PAGE
3
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
14/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 219>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, י"ד באייר התשע"ד (14 במאי 2014), שעה 10:01

<תקנות ציוד רפואי (ייצור, שיווק או שימוש בציוד רפואי שאינו רשות, או שלא בהתאם לרישומו), התשע"ד-2013>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
יעקב מרגי

עמר בר-לב

>
פרופ' רוני גמזו - מנכ"ל משרד הבריאות

ד"ר אסנת לוקסמבורג - ראש מינהל טכנולוגיות רפואיות ותשתיות, משרד הבריאות

ד"ר נדב שפר - מנהל אגף ציוד רפואי, משרד הבריאות

עו"ד נילי חיון דיקמן - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

אלכסנדרה ארונין - מנהלת תחום מדיניות יבוא, מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה

ד"ר לאוניד אידלמן - יושב ראש ההסתדרות הרפואית

עו"ד חן שמילו - ראש תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית

יצחק מרום - סמנכ"ל, ראש חטיבת לוגיסטיקה, תשתיות ומערכות מידע, כללית שירותי בריאות

ד"ר זיו רוזנבוים - ראש אגף טכנולוגיות רפואיות, כללית שירותי בריאות

שלומי גרוסמן - ראש אגף הרכש, כללית שירותי בריאות

עו"ד אייל זליכה - משרד ליפא מאיר, מטעם כללית שירותי בריאות

מיכל צייגר - מנהלת מחלקת ציוד רפואי, קופת חולים מאוחדת

אלי צימלס - מנהל אגף לוגיסטיקה, לאומית שירותי בריאות

מיכאל שפיר - ענף ציוד רפואי, איגוד לשכות המסחר

חנה לאידר שניידר - איגוד לשכות המסחר

חזקיה ישראל - מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

כרמל פלדמן אבוטבול - מנהלת איגוד הכימיה, פרמצבטיקה וקלינטק, התאחדות התעשיינים

ישראל סיטרון - סמנכ"ל איכות ורגולציה ב-GEHC, התאחדות התעשיינים

עו"ד ברי קורש - משרד ש. הורוביץ, מטעם איגדו כימיה, פרמצבטיקה וקלינטק, התאחדות התעשיינים

מרים נוימן - רוקחת ממונה, טבע מדיקל, טבע תעשיות פרמצבטיות

ד"ר אברהם חורי - רוקח, מחלקת רישום, טבע תעשיות פרמצבטיות

עו"ד אליהו שטרן - אגודת טכנאי השיניים בישראל

מאור אביגל - אגודת טכנאי השיניים בישראל

גל פניגר - איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל

עו"ד יואל ליפשיץ - סמנכ"ל רגולציה, חברת לביא מדיטק

עו"ד רות פרמינגר - יועצת רגולציה, חברת קובידיאן

ענת מימון
איילת וולברג

וילמה מאור

אהובה שרון - חבר המתרגמים
<תקנות ציוד רפואי (ייצור, שיווק או שימוש בציוד רפואי שאינו רשות, או שלא בהתאם לרישומו), התשע"ד-2013>

בוקר טוב. היום יום רביעי בשבוע, י"א באייר, ה-14 במאי 2014 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום תקנות ציוד רפואי (ייצור, שיווק או שימוש בציוד רפואי שאינו רשות, או שלא בהתאם לרישומו), התשע"ד-2013.

אני לא יודע מה הרעש הגדול אבל החוק הזה עבר כבר לפני שנתיים ומכסת ההתנגדויות שקיבלתי מכל מיני גורמים שייהנו מכך שהחוק לא יהיה קיים, היא כל כך גדולה שזה מעורר אצלי תמיהות לא מעטות. כל כך הרבה אנשים לא רוצים את החוק. זה לא נראה טוב.

יש כאן כאלה שמתנגדים לתקנות?

לתקנות או לחוק?

לתקנות. עזוב את החוק. החוק עבר. יש כאלה שמתנגדים לתקנות?

כן, בהחלט.

אנחנו נשמע אותם היום וכל אחד יגיד מהיכן הוא, יאמר למה הוא מתנגד ומה לא טוב.

ומה מניע אותו.

כסף מניע אותו. כנראה כסף הוא המניע הגדול ביותר. מרוויחים פחות, מרוויחים יותר. אני חושב, אני לא יודע, אולי זאת איכות הרפואה. כנראה הם מרוויחים יותר ומרוויחים פחות.

אדוני, לפרוטוקול, מי אדוני?

בוקר טוב לכולם. אני יצחק מרום ואני סמנכ"ל לוגיסטיקה, תשתיות ומערכות מידע של שירותי בריאות כללית, עובד בקופה הרבה שנים, מלווה את הטלטלות של מערכת הבריאות אבל רוצה להפתיע אותך ולומר לך שאנחנו מברכים על החוק. אני חושב שאנחנו כארגון הבריאות הגדול ביותר במדינת ישראל, שיש לנו גם בתי חולים וגם בקהילה, אנחנו גוף שבהחלט ראוי ורצוי לשמוע מה הוא אומר כי אנחנו לא נזקקנו לחוקים ותקנות שיבואו ויאמרו לנו להבטיח את בטיחותם של החולים והסגל אלא לפני כבר שמונה שנים התחלנו בתהליך אקרדיטציה על ידי חברה בין-לאומית ופעלנו.

אל ספר לי עליכם. תגיד לי למה אתם מתנגדים בחוק. גורמים שלטונים אצלך דיברו אתי אחרת. כנראה שממונים עליך דיברו אתי אחרת. אתה מדבר לפרוטוקול.

אני מדבר לפרוטוקול ואני בטוח שהם דיברו גם על אותם דברים. אני רוצה לומר שאנחנו מברכים על החוק אבל רוצה לומר שהתקנות כלשונן הנוכחית מהוות תקלה חמורה. שירותי בריאות כללית רוצה ליישם כל דבר, כל תקנה, כל חוק, היא לא רוצה להיות עבריינית, כמו שאני מאמין שמערכת הבריאות לא רוצה להימצא במצב כזה.

תקשיב, אנחנו כאן אנשים פרודוקטיביים. תקנה מספר כך, סעיף מספר זה וזה שאומר אחת, שתיים ושלוש לא בסדר, את הדבר הזה היית מחליף בדבר אחר. אל תספר לי סיפורים מסביב כי אין לי זמן וזה לא מעניין. דבר עניינית וגע בנושאים.

ברשותך, עוד שני משפטים.

שני משפטים. קח דקה וחצי ובכנסת זה הרבה.

אנחנו כן פעלנו בחודשים האחרונים עם נציגי משרד הבריאות בשיתוף פעולה מדהים והגענו להבנות, להסכמות ולתובנות אבל לצערי בבהילות הלא מובנת הזאת היום לדון ולהעביר את החוק, אפילו חלק מאותן הבנות לא יושם בתקנות. לכן, אנחנו מבקשים כן לפרט ואנחנו נפרט.

נתתי לך דקה וחצי ועברו כבר שתי דקות. גש לעניין.

נעבור סעיף סעיף.

לא, זה נעשה אחר כך. בינתיים לא אמרת כלום.

אני אתן לך שתי דוגמאות. ילד טופל בבית חולים שניידר.

שורה בתקנה. איפה זה?

תקנה 3.

טיפול רפואי חיוני.

אני מבקש מדוקטור זיו רוזנבוים לפרט.

אתה לא מבקש כלום. אדוני. כדי לבקש בכנסת אתה צריך להתפקד למפלגה או להיבחר במפלגה, להיות חבר כנסת ואחר כך אתה מבקש. כאן אתה לא מבקש כלום. כאן אתה מדבר רשות דיבור ואם אתה מקבל, אתה מדבר, ואם אתה לא מקבל, אתה לא מדבר, ואתה לא מבקש כלום גם אם אתה סמנכ"ל לדברים חשובים.

אני יכול לבקש לאפשר לדוקטור זיו רוזנבוים להתייחס.

שמעתי. אתה יודע לומר לי משהו על תקנה מספר 3?

אין בעיה. אני אדע להסביר לך את תקנה 3. ברשותך, אני רוצה לעיין בזה ולראות את זה בעין.

בבקשה.

אני אומר לך את המצב שהיה. ילד היה צריך לקבל טיפול באמצעות ציוד מיוחד והתקנה קבעה שהציוד חייב להיות ציוד ספציפי של יצרן ספציפי שלנו יש חלופות. אנחנו פנינו לספק לקבל את הציוד הזה, התברר שהמחיר קופץ בסדרי גודל. אנחנו מתחילים לדבר אתם, לנהל אתם משא ומתן, ובסופו של דבר אנחנו רואים מה הסעיף הקטן הזה עושה לנו בחוק. לגבי אותו ילד, היינו צריכים להגיע עד לשרת הבריאות שהתעניינה בנושא, כתבנו לכל מערכת הבריאות, שישימו לב למשמעויות של סעיף קטן בתקנות האלה. נאלצנו לפנות בצורה מיוחדת ולבקש טובה מאותה חברה שתואיל בטובה לספק לילד הזה את מה שהוא צריך כדי שהוא ישוחרר הביתה עם טיפול מתאים. זאת דוגמה קטנה. אתה רוצה עוד דוגמה קטנה?

טוב. תודה. מספיק.

משרד הכלכלה, מינהל סחר חוץ. גיבשנו נייר עמדה לסעיפים ספציפיים של התקנות שיש לנו הסתייגויות לגביהם. נייר העמדה הועבר גם למזכירות הוועדה.

אנחנו נדון בהן. חבל שהגשתם את זה רק הבוקר. החוק חוקק לפני שנתיים אבל אתם עסוקים בהרבה דברים חשובים והבוקר פתאום מהר הגשתם נייר עמדה. אם הגשתם נייר עמדה הבוקר, אני לא רוצה להגיד לך שהוא לא שווה כלום אבל אנחנו נתייחס אליו.

חברת מדיטק. ארבע הערות לתקנות האלה.

מה זאת החברה הזאת?

חברה לציוד רפואי. אנחנו מוכרים ציוד רפואי.

למי?

לקופות חולים.

למי שקונה. למי שמשלם.

לבתי חולים. לקופות חולים.

בוודאי. אנחנו בעד התקנות אבל יש לנו ארבע הערות מהירות. הראשונה, אין התייחסות לציוד רפואי שנמצא בסל לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, מה קורה ביום שפג הרישום שלו והאם יש חובה על הקופה לספק את זה או לא לספק את זה. יש הסדרים מקבילים ב-29 של תרופות.

תאמר את זה עת נדבר על התקנות. אני מחפש משהו קרדינלי. נדון על התקנות והן לא יצאו מכאן כפי שנכנסו.

זמן אישור של חודש ימים הוא לא סביר. בטיפול רפואי חיוני אנשים לא יכולים לחכות. בתרופות מחכים רק 72 שעות.

מדינה מוכרת, יש שם רשימה של מדינות מוכרות אבל בטעות ישראל לא מופיעה כמדינה מוכרת וזה אומר שיש הפליה נגד ציוד רפואי של מדינת ישראל ובנושא הזה צריך לטפל.

לגבי האחריות של יצרנים להתוויות שאינן רשומות, האם חלה עליהם אחריות או לא חלה עליהם אחריות. כאשר ההתוויה לא רשומה ומשתמשים במוצר בניגוד להתוויה שנרשמה, איך מתייחסים לאחריות של היצרן.

תודה.

ענף ציוד רפואי בלשכת המסחר. אנחנו הגשנו את התנגדותנו לקיום הדיון הזה וביקשנו לדחות אותו.

לדיון או לתקנות?

לדיון בשלב זה בתקנות אלו.

למה?

ברגע אישורן של התקנות, ייספר זמן וחוק ציוד רפואי יחול. אנחנו עדיין נמצאים בדיון בבג"ץ על תקנות נוספות שהן תקנות הרישום והדיון נקבע לחודש יולי.

ידוע.

בתקנות האלה יש המון כשלים. אנחנו חושבים שזה לא הזמן לרוץ ולאשר תקנות נוספות.

מה זה לרוץ ולאשר? החוק עבר לפני שנתיים. מה זה לרוץ ולאשר? אפשר לחשוב שמישהו גונב כאן משהו.

חס וחלילה.

חצי שנה עובדים על התקנות. החוק עבר לפני שנתיים, אבל לצערי המשרדים הממשלתיים עובדים לאט. התקנות היו צריכות להיות גמורות כבר לפני שנה. לא יכול להיות שמשרד הבריאות מושך את זה שנתיים. הם לא עובדים. העסק לא עובד. הם פשוט לא עובדים ולא רק הם אלא המשרדים הממשלתיים בחקיקה בתקנות, אם זה לא מתאים להם, אם החוק לא נראה להם – הם מושכים שנתיים ושלוש וארבע שנים. מכאן לרוץ ולאשר? הם היית אומרת לזחול, זה היה בסדר. לרוץ בזחילה.

נכון, אבל מתוקף התקנות היו צריכים להיות נהלים שלא נכתבו וההתנהלות של משרד הבריאות איטית מדי. כאן, ברגע שאנחנו מאשרים את זה, החוק בתוקף ויש בו כל כך הרבה כשלים שחייבים לטפל בהם קודם, לפני שהוא נכנס לתוקף.

אף פעם זה לא יהיה מושלם. אני למדתי בחיים שלי שאם לא עושים סדק בקיר, אף פעם לא נפרוץ אותו. צריך לעשות סדק ועם הזמן לתקן, לשפר ולשנות. כל החיים משפרים ומתקנים.

אני לא בטוחה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לשפר תוך כדי ריצה.

תוך כדי זחילה אנחנו יכולים.

מנהלת איגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים. הערה כללית. אנחנו הגשנו למשרד הבריאות את ההערות ולגבי חלקן באמת היינו בדין ודברים אתו. חלק מהדברים אכן התקבלו. סוגיה אחת שלא מקבלת ביטוי היא נושא של תוך איזה פרק זמן מקבלים את הפטור. הכניסו את זה כך שזה תוך חודש, אבל אם לא עומדים בחודש הזה, אנחנו רוצים לראות איזה מנגנון יהיה, איזה סוג של אישור אוטומטי או מנגנון חלופי.

כאשר נגיע לתקנות ונדון סעיף-סעיף, ניגע בזה.

מנהל אגף לוגיסטיקה, לאומית שירותי בריאות. שאלה. אני מבין שאנחנו נעבור סעיף-סעיף.

נעבור סעיף-סעיף ונדון על כל סעיף. תהיה רגוע. כל סעיף, מי שירצה להתייחס אליו, יתייחס ויאמר מה שהוא חושב.

אני מציע שתתחיל כי לכל אחד יש הערה ספציפית.

תודה על העצה.

אני מייצג את אגודת טכנאי השיניים בישראל. בישראל העיסוק בטכנאות שיניים על פי החוק והתקנות מוגבל רק לטכנאי שיניים בעלי רישיון של משרד הבריאות. עד כדי כך ההחמרה שם שאפילו העובדים לא יכולים להיות אלא כאלה שלומדים ועוסקים בטכנאות שיניים. לאחרונה צץ דבר חדש, טכנאות שיניים לסין. מעבירים את זה לביצוע בסין ומחזירים לישראל תוך כדי עקיפת האיסור בישראל כי אם מוכרים את זה בסין, כאילו זה בסדר. פנינו בנושא הזה לבג"ץ ועתרנו. בג"ץ שלח אותנו לכאן כי משרד המשפטים טען שזה ייכנס בגדר החקיקה של החוק הזה. אין סעיף ספציפי אלא בחוק ובתקנות יש אפשרות להציג טבלה של דברים משוחררים.

כמה קובעים לסין?

אפס. מי שחתך את הרווח, אלה אנשים שבדרך. הרופא שקיבל את המוצר מהטכנאי של הכתר, במקום ב-150 שקלים, קיבל את זה במאה שקלים, מכר אותו ב-1,500-2,000 שקלים. זה סרט אחר, אבל אם רוצים להוזיל, זה המקום להיכנס. עמדת טכנאי השיניים מזמן היא שרופאים יחויבו לפרט כמו במוסך כמה עלה הכתר וכמה עלתה העבודה, כמה עלה המנוע וכמה עלה הקרבורטור. יהיה הבדל בין עבודה למחיר ולא יעשו על הגב של הטכנאים, אבל זה סרט אחר ולא על זה אנחנו כאן. לפני חצי שנה פניתי לאדוני וביקשתי זימון והחומר הגיע אלי שלשום עם זימון להיום. אני רק רוצה לציין שאנחנו מדברים על מקרים שאספנו חומרים. עבודות כאלה נעשו בזמנו באוסטרליה, מול אוסטרליה ומול ארצות הברית, מקומות בהם שכר העבודה יקר. מתו שם אנשים משום שלא יודעים מה הרכיבים ומשתמשים בחומרים שבישראל אסורים כמו עופרת.

אם משתמשים באוסטרליה בחומר מסוים, הם לא רוצים שהאוסטרלים ימותו.

לא. הם עושים שימוש בחומרים זולים שאסורים.

רק עבור ישראל.

לא רק עבור ישראל אלא עבור כל העולם.

גם עבור עצמם?

אין לי ספק כי זה נעשה שם בזול. יש חומרים שבישראל נאסרו. חומר בריליום אסור בשימוש בישראל.

למה?

גילו שבסופו של הליך הוא מסרטן.

לא משתמשים בבריליום בישראל?

לא. יש איסור של משרד הבריאות והחקיקה. אסור להשתמש בבריליום.

לא משתמשים בבריליום בישראל? אני מודיע לך שבישראל משתמשים בבריליום.

בטכנאות שיניים, לא.

לא בטכנאות שיניים.

אני מדבר על טכנאות שיניים. אני מצמצם את הידע שלי לטכנאות שיניים.

שיהיה לך ברור שבישראל משתמשים בבריליום. יש אמצעי הגנה וכן הלאה וכן הלאה.

בבריליום יש שתי סכנות – בעיבוד ובהתקנה. גילו שעושים מזה כתר כי זה חומר שהוא נוח לעיבוד אבל מצד שני הוא מסוכן. אותו דבר לגבי העופרת והכספית והחומרים האחרים שנמצאים בתוך החומרים הדנטליים שעשו בהם שימוש ועל זה יש לנו מקרים ספציפיים שמצאו מקרי מוות בארצות הברית ובאוסטרליה, ושם אסרו את זה. אנחנו מבקשים שזה לא ייכנס לטבלה וזה באספקט חוקי. לא יתכן שהכנסת מצד אחד תקבע שעיסוק בטכנאות שיניים ובריאות הציבור חשובה לנו ואסור לעסוק בזה אלא רק מי שיש לו רישיון ומצד שני יביאו את החומרים האלה. זה בערך כמו שילכו וישלחו מסמך ניסוח כזה לארצות הברית, שם יחתמו עליו ויאמרו שזה נעשה לא עורך דין ישראלי. כאן עוד אין בריאות ציבור. כאן יש רק כסף.
אני רוצה להוסיף עוד שני דברים.

כנראה לא הבנת מה שאמרתי אבל אתה עורך דין ועורך דין לא מבין כל כך מהר.

אני שמח שהמנכ"ל נכנס בשלב הזה.

המנכ"ל כנראה פורש ועכשיו כשהוא פורש, יש פקקים בדרך לכנסת ולכן הוא לא הגיע לישיבה בזמן.

ייאמר לזכותו שלמרות שהוא פורש, רמת המוטיבציה לא ירדה.

בנושא טכנאות השיניים. אני חושב שזה נכון לגבי הרבה תחומים במדינה. כאשר אתה מחמיר - אתה צריך לדעת שהמים מטבעם הולכים למקומות נמוכים וחודרים – יש כאן בעיה שבלי שום קשר לתקנות האלה היא צפה ועולה. לא יתכן שאנחנו נאמר על עצמנו כאן בארץ שמי שלא מוסמך על ידי משרד הבריאות לעסוק בטכנאות שיניים לא יעסוק בטכנאות שיניים, אבל מצד שני נוכל לייבא את אותם אמצעים - שאנחנו אוסרים עליהם לטפל בהם כאן – ביבוא כשאין לנו שום פיקוח על זה. אנחנו לא יודעים מי עושה זאת, איך הוא עושה זאת ועם מי הוא עושה זאת.

היום אין פיקוח. היום, כאשר החוק לא קיים, באמת כל מי שמייבא, אני אפילו לא יכול להגיד לו לא.

החוק הזה סוגר את הפרצה?

החוק שהוועדה המכובדת הזאת אישרה נותן לי את היכולת לעמוד בשער ולהגיד לא ולא ולא. אם משהו יוכח כלא תקין או לא צריך להיכנס לישראל, הוא לא ייכנס וזה בשעה שהיום הוא נכנס כי אין חוק.

הדברים נרשמו בפרוטוקול.

הלשכה המשפטית, משרד הבריאות. אני מבקשת להבהיר.

למה אתם עובדים כל כך לאט? באתם לכאן בסערה עת השרה הגיעה ומי שלא עמד ביעד של שלושה חודשים, הטלתם עליו קנסות, פגעתם בחברות ואני שואל למה אתם עובדים כל כך לאט.

אני יכולה להשיב לך על כך. אנחנו העברנו את התקנות בתחילת מושב הכנסת לאישור ועדת העבודה. בקיץ, ביולי-אוגוסט, זה אושר על ידי משרד המשפטים והוצאנו את זה.

מתי?

ביולי-אוגוסט 2013 סיימנו את העבודה בתקנות והעברנו אותן.

אם אפשר להשיב להערה לגבי טכנאי השיניים. אנחנו לא מסדירים את העיסוק אבל התקנה, תקנה 12(ג), קובעת שאפשר לייבא רק ממדינה מוכרת. כל ההערות לגבי הסכנות שעלולות להגיע לישראל מסין או ממדינות כאלה, אינן רלוונטיות. אנחנו מייבאים אך ורק ממדינות אירופה ומארצות הברית.

עוד מעט גם הגבינה תגיע מסין.

לא רק זה. היום זה מגיע.

לא השתלים האלה.

אני רוצה להתייחס לקטע פחות פופולרי בתקנה הזאת שמדבר על רישום לצורך יצוא בלבד. יצרנים ישראלים שמעוניינים לקבל אישורים בין לאומיים, זקוקים לאישור של משרד הבריאות והדבר הזה צריך להיות מהיר מאוד ותוך כדי זה אנחנו צריכים להביא אישור ממדינה מוכרת. בדרך כלל במדינות המוכרות באירופה הדבר נעשה תוך יום-יומיים ומקבלים איזשהו טופס. היינו רוצים שדברים כאלה יקרו גם במשרד הבריאות ברגע שאנחנו מוסרים את זה. זה לא מיועד לקהל הישראלי ואין כאן סכנה למדינת ישראל.

כמה זמן זה לוקח?

זה לא מוגדר.

בפרקטיקה, כמה זמן?

כמה זמן זה לוקח במציאות?

הרבה זמן.

מה זה הרבה זמן?

אני לא רוצה לומר.

אל תחשוש. הוא לא יתנכל לך.

כמה זמן? רוני, כמה זמן זה לוקח? למה זה לוקח יותר משלושה ימים?

אני אתן לנדב לענות.

אתה לא נותן כלום. אני רוצה שאתה תענה.

כבוד היושב ראש, מחלקת האמ"ר היא מחלקה שעושה מה שעושה ברישום תרופות. כולכם הייתם עדים למה שקרה במדינת ישראל לפני שנתיים-שלוש כאשר תרופה מסוימת שונתה והיו כאן דיונים בוועדה הזאת. זה אותו הדבר. זה ציוד רפואי והוא נכנס לגוף, חלקו מושתל, הוא סטנד, הוא בתוך חללי הגוף, בציוד יש שתלים, ציוד מאוד מאוד מורכב. היה לנו גם אירוע כמו שתלי הסיליקון.

הוא מדבר על משהו אחר.

המדינות בעולם, כדי לאשר את המוצר שלו, אומרות לו שהוא יצרן בישראל, שיראה להן אישור שיווק במדינה בה הוא מייצר. לפחות במדינה בה הוא מייצר, שהרשויות של המדינה מוכנות להשתמש במוצר.

מוכנות להשתמש במוצר.

בדיוק. כשאני נותן לו אישור שיווק, אני צריך לאשר את המוצר כי הם מסתמכים עלי לאחר מכן כי אני מסתמך עליהם.

למה יואל מניד את הראש ואומר לא?

ברשותך, אני רוצה להבהיר. אני מדבר על התהליך השלישי. הראשון, אנחנו עשינו רישום במדינה מוכרת. יש לנו אישור ממדינה מוכרת. כדי לפנות למדינות כמו סין, תאילנד, כל המדינות שדורשות אישור של אמ"ר כדי להתחיל את הרישום שלוקח לפעמים שנה-שנה וחצי, לשם כך אני צריך אישור אמ"ר, כדי להתחיל את התהליך הארוך. אני מחכה לפעמים חצי שנה ולפעמים שלושה חודשים עד שאני מקבל את אישור אמ"ר וזה מה שאנחנו מבקשים. בקטע הזה של הרישום המשני במדינת ישראל לצורך יצוא בלבד ולא לצורך שיווק בישראל.

אנחנו מדברים על 120 ימים. זאת ההתחייבות שלנו. כרגע אין לנו כמעט חריגות ב-SLA של 120 ימים.

זה המון. זה העניין.

120 ימים, זה כמעט שליש שנה.

מנהל אגף ציוד רפואי, משרד הבריאות. ראשית, הצורה בה הדברים מתנהלים, קרי, החובה לרשום בארץ במשרד הבריאות לפני שמקבלים תעודת יצוא, הוטלה על ידי הוועדה הנכבדה הזאת לפני הבחירות האחרונות. אנחנו דווקא היינו מוכנים ללכת למהלכים של הוצאת תעודת סרטיפיקייט אוף פרי סייל בתנאים מסוימים גם לפני שיש רישום. יושב ראש ועדת המשנה אז הנחה, כדי שלא יהיו מצבים בהם התעודה אולי לא תשקף באופן מוחלט את מה שקיים בישראל, שבאופן ברור יהיה רישום.

כמה ימים אתם יכולים להוריד?

תעודת היצוא מוצאת היום בעזרת מכון היצוא הישראלי – חצי יום.

אבל לא תעודת הרישום.

נכון.

כמה זמן זה מתעכב אצלכם? כמה זמן עובר עד שאתם נותנים אישור למכון היצוא להוצאת תעודה?

אין הבדל בהיבט הזה בין יבוא לבין יצוא לבין כל פריט שהוא וזה יכול לקחת עד 120 ימים.

למה כל כך הרבה זמן?

זה רישום מלא.

למה כל כך הרבה זמן?

מפני שאין אצלנו כיום – ושוב, אלה החלטות שהן לאו דווקא שלנו - - - -

עזוב החלטות. למה כל כך הרבה זמן? אם זה היה עסק פרטי שלך, כמה זמן זה היה לוקח?

אינני יודע.

בערך. פלוס-מינוס עשרים אחוזים.

אני מניח שעד 120 ימים.

עד. יפה. בשישים ימים אתה עושה את זה?

אני יכול לעשות את זה בתעדוף אחר שמבדיל בין סוגים שונים של מוצרים. חלק נכבד מאלה שיושבים כאן לא מעוניינים לעשות בעצמם. אני יכול למשל לתעדף מוצרים הנושאים אישורי FDA ואז זה ייקח שבועיים אבל מה שעלול לקרות הוא שמוצרים בעלי אישורים רגולטוריים באיכות פחות טובה - - -

ייקח תקופה של 120 ימים.

כן.

בסדר. היום הכול לוקח 120 ימים.

אנחנו הצענו הצעות כאלה, ולשכת המסחר תעיד שהצענו להפריד מוצרים בנתיבים שונים, אבל ההצעה לא התקבלה.

אתה יכול להפריד ובמקרה הגרוע יהיו 120 ימים ובמקרים טובים יותר יהיו שישים ימים, שלושים ימים ותשעים ימים אבל לא הכול יהיה 120 ימים.

אני רוצה לחדד. בתקנה הזאת יש סעיף שמדבר על פטור לגבי מוצרים שמיועדים ליצוא בלבד. אנחנו רוצים שהפטור הזה יהיה אישור ולא פטור ובאמצעות האישור הזה אפשר יהיה - - -

לפי המסלול.

אתה כנראה לא הקשבת למה שהוא אמר לך. אני לא מאשר לייצא מוצרים שאני יודע שלא הייתי משתמש בהם עבור אזרחי ישראל כדי שלא יבוא איזה עורך דין ויגיד שאנחנו אנשים רעים שרוצים להרוג את האוסטרלים ולא הייתם נותנים לישראלים להשתמש במוצרים האלה אבל את האוסטרלים אתם רוצים לחסל.

אני מבקשת להגיב לדבריו של דוקטור נדב שפר.

לשם מה?

כי זה חשוב להגיד את זה.

זה מיותר.

זה חשוב לומר. ברשותך.

בסדר. תגידי.

אני לא חושבת שיש מקום להעדפה של סוג מסוים של אישורים של FDA על פני ה-CE. יש מקום להעדפה במוצרים שהם מקלאס 1.

אני חולק עליך. אם אפשר לייעל עבודה, מייעלים עבודה. אחר כך תגידי ששנתיים זאת ריצה.

זה ייעול עבודה.

אם הכול היום עד 120 ימים ואנחנו לוקחים חמישים אחוזים מהמוצרים ואומרים שאלה עד שישים ימים, זה ייעול עבודה.

זה יותר מחמישים אחוזים.

זה ייעול עבודה. יש כלל גדול בתורה, אמר לי יעקב מרגי, האומר שזה נהנה וזה לא חסר.

אבל זה לא נהנה ולא חסר.

אם זה עד 120 ימים לכולם, זה נהנה וזה לא חסר.

בשיטה הזאת אנחנו מעדיפים... מסוימת.

מה לעשות, אתם מעדיפים אבל אנחנו קובעים. כשבאים אנשים, אני אומר שכל החיים נקבעים בכנסת. אותה כנסת שאוהבים להשמיץ ואומרים שכך חבריה הם מושחתים, גנבים ולא חכמים – הם קובעים איך החיים במדינה מתנהלים, מה יהיו הכללים, מה יהיו התקנות וכולי. כשהולכים להצביע, שימו לב ותנו מחשבה מרובה לאלה שקובעים לנו אחר כך את החיים ולא להצביע כלאחר יד. מחשבה מרובה ולהצביע עבור הטובים ביותר.

אדוני היושב ראש, אני מבקש להוסיף עוד שתי מלים ובזה סיימתי את העניין של טכנאי השיניים. אני רוצה להדגיש שלגבי טכנאי השיניים, מדובר ברכיב פרטני לאדם מסוים. לא מדובר בייצור של ליין שאפשר לבדוק כך שהבדיקה צריכה להיות פר פריט. זה לא ליין שאתה מביא סטנדים או מפרקים לברך או משהו אחר.

רופאי השיניים עכשיו עושים מפרקים לברך?

אני לא מייצג את רופאי השיניים אלא את טכנאי השיניים.

טכנאי השיניים עושים מפרקים לברך?

עוד לא. אני רוצה להגיד שהרכיבים אצלנו הם שונים ולא כל כך נראה שזה מתאים לחוק.

תודה.

כבוד היושב ראש, אני לא הייתי מציע לוועדה הזאת ולאף אחד אחר ללחוץ ולקצר יותר מ-120 ימים. התהליך שהיחידה כאן צריכה לעשות הוא תהליך מאוד מאוד מורכב והיא צריכה לתת ביטחון לכל המשתמשים, לכל בתי החולים, לכל המערכת שמה שנבדק, הוא ודאי והוא תקין.

אתה יושב בזווית כזאת שלא ראית את הפנים של נדב עת דיברתי אתו על הזמן.

מה אמרו פניו?

ש-120 ימים זה כל כך הרבה זמן שאתה בכלל לא מבין.

אני מכיר את היחידה הזאת ארבע שנים. היחידה הזאת התחילה עם מעריך תיקים אחד והיום יש שם ארבעה מעריכי תיקים.

ארבעה לכל המדינה.

אולי צריך שישה מעריכי תיקים.

נמצאים כאן אנשים שהאינטרסים שלהם שונים מהאינטרס הבסיסי שלי. האינטרס שלנו הוא קודם כל לשחרר מוצר אמ"ר שיש לו אישור אמ"ר שאני בטוח שהוא תקין

מה זה אישור אמ"ר?

אישור שהמוצר הזה נבדק, בטיחות, אני בטוח, אני מכיר את כל תופעות הלוואי שלו, את כל האירועים החריגים שלו בעולם. כאשר אני משחרר אותו עם אישור, הוא מגיע לכל בתי החולים בארץ, הוא מגיע לכל המרפאות בארץ ובסופו של דבר אם מישהו יטפל בו באופן שהוא קצת שונה מההחלטות שלי, בחוק הזה יש אחריות פלילית. אין צורך להאיץ. יש כאן תהליך מאוד מאוד מורכב. לאישור תרופה יש 270 ימים וזה לא שונה מאישור תרופה.

ראש אגף טכנולוגיות רפואיות בשירותי בריאות כללית. אני רוצה להתייחס לתקנות עצמן. יש לנו בעיה עם ההשלכות של התקנות על העבודה היום יומית של המטפלים במערכת הבריאות. רופא, על פי התקנות האלה, צריך לעצור לפני שהוא נדרש לתת טיפול רפואי דחוף במטופל, להתחיל לבדוק האם הציוד רשום במדינה מוכרת ואם לא, מה הם תנאי הרישום, מה ההתוויה הרשומה וזאת גזרה שאי אפשר לעמוד בה.

ברור לך שהוא לא צריך לבדוק.

זה מה שכתוב.

כשיכניסו את הציוד למחלקה, זה יהיה ציוד בדוק ומאושר לפי כל התקנות כי אחרת הוא לא יהיה במלאי ולא יכניסו אותו לא כציוד קבוע ולא כציוד מתכלה. לא יהיה במלאי משהו לא תקני.

אדוני, טיפול רפואי דחוף ניתן במדינת ישראל לא רק בבתי חולים אלא ניתן גם ברחוב בעת תאונת דרכי.

אני בטוח שמד"א תבנה את המחסן שלה כך שהכול יהיה מוכר, ידוע ובסדר.

אדוני, משתמשים לא רק בציוד רפואי. לפעמים משתמשים גם בדברים שלא רשומים כי אין ברירה ורשומה התוויה מסוימת . במצבי חירום משתמשים ועושים ואין גם מחלוקת מול משרד הבריאות בעניין הזה. אנחנו מסכימים אתו.

משרד הבריאות אמר שזה לא חל על אנשים פרטיים.

מה לא חל על אנשים פרטיים?

זה חל על מטפלים. לא ייצר ולא ישווק ולא יורה על שימוש.

רופא משפחה?

רופא משפחה הוא בוודאי צוות רפואי.

איך את עונה לחשש של דוקטור רוזנבוים? שלום הציבור חשוב לי לא פחות מאשר לכם.

כאשר מגיעה ניידת טיפול נמרץ, יש לה ציוד תקני.

למה לשון התקנות מפנה ואומר שלא יאשר טיפול? תקבע את האגף הלוגיסטי, את מנהל קופת החולים.

אנחנו עוד לא שם. אנחנו נקרא את כל אחת מהתקנות. אני בתפקידי כבר שלושה שבועות והעברתי כאן כבר חקיקה והוועדה הזאת הייתה אלופת החקיקה בקדנציה בקודמת ועשתה רבע מעבודת הכנסת בחקיקה וגם בשנה הזאת. אני אומר לך שלא קיבלתי כל כך הרבה טלפונים לגבי תקנות שלכאורה היו צריכות להיות לפני שנה. האשמתי את משרד הבריאות אבל כנראה שאני צריך לעשות סדר בקרב היועצים המשפטיים של הוועדה שלי.

אני מגן עליהם. משרד המשפטים הקשה עליהם.

לא יודע. אני צריך לעשות שם סדר.

אמרנו שרופא לא אמור ליטול לידיו ציוד רפואי לא רשום. נניח שכל הציוד בבית החולים רשום אבל התקנות הולכות מעבר לזה ואומרות לו שכאשר אתה לוקח ציוד רשום, אם אתה משתמש בו לא בהתאם להתוויה או לא בהתאם לתנאי הרישום, עצור, תבקש אישור במשרד הבריאות וחכה חודש.

לא חודש. 120 ימים.

אני רוצה לציין דוגמה שפרופסור גמזו מודע לה והיא נובעת מהחוק והתקנות. לעניות דעתי עד היום לא ניתן לה מענה. אני כמובן לא אסביר פרטים מזהים כי המקרה הוא מקרה מעציב. ברגע שהחוק עבר, שירותי בריאות כללית התכוננה לקראת היישום שלו. יש נוהל, חוזר של משרד הבריאות שאומר שלמרות שהחוק לא נכנס לתוקף, תתחילו להיערך. אחד הדברים שהכללית נערכה אליו הוא שככל שהמדובר בפריטי ציוד רפואיים מצילי חיים, השימוש - - -

אתה יודע מה עומד לזכות הכללית ושאר הקופות? שמשרד הבריאות והאוצר עוד לא סגרו את התשלומים שהם צריכים לתת להם. זה מה שעומד לזכותם. לא אתה, עורך הדין הזה וההוא. משרד הבריאות בא לוועדה הזאת לקדם את הנושאים הרפואיים, אבל הוא גורם לגירעונות בקופות ולא עושה מספיק. מי שיודע לקבל, צריך לדעת לתת ומי שיודע לתת, צריך לדעת לקבל.

כבודו, בלי עורכי דין.

אם בלי עורכי דין, סיימת.

דוגמה. יש משפחה שאחד מילדיה חולה והוא משתמש בציוד רפואי מציל חיים. לפי החוק והתקנות צריך לעשות שימוש בציוד רפואי רשום בהתאם לתנאי הרישום. במקרה הזה תנאי הרישום באו ואמרו להשתמש במתכלים רק מקוריים מתוצרת היצרן. לציוד הזה יש אלקטרודות ויש מדבקות שמדביקים על הגוף. המדבקות הללו עד השינוי שנעשה, היו מדבקות לא מקוריות, לא מתוצרת היצרן, וההוצאה החודשית של המשפחה – כי זה לא בסל הבריאות – עמדה על ארבעים שקלים. ברגע ששינו את הנהלים והחלו לרכוש מדבקות מקוריות כפי שהחוק והתקנות מצריכים, ההוצאה קפצה לאלף שקלים. אדוני יושב הראש, שרת הבריאות קיבלה מכתב מהמשפחה.

היא התרגשה?

כן. היא ביקשה ממנכ"ל משרד הבריאות לטפל בזה.

אני לא בטוח שהיא התרגשה.

לפחות היא ביקשה ממנכ"ל משרד הבריאות לטפל ומנכ"ל משרד הבריאות ביקש מאגף ציוד רפואי לטפל ולצערי עד היום הנושא טרם טופל.

לא נכון.

הנושא כרגע נמצא בסיטואציה בה קיבלנו אישור ממשרד הבריאות לרכוש מתכלים.

הבנו.

הם קיבלו אישור – לא הנוכחים כאן אבל חברה כללית, הנדסה רפואית, שהיא חברת ההנדסה הרפואית של כללית – להשתמש במתכלים לא הזולים ביותר.

למה לא הזולים ביותר?

שעלותם 400 שקלים.

מפני שגם המחלקה הטכנית או הגוף הטכני שלהם לא יכול היה להוכיח שהמתכלים הזולים ביותר באמת נותנים את התוצאה האבחונית הרפואית הנדרשת. הם קיבלו אישור למתכלים, נקרא לזה, שלב ביניים.

למה?

משום שעל אלה יכולים היו להוכיח . הם לא מקוריים אבל הם הרבה יותר זולים, כ-400 שקלים אם אני לא טועה.

מה התפקיד של המעברים האלה?

אלה אלקטרודות שצריכות לשקף נכונה את הפעילות החשמלית של הלב. מדבקות. אם המדבקות האלה לא תעברנה כהלכה את הפעילות, התוצאה הרפואית שאתה תראה או תבצע לפיה את הטיפול, לא תהיה נכונה.

מאיפה אתה יודע?

אני אתן לך דוגמה פשוטה. נניח שהאלקטרודה לא מודבקת היטב.

אם היא לא מודבקת היטב, זה יכול להיות גם במקרה של המדבקה של היצרן.

בוודאי, אבל כאן היא לא תהיה מודבקת היטב משום שרק משום שהדבק לא טוב.

אתה יודע מה התפקיד של השרשרת בשעון? לא להראות את השעה. המדבקות האלה, הן יראו גם אם אתה תלחץ עם היד. אם אפשר לקנות אותן בעשרים שקלים, שיקנו אותן בעשרים שקלים ולא במאה שקלים.

לא. לא רק בגלל ההצמדה אלא גם בגלל החומרים המצויים בתוך האלקטרודה. אני חושש שבמקרה הזה אדוני היושב ראש זה לא עד כדי כך.

זאת אלקטרודה?

כן. זה סוג של אלקטרודה בתוך מדבקה.

רוני, זאת אלקטרודה או טרמו-קאפל?

זה סוג של אלקטרודה.

מה זה אלקטרודה?

חיישן.

מה התפקיד שלה חוץ מלהעביר את הנתונים?

זה חיישן. זה איזשהו סוג של חיישן. אני לא מכיר את הטכנולוגיה עד הסוף, אבל שוב, זה חצי דמגוגיה כי אם משהו לא היה תקין ואם חשבתם שהתגובה לא טובה, למה לא פניתם אלי? מה אתה מעלה את זה כאן ככה? כל הזמן אתם בקשר אתי.

למה אתה מתרגז?

כי זה קשקוש דמגוגי. כי אני נמצא אתם כל הזמן בקשר.

כמה שנים אתה בתפקיד?

עדיין הרגש קיים.

כמה זמן אתה בתפקיד?

ארבע שנים.

ארבע שנים לא התרגזת. עכשיו אתה מתרגז?

אפשר לענות?

כן. מה התפקיד של המדבקה הזאת?

המדבקה הזאת מוליכה זרם חשמלי.

זה הכול.

נכון.

מוליכה זרם חשמלי. היא יכולה להיות זולה וכמה שיותר זולה, זה כמו השרשרת של השעון.

אני רוצה להדגיש שקיבלנו פתרון מסוים למקרה הנקודתי אבל יש אלפי מקרים והמשמעות של הדבר הזה היא עלייה משמעותית בהוצאה הלאומית לבריאות. הוועדה צריכה להיות מודעת לכך.

אני רוצה שתבין. גם כאשר התקנות יצאו מכאן, שום דבר לא יהיה מושלם. גם כאשר הילד שלך מביא הביתה ציון 95, אתה יוצא מרוצה. אתה לא מכה אותו ושואל אותו למה לא מאה. גם 95, אם הוא השקיע ורצה, זה בסדר.

ובלבד שהמשמעויות לא תהיינה גזרות שהציבור לא יוכל לעמוד בהן.

הציבור יכול לעמוד בכל. הבן אדם יכול לעמוד בכל. לצערי. אם יעלה לו עוד עשרים שקלים או עוד ארבעים שקלים, אם זה נמדד בכסף, הוא יעמוד בזה. אם זה היה פוגע בבריאות – כמו שנאמר, שאנחנו הורגים את האוסטרלים – זה משהו אחר. היית אומר לי שאנחנו הורגים את האשכנזים, זה בסדר. אני לא רוצה חלילה לומר משהו אחר. אם היית אומר לי שמתן השירותים הרפואיים נפגע, זה משהו אחר. אם אנחנו מדברים על כסף, נקרא את התקנות, נראה, נשמע ונסיים אותן. אני לא לחוץ.

אני יחד עם אגודת טכנאי השיניים. רציתי לגעת בנקודה אחת חשובה והיא לא פחות חשובה.

אנחנו נגיע אליה עת נקרא את התקנות.

לפני שנגיע לתקנות. זאת נקודה שהיא לא פחות חשובה וזה ההיבט הצרכני. אנחנו רצים לזרז את התהליכים אבל לפעמים החיפזון הוא מן השטן כי יש כאן פריט שהוא מאוד פרטני לבן אדם כמו כתר או תותבת. ברמת השירותים, אם יש תקלה, אם משהו לא מתאים, הגוון לא מתאים, דברים שהם טכניים מאוד, למי הוא יפנה? הוא ילך למדינה מוכרת או לא מוכרת? להולנד? לארצות הברית? בכל מקום שמייצרים את הכתר.

יש לי אליך שאלה. בוא נתחיל ללמוד קצת את המקצוע שלך. אתה קודח לי בעצם, שם לי את הדיבל.

אני לא טכנאי שיניים.

הרופא שלך. שם לי את הדיבל ושם לי את הבורג ועליו את השן. כמה זה עולה?

כמה זה עולה לצרכן?

כמה זה עולה לו?

לרופא?

כן.

לרופא זה עולה בין 150 ל-400 שקלים.

זה עולה לו דולר וחצי. שמעת? הבורג והדיבל עולה לו דולר וחצי. מאיפה אני יודע? נשבר לי בורג כזה, באתי לרופא ואמרתי שצריך לעשות חדש, אבל הוא אמר שזה עולה דולר וחצי וזה לא מסין כי אם זה יהיה מסין, המחיר יהיה עשרה סנט.

בזה בדיוק אנחנו רוצים לגעת, וזה הנושא השני שהוא מעבר לרמת השירות. אנחנו מדברים כאן על צרכן שבסופו של דבר הוא ירדוף אחרי עצמו כי אפשרנו כאן להביא מבחוץ ולא יהיה מי שיטפל ויתקן לו את הדברים הקטנים. כאשר אנחנו בוחנים יבוא מחוץ לארץ, המטרה הגדולה היא להוזיל את המחירים לצרכן.

צריך ללכת לרופא שיניים ולדבר אתם, כמו שעשו בביטוח חינם לילדים.

אלה הנקודות שרציתי להתייחס אליהן.

תודה. דוקטור אידלמן, קודם כל אני רוצה לברך אותך בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

תודה רבה.

על בחירתך מחדש לתפקיד יושב ראש ההסתדרות הרפואית. אחרי ההפגנה הגדולה והשביתה הגדולה, חשבתי שיכרתו לך את הראש.

גם אני חשבתי כך.

אני רואה שהראש שלך בנוי על יסודות טובים והצוואר חזק. כנראה אתה משתמש במכשירים תקניים טובים. תגיד את מה שיש לך להגיד.

תודה רבה על הברכות. אני שמח להיות כאן בוועדה.

אם אתה שמח, נזמין אותך יותר.

אני מקבל הזמנות וכמו שכבוד היושב ראש יודע, אני בדרך כלל מתייצב.
מדובר בחוק שאני חושב שהוא אחד החוקים החשובים, בעל השלכה גדולה מאוד על טיפול בחולים. אני השתתפתי בכל הדיונים של תת הוועדה. רק עכשיו ראיתי את התקנות, את הטיוטה החדשה שאני מבין שנשלחה אתמול בשעה 3:00. עדיין אני חושב שהוועדה לא יכולה בשלב זה – או אני מבקש את הוועדה – לאשר את התקנות האלה. יש עוד לעשות הרבה עבודה. למרות שעבר זמן, עדיין יש לי חשש גדול שהתקנות לא מאפשרות לרופא בשטח להתחיל לטפל בחולים לא חשש והסכנה הגדולה היא שהרופא לא ישתמש בציוד הקיים כדי להציל חיים של אנשים כי הוא יפחד כי התקנות האלה מטילות עליו אחריות מעל ומעבר.

אין לכם שיפוי רפואי?

יש לנו ביטוח.

לא כנגד עבירה פלילית.

בהחלט יש לנו ביטוח. זאת הסיבה שאתמול הייתי בכנסת זמן רב, לנושא הזה. כמו שכבודו יודע, זאת אחת הבעיות שהיו לרופאים בבית החולים הדסה. לפעמים יש גם לקונות אבל בדרך כלל לרופאים יש ביטוח אלא שהביטוח הזה הוא לא הכול. הדבר המדאיג ביותר רופא זה שהוא יגרום נזק לחולה וכאן אומרים לו שלא יעשה. כבודו הזכיר דברי תורה.

זה נהנה וזה לא חסר.

התקנות האלה מפנות למצוות אל תעשה. שב ואל תעשה. את זה אומרות התקנות האלה לרופא וזאת הסכנה הגדולה כי רופא חייב כאן שיהיה לו עורך דין צמוד ושגם יהיה צמוד אליו איש ציוד רפואי ורכש שיסביר לו.

אתה יודע כמה עורכי דין מסיימים בשנה את הלימודים? בערך אלפיים. תהיה להם עבודה.

יכול להיות. נכון לעכשיו לא נעשה רישום של ציוד קיים, כולל ציוד שקיים כבר זמן רב, כול מה שמקובל ונהוג לעשות יום יום, והרופא לא יודע. איך הוא יכול לדעת לפני שהוא משתמש? בניתוח אחד לעתים רופא משתמש במאות פריטים – בסך הכול רופאים משתמשים באלפי פריטים – איך הוא יכול לדעת שכאן זה עבר רישום, כאן זה מקובל במדינה מוכרת כמו שכתוב? אין לו שום יכולת לעשות את זה.

לכן אני מבקש לתת זמן כדי שאנשים שהשקיעו הרבה מאמץ בטכנולוגיות כמו דוקטור זיו רוזנבוים ואנחנו נשב עם משרד הבריאות ונדון על כל מילה בתקנות האלה, כי כל מילה יכולה להרוג כי רופא יפחד ולא ישתמש במוצר. אני מבקש זאת כי אני יודע שאם נפחיד את הרופאים, הם לא ישתמשו וחבל. חבל מאוד כי לא ניתן טיפול נכון בזמן נכון. אפשר לעשות מהחוק הזה משהו שיעזור ולא יקשה על הרופאים.

היה חבר כנסת בשם אריה אלדד שבמקרה הוא היה רופא.

בוודאי. אני אפילו עבדתי אתו יחד.

הוא היה רופא טוב?

הוא היה רופא טוב מאוד.

זה שהוא שהיה קצין רפואה ראשי?

כן. הוא היה קצין רפואה ראשי.

הוא עמד בראש ועדת המשנה.

הוא זה שאתה מינית אותו לעמוד בראש ועדת המשנה.

כן. הוא רופא.

הוא רופא.

אתה יודע כמה ישיבות הוא קיים?

אני ישבתי בישיבות האלה.

אתה יודע כמה פעמים הוא עמד בישיבות?

החוק עבר. עכשיו אנחנו מדברים על התקנות. הוא לא עבר על התקנות.

הוא עבר עם האחריות הפלילית. גם פרופסור אלדד עמד על כך שצריכה להיות אחריות פלילית.

ואנחנו נלחמנו בזה והצלחנו חלקית. זאת אחריות מוגבלת.

אנחנו ניעתר לבקשתך ולא נאשר את התקנות היום.

תודה רבה.

לא נאשר אותן היום.

בימים הקרובים – יכול להיות בשבוע הבא או בעוד שבועיים – ניכנס לדיון על התקנות במטרה לסיים את התקנות ולממש את החוק בו השקיעו הרבה מאוד זמן.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>