PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
27/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 189>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ז באייר התשע"ד (27 במאי 2014), שעה 11:00

<תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה)(תיקון), התשע"ד-2014>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
אברהם מיכאלי

אורי מקלב

>
איגי פז - משפטן, משרד המשפטים

אוריה שילוני - ראש תחום חקיקה, האפוטרופוס הכללי

צבי קויש - הרשם לענייני ירושה ב"ש, האפוטרופוס הכללי

מור רז - מתמחה, האפוטרופוס הכללי

אהובה פרידמן - עו"ד, יו"ר ועדת הירושה, לשכת עורכי הדין

ד"ר אילנה נירנברג - עו"ד, לשכת עורכי הדין

ניצן רוזנברג

תמי ברנע

מוריה אביגד
<תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה)(תיקון), התשע"ד-2014>

רבותי, אני פותח את ישיבת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו נעסוק היום בתקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה)(תיקון), התשע"ד-2014.

הבקשה היא לבטל את אגרת החזרת צוואה. כאשר מפקידים צוואה צריך לשלם אגרה ומחוקק המשנה בתקנות קבע שגם כשבן אדם רוצה להחזיר חזרה את הצוואה כדי להפקיד צוואה אחרת הוא צריך לשלם אגרה בשביל ההפקדה, מה שיוצא שכשהוא רוצה להפקיד צוואה אחרת הוא צריך לשלם פעמיים – פעם כדי להחזיר את הצוואה הקודמת ופעם כדי להחזיר את הצוואה החדשה.

אז אתם מבקשים לבטל את ה-107 שקלים האלה?

בגין החזרה. בגין הפקדה משלמים 107 שקלים, אבל בגין החזרה – בלי אגרה.

כל דבר שהם רוצים לבטל – אני שמח, אין בעיה. אבל, אדוני היושב-ראש, יש סוגיה אחת שכבר שנים בעלי המקצוע שעוסקים בתחום ערים לה ומשום מה המדינה מתעלמת מכך. על פי חוק ישנה חובה להקים ארכיון לצוואות. מה שקורה, עורכי דין שעורכים אצלם צוואה – מי כמונו יודעים, שעסקנו בזה – לפני 30 שנה אתה החזקת אצלך צוואה, במקום להפקיד בבית משפט צריך היה להיות ארכיון של המדינה ושם יפקידו את זה כדי שעורכי הדין לא יצטרכו לעקוב מי נפטר ומתי נפטר. פניתי לשרת המשפטים בעניין הזה ושאלתי לה: את רוצה שנגיש חקיקה? אני אגיש חקיקה, אם לא תזמי את. אני רואה שזה לא זז בינתיים אז כרגע כשמדברים פה על החזרים של זה אני רוצה שיסדירו את הסוגיה הזאת של הפקדת צוואות בכלל.

תגיש הצעה, מה אתה רוצה? איך אני יכול לעשות את זה עכשיו?

אנחנו סומכים על הממשלה אבל אני רואה - - -

אתה סומך על הממשלה? אתמול ראיתי שהצבעת אי אמון בממשלה הזאת.

אנחנו סומכים על הממשלה, לכן אני אומר, אם אנחנו כבר דנים בתקנות ירושה זה הזמן לעלות את זה. על ביטולים של אגרות אנחנו מברכים, אין לי בעיה.

אני יכול להבין מה זה נקרא שאדם משך את הצוואה? אם הוא משך את הצוואה - - -

הוא רוצה לתקן אותה.

הוא רוצה לתקן אותה, יש לו תיקון, הוא ערך שינוי - - -

הוא לא רק עשה שינוי, הוא עשה אצל מישהו אחר.

כך הוא היה צריך לשלם פעמיים: פעם אחת כשהוא משך את הצוואה, עבור המשיכה עצמה, ולאחר מכן כשהוא מפקיד אותה פעם שנייה.

כן, אז הוא משלם פעמיים.

פעמיים הוא ימשיך לשלם.

לא.

לפי התקנות לא.

אז אני רוצה לשאול מה לגבי ההפקדה השנייה – לאחר שהוא משך את זה לצורך תיקון והוא מחזיר את זה?

התשובה היא כן, הוא צריך לשלם אגרה בשביל ההפקדה הנוספת.

אתה גם אומר אותו דבר?

אתה לא מושך את הצוואה ואז אתה מתקן ומחזיר אותה מחדש. אתה פשוט מפקיד צוואה חדשה מתוקנת, מושך את הצוואה הישנה ואתה משלם אגרה פעם אחת, 107 שקלים בגין ההפקדה החדשה בעצם. בגין ההחזרה של הצוואה הישנה אתה לא תצטרך לשלם לפי התקנות שאנחנו מציעים פה.

זו לא החזרה, זו משיכת הצוואה הישנה בעצם. אני לא מבין איך אישרנו את זה בעבר, מה ההיגיון בזה? להטריד את הפקיד, סליחה.

לפי דעתי זה "העתק-הדבק" מתקנות שהיו לפני זה, לפני שנים.

תראה כמה עוולות אנחנו יצרנו ולא מתקנים אותן.

כמה מקרים כאלה יש של משיכת צוואה ותיקון?

מלא, בוודאי, אנשים מתקנים צוואות.

קודם כל, מה שחשוב לדעת זה שאין חובת הפקדה והרבה אנשים באמת לא מפקידים, זה אחד. שניים, בן אדם יכול לעשות צוואה אחרת ולא להפקיד אותה והצוואה המאוחרת היא הגוברת. כשבן אדם מושך צוואה אני נותן לו את הצוואה, אני לא יודע מה הוא עושה אתה, אני לא יודע אם זו צוואה חדשה. גם כשבן אדם מפקיד את הצוואה – מבחינת החוק אני לא בודק לו את הצוואה. תתפלא כמה מקרים יש שכאשר הבן אדם נפטר, נפתח המסמך בפנים ומבחינה חוקית זו לא צוואה – בין אם אין עדים או יש איזושהי טעות שזו בעצם לא צוואה. אנחנו לא בוחנים מה הבן אדם מכניס בתוך המעטפה.

זה רק כספת.

כמה בשנה שעברה משכו את הצוואות שלהם, מישהו יודע?

אני רוצה להעיר משהו מקדימה לפני השאלה.

אני לא שאלתי לפני השאלה, אני שאלתי שאלה ועליה אני רוצה לקבל תשובה.

היא רוצה להעלות נושא אחר, היא ביקשה רשות דיבור.

אם יורשה לי אני רק אעיר, הסיבה היא שמכריחים את הבן אדם עצמו לבוא וזאת בעיה שחוזרת על עצמה. זאת אומרת, אם יש אדם מבוגר הוא לא יכול באמצעות ייפוי כוח לשלוח עורך דין או מישהו מטעמו, הוא חייב לבוא. אנשים מבוגרים לפעמים מנועים מלבוא, לקחת ולהחזיר. אני חושבת שזה מקדים את השאלה ששאלת.

זה לא מקדים שום דבר, זה פשוט לא לעניין. אני שאלתי שאלה שאני רוצה לדעת אותה במספרים.

אני אתן את התשובה, ברשותך. בין השנים 2007 עד 2013 בכל שנה סך כל הצוואות שהוחזרו עומד על מספרים שנעים בין 639-792.

בסדר, קופת המדינה לא תתמוטט, זה בסדר.

בסכומים כספיים מדובר ב-80,000 שקלים.

אני מניח שרובם לא בוטלו אלא רובם נלקחו בשביל תיקון והחזירו. אני מניח שמעטים הם המקרים שאדם ביטל את הצוואה - - -

כשאדם רוצה לעשות צוואה אצל עורך דין, מה הוא צריך לעשות?

להגיע לעורך דין ולעשות.

הוא צריך להגיע לעורך דין גם כן, למרות שהוא אדם מבוגר וזה קשה לו.

אני עורכת דין ונוטריון ולפעמים אני מגיעה, אני יכולה להגיע אליו.

אדוני היושב-ראש, זה נכון מה שאתה אומר, שאדם צריך לטרוח, אבל זה לא בגלל טרחה או לא טרחה, מדוע עורך דין לא יכול להפקיד צוואה?

בדיוק, זו השאלה שאני מעלה.

זו השאלה. עוד לפני שהוא מושך. נעזוב רגע אם היה לנו חשד לגבי המשיכה עצמה, אם באמת היא ברשות או לא ברשות, אבל למה אי אפשר עורך הדין הוא זה שיפקיד? למה צוואה היא משהו שהוא יותר מכול דבר אחד? למה עורך דין יכול להגיש כתב הגנה, להגיש מסמכים שהמשמעויות האלה הן משמעויות מאוד מאוד גדולות גם מבחינה כספית, ולא להפקיד של צוואה? איזה משהו ערכי יש כאן או משהו פרקטי בהגשת צוואה? אני לא מדבר על הביטול, אני מדבר על ההגשה הראשונה עוד.

מדובר בעניין אישי. גם עורך דין לא יכול לחתום על תצהיר בשם הלקוח שלו.

זו בדיוק הנקודה. המחשבה שעמדה בהפקדות בזמנו היתה שנזהה כבר את האיש שברצונו לחתום על הצוואה, ואז מנו אחר כך שאלות: האם הוא חתם, לא חתם, בפני מי חתם. הפקיד של בית במשפט הוא בעצם מין סמכות שלטונית, זאת היתה המחשבה ולכן הפקידו. לא בשביל לשמור שם בכספת.

חברי חבר הכנסת, אני יכול להבין אם הבן אדם עצמו הפקיד צוואה ובא איזה עורך דין בשמו למשוך – אני לא רוצה להיכנס לזה, אם הוא זה שהפקיד הוא זה שימשוך. אבל אם התהליך מתחיל על ידי עורך דין, מה אתה חושש שהעורך דין עשה? אם התהליך מתחיל על ידי עורך דין והוא מיופה כוחו, או לא מיופה כוחו – תן לעורך דין להגיש בדבר הזה באופן עצמאי. הרי איזו תקלה יכולה להיות בעניין האישי?

התקלה יכולה להיות שעורך דין יגיש והוא לא יכול לחתום על תצהיר - - -

שזו החתימה שלו?

כן.

מה זה משנה?

המצהיר עצמו, המצווה עצמו הוא זה שחייב לחתום שזאת חתימתו.

והוא חתם בפני עורך הדין.

אז רוצים שאם אתה מפקיד תחתום בפני סמכות - - -

אבל למה צריך שהבן אדם עצמו?

בוא תבין את ההיגיון, מה אנחנו אומרים.

אין שום היגיון.

אני לא מבין, אתה רוצה לבטל פה 107 ש"ח אגרה והעורך דין ייקח 214?

למה?

למה? כי עורך דין לא עובד בחינם.

אבל הוא כבר שילם לו על זה שהוא עורך לו את הצוואה.

והוא ישלם לו עוד פעם בשביל להפקיד אותה בבית המשפט.

ואם אני רוצה לשלם כדי שהוא יפקיד? אם אני רוצה לשלם כדי שמישהו יפקיד לי?

אם אתה רוצה אז תבקש להזמין מונית ושהנהג ייקח אותך להפקדה.

אדוני היושב-ראש, אני לא צריך עכשיו לתאר כל מיני תיאורים איך נראים קשישים, מי זה שהולך לעשות צוואה, יכול להיות שהוא עושה את זה על ערש דווי, יכול להיות לפני אשפוז בבית חולים, יש לו עוד דברים לעשות חוץ מלעמוד בתור. למה התהליך הוא כזה? זאת באמת התשובה למה ששאל והעלה חבר הכנסת מיכאלי, שהוא עורך דין, מדוע אין הרבה הפקדות. זאת הסיבה – תוצאה של המדיניות הזאת.

לא, זה משהו אחד. מה שהעליתי שם זו סוגיה אחרת. החוק קבע להתאים מין מחסן, מאגר של צוואות.

ומי צריך לעשות את זה?

המדינה צריכה לעשות את זה, זה לא קשור לבית משפט.

ומי צריך להפקיד את הצוואות האלה?

כל מי שעורך צוואה.

יפה. אז אתה תיתן שם - - -

עורך דין שערך צוואה לא צריך לשמור את זה במשרד שלו. הוא יכול להחזיק את זה שנה-שנתיים.

את הצוואה הוא צריך לתת למצווה.

למצווה אחד ואת ההעתק להעביר לאיזשהו מאגר, זה מה שקבע המחוקק בזמנו, לפני 40 שנה. לא עושים את זה – למה? חוסכים כסף כנראה, לא יודע. חסרים תקנים?

תגיש הצעה לתיקון החוק.

אני אעשה את זה, דודו, אנחנו נגיש את זה בשם הוועדה אפילו, זו הזדמנות.

אני אומרת שנכון להיום יש מצב, יש ארכיון.

לשכת עורכי הדין דנו בסוגיה הזאת , לא?

לא קיבלו את ההצעה.

לא קיבלו.

לא קיבלו, לשכת עורכי הדין? אז אנחנו נחליף את לשכת עורכי הדין.

יש היום ארכיון אצל האפוטרופוס, זה הארכיון לנושא ההפקדה. יש אוטונומיה לכל בן אדם – אם הוא רוצה הוא מפקיד, אם הוא לא רוצה הוא לא מפקיד, למה לפגוע באוטונומיה הזאת?

השאלה אם יש חיוב להפקיד.

אין שום חיוב להפקיד.

חבר הכנסת מיכאלי מבקש חיוב להפקיד.

למה לפגוע באוטונומיה של הבן אדם? אולי הוא לא רוצה להפקיד? אולי הוא רוצה לשמור לעצמו עוד את האפשרות לשנות בצורה לא מסורבלת בלי לגשת לאפוטרופוס?

אתם לא מבינים על איזו סוגיה אני מדבר. אדם שנפטר – מי יודע שהוא נפטר?

מה הפירוש?

עורך דין שערך צוואה לפני 30-40 שנה, איך הוא יודע שהאדם נפטר?

ואיך האפוטרופוס הכללי יודע שהוא נפטר? – כשמגישים בקשה.

לכן יש שם בחוק מנגנון שהקימו בזמנו שתהיה תקשורת בין משרד הפנים לבין הגוף שמחזיק את הצוואות. תקראו את החוק, זה חוק ישן, זה לא מהיום. רק את היישום של זה לא עשו, זה הכול.

לא כתוב בשום מקום שחובה להפקיד את הצוואה אצל האפוטרופוס.

כתוב בחוק, אם מיכאלי אומר שזה כתוב זה בחוק.

כתוב בחוק ואנחנו נבדוק את זה.

כתוב שיש חובה? אין חובה, זו רשות. למה להטיל חובה שלא קיימת? למה לפגוע באוטונומיה?

לא רק שאין חובה, כאשר מפקידים - - -

חבר הכנסת מיכאלי הציע הצעת חוק חדשה בנושא הזה, לא על החוק הזה.

עוד לא הגשנו, אנחנו נגיש הצעה.

זו פגיעה באוטונומיה, זה עלול להכביד על המצווים, יטיל עליהם הוצאות. כמו שהוא אמר, עורך הדין לא עושה עבודה חינם, כמו שהוא כותב הערת אזהרה והוא לוקח כסף, כך הוא ייקח גם עבור הפקדת צוואה.

אנחנו נשנה את התקנות ונקבע שהוא לא יכול לקבל על זה עמלה.

יש פגיעה בחופש העיסוק של העורך הדין, זכותו לקחת תמורה עבור העבודה שהוא עושה – אז פה גם להתערב בשכר הטרחה של העורך דין? זה עוד מעבר לפגיעה באוטונומיה של המצווים – אולי הוא בכלל רוצה להפקיד את זה בבית? אולי הוא רוצה להפקיד את זה אצל עורך הדין? למה להטיל עליו חובה שהיא לא קיימת בחוק? היא רעה לכל הצדדים.

נאמרו כאן כמה וכמה דברים, אני חושב שצריך להפריד בין הדברים. כל מה שהעלה חבר הכנסת מיכאלי בנושא ההפקדות – יש לזה חשיבות גדולה מאוד. בסופו של דבר, עורך דין זה מקצוע של אמינות ומי שהולך לעורך דין מאמין בו כשהוא הולך אליו, אבל אנחנו שמים כל מיני סייגים גם לעבודה השוטפת, היא צריכה להיראות וצריך להיות סדר בעבודת עורך הדין. צוואה בסופו של דבר זו הפקדה, זה מסמך, רוצים בסוף ליישם אותו ויש חשיבות – צריך לראות כמה ואיך לחייב – לצורך לשמר ולהפקיד צוואות. זה דבר אחד.

אנחנו מדברים על הנושא שכיום לפי החוק אין אפשרות לעורך דין להפקיד צוואה בשם זה שהוא מייצג אותו אלא כותב הצוואה בעצמו צריך להפקיד. לעניות דעתי, גם במישור הפרקטי, אני חושב שזה בעייתי. אני חושב שוודאי רבים, ובמיוחד בציר הזה של כתיבת צוואות, יכול להיות שהאנשים האלה מוגבלים ביכולת, בידע ברצון וזה גורם לכך שתהליכים כאלה נמנעים מלהיעשות, אנשים לא עושים אותם ולפעמים יכול להיווצר מצב שדבר שבעל הצוואה היה רוצה – הוא לא יכול היה לקיים אותו בעניין הזה, שהצוואה הזו תהיה מופקדת.

דבר שני, בחלק הערכי ובחלק ההתנהלותי של מדינת ישראל בדבר הזה, כמו בדברים אחרים, אני לא מכיר בכל אופן הרבה דברים שעורך דין לא יכול לייצג את הלקוח שלו בייפוי כוח לפי כל דין אלא צריך אותו בעצמו. לכתוב צוואה, להפקיד צוואה – אני סומך עליו שהוא יכול להחתים אותו שהוא חתם בפניו והוא לא יכול להפקיד בשמי את הצוואה? איזה חשש לתקלה? איזה תהליך יש בתוך רשם הצוואות או האפוטרופוס הכללי מיוחד ששם צריך את כותב הצוואה בעצמו? הרי זה משהו שהוא פורמלי, משהו טכני.

לא, זה לא פורמלי בכלל. ברגע שאדם הפקיד צוואה זו חזקה שהוא עשה את הצוואה הזאת ושהיא נעשתה באותו יום שהוא הפקיד אותה.

לכל המאוחר באותו יום.

אני לא בא ומחוקק חוק שהאדם בעצמו לא יוכל, רק עורך הדין, ואז יכולה לצאת תקלה. אני אומר, להשאיר את האפשרות שהאדם בעצמו יעשה זאת ומי שרוצה יעשה את זה בעצמו, אבל מניעת האפשרות? כל מה שאתם אומרים עכשיו יכולות להיות סיבות טובות למה בן אדם בעצמו רוצה לעשות את זה, אבל עדיין זו לא סיבה מספקת כדי למנוע מעורך דין להפקיד את הצוואה של הלקוח שלו.

תגיש הצעה לתקן את החוק.

את החוק, זה לא תקנות.

קודם כל אני רוצה לשכנע את הוועדה.

זה לא פה, אתה לא משכנע אף אחד. אני קודם כל רוצה להציע על התקנות האלה. מי בעד לבטל?

מי בעד לבטל כסף? אני בעד.

אני רק שאול שאלה אחת: מי קובע את האגרות לגבי בתי הדין הרבניים? שם יש גם הפקדת צוואות?

אני חושב שכן.

ממה שלי ידוע כן, אני לא מומחה גדול. מי קובע את התעריפים שם ואת התהליכים? מי קובע בדברים האלה?

אין שם בבתי הדין, אין שם תחנה כמו מזכיר בית המשפט המחוזי?

אם יש ביטול – ביטול צריך להיות גם שם. אדוני היושב-ראש, אין לי ספק שאתה תשליך את הביטול על כל המקומות.

איפה מפקידים היום, בבית משפט לענייני משפחה או במחוזי? פעם זה היה במחוזי.

ההפקדה היא לכל מקום.

אז צריך לציין את זה וצריך להגיד את זה.

אגרות בטלות בכל מקום.

לא מפקידים יותר בבית משפט, רק אצל הרשם לענייני ירושה. לא רק זאת, כל הצוואות שהיו מופקדות אצל בית המשפט המחוזי הועברו והן עכשיו אצל הרשם לענייני הירושה.

צוואה שנערכה בתוך בית הדין – יש דבר כזה?

כן.

מה קורה עם זה?

מעבירים את זה לרשם.

או שמעבירים או שלא מעבירים.

מעבירים.

ובית הדין משלם את האגרה? לא על ידי הכותב בעצמו, בית הדין כותב?

אנחנו צריכים לבדוק את זה, אם יש שם הליך של קיום צוואות גם – מאיפה מביאים את הצוואה?

אפשר לקרוא את התקנות, בבקשה?

אדוני היושב-ראש, צריך להשליך את זה על הכול. אין כאן דברים ברורים בעניין.

אני רק אציין שמהנתונים שהועברו אלינו מהאפוטרופוס הכללי בשנת 2013 סכום האגרות בעד החזרת צוואות היה 81,000 שקלים, סכום דומה גם ב-2011 ו-2012, וששר האוצר אישר.

מה זה אומר? שכל ההפקדות היו 700?

לא, החזרות.

הפקדות לא החזרות, זה סכום האגרה שבגין ההחזרה.

אז היו 700 החזרות.

אורי, הם באים להקל על האזרחים, למה שתתנגד?

כן, מה אתה שואל הרבה שאלות?

אני לא מתנגד, אני לא מדבר על האגרה של ההחזרה.

הם באים להקל. אם לפיד היה פה עכשיו מתנחל עם יש עתיד, כל הקואליציה, אני מבין שיש להם אינטרס, הם באים להקל על האזרחים עכשיו.

אני תומך בזה.

אתה רוצה להחיל גם על בתי הדין, אם יש כזה דבר, אז כן. השאלה אם יש, צריך לבדוק את זה בתקנות.

תגיש הצעה לתקן את החוק.

לא החוק, באותה תקנה.

לא, זו לא תקנה, זה חוק. איפה מפקידים צוואות – זה חוק.

לא, אני מדבר אתך עכשיו על ביטול האגרה בבית הדין.

ביטול האגרה זה בכל מקום, אין הפקדה של אגרה בבית הדין.

משרד המשפטים לא יודעים לענות לנו אם יש בבית הדין הרבני אגרה על החזרת או משיכת צוואה?

למיטב ידיעתי אין שם הפקדה. עושים צוואה בבית הדין ואז הצוואה נשמרת בבית הדין. מתי זה מגיע אלינו? אחרי 120, כאשר מבקשים לקיים את הצוואה, אנחנו מבקשים שבית הדין יעביר לנו את הצוואה המקורית.

כבודו, אני רוצה להבין אם שם מושכים את הצוואה, האם גם בבית הדין משלמים אגרה או לא, זאת השאלה.

לא, כתוב פה בתקנה "בעד פעולת רשם".

אין הליך של הפקדה בבית הדין.

ההפקדה היא אצל הרשם לענייני ירושה ואם יש איזשהו סכסוך זה עובר לבית משפט למשפחה.

את זה אנחנו מבינים. אנחנו שואלים האם בבית הדין הרבני גם כן עושים הפקדה נפרדת כי הם לא באים לרשם הירושה?

לא, רק הרשם.

זה מה שאני שואל, כי בית הדין הרבני מוציא צוואות.

הרשם זה רק כספת.

בית הדין הרבני מוציא צו ירושה. בית הדין הרבני יכול להוציא צו ירושה, סמכות מקבילה לרשם הירושות.

נכון, יש סמכות מקבילה, בשביל זה אני שואל. איפה כתוב, דודו, שאין שם?

בסעיף 21 תראה מה כתוב: "מי שעשה צוואה בכתב... רשאי להפקידה אצל רשם לענייני ירושה".

בקיצור, ההפקדה היא רק שם, בסדר.

זה רק עניין טכני, זה כמו כספת.

זאת הטעות, זו לא כספת. בזמנו המחשבה לא היתה כספת אלא לזהות כעדות והיתה הרבה מחשבה בזמנו כשחוקקו את זה.

אבל זה משמש ככספת ותו לא.

אבל רשם הירושה לא מסתכל בכלל על הצוואות, זה עניין טכני.

הוא לא מסתכל, אתה יכול להפקיד גם מעטפה ריקה.

חברים, אני טיפה מבוגר מכם, אני זוכר, אדוני היושב-ראש, שבאו לפקיד במחוזי - - -

אני רוצה לקרוא ולהצביע.

אני פתחתי את התקנות: אין הפקדה אצל בית הדין הרבני על פי תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים).

אתה יכול שלא להצביע בעד.

אנחנו בעד, מה אתה רוצה?

אנחנו רוצים להחיל את זה גם על בתי הדין הרבניים.

אני מבקש לקרוא את התקנה.

"תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה) (תיקון) התשע"ד-2014
בתוקף סמכותי לפי סעיף 160(א)(7) לחוק הירושה התשכ"ה-1965, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת על פי סעיף 160(ב) לחוק, אני מתקינה תקנות אלה:

תיקון התוספת 1. בתוספת לתקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח-1998, בפרט 5, במקום "הפקדה או החזרה של" יבוא "הפקדת"."

תודה רבה. מי בעד התקנה?
הצבעה
בעד – פה אחד
התקנה אושרה.

תודה, אושרה פה אחד.

אדוני, היושב-ראש, זו הצעת חוק?

זה חוק הירושה, צריך לתקן את חוק הירושה.

אתה תחתום על החוק הזה?

אני לא יודע אם אני אחתום על החוק הזה, אני נגד הפקדה בכלל. אני נועל את הישיבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>