית העלתה פה רעיון והוא חשוב ביותר, גם לגבי הנושא של שיתופי הפעולה, אנחנו נראה איך אנחנו עושים את זה, אבל גם לגבי השלטון המוניציפאלי. אי אפשר שלא להתייחס ליוזמה של עיריית ראשון לציון, אי אפשר שלא לשתף את השלטון המוניציפאלי בגלל שלהם יש גם יכולת חקיקה הרבה הרבה יותר מהירה, יש להם חוקי עזר עירוני ושהם יהיו שותפים גם במרחב הציבורי אבל גם עם הסמכויות שהם יכולים לתת לאותם פקחים שלהם, לאותם אנשי עירייה וכדומה, הם לא זקוקים, לא לוועדת שרים ולא למליאת הכנסת ולא לוועדות. אנחנו נראה איך בשיתוף פעולה אנחנו מגייסים אותם. אני מאמינה שיהיה לי שיתוף פעולה ביחד עם השלטון המוניציפאלי וננצל את זה על הדרך הטובה ביותר.

מה שלא הספקתי להגיד פה בסיכום אנחנו נעלה את זה אחר כך בצורה מסודרת בכתב. אנחנו ממליצים לכל מי שיש טכנולוגיה גם להעלות אצלנו לאתר וגם לשתף את מכון התקנים - - -

ולהעביר למרכז.

ולהעביר למרכז ITS. אני גם מבקשת שתעבירו את זה לוועדה, כדי שנוכל להעביר את זה באתר, כדי שלכל מי שיש רעיון בנושא הזה יידע למי לפנות.

אני מודה לכם מאוד ואני מקווה מאוד מאוד שיהיו לנו תוצאות. שוב פעם, אני יוצאת בקריאה, כמו שנאמר פה קודם, זו מלחמה של כולנו ובמלחמה הזו אנחנו ננצח. זו האחריות שלנו, כל אחד בתפקידו, אבל בשיתוף הפעולה הזה יהיה לנו הרבה הרבה הרבה כוח. אף אחד מאיתנו לא מוותר פה, כל אחד יעשה את המקסימום בזירה שלו ובאחריות שלו ואני רואה פה נכונות אמיתית גם לגבי מעונות היום, גם משרד החינוך, גם הנושא של המכרזים לקראת שנת הלימודים הבאה והכנסה של הטכנולוגיה כתעדוף ביחד עם הדברים האחרים. אנחנו לא ננוח על השמרים ואנחנו נעשה גם ועדת ביקורת.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:45.>