PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
12/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 271>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ב באייר התשע"ד (12 במאי 2014), שעה 13:00

<מדיניות המשטרה לגבי צעדת הדגלים בעיר העתיקה ביום ירושלים>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
דוד אזולאי

תמר זנדברג

זבולון קלפה

>
קובי דודיאן - קצין אג"מ מחוז ירושלים, המשרד לביטחון פנים

להמן שלום - מנהל המחלקה לתאום בין אגפים ופרויקטים, עיריית ירושלים

מתתיהו הכהן דן - יו"ר העמותה, עטרת כוהנים

אביעד גוטמן - עוזר ליו"ר, עטרת כוהנים

רות כרמי - מחלקה משפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

יונדב הורביץ - נציג, עמותת "עם כלביא"

אושרת מימון - פיתוח ומדיניות - עמותת עיר עמים

ליל פטישי - מתמחה

דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

יאיר לוין

לאה קריכלי

איה לינצ'בסקי
<

מדיניות המשטרה לגבי צעדת הדגלים בעיר העתיקה ביום ירושלים>

שלום לכולם אני מתכבדת לפתוח את דיון ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא צעדת הדגלים בעיר העתיקה בירושלים, ביום ירושלים. יום שכולנו חוגגים ושמחים בו ושמחים שמציינים את היום הזה. יש הרבה מאד אירועים שנופלים על העיר ירושלים. הערכות מאד גדולה של משטרת ישראל , בנוסף לאירועים אחרים שיש לה מן הסתם ולעיריית ירושלים. איך להביא למצב שיהיו אירועים רבים ומגוונים, שיוכלו להכיל לא רק את אזרחי ירושלים, אלא את אזרחי ותושבי המדינה כולה, שרוצים לבוא ולחגוג עם תושבי ירושלים ומצד שני גם לשמור על הביטחון האישי של כל החוגגים.
מעבר לזה, החלטתי שנכון יהיה לקיים דיון בסוגיית צעדת ריקוד הדגלים, בעקבות פניה של מתי דן שהציג לי את הבעיה. לא הייתי שם אף פעם ואולי השנה אזכה להיות במצעד, שאני מבינה שהוא אחד המצעדים הססגוניים והיפים. אני מבינה שלאורך שנים, מצעד הדגלים עבר דרך כל שערי ירושלים ובשנים האחרונות הוחלט על ידי משטרת ישראל לסגור שני שערים בעיר העתיקה לתהלוכת הדגלים – שער האריות ושער הפרחים.
הדיון היום הוא לשמוע את התייחסות משטרת ישראל, מדוע מצעד הדגלים לא יכול לעבור בשער האריות ובשער הפרחים כי הרי יש לשני השערים האלה משמעות לאומית והיסטורית. אני מבקשת מהנציגים של מתי דן או "עם כלביא" שיציגו את הנושא.

עמותת "עם כלביא" מארגנת את המצעד שנקרא ריקוד הדגלים מזה כ-25 שנה. כשהאירוע הזה הוא האירוע המרכזי ביום החג של ירושלים, מרכזי בארץ בכלל ובטח בעיר ירושלים. כל שנה מספר המשתתפים משתנה, זה נע בין 60,000-100,000 צועדים, שבאים מכל רחבי הארץ ומאחדים את כל חלקי ירושלים תחת דגל ישראל. האירוע, באופן מסורתי, מתחיל במערב העיר, לפעמים מגן סאקר לפעמים ממרכז העיר. רוב השנים, עד פתיחת הרכבת הקלה עבר דרך רחוב יפו וכניסה. כמו שאמרת, מכל שערי העיר העתיקה. המסלול עבר שינוי בעקבות הרכבת הקלה והיום נכנסים מכל השערים.

לפני כ-10 שנים המשטרה נתנה הגבלות על הכניסה. בהתחלה רצו להגביל את הכניסה משער שכם וזה נמנע. אבל כמו שציינת, הכניסה משער פרחים, שהוא השער הבא מרחוב סולטן סולימאן, אחרי שער שכם נמנעת מסיבה של פגיעה בשגרת חיי התושבים שגרים שם. לגבי שער האריות, המשטרה מסבירה ששער האריות הוא ציר מילוט.
אנחנו מבקשים שהמצב יחזור לקדמותו. האירוע הוא, כמו שציינת, סמלי. דרך שער האריות שוחררה ירושלים. הצנחנים לא נכנסו לא משער יפו ולא משער האשפות, הם שחררו את ירושלים משער האריות, שזו הכניסה הכי צפונית לעיר העתיקה. אנחנו יודעים שזה יום חגה של ירושלים, העיר העתיקה נסגרת באירועים שונים, שדומים לזה מבחינת מאפייני התנועה. עוד חודש יש את הרמדאן, שבכל יום שישי באה כמות של כ-100,000 מתפללים מכל הכפרים מסביב ומערים נוספות ונכנסים גם דרך שער האריות, זה לא מוגדר כציר מילוט. אפשר למנות עוד המון אירועים שהעיר העתיקה מכילה את הכמות הזו של האנשים, המשטרה יודעת לתת את האבטחה.

לחילופין נבקש, שלפחות חלק מהצעדה תעבור במקומות האלה. כמות של 1,000 אנשים, לא כמות מוגזמת, שתצעד דרך השערים האלה, שייכנסו דרך שער הפרחים. יש שם נקודות התיישבות, יש שם חיים, יש אנשים שגרים. אותו דבר משער האריות. חשיבות הצעדה זה להקיף את העיר.

רק חלק מהצועדים ייכנסו לתוך שער האריות?

אנחנו רוצים את כולם, אבל תכף נשמע מה אומרת המשטרה ונציע פשרה.

כך היה רוב השנים.

חברת הכנסת תמר זנדברג, בקשת להתייחס לפני המשטרה. אחריה חברי הכנסת קלפה ואזולאי.

רציתי להוסיף כמה שאלות לפתיחה שלך ולהצגת הדברים, כדי שהמשטרה תוכל להתייחס לכלל הסוגיות. רצתי לשמוע התייחסות לשתי סוגיות: האחת היא שאלת ההערכות המשטרתית למצעד עצמו. מנתונים שהגיעו אלי על ידי עמותת "עיר עמים" עולה שבשלוש השנים האחרונות היה תיעוד, מצולם ומוקלט וכן עדויות של עבירות הסתה די חמורות שנערכו במצעדים האלה. בין היתר, אני מקריאה, תועדו קריאות, חלקן בשירה, הבאות מצד קהל רחב: "מוות לערבים", "אטבח אל-ערב", "שיישרף הכפר", "שכל תל-אביב תישרף", "מוחמד מת", ו"מוות לשמאלנים". אני חייבת להגיד, שכתושבת תל-אביב ושמאלנית בעצמי, חלק מהדברים האלה אני לוקחת באופן אישי.

האם הייתה התמודדות עם העבירות האלה, בין אם בזמן אמת או בין אם לאחר מעשה באמצעות מודיעין, הגשת כתבי אישום, חקירה, זימון לחקירה וכו'. לאור זה, מה נעשה על מנת למנוע מקרים כאלה גם בצעדה השנה.
נושא נוסף, שהוזכר כאן בתחילת הדברים, זה לגבי הגבלות תנועה שמתקיימות בזמן המצעד, בעיקר בשכונות פלסטיניות. אני רוצה לומר שוב, בתור תושבת תל-אביב, שגרה בסמוך לאזורים שיש בהם מידי פעם אירועים המוניים, יש היגיון בהגבלות תנועה מסוימות בזמן אירועים המוניים, זה דבר שבהחלט צריך לסבול במסגרת חופש הביטוי ולהתמודד אתו.

השאלה שלי היא ספציפית לגבי מגבלות תנועה סלקטיביות לאוכלוסייה פלסטינית. זה נושא שנשאלת שאלת המדתיות וגם שאלת האפליה האסורה שעולה ממנו. האם יש צידוק להגביל תנועתה של אוכלוסייה מסוימת על בסיס אתני, דתי, לאומי כזה או אחר, שחולקת את אותו מרחב, שגרה בשכנות, באותה קרבה, כמובן שכל שאר הקריטריונים האובייקטיביים הם זהים ורק על בסיס אתני לאומי, או איך שלא נקרא לזה, לבצע הפרדה או הגבלה. האם יש גורם משפטי של המשטרה או של המשרד של היועץ המשפטי לממשלה, שיוכל להתייחס לדברים ואם לא, אז אני מבקשת תשובה, משום שזו סוגיה עקרונית וחשובה ביותר. תודה.

יש לי צורך להגיב אחרי דבריה של חברת הכנסת זנדברג. צר לי תמר, נראה לי שאת רואה את המציאות במשקפים מאד מסוימות ומצומצמות וזה חבל.

מסוימות, בטוח. מצומצמות, אני לא יודעת. כל אחד והמשקפים שלו.

לא בקשתי שחלילה תחבשי את המשקפים שלי. אמרת את זה בפומבי לא פעם ולא פעמיים. יצאת לידי חובה בעניין, על אף שטעית בכל הפעמים, אבל לא נורא, אפשר תמיד לתקן. קודם כל, חשוב להבהיר, שמתקיימות תהלוכות של ערבים כל הזמן, עם קריאות נגד יהודים. כל הזמן ובכל מקום. אני הייתי עד ביום העצמאות האחרון, לא בירושלים. בצומת גולני, עם דגלי אש"פ. אני הייתי שם.

זה אסור לפי חוק?

עם קריאות, קללות ונאצות.

אם יש קריאות הסתה או אלימות מובהקות, אז כמובן שהמשטרה תטפל.

אין בלבי דבר וחצי דבר. תופעות למיניהן שצריכות טיפול, מקבלות את הטיפול על ידי גורמים מחנכים, על ידי המשטרה ועל ידי גורמים אחרים. אבל אל נציג שהמציאות היא שמהצד השני הם כל כך טובים, שהעסק הולך חלק.
נקודה שנייה, אני לא יכול להתנתק מהדיון בוועדת משנה שאנחנו מקיימים, במסגרת זכות היהודים לעלות ולהתפלל בהר הבית. לא שמעתי שם שצעקתם, שכמעט בכל חול המועד נשללה הזכות היהודים לעלות להר.

יש לך מה לומר לגוף הדברים? אמרתי דברים ברורים ולגופו של עניין.

אנחנו לא נקיים את הדיון הזה פה.

גם אני אמרתי דברים ברורים. לנושא עצמו, בשנה שעברה ישבנו עם מפקד המחוז, קצת לפני החג, יחד עם הרב דרוקמן, במשרדי המחוז, סביב כל הנקודות האלה. בקשנו גם את הכניסה דרך כל השערים. לא יעלה על הדעת, שדבר שהיה נהוג במשך עשרות שנים, אין לי מושג למה בשנים האחרונות זה הולך ומצטמצם. הגיע הזמן להחזיר את המסורת הזו למקומה. במיוחד שער האריות, שאני רואה כאדם יהודי, כאזרח ישראל, פגיעה בלאומיות שלנו במדינת ישראל. ירושלים היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל לא יעלה על הדעת שיהודים שרוצים לחגוג את יום ירושלים, דווקא שער האריות נחסם בפניהם.

אני בטוח שניתן למצוא לדבר הזה פתרונות. יש למשטרה הרבה אמצעים. כשהיא רוצה היא יודעת לנהל את האירועים בהיקפים גדולים יותר. גם בתחומי העיר העתיקה וגם בסביבתה. אני מבקש שהדבר הזה יתוקן גם בעניין הזה.

שמי קובי דודיאן, קצין אג"מ של מחוז ירושלים. אני מלווה את האירוע הזה כבר כמה שנים בתפקידים שונים במחוז וחלק מהאנשים פה מכירים אותי. לפני כל אירוע כזה, בייחוד ריקוד הדגלים, אנחנו מארגנים פגישה עם המארגנים. בשנה שעברה וגם השנה נפגשנו עם הרב דרוקמן, שהוא האב הרוחני של ריקוד הדגלים ודנו על המסלולים בו יתקיים האירוע. סוכם שהאירוע יהיה בדיוק כמו בשנה שעברה.

סוכם כי זו החלטה שלכם, לא כי דרוקמן רוצה את זה.

אני אומר למה החלטנו ככה. זה אירוע מאד גדול, אמרת ססגוני וזה נכון, אבל גם עם הרבה רגשות לאומיים. אני חייב לציין שזה אירוע יפה, אבל עם הרבה בעיות בטיחות קשות. כש-50,000 איש צועדים ומצטופפים בסמטאות העיר העתיקה הצרות, זה לא אירוע פשוט. אחרי זה כולם נכנסים לכותל המערבי וזה גם לא אירוע פשוט. אולי מבחינת הבטיחות, זה האירוע הבעייתי ביותר שיש בירושלים מידי שנה. אנחנו מתבססים על ניסיון העבר ועל לקחים. לנו חשוב לשמור על הסדר הציבורי קודם כל.

בגלל זה בשנים האחרונות, ראינו והבנו, שאי אפשר להכניס את כולם דרך שערי העיר העתיקה מהסיבה הזו. הסיבה השנייה, החיכוך בין היהודים לערבים הוא כל כך גדול באירוע הזה, שאנחנו חייבים להפריד. לכן נקבעו צירים. בעבר נאמר שבשער שכם לא נכנסו, זה נכון, לא נכנסו בעבר בשער שכם, אלא אם הכנסנו מאות בודדים. בשנה שעברה הכנסנו כמעט את כל האנשים דרך שער שכם ואת זה לא ציינו. צריך לזכור שגם זה משהו שנעשה לטובה.
הרעיון המרכזי כמו שאמרתי הוא שמירה על הסדר. לפני שלוש שנים היו חיכוכים קשים בין יהודים וערבים באזור בגלל שינוי מסלול שהמשטרה קבעה, בגלל הרכבת הקלה. בשנתיים האחרונות חזרנו פחות או יותר למסלול המסורתי שהיה, למעט רחוב יפו, בגלל הרכבת הקלה. יש אחוז קטן של אנשים שקוראים קריאות גזעניות, זה נכון, אבל יש גם מעצרים. המשטרה עצרה בשנה שעברה גם יהודים וגם ערבים שהפרו את הסדר, שלא התנהגו כמו שצריך.
חלק מהפגישה עם הרב דרוקמן זה כדי שידברו עם האנשים, ידברו עם ראשי הישיבות. מדובר בחבר'ה צעירים בני 17,18 וצריך לדבר אתם לפני האירוע. לפני שנתיים שלחנו קצין, שעבר בין הישיבות, דיבר עם האנשים כדי להסביר, מי שמפר את הסדר נעצר.

מה זה קשור לשער האריות והפרחים?

צריך לעשות אבחנה. אנחנו סוגרים להר הבית את כל השערים שמובילים לכיוון רחוב הגיא, מה שמוביל משער שכם לכותל, כדי לאפשר ליהודים לעבור. מצד שני, אנחנו חייבים לאפשר לערבים נתיב מסוים לצאת מהר הבית. אלה השערים הצפוניים שמובילים משער האריות. דבר שני זה על מנת למנוע חיכוך בין היהודים לערבים. דבר שלישי לאפשר מרקם חיים. חייבים לאפשר לאנשים שחיים במקום מרקם חיים. אם אנחנו נותנים ליהודים להיכנס דרך רחוב הגיא, אנחנו חייבים לתת לערבים מרקם חיים ברובע המוסלמי כדי לנהל את השגרה שלהם. אי אפשר להכניס את כולם, 50,000 איש לסמטאות.

מקובל עלי שאי אפשר להכניס את כולם. מה עם נציגות?

אי אפשר להכניס 50,000 איש לסמטאות העיר העתיקה. אנחנו צריכים להשאיר צירים פנויים לפינוי אם חלילה יקרה אירוע. אלה הסיבות שבגללם פעלנו.

מה עם נציגות?

נציגות של כמה?

1,000 איש.

אני לא מכיר את זה, לא בחנו את זה. אנחנו צריכים לבחון את זה. אני לא מתחייב על זה.

גברתי היושבת ראש, נקודת המוצא של הדיון זה הדברות של המשטרה עם המארגנים. אני מבין שהמשטרה דואגת בראש ובראשונה לביטחונם של הצועדים, ביום ירושלים רוצים לצעוד וזה בסדר גמור, אבל אסור שאחד יבוא על חשבון השני. בעניין הזה, דעתי היא שטוב תעשה המשטרה אם תזמן את הגורמים המארגנים לשמוע מהם ואם תהיה דרישה להיכנס גם דרך שער האריות במספר מצומצם - - -

סליחה על ההפרעה, ישב אצלי אתמול בועז יעקובי, מארגן האירוע. הוא לא העלה את הדרישה הזו בפגישה אצלי. סיכמנו שהצעדה תהיה כמו בשנה שעברה.

אם הוא האיש, המתאם מטעמכם, מן הראוי שיפנה, יבקש, בשביל זה אנחנו פה. אבל אי אפשר לבוא לוועדת הפנים כדי לדרוש את הדברים שאתם לא דרשתם אותם.

זה מסיבה, שהמשטרה בשנים האחרונות לא מאפשרת לבקש.

· - -

דברתי עם האנשים, כלו כל הכוחות. הם היו מאד רוצים, הם מבקשים את זה. יתרה מזו ברמדאן, אגב מרקם חיים, משפחות שגרות בשער הפרחים, לא יכולות להגיע הביתה. סוגרים את הרחוב. אין מרקם חיים יהודי. זה על פי מוצא אתני.

זו בעיה. אם אין מרקם חיים יהודי כמו שיש מרקם חיים מוסלמי, זה לא בסדר.

בגלל זה אני אומר, בגלל שעובדים עם המשטרה, יש שיתוף פעולה ונכונות.

אני מעלה את זה כי אתה חייב להיות עקבי לאורך כל השנה. אם עכשיו לא קובעים שסוגרים את הצירים, לא נותנים ולא מתחשבים ולא משנה מה הסיבות, אז אתה לא יכול לקחת עיקרון אחד לצד אחד ולא לקחת לצד השני. ברמדאן, למשפחה שגרה בשער הפרחים, הציר מהכותל לשער הפרחים סגור ולא נותנים לעבור. שנה שעברה רציתי לחזור הביתה מהכותל, הייתי צריך להיאבק לשם כך, אחרי שאחד הילדים שלי הוכה על ידי ערבים והייתי צריך לפרוץ מחסומים, לא נותנים. צריכים להגיד את האמת. אני מצדיע למשטרה, הם אנשים טובים, אבל יש עניין של מדיניות. המדיניות מתחילה כאן ולא שם, עם כל ההערכה לשוטרים. השאלה הזו צריכה להישאל עכשיו ולא בעוד חודשיים.

אני רוצה לבקש מהיושבת ראש שתנחה את המשטרה שכל המסלולים למרקם החיים היהודי בעיר העתיקה יהיו פתוחים. אין מגבלות יותר. מי שבא לגור בעיר העתיקה בא להתפלל, חייב לקחת בחשבון שזה מקום שצריכים להלך חופשי. אם אדם רוצה להשתולל שיחפש מקום אחר.

זה מקום שרק משחקים כדורגל.

עורכת דין אושרת מימון מנהלת פיתוח מדיניות בעמותת "עיר עמים". אני שמחה שהגעתי לדיון לצערי אין עוד הרה ארגונים ירושלמים שעמדתם לגמרי שונה ממה שהוצג כאן. אני יכולה להגיד שאנחנו כירושלמים רואים במצעד הדגלים אחת התופעות הכי מכוערות שאנחנו חווים בשנים האחרונות.

לא באנו לשמוע את דעתך. באנו לשמוע אם יש לך משהו להגיד בנושא האבטחה. אני גם לא רוצה שיביעו את עמדתם לגבי הפנינג אחר.

שמענו שזה חגיגי ססגוני, אחד האירועים היפים.

לא באנו לשמוע את חוות דעתך, יש כאן דיון נקודתי מסלול מצעד הדגלים. באנו לשמוע את דעתך העניינית. את דעתך לגבי האירוע תפני מראש, אם יבקשו את דעתך, לגורם המאשר.

העברנו את חוות דעתנו. אני חושבת שיש פה איפה ואיפה. אני מצטערת, אבל אני שמעתי "ססגוני", "חגיגי", "אחד האירועים היפים" וכו'. אני חושבת שמותר לי גם לומר את חוות דעתי המקצועית ולא האישית. אתמול הייתה הפגנה נגד תג מחיר, אני חושבת שברוח תג מחיר וברוח התערוכה שיש פה "די לאלימות", כל התופעות שקורות במהלך מצעד הדגלים חייבות לזכות להתייחסות יותר רצינית של המשטרה.
אם אפשר לדבר בכל זאת על המסלול, היה ראוי לאור השנים האחרונות ולאור ההתנהלות של העוברים במצעד ברחוב הגיא, ראוי היה לסגור את הרובע המוסלמי למעבר של מצעד הדגלים. אני רוצה לשאול את המשטרה אם הוגשו כתבי אישום נגד חלק מהקוראים את הקריאות בשנים קודמות.

את צריכה לשאול את בית המשפט לא המשטרה.

לא אם הורשעו, אם הוגשו כתבי אישום. את זה אני יכולה לשאול את המשטרה. לגבי מעבר תושבים, יש לנו סרטונים שמתעדים במפורש שבמהלך המצעד השוטרים לא מאפשרים לערבים לעבור, כשליהודים שגרים באזור נותנים לעבור. בעניין הזה אני מסכימה עם מתי דן, לא יכול להיות שעל רקע אתני לא נותנים לעבור במהלך מצעד, ושבמשך שעות אנשים לא יכולים להתקדם לבית שלהם.
הייתי רוצה לשמוע מהמשטרה אם הוגשו כתבי האישום. ואיך הם נערכים לפעול מול התופעות האלה במהלך המצעד.

לא בקשנו את הנתון מהמשטרה ולכן הוא לא בא מוכן. אני מציעה שתעבירי את הבקשה באופן רשמי למשטרה.

כבר העברנו.

אז הם יענו לך, כי הוועדה לא מחברת בין ארגונים למשטרה, אלא היא באה לעסוק בענייני הוועדה.

שמי עורכת דין רות כרמי מהמרכז הרפורמי דת ומדינה. יש שני נושאים שמטרידים אותנו במסלול המצעד, הראשון הוא הפרדה בין גברים לנשים. בשנה שעברה המשטרה עשתה עבודה מצוינת כדי למנוע שתהיה אכיפה של הפרדה בין גברים לנשים למי שלא היה מעוניין, הייתי רוצה להעלות את הבקשה שגם השנה ישימו לזה לב. שלא יהיו סדרנים שיכוונו אנשים שבצורה לא וולונטארית כדי שתהיה הפרדה. בשנה שעברה בדקנו את זה ובאמת הייתה עבודה מצוינת.

הנושא השני, אותן קריאות גזעניות, הסתה לגזענות שזו עבירה פלילית להדגיש את החשיבות של תדרוך השוטרים. גם אם זה קומץ, זה קריאות שבוודאי לא צריכות להיות וצריכה להיות הפרדה בין חופש הביטוי, שהוא לגיטימי, לבין הסתה לגזענות, שזו עבירה פלילית שנקבעה פה בכנסת. הייתי מצפה גם ממארגני המצעד לצאת בקריאה נגד הסתות גזעניות, אבל גם מהמשטרה לתדרך את השוטרים ולשים לזה לב.

הבת שלי צועדת במצעד הדגלים, למה בנים צריכים להידחף אליה? אני נגד כפיה דתית ואני גם נגד כפיה בלתי דתית, את אומרת את זה בלבוש נחמד. אם יש מסלול שבנות יכולות לצעוד בנחת, בלי שבנים נדחפים, מה העניין להתעלק על העניין שילכו ביחד. שיהיה מסלול לבנות ומסלול לבנים מה הבעיה. מה רע עם זה?

יש חוק. כעמותה אתם יכולים לצעוד בהפרדה. לא בקשתי מהחניכים שלכם לצעוד יחד, אבל אם אני אצעד ברחוב לא תוכל להגיד לי באיזה מסלול לצעוד.

למה הבנות לא יכולות לצעוד ברחוב אחד? מה הבעיה?

זה לא מה שאמרתי, זכותכם לקבוע - - -

כמו שמכבדים את אלה שרוצות ללכת ביחד, צריך לכבד גם את אלה שלא רוצות לצעוד ביחד. הכול תלוי בסוג האירוע ובמארגני האירוע. אם מראש, מארגני האירוע הם אנשים לאומיים, כמו במצעד הגאווה, ככה יהיה גם פה, הכול תלוי במארגני האירוע. אם ארגון מצעד הדגלים הוא של ארגון לאומי, שהוא זה שמבקש את האירוע ורצה שתהיה הפרדה, צריך לכבד את מארגני האירוע. הכול תלוי במארגנים.

עדיין, זה לא חוקי אם המשטרה תאכוף הפרדה.

המשטרה לא צריכה לאכוף כלום, זה צריך להתנהל לפי האירוע עצמו. אני מבקשת לסכם את זה. העיקרון של מרקם החיים היהודי והמוסלמי חייב להישמר לכולם. כפי שאנחנו דואגים ומוודאים שלא תהיה הפרעה בחג הרמדאן מצד היהודים, כך צריך לדאוג שבאירועים של היהודים לא תהיה הפרעה של המוסלמים וזה תפקיד המשטרה. אחרת יהיה מצב שאחד לא מכבד את השני. היהודים יכבדו את המוסלמים והמוסלמים יכבדו את היהודים, כדי שמרקם החיים יישמר. הוא צריך להישמר גם בהיבט היהודי וגם בהיבט המוסלמי. זה עיקרון שצריך לוודא אותו.
דבר שני, מניעת אלימות והסתה משני הצדדים. יש למנוע הסתה ואלימות משני הצדדים לשני הצדדים. אנחנו מתנגדים לאלימות בכל צד שהוא. בירושלים חיים יהודים ומוסלמים וצריכים לדעת לחיות אחד עם השני. כמו שאני דורשת משרת המשפטים לאפשר ליהודים לעלות להר הבית, בדיוק כמו שהמוסלמים עולים להר הבית. שיהודים לא יפריעו למוסלמים ושהמוסלמים לא יפריעו ליהודים. כל אחד יתפלל במקום הקדוש לו בלי שאחד יפריע לשני. כמו שאני לא מוכנה שהמוסלמים ימנעו מהכומר גבריאל להיכנס לכנסיה שלו בגלל שהוא מעודד נוצרים להתגייס לצבא. אין דבר כזה. לא תהיה כאן הסתה לא כלפי נוצרים, לא כלפי מוסלמים ולא כלפי יהודים. זה תפקיד המשטרה והוא לא פשוט. אני יודעת את זה. צריך לוודא שלא תהיה אלימות גם בקרב המנהיגים המוסלמים וגם בקרב המנהיגים שמארגנים את האירוע. חד וחלק.
דבר שלישי, זה דבר שאני מבקשת מכם לבדוק. מעבר לנציגות של אלף איש שתהיה סמלית. אנחנו ריבונים שם ולא צריכים להתנצל בפני אף אחד. לאפשר מעבר של 50,000 אני מבינה שאי אפשר, זה יכול להשפיע על מרקם החיים. כשאתם חושבים על היהודים ביום ירושלים, תחשבו על חודש הרמדאן, שצריך להבין גם את מרקם החיים של היהודים. כדי לאפשר לכל מי שרוצה לבוא ולהתפלל, צריך לאפשר גם את מרקם החיים של היהודים בחג הרמדאן. אותו דבר הפוך, צריך לאפשר את מרקם החיים של המוסלמים בחגים היהודים בלי להפריע, אבל 50,000 נראה לי באמת מוגזם ובעייתי. עם זאת, נציגות של 1,000 איש, או כמה שתקבעו יחד עם הרב דרוקמן ועם האנשים הרלוונטיים, אני חושבת שזה ראוי נכון. מצד אחד לא מדיר את היהודים ביום ירושלים מהעיר העתיקה ומצד שני גם לא מפריע למרקם החיים. את זה אני מבקשת ממך לבדוק ולתת תשובה בצורה מסודרת למנהלת הוועדה בנושא. אני מאמינה שתוכלו לבדוק את הנושא הזה. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:35