PAGE
3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
14/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 276>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י"ד באייר התשע"ד (14 במאי 2014), שעה 9:00

<1. הצגת דוח על מדד האלימות הלאומי והתפנית לחיזוק הביטחון האישי – במסגרת שבוע למניעת אלימות בכנסת.>
<2. סקירה על פרויקט עיר ללא אלימות – בהשתתפות השר לביטחון הפנים, ח"כ יצחק אהרונוביץ.>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
דוד אזולאי

ישראל אייכלר

תמר זנדברג

זבולון כלפה

חמד עמאר

משה זלמן פייגלין

רינה פרנקל

דוד צור

יפעת קריב

נחמן שי
יעקב אשר

דב חנין

אורי מקלב
אורית סטרוק

>
השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ
רותם פלג - מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים

נצ"מ אמיר בן טובים - רמ"ח מחקר מודיעין, משטרת ישראל

ד"ר בשורה רגב - מנהלת תחום מדיניות ומחקר אסטרטגי, המשרד לביטחון הפנים

דני שחר - מנהל תוכנית עיר ללא אלימות, המשרד לביטחון הפנים

גלי קרן - יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

אורית שמואל - רע"ן דוברות, המשרד לביטחון הפנים

גלית מלכה - ע. דוברת המשרד לביטחון הפנים

שבתאי גרברצ'יק - דוברות משטרת ישראל

גיל חורב - דובר עיר ללא אלימות, המשרד לביטחון הפנים


יעקב גז - אגף קהילה ומניעת פשיעה, המשרד לביטחון הפנים

קובי יעקובי - יועץ בכיר למנכ"ל, המשרד לביטחון הפנים

גוני פרנקל - ע. מנכ"ל, המשרד לביטחון הפנים

טליה אברבוך - יועצת השר לביטחון הפנים

שושנה צימרמן - מנהלת אגף חוקיות סיוע ומניעה, שפ"י, משרד החינוך

ענת אסיף גיל - ממונה ייעוץ וחקיקה - פלילי, משרד המשפטים

אבי סנדר - מפקח ארצי השירות לעבודה קהילתית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אסף וסרצוג - רפרנט ביטחון הפנים באגף תקציבים, משרד האוצר

עומר לב - מנהל תוכנית עיר ללא אלימות בעיריית עפולה

יחיאל אקשטיין - יו"ר הקרן לידידות

לרה צינמן - יו"ר ארגון משפחות נרצחות ונרצחים

לירן מזרחי - חברת ארגון משפחות נרצחות ונרצחים

סלמאן עמאר - ראש מועצת ג'וליס

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל ביטחון, מרכז השלטון המקומי

גיא יפרח - סגן ומ"מ ראש העיר מעלה אדומים

דור שאולוב - מנהל תוכנית עיר ללא אלימות, עיריית לוד

אורטל חיים - מנהלת עיר ללא אלימות, עיריית קרית מוצקין

רקפת ראובן - מנהלת עיר ללא אלימות, מבואות החרמון

דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

עידו בן יצחק

לאה קריכלי

ירון קוונשטוק
<1. הצגת דוח על מדד האלימות הלאומי והתפנית לחיזוק הביטחון האישי – במסגרת שבוע למניעת אלימות בכנסת>
<2. סקירה על פרויקט עיר ללא אלימות – בהשתתפות השר לביטחון הפנים, ח"כ יצחק אהרונוביץ>

בוקר טוב לכולם, שלום לכל חברי הכנסת, שלום לכבוד השר לביטחון הפנים, ידידי. השבוע אנחנו מציינים את שבוע האלימות במגזרים השונים. נערך אתמול כנס, אני מבינה, בין-לאומי ראשון בראשותך, בהובלת משרדך, והבנתי שהיה כנס מאוד מאוד רציני וענייני, ויישר כוח על כך. שלום גם למנכ"ל ולכל אנשי המשרד לביטחון הפנים.

תראו, זה לא סוד, הוועדה הזאת דנה מספר פעמים בדיונים בסוגיית האלימות. ולא פעם אמרנו שהאלימות במדינת ישראל היא רעה חולה וארגוני הפשע הרימות את הראש. הרימו את הראש ואנחנו צריכים להחזיר אותם למקומם. וצריך לטפל בהם באותם כלים, שבזמנו דיבר גם ראש הממשלה וגם כבוד השר, בסוגיית האלימות והפשע, ואמרתם: נטפל בארגוני הפשע כמו שמטפלים בארגוני הטרור.
וכשמטפלים בארגוני הטרור ומסכלים את ארגוני הטרור פוגעים בתשתיות הכלכליות שלהם. וצריך פה להתיש את ארגוני הטרור בתשתיות הכלכליות שלהם, באותם הלבנת כספים, באותם קיוסקים שהם פותחים ומאפיות שהם פותחים. באותם מקומות ששם הם עושים את הכסף שלהם, שם צריך לפגוע בהם.

אבל האלימות לא רק מתחילה ומסתיימת בארגוני הפשע. היא גם בבתי-הספר, היא גם ברחוב, היא גם בכבישים, היא גם כלפי נשים. ומדד האלימות, שהולך להציג את זה כאן היום השר, גם אם הוא לא כל כך מחמיא, זה מראה שהשר לא מסתיר דבר. ואת זה אמרתי כבר בעבר. השר, יש לך את האומץ הציבורי, גם אם הדברים קשורים למשרדך, לבוא ולהגיד אותם כפי שהם. אתה לא מתחבא, לא מאחורי אנשים כאלה ואחרים ולא מאחורי נוסחאות וסיסמאות כאלה ואחרות.

וזה בעיני מראה על שר שרוצה לפתור את הבעיה. הוא לא מחביא את הדברים, הוא אומר: זאת הבעיה שלנו ואנחנו נטפל בה. חלק מהדברים יושבים במשטרה וחלק מהדברים יושבים בגופי האכיפה. וצריך להיות כאן מערך שלם שמטפל בסוגיה של אלימות בחברה הישראלית על כל המגזרים שלה, על כל ההיבטים שלה ובכל הגילאים שלה. ובעניין הזה נשמע גם את הסקירה שלך וגם את ההמלצות מן הסתם שאתה תמליץ לוועדה ולממשלה כדי לטפל בנושאים אלה.
עם זאת, אני רוצה לנצל את ההגעה שלך לכאן היום, ואני מתארת לעצמי שגם חברי הכנסת ירצו להעלות נושאים מסוימים.

יש פה הרבה נושאים.

ואנצל את הבמה הזאת לדבר על שלושה נושאים שהם פשוט על הפרק. אחד, אנחנו לקראת ההילולה של ר' שמעון בר יוחאי, אחת ההילולות שמביאים כמויות אנשים, באמת מספרים שאנחנו לא מכירים להילולה. אני יודעת, ואמרתי את גם לראש הממשלה, שמבחינת המדינה אין גורם אחד אחראי לסוגיית ההילולה. ובעניין הזה נטפל, הקמתי ועדת משנה. נטפל בעניין הזה, כי זה לא ראוי ולא נכון. ואני יודעת שהמשטרה עושה מאמצים אדירים כדי לגרום לכך שהתנועה וההגעה של האנשים תהיה נוחה, תהיה יעילה ותהיה גם בטוחה.

היו שני נושאים שעלו בישיבות שלנו, פתרנו את זה, ואני רוצה להודות לכם על זה. דבר ראשון זה האוטובוסים הפרטיים שמגיעים מירושלים, בית-שמש, מרחבי הארץ השונים, שביקשנו שיעלו ישירות להר. הסיכום שלנו היה שעל-פי הערכת מצב, אם אכן זה יהיה אפשרי, החפ"ק המשטרתי יאפשר עלייה של אוטובוסים פרטיים ממקום הגעתם אל ההר.

הדבר השני היה לאפשר ולהכשיר חניונים מסוימים, שמשם יהיו "שאטלים" לכיוון ההר. סגרנו את שלוש הערים, חבר הכנסת דוד אזולאי, כפי שגם אמרת בישיבה, טבריה, כרמיאל וצפת. חניונים – חנין האר"י, חניון המכולות ועוד חניון אחד בטבריה, שהמשטרה לשם תפנה את הרכבים הפרטיים ומשם הם יעלו להר.

נכון שהמשטרה מפרסמת שאין לה רצון שיגיעו עם רכבים פרטיים, ובצדק, כדי לא לסגור את התנועה. אבל עם זאת, מי שכן יגיע, יהיה לנו פתרון לזה, והם לא יצטרכו לחפש ב-02:00 בבוקר איך להגיע ל"אגד" ומ"אגד" ל"שאטל" שמגיע להר. ועל זה אני רוצה להודות לך ולאנשי המשטרה שהגיעו לדיון.
הנושא השני שאני מקווה, אנחנו לקראת יום ירושלים. אני יודעת שאתם עושים מאמצים גדולים מאוד לאפשר לכל אזרחי מדינת ישראל לבוא, להצדיע ולחגוג את יום ירושלים. אנחנו גם בכנסת מציינים את היום הזה, וגם הממשלה מציינת את האירוע הזה בהיבטים שונים.

הייתה פנייה, שאת מצעד הדגלים שעושים בירושלים נעביר גם דרך שער האריות ושער הפרחים. אני יודעת שאי-אפשר להעביר שם 50,000 איש, אני יודעת שזה יפריע למרקם החיים המוסלמי.

זה גם גרם לפרובוקציות בעבר.

בסדר, שנייה.

גם בעבר היה מקובל לעשות את זה.

בעבר זה היה, דרך אגב.

נכון.

בעבר זה היה, והשרים נתנו לזה יד והמשטרה.

היו פרובוקציות קשות מאוד.

אבל אני לא רוצה, אני מקבלת את עמדתו של קובי, הנציג הבכיר שהגיע מהמשטרה. עם זאת, הוא אמר שהוא יבדוק את האופציה שתהיה נציגות סמלית בגלל החשיבות של שני השערים האלה - -

1,000 בכל שער.

- - בריבונות של העיר, שבין 500 ל-1,000 בכל שער. שעליהם תהיה כמובן אבטחה וכל מה שזה אומר, כדי שיעברו דרך שער האריות ושער הפרחים. אני חושבת שזה ראוי, שזה נכון, ולא יכול להיות שדווקא אנחנו ביום ירושלים נמנע את המצעד היפה הזה, שכל השנים זה עבר שם, ובשנים האחרונות החליטו למנוע את זה.

והדבר האחרון, לפני שנעבור לסקירתך, וכמובן נשמע את חברי הכנסת, זה סוגיית הר-הבית, שהיא לא זרה לך. מיניתי ועדה, ובכוונה לא מיניתי, יסלח לי פה ידידי פייגלין, לא מיניתי את פייגלין להיות חלק מהוועדה, שלא יגידו שפייגלין הוא המסית והפרובוקטור בעניין הר-הבית. מיניתי אנשים שאיך אומרים, הם אנשים שאף אחד לא יכול לבוא ולהגיד שהם הולכים לכיוון מסוים. את דוד, שאתה מכיר, את נחמן שי שאתה מכיר ואת זבולון, שיציגו את הממצאים שלהם בעזרת השם בעוד שבועיים.

כשההר נסגר ליהודים בגלל התפרעות, לא יכול להיות שהוא לא נסגר גם למוסלמים. אחרת אין לנו דרך להסביר, גם למוסלמים וגם ליהודים, שאלימות לא תשיג דבר. לא יכול להיות שהמוסלמים משיגים את עמדתם ואת רצונם בזה שהם מתפרעים, וסוגרים את ההר ליהודים.
זאת החלטת שר, השר, זו לא החלטה של שום דבר אחר. כי ממשלת ישראל החליטה ששלוש שעות ביום יהודים יעלו להר-הבית, לא מדברת על תפילה, עזוב עכשיו את התפילה. השלוש שעות האלה לא קורות. למה? כי כשיש התפרעות סוגרים את ההר. איך אמר לי פעם אחד ממפקדי המשטרה בדימוס? אנחנו כל שלוש שנים מתחלפים, אנחנו רוצים שלא יקרה שום דבר בקדנציה שלנו, הוואקף נשאר שם כל החיים.

אבל אנחנו לא יכולים לקבוע היבטים ערכיים, מוסריים, על-פי תחלופה של אנשי משטרה. יש כאן מדיניות של ממשלה, יש כאן מדיניות של שר הגון וישר. שלוש שעות ביום יהודים יכולים לעלות להר-הבית. ואם תהיה שם התפרעות - - -

אבל אמרת שיש ועדת משנה, אז תני לנו קודם להגיש את המסקנות, לפני שאת קובעת עמדה.

שנייה, ואם יש התפרעות, ההר צריך להיסגר לכולם.

הכול מתואם פה.

היית שם בפסח? אתה חבר בוועדה, לא? לא ראית מה שהיה שם בפסח?

ראיתי.

אלה דברים שרציתי להגיד לפני הסקירה שלך. כבוד השר, בבקשה.

צריך שתבוא, תדווח על מה היה? כל עם ישראל ראה מה היה.

טוב, בוקר טוב ליושבת-ראש הוועדה, בוקר טוב לחברי הכנסת, חברי, כמובן לאנשי המשרד מהמנכ"ל וכל הצוות שהגיע, וישנה פה גם נציגות שהגיעה מהערים, מפרויקטים שאנחנו מנהלים במשרד, הם נמצאים בשורה הראשונה ובשורה השנייה, מהצפון ועד הדרום, שאני מלווה אותם, וכמובן הרב יחיאל אקשטיין שנמצא אתנו גם פה שהוא מאוד עוזר לאחד הפרויקטים או חלק מהפרויקטים אצלנו במשרד.

הוא תמיד נמצא במקומות החשובים.

כן. למעשה התחלנו והעלינו השבוע באמת את הנושא של האלימות שקיימת בחברה, ואמרנו: די לאלימות. והתחלנו עם תערוכה של תמונות פה בכנסת, עברנו לוועדות. לאחר מכן דיברתי, גם ביום שני, אדבר גם היום בפניכם, בוועדת הפנים.
אתמול היה יום באמת אחד הימים המוצלחים, הכנס הוא כנס רציני מאוד, שעמלו עליו הרבה חודשים אנשי המשרד, מהמנכ"ל וכל הצוות. ואני אומר לכם: באמת אני בעצמי הופתעתי לטובה. עם כל ההכנות, והייתי שותף להכנות, אבל מגיעה מילה טובה לאנשי המשרד שעמלו, ואני גם מקבל פידבקים מאוד מאוד טובים מאנשים שנטלו חלק שם. זה היה באמת כנס בין-לאומי, והיה חשוב לשמוע גם מבחוץ וגם מבפנים. והיום אנחנו פה, גם בוועדת הפנים וגם ביתר הוועדות.
אני מנצל, גברתי, להגיד מילת תודה והערכה לך באופן אישי על כל מה שאת עושה ועל כל מה שאת למעשה מלווה את המשרד לביטחון הפנים. אני חושב שזה מתפקידך, מתפקידי הוועדה, אבל אני מרגיש חובה נעימה להגיד את הדברים. גם כשיש ויכוחים וגם כשיש הסכמות או אין הסכמות, אנחנו בסוף מגיעים לעמק השווה ומוצאים את הפתרונות בצורה באמת מובנת. ואת מבינה את הקשיים שאני נמצא, המשטרה נמצאת, יתר המשרדים, אבל בסוף אנחנו מגיעים להסכמות, וזה חשוב בדיאלוג ובפיקוח של הוועדה אחרי עבודת המשרד.

המצב חמור אם אתה נותן מחמאות.

לא, מה שמגיע, אני נותן.

נחמן, לא השתחררת מעבודתך כדובר צה"ל לדעת לפרגן.

אנחנו גם מעריכים את עבודתה של היושב-ראש האמת.

טוב, הנושא של האלימות. אני רוצה בכמה מסרים לחזור על הדברים. האלימות והפשיעה, על כל גווניה, זה מהווה מבחינתי איום על יסודותיה של החברה. זו לא אמירה סתם כך, זו אמירה חזקה, ואנחנו מרגישים אותה ואומרים אותה, והביטחון האישי הוא מבחינתי הדבר המרכזי ששמתי אותו בסדר העדיפות הגבוה במשרד מיום כניסתי, ואני כבר מתחיל את השנה החמישית.
אני אומר לכם שבדברים האלה הנושא של הביטחון האישי, ואחר כך נדבר קצת על המחקר ועל הדוח ועל כל מה שקשור, אני חושב שאילולא היינו עושים מה שאנחנו עושים במשרד, אני לא יודע איפה היינו. כלומר יש לנו עוד הרבה מה לעשות. האלימות קיימת בכל מקום, מירי כבר אמרה, בכבישים, במועדונים, בבתי-ספר, במשפחה, בכל מקום מוצאים את האלימות. האלימות קיימת וצריך להילחם בה.

כשאני אומר צריכים להילחם זה לא המשרד לביטחון הפנים וזה לא המשטרה לבד. כי תמיד אומרים: יש משטרה – נכון, מתפקידי המשטרה – נכון, אבל יש עוד הרבה גורמים שצריכים להתעסק. תמיד אמרתי: מה קורה במשפחה? מה בקורה בסביבה? השלטון המקומי, יתר המשרדים – הרווחה, הבריאות, החינוך, יש הרבה גורמים נוספים.
בסוף כשאין ברירה המשטרה מתערבת. ואחר כך מערכת השפיטה, בית-המשפט וכל מה שקשור. אבל צריך למנוע את הדברים האלה, וזה כל הנושא של המניעה לפני שהתערבות המשטרה היא חשובה לנו. והרבה פעמים אנחנו נאלצים למעשה להגיע לחלק האחרון לפני שמוצו יתר הדברים.
אני אמרתי, שמאחר שהכרנו שיש איומים מבפנים ולא רק איומים מבחוץ, איומים מבחוץ נאמרים ואומרים ומדברים על זה, אני אומר: גם האיומים מבפנים חייבים לומר אותם, וצריך להילחם. אמרתי ואני אומר את זה גם לחברי הוועדה: בשנים האחרונות קיבלנו תוספת של תקציב, קיבלנו תוספת של תקנים גם למשטרה, גם למשרד, גם לכיבוי אש, גם ליתר הדברים.

אתם נערכים עכשיו גם לתקציב 2015, אז אנחנו נצטרך לעזור לכם בעניין הזה.

כן, עכשיו אנחנו נערכים ל-2015.

אם אפשר, באיזה סדר גודל התוספת?

תראה, אנחנו מדברים, המנכ"ל פה נמצא, אני לא רוצה לזרוק מספרים באוויר, אבל קיבלנו מאות מיליונים של תופסת. ואגיד בעיקר איפה שמתי אותם, ב"באלקים" אני מדבר. המגזר הערבי הטריד אותי מיום כניסתי לתפקיד, לא היה שמה חוק, לא היה שמה סדר, לא היה שם מורא מפני החוק. והיו שם באמת תאים או אזורים שאפילו ניידת לא נכנסה לשם, לא תנועה ולא סיור, מכל מיני סיבות.

היום זה לא קיים. הקמתי אורגנים שלמים שמטפלים באזור ואדי ערה, באזור נצרת, באזור כרמיאל, באזור שפרעם, באזור הדרום, ברהט ובאזור. זה כוח אדם של מאות תקנים. היום נכנסים כוחות משימה, חוק וסדר. נושא של חיפושי נשק, יריות, כל מה שאתם רוצים, פעילות אינטנסיבית, ובנוסף לתחנה ולמחוז ולימ"רים ולכול. כוחות המשימה האלה, נמשיך גם ב2015, 2016, אמרתי את זה לאוצר, אמרתי את זה לראש הממשלה. חייבים באמת שיהיה שמה שלטון חוק, כמו שצריך, כמו בכל מקום אחר.
עכשיו, זה לא מול או נגד פרנסי העיר, הם מבקשים את זה, הם פונים: תכניסו, תתנו. הייתי באום-אלפחם השבוע. מבקשים יותר פעילות, מבקשים תחנה בתוך אום-אלפחם, מבקשים שוטרים בפנים, מבקשים שיטור עירוני בפנים. זה לא היה פעם. פעם הרי היו מדברים על תחנה, היו שורפים את התחנה, ואני בא כאיש משטרה ודוד צור יספר לכם. זה לא היה פעם. היום פרנסי העיר, מועצת העיר או הכפרים מבקשים יותר בולטות, נוכחות. זה כוח של מאות תקנים שמתי שם ונמשיך לשים.
הכוח הנוסף ששמנו זה בשיטור העירוני. פעם תקפו אותי, למה אתה לוקח שיטור.

עדיין עדיין. אין לך פה מהשמאל, אבל עדיין תוקפים אותך.

כן. למה שיטור עירוני? צריך יותר שוטרים. אני מסכים, תביאו לי יותר שוטרים. אמרתי: תביאו לי עוד 10,000 שוטרים, תראו יותר ביטחון. אתמול הופיע מפכ"ל ניו-יורק. מה סוד ההצלחה? אני הייתי בניו-יורק בשנתיים האחרונות, דוד צור מכיר את הדברים האלה. אחת מההצלחות זה הכפלת כוח האדם, אחת מהן. להכפיל כוח אדם, להוסיף עוד 25-20 אלף, בבקשה תביאו לי, 28,000,27,000, תכפילו לי את המשטרה, אתם תראו באמת חברה יותר טובה.

השר, אם אפשר מילה, הנושא של ניו-יורק, ההצלחה של ניו-יורק ידועה, והיא כללה גם אלימות שוטרים. שוטרים היו מאוד אלימים וכוחניים.

לא רק. יש מגוון רחב, ולהכיר גם בעבירות הקלות.

רגע, מה אתה אומר, שהשוטרים יהיו אלימים?

לא, אני לא מציע את זה.

השוטר מגן על עצמו, כבר יש בעיה עם השוטר. רק השוטר מגן על עצמו, כבר מאשימים את השוטר.

לא הבנת מה שאני אומר. אמרתי שבניו-יורק, גם אני שאלתי את השאלה איך הם הצליחו בניו-יורק?

זה טענות בשוליים, כי בסוף באמת הפרויקט של ניו-יורק הוא פרויקט שהלוואי ויכולנו לעשות אותו במקביל פה.

השאלה מה היחס פה ל-1,000 אנשים.

שנייה רגע, בואו ניתן לשר לסכם, ואז נשאל שאלות.

אני עוד רוצה לדבר על אלימות.

אני מקווה שהשר יתייחס גם לאלימות שוטרים, כי זאת כן בעיה.

אז תנו לי רק לסיים.

הוא יגמור, ואתה רשום.

רבותי, תנו לי רק להמשיך בקו. כששאלו אותי שאלה לאן זה הושקע, אני אומר לכם: שיטור עירוני, אנחנו מגיעים לעשות יישובים. עכשיו זה תקנים. כשאני לוקח כדוגמה את בני-ברק או גבעתיים או טבריה, אני שם שמה 20-15 שוטרים, 20 פקחים עם סמכויות, והם מטפלים בעבירות איכות החיים לטובת האזרח. זה הכפלת כוח, איך שלא תראו את הדברים האלה. הם מטפלים בעבירות שמעניינות את האזרח – עבירות רעש, עבירות של ונדליזם, עבירות שבאמת פוגעות ביום-יום של האזרחים, נותנים תחושת ביטחון, עוד 6-4 ניידות. זה כוח אדם, זה עוד 520 תקנים.

ואני יכול לתת לכם עוד. נושא הקמת יחידת הפשיעה הלאומנית – 80 איש. אני יכול להגיד לכם, יחידת הסייבר, היינו בפיגור רחב. אני מרחיב שמה את כל היחידה, הסיגינט שאני הופך אותה לחטיבה. בקיצור, יש כל כך הרבה דברים לעשות. מה לעשות? יש פשע ויש אלימות וצריך לטפל בדברים האלה.

קיבלנו, צריך להמשיך לטפל, ואני אומר לכם שגם האוצר וגם ראש הממשלה והממשלה כולה מבינים את הצרכים. אני אף פעם לא יכול מול הרווחה, מול הבריאות, מול החינוך, מול הביטחון, אני לא יכול לעמוד בזה. וכשיש קיצוצים ויש "פלאטים" פוגעים בי גם. פוגעים בי. ואני צריך את הסיוע גם שלכם. ואני אומר את זה בהגינות.

נעשה את הדיון על התקציב שלכם.

בדברים האלה צריך לראות איך מתגברים את המשטרה. שירות בתי הסוהר תוגבר, הקמנו מתקן בחולות. אף אחד לא האמין במתקן הזה, במתקן השהייה. היום מעל 2,700 איש נמצאים שם, ואני צריך לפתוח את הפלח הנוסף, כדי להחזיק שם את המסתננים. ולא האמינו, אנשים לא האמינו. אני כבר לא מדבר על כיבוי אש. יש פה אנשים שהתעסקו, דוד מכיר את זה, כיבוי אש רפורמה ענקית – ענקית – ובנינו תוכנית לשש שנים. וכל שנה יהיו יותר כבאיות ויותר לוחמי אש ויותר ויותר.
אבל בוא נחזור לאלימות. האלימות, אחרי שגם מיפינו את הדברים, אנחנו אומרים: אוקיי, האם אנחנו, אני כשר לביטחון הפנים נמצא בדרך הנכונה, כן או לא? האם אנחנו מובילים מהלכים נכונים, כן או לא? אלה שאלות שצריך לשאול את עצמנו, ולא כל הזמן לטפוח לעצמנו – עשינו, עשינו ועשינו.
התוצאות – בתוצאות אנחנו נראה, שישנה ירידה באלימות. מ-2003-2002, עוד מעט ד"ר בשורה תציג לכם, ישנה ירידה. אבל יש עלייה בחומרת העבירות – שודים יותר, אונס יותר, עבירות מין יותר. והדברים האלה אנחנו צריכים לראות, וזה יוצג, רואים מה קורה בעולם. עוד פעם, אנחנו לא הכי גרועים, אנחנו אי שם באמצע. אבל אני לא רוצה להיות אי שם באמצע, אני רוצה להיות בין הטובים, כולנו רוצים חברה יותר בריאה, יותר טובה, יותר שאין אלימות. אי-אפשר, לא נגיע לעולם לאפס, אבל אפשר ללכת לקראת הדברים האלה.

בוא נעשה משהו שמתכלל את כולם. והתכלול הזה באמת הביא את הצורך לפיתוח וניתוח ההבנות, ולהגיד: רבותי, בוא נמסד איזה מדד אלימות לאומי. מפה התקדמנו. וכמובן מחלקת המחקר במשרד, שגם זה לא היה בהתחלה, הקמנו מחלקת מחקר, בוא נראה איפה אנחנו נמצאים, איפה אנחנו נמצאים בפנים, ואיפה אנחנו נמצאים מול מדינות בעולם. וד"ר בשורה, שעומדת בראש המחקר הזה, תציג גם את הדברים שבאמת שמנו את האצבע ומה אנחנו צריכים לעשות.
הניסיון הוא ניסיון ראשוני. אני אומר: זה ניתוח ראשוני, ניסיון ראשוני. אני בוועדת שרים, שאני יושב-ראש ועדת השרים לענייני אלימות, העברתי את ההחלטה, וכל משרדי הממשלה שותפים – בריאות חינוך, כל המשרדים. ואנחנו נדבר וניתן לכם מה המדד אומר, איפה אנחנו נמצאים, בפנים וגם כלפי העולם.
אני רק יכול להגיד לכם נתון שידעתי אותו, ידעתי יותר, ואני מדבר מידע אישי, שאנחנו פחות או יותר מדברים על 50% מהעבירות שמדווחות למשטרת ישראל. הנתון שיוצג פה – שני שליש מעבירות האלימות לא מדווחות, שני שליש לא מדווחות.

כי מה, כי אין להם אמון במשטרה?

זה גם קשור לאמון.

כשאתם מציגים את המדד, הרי המדד לכשעצמו לא מעניין. מה שמעניין זה בעצם מה הביא אותו ומה עושים.

אז היא תדבר על זה. עוד הפעם, אנחנו מדברים על שנת 2010. יש שיפור.

אתה אומר שחצי מהעבירות בכלל ושליש מעבירות אלימות.

נכון.

יש פילוח לנושא?

בוודאי. היא תציג את זה עוד מעט בהמשך.

פילוח של מגזרים – במגזר החרדי, במגזר הערבי.

אני לא יודע אם פילוח למגזרים, אבל ד"ר בשורה תציג את זה, אני חושב שיש את זה. אבל אני אומר: זה נתון שאנחנו חייבים להשתפר. אני אומר לכם: כבר יש שיפור. זה 2010, לקראת 2013 אני רואה את השיפור, היא תדבר על זה, אבל צריך לדבר. עיקר העבירות, איפה הן נמצאות, עבירות האלימות? אנחנו מדברים באזור המגורים על 30% וברחובות עוד 20%. קרוב ל-50%, תראו איפה זה כל הנושא של העבירות עצמן.

והשאר איפה?

המגורים, סליחה, 40% כבר הגענו, 39%.

כבוד השר, רק לגבי העניין הזה, יש את הסקר שהמפכ"ל אמור לבוא ולהציג אותו, סקר האמון במשטרה. האם סקר האמון של המשטרה בעצם תואם לסקר של מדד האלימות?

היא תדבר על זה, ד"ר בשורה, גם אני שאלתי את השאלה הזאת.

זה מעניין, כי אתה יודע - - -

אבל עוד הפעם, הסקר שנערך, צריך לראות את השנים שחלפו.

ברור.

אבל אני אומר: גם שביעות הרצון של האזרח, וגם פה אנחנו כל הזמן מדברים, ובטח יציג את זה המפכ"ל, כי כשיש גל של פיצוצים, משפחות פשע, יריות, מכוניות, אמון הציבור מיד, זה מיד.

ברור.

אנחנו מרגישים את זה מיד. כשיש יותר הצלחות או עבירות ביטחון, מיד האמון עולה.
אני רוצה באמת עוד משפט אחד, ואחר כך לבקשות שהיושבת-ראש ביקשה. יש כמה דברים שעשינו בשנה-שנתיים האחרונות. טוב או לא טוב – אני חושב שזה טוב לציבור וטוב לנוער, בעיקר לנוער. אחד, הנושא של החקיקה על נושא האלכוהול. היו פה דיונים על גבי דיונים על גבי דיונים, והעברנו את החוק של האלכוהול. אני אומר לכם, האלכוהול זה אחד המרכיבים של האלימות. אנחנו בחוק הזה, מעבר לשפיכות של מאות אלפים של בקבוקים ופחיות ששפכנו, השוטרים והפקחים, וסגרנו בתי עסק שפתחו ומוכרים אלכוהול בלילות ובפיצוציות, הנושא של החוק הזה נותן כלים נוספים שבאמת מסייעים למשטרה ולמערכת אכיפת החוק. דבר ראשון.
הדבר השני, בשנה האחרונה הכנסתי ואמרתי, והעברנו את החוק, של כל הנושא של הסמים הסינתטיים. הפיצוציות וכל הנושא של ה"נייס גאי" וכל הדברים האלה, שזה היה נמכר בכל מקום, בכל קיוסק. זה צץ פתאום, הגל הזה עלה, אמרתי: קודם כול, תחרימו את הכול, תבעו אותי ותקפו אותי ואמרתי לאסוף את הכול. ואחר כך העברנו את החוק, והחוק מאפשר לנו להתמודד. עכשיו הם עוברים לדילרים כאלה שמעבירים באמצעות הטלפון והאינטרנט. אבל בוא נאמר: אנחנו בכיוון הנכון.

הדבר השלישי זה חוק הרעש, שהעברנו השנה. חוק הרעש, מעל 50% בקריאות לטלפון 100 זה על נושא הרעש, בעיקר בתקופת הקיץ. זה היה משגע את המשטרה, ניידות הסיור היו קורסות. החוק הזה מאפשר קודם כול להתריע, אחרי זה להפסיק את הרעש, ואם צריך להחרים – להחרים את המערכות ואת הקריוקי, וכל מה שצריך בשעות הלילה, שזה היה משגע את האנשים.

יש תוצאות של הביצוע?

בוודאי. אני אומר לך: פלאים. המשטרה אומרת לי: סוף סוף יש לי כלים. לא היו לי כלים. הייתי מבקש, היו אומרים: בסדר, הניידת עוזבת, ממשיכים עוד הפעם בקריוקי, היו משגעים את האנשים. נגמר, החגיגה נגמרה.

את החוק אנחנו מכירים, כי במקרה אני העברתי את החוק והוא עבר.

לפני שנה זה עבר.

כן כן.

רבותי, אלה דברים מאוד מאוד חשובים וקשורים לאלימות. הסמים, האלכוהול וגם הרעש, זה מאוד מפריע ואנחנו רואים את זה.

אעצור פה, אבל אתייחס ברשותך לשאלות שביקשת. לגבי מירון, הייתי ביום ראשון, אני מכיר את מירון 40 שנה פלוס מינוס. אף אחד לא יתחרה אתי, אני חושב, במירון. הייתי מפקד שמה כמה עשרות פעמים. ואני אומר לכם: מירון, הייתי גם ביום ראשון. מי שיעלה למירון בשמחה במוצאי שבת, שאני גם אהיה שם - -

גם אנחנו נהיה שם.

- - ומי שיגיע ביום ראשון, קודם כול יש שינוי דרמטי. מעבר למעבר שעשה אלכס ויז'ניצר הולכים להיות עוד מעברים, גם של ברכת הכוהנים. כל הנושא של הטריבונות – דרמטי. תמיד התפללתי, איך הטריבונות לא מתמוטטות. כשאני רואה את כל הקהל שם, לא האמנתי לראות דבר כזה.

לא צריך להתפלל במקרה הזה, צריך לבדוק שהן יציבות.

בדיוק.

נחמן, בשביל זה אני עולה גם לפני וגם אהיה שם. אבל אני אומר, הפעם זה שינוי דרמטי, שהכול כבר באמת מסודר כמו שצריך, עם בטון ועם כלונסאות וכל מה שקשור לזה.

הנושא שדיברה אתי היושבת-ראש לגבי הסדרי התנועה – הפקנו לקחים. חבר הכנסת מקלב איננו, אדבר על זה גם במליאה, ביקש שאעלה את זה. הפקנו לקחים. הסדרי התנועה באמת עשו פקק אחד גדול למעלה, אי-אפשר, זה אתר שאי-אפשר, כמה שאתה לא מסובב את התנועה, אי-אפשר, הכול נתקע שם בפנים, כאשר ישנם אוטובוסים וישנם רכבים פרטיים, וישנם וי.איי.פים, וישנם כל מה שאתם מכירם שם.

החליטו ללכת ולצמצם את כלי הרכב או להוריד את כלי הרכב הפרטיים – נכון. צריך לבנות מגרשים נוספים יותר רחוקים – כרמיאל, צפת, טבריה, דיבר על זה דוד, היא דיברה אתי, אמרתי את זה ביום ראשון גם במירון, אמרתי: חייבים לעשות את הדברים האלה. ואוטובוסים פרטיים – מה שאפשר להעלות נעלה. אני גם אהיה שם, גם צ'יקו, ראש אגף התנועה, יהיה שם, מה שאפשר לסייע – נסייע. אם נראה שהמגרשים לא מלאים - - -

מדובר ב-1,000 אוטובוסים, אדוני השר.

חבר'ה, לא אפתח את זה לדיון.

לא לא לא.

זה לא הדיון, רק ביקשה ממני היושבת-ראש להגיד בכמה משפטים, אני אומר.

אבל יהיה אפשר להציג שאלה?

אבל אני במליאה אדבר על זה, על מירון.

מתי?

היום. ביקשתם שאני אתייחס לזה, הצעה לסדר-היום, אני עולה היום במליאה.

יום ירושלים – הנושא של יום ירושלים, אני שוב מכיר את התופעה. אעשה את הכול, אני אומר, אעשה את הכול. היה פה קצין האג"ם של מחוז ירושלים, אני אתעדכן. נראה, מה שאפשר לעשות ומה שאפשר באמת, שלא פוגעים בהסדרי הביטחון ועל הסדר, אבדוק ואראה מה ניתן לסייע.
הר-הבית במשפט אחד – הכלל שלי לגבי הר-הבית: הר-הבית פתוח לכולם.

בפועל לא כך.

בפועל זה לא ככה.

פסח האחרון.

חבר'ה, בסדר.

לקראת הרמדאן אנחנו עושים כאן דיון, איך לשמור שברמדאן לא יפגעו חס וחלילה.

בסדר.

אבל במרקם, כל חג יהודי פוגעים.

אני רוצה – אבל אתם לא - - -

שנייה, אנחנו הרי נציג את מה שאתם עשיתם בפועל.

זהו. אני אומר: ככלל, צריך לשמור על הסטטוס קוו בהר-הבית ולאפשר עלייה לכולם. אני מודע לזה. אני גם מבקר לא פחות מכם בהר-הבית, ואני באירועים נמצא שם. יש ימים שפיקוד המשטרה, מתוקף תפקידו לקבל החלטה לא לפתוח את ההר. מתוקף תפקידו, ואני אגבה אותם.

לכולם לכולם. לכולם לא לפתוח.

אני אומר: השיקול הוא של משטרת ישראל שממונה על החוק והסדר.

לא יכול להיות - - -

דקה, זה לא יעזור אם תצעקו. תנו לי רק להשלים משפט.

אני לא מתכוון לצעוק.

אבל זה גם לא יעזור אם לא תגיד אמת. צריך להגיד את האמת.

האמת שלך לא גוברת על האמת שלי.

האמת ברורה בשטח. אנא, אמור אמת. תתייחס לעובדות ולא להמצאות.

- - - חלק מהסטטוס קוו היום. השר, עם כל הכבוד.

חברים, שנייה.

לנו יש אמון במשטרה ובשיקולים שלה.

אני רוצה רק משפט לסיים בנושא ירושלים, ואחר כך תפתחו ותדברו מה שאתם רוצים. דיברה אתי היושבת-ראש, היא החליטה להקים תת-ועדה. אמרתי: בבקשה, אני פותח בפני תת-הוועדה את הכול, מה שאתם רוצים תבדקו, תגידו לי מה ההמלצות. הוועדה הזאת עובדת, בואו נשמע את ההמלצות.

מאה אחוז.

אני אומר לכם: כשיהיו המלצות, אשב אתכם עוד הפעם ונעבור עליהן. זה מה שאני יכול להבטיח. תודה רבה.

מאה אחוז. היא מציגה את המדד, ד"ר בשורה?

לא, יש לנו גם אותה, שני דברים ואחרי זה נתחיל.

בבקשה. ממש ככה את עיקרי הדברים בבקשה. ולאחר מכן נעבור לשאלות הח"כים, רשומים כאן האנשים שביקשו לדבר. כן, בבקשה.

טוב, אז כמו שאמרת, באמת את עיקרי הדברים, זה מה שנצליח להציג פה, כי צריך להבין שהמדד הוא מאוד מורכב, זו עבודת מחקר של כשנתיים. אבל יש דוח שיוצא בימים אלו ואתם תוכלו גם לקבל אותו ולהתעמק בתובנות המרכזיות. מה שאציג זה את הרציונל של העבודה. לאחר מכן נראה סרט קצר שממחיש את המדד עצמו. הוא חשוב, כי הוא מפשיט את המורכבות של המדד, ולאחר מכן אדבר על התובנות המרכזיות.
(הצגת מצגת)

אז באמת כמו שנאמר כאן, המדד עצמו אמור לשמש אותנו ככלי, שיאפשר לנו לראשונה לנתח את תופעת האלימות בישראל, וגם לאורך שנים. זאת אומרת, המוטיבציה היא לא לעשות מדד פעם אחת וזהו, אלא לעקוב אחריו לאורך שנים ולראות איך הוא משתנה. המדד עצמו הוא מקיף, הוא אובייקטיבי, כלומר הוא מבוסס אמפירית על נתוני אלימות ממקורות ממוסדים בישראל. הוא משוקלל, בהיבט הזה שהוא מתייחס לא רק לכמות העבירות אלא גם לחומרתן, וכמובן כמו שאמרתי, הוא רב-שנתי.
המטרות של המדד, דיברנו על זה ככה בין השיטין, אבל באמת להתחיל ולבסס מדיניות על נתונים, על מחקרים ועל עובדות. עד כמה שפחות להשתמש באינטואיציה שלנו, למרות שלפעמים היא מאוד טובה, אבל אם אנחנו רוצים לגבש מדיניות ואסטרטגיה לטווח ארוך ולמדוד את עצמנו, ולראות שאנחנו במאת פוגעים במטרה, עדיף לנו שנשתמש בנתוני מחקר.

מבחינת מאגרי המידע שהשתמשנו בהם, השתמשנו ראשית במקורות המידע של הסטטיסטיקה הפלילית של משטרת ישראל, שזה הדבר הברור ביותר, שהיה לנו אותו גם קודם. ואליו הוספנו נתונים גם של משרד הרווחה והשירותים החברתיים לגבי היפגעות של הציבור מאלימות, משרד החינוך, משרד הבריאות ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית. אלה בעצם הנתונים שהיו ברשותנו של הגורמים הממוסדים.

לתוך זה הוספנו סקר נפגעי עבירה, שבעצם מאפשר לנו לאפשר אומדן בלתי מוטה לאלימות הלא מדווחת לאף גורם אחר. כמו שאתם מבינים, גם לנו קורים, מתרחשים אצלנו במשפחה, בבית, מקרי אלימות, ולא תמיד אנחנו מדווחים על המקרים האלה לאף גורם. ולכן היינו צריכים לקבל מידע לגבי אלימות שלא מדווחת לאף אחד מהגורמים, וזה בעצם סקרי נפגעי עבירה שאנחנו עושים אותם כל שנה, מאפשרים לנו לקבל את המידע הזה.

השילוב של שני גורמי המידע הללו בעצם קובע את מדד האלימות הלאומי, מה שמדווח וגם מה שלא מדווח לאף גורם. עכשיו נראה את הסרט.
(הקרנת סרטון)

תעבירו לנו את הסרטון לאתר של ועדת הפנים.

ד"ר בשורה, תעבירי גם, יש חוברת שהיא הכינה, מאוד יפה, תעבירי את זה לחברי הוועדה.

אני רוצה להעביר את זה לכל חברי הוועדה. תעבירי את זה אלינו, נעביר את זה לכל חברי הוועדה.

זה חשוב שיראו את כל החומרים.

אין שום בעיה.

אוקיי. בבקשה, בואו נמשיך, כי אני רוצה להשאיר גם זמן לשאלות של הח"כים.

כמה דקות. מבחינת הממצאים המרכזיים, ראשית אנחנו מדברים על 620,000 מקרי אלימות בממוצע בשנה, כאשר 210,000 מקרים, שזה בעצם 34%, עבירות אלימות מדווחות מדי שנה לחמשת הגורמים המרכזיים שעליהם דיברנו, הזכרנו אותם. אנחנו רואים שקיימת מגמת ירידה, היא נבלמת מעט בשנים האחרונות, ואנחנו רואים שיש עלייה בחומרת העבירות.

אם אנחנו משווים את עצמנו למדינות ה-OECD, אז אנחנו רואים שאנחנו נמצאים במקום מסוים בחציון. אבל שוב, זה לא אמור לשפר את ההרגשה שלנו, אבל אנחנו יודעים איפה אנחנו נמצאים ברמה הבין-לאומית גם.
חשוב להדגיש את כל הנזק הכלכלי. זה הוצג פה בסרטון, אבל רק כדי להמחיש את זה אומר שצמצום של שך 10% בלבד באלימות, יש בה כדי לחסוך למשק עלות של 500,000,000 ש"ח בשנה. ולכן כל השקעה אחרת, אלטרנטיבית, במניעה ובאכיפה, בעצם יכולה להיות מוצדקת מאוד רק משיקולי עלות תועלת. צריך להסתכל על זה גם.

ברור.

אוסיף ואומר שמבקר המדינה גם נגע בדוחות האחרונים שלו בסוגיות שקשורות לאלימות ותובנות שקשורות אליה. משנת 2010, כמו שאמרתי, חלה עלייה בחומרת העבירות. אמרנו שהממצא זה מדליק נורה אדומה בהתחשב בזה שאנחנו רואים שיש ירידה בכמות. זאת אומרת, יש ירידה בכמות ויש עלייה בחומרה.

במשרד החינוך לא מצאנו איסוף שיטתי ואובייקטיבי של נתונים, רוב המידע מתבסס על סקרים. צריך לקחת את זה בחשבון, גם שם צריך להתחיל לאסוף מידע שהוא יותר אובייקטיבי ושיטתי.

מהמדד עוד עולה, כי חלק ניכר מעבירות האלימות המטופלות במשרד הרווחה לא מדווחות בכלל למשטרת ישראל, זאת אומרת, אין בעצם תיאום בין שני הגופים הללו. וגם פה, דוח מבקר המדינה משנת 2012 מציין בפרט שבמשרד הרווחה ובמשרד הבריאות מקרי האלימות החמורה מטופלים בפועל במוסדות, עולים במספרם על המקרים שמדווחים למשטרת ישראל.

אעיר רק הערה לגבי כל הנושאים האלה שד"ר בשורה דיברה, שאין תיאום בין המשרדים. אעלה את זה בוועדת השרים לאלימות כבר בישיבה הקרובה, שיהיה מאגר נתונים אחיד שנוכל לדעת אחד מהשני. הדברים האלה קיימים, אבל נחייב את זה באמת בהחלטה. ויהיה לנו מאגר אחד שכולם ידברו עם כולם, כדי שהמאגר הזה באמת ייתן שירות לכולם.

לא אחזור על הדברים שנאמרו, רק אחזק ואומר, שהמדד קיים גם ברמה היישובית, שזה בעצם עוזר לנו, שזו פלטפורמה מאוד מאוד חשובה בשבילנו, מכיוון של התוכניות שלנו הן תוכניות שהן ברמה הקהילתית ומכוונות ברמת יישוב. וזה כלי מאוד מאוד משמעותי לנו לבחון באמת אם הפעילות שאנחנו עושים היא אפקטיבית ברמת היישוב.

אני רוצה לשאול אותך רק שאלה בעניין הזה. ברור שזה עכשיו תחילתי, זה ראשוני, וזה בא לשים איזושהי מראה יותר עובדתית בפני מקבלי החלטות במשטרה, שזה מתחיל בשר והמפכ"ל, וגורמים אחרים, כמו שאמר פה השר, זה לא רק משטרה. השאלה היא מתי את חושבת שתהיה תוכנית עבודה מותאמת או נגזרת גם מהמדד הזה. האם תוכנית העבודה לדוגמה 2015, שעל פיה יבוא השר וידרוש תקציבים כאלה ואחרים לארבעת הארגונים שנמצאים תחת אחריותו, אחת מהנגזרות שעל פיה הוא בונה את התקציב גם תיבנה או בעצם תיגזר מהתובנות של סקר כזה?

זה לא ד"ר בשורה, זה אני והמנכ"ל צריכים לתת את הטיפול בתוכנית עבודה. התוכניות האלה מאושרות עכשיו, בימים אלו, אצלי לקראת תקציב 2015. יש פה גם נציג האוצר, נדמה לי, הרפרנט פה שמלווה אותנו. אנחנו מציגים לו את כל התוכניות. כל נושא האלימות והפשע וארגוני הפשיעה, הכול נכנס לתוכניות העבודה. אפשר, תקבעי יום, נציג לכם את זה.

לא, אנחנו הולכים לעשות פה דיון עם ראש אגף התקציבים על המשימות, האתגרים.

ראש אגף התקציבים, המנכ"ל יבוא, נציג את התוכנית לכל האגפים שלנו. אין שום בעיה.

בסדר, מאה אחוז. אוקיי, תודה. עוד מישהו צריך להציג?

רק הערה על מה שאמרת.

אפשר להדליק את האורות או שאתם צריכים עוד את המצגת?

יש עוד שלושה שקפים שאנחנו רוצים להראות.

אז תגמרו את המצגת.

כבוד השר, היושבת-ראש וחברי הכנסת, אעשה את זה מאוד קצר.

רגע, מי הדובר?

תציג את עצמך בבקשה.

אני מהמשרד לביטחון הפנים, מנהל את "עיר ללא אלימות" ושיטור עירוני.

שמך?

דני שחר, סליחה. כבוד השר, היושב-ראש, חברי הכנסת, אקריא שלושה שקפים ואעשה את זה תכליתי. קודם כול, בחרתי בשקף הזה. השקף הזה הוא מאוד ברור, אין שמות של רשויות. האדום זה רשויות במצב פחות טוב, הירוק זה רשויות במצב טוב. עשינו בדיקה של 100 רשויות שמעל שנה בתוכנית וזו המסקנה. את הבדיקה עשתה כמובן ד"ר בשורה רגב.
עכשיו, מה שחשוב, ובגלל זה אני מראה את זה, שהיום אנחנו מוכוונים נתונים. אראה באיזה תחומים אנחנו עוסקים כדי להגיע לתוצאות האלה, אנחנו מוכוונים נתונים וכל דבר אנחנו מודדים אות. כשאני היום מגיע לראש רשות, אני מגיע עם השקף הזה, כמובן כשהוא ספציפי לכל רשות. אני מגיע לראש רשות, אם זה אדום, אני מנתח למה אדום בכל תחומי העשייה שלנו, וזה חלק מתוכנית העבודה היום. היום כשאנחנו יושבים, אנחנו יושבים אל מול נתונים ולא אל מול תחושות.
זו הפריסה הארצית, 143 רשויות, 82 בחברה היהודית, 61, ודיבר על זה השר, בחברה הלא יהודית. יש לנו 16 מועצות אזוריות, היום אנחנו עוסקים בתוך החברה החרדית, יש שלוש רשויות, אבל יש רשויות מעורבות. צריך רק לזכור שהמשרד לביטחון הפנים בעצם כמעט חותך את כל הארץ. יש כאן את מציל"ה, יושב כאן גז, מנהל אגף מציל"ה והרשות למלחמה בסמים.
השקף האחרון שאראה ואני אתמקד בו, אלה תחומי העיסוק שלנו ב"עיר ללא אלימות". אגיד כמה מילים ואגע בדברים המרכזיים. חינוך – אחד הדברים המרכזיים שאנחנו עושים זה מושג שנקרא מדריך מוגנות. מדריך המוגנות, אני חושב, ויש לי גם פה בשקף נתונים, אם אדרש אציג, מדריך המוגנות זו אחת ההצלחות הכי גדולות שיש לנו. השר בביקורים שלו, והיינו במבואות חרמון לא מזמן, מבקשים ממנו להוסיף, כי זו איזושהי פונקציה שנמצאת בתוך מערכת החינוך, נמצאת בהפסקה, הופכת לכתובת. ואגב, כל מה שאני אומר מוסדר עם משרד החינוך. יש לנו עוד תחומים אבל בכוונה אני נוגע רק ב"היי לייטים" של הדברים.

פנאי זה נושא עיסוק מרכזי. יושב כאן כבוד הרב אקשטיין שיש לנו שיתוף פעולה. אני מאוד מקווה שזה יימשך כמובן, בנינו קבוצות לרשויות הלמ"ס 5 ומטה, זאת אומרת הרשויות הקשות, בשיתוף "הקרן לידידות", שההצלחה שם, עם הנתונים אי-אפשר להתווכח. המון במגזר הלא יהודי כמובן, סביב הספורט כמובן. יש היום מושג שנקרא "מגרש מואר". מה זה "מגרש מואר"? זה לא מגרש שמרימים שאלטר. זה מגרש שיש לו מדריך שאנחנו מכשירים אותו להתעסק עם נוער. הוא בקשר עם בתי-הספר, הוא בקשר עם משפחות, ובעצם מרכז את בני הנוער, בעיקר אנחנו מדברים על נוער בסיכון. גם לזה יש לי נתונים, אני לא נכנס לנתונים.

יש לנו היום תוכנית עם משטרת ישראל, ויושבים כאן נציגי המשטרה, שעוסקת בקירור נקודות חמות דרך הפנאי. לקחנו, הפכנו את הנקודות החמות. וחלק מהדברים שאנחנו עוסקים, הרשות צריכה לקחת אחריות, זה לא רק המשטרה. ובעצם אנחנו "מקררים" אותן, ואני מניח שהמושג ברור לכולם. ומה זה בסוף הנקודות החמות של המשטרה? זה הוונדליזם, זה הקמות הרעש, זה הפארקים וכו'.

ואנחנו בונים היום, יושב מנהל תוכנית, ויש כאן נציגים, עם מפקד תחנה של כל ישוב, בונה את התוכנית. אגב, אפילו יש פורמט משותף עם המשטרה. קודם כול, זה מאפשר למשטרה להתעסק בתחום הייעודי שלהם, והרשות מפעילה את הנקודות החמות. יש לנו דוגמאות, סתם אתאר, יש מקום, אולי חלק מהאנשים מכירים, מגדל המים בבית-שמש, שבטח אנשי המשטרה, היה אחד ממוקדי הפשע הכי גדולים, שנה שעברה ולפני שנתיים כשהתחלנו להפעיל אותו –אפס אירועים. וזו בעצם השיטה שאנחנו פועלים עם כולם.
לגבי הרווחה, היום יש לנו ממש תפיסה מאוד ייחודית בתיאום עם משרד הרווחה. ישבנו עם מנכ"ל משרד הרווחה ואנחנו מכוונים אותם לתחום הקהילתי, אלימות במשפחה. אחד הדברים שייצאו בקרוב מאוד לדרך, דיבר השר על המתחמים במגזר הערבי, בכל מתחם כזה יהיה עובד סוציאלי.

ראשי ערים רוצים להיות חלק מהפרויקט הזה של "עיר ללא אלימות"?

זו שאלה מצוינת לשר.

בזה רק נסיים את הסקירה שלך. השאלה היא אם ראשי ערים מעוניינים ורוצים להיות חלק מ"עיר ללא אלימות", או שבעצם המשטרה היא זאת שבאה ומציעה להם את הפרויקט.

היום רודפים אחרינו.

כי בנושא השיטור העירוני אני יודעת, זה מגיע לפה לאישור. אז אנחנו יודעים פחות או יותר, הוועדה יודעת לקבל פחות או יותר את הדופק העירוני בעניין הזה. אבל בעניין של "עיר ללא אלימות" אני שומעת מראשי ערים שהפרויקט הזה כבר נמצא אצלם בעיר.

נאמר פה, יש כ-140 רשויות מקומיות שכבר נמצאות בפנים. כמות הפניות שאנחנו נאלצים לדחות או להעביר משנה לשנה מטעמים של חוסר - -

מטעמי תקציב בעיקר.

- - חוסר משאבים וגם התוכנית צריכה להיכנס באופן הדרגתי, היא אדירה. לא חושב שיש רשות בישראל שלא פנתה.

מילה על זה: היום אנחנו נותנים עזרה גם לרשויות שאנחנו לא מתקצבים אותן, בעיקר רשויות חזקות. אתמול בכנס קבעו אתי פגישה ארבע ראשי רשויות, אמרו: אין תקציב, תבוא תבנה לי את התשתית, ונראה איך אנחנו הולכים לכל - - -

אוקיי, אז תודה רבה. אנחנו עוברים לשאלות.

רק שנייה, מירי, אני שואל: "הקרן לידידות" משתתפת בזה?

כן.

אפשר ארבעה משפטים לפני חברי הכנסת?

בבקשה.

תראו, אני חושב שמה שעולה פה זה כמה דברים. אחד, אני חושב שהוועדה מכירה את זה היטב ממרבית הפגישות שלנו פה. אנחנו משתדלים לעבוד מבוסס על נתונים, נתונים שמהם נגזרת מדיניות, מדיניות שמוכוונת על-ידי השר. מודדים את עצמנו לאורך כל התהליכים שאנחנו מבצעים, כולל להעמיד לעצמנו יעדים וגם לתחקר לאחור ולעשות את השינויים אם נדרש.
אתם רואים גם מהמצגת הזאת, שבסוף אנחנו מוצאים את עצמנו כמשרד לביטחון הפנים במקומות שאתה שואל את עצמך מה למשרד לביטחון הפנים ולמקומות האלה. אבל כמו שקורה לנו גם באחריות המשטרה, זה גם קורה במשרד לביטחון הפנים, בסוף האחריות השיורית משתרשרת אלינו ואנחנו מוצאים את עצמנו במקומות האלה.
אנחנו נמצאים בעיצומו של השבוע הזה, שבוע שהמטרה שלו היא להעלות את המודעות לבעיות של האלימות בחברה הישראלית. הישיבה הזאת היא מבחינתנו נדבך ונדבך חשוב בהעברת המסר שהנושא הזה צריך להיות מטופל ומטופל היטב, ואנחנו עושים את כל מה שביכולתנו. כולם פה מבינים, גם המדד הזה שהוצג עכשיו, שהטיפול הוא לא רק במגרש שלנו אלא צריך באמת לייצר פה שיתופי פעולה עם כל הגורמים, בין כל משרדי הממשלה שהדבר הזה חונה במגרשים שלהן.

כמו שאמר השר, בהובלתו אנחנו בתקופה הקרובה נגבש הצעת החלטה לממשלה, שבעצם תיקח את המדד הזה ותעביר אותו מהשלב שהוא דוח לשלב שהופך אותו למשהו יותר פרקטי וביצועי.

מאה אחוז. תודה רבה לך, המנכ"ל. אנחנו עוברים לשאלות ולהתייחסות של הח"כים וגם נציגי שכאן נרשמו. ראשון הדוברים – חבר הכנסת דוד אזולאי. שלוש דקות בבקשה. ולאחר מכן לירן מזרחי, ארגון משפחות נרצחים.

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אתמול השתתפתי ביום כנס שהיה בבנייני האומה ובאמת היה כנס מעניין, חשוב. אחד הדברים שהטרידו אותי בכנס הזה, ששמעתי אותו היום עוד הפעם, זה הנתון של 66% לא מדווחים. ולהגיד לכם את האמת, זה הפריע לי מאוד וזה לא הפתיע אותי. כוותיק פה בוועדה הזאת, זה לא פעם ראשונה. אדוני השר יודע על מה אני מדבר, זה לא פעם ראשונה שהנושא הזה עולה. אני לא איש מדע, אני לא מבין גדול בתחקירים, אבל איך אומרים בשטח אני קצת יודע. אני מגיע למסקנה אחת: כשמדובר על כל כך הרבה מקרים לא מדווחים, המשוואה היא חוסר אמון במשטרה.

ופה אני אומר, על זה צריך להיות הדגש. אנחנו צריכים להגיע למצב שאזרח ייתן אמון במשטרה. לצערי הרב, הדבר הזה לא קיים. כאשר אזרח שוקל אם לפנות או לא לפנות, זה אומר דרשני. נכון שיספרו לי שאחר כך בסטטיסטיקה השנתית יש למעלה ממיליון, אם לא יותר מזה, של פניות למוקד של המשטרה. אז איך זה מסתדר? אז הוא במצוקה, פונה למשטרה, ואחר כך לא נעשה כלום, אז הוא יודע – עזוב, בשביל מה, אני לא פונה עוד הפעם, בזה תם ונשלם העניין הזה.
נושא אחר וחשוב שכדאי לטפל בו, לא נהוג, זה הנושא של יחס המשטרה והאזרח. רוב אזרחי מדינת ישראל, אין להם עסק עם המשטרה. למעלה מ-90%, אין להם עסק עם המשטרה. העסק היחיד שיש לרוב אזרחי המדינה עם המשטרה זה אותו שוטר תנועה שהוא נפגש אתו בפעם הראשונה בחיים. ואז הוא בעצם חוטף את שוק חייו, כשהוא נפגש עם אותו שוטר והוא מתנהג אליו בצורה ברוטלית, ופה בעצם נשבר האמון בין האזרח לבין המשטרה.
לכן מה שאני חושב, ואני מברך על אותו מרכז מחקר שאדוני הקים, והגיע הזמן, וטוב שעושים את זה, ואני מאוד מקווה שהתוצאות גם ייושמו בסופו של יום, אחרת מה הועילו חכמים בתקנתם. אני מאוד מאוד מקווה ששני הדברים הללו – להחזיר את אמון הציבור למשטרה, אחרת אנחנו יכולים לעבוד לריק. כאשר שוטר לא מגלה יחס נאות לאזרח, אנחנו בבעיה. ואנחנו צריכים לעשות הכול על מנת שאזרח ייתן אמון במשטרה, יפנה למשטרה, המשטרה תטפל. ואני בטוח שזאת תהיה תוצאה שבסופו של יום תהיה פחות אלימות.
ואני אומר את זה גם, אדוני השר, ואמרתי את זה, ואגיד את זה גם במליאה ואגיד את זה גם עכשיו. אנחנו לקראת אירועי מירון. זה לא סוד שהציבור החרדי מתהלך במדינת ישראל כמוכה, כנרדף. ואני נורא חושש מהמגע האישי של המשטרה עם אותם עולים למירון. לכן פניתי, ואני פונה גם אליך, אדוני השר, לפנות לשוטרים בשטח: אנא מכם, גלו יותר סבלנות בימים הללו כלפי אותם אזרחים שעולים למירון, על מנת שהכול יעבור בשלום, כי בזה כולנו שותפים, גם המשטרה, גם אנחנו העולים למירון, כולם רוצים שהאירוע הזה יעבור בשלום.
ולכן אני פונה אליך, אדוני השר, דיברתי עם מפקד המחוז, דיברתי עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, אני פונה גם אליך, שתהיה פנייה ישירה שלך לשוטרים בשטח: אנא מכם, גלו סבלנות כלפי האזרחים העולים למירון. אחרת, אני אומר לך, אני מוטרד, אני מודאג, הציבור החרדי הולך עם כאב גדול של הסתה כנגדו מהממשלה הנוכחית. תודה, אדוני.

תודה רבה לך, חבר הכנסת דוד אזולאי. לירן, בבקשה, שלוש דקות. לאחר מכן חבר הכנסת מקלב נרשם, והוא איננו, אחריו חבר הכנסת זבולון כלפה.

שלום לכולם, שמי לירן מזרחי. לפני שנה וחצי לצערי נכנסתי לארגון משפחות נרצחים ונרצחות, אבא שלי נרצח בפתח ביתי באביחיל על-ידי פורצים. הוא ירד להביא לחם לבן שלי באמצע ארוחת ערב, והוא נתקל בפורצים שדקרו אותו. אנחנו קודם כול כחברי הארגון מברכים על הדוח הזה.

נתפסו הרוצחים?

נתפסו הרוצחים אחרי עשרה חודשים.

מי הם היו?

שוהים בלתי חוקיים מטול-כרם. עכשיו מתנהל המשפט שלהם.

אז כמו שאמרתי, קודם כול אנחנו מברכים באמת על הדוח הזה ועל איסוף הנתונים. אני יכולה להגיד בשמי ובשם כל מי שחווה את מקרה האלימות החמור ביותר, שתחושת הביטחון האישי היא בעיקר על הנייר ועל הדוח, כי כל עשירית אחוז, אם יש ירידה או אין ירידה, זו משפחה שנהרסת וזה עולם ומלואו. ואנחנו מרגישים שהביטחון האישי לא במגמת עלייה.
אני יכולה להגיד בתור מישהי שגרה בעמק חפר, שמכת הפריצות שם היא מאוד גבוהה, וגם בגלל זה אבא שלי נרצח. אנחנו לא מרגישים בטוחים בבית, אנחנו מכניסים את עצמנו לסוג של כלא בבתים, עם סורגים, עם גדרות, עם מצלמות אבטחה, והפורצים מסתובבים להם חופשי.
אני מסתכלת על ההשוואה לנתונים של מדינות ה-OECD, אני חושבת שמדינת ישראל כמדינה שנלחמת על קיומה מול גורמי טרור, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות במקום ממוצע אלא אנחנו חייבים להיות במקום הרבה הרבה יותר גבוה, כי בכל המדינות האחרות, אין להם איום קיומי ואין להם אנשים שנרצחים גם בפן של טרור.
אנחנו קוראים כארגון משפחות נרצחים ונרצחות, מעבר להגברת האכיפה גם בנושא הסכינאות, אנחנו כמעט כל יום שומעים על איזשהו אירוע דקירה, אירועי רצח בלתי פוסקים. ואנחנו פשוט מנסים להילחם שלא ייכנסו עוד משפחות למעגל הטירוף שאנחנו נכנסנו אליו.

תודה רבה לך. תודה רבה שהגעת לכאן, אני יודעת שזה לא פשוט לך. ותודה רבה, תהיו חזקים. חבר הכנסת זבולון כלפה, בבקשה, לאחר מכן חבר הכנסת פייגלין.

תודה רבה לך, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר והצוות, האמת אני לא יודע מאיפה להתחיל, כי אני נוגע בסוגיה הזאת מהרבה מאוד היבטים. אבל קודם כול מספר מילים כלליות קצת, אין לי ספק שפה באמת נצרכת עבודה משותפת מאוד של הרבה מאוד גורמים כדי להכניע את המציאות הזאת. אם הבוקר אנחנו שומעים ומתבשרים על מטען חבלה בתוך בית-ספר, ניסיון לדרוס ראש עיר, אפשר לאחר מכן להסביר את זה שזה לא בדיוק היה, אין לי ספק שמשהו בחברה משתנה, משתנה בצורה משמעותית מאוד ואי-אפשר להתעלם מהדבר הזה.
עכשיו לתחושת הביטחון או להרגשת הביטחון האישי, אני רוצה לומר לך, אדוני השר, אני בנגב לא חש ביטחון. ביום חמישי האחרון הסתובבתי בכמה יישובים בנגב במשך 12-10 שעות, אני אומר לך, התהלכתי על קצות האצבעות, חסמו אותי לא מעט פעמים בלי שום פרובוקציה מצדי, לא נתנו לי לעבור. היישובים האלה מלאים בנשק לא חוקי גם כן, אז אני כמובן נזהר על חיי. לא מעט איומים קיבלתי על אף שמצדי לא הייתה שום פרובוקציה, סתם סיור למידה לעומק של השטח.

ישנם כבישים בנגב שלא נוסעים עליהם בלילה. מציר 31 ל-25, לכיוון בסיס חיל האוויר של נבטים, הציר הזה סגור בלילה לנסיעת יהודים. אין סיכוי שייסע שם רכב בודד של יהודים.

גם בגליל.

אני בטוח שגם בגליל.

נקודה שנייה, אלימות היא תוצאה של חברה. ואני רוצה לומר לך: אם בדקות האלו כרגע ישנם אנשי משטרה שיוצאים לבצע פעילות שהושתה עליהם על-ידי המשטרה או הצבא ללא תגים, זה גם חלק מהאלימות, כי זה מאפשר להם להסתתר מאחורי משהו אנונימי. בדקות האלו יוצאים כרגע לגרש יהודים במעלה רחבעם, והשוטרים הגיעו לשם ללא תגים. זה לא קרה במקרה, הייתה פה איזושהי הנחיה. זה לא נורמלי.

מה ההוראות אומרות?

ההוראות אומרות להיות עם תגים בכל מקום. לא יכול להיות שלא. זו נקודה שנייה.
נקודה שלישית, אשמח מאוד שתראה את הדברים בעיניים, לא בסיור מוזמן על-ידי אנשי המשטרה, אלא בסיור על-ידי אנשים שחיים בצד השני של השטח, החקלאים בנגב וגם בגליל משוועים לעזרה. זה לא נורמלי. הם מדברים על שטחים מאוד מאוד נרחבים, אני רוצה להראות לך שהפשיעה נגדם היא בהיקפים וכמויות שלא תתואר בכלל. ישנו יעד מבוצר של חקלאי, פשוט ככה, פשוטו כמשמעו, 15,000 דונם בנגב יעד מבוצר. פשוט הוא בנה לבד. ואני שואל אותו: מה זה? הוא אמר לי: אין לי דרך אחרת להגן על התוצרת פה.

מה הוא עושה?

הרים סוללות מסביב לכל היעד הזה. הוא מגדל ירקות.

שיבוא, יבקש שיטור עירוני, אולי נאשר לו.

ודרך אגב, זה צמוד לבסיס חיל האוויר בחצרים. זאת אומרת, לכאורה מקום מרכזי, לא שתגיד במקום שכוח אל. אני חושב, ואני אומר עוד פעם, ישנו איזשהו פער לא מבוטל בין התחושות שאתה מקבל במשרד לבין מה שאני רואה בשטח כאזרח. אז יכול להיות שאני לא רואה את כל התמונה ואתה רואה תמונה כוללת יותר, אבל בתמונה שאני רואה, אני אומר לך, אדוני השר, המצב הוא ממש ממש לא פשוט.
נקודה נוספת, האוכלוסייה הבדואית בנגב זו אוכלוסייה שלי היא יקרה מאוד כי היא חלק ממרקם החיים בנגב. עכשיו, ישנם חלק מהיישובים שההנהגה המקומית לקחה על עצמה אחריות ומנסה להוביל שינוי. ישנו יישוב כמו חורה למשל, שאני יכול לחלוק למשל על ראש הרשות שם ולא להסכים אתו, הוא נציג של התנועה האסלמית.

אבל הם משוועים שם לנקודת משטרה והם פנו מספר פעמים אליכם, ואני לא יודע למה הדבר הזה מתמהמה, כי אני אומר שוב, בסוף הנוכחות שלכם בכל מקום שהיא נמצאת, אין לי ספק שהיא מקרינה, שהיא משפיעה, שהיא נותנת תחושה של ביטחון לכולם, ומאפשרת לנו, ואני מדגיש לנו בנגב, לא דיברנו לא ביהודה ושומרון ולא במזרח ירושלים אלא בנגב, לנסוע בבטחה.
אני אומר לך בכנות: אשתי למשל לא נוסעת בשעות הערב לבד בכבישים. ואני מדבר אתך בנגב – צומת בית-קמה, צומת דבירה, הכבישים האלו, אי-אפשר לנסוע שם. תודה רבה.

תודה רבה, זבולון. חבר הכנסת פייגלין, בבקשה, שלוש דקות.

אני שמח שחבר הכנסת כלפה התחיל לתאר את המציאות האמיתית ולא את המציאות שלצערי הרב עולה לכאורה מתוך הנתונים, שהם אולי נכונים, אבל הם פשוט לא מתארים את המציאות בכלל. יש לי הרבה מאוד כבוד למשרד לביטחון הפנים ואנשיו.

אני חושב שהמשרד הזה הוא אולי המשרד החשוב ביותר בממשלה, אדוני. אמרו חז"ל: אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו. אז בעצם אתם עמוד התווך של קיום המדינה. ואין לי ספק שאתם עושים עבודה טובה מאוד ואני רוצה להודות לכם, אבל מה שנדרש הוא שמי שעומד בראשכם יתווה אסטרטגיה ולא יהיה אחד הפקידים ומכבי השריפות, אלא מי שמבין את הבעיה האסטרטגית ומתמודד איתה. ואני לא רואה את זה קורה, לחלוטין לא, אלא בדיוק להיפך.

אולי זאת טעות בכלל להעמיד בראש המשרד הזה מישהו מתוך המערכת, אני רק זורק כאן שאלה בסיסית. ייתכן שמי שבא מתוך המערכת רואה רק את העצים ולא רואה את היער.

יש לזה פנים לכאן ולכאן. היו דברים מעולם. תלמד את ההיסטוריה של המשרד.

נכון. אני זורק שאלה שצריכה להידון בלי קשר לעניין.

זה עניין פרסונלי. עד היום היו רק מחוץ למערכת.

היו כל מיני.

עוד מעט היא תגיד לי שנגמר לי הזמן. תרשו לי לומר לכם: הצבתי כאן סימן שאלה, אני חושב שראוי לדון בו.
ועכשיו, מדוע אני אומר את הדברים? תראו, רבותי, ככל שיש פחות מדינה, יש יותר פשיעה. כמו שאמרתי: אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו. אין בישראל מוראה של מלכות. אם בנתניה כדי לפתוח עסק אני צריך אישור לא של העירייה אלא של העולם התחתון, אז אין מוראה של מלכות. אין מוראה של מלכות. ואם קבלן כדי להתחיל פרויקט צריך לסגור עם "חברת שמירה", במירכאות כפולות ומכופלות, לא בנגב, "פרוטקשן", אין מוראה של מלכות, זה לא מתחיל בכלל.

זה אומר שבאופן אסטרטגי כשלת, אדוני השר, בהבנת היסוד של כל העניין. וכאשר, תסלח לי, כובשים לך את לב ליבה של בירתך למשך שבוע ימים, ואתה לא מאשר לקצינים, שמבקשים להיכנס למסגד שממנו נורים זיקוקים ואבנים, אתה לא מאשר, כך הם אומרים, וכאן בוועדה מנסה לגלגל חזרה את האחריות אליהם, אז זה כישלון שלך.

ואז אין מוראה של מלכות, ויש קשר הדוק בין הדברים. אתה לא יכול להחליט שבנושאים הלאומניים אתה בורח מהאחריות שלך, כי כאן זה ערבים, ואיפה שקל לך, שם אתה מתמודד. כי בסופו של דבר אתה מקבל את זה בחזרה בעולם התחתון בפתח תקווה ובעולם התחתון בכפר סבא, וברחובות ובכל מקום אחר.

אבל ככל הנראה המכוניות שמתפוצצות בפתח-תקווה זה מין מטאוריטים שיורדים מהשמיים, לא ראינו אותם פה בנתונים בכלל. ועסקים כבר לא משלמים "פרוטקשן", ונערות לא נשחטות בעפולה, וילדות לא שוכבות שנה בבית-חולים לווינשטיין, ילדות קטנות בנות חצי שנה, עם גולגולת מנופצת. ועוד דוגמאות? מישהו ניסה ללכת לבקר בהר הזיתים את קברו של ראש הממשלה מנחם בגין לאחרונה בלי חברת שמירה פרטית שהוא שוכר לצורך כך?

זה שאבן בכלל לא נחשבת פה לסוג של אלימות, זה נורא.

נמשיך. שמעתם על כך שבתי כנסת בלוד וברמלה נשרפים עד היסוד? את מישהו זה מעניין? זה לא טרור.
התאונות דרכים, התאונות הקשות, התאונות הקטלניות, רובן באות כתוצאה מסוג של אלימות, תסלחו לי, לאומנית, על הכבישים, יש קשר בין הדברים.

מה?

כן. הנתונים מראים בדיוק, ברוב תאונות הדרכים הקשות, מי מעורב? אנשי מגזר מאוד מסוים. זה לא מעניין.

וואו וואו.

רגע, נחמן, תן לו עוד.

אני מדבר אתך על נתון, נחמן שי. חילול אנדרטאות של הצנחנים ואנדרטאות צה"ל אחרות, מעשה שגרה, זה כנראה כתובות גרפיטי חביבות כאלה. כתובות שכתוב עליהן: היטלר צדק, בטייבה אתמול, אראה לכם את התמונה אם אתם רוצים, זה לא טרור, זה שום דבר, אלה כתובות חיבה. עשרות יידויי אבנים, בקבוקי תבערה, ירי, נרצח קצין צה"ל לשעבר לא מזמן על הכבישים – כל זה עובר ככה בסך.
ברוך השם, הכול כבר נפתר, אפשר לסגור את המשרד לביטחון הפנים, ואולי לקרוא המשרד לציד מכשפות, כי טוב שיש מכשפות לצוד, להפנות את כל תשומת הלב הציבורית אך ורק לנושא אחד – חמור, שלא אובן לא נכון, נושא חמור שנקרא "תג מחיר", ישנם פרחחים שמסמנים כתובות גרפיטי בכל מיני מקומות, ועכשיו צריך מדינה שלמה להאיץ נגדם. למסגד שממנו - -

אתה חוזר על הביטוי השחוק הזה.

אל תפריע לי עכשיו. - - למסגד שממנו נורו זיקוקים ונכבש לחלוטין – לחלוטין, שלא יספרו לנו סיפורים, זה מה שהיה שם – אני מדבר עכשיו על הר-הבית, מסגד אל-אקצא לא עשו שום דבר, אבל אל ישיבה, מקום קדוש יהודי, שישנה נגדה חשדות, חמורים ככל שיהיו, היה את מלוא האומץ להכניס פלוגה של משמר הגבול ולסגור אותה, להלאים אותה למעשה, וזה עדיין המצב שם.

רבותי, מזל שישנם התופעות, אני מוסיף, החמורות הללו, כי אחרת היינו צריכים להמשיך ולהתמקד בבעיות האמיתיות.

תודה רבה.

ואני רק אסיים שבעקבות מה שקרה בפסח בהר-הבית, בעקבות הכישלון הצורב הזה בהשלטת ריבונותה של מדינת ישראל בלב בירתה, הוצאתי מכתב חריף לראש הממשלה. עם כל הכבוד לשר אהרונוביץ, ויש לי כבוד, בתפקיד הזה הוא נכשל כישלון חרוץ. הדבר הזה לא יכול להיות והוא צריך להתפטר. תודה רבה.

תודה רבה לך. דקה דיבור. תציג את עצמך. אתה מדבר מיד אחריו, נחמן שי וחבר הכנסת דוד צור.

דקה אז אעשה את זה מהר. גיא יפרח, סגן וממלא מקום ראש העיר במעלה-אדומים. יש לי דקה, אז אדבר בנקודות.

יש לך שלוש דקות. מה שתכניס בשלוש דקות. בבקשה.

אוקיי. אתחיל בנושא של "עיר ללא אלימות". מעלה-אדומים הייתה אחת הערים הראשונות שנכנסו לפרויקט עוד לפני מספר שנים. יש לנו קשר הדוק עם דני, ואנחנו כל הזמן מברכים על זה שערים אחרות, בעקבות הפיילוט המוצלח שהיה, נכנסו לפרויקט. אבל יש לנו חשש שהתקציב הולך ונשחק, ולדעתי אנחנו נמצאים היום בקו האדום שלו. זאת אומרת, זה התקציב שממנו, אם שאלת, גברתי היושבת-ראש, על הרצון של הערים, אז חד-משמעי אני חושב שיש רצון של ערים, בטח מעלה-אדומים, אבל שם הקיצוץ התקציבי צריך להיעצר כדי שזה יהיה באמת אפקטיבי.
ונושא נוסף זה בתחום האלכוהול. כבוד השר, אני חושב שהמהלך עם נושא האלכוהול, שבו היום שופכים אלכוהול ברחובות העיר או בפארקים, זה דבר טוב ומבורך וזה סוג של התחלה. האמת היא, אני חמש שנים מחזיק את תיק הנוער ברשות המקומית ואני מכיר את זה על בוריו, את הנושא הזה, ויש לנו שיתוף פעולה ממש טוב עם המשטרה, אבל הנושא הזה של שוטרים וגנבים, אבל כמשחק, שבו הילד מחביא לשוטר שמגיע ומצחקק לו, והשוטר צריך לחפש את בקבוק הוודקה, ואחר כך בסוף מה לעשות, לשפוך אותו באיזה עציץ בצד, זה לא זה.
כשחווים חוויה עם שוטר, הוא צריך לדעת שאסור לו לשתות אלכוהול. ההחלטה לשפוך אלכוהול, מותר לך להיות אתו, מותר לך אולי אפילו לשתות אותו, אבל רק לא בפארק, ואולי לא בגיל – זה לא ברור. צריך לחוקק חוק שילד, נער מתחת לגיל 18, אסור לו לשתות אלכוהול, נקודה, ואם הוא עושה את זה, הוא מקבל קנס. לא חושב שצריך ללכת ישר לעבירה פלילית, אבל הוא מקבל קנס.

הקמות הרעש מוגרו במעלה-אדומים. אני אומר לכם, נתונים מדהימים.

תסיים בבקשה, גיא, את דבריך.

אז אני חייב להגיד משהו הכי חשוב.

בבקשה. מתחילים עם הכי חשוב בדרך כלל, אבל בבקשה.

אז הנה, אני מסיים עם הכי חשוב. נושא זריקת האבנים מצוקי עיסאוויה וממנהרת הר הצופים, תושבי מעלה-אדומים וכל גוש אדומים פשוט נמצאים בחוסר ביטחון אישי משווע. הנתונים שהראיתם כאן, כבוד השר, על הפניות, זה אותו דבר כאן במעלה-אדומים. כבר לא פונים לא למוקד העירוני ולא למשטרה, חוששים מאוד. הורים לילדים, הורים עושים תרגולות לילדים שלהם, מה קורה אם זורקים אבן, איך מתכופפים, איך שמים ידיים על ראש, ומחכים עד שאבא או אמא אומרים שאפשר לחזור חזרה לשבת במושב. זה המצב. צוקי עיסאוויה, יש שמה ברדק, ואני אומר לכם שאנחנו ממש חוששים שלא ירחק היום שיהיה שמה אירוע מכונן.

גיא, תודה רבה. חבר הכנסת נחמן שי, לאחר מכן חבר הכנסת דוד צור.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, אדוני השר. האמת היא שלא חשבתי שהדיון הזה זה על תפקודו של השר לביטחון הפנים, חשבתי שאנחנו עוסקים במשרד. אז אני רוצה להגיד משהו לידיעת כל הנוכחים פה, ואני מכיר את המשרד הזה 45 שנה.

גם אגיד את זה בסיום דברי.

הוא לא קיים 45 שנה.

הוא היה משרד המשטרה. אל תלמד אותי את ההיסטוריה, תאמין לי שאני טוב בזה. ואני רוצה להגיד לך, סליחה שאני נותן מחמאות, כי זה לא מקובל מצד האופוזיציה, שאתה אחד מהשרים הטובים ביותר שישבו במשרד הזה, אחד השרים הטובים ביותר. ואני דווקא מצדד בעובדה שבאת מתוך המערכת, אתה מכיר אותה, אתה יודע את חולשותיה, את יתרונותיה, ואתה מיטיב להפעיל אותם.

וזה לא עניין פשוט. זה משרד מאוד מורכב, נוגע בכל תחומי החיים של אזרחי מדינת ישראל, בכל תחומי החיים. כל אחד מאתנו קם בבוקר, ואיכשהו כבר תופס את המשטרה בזווית כזו או אחרת של העין, מהכביש דרך הבית-ספר דרך כניסה פה לכל מקום. ונוח מאוד להטיל לחיקה של המשטרה כל פגם בחברה ישראלית. זה נורא קל, זה מטרה מיידית, היא גם לבושה מדים.

ויושב פה ידידי משה פייגלין, הוא עכשיו את כל מצב הביטחון בשטחים, שהוא בעיה בפני עצמה, חמורה ביותר, הוא זורק על המשטרה עכשיו, כאילו שהוא אחראי על כל כביש במדינת ישראל.

הוא לא?

לא, הוא לא, אתה יודע שצה"ל ישנו שם. גם לא אאשים את צה"ל, ואני מצטער צער רב על כל אזרח ישראלי, כל יהודי וכל ערבי שנפגע בדרכים.

דיברתי רק על דברים שבסמכותו.

תן לי לסיים. תן לי, אני רוצה להמשיך.

אני רוצה להגיד שבתקופת כהונתך נעשו דברים חשובים מאוד במשטרה, כולל הדיון הזה, כולל הגישה שראיתי אצל ד"ר בשורה, של גישה אסטרטגית מחקרית, שמסתכלת על התופעה כולה ומנסה להתמודד איתה.

וכבר הצגת את אחת מבעיות היסוד: אתם מסתכלים אסטרטגית ואחרים לא מסתכלים אסטרטגית. והיא מנסה לפנות למשרדים אחרים ולבקש מהם אינפורמציה ואין לה פרטנרים. אז היא עושה אומדנים. אולי היא מגזימה לטובה, אולי היא מגזימה לרעה, אבל היא עושה אומדנים. זה קשה לעשות מחקר שמבוסס על אומדנים.
אבל הגישה האסטרטגית לנושא האלימות בחברה הישראלית, שלא מתחילה אצלך, היא מתחילה בחינוך, כל אחד יודע את זה. בבית, בחינוך, בסביבה שכל אחד צומח ממנה. אתם רק רואים את הפירות הגרועים והבאושים שצומחים בקצה הדרך, ואתם מטפלים בהם בדרך שלכם. 5.2 מיליארד זה מתוצאות האלימות, עכשיו תספרו לי כמה אפשר לחסוך על כל אסיר שיושב בכלא אם היו מטפלים בו בגיל שנתיים, ארבע ושש אחרת, והוא לא היה צומח להיות אסיר.

או היו משקמים אתו כשהוא בכלא, ולא היו משחקים אתו משחקים של שחרור.

נכון. ולא עושים את זה. אז אתם מדברים על הגישה האמריקנית? תבדוק כמה יושבים באמריקה בבתי הכלא, המדינה, תתקני אותי אם אני טועה, שיש בה פרופורציונאלית הכי הרבה אסירים בעולם. הם מצאו פתרון, מכניסים אותם לכלא, החברה האמריקנית הפתוחה והליברלית.
עכשיו, אני רוצה להגיד לך, משה פייגלין, וגם לאוזניך, השר. "תג מחיר" זה לא פרחחים שמושכים באוזן של מישהו, "תג מחיר" זו סכנה אמיתית למדינת ישראל, גם לחברה הישראלית, גם ליחסים בינינו לבין ערביי ישראל, גם ליחסים בינינו לבין ערביי השטחים, ועכשיו גם למעמדה הבין-לאומי של מדינת ישאל. אם הוותיקן, הכנסייה, צריכה לפנות למדינת ישראל, ולהסב את תשומת לבנו לכך שעל כנסיות רושמים כתובות נאצה, על כנסיות במדינת ישראל, במדינת היהודים, המיעוט, העם שסוף סוף זכה למדינה, אז זה לא פרחחים, זה פושעים. זה פושעים.

ואני מצדד בגישה של השר, שאני מבין שעכשיו הוא חובר לשרת המשפטים להגיש בעניין הזה גם חקיקה וגם אמצעים הכי חמורים שאפשר, בהתאם לחוק, הכול בהתאם לחוק, כדי לבלום את זה. וזה לא פרחחים, אל תקל עליהם.

מאה אחוז.

הסיפור בבת-חפר הוא לא איום?

הכול איום, כל מעשה.

הסיפור שם לא צריך איזה חקיקה?

בוודאי שצריך, אני לא מכחיש את הדברים שנאמרו.

נחמן ופייגלין, השר צריך לעלות למליאה והוא עוד רוצה לענות לנו על השאלות.

לא את הפשע האיום שנעשה למשפחת מזרחי ולא את התיאורים של זבולון כלפה.

אני לא אמרתי שזה לא חמור, אבל יצאנו לגמרי מפרופורציות.

אבל "תג מחיר" שהמשטרה מתמודדת אתו - - -

הבעיה של ה"פרוטקשן" זה לא איום?

אני פונה אליך גם, השר, ואני יודע שאתה מעורב בנושא, תן ל"תג מחיר" - - -

במשך חודש ימים כל בעיות הביטחון של המדינה זה גרפיטי על איזשהו משרד.

עם כל הכבוד, היום הבעיה המרכזית של מדינת ישראל זה לא כמה עולים להר-הבית כל בוקר. עם כל הכבוד.

תודה רבה, נחמן. חבר הכנסת דוד צור. לאחר מכן הרב אקשטיין דקה – דקה, כי השר צריך לעלות, ואני רוצה עוד שהוא יענה לחברי הכנסת. אז אני נותנת לך לדבר, כי אתה מסייע לנו בפרויקט חשוב, אבל תמתין רגע, אתה אחרי חבר הכנסת דוד צור. את רשומה, רינה, וגם עמאר רשום וגם אורית רשומה, והכול יהיה בסדר.

מן הסתם יש לי יותר משלוש דקות לדבר בדיון כזה. רק הגלישה של הנושאים בדיון כאן מראה כמה זו משטרה בעצם שקשה מאוד להשוות אותה לשום מקום אחר בעולם. מנסים את ה-OECD, מנסים ארצות-הברית, אבל זו משטרה עם אחריות שיורית שאין דבר כזה בעולם – בעיות ביטחון, פח"ע, הר-הבית. פה באנו לדיון בכלל בנושא אלימות שבעיני הרבה יותר מטרידה. זה הרציחות, המועדונים, ה"פרוטקשן", ספורט וכל בעיות האלימות שבעצם המחקר הזה בא לדבר בהן.
אחת הבעיות המרכזיות, שמשטרת ישראל לא מצליחה לדעתי לעשות סדר מאז אותה החלטה ב-74' או 75' אחרי ועדת חורב, זה בהפיכה של המשרד לבט"פ לבט"פ ממשרד שהיה משרד המשטרה. ובעניין הזה כל הזמן על האיזונים האלה המשטרה נעה כל הזמן.

עכשיו, אין פה, וזה לפתחנו, אמר פה פייגלין ידידי שהמשרד הזה הוא אולי המשרד הכי חשוב, ונתת ציטוט גם יפה. בסופו של דבר, יתקן אותי המנכ"ל אם אני טועה, לדעתי המשרד לביטחון הפנים הוא סביב ה-2.5%-2% במקרה הטוב, עם כל העליות הנוספות שהיו, מכלל עוגת תקציב המדינה, מה שאתה יכול לקחת ממשרדים אחרים שזה אחרת לגמרי. אז אין פה לא טייס אוטומטי להתפתחות אורבנית, בעיות מה שנקרא בעגה המשטרתית "מעלולים", שעושה איזה שקלול גם של אוכלוסייה, גם של אירועים וכן הלאה. והמשרד הזה הוא בחסר כל הזמן.
יש פער עצום בין המציאות לבין המציאות הנתפסת בתחושת הביטחון. אגב, היא דו-צדדית – אירועים מז'וריים כמו רצח, כמו פיגוע תופת פלילי, מייצרים תחושת חוסר ביטחון מיידית. לעומת זאת, הסטטיסטיקות יכולות להראות ירידה. אז לא אתבטא פה, זה קצת לשון גסה, יש לי איזה אנלוגיה לעניין הזה - - -

לא, אבל השר בעצמו אמר שהחומרה של העבירות עולה.

ברור, אבל הראייה חייבת להיות אסטרטגית, באמת להתייחס לנתונים. ולפעמים הנתונים היבשים מאוד מכעיסים אדם שבא מאיזה פריזמה של אירוע אחד או שניים.

בבקשה, דוד.

אני סבור לעניין הענישה אגב, שזה לא בחצר של המשטרה. אנחנו מדינה רחמנית בני רחמנית כלפי עבריינים וכלפי מי שפוגע בנו. לצערי החוק הזה שהלכנו אליו, שנכון, לקחו אותו גם לעניין המדיני, אבל אני דווקא חושב עליו בזווית הפלילית, של ענישת מינימום באירועי רצח, של הפסקת החנינות הסיטונאיות האלה, וקציבה מיידית אחרי שאנשים נכנסים למאסר עולם. יש פה משפחות שלמות שנהרסות, אין צדק, והדבר הזה חייב תיקון.

מילה אחרונה לעניין, וידידי נחמן לדעתי עשה פה את העבודה בשבילי גם.

וטוב הדבר.

במובן שאני נחשד כמי שבא מהארגון וכן הלאה. אבל מכיוון שהייתי פה ואני כאן עכשיו, והייתי גם במגוון לא מעט של תפקידים, כולל במשרד לביטחון הפנים כראש המטה, אני אומר לכם, והשר אז לא במפלגה שלי, הוא לא יקדם אותי, הוא לא יעיף אותי, השר הזה, אי-אפשר "לעבר" אותו, נקודה. זה יתרון עצום. ואני אומר את זה כמי שבא מתוך הארגון.

לכן להסיט את הדיון, גם בטי"ת וגם בתי"ו, לרמה הפרסונלית, פשוט לא רק שזה טעות, זה מטעה את כולם.

זה לא פרסונלי, לדעתי היה פה כישלון אסטרטגי.

פייגלין, את דעתך אמרת. ומותר לאחרים להגיד את עמדתם, והיא אחרת.

זה לא פרסונלי, זה כל מה שאני אומר.

נתתי לך עוד דקה לדבר, כי הפריעו לך. בבקשה.

זה לא פרסונלי אבל זה אישי. ואני חושב שהוא שר מצוין, והלוואי עלינו שהוא יהיה - - -

אתה יודע, גם אולמרט היה מצוין.

סליחה, ההשוואות האלה לא מקובלות.

הוא היה מצוין עד שנכשל.

מאה אחוז.

כשכבשו לך את בירתך לשבוע ימים – נכשלת, זה הכול. נכשלת, תלך.

תבטל את ההשוואה מכל וכל.

אני מבקשת, נמצא פה שר, אין לו פה ועד עובדים שמגן עליו. אני מבקשת, אמרת את אמירתך, מותר לך להגיד את מה שאתה אומר, אבל בזה סיימנו את הדיון. בבקשה.

זה לא מתאים. אין מקום למשפט הזה.

לעניין האלימות עצמה - - -

לא, אני לא פותחת עכשיו את הדיון. זהו.

לא, אני לא פותח כלום, אני רק אומר משפט.

אז משפט.

מה שהציג פה דני ומה שהציגה בשורה, הנושא הזה של שיתוף הפעולה או היעדר שיתוף הפעולה הבין-משרדי הוא לב ליבו של העניין, כי בסוף המשטרה מטפלת בקצה באלימות, אבל אנחנו חייבים למנוע את האלימות הזאת, למנוע את האירועים בטרם התרחשותם. וזה למשטרה יש תפקיד, אבל הוא לא התפקיד המרכזי. היה צריך לשבת פה מנכ"ל משרד החינוך, מנכ"ל משרד הרווחה ומכאן לדבר על הנושאים האלה.

דוד, תודה רבה. הרב אקשטיין, דקה, ולאחר מכן חבר הכנסת רינה ואחריה חבר הכנסת עמאר. בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושבת-ראש וכבוד השר. לפני שמונה שנים "הקרן לידידות", אנחנו הפילנתרופיה, כפי שאתם יודעים, הכי גדולה פה בארץ, ובמיוחד בנושאים של רווחה וחברה וביטחון.

צריך להכניס נציג בממשלה מטעמכם.

דוד, בבקשה, אנחנו מה זה קצרים בזמן. דוד, אני באמת רוצה לתת לכולם לדבר, השר צריך לענות ולעלות למליאה. בבקשה תעזרו לי.

ולפני שמונה שנים הנושא של אלימות, לא הייתה מודעות לזה. אני לא חושב, לא הייתי פה בכנסת אז, כשהתחלנו את הפיילוט עם המשרד לביטחון הפנים, אז עם אבי דיכטר, וזה היה ב-12 רשויות, עכשיו הפרויקט אפילו עוד יותר טוב ממה שזה היה, ביותר ערים, יותר כסף מושקע בזה, והנושא של אלימות, שזה עכשיו חלק מהדיון, זה הדיון פה, לא היה קורה לפני שמונה שנים. אז קודם כול אני רוצה להצדיע לחברה דרך השרים, ובמיוחד בתקופה האחרונה על המודעות ועל הפרויקט עצמו.

אני רוצה להגיד שאני עובד עם הרבה שרים במשך השנים מאז שעליתי לפני 15 שנה, ולדעתי אין שר במדינת ישראל יותר ראוי ויותר מקצועי ויותר אכפתי מהשר הזה של המשרד לביטחון הפנים.

תודה רבה לך ויישר כוח על הסיוע שלכם.

אני נוסע מחר לאודסה לאוקראינה. צריכים לקחת את זה בחשבון, שמה זה באמת "אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו". יש לנו מדינה שעובדת, יש לנו משטרה.

תודה רבה לך. חברת הכנסת רינה פרנקל, בבקשה. לאחר מכן חבר הכנסת עמאר. בבקשה, קצר.

כמה ההשתתפות שלכם בפרויקט?

יעקב, סליחה. לא לא. אי-אפשר להיכנס, לצאת ולשאול כל הזמן שאלות. בבקשה.

זה שאנחנו מקיימים היום דיון בנושא הכול כך חשוב הזה בכנסת, וגם אתמול כל מה שהיה פה בכנסת עם כל האירועים שהיו, אני חושבת שזאת כבר איזושהי דרך במלחמה נגד האלימות. ופה אני רוצה באמת להודות לשר לביטחון הפנים על ההתערבות האישית שלו בכל מיני תופעות קשות שאנחנו רואים ביום-יום, ואין דבר שהוא לא מתערב באופן אישי בתופעות כאלה ואחרות. ואנחנו יודעים שאלימות קיימת בכל תחומי חיינו, אם זה בחינוך, אם זה בבתי-חולים, אם זה בכל מיני דברים, אם זה פגיעה בראשי ערים.

וכאן אני חושבת שצריך קודם כול להעלות את המודעות, להתחיל מהחינוך כמו שדיברו פה, אבל השאלה שלי, האם יש תוכנית בין-משרדית לעבודה משותפת? באיזה פרק זמן אתם מתכוננים ליישם אותה? זה דבר ראשון. דבר שני, אני חושבת שהעונש צריך להיות הרבה יותר חמור, כמו בפעולות הטרור, לא פחות מזה. ואז אנשים יידעו שהעונש כל כך חמור, שבאמת אני חושבת שזה ישפיע על הפחתת האלימות. זה דבר שני. ואם חושבים על תשדירי טלוויזיה, שגם יעזרו לציבור הרחב להבין שפה יש מלחמה נגד אלימות.

תודה רבה לך. חבר הכנסת עמאר, לאחר מכן חברת הכנסת אורית סטרוק.

גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, לא רציתי לפתוח את הדברים שלי בדברים האלה, אבל אני רוצה להגיד לכם שלמדינת ישראל יש מזל עכשיו ששר מקצועי נמצא במשרד. אני יושב בוועדת הפנים זה הקדנציה השנייה, ואני יודע מה הוא עושה ואיזה חוקים הוא מקדם ואת העבודה שלו בשטח. ולאיפה שהשר הזה הכניס שוטרים, אף אחד לא העז להכניס. כל האורגנים האלה בנצרת, בכרמיאל, אום-אלפחם, מקומות שאף אחד לא העז להיכנס לשם. כולם אמרו: זה לא נמצא, זה מחוץ לתחום. בא שר ונכנס לשם, ועשה את העבודה הנכונה שם.

"עיר ללא אלימות", שיטור עירוני, הרשות למלחמה בסמים שעברה למשרד שלו ואנחנו רואים את התוצאות, כל הדברים האלה נמדדים. לא הייתי צריך לדבר על השר עכשיו, אבל שמעתי את חבר הכנסת פייגלין, ולקרוא לשר להתפטר ולהשוות את השר לדברים שקרו אתמול במשפט, אלה דברים חמורים ביותר.

זה לא מה שעשיתי.

זה לא מתאים וזה לא נכון. אין מקום לקרוא לשר להתפטר.

לא יכול להיות. קראתי לו להתפטר בלי שום קשר לשום דבר אחר, בגלל אירועי הר-הבית בפסח. לא השוויתי אותו, אמרתי שכשאדם נכשל כישלון אסטרטגי, כפי שהיה בפסח, הוא צריך להתפטר. זה הכול.

בעיניך הוא נכשל - - -

אני רואה את השר בעשייה.

אכן בעיני הכישלון בפסח היה כישלון אסטרטגי, מסכן את ביטחון המדינה ומהלך טרור על כלל התושבים.

פייגלין, לא הפרעתי לך, תשתדל לא להפריע.

אל תגיד דברים שלא אמרתי.

תשתדל לא להפריע לאף אחד, ואף פעם אני לא הפרעתי לך. לכן אני חושב שכל הדברים האלה, צריך למשוך אותם, ולא להשאיר דברים כאלה על השולחן ולא להעלות אותם בכלל.
אם אני היום יושב כאן ומבקש מהשר: תכניס את "עיר ללא אלימות" לכל היישובים הדרוזים, כי אני יודע מה עושה "עיר ללא אלימות" ואני יודע את היתרונות של "עיר ללא אלימות", ואני יודע איך "עיר ללא אלימות" מורידה את האלימות בתוך היישובים ואיך היא עוזרת.

ואם אני מדבר על נשק לא חוקי שהעלו כאן, אף אחד לא העז להיכנס לדיר-אלאסד ולעשות חיפושים בדיר-אלאסד, במג'ד-אלכרום ולהוציא המון נשק משם. השר עשה את זה, נתן הוראה, נכנסו לשם. יותר מזה, הוא ביקר ביישוב ראמה, הוא הגיע לאנשים לתוך הבית שלהם, משפחות פשע, נכנס להם לתוך הבית, השר בעצמו, לא שלח אף אחד אחר. אני לא צריך לבוא לכאן ולהגן על השר אתה עושה. כולכם יודעים את העבודה ואת העשייה של השר.

לכן אני אומר לך, אדוני השר: תודה על כל מה שאתה עושה. אתה עושה עבודה נהדרת, תמשיך ככה, אני בטוח שאנחנו נראה את הגרף הזה יורד. תודה רבה.

תודה רבה לך, עמאר. חברת הכנסת אורית ולאחר מכן חברת הכנסת תמר זנדברג. זהו, וסיימנו עם הדוברים, ואז תשובת השר.

אדוני השר, הדיון הזה עוסק באלימות, ואני רוצה להעיר שלוש הערות שקשורות לטיפול באלימות. קודם כול, טיפול באלימות לא יכול לכלול כניעה לאלימות. אני יודעת שהוקמה ועדת משנה לעניין הר-הבית, היא תבדוק והכול טוב ויפה, אבל הדבר הזה צריך להיות מטופל לפני כל ועדת משנה ובלי קשר לוועדת משנה. לא יכול להיות שהערבים בהר-הבית יודעים שאם הם זורקים אבנים, ההר נסגר רק ליהודים ולהם הוא לא נסגר. אם ההר היה נסגר אוטומטית לכולם, מבטיחה לך, לא הייתה נזרקת אבן. לסגור את ההר כשזורקים אבנים רק ליהודים, זו כניעה לאלימות, זה כל דאלים גבר.
לא יכול שאתה תגיד שזה שיקול דעת של המפקדים בשטח, זה בדיוק שיקול הדעת שלך. אני מאמינה לכל מילה שאמר פה חבר הכנסת חמד עמאר, אז בבקשה, את ההחלטות האלה שידעת לקבל במקומות שהוא דיבר עליהם, אתה באופן מיניסטריאלי צריך לקבל בהר-הבית. ואם יש שם מפקדים שחושבים שמותר להיכנע לאלימות, אתה צריך להגיד להם: זה לא בתחום ההחלטה שלכם, הדבר הזה. משטרת ישראל לא נכנעת לאלימות, נקודה, שלושה סימני קריאה. זה דבר ראשון.
דבר שני, טיפול באלימות צריך להיעשות לפי נתוני אמת ולפי חומרת העבירות ולא לפי פוקוס תקשורתי או פופוליזם. אני לא ראיתי, אדוני השר, שהוציאו צווים מינהליים נגד מי שמטילים עלינו את אימת ה"פרוטקשן". לא ראיתי, למרות שגם שם יש בדיוק את אותה בעיה שיש לכם עם "תג מחיר", הבעיה של מודיעין, של אנשים שלא יכולים למסור עדות במשפט כי הם מפחדים לעורם. יש לכם בדיוק את הבעיה הזו, ולא נקטתם באמצעים של מעצרים מינהליים, אפילו לא הקמתם ימ"ר מיוחד לטיפול ב"פרוטקשן". לא ראיתי שעושים את עם הפשע המאורגן שמפוצץ לנו מכוניות בלב הערים. לא הטלתם צו מינהלי אחד ולא הקמתם ימ"ר אחד מיוחד לדברים האלה.
אז טיפול באלימות צריך להיעשות לא לפי השאלה, אם מי שמחזיק את המיקרופון ברדיו מחליט שהוא מייחד יומיים ושלושה ושבועיים לדיון ב"תג מחיר". אני רוצה שתטפלו ב"תג מחיר", ואתה יודע שאני רוצה את זה, אבל בבקשה אם הקמת ימ"ר לפשיעה לאומנית, שיטפל בכל הפשיעה הלאומנית, גם בזו שדיבר עליה סגן ראש העיר ממעלה-אדומים. גם זו פשיעה לאומנית, זה לא קשור לצבא, נחמן שי, אני רואה שהוא כבר הלך. הצבא צריך לעשות ביטחון, אבל אתם צריכים לחקור ולמצוא את העבריינים, ואתם לא עושים את זה.

סיימת את השלוש דקות, אבל אני נותנת לך לסיים את דברייך.

אני מודה לך מאוד. העברת לי רשימה שלמה של תיקי חקירה שמשטרת יהודה ושומרון בדקה בתיקים של פשיעה לאומנית נגד יהודים. לא היה בהם תיק אחד – אחד – שימ"ר ש"י התעסק בו, אלא רק המשטרה הרגילה הכחולה, ולכן הם נראים כמו שהם נראים.
דבר שלישי ואחרון, והוא מיועד גם אלייך, גברתי היושבת-ראש, ברשותך, טיפול באלימות צריך לכלול גם טיפול באלימות המשטרתית. ואלימות משטרתית מתחילה בשאלה אם שוטר הולך עם תג או בלי תג. אתה יודע למה? כי כששוטר הולך בלי תג, הוא לא במקרה הולך בלי תג, הוא הולך בלי התג והוא מוריד את התג, כי הוא רוצה להיות בלתי מזוהה. זה כמו שודד ששם כובע גרב שלא יזהו אותו.

ואתה הבטחת לנו, כשחוק התגים בקדנציה הקודמת הגיע לפני קריאה שנייה ושלישית, אתם הגעתם לפה, אתה והמפכ"ל, ועצרתם את החוק, והבטחתם שאתם תדאגו שלא תהיה תופעה של שוטרים ללא תגים, כי אמרת: זה מעניין גם אותי. והוועדה הזו, גברתי היושבת-ראש, ישבה בראשותך וקיבלה החלטה להחיל דין רציפות, וההחלטה הזאת תקועה בוועדת שרים כי השר תוקע אותה.

אז עכשיו, אדוני השר, אני רוצה לא להאמין למי ששולחים לי פה הודעות אס.אם.אס. ששוטרים הגיעו עכשיו למעלה-רחבעם ללא תגים. אני רוצה לא להאמין להם. ואם זה לא קרה, אז אני אומרת: בוא נחכה, תטפלו לבד בתופעה של שוטרים ללא תגים. אבל אני מבקשת שאתה - -

אורית, תודה.

- - אם אנחנו נקבל תלונות אמת של שוטרים ללא תגים, אתה תאפשר להעביר את החוק הזה.

אורית, תודה רבה. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה, שלוש דקות.

תודה, גברתי היושבת-ראש. אני רוצה דקה להתייחס לשני נושאים שעלו ושתי דקות לנושא שרציתי להעלות. קודם כול, בתגובה לשני הנושאים שעלו כאן, הר-הבית וה"תג מחיר", אני חושבת שעלה כאן בדיון ואני חייבת לאזן את זה איזושהי דה-פוליטיזציה של שני הנושאים אלה. גם התעלמות מהעובדה שהסדר והמצב, המציאות בהר-הבית היא לא שאלה משטרתית היערכותית בלבד, אלא היא שאלה פוליטית מהמדרגה הראשונה. זה נושא שנמצא במוקד סכסוך פוליטי, מדיני, ויודעים זאת חברי הכנסת שהתייחסו לכך, פשוט יותר נוח להם להתעלם מזה. ומטרתם היא להבעיר את המקום, ומהמקום הזה צריך להתייחס לדברים.
ואותו דבר לגבי "תג מחיר". כן, "תג מחיר" מה שנקרא, השם המכובס לפשע שנאה, לפשע לאומני, לפשע על רקע אתני, לאומי, ככזה צריך להתייחס אליו. אגב, זו תופעה שמוכרת בכל העולם כלפי בני מיעוטים, ובמקרה הזה מיעוט לאומי אתני, אגב מופלה לרעה ומוחלש בדברים אחרים בחברה הישראלית, שגם זה שוב נוח לסבול את ההסתה הזאת נגדו, ואז לעשות איזושהי דה-פוליטיזציה ולהלבין את הפשע הזה ולהתעלם מההקשר ומהמשמעות הפוליטית שלו. אז זה דברים שצריכים שייאמרו.
נושא אחד שרציתי להעלות לגבי השר, אנחנו דנים באלימות וראינו, כמובן אני מצטרפת לדברים שנאמרו לגבי החינוך וההסברה, וראינו גם כאן את הקמפיין ואת כל השבוע שארגנתם, והדברים חשובים. אני רוצה כן לשים את הדגש על הנושא של האלימות המשטרתית. אני חושבת שמדובר בנושא שהמשטרה והמשרד לא שמים עליו מספיק פוקוס כנושא להתייחסות בפני עצמו. אני סבורה שדרושה תוכנית לאומית מטעם המשרד להתמודדות עם תופעת האלימות המשטרתית, שלפעמים, ואני חייבת להגיד את הדברים ביושר, אני לא יודעת אם מדובר בהעלמת עין ונתינה לדברים להתנהל בפני עצמם, או לפעמים במדיניות לדכא תופעות מסוימות, במיוחד הפגנות מסוימות, במיוחד הפגנות וביטויים של חופש הביטוי על מנת להרתיע, ואולי יותר מדי לפעמים.
אני רוצה לציין רק כמה אירועים מהזמן האחרון, אחד התרחש בשבועות האחרונים, כולל היום באוניברסיטה העברית. מה שקרה באוניברסיטה עצמה עם כוחות הביטחון של האוניברסיטה והדיקאן והנשיא זה עניין למערכת החינוך, אבל היו אירועי הפגנות ואפילו חילופי דברים פחות או יותר בשליטה, פחות או יותר שקטים. ברגע שנכנסו משטרה וכוחות הביטחון לתוך הקמפוס התחילה האלימות.

אותו דבר קרה כאן בירושלים באירוע שנקרא "ליל הבאנגים" לפני מספר שבועות, אירוע הפגנה למען לגליזציה של קנאביס. אפשר לאהוב, אפשר לא לאהוב, כל אחד לפי עמדתו הפוליטית. האלימות המשטרתית שננקטה שם הייתה חסרת תקדים וחסרת פרופורציות, ויוצאת דופן גם בהשוואה לאירועים אחרים, וגם באירועים אחרים שדווחו ובין היתר נידוני כאן בוועדה בעבר והיו חמורים.

תודה רבה. פשוט השר יענה, הוא צריך לעלות למליאה.

מאה אחוז. בבקשה.

תודה רבה.

יש דקה למשטרת ישראל, גברתי היושבת-הראש?

לא, ממש לא.

עם התייחסות לנושא ה"טייזר", אם אפשר.

סליחה, גמרנו, עכשיו השר מדבר.

באמת אני מצטער, כי אני ב-11:00 פותח את המליאה ואני חייב לענות על שאילתות דחופות. הייתי יושב אתכם עוד שעה.

אתה תזומן, מן הסתם. אתה תמיד מגיע לוועדה הזאת. יש שני שרים שמגיעים תמיד לוועדה.

לא רק זה, לשר יש רקורד של דיוק בהגעה למליאה. זה רקורד יפה.

נכון. יפה.

באמת יש הרבה נושאים על סדר-היום, ואני תמיד אשמח להגיע ולשוחח. לא עם כולם אני מסכים כמובן, אבל זה לא הנושא. אנסה באמת בכמה נקודות להתייחס.

הנושא של האלימות הלא מדווחת שנדמה לי אזולאי העלה את זה, צריך באמת להכין תוכנית פה, איך אנחנו משפרים שרמת הדיווח תעלה, וכמובן לצמצם את רמת האלימות. זה ש-66% לא מדווחים, אנחנו מדברים על שנת 2010, אבל יש מגמה, צריך להמשיך לטפל במגמה הזאת, זה אחד הדברים שאני לוקח וצריך להכין על זה תוכנית עבודה ומיד לעשות.

כמו גם, ודובר על זה בהתחלה, זה לקחת את משרדי הממשלה, התוכנית צריכה להיות משולבת, היא לא יכולה להיות רק שלי. כלומר להביא את המנכ"לים, ובשביל זה ביקשתי מהמנכ"ל לרכז את כל עבודת המטה, ולרכז עבודה משולבת גם עם בריאות וגם עם הרווחה, עם כולם, כדי באמת לראות שהנתונים האלה או מקרי האלימות אכן ירדו.
הנושא של לירן – את הרצח אני מכיר לצערי ואני באמת משתתף בצערכם. ליוויתי אותם, יש פענוח של הרצח. הנושא של עמק-חפר – הייתי כמה פעמים במועצה, ישבתי במועצה רק לנושא הביטחון האישי. הקמנו תחנת שדות, הרחבתי שמה, כרגע אני מרחיב שם את כל הפריסה של משמר הגבול לקבל את האחריות. אבל עמק-חפר כמשל, כי דיברו גם על הנגב ודיברו גם בצפון, יש בעיות לא פשוטות. אני מכיר בהן, אני יודע, יש אזורים שלא נכנסים מספיק, גם בדרום וגם בצפון. עמק-חפר, אני מכיר את המקום הזה, אני חי במקום הזה, ואני אומר לכם שיש עוד הרבה מה לעשות. אני מתוכנן גם להגיע לביקור נוסף, אמשיך ללוות את הביטחון האישי שדיברת עליו.
לנושא של שוטרים ללא תגים – זה בניגוד להנחיה, גם של המפכ"ל וגם שלי. הנושא ייבדק, שמעתי היום, שמעתי שיש עדיין שוטרים, זה בניגוד להנחיה. אני לא מעכב שום דבר. מי שמספר סיפורים שאני מעכב משהו בוועדה – לא נכון.

אתה מוכן שחוק התגים יעבור לדין רציפות?

אני לא מעכב שום דבר, אני לא כרגע בוועדה.

ועדת שרים לחקיקה.

אני חושב שכל שוטר צריך לשים את התג, נקודה. זה הכול.

אז תוריד הנחיה.

עכשיו, יש מפכ"ל שינהיג את הדברים האלה ויפקח על הדברים. ואם יש תלונות, ואני אומר: כל תלונה של אלימות נגד שוטרים צריכה להיבחן במחלקת המשמעת של המשטרה, צריכה להיבחן במח"ש. והדברים האלה ברורים וחדים, וצריך להפנות את הבקשות, ומח"ש ייתן את הדין או שיסבירו. מח"ש הם הגוף למעשה החוקר של משטרת ישראל. זה לא אצלי, זה במשרד המשפטים.

- - -

לא, סיימנו עם זה. ענה בצורה ברורה. לא מספיק לך יותר ברור מזה? ענה בצורה ברורה. זהו. בבקשה.

רבותי, הנושא של זריקות אבנים בעיסאוויה, אני מכיר, הייתי שם. פעמיים הייתי שם על הצוקים, על האוניברסיטה, על תחנת הדלק. אני מכיר את המקום, יודע, ישבתי עם ראש העיר, עם ממלא מקום ראש העיר, אתה יודע את זה. צריך לעשות שם פעולות נוספות, אני מקבל את התלונות, אמשיך לעקוב אחרי הדברים האלה, זה אני יכול להבטיח לכם.

הנושא של סחיטת דמי חסות – תופעה חמורה מאוד, חמורה מאוד, שקיימת לא שנה ראשונה, היא מספר שנים. שמתי אותה שנה שעברה כבר בסדר עדיפות גבוה אצלי כיעד השר. אמשיך לפקח על הדברים האלה. לכן גם הקמתי את הרשות להגנת עדים על הדברים האלה. הדברים האלה יקבלו תוקף וטיפול הרבה יותר טוב. יש כבר, אנחנו מרגישים כבר, יותר אנשים הולכים ומתחילים באמת להעביר את המידע ומקבלים את ההגנה מאתנו. אבל הנושא הוא נושא חשוב שצריך להמשיך ולעקוב אחריו.

אני חושב שיש הרבה דברים, ביקשתי ממנהלת הוועדה לרכז לי את כל הנתונים שעלו היום. אעבור עליהם באופן אישי, תעבירי לי את הפרוטוקולים, ואעבור אחד אחד ונראה מה אפשר עוד לתקן.

אני רוצה רגע, לפני שאתה הולך, להגיד משהו. קודם כול, אני מעריכה מאוד את ידידי פייגלין ואני מתנגדת באופן נחרץ לאמירתו שאתה צריך להתפטר מתפקידך. אני עובדת אתך כיושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, אני מקבלת ממך תשובות נחרצות לכל דבר. זה נכון שלא תמיד אני מסכימה עם המדיניות שלך. בסוגיית הר-הבית אני מסכימה עם פייגלין, ואני חושבת שנכון היה לקבוע מדיניות מאוד ברורה, שכשיש אלימות של מוסלמים ההר נסגר לכולם, לא רק ליהודים. בעניין הזה הזו סוגיה שצריך ללבן אותה, ונשב עליה כמו שאמרת בצורה מסודרת, אחרי שוועדת המשנה שמיניתי תביא את הממצאים שלה כבר בעזרת השם בעוד שבועיים בעניין הזה.

אבל אני אומרת חד וחלק, וחוזרת ואומרת את זה, אנחנו בדיון משודר: השר הנוכחי שיושב כאן לצדי הוא זמין, הוא קשוב, אין נושא שאנחנו מעלים לפתחך ואתה לא בא ואומר את הדברים ביושר. מה גם ששמענו את זה פה בדיון היום. אני לא חושבת שיש שר שבא ואומר: מדד האלימות אומר שיש עליה, שזה יכול להצביע על חוסר אמון במשטרה. הוא יכול היה להסתיר את הנתונים האלה, ואפשר לעשות את זה.
רק אתמול בדיון על מלאי הדירות ראינו מה קרה עם הסתרה במשך שנים של תמונת מציאות של מלאי דירות. נמצא פה שר שאומר באופן פשוט וברור: יש בעיה וצריך לטפל בה, ואני לא מטאטא את זה מתחת לשולחן. וזה בעיני אומץ שהוא לא ברור מאליו. נכון, צריך לעשות עוד דברים. נכון, אנחנו רוצים שיקבל החלטות בנושאים מסוימים בצורה אחרת. אבל זה לא אומר שאתה צריך להתפטר מתפקידך, חד וחלק.

אני מודה לך, קודם כול, על כל הסיוע לוועדה. הדוח שהצגתם היום הוא דוח שמרמז שיש לטפל בזה – לא מרמז אלא אומר בצורה ברורה וחדה, שיש לטפל בנושא של האלימות ברמה המערכתית, גם ברמת משרד המשפטים, גם ברמת היועמ"ש, גם ברמת המשטרה. אנחנו ניתן את כל הגיבוי והגב שאתם צריכים כדי לעזור לכם לטפל בעניין.
תקציב 2015 למשרד ולארגונים הכפופים אליך, כפי שעשינו עם משרד הפנים אתמול, נעשה גם דיון ייעודי בנושא התקציב כדי לראות כיצד אנחנו יכולים באמצעות התקציב הזה לממש את המשימות שמוטלות על המשרד לביטחון הפנים.
אקיים גם דיון בסוגיית הר-הזיתים והדרך להגעה להר-הזיתים. הנושא הזה ידוע לך, דיברנו עליו מספר פעמים, גם עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, גם עם מזכיר ראש הממשלה. לא יכול להיות שאדם לא יכול לעלות כדי ללכת ולשים פרחים על קבר של הוריו. זה דבר שלא יעלה על הדעת. וזה לא משנה אם זה בגין זכרונו לברכה או אדם פשוט מן השורה. כל אדם יוכל לעלות לבית הכנסת כשהוא רוצה לעלות.
ואת שאר הסיכום אוציא בכתב. אני מודה לך מאוד על הכול. הוועדה, תראה בה כבית לכל הסוגיות שקשורות במשרד לביטחון הפנים. תודה רבה לך.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:55.>