PAGE
3
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
19/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 73>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"ט באייר התשע"ד (19 במאי 2014), שעה 12:15

<איום הסגירה של מרכז הקליטה מבשרת ציון>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

נסים זאב

מרדכי יוגב
פנינה תמנו-שטה

נחמן שי
איציק שמולי

>
חביב קצב - סמנכ"ל דיור, משרד העלייה והקליטה

אלעד סון - דובר המשרד, משרד העלייה והקליטה

איילת שילה תמיר - משנה למנכ"ל, הסוכנות היהודית

ג'וש שוורץ - מזכ"ל וסמנכ"ל קשרי ממשל, הסוכנות היהודית

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

עו"ד רינת אדלר - הנהלה בכירה - מרכז הקליטה - אנקום גרופ

אריק מימון - מנהל מרכז הקליטה - אנקום גרופ

יורם שמעון - ראש המועצה, המועצה המקומית מבשרת ציון

ג'רמי סלטן - חבר בוועדה לקליטת עלייה, המועצה המקומית מבשרת ציון

דורון תשתית - חבר מועצה, המועצה המקומית מבשרת ציון

זכולון אריאל - ועד פעולה למחוסרי דיור במבשרת ציון

יצחק ביטון - ועד פעולה למחוסרי דיור במבשרת ציון

דוד בן גיגי - ועד פעולה למחוסרי דיור במבשרת ציון

דוד ועקנין - ועד פעולה למחוסרי דיור במבשרת ציון

יונה יאיר - ועד פעולה למחוסרי דיור במבשרת ציון

אלברט כהן - ועד פעולה למחוסרי דיור במבשרת ציון

זיוה מקונן-דגו - מנכ"ל, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

ד"ר אברהם נגוסה - מנהל, ארגון מכנף דרום לציון

אסצילאו איילנך - פעיל, ארגון מכנף דרום לציון

מלסה אלהווין - פעיל, ארגון מכנף דרום לציון

טגנה דמלאו - פעיל, ארגון מכנף דרום לציון

גדף וונדם - פעיל, ארגון מכנף דרום לציון

גלגעי טפרה - פעיל, ארגון מכנף דרום לציון

טלהון טרקין - פעיל, ארגון מכנף דרום לציון

מולה מקוננט - פעיל, ארגון מכנף דרום לציון

מולה מתקה - פעיל, ארגון מכנף דרום לציון

דני ווזנר - מנהל תקשורת - פדרציות יהודיות - צפון אמריקה

יהודה דוגלן - .A.I.U

עו"ד חגי אדורם - משרד עו"ד אדורם, אדורם ושות', עורכי דין ונוטריונים

יהון ווליה



איאיו וורקו



יואצ'או וורקו



יקאבה וורקו



אבייה טלהון



שיטא מוליא



אסצ'לה נגוסה

דנה גורדון שושני

יעקב סימן טוב
<איום הסגירה של מרכז הקליטה מבשרת ציון>

צהריים טובים לכולם. הוועדה מייחדת היום דיון דחוף לנושא איום הסגירה של מרכז הקליטה מבשרת ציון. לאחרונה הגיעו לידי פניות ממספר גורמים מחשש סגירתו, ובאמת דאגה לכ-1,300 עולים חדשים המתגוררים בו. ישנם מספרים; אומרים לי 1,300; אומרים קצת פחות, יותר; אנחנו עוד מעט נתמקד במספרים המדויקים.
בנוסף, פנה אליי חברי, חבר הכנסת שמעון סולומון, וכתוצאה מכך החלטתי לכנס את הוועדה בדחיפות לדון בנושא, כאמור מתוך דאגה לעולים החדשים השוהים במקום, ובמטרה לצאת עם פתרון שימנע פגיעה בעולים. בשביל זה נועדה הוועדה הזאת.

חשוב להבהיר כי מאחר שנציגי דיירי מרכז הקליטה פנו לבית המשפט המחוזי מנועה הוועדה מלדון בפרטי התביעה. עם זאת, תפעל הוועדה ככל יכולתה למנוע פגיעה בכ-1,300 עולים, דיירי מרכז הקליטה, ולהבטיח כי יוצע להם פתרון הוגן – מה שאנחנו נסכים: או כאן, בוועדה, או אחרי הוועדה.

הובא לידיעתי כי הקרקע עליה שוכן מרכז הקליטה הינה בבעלות הקופה לתגמולים והפנסיה של עובדי הסוכנות היהודית, ומשרד העלייה והקליטה שוכר את המקום ממנה, מאז 2009, למשך חמש שנים, וחוזה השכירות עומד להסתיים בסוף שנה זו.

אני דאגתי להזמנה לכל הגורמים הרלוונטיים לנושא. אני חושב שיש לנו כאן את נציגי כל, באמת, כמו שאמרתי, הגורמים הרלוונטיים. הבוקר נתקבל בוועדה פקס שנשלח מיושב ראש הדירקטוריון של קופת התגמולים והפנסיה של עובדי הסוכנות היהודית, מר צביקה ברק, המציין כי הוא בחוץ לארץ ולכן לא יוכל לבוא לדיון בוועדה. לטעמי, היה ראוי שהקופה תשלח נציג לדיון. אני חושב שזה לא מכובד. בסופו של דבר, אנחנו דנים כאן בנושא מאוד-מאוד רגיש, והנכס שייך לקופה. ואני חושב שגם אם הקופה, על פי התקנון והחוק, לא מחויבת להגיע, היא הייתה צריכה להיות כאן והייתה צריכה לשלוח את הנציג. אני חושב שזה לא ראוי שהם לא נמצאים כאן.
אני אבקש לשמוע דו"ח בדבר הקורה והצפוי, ואני אפעל להבטיח שלא יאונה כל רע לעולים החדשים השוהים במקום. אני מאמין מאוד ומקווה שכל הגורמים המטפלים בעולים החדשים פועלים למטרה זו. כמו שאמרתי, בשביל זה התכנסנו כאן. בהמשך אבקש לשמוע ממר חביב קצב, נציג משרד העלייה והקליטה, האם בכוונתו להאריך את חוזה השכירות ולקבל תשובות מיתר הגורמים.

יש לנו פה שלושה חברי כנסת שהגיעו לכבד אותנו. חבר הכנסת שמעון סולומון, מיוזמי הדיון, בדרך, צריך להגיע. חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה מתנצלת. היא תצטרף בהמשך. היא בדיון דחוף בנושא הנשיאות, תאריך לנשיאות.

חברי הכנסת, אתם רוצים לומר מילה או שאתם קודם - - -

- - -

לשמוע? חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, אמנם הדיון הוא על איום הסגירה של מרכז הקליטה במבשרת ציון, אבל צריך לומר שהאיום הזה כבר הוא אחרי מעשה. זאת אומרת, מי שמתרשם ורואה את העיתון של מבשרת ציון רואה שכבר יש מכירת דירות במקום. זאת אומרת, כאילו עכשיו יש איזשהו איום שאנחנו שומעים עליו לראשונה. זה כבר לא איום, יש כאן ביצוע, והביצוע הזה כבר מתממש. אם אני אראה לך: יש כאן את החברה, "אמבסדור", וחברה שהשתתפה עם חברה נוספת, ומי שרוצה לראות את התמונה שכבר יושבים ונחים על - - - טוב - - -

מישהו נח - - -

בשלוותם, במנוחתם. דירה של ארבעה חדרים ולמעלה מזה.

אני רוצה להבין, אם המכרז; ואני רוצה לומר את התאריכים, כי זה חשוב: העיתון הזה יצא למעשה בתחילת חודש מאי, כאשר המכרז הוא עד סוף, יצא, זאת אומרת, לאוויר העולם, בסוף אפריל. איך יכול להיות שבתוך יום אחד העיתון כבר יצא למכרזים על אותו שטח, כאשר המכרז הוא רק מתחיל, הוא בהתחלה שלו. זאת אומרת, יש כאן איזו מין קומבינה מאחורי הפרגוד, שכבר אנשים יודעים שהם הזוכים. הם כבר, בעצם הובטחו להם איזשהן הבטחות מאחורי הקלעים, אינני יודע איך שזה עובד כאן. ולדעתי צריכים לחקור את העניין הזה. ואנחנו דנים בעצם באותם עולים שנמצאים באותו שטח, באותה קרקע, שהם לא יודעים מה יעלה בגורלם במהלך השנה הבאה.

אני אומר לך, אדוני היושב ראש, שלא יהיה לך ספק: יש כאן לא רק מכרז, יש כבר מי שזכה במכרז. אם אדם לא זכה במכרז, הוא לא זכה אולי חוקית, משפטית, אבל הוא בטוח שהוא כבר זכה במכרז, ועל סמך זה הוא כבר מוכר דירות, והוא יצא בתכניות שמי שרוצה לקנות דירה הוא הכתובת והוא יכול להתווכח איתו על מחיר הדירה.

יש לי עוד מה להוסיף בהמשך, אבל הייתי רוצה לשמוע תשובה לעניין הזה קודם כל, כי אני רואה בזה דבר מאוד חמור.

יש כאן נציג דיירי מרכז הקליטה?

כן.

מי הנציג?

דבר נוסף, הם יכולים להסביר לנו מה היה החוב. כי למעשה זה עבר לקופת התגמולים. בעצם הסוכנות היהודית לוקחת קרקע שלא שייכת לה. שייכת, בכל זאת, למקדישים, לאנשים שתרמו. אנחנו יודעים שהקרקעות האלה הגיעו לסוכנות היהודית. היא מעבירה את זה אולי בגלל שהיה לה איזשהן חובות לקופת התגמולים. אני רוצה לדעת על איזה חוב מדובר? מה היקף החובות? מדוע קרקע של 50 דונם עוברת ב-2005 בלי שמישהו אולי מהשלטון מעורב בזה באופן - - -

אגב, אולי צריך לשלם על זה היטל השבחה.

ייתכן מאוד. אני לא יודע. אני - - -

- - - של 600 מיליון שקל.

אני מציע שאנחנו בינתיים לא ניכנס לעניין של הקרקעות. אנחנו קודם נשמע כאן את העולים ונראה, נחפש את הפתרון. אני רק רציתי לשמוע כאן את נציג הדיירים. אם זה התפרסם מיד אחרי המכרז או לפני המכרז, מתי נודע לכם שהולכים לפנות אתכם? מי כאן נציג הדיירים?

טלהון.

בבקשה, טלהון.

שמי טלהון. אנחנו ידענו על, כאילו בדיוק כמו מה שרשום שם. זה כאילו לא בדיוק באו והודיעו כמו שצריך. פשוט ראינו את זה ואז כל אחד ואחד ככה פרסם את זה, בעיתון. כאילו ראינו בעיתון ואמרנו גם למבוגרים.

אנחנו עדיין בהלם. איך זה הגיוני? יש אנשים שם, בפנים. ובדיוק כמו שהוא אמר, יש אנשים בכלל שנכנסים לבית ובודקים בדיוק כמה סנטימטר, כמה מטר. אנשים נמצאים בתוך הבית. לא הבנו, לא הבנו מה קרה. אם אתה שואל אחד מהמבוגרים הוא יגיד לך אותו דבר. אנחנו, גם הצעירים גם המבוגרים שם. כי פשוט אנחנו בהלם. זה מה שאני יכול להגיד.

הבנתי.
כן, תציג את עצמך לפרוטוקול.

שמי עורך הדין חגי אדורם, אני בא כוחם של חלק מדיירי מרכז הקליטה, וברשותך, אדוני היושב-ראש, יש לי שתי הערות מקדימות: הראשונה, אני מנוע מלדון בנושא העתירה שהוגשה לבית המשפט משני טעמים: של סוביודיצה, ומתוך כיבוד נושא הפרדת הרשויות.

ההערה המקדמית השנייה היא שאני מצטרף להבעת הצער שהבעת בפתח דבריך על היעדרותו של הגורם החשוב ביותר שהיה צריך להיות כאן, הוא נציג קופת הגמל. עם כל הכבוד לשהייתו בחוץ לארץ היה ניתן לשלוח נציג חלופי: עורך דין, מנהל אחר, וההיעדרות היא תמוהה בלשון המעטה מנומסת.
ומכאן לכל ההיבטים הציבוריים שעליהם אני רוצה לדון: במרכז הקליטה שוכנים כ-1,300 בני אדם. זהו מרכז הקליטה שקופת הגמל, שהיא הבעלים שלו, מבקשת למכור אותו לכל המרבה במחיר. התגובה של הסוכנות היהודית – אני מצטט את ראשי הפרקים: היא שהם יפעלו ברגישות, שיהיה בסדר, שהם ידאגו לכולם וכיוצא בזה. ובכן, את דיירי מרכז הקליטה, שחלק מהם נמצאים כאן, התגובה הזאת לא מספקת. היא אמנם הצהרת כוונות נימוסית; נימוסית כן, אבל היא נטולת כל תוכן ענייני, מעשי, אופרטיבי. אין בה שום תכנים אופרטיביים לפי הקריטריונים האלמנטריים: איך יהיה בסדר? מתי יהיה בסדר? איפה בדיוק יהיה בסדר? ובאחריות מי יהיה בסדר?
אדוני היושב-ראש, אני מבקש להזכיר שא מדובר במקום לינה, אלא מודבר למעשה בעיר בתוך עיר עם כיתות לימוד, אולפן, בית כנסת, מרפאה, כאשר כל נותני השירותים מדברים את שפתם של העולים. הם כמובן לא פולשים, חס וחלילה, אין על כך חולק. הם לא מסתננים. הם לא עובדים זרים. הם אזרחי מדינת ישראל בדיוק כמוני. הם נשלחו לשם בהחלטת ממשלה, של הסוכנות היהודית ומרכז הקליטה. ואם מישהו רוצה למכור את המקום לכל המרבה במחיר, כאשר למחיר יש תג מחיר, עם מחיר מינימום של רבע מיליארד שקל ומעלה, יתכבד ויציג בפנינו תכנית אופרטיבית על מרכז קליטה חלופי, שיהיה מוכן בלוח זמנים כל כך קצר של כמה חודשים. דיבר על כך חבר הכנסת המכובד. ראיתי כמה מכרזים בהיקפים יותר קטנים. המכרז פורסם ב-28 לאפריל. בתכנית המקורית סיור קבלנים נועד להיות יום למחרת – ב-29 לאפריל. הוא בוטל. כאשר רוצים לסגור את העסק מהר-מהר-מהר תוך 30 יום, ב-29 למאי.

אני חושב שזה תמוה. יש כאן את הנושא הציבורי, כיוון שבכניסה למרכז הקליטה יש שלט מאוד מכובד שמצהיר בשתי שפות שהוא לכבודם של הנדבנים התורמים אדוארד ומייבל באייר. אז מי שתורם כסף למרכז קליטה או לישיבה או לאוניברסיטה או לבית כנסת, ההנחה היא, ולא צריך להיות משפטן דגול, אלא צריך קצת הגינות בסיסית, שהתרומה תשמש למטרה שלשמה היא נתרמה. שאחרת – אני לא רוצה להיכנס כאן חלילה לפרפרזות של סאלח שבתי: שמים שלט, מזמינים עם טקס את התורמים, ואחר כך זה מגיע, לא למדינת ישראל, לסוכנות היהודית, אלא לקופת הגמל. אני רוצה לקוות שמחר לא ימכרו את משכן הכנסת לעובדי קופת הגמל של עובדי הכנסת.

תודה.

עוד פעם, לפי השיחות שלי – הן לא רבות – עם קופת הגמל, הבנתי שהם קיבלו הוראה ממשרד האוצר למכור את הנכסים, להוריד את הנכסים מ-30% ל-15%. דיברתי עם משרד האוצר. משרד האוצר אמר: אנחנו לא מחייבים למכור שום נכס ספציפי. אז באמת השאלה, והשאלה צריכה להיות מופנית לקופת הגמל: למה הם מוכרים דווקא את הנכס הספציפי הזה ולא כל נכס אחר.

יש פה מישהו מהסוכנות היהודית - - -

הסוכנות היהודית – אנחנו עוד מעט ניתן פה. עוד פעם, יש לנו פה את קופת הגמל ויש לנו פה את הסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית הגיעה; קופת הגמל, אמרנו: תמוה שהם לא הגיעו. יכלו לשלוח את המנכ"ל. המנכ"ל, אני חושב, ודי שמעתי שהוא שולט בעניינים, וכן יודע על מה מדובר. יכול לתת לנו תשובות, אך הם בחרו לא להגיע. דווקא הסוכנות היהודית כן הגיעה.
אנחנו נשמע עוד שני דוברים. אני גם רוצה לשמוע את נציג משרד העלייה והקליטה, את מר חביב קצב לפני כן.

כן, בבקשה, תציג את עצמך לפרוטוקול.

כן, שמי דורון תשתית, ואני חבר מועצה במבשרת ציון.

כל החיפזון הזה של המכרז הזה, המוזר, גם פוגע בנו, ויש לנו גם כמועצה מקומית; יש פה את ראש המועצה, ואני רוצה להציג אספקטים אחרים: המועצה המקומית מבשרת ציון מחזיקה בקרקעות, לא מחזיקה אלא יש בתחומה קרקעות מאוד יקרות. אנשים צעירים אצלנו לא מצליחים לרכוש בתים כיוון שערך הקרקעות מרקיע לשחקים. בגלל זה יכול להיות שהסוכנות היהודית שם עשתה איזשהו תרגיל, העבירה את זה מפה לפה, והיום רוצה לממש את הנכס.

אם הסוכנות היהודית חושבת שהיא הפכה להיות מהסוכנות היהודית לסוכנות נדל"ן, יש לנו בעיה עם הסיפור הזה. זה המקום לבדוק את זה. אם הסוכנות היהודית חושבת שהיא עכשיו רוצה לממש נכסים וזה האידיאל שלה, יש בעיה עם הסיפור הזה. אם הסוכנות היהודית גמרה את תפקידה בתחום של קליטת עלייה כי אין עולים, שתתכבד ותתחיל לטפל במניעת ירידה. במבשרת ציון עוזבות משפחות צעירות. אפשר להפוך את מרכז הקליטה הזה למה שעשתה אותה סוכנות יהודית בצפון ובערד, עשו בערד, הפכו את המקום הזה למקום, לדיור מוגן ודיור ציבורי. סליחה, לדיור ציבורי. הם יכולים, יש מודלים אחרים, ומאוד מכעיס שמה שהם בחרו זה להיות סוכנות נדל"ן ולהתחיל לממש קרקעות שאנשים תרמו להם.

יש פה גם אמירה כלפי יהדות ארצות הברית - - -

תיקון: בינתיים מי שמימש זו קופת הגמל של הסוכנות היהודית. בינתיים - - -

תראה, הם יכולים - - - איך שהם רוצים. הם יכולים לקרוא לזה איך שהם רוצים. בסופו של דבר זה מגיע לסוכנות היהודית. זה מגיע לעובדי הסוכנות היהודית, ומממש את הפנסיות שלהם.

יש פה אמירה מאוד-מאוד חמורה ליהודי ארצות הברית וכל יהודי שתורם. היום אתה תתרום, מחר-מחרתיים ייעלם השלט, ואתה תמצא את עצמך שתרמת לפנסיה של מויישלה זוכמיר. פה, במקום הזה, אנחנו צריכים לחשוב בצורה ארוכת טווח. מה המסר? אמר פה ידידי: שיטת סלאח שבתי. זה כבר פסה. היום צריך לדבר על "שיטת השקשוקה". ואם עושים לנו שקשוקה כדאי מאוד שבשולחן הזה נברר את זה, כי זה פוגע ישירות בעלייה.

תודה לחבר המועצה.

כן, ראש המועצה, בבקשה.

שלום לך. תודה לך, היושב-ראש, ותודה לחברי הכנסת.

אני ראש המועצה, יורם שמעון, ואני רוצה להבהיר שבראשית דבריי אני רוצה שכולם יידעו את זה: אנחנו כמועצה נעשה הכול שהעולים שנמצאים במרכז הקליטה לא ייפגעו. לנו יש את כל האמצעים ואת כל הכלים, ואנחנו נממש את כל הכלים האלו כדי שלעולים עצמם תהיה חלופת דיור ראויה. לא יקרה מצב שעולים ייזרקו לרחוב. ולנו יש את הכלים האלו, את הכלים ואת האמצעים, ואנחנו נפעל ונעשה הכול כדי שאף עולה לא יפגע. גם אם יוחלט בסופו של יום למכור את הנכס ולהוציא את העולים, אנחנו נוציא אותם בצורה ראויה ומכובדת.

לאן? במקום?

חלופת דיור במבשרת ציון?

איך? לאן? לאן? - - -

בסופו של יום, תבינו חברים, כל יזם שיזכה יצטרך לעבור דרכנו. הוא ירצה הרי לקבל אחוזי בנייה, וירצה לבוא לוועדות התכנון, ולנו אין הרבה כלים. כרגע, אנחנו - - -

לאן להעביר אותם? לעיר אחרת או - - -

זהו, עכשיו תבינו, זה לא פתרון שהמועצה. בסופו של יום, תחשבו.

קרן הפנסיה של הסוכנות היהודית משכירה את זה לגורם נוסף, והוא משכיר את זה למשרד העלייה והקליטה. למועצה אין בעצם יכולת למנוע את המכירה או את ההשכרה או בכלל. בסופו של יום, מי שצריך - - -

אז למה אתה אומר: אנחנו נדאג? תגיד - - -

שנייה. אני אסביר.
הרי מחר זה יימכר ליזם שקוראים לו x. עוד מעט אנחנו נגיע גם לפרויקט שאתה הזכרת, חבר הכנסת.

סליחה, ראש המועצה, לפי המודעות שאני רואה זה נמכר כבר.

זה לא - - -

בסופו של דבר, היזם x, וכבר יצר איתנו קשר יזם מסוים וביקש הגדלת אחוזי בנייה, הגדלת זה. הם יצטרכו לבוא אלינו ואנחנו נבהיר להם שעד שלא נקבל פתרון, פתרון כזה שייתן מענה לכל העולים שיושבים פה. ואני כבר ישבתי עם העולים, יחד עם מר אברהם נגוסה שיושב שם, ראש הקהילה של עולי אתיופיה. סיכמנו על מהלכים. יש לנו הבנות ויש לנו הסכמות איך אנחנו פועלים יחד כדי למנוע פגיעה בעולים החדשים, תושבי מרכז הקליטה. אנחנו כמועצה נעשה את הכול.

אדוני ראש המועצה, אנחנו מעוניינים לשמוע את זה.

- - -

שנייה. כשאדוני יסיים אני אענה לכל שאלה.
אני רוצה להגיד עוד כמה דברים: אנחנו הזמנו חוות דעת. אנחנו גם שלחנו מכתב לאנשי קרן הפנסיה, להבהיר להם את עמדתנו, שהיא נחרצת והיא ברורה, גם לגבי העולים, גם לגבי מעמדנו המשפטי. אנחנו מחכים לחוות הדעת הזאת. בנוסף, הזמנו גם חוות דעת שאנחנו רוצים לדעת איפה, מה יש לנו יכולות לעשות כדי לפעול, לממש את הזכויות של המועצה, של התושבים, וגם של העולים.

חשוב לזכור שישנה הזנחה במרכז הקליטה מזה שנים רבות. מרכז הקליטה הזה הוא בן קרוב ל-40 שנה. הוא נראה במצב לא טוב בלשון המעטה. המועצה, בסופו של יום, יש לה אינטרס שהמקום ייראה בצורה אחרת: יקבל שיפור בחזות, בנראות שלו, בכל הדברים - - -

יהיו שם וילות. בטוח - - -

לא, אנחנו לא רוצים וילות. תראה, בסופו של דבר, אם הפרויקט הזה, אותה קבוצה שהגישה הצעה, ואנחנו פה, גם אני מצטרף למה שאמרת, יש פה הרבה דברים שהם תמוהים מעבר לתמוהים: יום אחרי שבעצם המכרז התפרסם כבר נפתח משרד, והיו כבר תכניות, וכבר היו שם הצעות, ויש שם דברים שהם מעבר לתמוהים, שזה לא התפקיד - - -

מי אישר אותם? הרי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה צריכה לאשר.

לדעתי, מבקר המדינה צריך לבדוק את זה. לדעתי.

בוודאי.

עכשיו, זה לא עניין שלי ואני לא מתעסק עם זה, רק אנחנו רוצים - - -

כראש המועצה, גם אתה ראית את זה בעיתון?

סליחה?

גם אתה ראית את זה בעיתון פעם ראשונה?

כמובן. כולנו ראינו. זה העיתון המקומי "זמן מבשרת".

לא, בפעם הראשונה גם אתה ראית את זה בעיתון - - -

לא, מה שקרה אני אסביר. שאלה מצוינת.

אני רוצה להבין איפה המועצה.

החבר'ה של קרן הפנסיה – אני סך הכול חמישה חודשים ראש מועצה – ישבו עם ראש המועצה הקודם, וניסו ללכת למספר מסלולים של מכירת הנכס. בכל במסלולים שעלו לדיון – ממה שאני הבנתי גם ממהנדסת המועצה – אף מסלול לא נבחר. הם בסופו של דבר החליטו לממש את הנכס במכירתו לכל המרבה במחיר. בכל השיחות ובכל הדיונים המקדמיים שהיו עם קרן הפנסיה של הסוכנות היהודית הם לא העלו את ההצעה הזאת.
עכשיו, הם כרגע החליטו את ההחלטה שלהם. זו קרקע פרטית. אנחנו בודקים את הנושא מבחינה משפטית מה אנחנו יכולים לעשות.

חשוב לזכור שהמועצה גם תפעל לאחר שיימכר הנכס לדאוג שהתמהיל של הדיור שם יהיה כזה שגם הזכויות - - - גם מבני ציבור, גם דיור לזוגות צעירים; שכמו שאמר מר דורון תשתית, ובצדק: אנחנו נעשה הכול שתהיה שם בנייה לבני המקום, לבני ההמשך, וגם מבני ציבור. תודה רבה לכם.

תודה, אבל כן, אנחנו רואים פה, עוד פעם, יש פה פרסומים, יש פה כבר וילות, דירות יפות. נראה לי שקשה יהיה לעצור. אנחנו צריכים - - -

אני לא מבין. יש - - -

אני רוצה לדעת, החברה הזאת, היא שתזכה בסופו של דבר?

לא. מה פתאום. יש - - -

אז היא משקרת? היא מוכרת - - -

אז איך היא יצאה לעיתון? איך היא יוצאת במודעת ענק "כל הקודם זוכה"? זאת אומרת, אני המוכר ונראה מי יזכה קודם.

אז אני אסביר: למיטב הבנתי וידיעתי יש המון קבוצות רכישה בארץ שלפני רכישת הקרקע מארגנות קבוצת רכישה ופונות ביחד לרכוש את הקרקע. זכו – מה טוב, ממשיכים בהליך; לא זכו – מחזירים להם את הכסף. כל דייר מתוך ה-250 דירות שנמכרו שם – שזה כרגע מה שנמכר, מה שאני יודע – שילם 50 אלף שקל, יחד עם חוזה, שאם הם לא זוכים במכרז ה-50 אלף שקל מוחזרים אליהם.

אבל בינתיים הם שולחים אנשים לבתים של העולים, עם מפות, והאנשים דופקים בדלת ואומרים לעולים: שלום, קניתי את הבית הזה, אני מבקש למדוד את המקלחת.

טוב, חברים, בואו נמשיך, יש לנו עוד כמה. אנחנו רוצים לשמוע את משרד העלייה והקליטה ואת הסוכנות היהודית. נקווה שרק המקומון הרוויח, שזה לא שווה כלום ופשוט הרוויחו כאן. אז אני רוצה לשמוע את מר אברהם נגוסה, בבקשה, ואז נציג משרד העלייה והקליטה.

תודה, אדוני, יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת ונציגי גורמים שונים.

קודם כל, אני רוצה לברך את אדוני, יושב ראש הוועדה. תודה על קיום הדיון. שמעת את הזעקה והגבת מהר, ואני מאוד מודה לך.
יש לנו כתובת אחת – הכתובת היא משרד העלייה והקליטה. מטעם ממשלת ישראל, מי שאחראי בקליטת העולים זה משרד העלייה והקליטה. משרד העלייה והקליטה מפעיל את האתר, מרכז הקליטה, באמצעות הסוכנות היהודית, והסוכנות היהודית מוכרת את האתר. אני אומר שקופת הגמלה של הסוכנות היהודית, בשבילי זה הכול אותו דבר כי זה אותו ארגון.
עכשיו, תמוה מאוד שמשרד העלייה והקליטה מגיב שלא ידע על זה, ולא הייתה התייעצות, ועכשיו הם כולם מסתתרים מאחורי קופת הגמל הזו; ושגם הם מזלזלים בעולים החדשים, לא אכפת להם מה יקרה לעולים, כמו שזלזלו בוועדה שהם לא באו לשלוח אפילו נציג לתת את מה הם רוצים לעשות.

ולכן אדוני היושב-ראש, פה יש הסתרה. הם הסתירו את עכל המהלך, ובישלו את זה בתוך כל הגורמים ביחד - - -

בינתיים אנחנו מבינים שמי שהסתיר את המהלך זו קופת הגמל, לא משרד העלייה והקליטה. נשמע עכשיו את נציג משרד העלייה והקליטה, בסדר? בוא, תסיים את דבריך.

אני אשמח שאני טועה, אבל תמיד זה לא ככה. כי אני חושב שזה פה, מי שמפעיל את האתר, בתוך שישה חודשים עד סוף דצמבר, שלא יודעים שהחוזה מסתיים, ואותו ארגון שמפעיל מטעם משרד העלייה והקליטה כקבלן משנה הוא זה שמוכר. אז עכשיו אני משאיר לבדיקה של המערכת המשפטית, תבדוק את כל הדברים האלה. אבל היום יש כ-400 משפחות שמתגוררות במרכז הקליטה: קשישים, חד הוריות, בודדים, משפחות, שאין פתרון הולם לדיור. אין פתרון הולם. הפתרון – משרד העלייה והקליטה מציע, הפתרון. זה לא פתרון הולם. זה פשוט לא יכול לתת פתרון לעולים. הם לא יכולים לקנות דירות. מחירי הדירות, אנחנו יודעים כמה זה עולה. והמשכנתאות שהם מציעים למשפחות, זה לא מספיק להם. ולבודדים בכלל אין משכנתה. לא נותנים להם.
ולכן, הפתרון, אם הם רוצים למכור את הנכס, קודם כל הם צריכים לתת פתרון. משרת העלייה והקליטה, שר האוצר, שר הבינוי והשיכון, צריכים לשבת ביחד ולהגדיל את המשכנתאות לאלה שמגיע להם, ולתת לאלה שאין להם זכות לקבל משכנתאות, שהם מנעו אותם פשוט. קשישים, למשל, ובודדים, למשל, אין להם. ולכן פה זה לא מרכז פרטי, זה לא משפחה בודדת. פה יש מרכז ציבורי שנותן שירות ציבורי, כמו שהוגדר קודם: הן מבחינה בריאותית, הן מבחינה חינוכית, הן מבחינת רווחה וחברתית.

ולכן, לסגור מרכז ציבורי כזה שנותן שירות ל-1,300 אזרחי מדינת ישראל, ולזרוק אותם החוצה ללא קורת גג, לרחובות, כמו חפצים, זה פשע נגד הציונות. כי הציונות, היה צריך להיות, הסוכנות היהודית הייתה צריכה להיות, לעמוד במאבק הזה. כמו שהיא קיבלה בתרומה את המקום, היא הייתה צריכה לתת, לקלוט את העולים. זו המשימה שלה. לצערי הרב, זה לא מה שקורה. העולים נשארו לבד ללא שום קורת גג. זה מה שיקרה. לשלוח אותם לדימונה, לצפת, אנשים שעובדים. עכשיו, הם יעזבו את העבודה, יהיו מובטלים בדימונה, בצפת. אלה שלומדים במכללות, באוניברסיטאות, הם יפסיקו ללמוד בגלל חזירות של אנשים עשירים, למכור את המקום ולזרוק את העניים. זו מדינת הרווחה של מדינת ישראל. ואני מאוד מצטער, הדבר הזה קורה כמה קילומטרים מבירת מדינת ישראל, מכנסת ישראל, מממשלת ישראל, ואף אחד לא ידע על זה, על המחדל הזה. אף אחד לא ידע. כולם עכשיו מסתתרים, כולם.

הוועדה תקרא לגורמים הרלוונטיים, בראש ובראשונה משרד העלייה והקליטה, למצוא פתרון הולם לעולים. דהיינו, הפתרון מאוד ברור. שלא ילכו לחפש כל מיני כיוונים: להגדיל את המשכנתאות לאלה. ב-300 אלף שקל, מי יכול לקנות היום דירה? לבודדים ולקשישים שאין להם, לא נותנים להם משכנתאות, ייתנו להם, ואז ימכרו אחר כך את המקום שלהם. אבל העולים צריכים לקבל פתרון.

תודה רבה.

תודה. תודה.
הצטרפה אלינו חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. היא צריכה לצאת ב-13:00 לדיון. ניתן לה כמה מילים, ואחרי זה אני רוצה לשמוע את נציג משרד העלייה והקליטה, ואחרי זה הסוכנות היהודית.

מה שרק רציתי להגיד, בשביל זה אנחנו מקיימים דיון כאן: שאף אחד לא יסתתר. אנחנו לא מוכנים שיסתתרו. שמענו כאן דברים קשים, ואנחנו באמת כאן להציף את הנושא הזה, ובאמת למצוא פתרון הולם. בבקשה.

ראשית, התנצלותי על זה שאני באמת אהיה נוכחת בדיון החשוב הזה רק למספר דקות, גם כי נאלצתי להיות בישיבת הנשיאות כדי להכריע בתאריך הבחירה לנשיא, וגם כי יש דיון שאני זימנתי ואינני יכולה להיעדר ממנו.

אני חייבת לומר שהתעלול הזה אין לו אח ורע במדינה דמוקרטית, ובמיוחד במדינה שחרטה על עצמה את העלייה. ואני שמעתי את דבריך, מר אברהם נגוסה. אני חושבת שאמרת את הדברים בצורה הנוקבת ביותר. אבל בל נשכח: העולים האלה שאנחנו מדברים עליהם, 1,300 עולים חדשים, היו בתחנה נוספת לפני שהם הגיעו לארץ. תחנה שהיא לא פחות פשוטה, שאני תמיד אמרתי שזו אחת ההחלטות הכי גרועות של מדינת ישראל. שגם שם הם חוו את השבר הלא פשוט הזה עד שהם הגיעו לארץ. ואין שום סיבה, אין שום סיבה, וזה צריך להיות כלל בל יעבור, שאנשים שיגיעו למרכז קליטה יצטרכו לעבור עוד תחנה נוספת. ברור לנו שממרכזי הקליטה בסופו של דבר עוברים ליישובי הקבע. את הפתרונות צריך לגבש. אין לברוח מהם.

מחר הסוכנות היהודית צריכה להסיר את אותם שלטים של מכרז. זה לא הגיוני לקחת אוכלוסייה חלשה - - -

- - -

זה לא משנה. בעיניי, בסופו של דבר, זו אחריות משותפת של כל הגורמים שנמצאים כאן.

אני אומרת שקודם כל צריך להבין: אי אפשר לקחת אוכלוסייה שבלאו הכי נמצאת בצעדיה הראשונים בחברה שלנו. אולי מישהו פה משתמש בהם. אני לא רוצה להאמין שמישהו פה משתמש בגב העולים על מנת לרכוב על איזה משהו שהוא רוצה להעלות או איזה נושא שלא מסתדר בסוכנות היהודית או בקופת העובדים. אני לא מאמינה שאותם עובדים, אם אתם תעשו, תבדקו אחד-אחד, היו מוכנים להשליך אותם ושיעברו את התהליך שהם יצטרכו לעבור, אם הם יעברו למרכזים אחרים.

אני דורשת מכם ואני אומרת לכם, עולים חדשים: אל תתפנו. אל תתפנו. בשום פנים ואופן אין לכם מה להתפנות. ומחר תסירו את אותם שלטים שמכניסים אותם ללחץ נפשי כל כך כביר. אתם רוצים לפתור ובסופו של דבר לצאת למכרז? זה יהיה בתיאום מלא, תוך מתן פתרונות, שהם הולכים ליישובי הקבע. אנחנו לא ילדים קטנים. אני חושבת שכל מי שיושב פה סביב השולחן הזה זה אנשים בוגרים. תיקחו אחריות.

אני מתנצלת שוב פעם שאני צריכה ללכת. אני אתכם. מחזקת את ידיכם. אל תטשו. שלא יתש כוחכם. נכון שזה ככה במדינה שלנו, אבל תאמינו לי, אפשר גם להשיג תוצאות.

תודה.

תודה לחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. אחרי נאום כזה הייתי מסיים את הדיון. אין לנו כאן כבר מה לפחד. חברים, אבל אנחנו נמשיך, נמצא פתרון. שיהיה בהצלחה לחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה בדיון על קביעת תאריך בחירת הנשיא, הנשיאות.

קודם רציתי את משרד העלייה והקליטה. מר חביב קצב, בבקשה, נציג משרד העלייה והקליטה. בוא, בכלל - - - את המפה. איך משרד העלייה והקליטה קשור לעניין.

אדוני היושב ראש, נגיד את זה ברמת העובדות: משרד העלייה והקליטה מטפל בעולים; משרד העלייה והקליטה לא אחראי על מכירת הנכס; משרד העלייה והקליטה לא שותף למכירת הנכס; משרד העלייה והקליטה לא ידע על מכירת הנכס, קרא על זה בעיתון.
אנחנו מזה שנה, אני מנהל משא ומתן או דיברתי עם נציגי קופת התגמולים, ברשות מנכ"ל קופת התגמולים, שהודעתי לו ביחד עם חבריו בסוכנות היהודית, שיושבים פה לידי, שאנחנו אמרנו שהדרך לסיים את הנושא של מרכז הקליטה מבשרת ציון זה דרך פינוי בשלבים. יתרה מזאת, אני קיבלתי בקשה ממנכ"ל קופת התגמולים, ביחד עם אנשים אחרים, ללכת לשבת עם היזם, שהוא שוכר את המבנה מהם, לדבר איתו על הנושא של פינוי בשלבים. אנחנו אכן, אני הזמנתי שמאויות. אני ביקשתי, התחלתי לדון בנושא, ואז קראנו בעיתון על הנושא של המכירה. זכותה של קופת התגמולים למכור, זה לא ענייננו. אנחנו לא מתעסקים בזה, משרד העלייה והקליטה.

בנושא העולים, אנחנו ממשיכים ואומרים - - -

סליחה, שאלת הבהרה: למה זכותה של קופת התגמולים למכור?

זה לא הנכס שלנו, זה הנכס של - - - משרד העלייה והקליטה.

זה עבר לבעלותם.

זה שאלות - - -

הועבר אלינו.

אוקיי, זה שאלות שצריך לשאול את הסוכנות היהודית.

בדיוק.

אוקיי.

אני משרד העלייה והקליטה, אנחנו מטפלים. התאפשר לי לחתום על חוזה, לשכור את הנכס לעולים. אכן, ככה עשיתי. כל זמן שיתאפשר לי להמשיך לחתום על הסכם, אנחנו נעשה כך. אנחנו גם עכשיו עומדים על דרישתנו ובקשתנו שאנחנו נפנה ביחד עם כל השותפים, ביחד עם הסוכנות היהודית, יד ביד, נפנה את המקום בשלבים.

קופת הגמל לא הודיעה לך לפני שנה שהם מתכוונים למכור את זה? שהם מוכרים את זה?

קופת הגמל אמרו שרוצים למכור. יתרה מזאת, חודשיים לפני המכרז באו ואמרו שרוצים לפרסם מכרז למכירה למגרש מגרש. לא רצו למכור את זה בבת אחת, רצו למכור את זה מגרש-מגרש.

זאת אומרת, 74 מגרשים?

ובאנו ואמרנו להם: אם יש עולים באמצע. הם מודעים שיש עולים באמצע. אלה שישבתי איתם הם נציגי קופת התגמולים, מודעים שיש עולים באמצע. ואז אמרו לי: בבקשה, לך תבדוק את האפשרות לפינוי בשלבים. מה קרה להחלטה שלהם, למכור את הכול ביחד? זה לא נושא שלי. אני לא מעורב בו. אני אמרתי שקראתי על זה בעיתון.
על אף כל מה שאני אמרתי, אני גם ביחד עם השותפים שלי בסוכנות היהודית, שהם יושבים פה, אנחנו ממשיכים לבדוק את האפשרות; אני לא יודע אם זה יתאפשר או לא יתאפשר, וייתכן ולא יתאפשר; נמשיך לבדוק את האפשרות לפנות את העולים, בשיתוף פעולה כמובן, עם כל הגורמים, בשלבים. זה הקו שלנו. זאת ההצעה שלנו.

לאן?

לאן?

לאן?

לדימונה?

רגע, שנייה, חברים. בכלל, מרכז קליטה, עשינו כבר, כבר עשינו כאן דיון על מרכזי קליטה. מרכז קליטה זאת תחנה - - -

זו תחנה זמנית.

תחנה זמנית, - -

זו תחנה זמנית.

- - והעולים צריכים לצאת - -

בוודאי.

- - ושתהיה אינטגרציה לתוך הקהילה. אנחנו לא אמורים גם להיתקע 20 שנה במרכז קליטה, אנחנו דיברנו על זה כבר. לא ניתקע. לא נאפשר. אנחנו לא רוצים כאן עולים שיהיו פה 100 שנה במרכז קליטה. אנחנו רוצים הרי - - -

גם העולים לא רוצים. גם העולים לא - - -

גם העולים לא - - - לא רוצים.

אדוני היושב-ראש, גם העולים רוצים לעזוב.

- - - לא נשאר במרכז הקליטה. במרכז הקליטה יש הרבה בעיות.

יפה. אנחנו רוצים שלא יהיו בעיות.

- - - להעביר אותם למרכז קליטה אחר.

- - - למקום אחר.

רגע, שנייה, אדוני.

אז כמה שנים אנחנו צריכים עכשיו בשביל לעשות כדי שאותם עולים; הרי כמה שנים העולים צריכים להיות במרכז קליטה?

- - - אני הודעתי כשישבתי עם נציגי קופת התגמולים ביחד עם - - - הסוכנות היהודית, אני דיברתי על שלוש שנים.

שלוש שנים.

פינוי בשלבים. יש - - -

השאלה עכשיו, אותם העולים שנמצאים שם עכשיו, מתי נגמר הזמן שלהם? התקופה שהם צריכים לשהות שם, במרכז הקליטה.

חלק נגמר כבר, חלק ייגמר בתהליך הקרוב, חלק ייגמר בעוד שנה. - - -. אנחנו רוצים להגיע לתיאום, לפינוי, שכל אחד ימצא את הפתרון שלו וייצא. אנחנו נעמיד את מה שאנחנו יכולים על פי כל האפשרויות. אנחנו מנהלים לא רק מרכז קליטה אחד, אנחנו מנהלים 16 מרכזי קליטה. יש למעלה מ-7,000 עולים מאתיופיה, נמצאים. העולים מאתיופיה ממשיכים להגיע לארץ. העלייה לא הסתיימה, לידיעת כולנו. שאנחנו נדע את זה. כל מקום שמתפנה בשאר מרכזי הקליטה אנחנו אמורים גם לשמור אותו להמשך, לאותם אנשים שאמורים להגיע. אנחנו נצטרך לדאוג להם לקורת גג. כי אנחנו יודעים שכבר בינואר, אדוני היושב-ראש, כשקיימנו דיון אצלך על הנושא הזה, העולים מאתיופיה זו הקבוצה היחידה שמגיע ישירות למרכזי הקליטה בגלל הטיפול המיוחד שהם מקבלים. אנחנו נמשיך באותו מסלול.
אם אנחנו רצים להגיע למצב שהעולים יתפנו בדרך הנכונה, בקצב הנכון, אני כבר דיברתי לפני שנה עד היום; אני מדבר על אפשרות של המשך לשלוש שנים של עבודה. לדעתי זה סביר. מרכז הקליטה זה רחובות, מי שמכיר את המקום. זה לא בניינים רבי קומות. אפשר לעבוד בשיטה של רחובות, לפנות, ואז כולם יהיו מרוצים.

רגע, אני גם רוצה להחליף את המושג הזה "לפנות". הרי בסוף אנחנו אומרים: מרכז קליטה זאת תחנה שהעולים מגיעים ואז משתלבים לתוך החברה. אז אותם עולים ששוהים שם מספיק זמן ובאמת צריכים להשתלב לתוך החברה, אנחנו לא נקרא לזה לפנות. זו אינטגרציה טבעית.

- - - לסייע גם להם. אנחנו נסייע גם להם - - -

מה שאתה אומר, לדעתך, אנחנו צריכים שלוש שנים בשביל שאותם אנשים, היום, המשפחות שיש להן זכאות למשרד העלייה והקליטה, ייקח להן שלוש שנים לצאת ולהשתלב.

לא כולם. בשלבים.

בשלבים.

בשלבים.

עכשיו, השאלה היא כזאת: אנחנו אומרים שיש לנו עוד גלי עלייה. האם בכלל שווה למכור את הנכס הזה כשיש לנו כבר מקום, מרכז קליטה?

אדוני, ברשותך, משרד העלייה והקליטה יכול לחתום על חוזה - - -

אני שואל אותך כייעוץ, אני לא שואל אותך אם אתה קובע. זה לא אתה קובע לקופת הגמל.

בהנחה שיש דיון משפטי כרגע - - -

לא, לא, הוא שואל נתונים, אם יש צורך בעוד מרכזים - - -

אם יש צורך בעוד מרכזי קליטה.

ברור שיש צורך. מה, הוא אומר שיש עוד עולים.

יש צורך במרכזי קליטה, תלוי כמה עולים אמורים להגיע. אם הולכים להגיע 4,000 או 5,000 או 1,500 או 7,000. המספר הוא קובע. אנחנו עובדים – עד רגע זה קלטנו, בהתאם להחלטת ממשלה קודמת שאנחנו סיימנו, סיימנו את הביצוע של ההחלטה, קלטנו כמעט כ-7,000 נפש שהגיעו מבני הפלשמורה, וקלטנו אותם בכל מרכזי הקליטה הקיימים. פתחנו בנוסף לזה מרכז קליטה איבים ליד שדרות. אבל גם מרכז הקליטה איבים, אנחנו אמורים לפנות אותו על פי החלטת הממשלה במהלך 2015, עד אמצע 2015. זאת אומרת, שנבין מבחינת הזמנים.
אבל אם נחזור לנושא, אדוני, של מרכז הקליטה מבשרת ציון, אני חושב שעד שלוש שנים זה זמן נכון להגיע לפינוי בשלבים, מכובד, מתואם, על דעת כל הגורמים, והכי חשוב בקצב הנכון שהעולים יכולים לממש את הרכישות ולעבור לפתרונות דיור הקבע.

זאת אומרת שגם אתם נגד המכירה המהירה והחפוזה הזאת.

רגע, רגע, לא נתנו רשות דיבור. בבקשה, חברי כנסת.

אני רק שאלת הבהרה, ברשותך: ברור שהתכנית שלכם והדבר המועדף זה פינוי בשלבים. זו התכנית המועדפת עליכם. יש לכם PLAN B? כלומר, אם בסופו של דבר זה יוצא לדרך, מה האלטרנטיבות שמשרד העלייה והקליטה יכול להעמיד במקומות אחרים?

אין לי אלטרנטיבות כרגע.

אוקיי. אין אלטרנטיבות. אדוני היושב-ראש, שמעת?

אדוני היושב-ראש, שמעת? תשובה חשובה. אין אלטרנטיבות למשרד העלייה והקליטה.

שאלתי אותו מה קורה אם התכנית שלו לא עובדת ואין פינוי בשלבים – מפנים את כולם בבת אחת. האם יש אלטרנטיבות? הוא אמר באופן חד - - -

יכול להעביר, נבקש להעביר למרכזי קליטה אחרים, אדוני, ואז - - -

לא, אני לא מפנה אצבע מאשימה אליך. אני רק שאלתי.

אני מסביר.

שאלה פשוטה: אני שמעתי להעביר למרכזי קליטה אחרים. אני כבר שמעתי את זה – אנחנו נעביר. הבעיה, כמו שאמרו, אנשים עובדים ואנשים לומדים, ולנתק אותם זה לא פשוט.

זה לא רק. זה, אדוני, גם המשך העלייה. העלייה ממשיכה להגיע.

אז זה מה ששאלתי אותך לפני. אם העלייה ממשיכה להגיע האם בכלל אנחנו - - -

כיוון שהעלייה ממשיכה להגיע נצטרך לשמור מקומות פנויים. אין לי כרגע ב-PLAN B, להגיד לך שיש לי מקומות חלופיים. אין לי.

בשבוע שעבר הגיעה קבוצה. בשבוע שעבר הגיעה קבוצה. אז ממשיכה העלייה. תימשך העלייה.

אנחנו לא רהיטים, עוברים ממקום למקום.

רגע, רגע, שנייה, חברים. תנו לנו, בבקשה.

אתה אומר שאם התכנית הזאת יוצאת אל הפועל, למעשה למשרד העלייה והקליטה, בכלים שיש לו היום, אין מענה ל-1,200 או ה-1,300 אנשים שנמצאים שם היום.

לכמעט 1,000 נפשות. אני מסכים אתך.

טוב, חברים, בואו נשמע את נציג הסוכנות היהודית. עוד פעם, שאנחנו נבין, יש קופת גמל, שהנציגים לא הופיעו, ויש כאן את הסוכנות היהודית, נציגת הסוכנות היהודית. בבקשה.

שלום לכולם. אני אתחיל אולי - - -

תציגי את עצמך לפרוטוקול, בבקשה.

שמי איילת שילה תמיר, אני המשנה למנכ"ל של הסוכנות היהודית.

אני אתחיל אולי בשורה התחתונה, ובהקשר הזה אני חושבת שמה שמר חביב קצב אמר הוא הדבר הנכון: הפתרון הרצוי פה – אני תיכף אתייחס ליחסים בין קופת הפנסיה לסוכנות היהודית – אבל הפתרון הרצוי פה הוא הפתרון של הקיום של השהות בשלבים, באופן שיאפשר לאותם עולים שנמצאים בתקופת הזכאות שלהם, 18 חוקית – אנחנו היום מדברים על שלוש שנים מעשית – לסיים בהדרגה את השהות שלהם במרכז הקליטה ולעבור לדיור קבע.
לא כל ה-1,000 נמצאים באותו סטטוס. חלקם למעלה מחמש שנים במקום, חלקם עדיין בתקופת הזכאות. ולגבי אותם אלה שזכאים, וחשוב לתת להם את מעטפת הקליטה, העמדה שלנו הייתה ברורה ונאמרה בצורה חד משמעית מהרגע הראשון: מעטפת הקליטה לעולים הזכאים צריכה להישמר במלואה. אני אגיד יותר מזה: רצוי במבשרת ציון. אם רק ניתן יהיה להגיע להסכם, רצוי במבשרת ציון. אני חושבת שהעמדה שמר חביב קצב הציג פה, של הפינוי הנדל"ני, לא הפינוי של האנשים, אלא עם היציאה ההדרגתית של האנשים בתום תקופת הזכאות שלהם, להעביר את הנכס. זו העמדה שאנחנו צריכים לשאוף אליה. זה הפתרון שצריך לשאוף אליו, והוא חשוב מבחינת מעטפת הקליטה לעולים. והוא חשוב מכיוון שכל נושא הקליטה של עולי אתיופיה הולך ונמשך: מרכזי הקליטה ממשיכים לעבוד. אנחנו עוד לא יודעים מה תהיה ההחלטה של ועדת החריגים, וכן הלאה. אנחנו צריכים להיערך לעניין הזה.

אז זאת האמירה. היא אמירה חד משמעית שנאמרת על ידי הסוכנות היהודית לאורך כל המהלך, ונאמרת שוב עכשיו. המטרה שלנו להגיע לפתרון בשלבים, ולהעניק לכל אותם עולים שנמצאים בתקופת הזכאות את פתרון המעטפת.

יש קבוצה של עולים שנמצאת מעבר לתקופת הזכאות. חלקה עם בעיות מהותיות ובאמת, בעיות שהוועדה הזאת מכירה; חלקה אפילו גם זה לא, ואפילו נמצאת בהליכים משפטיים. זאת קבוצה אחרת, אני לא מתייחסת אליה כרגע.

עכשיו, יש פה מורכבות, ואני חושבת שחשוב להציג אותה. המורכבות היא, ואני אתחיל אולי בהגדרת המעמד של קרן הפנסיה למען הסר ספק, כדי שיהיה פה ברור: קרן הפנסיה היא גוף עצמאי. היא קרן פנסיה של עובדי הסוכנות היהודית. היא קרן ותיקה. היא כבר סגורה מזה קרוב ל-20 שנה, מאז, אם אני לא טועה, 1995. העובדים הנוכחיים של הסוכנות היהודית, רובם, אפילו לא חברים בה.

כמה אנשים יש בקרן הזאת?

כמה אלפים. כמה אלפים. אלה עובדי הסוכנות היהודית.

נראה לי שיש להם הרבה כסף מכל העסקאות האלה.

לא, לא, אלה גמלאי הסוכנות היהודית. אני מניחה, אם יורשה לי, שכמו שגופים ציבוריים אחרים ובכלל, עשו עבודה בתחום ההתיישבות, בתחום העלייה, קלטו עלייה, יצאו לפנסיה – זכאים לפנסיה שלהם. זה תפקידה של הקרן הזאת. היא קרן ותיקה. היא עובדת בפיקוח צמוד מאוד של אגף הביטוח במשרד האוצר. הדירקטוריון שלה הוא דירקטוריון ציבורי. ומחויבותה של הקרן הזאת – אני לא מדברת בשמה, אבל להבנתי, כמי שמסתכל על העניין מבחוץ – מחויבותה של הקרן הזאת היא לעמיתים שלה, וטוב שכך. זה תפקידה. אנשים שחסכו לפנסיה. והעמיתים הם - - -

- - -

ולכן הקרן הזאת פועלת באופן שמחייב אותה לפעול – כך אנחנו מבינים – לטובת העמיתים, והיא פועלת באופן עצמאי. וזה חשוב להבהיר.

הקרקע – הסיפור הזה נמצא בדיון משפטי. הקרקע הועברה לפני עשרות שנים לקרן הפנסיה. עשרות שנים. זה לא דבר חדש. היא הועברה לפני עשרות שנים. התורמים, למען הסר ספק, כשהם תורמים לפעילות הם תורמים גם לשכר העובדים, וכשהם תורמים גם לשכר העובדים הם תורמים גם לפנסיה. זה חלק מתנאי השכר שלהם. המגביות שתרמו את הכספים לפני 40 שנה ו-50 שנה תרמו לכלל פעילות הסוכנות היהודית, ומצופה, אני חושבת, מכל גוף אחראי גם לדאוג לפנסיה של העובדים שלו, וכך נעשה.

למען הסר ספק, הכול כדת, הכול כדין, בתשלום. אבל הנושא הזה נמצא בדיון משפטי, אז כולנו - - -

בכמה כסף?

אל"ף, אין לי את הפרטים פה. ובי"ת, כאמור, כמו ששמעת, הנושא הזה נמצא בדיון משפטי - - -

מה "בדיון משפטי"? בכמה כסף עבר הנכס מהסוכנות היהודית לזה? מה הקשר לדיון המשפטי? זה עובדתי. מה הקשר לדיון המשפטי?

אין לי את הפרטים. למיטב ידיעתי - - -

אבל - - - זו על 250 מיליון שקל, לא?

אני אגיד כך: כל נושא מעמד הסוכנות היהודית - - -

- - -

יושב פה עורך הדין חגי אדורם, בחר - - -

אל תפזרו לנו פה מסך עשן. תעשו לי טובה.

בחר עורך הדין חגי אדורם ללכת להליך המשפטי. הבר פלוגתא הראשי שלו היא קרן הפנסיה, ואנחנו נתייחס לעניין הזה ככל שיידרש בהקשר הזה.

את יכולה להסביר לי בכמה כסף עבר הנכס ממקום אחד למקום שני?

אין לי את הפרטים.

מה את אומרת לי "דיון משפטי"? מה זה קשור בכלל? את לא צריכה לפזר פה מסך עשן. על כל השאלות הקשות את תגידי: זה בדיון משפטי? אתם בצד אחד מתנערים מזה שאתם הסוכנות היהודית. מתי קראת לאחרונה את החזון של הסוכנות היהודית? אני קראתי אותו לפני הדיון הזה, ואין שום קשר בין התיאור של חזון לסוכנות היהודית לבין מה שאת מתארת עכשיו. מפרקת כמו עורכת דין מאוד-מאוד מקצועית את התמונה, פאזל-פאזל-פאזל-פאזל, ובסופו של דבר זאת לא המציאות. איך הסוכנות היהודית יכולה בצד אחד להגיד שהיא דואגת לעולים, ובצד שני לנתק את עצמה מכל הדיון על קרן הפנסיה? איך?

חבר הכנסת איציק שמולי, תן לי להתייחס בבקשה. אנחנו רכשנו את הנכס הזה וזה נרכש לפני שלושה עשורים על ידי הקופה. הנכס הזה לא בבעלותנו כרגע. אתמול נפגשנו עם הקופה, דרשנו מהם למצוא פתרון. אנחנו לא הבעלים.

מי הבעלים של הקופה?

הבעלים – קופת הגמל של עובדי הסוכנות היהודית, שזה קופת גמל ותיקה שנסגרה ב-1995 בפיקוח משרד האוצר. אנחנו שלושה עשורים לא הבעלים. אנחנו דרשנו מהם למצוא פתרון. טובת העולים לנגד עיני הסוכנות היהודית. קופת הגמל זה לא הסוכנות היהודית. אנחנו לא שולטים בה. זה לא אנחנו. אנחנו יחד עם משרד העלייה והקליטה מבקשים מהם למצוא פתרון.

מי הבעלים - - -

מי בעלי המניות?

בעלי המניות, יש - - -

לא נכון. יש פה חוזה משנת 1999 ישירות של הסוכנות היהודית עם מינהל מקרקעי ישראל. חוזה חכירה משנת 1999. רק ב-2005 זה עבר.

מי הבעלים?

הבעלים של הקופה זה 50% ועד העובדים של הסוכנות היהודית, ו-50% זה הסוכנות היהודית.

אז איך אתה אומר לי דבר כזה?

אבל לענייני השליטה, יש תשעה דירקטורים, ולסוכנות היהודית יש שני דירקטורים. אנחנו לא בעלי השליטה.

- - -

מה שאמרתם בחלק הראשון, בכל הכבוד, אני יש לי הרבה מאוד הערכה לך, מר ג'וש שוורץ, אבל מה שאמרת בחלק הראשון של הדברים שלך סותר לחלוטין את מה שאמרת בסוף המשפט. אתם לא - - -

ממש לא.

טוב, אוקיי.

אתם לא יכולים לקבוע לקופה אי מכירת נכס? אתם יכולים לקבוע - - -

אנחנו לא יכולים לקבוע לקופה, היא גוף עצמאי. נכון, אנחנו יושבים שם בדירקטוריון. מתוך תשעה דירקטורים ארבעה מתמנים על ידי ועד העובדים, שניים מתמנים על ידי הסוכנות היהודית, ויש שלושה דירקטורים מטעם הציבור. הקופה הזאת, שהיא לא הסוכנות היהודית, נדרשה על ידי אגף שוק ההון במשרד האוצר להפחית את רמת הנדל"ן בתיק ההשקעות שלה מ-30% ל-15%. הם הגישו תכנית מכירה של נכסי הנדל"ן שלה, והם הגישו את זה למשרד האוצר ומשרד האוצר אישר אותה. אנחנו - - -

בעולם מתוקן אתה היית מנהל יחד איתם את המלחמה מול משרד האוצר, ולא עם משרד האוצר נגדם את המלחמה.

בוא ננהל את המלחמה עכשיו.

אני מסכים אתך. אנחנו מסכימים עם, רוצים למצוא פתרון - - -

אנחנו הראשונים שאומרים שהפתרון הוא - - - את כולם - - -

המבחן זה במעשה, לא בדיבורים. זה העניין.

בבקשה.

חבר הכנסת מוטי יוגב, בבקשה.

תראו, מתוך הערכה רבה לפעולת הסוכנות היהודית לאורך שנים, ובהמשך לדברים שנאמרו פה גם על ידי חבריי, ואני אומר, מר ג'וש שוורץ, קצת למדנו, באמת בהערכה רבה, אני מרגיש פה ממש רע אבל שמח שהגעתי. איך להגיד? על פניו, בלא ידיעות מקדימות לפרשה, חוץ מהכרת המרכז שנים – ילדים שלי שהיו שם בשירות לאומי או בהתנדבות – נראה שיש פה דבר, הייתי מגדיר, חמור מאוד בצדדים, ואני לא יודע להגיד. וסליחה אם אני, אני לא חייב בסוביודיצה ולא בקי בעניין. נראה שיש פה דבר שגובל בפלילים, חמור יותר מהפרשות של הולילנד ודומיהן. אני לא מאשים אתכם, חס ושלום. אבל מישהו מהעוסקים במלאכה, בקופת הגמל או במקומות האחרים, וזה החל מההעברה של נכס ציבורי. כבר אמרו פה קודמיי, שנתרם על ידי תורמים. ואני מקבל אמירה שיכולה להיות של הסמנכ"לית שתרומה היא גם כדי שעובדים יוכלו לעבוד ואחר כך גם לפרוש. אני מקבל. אבל זה קצת לא נראה טוב.
ועל פניו, אני חושב אם אני כולל מאוד-מאוד לא נראה טוב הסיפור של התאריכים שחשף חבר הכנסת נסים זאב, שבאפריל יוצא מכרז, ב-14 או לא משנה מתי, וב-1 למאי כבר מפורסמות דירות למכירה. וייתכן שזה הקודמים, אם זה מהנדס מועצה. לא יכול להיות דבר כזה. בתים בהדמיה, זה חייב לעבור מהנדס מועצה, זה חייב לעבור ועדה מקומית לתכנון ובנייה.

ואני רוצה לומר ארבעה דברים בקצרה, שהם נראים לי יותר מדי פשוטים: אחד, אני חושב שצריך לפתוח פה חקירת משטרה, ובמחלקה לפשעים - - -. רק צריך לעבור למחלקה לפשעים חמורים ולא למחוז.

חבר הכנסת מוטי יוגב, זה עובר, זה בטיפול. בוא נגיד, עכשיו, בימים האלה, יכול להיות מלפני, זו התפתחות שלי, ממש לפני כמה ימים, זה עובר ליחידה הכלכלית, ושם - - -

אז אני באופן אישי, מה שאני יודע לעשות באופן אישי זה לבקש מהשר לביטחון פנים שזה יעבור למחלקה לפשעים חמורים. יש פה מאות מיליונים שמקבלים גם ערכים אחרים, כפי שאמר חבר הכנסת איציק שמולי, בהערכת הנכס ובכמה הוא עובר מיד ליד.

לעצור את המכרז.

הדבר השני, זו בדיקה. לבקש ממבקר המדינה שייכנס לסוגיה הזאת במיידית, והוא יודע לעשות דברים כאלה במיידית. והדבר השלישי זה להקפיא את המצב, בכל מצב ובכל מקרה, כולל לחייב שלא יהיו פרסומים ששום; כי יש פה הונאה גדולה, גם כלפי, אינני יודע. - - - שהבת שלי או הבן שלי היו שמים פה 50 אלף שקל על קרן הצבי, על דבר שאיננו ברור, אז אני חושב שגם כל החברות האלה יש בהן הונאה וגם לשם המשטרה צריכה להכניס את ידה. כי יכול להיות שיש חיבור. אני מרשה לעצמי לומר שיש חיבור בין מי שמפיץ הודעות כאלה על מכירה לבין מי שחבר אליו, כי הוא יודע לעשות את זה יום לאחר אותו סיפור.

והדבר הרביעי הוא מה שנאמר פה על ידי הסוכנות היהודית ועל פי החזון שלה, שגם אם המרכז הזה, למרות שמשרד העלייה והקליטה אמר שיזדקקו עוד למרכזי קליטה, אנחנו נשמח מאוד שיהיו פה גלים מאוקראינה וגלים מצרפת וגלים מכל מקום בעולם. זה המשך החזון הציוני שמקבץ נדחי ישראל לא נפסק. ונקבל את כולם בברכה, בין אם יצטרכו מרכזי קליטה, בין אם תהיה להם קליטה ישירה ביישובים. אז הבטחה שאיש מהעולים לא ייצא בכל מקרה עד שאין לו פתרון סדור של אותה התחשבות, ואני בזה לא נכנס כרגע – יש פה את משרד העלייה והקליטה ויש אחרים שהם בקיאים ועוסקים בכך: הגדלת משכנתאות, פתרונות אחרים. אני חושב שארבעת הדברים האלה הם נכס צאן ברזל. אני את המעט שלי בפנייה לשר לביטחון פנים. אני מניח שהוועדה תפנה גם למבקר המדינה. זה המינימום הנדרש. זה פשוט נראה רע. יש פה מי שעושה פה הרבה כסף, כמו שאמרו פה: כרישי נדל"ן. אם אמרה גם המועצה - - - את זה לבני מבשרת ציון, אם כבר. אבל אני לא הולך ל"אם כבר" הזה. ה"אם כבר" הזה זה שלב ב' בסיפור. שלב א' זה הקפאת מצב, זה חקירה פלילית. ויכול להיות שמנכ"ל קופת הגמל, אינני יודע מיהו ולמה הוא לא הגיע. אני לא רוצה לתלות גם בו, אבל גם זה חמור. אז אולי אני אעצור את עצמי פה במשפט כדי - - -

תודה. תודה לחבר הכנסת מוטי יוגב. אני חושב שאנחנו בדעה אחת, כל חברי הכנסת, שבאמת צריכים פה חקירה פלילית, וזה אכן מתבצע.

אני שמעתי כאן משפט והוא די צרם לי, שאנחנו לא רהיטים שמפנים אותם, ואני חושב שזה משפט חזק, כי זה אזרחי ישראל. אנחנו מדברים כאן על אזרחי ישראל. במיוחד שאנחנו מדינת עלייה, שהם גם עלו, ובאמת עברו לא מעט קשיים. ואני חושב שאותה קופת גמל בסופו של דבר לפני 20 שנה, 30 שנה, היו עובדי הסוכנות היהודית, ואני חושב שדווקא להם, הייתי מצפה מהם להכי רגישות. לא בטוח שהם יהודים, אותם כמה אלפי אנשים, איך הכול מתבצע.

אנחנו כמובן צריכים להעביר את זה גם למבקר המדינה, וגם, כמו שאמרתי, דיברתי עם משרד האוצר, ואנחנו מבינים שקופת גמל זה גוף פרטי, ואנחנו גם לא יכולים להורות להם יותר מדי, ואנחנו צריכים בכל מקרה להקפיא את כל - -

את המכרז הזה.

- - את המכרז, את הפרסומים, ובאמת עד שנדע מה הפתרונות האמיתיים. אני גם קורא לכל הגופים הרלוונטיים שקשורים לנושא לשבת ביחד ולפתור את הנושא הזה - - -

נקבעה פגישה כבר עם - - -

בדיוק.

כולל ראש המועצה, הסוכנות היהודית, הקופה, משרד העלייה והקליטה, נציגי הדיירים. חשוב, חשוב מאוד שתהיו מעורבים ותדעו. ואנחנו גם כוועדה נהיה בתוך זה, ואנחנו נשמע ונדע.

רציתי לתת את רשות הדיבור. ממש, אנחנו לקראת סיום. הגברת זיוה מקונן-דגו, בבקשה.

ראשית, תודה על ההתכנסות הדחופה, אדוני היושב-ראש, אבל אני רוצה לציין כמה נקודות שלא עלו. אני מסכימה עם רוב הדברים. אחת: אני מאוד שמחה שהמועצה מגיעה לוועדה, אבל מרכז הקליטה הזה היה פח האשפה של המועצה הזאת.

נכון.

הדבר היחיד שנעשה זה שהביאו בגדים משומשים וזרקו. כי החינוך, תלמידים יצאו מהמועצה הזאת ופוזרו, ונוסעים עדיין עד כפר אדומים, עד מודיעין, ושום שירות המועצה לא נותנת לעולים האלה עד היום. והסוכנות היהודית השכירה את המקום הזה לעוד גוף כדי שייתן שירות של חשמל, מים וכולי וכולי. אז כך שהעולים האלה הם החפץ שמזיזים אותו לפה ומזיזים אותו לשם. מה שכן, לבחירות הסיעו אותם ברכבים כדי שישימו בקלפי ולהיבחר. אז חברי המועצה, ראש המועצה, תיקח אחריות על הדבר הזה.
הדבר השני, הנושא של הסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית, ואללה, עשיתם קופה מאוד-מאוד יפה על חשבון העולים האלה במשך 20 שנה, 30 שנה. כי זאת הייתה פינת החי הנחמדה שלכם, שכל מי שהגיע לארץ עבר דרך הפינה הזאת כדי לראות כמה המקום הזה מוזנח, כמה האנשים האלה מסכנים אומללים, ולתת, ולפתוח את הכיס שלהם ולתת, ועוד מהקופה הזאת אתם גוזרים ועושים עוד כסף. ביזיון, ביזיון, ביזיון.
שלוש: משרד העלייה והקליטה. משרד העלייה והקליטה, האחריות הבלעדית, ואני מסכימה עם חברי, דוקטור אברהם נגוסה, משרד העלייה והקליטה, האחריות שלכם על העולים האלה, לדאוג ולהעביר אותם לדיור הקבע. לא יכול להיות שיש אנשים עשר שנים שם. אני רוצה לתת לכם עובדה מסוימת: ב-2010, במרכז קליטה בטבריה, מרכז קליטה "רסיטל", משרד העלייה והקליטה סגר את החוזה איתו ופינה את העולים ופיזר אותם לכל מרכזי הקליטה. חלק מהם הגיעו למבשרת ציון ועדיין נמצאים שם, ויעבירו אותם עוד תחנה. לא מספיק שהיו שבע-שמונה-עשר שנים באתיופיה בהמתנה, נמצאים גם פה חמש, שש, שבע שנים במרכזי קליטה. האנשים האלה רוצים לצאת, חבר הכנסת יואל רזבוזוב. הם רוצים לצאת ממרכזי הקליטה. הם רוצים לצאת ולהיות אזרחים מן המניין, ולא תלויים ונזקקים של אף אחד, ואת זה תאפשרו להם בזה שבאמת באמת תתייחסו ותראו, תתנו מענה לכל אחד ואחד.

תסתכלו מי הנציגים של העולים שיושבים פה: או צעירים או קשישים. מהם הפתרונות שיש לכם לקשישים, אדוני, מר חביב קצב ממשרד העלייה והקליטה? מהם הפתרונות שיש לכם לבודדים? לא הגיוני שיש אוכלוסייה שנראית כחפץ, שנכנסים אליה הביתה; שמדינת ישראל נתנה להם את הבית הזמני הזה, וחודרים לפרטיות שלהם ואומרים לאנשים: אנחנו צריכים למדוד. זה לא נשמע לי הגיוני.

סיימתי.

- - -

טוב, חברים, תודה לגברת זיוה מקונן-דגו.

כמו שאמרתי, לגבי מרכזי קליטה אנחנו נקיים עוד דיון. אני חושב שבאמת יש לנו כאן מחדל. אני לא רואה שאנשים נתקעים כל כך הרבה שנים במרכזי קליטה. צריכים לצאת, כמו שאמרתי, שתהיה אינטגרציה לתוך הקהילה, לשוק החופשי, כמו שאני אומר, ואנחנו באמת צריכים לעשות הכול בשביל זה. אבל צריכים פה הסכמות, גם מצדכם וגם מהצד שלנו, כי עוד פעם: כבר יש באמת הרבה ניואנסים שדנו עליהם.

חבר הכנסת נסים זאב.

רק ממש אני רוצה להוסיף משפט אחד: שיהיה ברור, בהסכם ובמכרז כתוב במפורש ב-31 לדצמבר 2014 פגה תוקפו של היכולת להמשיך ולאכלס את העולים החדשים וזה יוצא למכירה. זאת אומרת, על בסיס זה כל המכרז הזה יצא. זה דבר אחד. אז אם לא תצא החלטה של הוועדה שעוצרים לפחות – כל נושא חקירת המשטרה זה דבר נוסף, אבל קודם כל לתת להם תקווה שבשנה הבאה לא מוציאים אותם.
דבר שני, אדוני היושב-ראש, איך אנחנו יכולים לעשות תרתי דסתרי? מצד אחד אנחנו אומרים: לתת לעולים החדשים אפשרות לאקלם אותם. איפה לאקלם אותם? זאת אומרת, כאשר מחירי הנדל"ן פה כבר חוסמים אותם באיזושהי אפשרות לרכוש דירה; אני כבר לא מדבר על הוותיקים שהם זוגות צעירים שגם נמצאים שם, שאני חושב שהקרקע צריכה להיות מיועדת לא לכל המרבה במחיר. צריך לקבוע מחיר סביר שהזוגות הצעירים במבשרת ציון והעולים החדשים תהיה להם את היכולות לרכוש דירה בעתיד. לא לקחת את הדירה הזאת ולהעביר אותה לכל המרבה במחיר, ואותם מיליונרים שיש להם אפשרות לעשות את הביזנס הזה, שהם - - -

וככה מונעים ירידה - - -

כל הכבוד. יישר כוח. יישר כוח. כל הכבוד.

תודה, תודה, חבר הכנסת נסים זאב.

חברים, כמו שאמרנו, הלוואי והייתי יכול לדפוק עם הפטיש הזה ולעצור כאן את המכירה, את המכרז הזה, אבל אנחנו נעשה הכול כוועדה. אנחנו נפנה לאותם הגופים בשביל לעצור את זה, בשביל לתת לכם את התקווה. אני חושב שזו תקווה, לתת לכם את הבית הראוי ומה שאתם צריכים עכשיו. אבל, כמו שאמרתי, אני גם דורש - - -

רגע, חצי משפט: נדמה לי שהמועצה כן רשאית להתערב ולעצור.

- - -

- - -

אבל כמו שאמרתי, אני גם דורש מכם לקחת, מי שזכאי, יש לו את מרכז הקליטה; בשביל זה הוא נועד, מרכז הקליטה. מי שלא זכאי, באמת לעשות מאמצים ולצאת באמת. אנחנו נקיים על זה דיון.

לתת להם לצאת.

אנחנו נקיים על זה דיון. אבל גם הייתי רוצה את הדחיפה דווקא שלכם לקחת את אותם הצעירים ולא לשים אותם באותו מרכז קליטה, אלא אני רוצה לראות אותם באמת בין כולנו. זאת אחת הבקשות שלי.

בבקשה, יש לנו פה מישהו, אחרון הדוברים. בבקשה.

תודה. שמי ג'רמי סלטן. אני חבר בוועדה של מבשרת ציון, של עלייה וקליטה. יש פה אחת מהעובדות שאף אחד לא דיבר עליה, שמרכז הקליטה במבשרת ציון הוא מרכז הקליטה הגדול בארץ. ובאמת שאומרים שאולי אין מקום, אז אנחנו מדברים על זה שרוצים לסגור את המקום הכי גדול. שיש לנו באמת עליות גדולות שרוצים להביא מאוקראינה, מצרפת, לא יהיה לנו מקום לשים אותם.
ובנושא העניין של הקרקע שעובר מיד ליד, כמו שכולם אמרו פה: זה נראה ממש, לא מריח טוב, פה, בסיפור הזה. הייתי אומר, אולי יש פה חשש ל"הולילנד" 2.

אנחנו דיברנו על זה. לא אנחנו - - -

זו לא העבודה - - -

חברים, תודה על זה שהגעתם. כמו שאמרתי, חברים, אנחנו מטפלים בזה. הוועדה תפנה לכל הגורמים הרלוונטיים.
תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:33.>