PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
28/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 192>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"ח באייר התשע"ד (28 במאי 2014), שעה 10:00

<הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 3) (אי-גילוי חוות דעת מומחה), התשע"ד-2014 – של חברות-הכנסת אורלי לוי אבקסיס ושולי מועלם רפאלי (פ/1486).>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי

אברהם מיכאלי

מרב מיכאלי

עדי קול
אורלי לוי-אבקסיס

>
מוחמד מסאלחה - הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

שרונה עבר-הדני - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

רב כלאי רויטל אוברגוט-שליו - קצינת נפגעי עבירה, המשרד לביטחון פנים

ענת אסיף - ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים

לירון בנית-ששון - יעוץ וחקיקה (חקיקה), משרד המשפטים

בת-עמי ברוט - יחידת הסיוע לנפגעי עבירה, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

ד"ר חגית לרנאו - סנגוריה ציבורית, משרד המשפטים

ענת הראל - מפקחת מחוזית נפגעי עבירה קטינים, שירות ילד ונוער, משרד הרווחה

חלי ברכה - עו"ד, הלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

כרמית פולק- כהן - סגנית יועמ"ש, המועצה לשלום הילד

אריאל אבקסיס - ראש תחום עבריינות מין, הרשות לשיקום האסיר

ליאור שני - עו"ד, מרכז נגה, הקריה האקדמית קרית אונו

כרמית פולק-כהן - סגנית יועמ"ש, המועצה לשלום הילד

ליאת קליין - היועצת המשפטית, איגוד מרכזי הסיוע

מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

ניצן רוזנברג

תמי ברנע

חפציבה צנעני
<הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 3) (אי-גילוי חוות דעת מומחה), התשע"ד-2014>

אני פותח ישיבה חדשה, ואנחנו נעסוק עכשיו בהצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה. חברת הכנסת אורלי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על קביעת הדיון היום. אני חושבת שבשורה התחתונה אנחנו דנו באמת בנושאים ובנקודות שעלו תוך כדי דיון לגבי האיזונים בין הייצוג ההולם של אותו עבריין לבין ההגנה על אותה נפגעת. אני מזכירה רק בשביל הפרוטוקול שאנחנו מדברים על עבריין מין מורשע שישב בכלא, ועכשיו, לפני חזרתו לחברה, אנחנו לוקחים בחשבון שיש טעמים שמהם צריך להבין שאם הוא חוזר לאותה סביבה של הנפגעת יש מקרים שבהם הדבר יכול לפגוע לא רק בשגרת חייה אלא באמת במרקם הנפשי העדין מאוד, ולעתים נפגעות עבירה מאוד חוששות גם להשתמש בהליך שהוא הליך שניתן – להביא חוות דעת על ההשפעה שיהיה לזה עליהן. לגבי חוות הדעת הזו, גם אמר שופט בית-המשפט העליון, אם אינני טועה, שנעשות מניפולציות, והמניפולציות האלה הן באמת לגבי אותם תכנים שמופיעים באותה חוות דעת, שכאשר הם מגיעים לידיים בדרך-כלל של העבריין נשים לא מעטות נרתעות מלהשתמש בהליך הזה שבא להגן עליהן. בעצם, בחוק הזה, ביחד עם משרד המשפטים, הסכמנו לגבי הנושא שרק כאשר מדובר בזה שיש לו סניגור, ואם אין לו סניגור – ימונה סניגור. היה לנו ויכוח לגבי זכות עיון, ופה התקפלנו ואמרנו: אוקיי, ובתנאי שאותו סניגור – יוכל לא רק לעיין כמה דקות בתוך בית-המשפט – יוכל לקבל את החומר, ובתנאי שלא יעביר את זה לעבריין. וזאת, גם כדי להסיר את החסם הנפשי הפסיכולוגי של אותה נפגעת עבירה משימוש בהליך הזה. היו פה טענות: האם אנחנו עכשיו שמים את הסניגורים, כי הייתה פה את החלופה, שאני חושבת שהיא חלופה מאוד? מה, אנחנו חושדים בסניגורים שהם - - -?

החלופה הזאת לא קיימת יותר.

למה?

אנחנו משנים את זה לשנייה ושלישית.

זה שנייה ושלישית.

עכשיו אנחנו בהכנה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.

זהו.

מה שאושר בקריאה ראשונה זה מה שיהיה.

זה היה. זה נכנס בפנים, בקריאה הראשונה.

נכון.

אז, דודו, זה חשוב לי מאד. אז ניסיתי לעשות איזו שהיא הגבלה, כי אני חושבת שזה דווקא יוריד לחצי מהסניגורים אם יידעו. גם תמיד יוכל לומר הסניגור: "תשמע, אם אני מעביר לך את החומר, אני מסתכן בשנת מאסר". מצד שני, אני אומרת: רגע, למה אנחנו פוגעים בהם? הרי מישהו יכול לומר שעצם החוברת הקטנה הזאת שיש לנו זכויות של חברי-כנסת, אז אומרים שיש לנו הגנה וחיסיון מפני חיפוש בבית, מפני חיפוש בדברים האישיים וכו', אבל בכל מה שקשור למכס ולכניסה לישראל יש את העניין - - -

זה כתוב באותה חוברת.

בדיוק, באותה חוברת. אנחנו חייבים לפתוח ולתת. מישהו מעלה על דעתו שכל חברי-הכנסת עכשיו רוצים להבריח?! לא. זה כדי שמראש תדע מה הזכויות. בסדר, בנו לנו את המגבלות, שמו אותנו בתוך איזו שהיא מערכת עם גבולות מאד ברורים. יכולנו לטעון: האם אתם חושדים או באים להפיל עלינו עכשיו איזה שהוא עניין?
אני חושבת שזה בדיוק אותו מקום. זה אפילו מגן על הסניגורים מלחץ של אותם עבריינים, ואני חושבת שצריך להעביר את זה ככה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה לך.

ניצן, תקראי בבקשה את הנוסח.

מאיפה את קוראת?

אקריא את הנוסח, ואני קוראת בנוסח הצעת החוק שמופיע בסעיף 2 במסמך ההכנה:
הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 3) (אי-גילוי חוות דעת מומחה), התשע"ד-2014

תיקון סעיף 4
1.
בחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004, בסעיף 4 –



(1)
בסעיף קטן (ב) –




(א)
בפסקה (1), בסופה יבוא "התיר בית המשפט - - -

במסמך הכנה יש כמה דפים. באיזה עמוד זה?

בעמוד 2 – בסעיף 2 שכותרתו: נוסח הצעת החוק.


(1)
בסעיף קטן (ב) –




(א)
בפסקה (1), בסופה יבוא "התיר בית המשפט להביא עדות נוספת כאמור, יחולו עליה הורואת פסקה (4), בשינויים המחויבים;";




(ב)
אחרי פסקה (3) יבוא:





"(4) חוות הדעת תימסר לבעלי הדין, ובית המשפט ישמע כל ט ענה באשר לכתוב בו; בית המשפט רשאי להחליט, מטעמים שבטובת נפגע העבירה, שלא למסור לעבריין המין את חוות הדעת או חלק ממנה; החליט בית המשפט כאמור יחולו הוראות אלה:





(א)
בית המשפט יעביר לעבריין המין תמצית מהמידע העובדתי הכלול בה, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בטובת נפגע העבירה;









הנוסח שהיה בהצעת החוק, שעברה בקריאה ראשונה, הוא כדלקמן:





(ב)
בית המשפט ימסור לסניגור של עבריין המיון את חוות הדעת, ואם אינו מיוצג – ימנה לו סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי סעיף קטן זה; הסניגור לא יעביר חוות דעת שנמסרה לו לעבריין המין או לכל אדם אחר, אולם הוא רשאי להעביר מידע שקיבל לפי סעיף קטן זה, לצורך ניהול ההליך המשפטי שבקשר אליו נמסר המידע, ולמטרה זו בלבד.

ובלבד שלא יעבירו לעבריין המין.

אנחנו הצענו לתקן את הסעיף הזה כך שיהיה כתוב בו: "הסניגור לא יהיה יעביר חוות דעת שנמסרה לו לעבריין המין או לכל אדם אחר, אולם הוא רשאי להעביר מידע שקיבל לפי סעיף קטן זה לאדם אחר לצורך ניהול ההליך המשפטי שבקשר אליו נמסר המידע, ולמטרה זו בלבד, ובלבד שלא יעבירו לעבריין המין". אנחנו התלבשנו על הנוסח שבעצם היה בקריאה הראשונה, והצענו בו תיקונים קטנים. הבנו שהיתה לסניגוריה בעיה עם המלים "למומחה מטעמו", מאחר שמעבירים את חוות הדעת גם לגורמים נוספים שאינם מומחים דווקא מטעם - - -

ככלל, יכול להיות מתמחה שרואה את חוות הדעת.

נכון. לכן, קיבלנו את ההערה ומחקנו.

רק לא ימסרו את זה לעבריין המין – זה החשוב.

אנחנו רוצים פשוט שזה יהיה לצורך ניהול התיק הפלילי, וזה הכול. כאילו ברור שלא כשזה לא לצורך, אבל כל דבר שהוא לצורך ניהול התיק הפלילי, שזה בדרך-כלל מתמחה עושה - - -

מתמחה לא נכנס תחת "סניגור"?

לא.

לא בהכרח. סטודנט – בטח לא.

ברור לי, אבל כשאנחנו מדברים על הסניגור, אנחנו מדברים על ההגנה, על המעטפת.

אם זה ברור לך, למה את שואלת שאלות שהן ברורות לך?

אנחנו אמרנו, שאנחנו, מבחינתנו, מוכנים למחוק את המלים "למומחה מטעמו" כדי למנוע אי-בהירות.

הוא פועל לצורך ההליך המשפטי. זה מוסכם על כולם.

אבל, האם זה כולל את בני המשפחה של העבריין?

ממש לא.

אז לא לצורך ניהול ההליך המשפטי.

הם רוצים להבין. אני לא יודעת. השאלה היא האם "אדם אחר" זה לא פתוח מדי ומסכן את נפגע העבירה.

התשובה היא: ממש לא. אם אי-אפשר להראות את זה לעבריין, בוודאי שאי-אפשר להראות את זה לבני המשפחה שלו. זה ברור לגמרי, וזה ברור לגמרי שלצורך ההליך הפלילי זה לא לבני המשפחה שלו, לא לחברים שלו ולדודה שמתקשרת. זה ברור.

זה "אדם אחר". אולי איש מקצוע או משהו - - -

יש לי שאלה: אם מדובר פה, וזה סתם, בכך שהוא שכר בלש כדי להוכיח שהיא לא באמת עדינת נפש, מותר לו להעביר לו את החומר כדי לסתור את זה? הרי זה לצורך ההליך המשפטי הפלילי.

בגלל זה, אני אומרת שזה רחב מדי. אנחנו מסתכנים פה.

כן.

אחרת, מה שקורה הוא שאת מסכנת סניגורים. בעיניי, המבחן הוא בסוף לצורך מה הוא מעביר.

אבל, בסופו של דבר, סתם לדוגמא, אם הוא מעביר את זה לאותו בלש שהוא שכר כדי להוכיח וכדי לסתור את העדות שלה, כי זה גם לצורך ההליך, האם הוא פעל על-פי חוק או לא פעל על-פי חוק?

הוא פעל על-פי חוק.

אז אנחנו בבעיה.

מה כתוב? כתוב: "ובלבד שלא יעבירנו לעבריין המין". עבריין המין לא יוכל לדעת מה חוות הדעת.

אבל, בלש מטעם – כן, שאמור להטריד אותה ולארוב לה.

לא, לא, לא. אורלי, הדמיון שיש לך מה יכול היום בלש מטעם או חוקר פרטי לעשות - - -

לא משתמשים בזה? את יכולה לומר לי שלא?

אני יכולה להגיד לך שהחוק מטיל הרבה מאד מגבלות והגבלות גם לגבי שימוש בחוקרים פרטיים. עושים שימוש בחוקרים פרטיים בתוך החוק, אבל מראש זה דבר שהוא מאד-מאד מוגבל. הוא לא יכול לפנות אליה, הוא לא יכול להטריד אותה וכן כל החששות האלה.

עזבי, נו, באמת.

אבל, אורלי, העניין הוא שתמיד נוכל - - -

מה יקרה? יטרידו אותה? יעקבו אחריה? יגלו שהיא לא אומרת אמת?

המעקב לא קשור לעבירת תחום המין- - -

אנחנו רוצים להוציא את המניפולציות, את הלחץ הנפשי הרגשי המיותר. הרי זה יוסיף עליה בעצם העובדה שהיא תחת עין, ויכולים רק בשביל העניין הפסיכולוגי להשתמש בזה. זה מותר על-פי החוק הזה כפי שהוא כתוב.

אורלי, הרעיון שעורך-דין עושה את זה – כאן בדיוק הוויכוח.

אבל זה לצורך ההליך.

לא. הרעיון שעורך-דין ייקח חוות דעת פרטית אישית שיש בה כל מיני חומרים מאד-מאד רגישים ויעביר חומרים בשביל להפעיל עליה לחץ פסיכולוגי, בשביל לבייש אותה, ויגיד שזה בתוך ההליך – זה בדיוק המקום שבו אנחנו חושבים שהחוק צריך לשים נקודה. ההנחה היא שצריך לעשות הפרדה ברורה בין עורכי-דין - - -

לפי הניסוח, את לא אוסרת עליו.

אני כן. מה שאני אומרת זה שצריך לעשות גם ברמה של - - -

אומר לי יושב-ראש ועדת חוקה, ואני סומכת על השכל והניסיון הכבירים שיש לך: כן, החוק מתיר את זה. אף אחד לא יעלה אותו לדין, ואף אחד לא יגיד שהוא סטה ממה שמתיר לו החוק.

- - - הדין, לא?

פה מותר לו. זה לצורך ניהול.

לצורך ניהול התיק. אורלי, את אומרת: אני חוששת שהוא יעביר את חוות הדעת לצורך ביזוי.

זה די מקעקע את - - -

ככלל, אני אומרת כאן: אני לא חושבת. אורלי, אני עונה לך. ככלל, השימוש בחוקרים פרטיים מאד-מאד מוגבל.

הנושא הוא לא חוקרים פרטיים. זה קצת פרשנות שהיא רחבה במובן שזה באמת, לצורך העניין, יכול להיות לבן משפחה או לאדם אחר לצורך ניהול התיק.

מה שאנחנו העברנו לקריאה ראשונה זה חלופה (ב).

לא. - - -

לא. הוא לא יכול להיות לבן משפחה לצורך ניהול התיק. אגב, האיסור על העברת החומרים האלה לצורך ניהול התיק בסעיף הבא הוא לא רק על סניגורים, והוא גם על עורכי-דין של נפגעות עבירה והוא גם על פרקליטים ועל המתמחים של הפרקליטים.

אם ככה, זה מצוין. אז רק בואו ונכתוב את זה.

בסדר. אבל, מה שאני אומרת הוא שהאיסור צריך להיות אותו איסור. ההנחה הבסיסית, שנמצאת כאן בחדר, שלא מבחינים בין עבריין המין לבין הסניגור שלו היא להנחה מאד-מאד בעייתית.

נכון. תודה רבה, חגית.

זה לא הדיון פה. הדיון הוא על האנשים הנוספים חוץ מהסניגור.

זה בין אם הם מייצגים עברייני מין ובין הם מייצגים נפגעות – ההנחה היא שהם פועלים לפי חוק, ואם אסור להם למסור, הם לא ימסרו, ואם כתוב לצורך העניין - - -

הדיון הוא לא על הסניגוריה – על אנשים נוספים.

אבל אין - - -

לא. אבל, אתם כן דנים בזה בסניגוריה. תעשו את התיקונים בסעיף הבא שמתייחס לכולם.

בסדר.

תעשו את התיקונים בסעיף הבא שמתייחס לכולם, ולא בסעיף שמתייחס רק לסניגורים.

קודם כל, הנוסח שאומר "לא יעביר לעבריין המין או לכל אדם אחר" – עד התיבה הזאת של "או לכל אדם אחר – זה נוסח שנלקח בהשאלה מחוק הגנה על הציבור בנוגע להערכות המסוכנות שהן מסמכים מאד-מאד רגישים שנוגעים לעברייני מין. אנחנו יודעים שהנוסח הזה כמו שהוא שם הוא בעייתי, מכיון שהוא טוטאלי והוא למשל – בפועל הדברים כנראה נעשים – לכאורה לא מאפשר להעביר למומחה נוסף ולא מאפשר להראות למתמחה.

יש את המזכירה במשרד. היא מדפיסה את חוות הדעת.

לכן, הייעוץ המשפטי של הוועדה ניסה לפתור את זה בדרך של "אלא לצורך ניהול ההליך המשפטי". אני רוצה להציע חלופה אחרת שהייתה על השולחן לפני הקריאה הראשונה ובגלל שרציתם לאשר, אמרנו שנדון בזה בשלב הזה. אני רוצה לתת חלופה אחרת שמדברת על כך שבסעיף קטן (ג) אנחנו מדברים על כך: "הסניגור לא יעביר חוות דעת שנמסרה לו לעבריין המין.". הסעיף הקטן הזה הוא זרקור ספציפי להחלטה של בית-המשפט.

איפה יש סעיף קטן (ג)?

איפה?

זה זה. זה הסעיף שאנחנו מדברים עליו ייגמר במלים "לעבריין המין", והוא נותן זרקור ספציפי על כך שבית-המשפט החליט במקרה הספציפי הזה להעביר לסניגור ולא לעבריין המין.
אחר כך, בסעיף קטן (ד) אנחנו מציעים לעשות סעיף שהוא בעצם סעיף סודיות על המסמך הזה: מי שהגיע אליו מידע מחוות דעת או מעדות נוספת כאמור... ישמרנו בסוד" – זה פורמט סטנדרטי של חובות סודיות בחקיקה – "לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ההליך המשפטי שבקשר אליו הוכן, - -

או באישור בית-משפט.

- - ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב) (4)" – שזה שהסניגור לא ימסור לעבריין המין – "או באישור בית-המשפט", שזו איזו שהיא תיבה שחשבתי להוסיף כי אולי יש איזו אפשרות שלא חשבנו עליה עכשיו שכן הנפגעת בעצמה אולי תרצה להשתמש בחוות הדעת, - -

כן.

- - למשל בתביעה אזרחי. וכאן לצרף סנקציה על הפרת חובת הסודיות הזאת של שנת מאסר, כפי שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה. אני חושבת שזה נותן מענה - -

כן.

- - גם להערה שאמרה הסניגוריה שאין כאן את הזרקור הפלילי דווקא על מה שהסניגור עושה.

נכון מאד.

זו איזו שהיא חובת סודיות לא רחבה יותר אלא כוללת יותר על המסמך.

טוב.

השאלה היא: האם עורך-הדין שמייצג את הלקוח כסניגור לא עובר מבחינתו על כללי אתיקה של ייצוג מלא? אני לא יודע איפה הוא יצטרך - - -

על זה שהוא לא מראה ללקוח שלו?

אני לא יודע. לא מראה או שנניח שבדיון בבית-משפט - - -

החוק גובר על זה. אנחנו קובעים שהוא לא יכול להעביר.

אם הוחלט שהוא לא יכול להראות לו, אז - - -

זה יותר חזק מכללי האתיקה.

צריך לשנות פה גם את כללי לשכת עורכי-הדין בעניין הזה.

זו באמת הוראה חריגה. זה לא אנחנו רוצים לשנות. זו הצעת חוק פרטית שיש לה טעמים טובים.

הרעיון עבר כבר את ועדת השרים ועבר גם את הקריאה הראשונה. אדוני היושב-ראש, אני מקבלת, - -

אם אני הייתי סומך על ועדת שרים, הייתי מגיע רחוק.

- - כולל את התיקון שהציג עכשיו משרד המשפטים. אני חיה עם זה בשלום. אפשר להקריא.

תודה רבה. בבקשה.

אדוני יושב-ראש הוועדה, העורך-הדין המנוסה והוותיק, - - -

אני אסביר. אתה צודק לגמרי שהכלל הוא שעורך-הדין מקבל חומרים רק כי הם מגיעים ללקוח שלו, ושככלל אנחנו מאד לא אוהבים הפרדות בין הסניגור לבין הלקוח כשהסניגור יודע דברים שאסור לו להגיד ללקוח. זה בוודאי לא מצב נוח, ואנחנו נמנעים ממנו בהרבה מאד הקשרים.
מצד שני, זו לא הפעם היחידה שיש הוראות כאלה. הוראות כאלה קיימות גם לגבי תסקיר נפגע עבירה. אנחנו כן התרשמנו שבנושא הזה מדובר בחסם אמתי להגיש בקשות לנפגעת העבירה, שהוא חסם מיותר ושאפשר כחריג להסכים שהסניגור כן יקבל את החומר ולא יעביר אותו לעבריין המין; מדובר בחוות דעת מקצועית, ויש בה הרבה מאד עניינים פרטיים. כאילו כן התרשמנו שהידיעה הזאת יכולה לגרום באמת לנשים לא להגיש בקשה, ולכן האיזון הוא לא נכון. ואז הסכמנו לחסם הזה. היו לנו סייגים, ואמרנו ובתנאי שהוא מיוצג – כי זה לא הגיוני שהוא לא יהיה מיוצג ואף אחד לא יראה את החומר, וכן ובתנאי שעורך-הדין עצמו כן רואה את החומר, ובתנאי שהעבירה הפלילית לא תתייחס רק לסניגורים אלא באמת תתייחס למעטפת הכללית. בתוך המסגרות האלה אנחנו חושבים שזה איזון ראוי וסביר.

יצוין שמלשכת עורכי-הדין לא נמצאים פה היום. זה מראה כמה אכפת - - -

נו, מה אפשר לעשות?

חברים שלך. מה אתה רוצה?

חברים שלי? שלך.

בסדר. הם לא נמצאים פה.

זה נולד ממקרים בשטח שבהם מומחים לא רצו לקחת על עצמם את ההליך ולכתוב חוות דעת בגלל הנסיבות האלה שזה עובר גם לצד השני.

חגית, אני שואל את השאלות האלה בקול רם, ואת יודעת למה. מחר יגידו: "אנחנו...".

לא. אני יכולה להצהיר כאן שהם היו בדיון הקודם, שאני נמצאת בקשר עם גלית בש, הנציגה של לשכת עורכי-הדין שנמצאת בחוץ-לארץ. היא מכירה בזה.

יש 10,000 עורכי-דין במחוז תל-אביב. יכלו לשלוח מישהו אחר, באמת.

הייתה נציגה בדיון הקודם.

כולם באילת.

אבל ההערות שלי הן גם על דעתם.

בסדר גמור.

רבותי, אני עובר להצבעה.

לא סיימנו להקריא.

כולל החלופה.

אני מקריאה את החלופה של משרד המשפטים.





(ב)
בית המשפט ימסור לסניגור של עבריין המין את חוות הדעת, ואם אינו מיוצג – ימנה לו סניגור לשם ייצוג בהליך לפלי סעיף קטן זה; הסניגור לא יעביר חוות דעת שנמסרה לו לעבריין המין.











(2)
אחרי סעיף קטן (2) יבוא:




"(ד)
מי שהגיע אליו חוות דעת או מעדות נוספת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ישרמנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ההליך המשפטי שבקשר אליו הוכן ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב)(4), או באישור בית המשפט; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שנה".


אנחנו מוסיפים פה הוראה נוספת שלא הייתה בקריאה הראשונה, וזה להערת הסניגוריה. נדרש פה תיקון עקיף לחוק הסניגוריה הציבורית, כדי שיהיה אפשר למנות סניגור. מינוי נעשה לפי חוק הסניגוריה, ולכן אני מקריאה את הסעיף:
תיקון חוק הסניגוריה הציבורית
2.
בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, בסעיף 18(א)(13) – במקום "לפי סעיף 9" יבוא "לפי סעיפים 4 ו-9".


יש עוד עניין אחד קטן – אני הבנתי שרציתם לדבר על נושא משך העבירה הפלילית, שזה שנה.

על העונש?

כן, על העונש. אם זה מקובל, אז - - -

זו פשוט בעיה כי החקיקה מאד לא אחידה בעניין הזה. מלבד כאילו אם היה מוצע כאן משהו שנראה חריג לחומרה, אז אני לא יכולה לבוא ולהגיד משפטית שזה כן וזה – לא.

יש היום הרבה עורכי-דין במדינה. תכניסי לכלא – תאמיני לי שנפתור את בעיית התעסוקה.

לפתור את הבעיה של לשכת עורכי-הדין שאומרים שיש יותר מדי.

ענת, אפשר להצביע? אני יכול להצביע?

בוודאי.

תודה רבה. רבותי, אני מצביע על נוסח החוק כפי שניצן קראה אותו. מי בעד – להכנה לקריאה שנייה וקריאה שלישית? פה אחד. תודה רבה.
הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 3) (אי-גילוי חוות דעת מומחה), התשע"ד-2014, בשינויים שצוינו, נתקבלה.

פה אחד. תודה רבה.

אני מבקש לאשר גם את התקנות שעסקנו בהם.

הוא כבר אישר.

תודה רבה.

חזק וברוך.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:18.>