PAGE
3
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
19/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 79>
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, י"ט באייר התשע"ד (19 במאי 2014), שעה 12:00

<עידוד נערות וסטודנטיות ללימודי מדע וטכנולוגיה
בהשתתפות שר החינוך שי פירון ושר המדע, הטכנולוגיות והחלל יעקב פרי >

חברי הוועדה: >
עליזה לביא – היו"ר

תמר זנדברג

עפו אגבאריה

שמעון אוחיון

באסל גטאס

יפעת קריב

>
שר החינוך שי פירון

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי

אושרה לרר - הממונה על השוויון בין המינים, משרד החינוך

אורנה מרקוס - מדריכה ארצית ביחידה לשוויון בין המינים, משרד החינוך

שושי כהן - מפמ"ר מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

דורית טייטלבאום - מפמ"ר כימיה, משרד החינוך

בינה בראון - מנכ"לית המשרד, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

רן סלבצקי - יועץ בכיר לשר, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

נורית ירמיה - מדענית ראשית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ניר שקד - סגן הדוברת, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

רעיה ברוק - ר' מדור מגשימים בסייבר, משרד הביטחון

נועם מרדכי - ר תחום שיווק אגף מבצעים, משרד הביטחון

נטלי מרון - ר' מדור איתור טכנולוגי סייבר, משרד הביטחון

דגנית רז - ר' ענף איתור 8200, משרד הביטחון

שמעון דוד - המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית -מה"ט, משרד הכלכלה

נועה בינשטיין - מרכזת ועדה לקידום וייצוג נשים, המועצה להשכלה גבוהה

דורון אבני - מנהל אזורי, מדיניות וקשרי ממשל, גוגל

נועה אלפנט לפלר - מנהלת מדיניות ציבורית, גוגל

סוזן פוינטר - מנהלת מדיניות וקשרי ממשל, גוגל

נועה חבצלת - אנליסטית, יוזמת תוכנית מנטורIT, גוגל

סופי דנילוב - תלמידה - משתתפת בתוכנית מנטורIT, גוגל

יובל היים - תלמידה, משתתפת בתוכנית מנטורIT, גוגל

לירון יחזקאל - תלמידה, משתתפת בתוכנית מנטורIT, גוגל

טלי לרנר - תלמידה, משתתפת בתוכנית מנטורIT, גוגל

עדן לאה לרר - תלמידה, משתתפת בתוכנית מנטורIT, גוגל

קרפטי קרין - מנהלת תוכניות, גוגל

ורדה יערי - מתרגמת סימולטנית עבור Susan pointer, גוגל

מיכל זאבי - סטודנטית תואר שני למגדר, ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים

מיטל לוי - מהנדסת חשמל, ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים

קלאודיה ברזילי - יו"ר פורום מדע וטכנולוגיה, עמותת "פנים"

ליאור חסון - חברת פורום מדע וטכנולוגיה, עמותת "פנים"

טל לוטן - מנהלת תחום חינוך טכנולוגי-מדעי ומקצועי, רשת עתיד

פרופ' יצחק בירק - הנ' חשמל, ראש המרכז לטכנולוגיות תקשורת ו, טכניון

פנינה וימר - שיווק ופיתוח עסקי קמפוס לוסטיג, המרכז האקדמי לב

פרופ' חיים סוקניק - נשיא, המרכז האקדמי לב

אתי שטרן - ראש קמפוס טל, המרכז האקדמי לב

הילה שי וזאן - מנהלת מחלקת דוברות ויחסי ציבור, המרכז האקדמי לב

חיה וגשל - מנהלת מכון "תבונה", המרכז האקדמי לב

הדסה גוטשטיין - סטודנטית, מכון טל, מרכז אקדמי לב

ענבל אבנון - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

גל פילק - אקדמיה, התאחדות הסטודנטים

יערה קורן - ראש המח' האקדמית, התאחדות הסטודנטים

הילה גלברג - מנהלת היחידה למצוינות, עיריית חיפה

תמר פאר - מנהלת תחום מנהיגות נשים ונערות, ויצ"ו ישראל

אסיה לויטה - יו"ר אגודת הידידים, 'מובילות לטכניון', ויצ"ו ישראל

צחי גירש גורן - רכז הערכה, 'מובילות לטכניון'

ניצה סובוביץ - יו"ר מרחב חיפה, ויצ"ו ישראל

שרון צ'רקסקי - מנהלת קשרי ממשל, ויצ"ו ישראל

צפורה פאר - חברת ועדה, מועצת הנשים הבינלאומיות

גלית תגורי - מנכ"ל "התמרה", קידום שוויון מגדרי

ד"ר נעמה טשנר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

גיל אלגוב - לוביסט, התאחדות המלאכה והתעשייה

אירדה קריימר - לוביסטית, מרכז אקדמי לב

רומן גרבץ - לוביסט פוליסי גוגל

דלית אזולאי

ס.ל., חבר המתרגמים
<עידוד נערות וסטודנטיות ללימודי מדע וטכנולוגיה>
בהשתתפות שר החינוך שי פירון ושר המדע, הטכנולוגיות והחלל יעקב פרי

צהריים טובים. אני שמחה לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. יום שני ה-19.5.2014, י"ט באייר תשע"ד, ישיבה שעניינה עידוד נערות וסטודנטיות ללימודי מדע וטכנולוגיה, בהשתתפות מכובדיי שר החינוך, חבר הכנסת שי פירון, ושר המדע, הטכנולוגיה והחלל, חבר הכנסת יעקב פרי. הנושא הזה שלנו היום, עידוד נערות וסטודנטיות ללימוד מדע וטכנולוגיה, זה נושא דגל של הוועדה, אחד מארבעת הנושאים שהוועדה לקחה על עצמה בנוסף לנושאים השוטפים, בנוסף לנושאים שעולים על סדר היום, כנושאים שהיא מבקשת להוביל, לחולל שינוי, וזה נושא שאנחנו מתכנסים בו, כבר בפעם השנייה, והתחייבנו, במושב הקודם, ללמוד את הנושא לעומק, להציג נתונים. יש פה גם כמה בעלי תפקידים חדשים שהצטרפו ואנחנו נציג אותם ואני מודה מאוד בתחילת דבריי לשני השרים שפינו מזמנם היקר ובאו לכאן גם לשמוע אבל גם להשמיע מאותו מקום ומאותה תקווה של כולנו באמת לקדם את הנערות קדימה, ללימודי המדע והטכנולוגיה.

בסקירה הקודמת, בוועדה שהקדשנו במושב הקודם, למדנו גם על מעט בנות שלומדות במהלך התיכונים ועל עוד יותר שממשיכות בצבא במסלולים הייעודיים. שמענו כאן גם סקירה של היוהל"ן (יועצת לענייני נשים) שדיברה על יותר ויותר ומסלולים שנפתחים לבנות במסגרת צה"ל, מסלולים טכנולוגיים, מדעיים ועוד ועוד, אבל הבנות הצעירות או לא בוחרות, או לא מוכנות להגיע, ויותר מזה, גם באקדמיה, ואנחנו נמשיך בנושא הזה בוועדה נוספת בנושא של האקדמיה, ומתוך ההתבוננות שלנו והזיהוי למדנו לדעת שדווקא בשלב הזה של התיכוניים ועוד בחטיבות הביניים מתחילה להיווצר האחרוּת, מתחיל להיווצר הפער. אנחנו מכירים את זה כולנו, אני מכירה את זה מהבית, אנחנו הורים, אנחנו מעורבים, אנחנו רואים את התמרוצים, את הפערים בין הבנים לבין הבנות. האחוז הנמוך של הנשים, כמו שלמדנו לדעת, באמת מלווה אותנו לאורך כל הדרך ופוגע בחברה כולה.

זה לא סוד שהמקצועות משתנים ואנחנו גם לפי המדדים השונים רואים שיותר ויותר סטודנטיות בוחרות במקצועות שהיום לא תמיד יש מה לעשות איתם. גם כאן במקום הזה, בתוך האקדמיה, לא ייתכן ש-50% מההון האנושי שלנו כחברה לא יהיה מנוצל למקצועות המחר, ועד כמה באמת כבר בשלבים המקדמיים מזהים את המקצועות הללו ומתאימים את המערכות כדי שהתלמידות, הנערות, תיכנסנה, תלמדנה, במסלולים הללו.

אנחנו גם למדנו על פערים בין המגזר הערבי למגזר היהודי, וכאן, אדוני השר, דווקא במגזר הערבי יש מה שנקרא הסללה ושמענו כאן כמה וכמה כיוונים מאוד מעניינים, וגם על זה אנחנו נשמח לשמוע וללמוד.

אתם רוצים לשמוע קודם, אתם רוצים להתחיל? לנו יש כמה וכמה דברים להשמיע, בראש ובראשונה מחקר שערכה עבורנו מחלקת המחקר של הכנסת, גם בהמשך לדיון שהיה כאן במושב הקודם. מה שנוח לכם, אני מציעה ש - - -

מה שגברתי היושבת ראש תחליט אנחנו נקבל.

אוקיי, אז אנחנו בחרנו לנו כמה דברים שהיינו רוצים להציג בפניכם ולאחר מכן נעבור אליכם, אבל תמיד בוועדה שלנו אנחנו פותחים בדמות של אישה והפעם ביקשנו מפרופ' יצחק צחי בירק, ראש המרכז לטכנולוגיות, תקשורת ומידע בטכניון, לדבר על אישה. בבקשה, אדוני.

אני מטפח סדרתי של נשים, מוקף בהן, נשים מהסוג שאתם רוצים לקדם. התחלתי בזה שכשאמי ז"ל, יהודית, הייתה בהריון איתי, זה בעצם גרם לה לסיים את הדוקטורט כי הדד ליין היה לפני שאני יוצא, אז התחלתי כבר אז. בהמשך, רעייתי עינת, גררתי אותה אחריי, אני לדוקטורט, היא להתמחות ברפואה בארצות הברית, היום היא מנהלת את מכון הלב בשניידר. הבנות שלי, אחת רופאה סטז'רית, שנייה למדה הנדסה ועובדת בהיי טק. אז זה טוב, אבל השאלה כמובן איך עושים את זה ואני אחזור לדבר שעליו ביקשתי לדבר.

אמי התחילה כעולה חדשה מפולין שמבחינה מסוימת הנשיות שלה עזרה לה כבר בכיתה ג', כי היא ניגשה לבחינת כניסה לכיתה ג', היה כזה דבר בתל אביב, ושאלו אותה מה זה שושנת הרוחות, היא לא ידעה מן הסתם, אבל התוצאה הייתה שהיא נכנסה לכיתה ד' כי המורה של ד' שבחן אותה רצה להשתמש בה להעביר פתקים לאהובתו שהוא התחתן איתה אחר כך. בהמשך היא למדה בתל אביב, בתיכון, הצליחה מאוד. המורה לספרות טען שהיא צריכה להיות סופרת ורדף אחריה עד האוניברסיטה העברית לנסות לשכנע אותה לא להירשם למתמטיקה. הוא הצליח חלקית, כי אחרי שנה ראשונה היא הבינה שמתמטיקה לא בשבילה ועברה לכימיה. דבר מאוד חשוב, אגב, לדעת מה המתאם הנכון, לדעת גם לסגת ולהיכנס לסמטה אחרת, לא בושה. בהמשך היא עלתה, עשתה חיל, הייתה הדיקנית הראשונה של פקולטה באוניברסיטה בארץ, הפקולטה לחקלאות.

במקביל לעיסוקים המדעיים, ושוב, לדעתי זה חשוב, היא עזרה מאוד לפתור את בעיית הקיבוצניקים. הייתה בעיה שמטעמים אידיאולוגיים קיבוצניקים לא ניגשו לבחינות בגרות, הם למדו אבל לא ניגשו ולכן לא יכלו להתקבל. אז דווקא החקלאים לא יכלו ללמוד חקלאות. זה גם מתחבר לאפליות ואפליות מתקנות. הפתרון היה מעניין, יצרו כיתה מיוחדת עבורם לשנה ראשונה במקביל לאחרים, כלומר לא על חשבון אף אחד ואז על סמך ציוני שנה ראשונה הם יכלו להתחבר למסלול הרגיל. זה היה מה שנקרא affirmative action , בשונה מאוד מאוד מאפליה שבטוח מפלה, לא בטוח מתקנת.

בהמשך היא הייתה מעורבת גם במכון לחקר הנגב שהוקם לצד אוניברסיטת בן גוריון שבעצמה בקושי ניצבה על שתי רגליים אז, עזרה מאוד לפתור את בעיית המדענים העולים על ידי, שוב, שכנוע לתת תקציבים, עזרה מאוד להקמת המכללה להנדסה בירושלים, תל חי וכך הלאה. כפרס אולי על הכול, פרס ישראל, פרס רוטשילד, יקירת העיר רחובות, דוקטורט כבוד של אוניברסיטת בן גוריון, בקיצור דוגמה לכולנו, אני חושב. ואמא שלי, כאמור, נפטרה לפני כ-15 חודש.

תודה לך.

נתונים מדאיגים נמסרו לנו בוועדה הקודמת. ביקשנו כמה וכמה הרחבות, בשיתוף המנכ"לית של משרד המדע, כדי באמת לבוא וללמוד, להכיר ולראות איך יוצאים קדימה ואיך שוזרים את הכוחות שעומדים לרשותנו ועל מה מצביעים. אז בראש ובראשונה אני רוצה ממך, ד"ר נעמה טשנר, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, תציגי לפנינו את הנתונים במסמך שהכנתם עבורנו, תודה.

תודה רבה, צהריים טובים לכולם. כפי שציינה חברת הכנסת, יושבת ראש הוועדה, עליזה לביא, אנחנו התבקשנו לרכז נתונים שהגיעו אלינו מהמשרדים והגופים הרלוונטיים השונים. מה שאני אציג כרגע אלה נתונים כמובן נבחרים, יש מסמך מלא שמופיע מולכם, כולל כל המקורות, ולפיכך גם הנתונים נכונים לזמן כתיבת המסמך. אני אתחיל בסייג קטן, סגרנו אותו לפני כחצי שנה, אבל בהחלט אני מאמינה שרוב הנתונים רלוונטיים גם להיום.

כפי שציינה יושבת ראש הוועדה, התופעה הזאת של מקצועות נשיים מול מקצועות גבריים היא באמת תוצאה של הסללה שמקורה בגיל הינקות, לאחר מכן בגיל היסודי, ולצערי אין לנו נתונים על התקופה הזאת, נתונים על פערים, או לא על פערים אפילו, מבחינה מחקרית אובייקטיבית, ולכן אנחנו מתחילים רק עם המדדים הראשונים שאנחנו יכולים לבדוק אותם וזה בחינות הבגרות. אז אנחנו יכולים לדעת שבנות ובנים, זה מקור של הלמ"ס, משקלן היחסי של הבנות בתיכון בחינוך יהודי גבוה משל הבנים במגמות העיוניות והמדעיות, ואלה קטגוריות של הלמ"ס, אבל הוא נמוך משמעותית במגמה הנדסית. בחינוך הערבי, לעומת זאת, משקלן היחסי של הבנות דווקא גבוה משל הבנים בשתי המגמות, גם העיונית המדעית וגם ההנדסית. וכפי שאנחנו רואים בשני הגרפים, זה דווקא נתון מאוד מעניין, בשני המגזרים, גם בחינוך היהודי וגם בחינוך הערבי, שיעור הזכאיות לתעודת בגרות והעומדות בסף הדרישות לאוניברסיטה הוא גבוה משיעורי הבנים. כלומר לאחר שכבר הבנות בוחרות ללכת למקצועות הנדסיים טכנולוגים, פוטנציאל ההצלחה שלהם הוא גבוה לא פחות משל הבנים, אם לא יותר.
אבל לעומת הנתונים של הלמ"ס קיבלנו נתונים יותר ממוקדים ממשרד החינוך בשלושה מקצועות שמלמדים אותנו על תמונה קצת שונה לגבי מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב. דבר ראשון נתחיל עם הצדדים החיוביים, שיעור הבנות בכימיה וביולוגיה עולה על שיעור הבנים. יש כמה מקצועות שבהם נראה באמת ששיעור הבנות הוא גבוה משל הבנים וכמעט שווה ברמת 5 יחידות בלומדים ולומדות מתמטיקה, עם זאת יש פער גדול בין שיעור בנים ובנות בלימודי 5 יחידות פיזיקה ומדעי המחשב, אלה שני המקצועות שבהם ניתן לראות את הפער הכי גדול. אני חושבת שהתמונה הכי בולטת שעולה מהקווים הישרים על הגרפים זה שבין השנים 2001 ו-2012 חלה עלייה מאוד מאוד קטנה בשיעורי ההשתתפות של בנות במקצועות המדעיים הללו. כלומר כמעט שלא חל שינוי, גם אם במספר מקצועות השיעור הוא פחות או יותר שווה.

אנחנו יודעים מה הסיבה?

יש מחקר מעניין של מכון וייצמן למדע שהסתכל בדיוק על גילאי היסודי ואחר כך גם העל-יסודי ויש לו כמה ממצאים, יש אפילו פעמים שהמורים בעצמם לא מודעים לפער הזה, זה נובע מאיזה שהוא סוג של התנהלות, אפילו בתוך הכיתה לפעמים, של מתן זמן לא שווה לבנים ולבנות לענות על שאלות.

יש לנו נתונים בין בתי ספר שהם נפרדים לבנות לבין בתי ספר מעורבים?

השאלה הזאת עלתה בוועדה הזאת לפני כמה שנים, אני חושבת שב-2010, על ידי חברת הכנסת דאז תירוש, והיא ביקשה לבדוק את זה. לא מצאתי נתונים שעונים על השאלה הזו.

כי אנחנו יודעים שבתי הספר הדתיים, הבנות לומדות בנפרד והייתי שמחה לראות איך כן אפשר לקבל נתונים, כי לפי מחקרים בינלאומיים כשבנות לומדות לבד זה עולה.

זו שאלה טובה והיא עלתה ואני לא מצאתי תשובה, ככל שידוע לי.

הראמ"ה בדקו את זה. הרשות למדידה והערכה, בעקבות הפנייה של הוועדה, ערכה סקר ובדקה מה קורה בעולם ואכן נמצא שבמקומות שבעולם ובישראל בנות לומדות לבד ההישגים שלהם גבוהים יותר. הם בדקו את זה מול מדינות ערב, לדוגמה, מול המגזר החרדי, מול המגזר הדתי, מול המגזר הערבי בישראל, ההישגים של הבנות אכן גבוהים יותר כשהן לומדות לבד. השאלה שנובעת מזה זה איזה מן חברה אנחנו רוצים, האם נכון להפריד או לא, וזו שאלה כבר אחרת.

כן. תודה.

אני אקפוץ בקפיצה חדה לאוניברסיטה ולא סתם, ממש עד לתואר השלישי, משום שדווקא בתואר הראשון אנחנו רואים שיש שינויים לאורך השנים והנתונים מציגים מגמות מעורבות. אנחנו לא רואים את זה כאן אבל בתואר הראשון יותר נשים מקבלות בי.איי למשל ברפואה, בהנדסה, במדעים הפיזיקליים, בחקלאות ובמשפטים. במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, עם זאת, חל שינוי מועט לאורך השנים ואין עלייה משמעותית של נשים במקצועות הללו. בתואר השלישי, כפי שאנחנו רואים כאן, יש עדיין תת ייצוג של נשים, בעיקר במדעים הפיזיקליים, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, שזה כמובן המשך של המגמה של התואר הראשון, רפואה והנדסה. ושוב בולטת המגמה באמת של מדעים ביולוגיים וכימיה, שיש שיעור בהחלט שווה אם לא עולה אפילו של נשים.

מה הסיבה? נשים אוהבות ביולוגיה?

זו שאלה טובה.

זה המקצוע הקל ביותר במדעים, מבחינת היקף הדרישות.

זה המקצוע הכי קשה, זה הכי פרשני.

שיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר זה נושא שעולה הרבה, הוא גם עלה לאחרונה לפני כמה ימים בתקשורת. בשנת תשע"א 27.9% נשים בסגל האקדמי הבכיר, שזה מציג בהחלט עלייה של 5% בעשור האחרון, אבל עם זאת, אם יורדים לפרטים, שיעור הנשים נמוך בייחוד בתחומי ההנדסה, 13.8%, המדעים הפיזיקליים 11.2% וממתמטיקה ומדעי המחשב.

כמובן שככל שאנחנו עולים, אני אומרת כמובן, אבל זה לצערי, ככל שעולים ברמת הדירוג האקדמי, הדרגה האקדמית בתוך הסגל האקדמי שיעור הנשים הולך ויורד. רואים את זה בכל המקצועות ובייחוד במדעים המדויקים.

רק הערה לסדר. אני חושב שהעלייה שאת מדברת היא עלייה ב-20%, יחסית. כי אם זה עלה מ-23 ל-27 זה 5 מתוך 100, אבל יחסית, וזה מה שחשוב מבחינת זיהוי התקדמות, זו קפיצה אדירה.

5 נקודות האחוז ולא 5%.

יחסית זה גדל ב-20%.

ועדיין לא נשאל אותך כמה בנות לומדות בטכניון במקצועות שאנחנו לא נמצאות שם.

בסדר, אבל הוא צודק. קודם כל הוא צודק כי זה מדויק, ודבר שני רוצים לזהות התקדמות.

אני אשמח לענות. עלינו לחברת סגל אחת לחמש בעשור האחרון.

אני לא מדברת כרגע על חברות סגל.

ומ-14% ל-20% סטודנטיות תואר ראשון בהנדסת חשמל גם בערך בעשור האחרון וידנו נטויה.

בואי נמשיך.

אלה נתונים שאספנו אותם מכמה מקורות, על מלגות ופרסים על מחקר מדעי והנדסי שאינם ייעודיים לנשים. כמובן שחשוב לציין שמשרדים שונים ומקורות שונים נותנים מלגות ייעודיות לנשים, אבל מלגות כלליות, מלגת פולברייט ללימודי פוסט בארצות הברית בשיתוף הוות"ת, מלגות אלון, מלגות הצטיינות של הוות"ת לעזור לחוקרים וחוקרות צעירים להשתלב בסגל האקדמי ופרסי אמ"ת (אמנות, מדע, תרבות). הסתכלתי ספציפית על תחומי המדעים המדויקים ומדעי החיים, פרסי אמ"ת זה פרס בחסות ראש ממשלת ישראל על הישגים מיוחדים לחברה ולמדע בישראל וניתן לראות תת ייצוג מאוד בולט של נשים, שיעור הזוכות נע בין 0 בשנים מסוימות לבין 33%. ניתן לראות למשל בפרסי אמ"ת שיש שנים שמתוך ארבעה או חמישה חוקרים בתחומי המדעים המדויקים אין אף לא אישה אחת.

ונמשיך לצבא, או שנחזור, תלוי איך מסתכלים על זה. חיילות בתפקידים טכניים וטכנולוגיים, אנחנו קיבלנו תשובה שהיא עדכנית לשנת 2011, קיבלנו עכשיו תשובה מהצבא, כ-20% מהעתודאים הם נשים, מתוכם 16% בתחומי ההנדסה, 40% מהעתודאים לרפואה הם נשים. רק 20% מכלל המתקבלים לקורס תכנות הן נשים ורובן אינן עוברות את המבחנים הסופיים, זה ניסוח של הצבא, וכ-7% מהחיילות במערך החובה, מכלל מערך החובה, נמצאות היום במערך הטכני ומהוות כ-21% מכלל החיילים במערך הטכני. הצבא כמובן כותב לנו שאין הבדל במיונים בין נשים לבין גברים למקצועות הטכניים, אלא בנות מגיעות עם העדפה כבר משלב הלימודים. וישנם מקצועות טכנולוגיים בהם שיעור הנשים הוא גבוה, עובדות מעבדה רפואית מעל 90%, שרטטת טכנית מעל 90% הם נשים, מכשירנית ימית ואלקטרונאית חימוש ויש עוד כמה דוגמאות בשיעור גבוה של נשים.

פעילויות משרדי הממשלה, אני לא אכנס אליהן, אני בטוחה שגם המשרדים יוכלו להרחיב. מפורט ככל שניתן בדוח. תכניות משותפות רבות של משרדי הממשלה, תכניות של משרד החינוך, כגון עתודה מדעית טכנולוגית שבשנה שעברה יצאה בשתי ערים בארץ, תכנית רקיע של משרד הכלכלה והצבא, מדעניות העתיד, 'מובילות לטכניון', שאנחנו בוודאי נוכל לשמוע עליה עוד, קרן ייעודית למחקרים של משרד המדע והטכנולוגיה, מלגות לנשים, קידום נשים חרדיות במסלול הנדסאים של משרד הכלכלה ויש עוד פעילויות.

משרד החינוך מסר לנו שהוא מגבש או מתכנן לגבש תכניות בדגש על אסטרטגיית הוראת למידה והערכה שמקדמת שוויון הזדמנויות מגדרי בלימודים בשנת הלימודים הנוכחית. המל"ג, בעקבות ועדת כרמי, שהוקמה ב-2011 ויצאה עם שורה של המלצות לאוניברסיטאות, מתכנן להקים ועדה קבועה לקידום הנושא וכמובן להמשיך בקידום הנושא כגון מינוי יועצות לנשיא, בכל האוניברסיטאות היום יש יועצות לקידום מעמד האישה, קידום של נשים בוועדות של האוניברסיטה וכו'.

ורק ממש ממש לסיום ארבע נקודות מרכזיות, חסמים והזדמנויות. מכון סולד כותב שיש צורך בשינוי פדגוגי מהותי במערכת החינוך היסודית והעל יסודית, לא רק עוד תכנית. החסם המרכזי באקדמיה זוהה כפוסט דוקטורט בחו"ל, כאשר רק 30% מהנשים יוצאות לחו"ל לעומת 70% מהגברים. משרד המדע והטכנולוגיה גם זיהה מספר חסמים בהזדמנויות, כגון שיש צורך בגיבוש מדיניות, פיתוח ידע וקידום יוזמות מכוונות, העלאת המודעות וכו', ונקודה אחרונה, שזו נקודה של תעסוקה, כמובן שסיכוייהן של נשים לעבוד במקצועות טכנולוגיים מדעיים קטן מסיכוייהם של גברים. שוב, זה המשך הדרך וגם בישראל נשמר חוסר איזון מגדרי. למשל שיעור הנשים בהיי טק הוא רק 36.6%, אבל אנחנו לא שונים מהבחינה הזו מהעולם. דוח ה-OECD מצביע על כך והוא כותב שגם מדינות אירופאיות שממש שמו את זה כיעד והקצו הרבה משאבים לא הצליחו להעלות את שיעור הנשים בתעסוקה במקצועות היי טק ובמקצועות מדעיים. זה תהליך ארוך ויש מחקרים שמציעים רעיונות להתגבר על זה.

אנחנו נגיע לשם, אבל גם מאחר ששר החינוך ייאלץ לעזוב אותנו בשעה אחת אני רוצה להתמקד בוועדה כאן וגם הגדרנו את זה בשלבים של רכישת הידע, ההבנה, ההסללה וגם אולי הוויתור, אם בעידוד מערכת ואם בחוסר תמרוץ של המערכת, אנחנו נבחר את המילים, כל אחד איך שהוא מציג את הדברים, אבל הנתונים הקשים עומדים פה לפנינו גם בחטיבת הביניים וכמובן בתיכון ואנחנו רואים את זה לאורך כל הדרך.

אדוני השר, אנחנו פגשנו כמה וכמה תכניות יזומות, גם על ידי ארגונים, על ידי קרנות, השטח, אנחנו פחות מכירים את העבודה של המשרד, כי היא עוד לא הוצגה לוועדה ואני מקווה מאוד שתיכף תעשו את זה, אבל תכנית אחת, לפני שאני מעבירה לך, אדוני שר החינוך, את רשות הדיבור, זו תכנית 'מובילות לטכניון', תכניות לקידום נערות למדע, להנדסה, לטכנולוגיה ולתעשייה בחיפה, עם הטכניון של ויצ"ו, והייתי שמחה מאוד שתציגו בקצרה את הפרויקט הזה.

תודה רבה, צהריים טובים, כבוד שר החינוך, מר שי פירון, כבוד שר המדע, יעקב פרי, ד"ר עליזה לביא, לכבוד לנו להיות כאן. אנחנו ננצל את הזמן הקצר להציג תכנית שמאחוריה יש עשייה. קראנו לזה חיפה מובילה את המחר, תכנית 'מובילות לטכניון' לקידום נערות למדע, להנדסה, לטכנולוגיה ולתעשייה.

שמי ניצה, אני יושבת ראש ויצ"ו במרחב חיפה ויושבות איתי כאן נציגות מוויצ"ו, ממעמד האישה, תמר ושרון, וקבוצה מאגודת הידידים ששותפה, שתיכף נציג אותה, ד"ר אסיה לויטה, יו"ר אגודת הידידים, הילה גלברג, מהמחלקה למצוינות של עיריית חיפה ומר צחי גירש גורן בנושא הערכה.

חשוב לי לציין בתחילת דבריי, התכנית הזו נבנתה מלמטה, מהקהילה, בגובה העיניים, כאשר אנחנו מכוונים גבוה. היא התחילה בצורה אקראית במפגש ראשון שלנו לפני ארבע שנים עם בית ספר עירוני ג' בחיפה, בית ספר מצטיין במדעים שהיה אמור לשלוח תלמידות לתחרות רובוטיקה, בית ספר שמצטיין ברובוטיקה. אני ראיתי בחדשות שיש שם קבוצה טובה של בנות שרוצה לנסוע ולא מתאפשר, האוכלוסייה סוציו אקונומית בינונית, והתגייסנו, יו"ר מעמד האישה, נציגי התאחדות התעשיינים, ויצ"ו, פנינו לבית ספר עירוני ג' והבנות יצאו וייצגו את חיפה ואת המדינה בצורה היפה ביותר.

לפני שש שנים פתחנו בתכניות העצמה חינוכית שאנחנו נותנים באמצעות ויצ"ו, תכניות נפלאות, אתם יודעים שלוויצ"ו יש פלח רחב מאוד בחינוך, לנערות שהיו דווקא מבית הספר על סף סיכון. לשמחתי אני יכולה להגיד שלפחות שתיים מהן נמצאות היום ב'מובילות'.

התכנית הזאת, הדבר השני שמאפיין אותה, אמרתי מלמטה בקהילה, זאת שותפות חסרת תקדים. התכנית, שהמטרות שלה, כפי שאנחנו רואים אותן כאן, לחשוף את הנערות ללימודי מדע, טכנולוגיה ותעשייה, באה ממקום של זיהוי צרכים אמיתי. חיפה היא עיר של אקדמיה, היא עיר של תעשייה. מדברים הרבה על העלאת מספר הנערות שפונות ללימודים מדעיים כצורך לאומי, אנחנו התחלנו - - -

ניצה, זמננו קצר. אני רוצה בשני משפטים מה אתם עושים.

אז תיכף נראה את המטרות.

המטרות ברורות, אנחנו יודעים באיזה מציאות אנחנו קיימים. אני רוצה במילים, אל תקריאי לי, בבקשה, בשני משפטים מה אתם עושים בפרויקט.

אנחנו מדברים על תכנית שש שנתית, מכיתה ז' עד כיתה י"ב, מודולרית, שבה אנחנו נותנים, בעזרת העירייה, המחלקה למצוינות ומערכת החינוך - - -

מה מקבלת ילדה בחיפה נוסף ש - - -

תגבור, סיורים בתעשייה, מפגשים בטכניון, עבודות חקר שמתבצעות בחסות הטכניון, העצמה אישית וחינוכית כדי ל - - -

זה בכל התיכונים בחיפה?

לא, כרגע בשלושה בתי ספר, באולפנה אמי"ת ובבית ספר עירוני ג', כשהיד עוד נטויה.

כמה שעות בשבוע?

עכשיו אנחנו מעבירים את זה לאנשי הביצוע.

את השם, גברתי, בבקשה.

ד"ר אסיה לויטה, אני הייתי הרבה שנים במשרד החינוך, במינהל למדע וטכנולוגיה, היום אני עומדת בראש אגודת הידידים שזו קבוצה מאוד גדולה. זה ניצול של עיר שיש בה אלמנטים תעשייתיים מאוד חשובים, 500 מפעלי תעשייה. אחד הדברים שאנחנו גילינו זה ש - - -

זו גם עיר יהודית-ערבית.

אגב, יש פנייה גם מבתי ספר ערביים.

אנחנו מדברים עכשיו באופן כללי על ההזדמנויות. אנחנו גילינו שבעצם הנוער לא יודע על תעשייה בכלל, הוא לא מבין מה זה תעשייה ולכן בכל השש שנתיים, מכיתה ז', אנחנו עוטפים את הבנות בארבעה גושים, גוש אחד זה המצוינות ולחשוף את הבנות ולאפשר להן להגיע לציונים סבירים וגבוהים, כדי שהן תוכלנה בכיתה ט' לבחור את המקצועות המדעיים. הגוש השני זה החשיפה לתוך התעשייה, במינונים שונים. הגוש השלישי זה מפגש עם חוקרות והגוש הרביעי, שהחל מכיתה י' הם כבר נחשפים למעבדות בתוך הטכניון ובי"א הם עובדים עם החוקרים בטכניון.

אנחנו מדברים על שלושה בתי ספר?

שלושה בתי ספר, 300 בנות.

כמה שעות בשבוע?

שעתיים שהן שעות שבועיות קבועות של תגבור לימודי, ובנוסף לזה לפחות אחת לחודש מפגש נוסף, או בתוך בית הספר או מחוצה לו.

טוב. אנחנו נעצור כאן, משום שיש לנו לו"ז שלנו מול השרים ושר החינוך ייאלץ לעזוב אותנו.

לא, בסדר, אני מקשיב.

אנחנו רוצים להראות לכם סטטיסטיקה, אתם לא רוצים לראות?

סטטיסטיקה? אז רק נתונים, כי יש אילוצים של זמן.

יש לנו כאן סטטיסטיקה על מספר התלמידות שבחרו במדעים והלכנו אחורה מתש"ע ועד השנה, ואתם תראו שיש גידול מתמיד במספר התלמידות שבחרו בשני מקצועות מדעיים, כאשר אנחנו רואים במתמטיקה כבר היום אחוז שהוא גבוה מאוד, לעומת תש"ע, כמה בחרו ב-5 יחידות מתמטיקה והמטרה היא שעם הגיעם לי"ב אנחנו כבר נתחיל לתת להם מלגות לטכניון. היום אנחנו עובדים דווקא עם הפקולטות הקשות יותר לבנות, זו הפקולטה למכונות, שיש להם 40 מעבדות, עם הנדסה אזרחית שחסרים הרבה מאוד מהנדסים אזרחיים וכבר עם הנדסה רפואית.
כשמדובר על נערות, דיברתם על נערות בבתי ספר דתיים, יש לנו בית ספר אחד שהוא דתי - - -

ד"ר לויטה, מי מממן את הפעילות?

קודם כל יש לנו את הגב של עיריית חיפה, שאתה מכיר אותה, אני חושבת, וגם השר פירון מכיר את זה, הם נחשפו לזה כשהם בדקו את הנושא של הפרס. התעשיות נותנות לנו, אם זה בשעות, למשל להערכה, למחקר, כשצחי עוקב אחרי כל פעילות נמדדת, כל ביקור בתעשייה, אם זה מעניין אותם. למשל בי"א אנחנו מחלקים אותם לקבוצות קטנות, אלה שלומדות פיזיקה, אנחנו לוקחים אותן למפעלים ששם הפיזיקה היא העיקרית, או אלה שלומדות כימיה וביולוגיה, כך שיש לנו הסעות שלוקחות 8 בנות לתוך התעשייה וזה הופך להיות חלק מתוך הלימודים שלהם.

מה צריך לעשות בשביל להרחיב את זה מ-3 בתי ספר ל-30 או 300? כמה שצריך.

יש לנו מודל, המודל הוא קיים, הוא גם משתנה כי בי"א אנחנו כבר יודעים מה לתת לבנות, אבל את החלוקה איך אנחנו מחלקים אותן, זה מקום שבאמת רוצה לחשוב עם הסביבה כולה מה אנחנו יכולים. אם ויצ"ו נותנת את נושא ההעצמה והעירייה נותנת את נושא המצוינות ואנחנו, כגוש, נותנים את כל הקשר עם התעשיות, עם אינטל ועם אלביט ורפא"ל, זאת הדרך וזה רק לבוא עם מודל. אם אנחנו נבוא כולנו עם מודל נכון שבונה - - - וההורים, אנחנו הרבה משתפים את ההורים, הם באים לכל המפגשים שלנו ואנחנו חושפים אותם. ביום שישי היה מפגש עם 120 בנות עם ארבע תעשייניות, שהן סיפרו כמה חשוב היה להם ההחלטה בי"א לקחת את זה. איך לעשות? אנחנו שותפים לכם, אנחנו מוכנים לעזור לכם.

אנחנו היינו בקשר עם משרד המדע בזמנו, עם פרופ' הרשקוביץ, והיו הנציגים שלכם - - -

הוא בן עירכם.

היו הנציגים שלכם ואנחנו מגייסים כמה שאפשר אנשים שרוצים להצטרף כדי לממן.

נצרת, עיריית כפר סבא, באר שבע, מעוניינים להיכנס לזה.

כבר פנו אלינו.

אנחנו מוכנים לעזור.

אנחנו מזמינים את הנוכחים כאן לבוא.

תודה רבה.

אדוני, שר החינוך, הנתונים מוכרים לך והנושא - - -

טוב, קודם כל תודה רבה ליושבת ראש הוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי, חברתי, חברת הכנסת עליזה לביא. אני מניח שזה עוד אחד מהדיונים המעניינים שמתקיימים בוועדה, חברי, שר המדע, חברי הכנסת. לצערי הרב נותר לי זמן מאוד מאוד קצר, אז אני רוצה לומר שניים-שלושה משפטים ברמת המהות ואחר כך אני מניח שאנשי המקצוע במשרד שנמצאים כאן, מהאגפים השונים, והמנהלים השונים, יוכלו להתייחס. הגם שהרבה פעמים אנחנו נוטים, בצדק, להתפעל, בצדק, אני מדגיש, מפרויקט כזה או אחר, אני רק רוצה לציין, רק לצורך העניין המספרי, שפרויקט תעשיידע קטע של המשרד חושף 100,000 בנות לעולם התעשייה בכל שנה.

זה מביא אותי למשפט שאני רוצה לומר. אנחנו נחטא לנושא אם ננתק אותו מההקשר התרבותי, הסוציולוגי והמהותי שבתוכו אנחנו חיים. לא מדובר על סוגיה שהיא רק במשרד המדע או רק במשרד החינוך, אלא מדובר כאן על משהו הרבה יותר רחב בתפיסה של מקומה של האישה, של נשיות, של מערכת, לא רק השכלה, אלא גם תעסוקה. זאת שאלה שמופנית גם למעסיקים, משום שבסופו של דבר זה צריך לבוא לידי ביטוי גם באופן שבו מעסיקים בוחרים לשבץ אנשים במקצועות עתירי ידע כשהם יודעים שיש להם חופשת לידה ויש להם ילדים קטנים ועוד כהנה וכהנה. אם יושבת ראש הוועדה רוצה לקדם את הנושא באמת חייבת להיות כאן איזה שהיא עבודה הוליסטית שנוגעת מצד אחד גם מלמטה במערכת החינוך, אבל גם מלמעלה בעולם התעסוקה, ומהצדדים בתפיסות חברתיות, שהרי העובדה שאנחנו רואים שני קווים מקבילים לאורך שנים על אף שבמהלך השנים היו, לא מספיק, אבל היו השקעות, גם במשאבים וגם בחשיבה בתחומים האלה, מעידה שיש כאן בעיית עומק מסוימת ואנחנו חייבים לטפל בה. אני בוודאי נכון, בעזרת אנשי המקצוע והמומחים במשרד להתגייס לסוגיה הזאת כדי לראות משהו מקיף יותר.

אני רוצה להעיר רק שלוש הערות ממוקדות לעניין. האחת, בנתונים שהוצגו כאן במחקר הנפלא של מחלקת המחקר של הכנסת לא היו שני נתונים שהם מאוד חשובים. הראשון זה שנכון שיש מספר קטן יותר של בנות שלומדות במגמות הללו, אבל הציונים וההישגים של הבנות עולים על הציונים וההישגים של הבנים. זה רק מגדיל את התהייה ואת השאלה למה אנחנו לא רואים יותר בנות בתחומים הללו.

כי מי שמגיע הן ה - - -

לא רק בגלל זה. הבנות שמגיעות בשל, שוב, התניות סוציולוגיות וחברתיות רבות, אמרה מקודם חברת הכנסת זנדברג, אולי גם היא למדה כמוני במגמה ביולוגית על כמות הזמן שצריך ללמוד ביולוגיה - - -

לא, אני למדתי בפיזיקלית. אבל אתה יודע, הנטייה הראשונה, אני נרשמתי לביולוגית, היה צריך את כל צוות בית הספר לבוא אליי לשכנע אותי ללכת לפיזיקלית כי אני יכולה, ולא ללכת אוטומטית כמו כל הבנות לביולוגית. אז הלכתי.

אני מסכים בהחלט, לכן אמרתי שזאת לא רק - - -

כן, אבל ההתניה החברתית היא בתוך בית הספר.

לא רק. אני אומר לא רק, היא גם בהורים, היא גם בסביבה וכו'. אני מכיר את התפיסה, חברת הכנסת לביא, שכל הבעיות של החברה הישראלית מתחילות בבתי הספר, אבל - - -

לא, ממש לא. אדוני, אתה יודע שהוועדה עוסקת בהרבה דברים רחבים, כולל תקשורת ומדיה, ויושבות פה נציגות שלך שמלוות אותנו בהרבה מאוד בעיות.

לכן אמרתי שאני מציע שהחשיבה תהיה רחבה יותר. אז אמרתי, קודם כל צריך לדעת שבמקום שבו הבנות כן משתלבות הן מגיעות להישגים הרבה יותר גבוהים. עוד נתון שהוא מאוד מעניין, שהוא מעלה שאלות מה היה קורה אילו היינו דוחפים יותר את הבנות למקצועות מדעיים ועתירי ידע, זאת העובדה שכשאנחנו מסתכלים ב-4 יחידות לימוד במתמטיקה, שם יש רוב מוחץ של בנות והישגים לימודיים אדירים בפערים בין בנים לבנות, וזה רק מגדיל את השאלה מה היה קורה אילו היינו מצליחים לדחוף יותר ויותר בנות מהקבוצה של 4 יחידות לימוד לקבוצה של 5 יחידות לימוד. דרך אגב, צריך לומר, בסוגריים, למרות שזו לא האג'נדה והנושא של הוועדה, שסוגיית לימוד המדעים והטכנולוגיה ולימודי מתמטיקה ברמה מוגברת, היקף הלמידה והאחוזים הנמוכים, משותפת לבנים ולבנות. יש לנו כאן בעיה בקנה מידה לאומי שצריך לטפל בה.

הדבר השני שאני רוצה להעיר בעקבות הנתונים הללו זה שהנתונים לגבי המגזר הערבי הם נכונים, אך לא מדויקים. זה נכון מאוד שיש עלייה, או ביחס למגזר היהודי מספר גדול יותר של בנות שלומדות במגמות מדעיות במקצועות מסוימים, אבל זה נובע בגלל נשירה גדולה מדי של בנים מהמערכת הלימודית. זה לא נובע בשל העובדה שיש כאן בנים ובנות שנמצאים בבית הספר ויותר בנות שלומדות מדעים, זה נובע, לצערי, מאחת הבעיות האסטרטגיות שאנחנו צריכים לטפל בהן וזו נשירה עצומה. רק לצורך הדוגמה, הייתי ברהט בנגב והציגו בפניי עלייה דרמטית של אחוז הזכאות לבגרות, אבל כששאלתי כמה אחוזים מתוך שכבת הגיל לומדים אמרו לי ש-25% רק מסיימים בית ספר. אז זה נכון שעלו מ-30% זכאות לבגרות ל-60% או 70%, אבל סך כל הלומדים הוא קטן באופן דרמטי.

אבל יש שם הסללה, מה שאין במגזר היהודי.

לכן הדברים המרכזיים שאנחנו מתכוונים לעשות, ואני רוצה להציג אותם כאן בכמה וכמה נקודות ובזה אסיים, בשיתוף פעולה עם משרד המדע, ויש פה שיתוף פעולה חשוב, ואגודת כי"ח, שהיא שותפה שלנו כרגע במה שאנחנו קוראים לו פריצת תקרת הזכוכית, זאת אומרת להגיע באמת לאוכלוסיות שעד היום, מאותן סיבות חברתיות באמת, לא הייתה שותפות שלהם במגמות המדעיות. יש אזורים בארץ שבהם באופן טבעי הנטייה ללכת למקצועות מדעיים היא גבוהה יותר ויש אזורים, בעיקר פריפריאליים, ששם זה לא קורה, ויחד עם כי"ח ומשרד המדע אנחנו רוצים להגיע לפריצת תקרת הזכוכית ולהגיע לשינוי באזורים האלה.

אז הדברים המרכזיים שאני אציג אותם זה קודם כל תכניות שקיימות במודיעין, בחיפה, שמענו, בירושלים, להרחיב אותן. להרחיב ב-50%, לא פחות, בשנה הבאה את התכניות שמתקיימות באשכולות הפיס בשיתוף פעולה, לייצר מהלך אדיר ורחב בקרב המורים, ביסודי ובחטיבת הביניים, כדי לעורר מודעות להגדיל את מספר הבנות שלומדות בתכניות הללו. תכניות סודקות תקרת זכוכית יתקיימו למשל בדימונה או ביישובים נוספים בפריפריה כדי באמת להנגיש באוכלוסייה הזאת את התלמידות לצורך העניין. בתי ספר שמקדמים לימודי חלל, שוב שיתוף פעולה שאנחנו עושים עם משרד המדע, לחשוף את המורים לאסטרטגיות הוראה לקידום בנות. יש אסטרטגיות ספציפיות שייצרו באמת שיותר ויותר בנות תבחרנה בנושאים האלה. אני בכלל אומר, אנחנו נמצאים עכשיו במגמה של הגדלה במספר גדול של אחוזים של כלל התלמידים במדע וטכנולוגיה, אנחנו נציג את האחוזים במסגרת החודשים הקרובים, נציג אחוזים מדידים ספציפיים. כמובן עוד פעולות הסברה כגון הפקת פלקטים ושלטים של נשים פורצות דרך שיופצו בכל בתי הספר, דמויות נשיות שהגיעו להישגים משמעותיים כדי באמת לעודד ולחשוף את הבנות לסיטואציה שבעקבותיה הן תרצינה לראות בנשים האלה מודל להזדמנות ובאמת שיותר ויותר בנות תדענה על פועלה של עדה יונת או אמא של הפרופסור מחיפה ועוד כהנה וכהנה. זה באמת ידחף יותר ויותר בנות להזדהות עם מודלים כאלה ולראות אותם. אלה התכניות.

זה ייעשה באיזה שיעורים?

יש תכניות הכוונה של מערך הייעוץ, יש תכניות של כישורי חיים ויש תכניות של מדע וטכנולוגיה, גם במסגרת כישורי חיים, גם במסגרת תכניות של מגדר וגם במסגרת של שיעורי המדע והטכנולוגיה. כל הדברים הללו בשנת הלימודים הקרובה.

אפשר הערה קטנה?

כן.

קודם כל אני מאוד אשמח אם משרד החינוך יתעניין בתכנית הזאת, שהיא כבר לא ברמת יזמות אלא ברמת פרויקט עם המשך והחלטה שהיא תתפוס את כל בתי הספר בעיר חיפה. הדבר השני שאני רוצה לומר זה שעיקר הקושי הוא במתמטיקה וזה מכוון לשר החינוך - - -

ופה יש לנו בעיה ארצית.

ארצית, ואני בזמנו הייתי בוועדה שבדקה בזמנו את הבעיה הזאת ואני חושבת שצריך ללכת עמוק עמוק, לעומק, כדי לפתור את האהבה למתמטיקה ואז כל השאר יבוא, כי הקושי גם היום הוא במתמטיקה, וגם אם הטכניון היום מוכן לקבל תלמידות עם 4 יחידות מתמטיקה ונותן להם איזה שהן הנחיות בהמשך, כולם מבינים שהבעיה היא שהמתמטיקה היא הגורם שממנו קשה להגיע ל - - -

הבעיה היא כפולה, בטכניון לדוגמה. משום שגם אין מתמטיקה, אבל הפיזיקה, שהיא נותנת לך את הקפיצה, אין את זה לרוב הבנות. הרי אנחנו יודעים שעם פיזיקה אפשר היה להתקבל לטכניון גם כשהציונים האחרים פחות. לכן כאן מתחיל הפער, כי כשאין פיזיקה, אין לימודי מחשב, אז הטכניון זה מחוץ ל - - -

והדוגמה שלנו באמת ללמוד ממנה שבפיזיקה אין בעיה, יש לנו יותר בנות שהולכות לפיזיקה, מאשר הולכות ל - - -

אפשר הערה קצרצרה? כי השר מאוד קרוב לשורש הבעיה, לדעתי. אני חושב שהורים ומורים הם שורש הבעיה על סעיף של דאגנות ופחד, לא רוע, חס וחלילה. אם תראו, קורלציה בין המקצועות שמהם בנות מתרחקות, ולבנות דואגים יותר, לבין רמת פחד בבחינות, אז באורח פלא תמצאו את מתמטיקה ופיזיקה.

לכך רמזתי.

ברדיו מודיעים שמחר לא יום השואה, אבל יום הפחד, החרדה, פיזיקה או מתמטיקה, בחינת בגרות, וכולם מפחדים, והכי קל לדאוג לילד זה להגיד לו 'בוא, אל תצא לשחק, להסתכן, תהיה בבועה', מורים אומרים 'למד 4 יחידות במקום 5', להורים זה גם נוח.

כן, הדברים ברורים.

הורים מפחדים יותר על הבנות מאשר על הבנים.

אני לא כל כך יודעת אם הורים מפחדים על הבנות מאשר על הבנים, אני כן יודעת את מי בתי הספר מתמרצים וגם כמה בתי ספר מתוגמלים על פי ציונים, אדוני השר. במקום הזה, שבמקום לבוא ולהוסיף עזרה אז מעודדים את הבנות לרדת ל-3 ול-4 יחידות ואנחנו בתוך עמנו חיים. כדי שבתי הספר יקבלו ציונים יותר כוללים - - -

הן לומדות 5, אבל נבחנות ב-4.

בדיוק, לומדות את ה-3, יהיה להן 10, ולא 4 שיהיה להם את ה-7. לכן גם המדדים של המערכת, גם הייתי שמחה לקבל התייחסות.

אני ממש אוהב את הטון ואת האהדה למערכת החינוך.

אני לא - - -

לא, אני רק רציתי לשאול האם ההורים יבחרו בבתי ספר שבהם לא ייכנסו לתחרות הזאת של הציונים.

אבל זה לא - - -

לא, אני רק עונה לשאלות.

אנחנו אומרים שזה תהליך ארוך המתחיל מהלידה. אם תינוקת, מלמדים אותה מגיל אפס שהתפקיד שלה להיות יפה וחמודה ובגן הילדים מלמדים אותה להצטמצם במרחב האישי ולבחור במשחקים מסוימים ובכיוון מסוים - - -

זה אני מסכים.

כן, כן, אדוני השר.

עם זה אני מסכים, בהחלט. יש מצבים שאני מסכים, את לא חייבת ישר לחשוב שאנחנו חולקים.

אחר כך בתיכון מתפלאים למה הן פוחדות ולמה פוחדים עליהן ולמה הן פחות הישגיות.

אנחנו מסכימים.

גם הגננות מפחדות ממתמטיקה, אז הן לא מלמדות את הילדים מתמטיקה.

רק את הבנים איכשהו הן כן מלמדות ואת הבנות לא.

תודה, חברת הכנסת זנדברג.

אני רוצה בבקשה לעבור לשר המדע, יעקב פרי.

אני מודה לך, גברתי. אדוני השר, גברתי יושבת הראש, חברי שר החינוך, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת אגבאריה, גטאס, זנדברג, אוחיון. אני קודם כל מחזיק פה תמונה, אני לא יודע אם כולכם קיבלתם, של שרות הביטחון של איטליה, נורבגיה, גרמניה, הולנד ואלבניה.

הרבה אויבים יש למדינות האלה.

אולי בגלל זה.

אז פשוט איך אומרים? להתחיל. אני רוצה לקבל בברכה את הדירקטורית הבכירה של גוגל, במדיניות וקשרי ממשל, סוזן פוינטר. ברוכה הבאה. ולשבח אותך, חברתי, יושבת ראש הוועדה, אני חושב שההתמדה והעקביות שלך והרוח הגבית שהוועדה בראשותך מעניקה לנושא החשוב הזה ראויה לציון.
אני חושב שגם משרד החינוך וגם משרד המדע, גם משרד הכלכלה ומשרדים אחרים, והלוואי וירבו, מודעים היום לחשיבות של הנושא ולפעילות הסינרגטית שצריכה להיות בין המשרדים ואני מאוד שמח גם על הדיון הזה, יחד עם שר החינוך, משרד החינוך, ואני רוצה בהחלט לשבח את כל התכניות, אני לא אוכל להתייחס לכולן, אבל מה שכבר הוצג, 'מובילות בטכניון', ואני גם מבקש להודות למרכז המחקר והמידע של הכנסת על המיפוי המקצועי שעשו בהנחייתך, אני מניח, יושבת ראש הוועדה.
אני רוצה בדבריי המאוד קצרים גם להרגיע, אולי טיפה לשמח, שהנושא החשוב הזה של שילובן של נשים בתחומי מדע וטכנולוגיה הוא נושא ליבה בכל עבודה שמתבצעת במשרד שאני עומד בראשו, ואם אני לפעמים שוכח כמה חשוב הנושא הזה, יש לי שתי נשים שמאזכרות אותי השכם והערב, זאת מנכ"לית המשרד, בינה, והמדענית הראשית שלנו, נורית ירמיה, שעמדה בעבר בראש מרכז לייפר ללימודי מגדר באוניברסיטה העברית והן לא שוכחות לנסות ולשלב, עד כמה שניתן כמובן, נשים בכל יוזמה, בכל ועדה ובכל תכנית שהמשרד מעורב בה. למיטב ידיעתי גם מנכ"לית משרד החינוך ומנכ"לית משרד המדע מצליחות לייצר סביבה שהיא מעוררת שיתוף פעולה בין שני המשרדים, בין היתר בעידוד תלמידות ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים. ברור לכולנו שככל שאנחנו נכנסים לשביל הזה בשלב מוקדם יותר אנחנו צריכים לעשות או להשקיע פחות אחר כך במקצה של תיקונים.

אני מבקש גם לנצל את ההזדמנות הזאת ולהודיע ולעדכן את הוועדה שלאחרונה מיניתי את הפרופ' נורית ירמיהו ליושבת ראש המועצה לקידום נשים במדע וטכנולוגיה.

אז נברך אותה. זו פעם ראשונה שהיא איתנו כאן בוועדה, אנחנו באמת מברכים אותך.

וחידשתי את המינוי של כל חברות המועצה, כמתחייב מהחלטת הממשלה בנושא. זו גם הזדמנות להודות לפרופ' מרים ארז על פעילותה הברוכה והנהדרת בכל שנות כהונתה כראש המועצה. אני מאחל לנורית ולחברות האחרות הצלחה רבה במנדט הזה. אני ביקשתי להשתתף בישיבה הראשונה של המועצה ואני מזמין אותך, יושבת ראש הוועדה, להיות אורחת שלנו בישיבה הזאת.
וכמו שר החינוך, מנכ"לית המשרד והמדענית הראשית ידווחו או יפרטו בנושאים שבהם המשרד מעורב, אם כמשרד נפרד ואם בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה אחרים. תודה רבה לך.

תודה רבה לכם. אני מאוד מעריכה את הזמן שאתם מקדישים ואת החשיבות לנושא ואני מקווה מאוד שבוועדה הבאה אנחנו נוכל להציג נתונים יותר טובים.

בעזרת ה', תודה רבה.

אני עוד נשאר איתך, בשביל שלא תהיה לך עזיבה, נטישה של שני שרים בבת אחת.

תודה, אדוני, אנחנו מאוד מעריכים, ותודה לשר החינוך על הדברים.

סוזן פוינטר, דירקטורית בכירה לקשרי ממשל מטעם גוגל. סוזן, ברוכה הבאה אלינו, אנחנו מאוד שמחים שאת פה איתנו. בבקשה.

שלום לכולם. תודה שאפשרתם לי לדבר באנגלית.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
שלום לכולם. נאמר לי שרמת הבנת האנגלית שלכם היא גבוהה מאוד ואני אסירת תודה על שניתנה לי האפשרות לומר כאן את דבריי באנגלית.

כבוד השרים וכבוד היו"ר, אורחים נכבדים. כאישה, אני חושבת שאני די ברת מזל, לעבוד באחד המקומות עם התחומים המקצועיים המרגשים ביותר בנושא הטכנולוגיה, בעיקר טכנולוגיה שמטרתה להביא לשינוי למען החברה.

בעבודה שלי, אני אחראית על היקף רחב של איזורים, ביניהם: מזרח אסיה, המזרח התיכון, אפריקה, רוסיה. כמו כן אני אחראית מטעם חב' גוגל בתחומי המדיניות הציבורית וקשרי ממשל. לכן, אני חושבת שאני ברת מזל כשאני לוקחת חלק בדיונים הרבים סביב הנושאים האלה וזו זכות גדולה עבורי להשתתף היום בדיון הזה.

אני עובדת בגוגל, באחד המקומות הנחשבים ללב התהוות הטכנולוגיה, מקום שבו אנו באופן תמידי מנסים להרחיב את הגבולות ככל שניתן, להוציא לשוק מוצרים ושרותים חדשניים ומעוררי השראה. מה שלמעשה רציתי להתמקד יותר היום, שעמיתיי יפרטו בהמשך, זה כיצד עובדי גוגל מסייעים ומשמשים כהשראה לאחרים, גם כאן על אדמת ישראל. אני חושבת שלמעשה, האחריות שלנו היא לא רק לבצע את עבודתנו, אלא גם לעורר עניין אצל אחרים, לתת להם השראה והזדמנות להרחבת אופקים ולהראות להם את האפשרויות הקיימות בעולמנו אנו.

אחד הדברים שאנו מאפשרים לעובדינו בגוגל, זה לקחת מעט מזמנם על מנת להתמקד בפרוייקטים שמהווים עבורם כמעוררי השראה, פרוייקטים המאפשרים להם להפגין את כישוריהם כדי להביא את השינוי. יתכן ששמעתם על הפרוייקט שלנו, שלמעשה בא לפלס קצת מרחב בזמנם של האנשים, כדי שהם יוכלו להפגין את כישוריהם ורעיונותיהם, במטרה להביא לשינוי מעבר לציפיות היומיום שלהם מהתפקיד.

כפי שאנו יודעים, הן בארה"ב הן בישראל והן בכל מקום אחר בעולם המגמות אינן מעודדות ואנו שמענו זאת כאן היום. אנו לא רואים מספיק נשים בלימודי מדעי המחשב וגם לא בתפקידים בתחום מדעי המחשב. בהתאם למשרד המסחר האמריקאי, רק 27% מהנשים הן בעלות תפקידים בתחום מדעי המחשב ולמעשה קיימת ירידה במספר הנשים בלימודי המחשוב. ככלל, אנו גם לא רואים מספיק נשים בעמדות הנהגה, אולם זה כבר נושא לדיון במועד אחר.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
כשאת אומרת ירידה בתחום הלימוד, באיזה קצב מדובר?

זו ירידה יותר תלולה ממה שאנו רוצים. אנו למעשה רוצים לנסות קודם לבלום את הירידה ולאחר מכן להעלות אותה שוב.
בגוגל, מלבד העיסוק שלנו בתחום המדיניות הציבורית, אנו גם מנסים למצוא כיצד לעבוד אם הצעירים על מנת לעודד אותם לפנות לתחום מדעי המחשב, בכל אחד משלבי ההשכלה שלהם, החל מטרום ההשכלה הגבוהה והלאה.

לפני כחמש שנים, ייסדנו את פרסי רייס, שאולי שמעתם עליהם, כמו כן מימננו ארגונים על מנת לתת לנערות ולסטודנטים ראויים, חוגים וקורסי העשרה בתחום המדעים. יש לנו גם את תכנית מלגות הלימודים ע"ש אניטה בורג. אנו מביאים לחברה סטודנטים,שיישבו בדיונים ויצטרפו לסוג של מערכת אקולוגית רחבה למחשב ומדעים.

לא מזמן, ביום האישה הבינלאומי, בוגרות תוכנית אמהות הקמפוס שלנו ביקרו בכנסת ואף ניתנה להן זכות דיבור ואנו מאוד גאים בתכנית הזאת. זו למעשה תכנית שעוצבה על ידי אחת הנשים העובדות אצלנו, במהלך חופשת הלידה שלה. היא חיפשה דרך כיצד לעודד אמהות אחרות הנמצאות באותו מצב שבו היא נמצאת. נאמר לי שבמהלך תכנית הלימודים הראשונה, במהלך סדרת המפגשים הראשונה, נולדו תינוקות לארבע אמהות שלמדו באותה תוכנית. התוכנית הזו הומצאה ועוצבה פה בישראל, אולם, כעת אנו רואים זאת בצורה גלובאלית.

היום אנו רוצים להתמקד ולפרט קצת יותר לגבי שתי תכניות: Mind the Gap ו- MentorIT, שתי תכניות שאנו מקיימים פה בישראל, שתיהן עוצבו בידי עובדי גוגל, במטרה לעודד בחורות צעירות לפנות לתחום הזה.


איני רוצה לקחת יותר מזמנכם, מאחר ואני יודעת שאתם באמת רוצים לקבל יותר נתונים לגבי חלק מהיוזמות הפועלות ומהי ההשראה שהן נותנות לבחורות הצעירות, לקחת חלק בתחום הזה.

לדעתי אנו גדם צריכים להיות זהירים, שלא להתמקד רק בהנדסה ומדעים כדי להוביל למדעי המחשב ותפקידי תכנות, הם רק חלק מזה. אבל, בסיס טכנולוגי יכול להוות עבורך בסיס מעולה עבור הרבה תחומים מעניינים אחרים, בין אם אתה משפטן או מומחה לשיווק. הבנה בסיסית של טכנולוגיה ומדעים, יכולה לתת גם מגוון רחב של תחומים אחרים ואל לנו לאבד זאת.

ברוח הדברים האלה, אעביר ברשות היו"ר את המשך הדיבור לנועה.

תודה רבה, סוזן. אנחנו נראה עכשיו את המצגת שלכן ונחזור למשרדים. המצגת שלכן, עוד פרויקט של תרומה לקהילה בעידוד מדע ונחזור אחרי זה למשרדים שלנו. נועה, גוגל, בבקשה.

בשלוש השנים וחצי האחרונות אני עובדת בגוגל ישראל. כמו שסוזן הזכירה אני רוצה לספר על אחד מפרויקט ה-20% שאני עוסקת בו. אני לא אחזור על מספרים שמרכז המחקר של הכנסת כבר הראה, כך שרק שליש מעובדי ההיי טק בישראל הם נשים וכולנו, אני חושבת, יושבים בחדר הזה ומבינים שהמצב הזה מתחיל בחינוך. הוא מתחיל בתיכונים, הוא מתחיל בחטיבות הביניים, כשאנחנו רואים שבנות מהוות רק כ-30% מכלל הלומדים במגמת מדעי המחשב. מה שיותר מעניין זה להבין למה זה קורה.

ממחקרים רבים שנעשו גם בארץ וגם בחו"ל יש שתי סיבות עיקריות. סיבה אחת היא תפיסות שגויות לגבי המקצוע. בנות נוטות לחשוב שמדעי המחשב הוא מקצוע אפור, הוא מקצוע משעמם, הוא לא מקצוע שנעשה ביחד עם אנשים נוספים. הסיבה השנייה מדברת על חוסר בביטחון עצמי במסוגלות ללמוד את זה ודיברו על זה קודם, 'זה קשה מדי', 'האם אני אצליח?', 'בנים נוטים להיות יותר טובים במקצועות ריאליים' ועוד תפיסות שגויות כאלה ואחרות.
בדיוק בשביל להתמודד גם עם חוסר המידע הזה וגם עם הביטחון העצמי יצרנו בגוגל תכנית שנקראת mind the gap. התכנית הזאת נוצרה בשנת 2008, לפני כשש שנים, והיא באה להפגיש תלמידות תיכון, לשמוע ממקור ראשון מה זה מדעי המחשב. אותן תלמידות שצריכות איזה שהוא מודל חיקוי, מישהו להסתכל עליו, to look up for ולראות אישה שיודעת ומהנדסת ועוסקת בזה בחיי היום יום, אותן בנות מגיעות למשרדי החברה ושומעות מהמהנדסות מה זה מדעי המחשב, איך זה לעבוד במקצוע, מקבלות סיור לראות איך זה לעבוד בסביבה טכנולוגית, ובפרויקט במהלך שש השנים כבר עברו למעלה מ-5,000 בנות במהלך הזמן הזה.

אנחנו באמת רואים שהפעילות הזאת יוצרת איזה שהוא שינוי. יצרנו שאלונים לפני ואחרי התכנית וגילינו ש-57% מאותן בנות שהגיעו לתכנית והצהירו שהן לא מעוניינות ללמוד מדעי המחשב אחר כך בחרו את מקצוע מדעי המחשב, בשביל להגביר אותו בתיכון. המפגשים האלה נורא משמעותיים, במפגשים האלה אפשר לשאול גם שאלות אישיות, גם על המקצוע, גם על איך זה משפיע על החיים ולראות בעיניים איך זה כל זה קורה.

במהלך הזמן קיבלנו פניות גם מחברות טכנולוגיות נוספות בארץ בשביל לשמוע על הפרויקט ולשכפל אותו וגם משרדים נוספים של גוגל בעולם, בניו יורק, בפולין וביפן בעצם שכפלו את התכנית. התכנית, דרך אגב, מישהו הזכיר פה קודם, גם השנה שוכפלה למגזר הערבי בצורה שכל הביקורים וההרצאות מתקיימים גם בשפה הערבית במקביל.

הבנו שהתכנית עובדת מאוד טוב, שמענו מהבנות ורצינו מצד אחד להגדיל את ההגעה שלנו לעוד בנות נוספות, ומצד שני הבנו שאותן בנות שמגיעות ולומדות מדעי המחשב, הן בעצם סוכנות של השינוי בעצמן, כי הן אלה שלומדות ומתעניינות ואמרו פה מקודם, בנות שכבר הולכות ולומדות מדעי המחשב, הציונים שלהן אפילו עוד יותר גבוהים מהבנים, והשנה התחלנו תכנית חדשה שנקראת מנטורית. הבנות שיושבות מאחוריי פה הן בנות בכיתה י"א-י"ב שהגיעו איתנו לכנסת ולאורך כל השנה היו מנטוריות בבית הספר שלהן. התכנית לוקחת בנות בכיתה י"א-י"ב ומכשירה אותן להיות שגרירות של מדעי המחשב בבית הספר שלהן. הבנות מגיעות לגוגל ליום הכשרה עמוס, הן מקבלות toolkit של מנטוריות, עוברות הרצאות בנושא מדעי המחשב, בנושא איך להציג דברים ובעצם כל אחת חוזרת לבית הספר שלה, מעבירה שיעור בנושא מדעי המחשב, מקיימת שעות פתוחות, הן מחלקות את כרטיסי הביקור שניתנו להן, כך שכל בת בבית הספר תוכל לגשת אליהן ולשאול אותן שאלות, כך שיוכלו לספר מניסיונן. מעל 40 בתי ספר רק בפיילוט הראשון כבר הגיעו אלינו, למעלה מ-80 מנטוריות - - -

מה זה הגיעו אליכם? איך מגיעים אליהם?

יצרנו קשר עם בתי הספר, שלחנו לבתי ספר שונים מכתב שמספר על התכנית והזמנו אותם לשלוח נציגות לתכנית.

אלה נציגות שנשלחות על ידי בתי הספר?

נכון. מאוד חשוב לנו שהנציגות יהיו מבתי הספר בשביל שיהיה את שיתוף הפעולה בבית הספר. הבנות אחר כך חוזרות וצריכות להעביר שיעורים בבית הספר וחשוב לנו שהחיבור הזה בין המורים למחשב ובין מנהלי בתי הספר לבנות יהיה קיים.

יושבת לידי מנכ"לית משרד המדע, שתיכף אני אעביר לה את רשות הדיבור, והיא לא מכירה אתכן, אז חלק באמת מהוועדות זה גם לסנכרן בין כל היוזמות שקמות בשטח לבין המשרדים, גם משרד החינוך וגם כמובן משרד המדע, אבל איך, אם בית ספר רוצה, ויושבים פה אנשים שהילדים שלהם לומדים ולא שמעו עליכם, איך פונים אליכם?

שאלה מעולה. אז ראשית מכיוון שהשנה הראשונה הייתה פיילוט פנינו עצמאית. לקראת שנה הבאה אנחנו נפרסם את זה בתפוצה הרבה יותר רחבה וכמובן שנשמח להסתנכרן עם משרד המדע ולקבל את התמיכה שלהם, שההפצה גם תבוא מהם.

משרד החינוך.

גם המדע, למה לא?

אנחנו שמענו פה את שני השרים בהצהרה משותפת כדי לקדם את זה, אנחנו רוצים לקדם את זה מהר. טוב, תודה.

עליזה, משרד המדע לא ידע עליהם, משרד החינוך יודע עליהם?

כן, משרד החינוך יודע עליהם. אני עכשיו בא מדיון בוועדת החינוך ששם אנשי נציגי גוגל הציגו את הפרויקטים ואת המעורבות שלהם. אז אי אפשר להגיד שהוא לא יודע עליהם.

תודה, חבר הכנסת אוחיון.

סליחה, הבאנו לפה אחת מהתלמידות.

כן, בואו ניתן לה, ברשותך. היא ישבה כבר והיא משתוקקת לדבר.

בבקשה. רק בואי תציגי את עצמך.

קוראים לי סופי דנילוב, אני בת 17, תלמידת כיתה י"א במקיף אמי"ת בבאר שבע, אחת ממגמותיי זה מדעי המחשב והנדסת תוכנה מלבד ביולוגיה וערבית. מלבד לימודי המחשב בבית הספר אני גם בתכנית מגשימים, שזה מטעם חיל מודיעין, יש לנו את המנהלת כנציגה, היא תסביר על זה לאחר מכן, בתכנית מגשימים עיקר העיסוק שלי במדעי המחשב והגעתי - - -

כמה חברות בכיתה שלך איתך? או שאת ככה - - -

מהכיתה שלי יש אחת ומהשכבה יש עוד ארבע-חמש בנות.

ואיך מסתכלים עלייך, כעל קצת מוזרה?

הרמות גבה.

מרימים את הגבות?

כן.

ומה את עונה להם?

עונה שזה מה שאני אוהבת, זה מה שאני רוצה לעשות. אני חולמת על זה מגיל 4 בערך. כן, אני זוכרת ממתי אני רוצה להתעסק בתחום הזה ואני מגשימה חלום עכשיו. נגיד במגשימים אני ממש מסוגלת לבנות תוכנה, יש לי את יכולת הלמידה העצמית ללמוד ברמה אקדמית חומר שנלמד בקורסים. אני חושבת שהקורס הראשון של מדעי המחשב כבר מכוסה לי.

תגידי, מה אנחנו עושים פחות טוב במערכת החינוך ואין לנו יותר ילדות כמוך?

לצערי, הייתי מאוד שמחה אם השר יכול היה לשבת כאן ולשמוע - - -

אבל יושבים פה אנשים שעובדים עם השר.

אני חושבת שיותר לפנות אל התלמידים, אל התלמידות בפרט. הדברים נאמרים כאן בגוף שלישי, כלומר אתם מדברים על הבנות והן אפילו לא מבוגרות. גם אם תדברו על בנים, הם לא בגילאים שלכם, יש כאן פער גילאים ופער מחשבתי.

אז בואי תלמדי אותנו איך אנחנו יכולים לדבר אליכם, איך אנחנו יכולים ל - - -

איך נהיה קוּל.

כן, איך נהיה קוּלים, כמו שחבר הכנסת אוחיון אומר.

לא צריך להיות קולים, צריך להיות קצרים ועניינים. כן, בני נוער לא אוהבים - - -

אז מה, מה להגיד? 'לכו ללמוד מדעים', נקודה. זה יעזור לנו, אם נדבר ככה?

אני לא יודעת איך בדיוק, אבל אני יודעת שצריך לפנות ישירות ולא לדבר עליהם בעקיפין.

סופי, העובדה שאת בתור מישהי שלומדת מחשבים מדברת עם בנות אחרות זה משהו שעוזר, לדוגמה?

אני חושבת שכן, במהלך ההשתתפות שלי בתכנית המנטוריות העברתי שיעור לבנות בשכבה ט' במדעי המחשב. חלק מהעניין היה להסביר על מדעי המחשב והחלטתי שאם אני אציג את התחום דרך החיים שלי, איך מדעי המחשב נכנסים בחיים שלי ומה אני עושה עם זה, אני אוכל ליצור יותר עניין, כלומר אני אראה להם שאני גם נהנית, אני גם יכולה לשלב מיליון דברים אחרים, אני ילדה עסוקה באמת ואני כן מוצאת את הקדשת הזמן למדעי המחשב ואני חושבת שזאת הדרך הנכונה.

תודה.

אני אשמח מאוד אם תשאירי לנו אחר כך כתובת.

יש לי כרטיס ביקור.

אני רואה שכבר רוצים להעסיק אותך, מנכ"לית משרד המדע רוצה להעסיק אותך.

חבר הכנסת באסל.

כל מה שדובר כאן על קושי של בנות להגיע למגמות במדעים ואחר כך להתקבל לאוניברסיטה באותם תחומים וגם להצטיין וגם להגיע לתואר שלישי ואחר כך גם לתעסוקה בעניין, כל הדרך הקשה הזו שתוארה כאן וגם בחברות מערביות, היא שבעתיים יותר קשה כשאנחנו מדברים על הבנות הערביות. למרות שגם אם הולכים ובודקים בציונים ובהישגיות, כשבחורה ערבייה מגיעה ולומדת גם בטכניון וגם בכל מוסד אחר באותם תחומים מבחינת הישגיות היא יכולה להיות כמו הגבר. אין פה עניין של הבדלי IQ בילד אין בעניין, אפילו שבתוך החברה יש פער. בחברה הערבית יש פער, מסיבות שכולנו יודעים, בין בנות לבנים.

בעולם, כשיש הבדלים כאלה, בלי לעשות, עם כל הכבוד לתכניות שאני מעריך, זה גם סוג של אפליה מתקנת, אבל צריך לייצר אפליה מתקנת, צריך לאחוז בשור בקרניים ולשים יעדים ולהגיע לתוצאות. אם כן עושים בשלב של הלימוד, של ההכשרה, הבעיה היא, ושם אי אפשר, לא יודע איך מטפלים, זה בתעסוקה. אני יכול למנות לך מבתי ספר שאני מכיר, דוקטוריות ערביות בביולוגיה ובכימיה שבסוף, אחרי הדוקטורט, הגיעו ללמד בבית ספר. למה? מכל מיני סיבות, גם קשה להתקבל לתעסוקה מתאימה והולמת בחברות תרופות וגם בגלל התנאים החברתיים, יותר קל ללמד לבית ספר ולעשות חצי משרה או משרה בתנאים נוחים מאשר ללכת ולעבוד בטבע, נגיד, ולהיות מובילה בטבע וראש תחום.
הרול מודל כטכניקה, אם יש רול מודלס, ואני חושב שקיים, הבעיה היא שלא במשרד המדע וגם אולי לא במשרדים אחרים, משתמשים ברול מודלס האלה בשביל לעודד בנות להגיע. אני יודע שיש היום בכירות גם בתעשיות ההיי טק במגזר הערבי, בחורות מהנדסות, וגם בביו טכנולוגיה, אבל אין פה מאמץ ממש להבליט אותן ולהביא אותן ולדבר ולהיות מודל לחיקוי בחברה הערבית.

תודה.

חבר הכנסת שמעון אוחיון, בבקשה.

קודם כל תודה לך, גברתי היושבת ראש, על הדיון המיוחד הזה. תרשו לי להיות קצת חריג ולהתפעל מכושר ההבעה של הגב' דנילוב הצעירה, שזה לא בא לידי ביטוי רק בתחומי המדע המדויקים אלא גם בכושר ההבעה שלך שמאוד מאוד הרשים אותנו ואני מקווה שאת בשבילנו גם איזה שהוא אור וניצוץלגבי ההבעה ושימוש בשפה העברית בכלל.
עכשיו לגופו של עניין. לא מזמן התפרסם דוח מבקר המדינה לגבי לימודי מתמטיקה ופיזיקה, במיוחד מתמטיקה והמצב שם לא מזהיר בכלל. כלומר יש למעשה ירידה ואנחנו עומדים היום במצב שרק כ-10% מכלל הלומדים ניגשים ל-5 יחידות בגרות במתמטיקה. ייתכן מאוד שאותו שיפור שאתם הצבעתם עליו בתכנית שלכם, 'מובילות לטכניון', של 5% זה גם משנה את היחס בתוך גברים ונשים, אבל לא על כך אני מדבר. אני מצר על כך שהגורם המוביל, המורה בבית הספר, שהוא צריך באמת להנהיג ולהוביל, הוא באמת נמצא במצב בעייתי. כאשר אני קורא שרק 34% מן המורים למתמטיקה, ובכלל במדעים, יש להם תואר אקדמי בדיסציפלינה בתחום מתמטיקה/פיזיקה, זה אומר הרבה, זה אומר מה מצבנו, משום שהיום ברור שיש קורלציה בין מידת ההכשרה של המורה ורמתו האקדמית להישגים של התלמיד. אני מניח שאותו דבר גם לגבי המוטיבציה. אדם שמשחר נעוריו ראה את עצמו כמורה למתמטיקה והתקדם והכשיר את עצמו לתואר ראשון ושני, בוודאי יוביל וינהיג ויקסים ויוביל את הדרך גם לאחרים וינהיג ותלמידים ותלמידות יילכו ותלכנה אחריו. הבעיה שלנו היום שזה רק 34%. באסל גטאס, אני לא רוצה אולי לנחם אותך כל כך, אולי כן תתנחם, לפחות במגזר הערבי 50% מהמורים בתחומי מתמטיקה ופיזיקה, כן יש להם הכשרה אקדמית לפחות לתואר ראשון בתחום, מה שאין כן, לצערי, במגזר היהודי.

אז זאת באמת בעיה. אם אנחנו רוצים מנהיגים מובילים שימשכו, הייתי רוצה לראות קודם כל מורות - - -

רק הערה אחת של משרד החינוך. שמי שושי כהן, מנהלת תחום מדעים ומפמ"ר מדע וטכנולוגיה במינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. לגבי המורים למדעים, כמובן דוח מבקר המדינה. לגבי המורים לפיזיקה, אין בעיה של הכשרה. יש מחסור במורים לפיזיקה. אין בעיה של הכשרה, המורים הם מקצועיים.

כן, נכון, מבחינת נוכחות שלהם. אני מסכים עם תיקון, הבעיה היא יותר - - - בפיזיקה המצב הוא לא כל כך גרוע, אבל זה דורך כבר שנים. באותו מצב פיזיקה, כשבמתמטיקה יש ירידה.
ועכשיו אני רוצה גם לדבר על הכיוון האחר. לא רק הטכניון ולא רק המוסדות האקדמיים הרגילים, תסתכלו על המכללות הטכנולוגיות, תראו באיזה מצב הן נמצאות, תראו באיזה מצב. מה התעסוקה, מי נמשך, מי יכול לעבוד שם. אני מתבייש לומר לכם שבביקור שלי במכללות טכנולוגיות נתקלתי במורים שמרוויחים 60-70 שקל לשעה, זה הכול. זה מה שהם מקבלים במסגרת, וכמובן התעסוקה לא מובטחת ועם זכויות סוציאליות מלאות. איך אותם מורים או אותם אנשים שעוסקים במכללות הטכנולוגיות באמת יוכלו להצמיח גם מתוכם וגם להוביל אחרים ואחרות?

ועכשיו אני פונה למגזר האחרון והוא המגזר החרדי. נדמה לי שיש פתיחות, יש פתיחות למרות הדימויים ואל תאמינו לסקירות ולפוליטיקאים כמוני ואחרים שמספרים לכם שבאמת החרדים לא רוצים ללמוד, לא רוצים להכיר במקצועות ליבה. היום יש 7,000 סטודנטים, אני בטוח שאם המדינה והמל"ג, המועצה להשכלה גבוהה, לא הייתה פועלת כרגולטור אלא כיוזמת, מעודדת וגם מממנת, היינו רואים גם הרבה נשים, הרבה תלמידות חרדיות שמשתלבות במקצועות ההיי טק ובוודאי במדעי המחשב, וגם על כך צריך לתת את הדעת. חבל ששר המדע ושר החינוך - - - המכללות הטכנולוגיות אינן צריכות להיות במסגרת משרד הכלכלה, מקומן או במשרד החינוך או במשרד המדע, תודה רבה.

תודה לך. ואני חוזרת ומדגישה שזה נושא של הוועדה, הנשים החרדיות, ויש ישיבה ייחודית לנושא הזה ואני אשמח מאוד שתצטרף אליה.

חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה.

תודה, גברתי היושבת ראש וסליחה שאני אצטרך לעזוב כדי ללכת לחוק של שולי מועלם בוועדה אחרת, שבטח גם קרוב ללבך. רק רציתי להוסיף משהו קטן בהמשך לדברים שאמרתי קודם. אני מברכת על כל ההיערכות והתיכון והתכניות ובאמת כל הכבוד לנערות ולכל אלה שמעודדות אותן ולמנטוריות וכו', אם אנחנו לא רוצות להמשיך ולתת תכניות לעידוד בגיל הנעורים והבגרות המפתח נמצא בגיל הרך. אנחנו מגיל קטן, יותר נכון מהלידה, קולטות מהסביבה, מהחברה, מהסביבה המשפחתית, התקשורתית, ההורית והחינוכית אלף ואחד מסרים שמכוונים אותנו כנשים למקום מסוים ומגיל אפס כל מה שהחברה עוסקת, בלצמצם לנו אפשרויות במקום לפתוח לנו אפשרויות, ואחר כך אנחנו מתפלאים שבגיל מבוגר יותר צריך בכוח לפתוח אפשרויות שחלקן כבר לא אפשריות, חלקן נתקלות בדימוי עצמי, חלקן משדרות לנו מסרים מבלבלים וכו'. ולכן, שוב, באמת עם כל הכבוד וההערכה, באמת, מהלב, לכל מה שקורה והלוואי שזה יתגבר, המפתח נמצא בגיל הרך וממסר שיבוא גם לילדות, לא פחות מזה לגננות, להורים והסביבה התקשורתית הכוללת מהגיל הרך, שהאפשרויות הן פתוחות.

אני מציעה שנערוך גם על כך דיון ומסרים ותכניות שייכנסו למערכת החינוך מהגיל הרך בנושאים של הטיות מגדריות וכו'. יש מחקרים, יש כאן סטודנטיות לחינוך, לפסיכולוגיה, שמכירות את הנתונים, החל מהמרחב הפיזי - - -

יש כאן את אושרה, הממונה על השוויון בין המינים, אני בטוחה שהיא גם מרחיבה בזה בוועדות נוספות.

החל מהמרחב הפיזי שמוקצה לבנים ולבנות בגיל 3, בגן. בנים לקוביות, בנות לפינת הבובות. אחר כך בבגרות אנחנו נעשה אלף תיקונים לשלוח את הבנות למתמטיקה ואת הבנים לביולוגיה, אבל זה מוטבע כל כך חזק שזה הופך כמעט לטבע שני באמת מגיל אפס, וגם על זה צריך לתת את הדעת. תודה.

אני מסכימה ואני לא פתחתי והרחבתי בכל הנושא של תהליך הסוציאליזציה והמודלים לחיקוי שמוצבים ובאמצעי התקשורת ומי כן מסוקר ומי פחות מסוקר, עד כמה הבנות והבנים בכלל נחשפים למודלים לחיקוי. הדברים ידועים וברורים והם מקרינים על כל דבר בחיים שלנו, ואנחנו רואים את הפערים השונים ולא דיברנו על מה קורה אחרי זה ועל פערי השכר וכו'. הדברים ידועים ונדונים פה בוועדות באמת במנעד רחב של נושאים, אבל יחד עם זאת ככל שעוברת ההבנה והכלים מתחדדים אנחנו רואים שאין לנו שום ביטוי, אז יש קצת עלייה, אבל עדיין יש פה דברים שהם מאוד מאוד מאוד חזקים בתוך המערכת עצמה וצריך לנער אותם. כל הדברים הם נכונים והם מקרינים על הכול אבל דווקא כאן בנושא הזה של מדעים וטכנולוגיה, במיוחד מול ההשתנות המהירה מאוד של עולם העבודה, כלומר אנחנו בעצם נמשיך לייצר סטודנטיות שלא תדענה מה לעשות עם הידע שהן רכשו. זה נהדר להרחיב ידע, לרכוש עוד ועוד דעת וידיעה, אבל אם אנחנו רוצים באמת לבוא ולהתמודד עם כלים עכשוויים בעולם העבודה זה לא יהיה אם לא נעשה פה איזה שהוא שינוי ומהיר.
גברתי, מנכ"לית משרד המדע, אני רוצה לברך אותך על הוועדה המשותפת השנייה. התחייבנו אליה במושב הקודם, את אמרת שאת הולכת לעשות שיעורי בית, נתנו לך זמן לעשות שיעורי בית והנה את איתנו. בבקשה, גברתי.

תודה רבה. תודה רבה באמת על היוזמה ועל הכינוס החשוב מאוד הזה, אבל לי יש שמה שלוש קליינטיות, נערות למדע. קומו, שנראה אתכן, גם את, עוד אחת מתחבאת שם. יפה מאוד.

רציתי לומר לחברת הכנסת זנדברג שזה יותר קל ממה שאת חושבת, כי היום גן ילדים, לבנות אותו ולהיות גננת מורשה יש סדר דברים סדור במשרד הכלכלה, אפשר דרך שם להיכנס.

צריך גנן, לא גננת, ואז זה ישתנה.

אין בעיה, אבל מה אותה גננת או אותו גנן - - - אלה דברים ש - - -

יש רגולציה איך נראה גן, יש רגולציה מה גננת צריכה, איזה - - -

הרגולציה מבטיחה כמה שטח משחק ישחקו הבנים והבנות?

אפשר לדאוג שהיא תבטיח.

בלי מודעות לזה, הרגולציה דואגת שהבנים לא ישתוללו על השטיח והבנות יישבו ויציירו?

זה מה שאני אומרת, שאפשר לבנות גנים - - -

שהגננת לא תלמד את הילדים שיר, כמו שהבת שלי למדה בגן, אגודלי אבא ראש המשפחה והאצבע היא האמא קוראת לארוחה, והזרת היא התינוקת שאוכלת בשמחה?

זה בגן תל אביבי?

זה בגן עירוני, עם גננת עובדת משרד החינוך. אלה מסרים שמחלחלים. זה מצוין שיש רגולציה, אבל תבינו עד לאן זה מגיע, עד לאן זה מחלחל. אלה מסרים שמחלחלים ובגיל צעיר הם נטבעים עמוק מכל תכנית תיקון שאחר כך תהיה, ושוב - - -

תמר, אנחנו - - -

מספיק להסתכל רק על מי נוכח פה בחדר כדי להבין את הבעיה. המודל המשפחתי שלנו הוא מודל נשי והמודל של עולם העבודה הוא מודל גברי, ועד שלא נדאג גם לחצי השני, למה קורה לגברים ואיפה אנחנו מצמצמים אותם או מרחיבים אותם, יהיה מאוד קשה לדאוג רק למחצית אחת מהאוכלוסייה.

את צודקת, אבל כל הדברים כאן הם באמת מתאימים להרבה מאוד דברים. אנחנו מנסים לבוא ולבודד את הנושא של הוועדה שלנו, את מה שאנחנו מבקשים לבוא ולראות איך מקדמים, איך עושים פה סנכרון בין שחקנים שנמצאים, כי בוועדה הקודמת למדנו לדעת שאף אחד לא מכיר את השני וכן ביקשנו לבוא ולראות את כל מה שקיים כדי לקדם את זה וכדי להעלות את הנושא על סדר היום.

בבקשה, גברתי.

חברותיי ממשרד החינוך, תודה רבה על הסיוע. גברתי יושבת הראש, מדיניות המשרד היא לעודד נשים להשתלב כשותפות ומובילות באקדמיה ובתעשייה ובתחומי המדעים המדויקים וההנדסה. קשה לנו מאוד לראות שלא מגיעות בכלל סטודנטיות ללמוד הנדסה ואלה שמגיעות נעלמות אי שם אחרי התואר הראשון ואנחנו מקבלים מצב באקדמיה שהאקדמיה לא מפתחת את הנושא הזה. לא מפתחת, אין עתיד, זה גלגל קסמים, לא טוב לנו עם הדבר הזה.

במסגרת מה שאנחנו יכולים לעשות, אנחנו המעטים, בחרנו לטפל במענקי המחקר שאנחנו נותנים במסגרת תכנית התשתיות. יש לנו תכנית שמחלקת כ-46 מיליון שקל בשנה למחקרים ולמלגות, אנחנו נותנים אפשרות לגישה כללית ואנחנו מייחדים חלק מהמלגות למחקרים האלה לנשים. יש לנו במסגרת קול קורא במדעי החברה שפורסם למחקרים בשנת 2014, בחרנו שני נושאים, אחד, קידום של נשים באקדמיה, זיהוי חסמים ומעצורים מבניים והצעת פתרונות לחסמים כאלה, והשני מנגנונים מדינתיים לקידום נשים, ניתוח המנגנונים ופיתוח מנגנונים חדשים. תקציב הקול הקורא עומד על 2 מיליון שקל כאשר סכום המענק יעמוד על בין 200,000 ל-400,000 שקל לתקופה של שלוש שנים. זה נושא כבד ואפשר לעשות פה קפיצה גדולה קדימה.
אנחנו בוחנים עכשיו אפשרות לפרסם קולות קוראים בנושא מדיניות ציבורית וקידום נשים בישראל, נשים בקבוצות מיעוט, פיתוח מדיניות ציבורית להגברת ההשתלבות של נשים בשוק העבודה וגם כאן תקציב הקול הקורא יעמוד על כמיליון שקל.
יש לנו מענקי מחקר במסגרת תכנית קשרי חוץ עם המדעים של ישראל, יש לנו קשרי חוץ עם 14 מדינות מ-19 הסכמים ואנחנו רוצים לשתף נשים יותר. לא רק שאנחנו רוצים לשתף נשים, אנחנו רוצים שנשים תעמודנה בראש קבוצות המחקר, אנחנו מחפשים דרך לעשות את זה.

יש לנו מלגות כלליות גם לנשים וגם למיעוטים וביוזמתה של פרופ' נורית ירמיה אנחנו מגדילים את הסכום בכדי שגברת שמקבלת את הסכום הזה יכולה לנוח מכל עבודה אחרת ויכולה לעשות מה שהיא רוצה לעשות בשביל המענק ועדיין, בשביל לא לצאת עם כלום ביד, היא חייבת לנו 20 שעות קואוצ'ינג לעשות. אז יש לנו מי שיעביר לכם את הקואוצ'ינג.

כלומר הן תיגשנה לבתי ספר, הן תהיינה - - -

כן, אנחנו נחבר אותם למשהו שיביא תועלת בנושא הזה. סכום המלגה לסטודנטיות לתואר שלישי יגדל מ-40,000 לשנה לכ-250,000 למשך שלוש שנים.

לכמה סטודנטיות?

אני כרגע לא יכולה להגיד לך. הסכום הכולל שהוקצב לתכנית יגדל מ-900,000 ₪ ל-2 מיליון ₪. ויש לנו תכנית שדומה מאוד, שהוצגה פה, תכנית מדעניות העתיד, שבאמת הלב שלנו שם, בחרנו 600 נערות ממעמד סוציו אקונומי נמוך והן מקבלות ליווי ממש במשך ארבע שנים, בדיוק כמו התכנית של הטכניון, ליווי מול ההורים, ליווי מול התעשיות, ליווי מול האקדמיה, ליווי מול בית הספר ואנחנו מקווים לקבל עכשיו עוד מנת תקציב בשביל להגדיל את המספר ל-1,000.

אני אשמח מאוד אם בסוף הדיון הזה ייצא משהו תכליתי, אצלכם או באיזה שהוא מקום ירוכז מה שנאמר ומי אומר אותו ומי עושה מה, באופן שנוכל ליצור קשר בינינו ולאחד את הכוחות. תודה רבה.

תודה.

אני רוצה לעבור אליכם בצבא, מה קורה אצלכם, מה אתם מקבלים ממערכת החינוך? כלומר הפרופיל של נערה שמגיעה לבקו"ם, גם מבחינת הידע והיכולות, אבל יותר מזה מבחינת הרצון. כי לא אחת אני שומעת על כך שבנות כן בוגרות אלקטרוניקה, או מסלולים אחרים, אבל הן לא רוצות להשתבץ במקצועות שהולמים את הידע שלהם. אז אם אפשר גם לגבי היכולת, אבל גם לגבי הרצון. בבקשה.

שלום. שמי רעיה ברוק, רב סרן, אני קצינה בחיל המודיעין במטה הסייבר הצה"לי. אני לא יודעת להגיד נתונים ברמה של אכ"א, זאת אומרת ברמה של מה קורה היום בצה"ל, אני יודעת להציג דווקא יותר את האזורים הטכנולוגיים, המסלולים שאליהם מיועדות הבנות שאנחנו ממיינים, שחיל המודיעין ממיין, מסלולים טכניים וטכנולוגיים ברובם. כשאנחנו ממיינים אותם, כמו שנאמר פה קודם, המיונים הם מיונים אחידים לבנים ולבנות, כשהשורה התחתונה היא שרק 20% מהחיילות שמגיעות הן באמת טכנולוגיות במהותן ואנחנו בבעיה קשה מאוד והבעיה מחמירה עוד יותר כשמסתכלים על אזורי הסייבר, זה האזור שהצבא שם היום המון עתודות, וחיילות בסייבר יש רק 3%. זאת אומרת אם יש לנו רק 20% בנות טכנולוגיות בחיל, הוא קטן עוד יותר משמעותית כשאנחנו מסתכלים לאזורי הסייבר.

הן פחות עם יכולות? הן מוכשרות לעניין? המבחנים לא מותאמים? איפה הבעיה, לפי הבנתך?

זה נתפס כמקצוע חדשני מאוד, מקצוע שלא ניתן לרכוש אותו בבתי הספר עדיין. זה נתפס כמקצוע של ילדים שיושבים לבד מול המחשבים שלהם בבית, מקצוע לא חברתי ולכן הן נרתעות משם. אני יכולה להגיד גם מהתכניות החינוכיות שמנוהלות אצלנו, שסופי היא נציגה של אחת מהן, של תכנית מגשימים, תכנית שמלמדים בסייבר במחשבים. גם שם יש לנו מיעוט של בנות. יש שם 15% בלבד של בנות וגם שם יש נשר מוגדל של בנות ופרישה של בנות עקב ציונים שבעיניהם זה ציונים לא מספקים. זאת אומרת 85 במסלול כל כך אינטנסיבי כמו לימודי סייבר, הן עדיין פורשות, כי זה נראה להן נמוך. זו תפיסת מסוגלות ש'אני לא מסוגלת', 'זה לא מקצוע בשבילי'.

ומהמקום שאת יושבת בו, היית ממליצה למערכת החינוך, למשרד המדע, לתת תמיכה טכנולוגיות, או להיפך, אולי דווקא תמיכה של העצמה של נשים? איפה את מזהה את הבעיה?

זה גם וגם. דבר ראשון זה חשיפה טכנולוגיות מגילאים יותר צעירים. היום התחלנו לעשות חשיפות טכנולוגיות מכיתה ז', כי אנחנו מבינים שבכיתה ט' הבנות כבר די בחרו את המקצוע שהן רוצות ללכת או את המסלול, ולכן אנחנו היום יורדים ומתעסקים עם ז', ח', ט', משולב כמובן תהליכים של תפיסת מסוגלות והעצמה.

מה זה מתעסקים? אתם מזהים בנות בבתי הספר, אתם פונים לבית הספר?

אנחנו זה גופי המטה שנמצאים, חלק בצה"ל, חלק באכ"א, חלק בחילות השונים, שאנחנו רוצים כוח אדם עם ידע רלוונטי שמתאים לצרכים של משרד הביטחון, שזה לא בהכרח משהו שמסופק על ידי משרד החינוך. מה שאנחנו עושים, אנחנו מנסים לתת תוספת כדי שתהיה הלימה משותפת בין מה שהם מקבלים ממשרד החינוך ובין מה שאנחנו צריכים.

ל'מובילות לטכניון' יש קשר עם ראש אכ"א בעניין הזה ואנחנו מתכננים סיורים משותפים החל מכיתה י"א.

משרד החינוך, אתם נמצאים בתמונה בכלל? או שאנחנו - - -

מינהל מדע וטכנולוגיה עושה את זה בשיתוף עם צה"ל. ד"ר עופר רימון, בנושא של סייבר, יחד עם צה"ל. מה זה בתי ספר? הוא פותח בשיתוף פעולה ובתכנית עתודה מדעית טכנולוגית, מה שמדובר פה על תלמידי כיתות ז', תלמידים בתכנית עתודה מדעית טכנולוגית, כ-200 בתי ספר, 200 חטיבות ביניים, ולשם אנחנו נכנסים. אלה תלמידים שמסלילים אותם מגיל צעיר.

ואיך נבחרים בתי הספר?

בתי הספר, פריפריה חברתית, פריפריה גיאוגרפית וייצוג בכל המחוזות. זה כרבע מחטיבות הביניים.

יש תכנית להגדיל את מספר בתי הספר?

כרגע בתקציבים הקיימים אנחנו פועלים ב-200 בתי ספר, התכנית פועלת שנה רביעית כבר.

ועדיין אנחנו רואים את הנתונים הקשים שמוצגים בפנינו לגבי 3%, שזה בנות.

אני אומר מילה על נושא של מסוגלות. בן שמקבל 85 אומר 'אני מצוין', בת שמקבלת 85 מרגישה שהיא לא מספיק טובה והיא מוותרת לעצמה.

ורק אם אפשר להמשיך את זה, המחקר מלמד אותנו שגם מורים וגם מורות, כשתלמידה מפסיקה ומרימה ידיים, אומרים לה 'כל הכבוד לך, ניסית כל כך קשה, כל הכבוד לך', כשתלמיד מרים ידיים אומרים לו 'תנסה עוד קצת ותצליח'. אז יש כאן גם משהו שאנחנו חייבים לעבוד עם מי שעושה את העבודה בשטח, כיוון שהתהליכים האלה לא מודעים, אבל זה מה שהמחקר מלמד אותנו ברחבי כל העולם, גם מורים וגם מורות.

זה הדאגנות והנוחות.

פרופ' ירמיה, את המדענית הראשית היום ומה שהיה עד עכשיו, בסדר, אבל גם מהיותך מי שעשתה את המסלול, את לא באת ולמדת את זה בתיאוריה, את בתוך עמך חיה ועברת את המסלול ומילאת כמה וכמה תפקידים. אנחנו יכולים להמשיך ולבוא ולהכיר וללמוד ולקרוא את המחקרים ולשמוע כאן את הדברים, אבל איך אנחנו משנות?

אנחנו ניתן להם לסיים, אני חושבת שאני מאוד מחכה עכשיו בתור היו"ר של המועצה להתחיל לעבוד ביחד, במשרד המדע, במשרד החינוך, איתך, ובאמת למצוא את הדרך שכפי שאמרה התלמידה, בשטח, לרדת לשטח ולעבוד לא רק מלמעלה אלא גם מלמטה למעלה חזק מאוד, ולחבר את שתי המגמות הללו.

נחזור לצבא.

שלום לכולם, שמי נועם, אני נציג של תכנית עתידים בצה"ל שהמטרה שלה היא לקדם השכלה גבוהה דרך מסלול העתודה, ראינו מעט נתונים על מסלול העתודה, בפריפריה. אנחנו עובדים ב-40 יישובים מקרית שמונה ועד אילת, צפון דרום, ומקדמים השכלה גבוהה בפריפריה. הנתונים שעליהם אנחנו מדברים משתקפים, מה שקורה אצלנו, בדיוק בחיבור, בתפר הזה שבין סיום התיכון ישירות לאוניברסיטה. בעצם הבנות לא עוברות בצבא אלא קודם כל מגיעות אלינו לאקדמיה וכאן אנחנו רואים השתקפות קלאסית של מה שאנחנו מדברים, לא בהישגים. בהישגים אנחנו מדברים היום, אגב, בתכנית עתידים על כ-1,000 בנות, בוגרות וסטודנטיות, שההישגים שלהן מאוד מאוד גבוהים. אנחנו לא רואים פער בנשירה, אנחנו לא רואים פער בציונים, אנחנו רואים פער בשלב של החיבור בדיוק בכיתה י"א-י"ב מבחינת הדרישה למקצועות הטכנולוגיים הקלאסיים.

מה אחוז הבנות בעתידים?

25%, כאשר אם אנחנו מסתכלים על פילוח של המקצועות אז רק 45% מתוך ה-25%, מכלל הבנות, למקצועות הנדסה הארד קור, שהדרישה הצבאית היא גבוהה והיתר מכוונות באמת, כמו שדיברנו על זה כאן, למקצועות המדעיים הקצת יותר רכים, אם זה ביולוגיה, כימיה, שהדרישה לעולמות האלה בצבא היא פחות גבוהה. זאת אומרת העולם הטכנולוגי הקלאסי של הנדסת תוכנה, הנדסת חשמל, הנדסת מכונות, הוא זה שהצבא צריך בעיקר היום. כאן אנחנו רואים 45%. הרפרנס לזה בבנים, אגב, 80%.

שוב, תמונת מראה למשרד החינוך. אתם הספקים של מה שאנחנו קוראים עכשיו בנתונים, אז אולי נחזור אליכם ונשמע את ה - - -

אפשר לתת תמונה כללית וקצת תשובות לשאלות שנשאלו קודם. באמת אנחנו רואות את המורים והמורות כחלק מהחברה, כמי שהתחנכו בתוך החברה שכולנו התחנכנו בה ולכן מונעים, גם הם וגם אנחנו וגם כולנו, בתוך איזה שהם סטריאוטיפים. לעניין הגנים אני רוצה להתייחס, כי לעניין הגנים דווקא יש הכשרה ויש דרישה ויש manual לגננת מה כן תעשי, מה לא תעשי. רק עכשיו התפרסמו כישורי החיים החדשים לגננות וגננים ואחד מארבעת הפרקים עוסק במגדר וארגון הגן. אבל אף פעם אי אפשר לדעת מה הגננת באותו רגע נתון תחליט לשיר או תחליט לספר, למרות שכל ספרי הלימוד שאנחנו מאשרים במשרד החינוך עוברים עריכה מגדרית. לכן המפתח שלנו הוא הכשרת המורים, המורות, הגננים, הגננות, הכשרתם, להרכיב את המשקפיים המגדריים. אנחנו באים יחד איתם, מספרים להם את הסיפור הזה, מספרים להם את הנתונים, שמשתפים יותר בנים מבנות בשיעורי מדע וטכנולוגיה, שמוותרים יותר על הבנות.
אפרופו גוגל, רק לפני שלושה חודשים פרסמתם נתון מדהים, שהורים, החיפוש הנפוץ ביותר להורים לגבי הילדים שלהם, לגבי בנים זה האם הבן שלי אינטליגנט ומחונן, ולגבי בנות, האם הילדה שלי יפה ורזה. ואותם הורים הם גם מורים ומורות, ואותם מורים ומורות הם גם הורים. ובאמת המפתח הוא אנשי החינוך וההוראה ושם אנחנו נשקיע את מרב המשאבים בעתיד בהכשרה. בתוך המקצועות, בתוך ההכשרה המקצועית, זה כבר קיים, עשינו פיילוט, שושי תדבר על זה, אנחנו נכניס גם יחידות שעוסקות במגדר בכיתה, בארגון , בשפה, בהתנהלות, באסטרטגיית ההוראה ואני באמת מעבירה לשושי.

שישלמו יותר, שיהיו יותר מורים.

נמצאות פה איתי גם ד"ר דורית טייטלבאום, מפמ"ר כימיה, נציגת כל המקצועות המדעיים, וד"ר אורנה מרקוס, מדריכה ארצית. אני אומר בסיפור אישי, בשנת 91', כשלא ידעו מה זה מגדר וג'נדר, אני עשיתי את התזה באוניברסיטה העברית בנושא של מגדר, בנות ובנים בנושא של פיזיקה, כך שהנושא קרוב ללבי. אני במשפחה בת חמש בנות, רק בנות, אני מקווה שפרצנו איזה שהיא תקרה. היום מדברים לא על תקרת זכוכית, מדברים על תקרת בטון, כך שלא רק תחום מקצועי, זה תחום שנמצא בעצמותיי.

אני רוצה להוסיף גם, להרחיב דברים שהיו פה וגם להוסיף על שר החינוך שסקר את התכניות. למרכז המחקר יש נתונים לגבי ההישגים של בנים ובנות, גם ביסודיים וגם בחטיבות הביניים במדעים, ראמ"ה, מבחני המיצ"ב, אין פערים, הבעיה היא ייצוגיות. הבעיה היא לא ההישגים, הבעיה היא הייצוגיות של בנות במקצועות ההנדסיים, מתמטיקה פחות, פיזיקה זו הבעיה שלנו וזה הצרור למפתחות החיים ומה אנחנו עושים.

אני בהחלט מסכימה שצריך להתחיל מוקדם יותר ואני אומר מה הייחוד. כי תכניות היו במשרד החינוך לא מעט בנושא של קידום בנות, נמצאת פה אסיה, היא יכולה גם לספר עליהן, מה הייחוד היום? הייחוד היום שאנחנו מאחדים כוחות, גם עם משרדי הממשלה, משרד המדע, בינה והצוות, אנחנו מאחדים כוחות עם משרדי ממשלה נוספים, אנחנו מאחדים כוחות גם עם הרשויות, אנחנו מאחדים כוחות לא רק עם המורים למדע וטכנולוגיה, אלא יש פה גורמים נוספים בתוך המערכת, יש את המנהלים, יש לנו אתגר גדול עם היועצות, אתגר לא קטן, הרשויות המקומיות, ואנחנו מאחדים כוחות גם עם גופים מחוץ למשרד, כמו התעשייה, כמו האקדמיה וכמו הצבא, שאנחנו עושים איתם תכניות, וזה איזה שהוא איחוד שנעשה בשנתיים האחרונות, יחד עם היחידה לשוויון בין המינים.

הייחוד הנוסף, שהבנו שזה לא רק חטיבת הביניים, אנחנו צריכים להתחיל הרבה יותר מוקדם. אני אחראית על לימודי מדע וטכנולוגיה ביסודי. בכנס האחרון שהתקיים בפסח, באיסרו חג, למורים, 600 מורים מובילים למדע וטכנולוגיה, באולם בר שירה, הגיעה אושרה לרר, הציגה בפני מורי יסודי, מורי בתי הספר היסודיים, מדריכים מובילים. זאת אומרת המודעות צריכה להתחיל הרבה קודם לכן לחטיבת הביניים. זאת אומרת אנחנו מתחילים עם פעולות מערכתיות מוקדם יותר.
הדבר הנוסף, היום המשרד פיתח מחוונים. מי שאחראי על ההוראה ונותן הערכה לשיעורים זה מנהל בית הספר או מנהלת בית הספר. בתוך המחוון יש היבטים שונים שהמנהל צופה בשיעורים. היה ברור לנו שאם לא ייכנסו היבטים מגדריים, וזה לא נמצא שם, אז המנהל אף פעם לא יסתכל בזרקור הזה וברגע שההערכה של המורים, במחוון שלהם, מנהל/מנהלת, נכנסים לשיעור, מעריכים את טיב ההוראה, ולא ייכנסו גם בעיניים מגדריות, לא יהיה שינוי. מורים לא מודעים כמה הם פונים לתלמידים, איזה משוב הם נותנים לתלמידים לעומת תלמידות, כמה זמן הם נותנים לתלמידים לענות לעומת תלמידות, באילו אסטרטגיות הוראה למידה מלמדים מורות תלמידים ותלמידות, ואיך הם מעודדים את התחומים האלה, מעבר לתכניות שכולנו מכירים, של הרול מודל, של לחזק את תחושת המסוגלות. זה דבר נוסף ש - - -

שושי, אבל איך זה מתכתב עם מה ששמענו עכשיו מהדור הצעיר, שאומר שאנחנו לא יודעים לדבר, שהמערכות הקיימות לא מתפקדות או לא מסונכרנות להווה, ושבעצם יש פה הבדל דורי? הרי הטכנולוגיה רצה קדימה, אנחנו לומדים מהילדים שלנו היום איך להפעיל את הדברים האלה ויודעים רבע מהם, רבע זה עוד הרבה. איך המערכת זזה? הרי לוקח לה זמן ועד שהיא קצת זזה, החבר'ה האלה נמצאים כבר הרבה יותר קדימה ולא מגיעים מצוידים כמו שאנחנו שומעים לצבא ולאקדמיה.

אני מסכימה שהשפה שאנחנו מדברים, אנחנו, האנשים המבוגרים, היא לא השפה של התלמידים ואנחנו צריכים לבוא בגובה העיניים שלהם ולדבר אליהם בגובה העיניים. מה שעשינו במודל במודיעין, עשינו כנס לתלמידים ותלמידות לכל כיתות ט', 25% מהתלמידים, תלמידים ותלמידות, הבאנו חיילים וחיילות בגיל שאולי שבע שנים יותר מבוגרים מהם והם סיפרו את הסיפור האישי שלהם, איך הם הגיעו לתחומי הסייבר. הבאנו תעשיינית, הבאנו בחורה צעירה שסיפרה איך היא הגיעה לתחום המדע. לתלמידי כיתות ט', תלמידים ותלמידות, כי אנחנו רוצים לעודד גם תלמידים, יש לנו בעיה לאומית בתחומים האלה ולא רק תלמידות, אבל תלמידות בפרט. כך שאנחנו מנסים להביא אנשים שהם יותר בגיל שלהם ולחשוף אותם לסיפור האישי, איך הם הגיעו לתחומים האלה ומה התחום הזה פתח בפניהם. כמו שאמרה פה התלמידה בכיתה י"א, שהיא חנכה כמנטורית תלמידים ותלמידות בכיתה ט'. היא סיפרה מה התחום הזה עשה לה, איך זה פתח לה, איזה צוהר זה פתח לה. את הדברים האלה אנחנו צריכים יותר ויותר לעשות בתוך המערכת.

יש לנו ממש כמה דקות לסיום הוועדה. אני יודעת שיש פה כמה וכמה דוברים והייתי רוצה לשמוע אותך, פרופ' חיים סוקניק, מהמרכז האקדמי לב, ממש בכמה משפטים איך אתה מתבונן מהמקום שאתה נמצא בו על איך אפשר לתקן.

זה דווקא מעניין, משום שאני דווקא בא מהקצה השני. זאת אומרת אתם מדברים עכשיו הרבה על תכניות מהתחלה, זאת אומרת איך מעודדים לטווח ארוך. אנחנו דווקא מסתכלים על הטווח הקצר מאוד, זאת אומרת בסופו של דבר money talks, אנשים צריכים פרנסה, חייבים להתפרנס וכל מה שמתחלחל לרעיון וההבנה שאנשים שמקבלים תואר אקדמי במדעים ובטכנולוגיה מתפרנסים יותר טוב, זה עושה את שלו.

אבל איך אומרים את זה לילדים בכיתה ו', ז', ח', ט'?

אבל אנחנו רואים את זה כבר, זו הבעיה שיצטרכו להתמודד עם זה מבחינת המורים, מבחינת ההכשרה בשלב הזה. מה שאנחנו רואים במרכז האקדמי אצלנו זה שגם מסיבות החינוך הנפרד, שזה גם נותן לנו איזה שהוא פוש, שהבנות באות עם מוטיבציה גבוהה מאוד, אנחנו מחברים ביניהם לתעשייה, מיקרוסופט למשל העבירה פרויקט אצל הבנות שלנו, בהצלחה גדולה, כולל מנטורינג של הבנות, כתיבת סמרטפון אַפְּס, דברים מאוד מאוד מעשיים ובסופו של דבר גם בפלח השוק שאנחנו מקבלים מהעולם החרדי מחציתם נכנסים לתחום המחשבים וההנדסה. זאת אומרת אנחנו מדברים על מאות מתוך בערך 1,000 חרדיות שלומדות אצלנו, יש לנו מעל 500 שלומדות מקצועות הנדסה. אני חושב שהמוטיבציה שם היא מוטיבציה לטווח קצר, הם מבינים ששם יש עבודה, משם אפשר להתפרנס. אני לא שולל את הצורך להשקיע בגיל הרך, אבל אנחנו חייבים להבין שהשקעה שתבוא עכשיו לעודד את התעשייה לקלוט את האנשים האלה, לקלוט מסלולים שיכשירו אותם לדברים האלה, תביא פירות במיידי. זה מאוד מאוד חשוב.

דיברתי על מודלים ואחת הדמויות בהדלקת המשואות השנה בזמן נשים, ובתפקיד שלנו בוועדות, אתם מוזמנים, בעוד שבועיים גם נעשה ועדה עם מדליקות המשואות, כדי לראות, אוקיי, 'זמן נשים' ואני מברכת באמת והייתי שותפה, האמת השם 'זמן נשים' זו תרומה שלי לשרה לימור לבנת וגם ההחלטה לפתוח את הטקס בשירת דבורה, אני חושבת שיש לזה הרבה מאוד משמעות, דבורה שהקדימה את זמנה ולא זכתה ליחס לאורך הדורות מהמפרשים והנה הגיע זמנה ואפשר ונשים יכולות להיות גם וגם וגם וגם, כל אחת מה שהיא רוצה, על פי בחירה, ובלבד שדרכה לא נחסמת. אבל המקום הזה של אותה נערה, אותה אישה צעירה, בת 27, מנשר, שבאמת רצה כל הדרך, איך אנחנו נותנים את הכלים הללו ליותר בנות? היא מדברת שם גם על אמא שלה, דיברנו על הורים, על אמא שלה ועל סבתא שלה שמאמינות בה ונותנות לה לרוץ קדימה. אני חושבת, מהמקום שאני נמצאת בו, יש לי ילדה בטכניון ויש לי ילדה שלומדת רפואה ואני יודעת איפה אני חיה ואני יודעת גם מה באמת הורים צריכים לעשות ולעודד, וזה לא קיים בכל מקום, השאלה אם, דווקא מהמקום של משרד החינוך, על הכלים של החינוך הבלתי פורמלי, לבוא ולראות איך עושים סוג של חינוך מחדש גם להורים, כי הדברים שנאמרו כאן על אמהות שאולי פחות מעודדות, או לוקחות את הכישלון שלהן, איך שהן נכשלו בשנים שפחות עודדו בנות, ואיך הן לא מעבירות את הפחד הזה לבנות שלהן.
אני חושבת שנוכח הנתונים הקשים שמוצגים ולמעשה התקבעו, אין תזוזה כל כך גדולה, אנחנו רואים את זה לאורך כל המנעד ואנחנו נקדיש ועדה מיוחדת, גם באקדמיה, כי באקדמיה זה מחריף, לא רק שהן נמצאות בבסיס של הפירמידה, אלא אחרי זה כל דרך ההתקדמות באקדמיה שונאת נשים. כל מה שניסו לעשות, כולל הנושא הזה של הפוסט דוק וכל מה שמתחייב מכך, אפשר לראות איך מתמודדים עם זה, בטח ובטח במדינה צעירה, שאנחנו הופכות להיות אמהות צעירות וצריכות לראות איך מתמודדות ורק עכשיו שמעתי גם על ההחלטות המוזרות לא לאפשר לנשים צעירות, לאמהות צעירות, את חופשת הלידה, איך שזה מתנגש עם הבחינות. כלומר אפשר לגלות הרבה יותר רגישות. אלה לא נשים סתם, אלה הבנות שלנו, זה אחיות שלנו, זה הילדות שלנו, זה אנחנו עצמנו.

וזה גם של הגברים, של האבות.

כן, אני כמובן רוצה את כולם שותפים, אבל אני גם רואה מי לא נמצא בחדר הזה.

נכון.

אני לא יכולה לחכות לאנשים שיצטרפו, אני לא יכולה לחכות, אנחנו באיחור מאוד מאוד גדול. הבנות בפיגור, השטח רץ קדימה ואם אנחנו לא נעשה פה דברים שהם יזומים, גם כמובן תקציבית, ושמענו פה את ההצהרות של שני השרים ואני מאוד מברכת ומודה להם, על כך שהם הגיעו לכאן, ואותך, דלית, מנהלת הוועדה, על היכולת שלך באמת לתאם את זה, זה לא היה פשוט ואני יודעת את זה, אבל אם אנחנו לא נשים את זה על סדר היום ולא נחזור ונבקש את הנתונים ולא נצביע ולא ימשיכו לברוח ממני כשרואים אותי, וכבר 'עוד פעם עם הנתונים האלה', וזה הופך להיות סוג של שוט - - -
אז יש לנו מדענית חדשה וגברתי, אנחנו רוצים לדעת כמה זמן את צריכה כדי לרכז את הדברים, כי זה על כתפייך ובידייך, יחד עם כמובן מנכ"לית משרד המדע ועם אנשי משרד החינוך. אני מעריכה שבראשית המושב הבא, מושב החורף, מיד בראשית מושב החורף נכנס ועדה, כי כמו שאמרתי זה אחד מנושאי הדגל ואנחנו נבקש לשמוע איך אנחנו מתקדמים ואיך אנחנו פורעים את ההצהרות שניתנו כאן, גם על ידי שר החינוך, גם על ידי שר המדע, גם על ידי מנכ"לית משרד המדע, על ידי תכניות של משרד החינוך, אבל יותר מהכול יש תכניות בשטח. מהזמן שאנחנו הקדשנו, גם בסיורים וגם בהיכרות, למדנו על הפרויקט של גוגל ולא בכדי הזמנו אותם היום, למדנו על הפרויקט הנפלא שלכם בוויצ"ו וכל הסנכרון באזור חיפה, יש עוד תכניות, לא לכולם יכולתי לתת פה היום זמן ולא את כולם הזמנו, יש את קרן רמון ויש את המדענים הצעירים באקדמיה, את כל האפשרויות השונות לבוא וללמוד ולעשות את הבגרויות כבר בכיתה י'-י"א, במקומות השונים, יש את פרויקט עתידים, יש עוד הרבה מאוד תכניות, אבל אין סנכרון. אף אחד לא יודע מהשני. כלומר יכול להיות שאתם קצת יודעים והם קצת יודעים, אבל אין פה יד מרכזת ואני חושבת שזה עומד לפתחך. אז אני מבקשת שנחזור וניפגש בראשית מושב החורף ואת תציגי לנו, גברתי, את מה שלמדת בחודשים שיחלפו.

אני מציעה, לשיקול דעתך כמובן, להזמין לישיבה הבאה את נשיאי האוניברסיטאות ואת האדונים מוות"ת שאחראים על התשלום לאוניברסיטאות, לראות אולי - - -

סליחה, אני נציגת המועצה להשכלה גבוהה.

אני בכוונה עוצרת עם ההשכלה הגבוהה, אנחנו נעשה דיון נפרד עם ההשכלה הגבוהה. אני לא יכולה, אני כבר חייבת לסיים. אני עוד לא בהשכלה הגבוהה, כי - - -

אבל רק רציתי להגיד שאנחנו חינוך לא פורמלי ויש חינוך פורמלי ו - - -

בסדר, בהשכלה הגבוהה נקדיש לזה, אבל אי אפשר להמשיך להפקיר את הפערים הללו בכל התהליך, תהליך הסוציאליזציה וכל מה שאנחנו רואים במערכת של העל יסודי, כי זה ימשיך לא להגיע לאוניברסיטה ולצבא אם אנחנו לא נטפל בגילאים הללו.

אני מסכימה איתך ומודה לך.

תודה לכם.

אני רוצה להוסיף הערה קטנה. קודם כל תודה רבה, אנחנו רוצים להזמין אתכם, בספטמבר נודיע על ערב שאנחנו עושים, ערב לאלף, למדעניות, חוקרות, תעשייניות, עם הבנות שלנו, שבקיץ הזה תעבורנה קורס שגרירות, חלק מהן כבר משגררות בכל מיני אירועים ומי שרוצה לקרוא יותר יש ערך בוויקיפדיה 'מובילות לטכניון' שהפקולטה למגדר של אוניברסיטת חיפה הכינה.

תודה רבה לכולם, המשך יום נעים והרבה הצלחה, המדענית הראשית שלנו. תודה לכולם.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:10.>