PAGE
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
13/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 178>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ג באייר התשע"ד (13 במאי 2014), שעה 11:30

<1. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014>
2. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון -ביטול מאסר חייבים), התשע"ד-2014 - הכנה לקריאה שנייה
ושלישית

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
קארין אלהרר

אברהם מיכאלי

מרב מיכאלי

אורי מקלב

עדי קול

דב חנין

>
עו"ד דלית זמיר - משרד המשפטים

עו"ד שירן ברזילי גלוטר - משרד המשפטים

צילי נאה - משרד המשפטים

הגר שחטר - מתמחה, משרד המשפטים

דוד מדיוני - מנהל רשות האכיפה והגבייה

אריה כהן - סמנכ"ל אכיפה וגבייה, רשות האכיפה והגבייה

עו"ד ענת הר אבן - יועצת משפטית, רשות האכיפה והגבייה

עו"ד שירי לנג - ממונה חקיקה בלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

עליזה ברלזון - מנהלת אגף, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד חנן פוטרמן - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד יחזקאל סיבק - עורכי דין

עו"ד דני וקס - יועץ, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד דבי גילד-חיו - מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

יעל קסטן רבסקי - סמנכ"ל עמותת ידיד

עו"ד מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

ליזה בוקר - חברת הנהלה, ארגון "בנקים לא מעל החוק"

אליסה דברה - מנהלת "בנקים לא מעל החוק"

שמעון מלכה - דובר ועדת החוקה, חוק ומשפט

אלעזר שטרן

דורית ואג

אושרה עצידה
<הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014>
<הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון -ביטול מאסר חייבים), התשע"ד-2014>

אני פותח את הישיבה.

עצרנו בחלק של המרשם אתמול. במה שאלעזר פרסם היום זה בעמ' 3. אנחנו רוצים לתקן את סעיף 7ג. "בסעיף 7ג לחוק העיקרי, אחרי "פרק ו'1" יבוא "רישום במרשם חייבים משתמטים לפי הוראות פרק ו'2". אני אסביר בקצרה.

דודו, אתה פיטרת את היועצים המשפטיים?

לא, הם יגיעו תיכף. הם מאחרים, מה אני אעשה? אני רוצה אבל להתחיל.

סעיף 7ג מדבר למעשה על חזקה לגבי יכולת החייב. החייב צריך להוכיח את מידת היכולת שלו לפרוע את החוב ולהציג את המידע. אם הוא לא מרים את הנטל רואים אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובות לצורך הליכים מסוימים. אנחנו רוצים פשוט להכניס שגם לצורך רישום במרשם.

אני מקריאה עכשיו את תיקון סעיף 66ד רבתי (ה).

אני רואה שתיקנו את זה ל-10,000 שקל.

כן.

כן, אתמול הודענו.

בסדר גמור.

תיקון סעיף 66ד רבתי (ה) קטן עוסק בביטול הגבלה. למעשה, הוא אומר שרשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על ביטול הגבלה אם הוא נוכח שהחייב מקיים את צו התשלום או הוראות בינו לבין הזוכה. מה שהיה כתוב עד עכשיו הוא שההסכם הזה בין הזוכה לבין החייב צריך להיות מאושר על-ידי רשם ההוצאה לפועל. אותו סעיף גם היה לנו במרשם החייבים וויתרנו על אישור הרשם לצורך העניין. מבחינתנו, זה מספיק שהזוכה והחייב מסכימים. לכן, גם בהגבלות אנחנו מבקשים לעשות אותו תיקון.

טוב.

אני מקריאה תיקון סעיף 66ד: "בסעיף 66(ד)(ג) המילים "שאישר רשם ההוצאה לפועל" – יימחקו"."

אני עוברת לתיקון סעיף 80 שעוסק בערעור לבית-המשפט. אנחנו מקבלים פה את ההצעה של הייעוץ המשפטי של הוועדה. אני מקריאה אותו וזה בעמ' 10:

"בסעיף 80 לחוק העיקרי,
(1) בסעיף קטן (ב), במקום 69יב(א), 70(א) ו-74(א), יבוא "66ה(א)... " – שזה למעשה ההחלטה על הכניסה למרשם – "...66ז(ג) - זה ההכנסה אחרי המחיקה – "... 66יב(א) ו-74(א);
(2) בסעיף קטן (ב1) במקום..." - כתוב פה "במקום" פעמיים - "... 69יב(א), 70(א) ו-74(א)" יבוא "69יב(א) ו-74(א)".
זה אומר למעשה שלהחלטות כניסה למרשם יש ערעור זכות.

רק לעניין הזה - מבלי לנקוט בעמדה האם הערעור צריך להיות ברשות או בזכות, אנחנו מותירים את זה לגמרי לשיקול דעתכם, אנחנו רק מבקשים להעיר שלהחלטה בהקשר הזה עשויה להיות השלכה על בתי המשפט בהיבט התקציבי ומכיוון שמספר החייבים שהולך להיות כלול במאגר הזה הולך להיות מאוד מאוד גדול. לכן, אנחנו נעקוב אחרי יישום החוק ובמידת הצורך נבוא בדברים עם האוצר כדי לקבל את תוספת התקנים הנדרשת לבתי המשפט.

אנחנו בונים על זה שתדעו לעשות. ידענו שתבואו.

אלעזר, עוד דבר קטן שענת הפנה את תשומת ליבי. לא ציינו פה את סעיף 70 שלמעשה תיקנו אותו ולא ביטלנו אותו. לכן, אנחנו כן צריכים להשאיר אותו פה. בסדר?

נכון.

אני כותבת לעצמי. נעשה את זה בנוסח אחר כך.

טוב.

אני ממשיכה. אני עכשיו מגיעה לתיקון סעיף 7. למעשה, הוא נמצא בעמוד הראשון. סעיף 7 מדבר למעשה על המצאת אזהרה לחייב. בסעיף קטן (א1) שמדבר על תוכן האזהרה אנחנו מבקשים לתקן אותו. אני מקריאה: " בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, בסעיף 7
(1) בסעיף קטן (א1), במקום הסיפה החל במילים "או לנקוט" יבוא "לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו'2 או לנקוט הליכי הבאה או מאסר לפי פרק ז'2;"
אנחנו עכשיו בסעיף קטן (2) שמתקן את סעיף קטן (7) של סעיף 7 שמדבר על זה שלא יינקטו הליכים אלא אם החייב מתייצב או שהומצאה לו אזהרה בהמצאה מלאה.

"בסעיף קטן (ג) במקום המילים "או הליכי הבאה או מאסר לפי פרק ז'2" יבוא "לא יירשם חייב במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו'2, לא יינקטו נגד חייב הליכי הבאה לפי פרק ז'2 או הליכי מאסר לפי הפרק האמור";" הכנסנו כאילו תיקון.

כן. מה עם השיחה הטלפונית?

אנחנו מגיעים. סעיף קטן (3) למעשה מדבר על הסמכות של הרשם לקבל מידע על כניסות ויציאות של חייב אם הוא סבור שהחייב נמצא בחו"ל והוא לא יכול להמציא את האזהרה. המידע הזה לא ניתן היום בזמן אמת, ולכן מה שאנחנו מציעים בסעיף הקטן שאני אקריא עכשיו זה לקבל עדכון כשהחייב מגיע לארץ. אז "בסעיף קטן (ו) במקום ל"מרשם האוכלוסין", יבוא "לרשות האוכלוסין וההגירה", אחרי "מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל" יבוא "או עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע", ואחרי "מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל" יבוא "או למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע".

היה אותו דבר למאסר חייבים? כשהיה רק מאסר היתה לכם את האפשרות לדעת ל- - -?

כן, זה היה.

"תיקון סעיף 7ב. בסעיף 7ב לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:
(א1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, רשאים לצוות על הגורם המפורט בטור א' בפרט (14) לתוספת השנייה למסור להם את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הגורם שבתוספת, המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב אשר ביקש מהגורמים האמורים כי מספרים אלה יישארו חסויים;"

זו בעצם סמכות שאנחנו רוצים לתת על מנת לספק שירות טוב יותר לחייבים.
"(2) מספרי טלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את עובדי מערכת ההוצאה לפועל לצורך יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו;
(3) מידע שהתקבל לפי פסקה (1) לא יימסר לזוכה;"

יש לנו מספר התנגדויות.

תעצרי רגע פה. לא הבנתי מה ההיגיון שלכם בזה. פוחדים שזה סוד מדינה? לא הבנתי.

לא, זה לא סוד למדינה אבל זה לא יכול להיות שיימסר מההוצאה לפועל טלפון של מישהו.

לא הבנתי. אני כזוכה - - -

אתה תחפש לך את הטלפון. תפנה אתה, תבדוק.

סליחה, זה סוד הטלפון הזה?

זה לא סוד, אבל הם לא צריכים להשיג לך. הם לא צריכים לברר לך את הטלפון.

דודו, רגע. יש פה איזה מניעה שהזוכה יתקשר לחייב ויגיד לו: אדוני - - -

לא, אבל לא יספקו לו את הטלפון - זה הכול. הוא יכול להתקשר.

אין לי שום בעיה, שיתקשר. אני לא רוצה שההוצאה לפועל תמסור את הטלפונים.

היא לא יכולה לעשות דבר כזה.

אני נותן להם סמכות לקבל את הטלפונים - - -

זוכה יכול להתקשר לחייב ויגיד לו - - -

שיתקשר כמה שהוא רוצה.

מתי שהוא רוצה שיתקשר ל-144.

אדוני, אני לא מבין את ההיגיון בזה.

אנחנו לא רוצים שהרשות - - -

<

מה זה "לא רוצים"? הרבה דברים לא רוצים. בקטע הזה אני רוצה להבין את ההיגיון.

ההיגיון הוא שאני לא רוצה שההוצאה לפועל - - -

דודו, זה הסבר סתמי.

אני לא חושב שיש לנו סמכות.

זה לגבי הטלפון, באמת.

אז שאדם יברר את הטלפון של החייב שלו.

אני רוצה להדגיש שמדובר פה במספרים שהם לא חסויים. אפשר לקבל את המספר הזה באמצעות 144.

חסוי גם את לא יכולה לקבל לפי מה שהקראת.

אדוני, קודם כל הערה ראשונה. מדוע מספרים חסויים אי-אפשר למסור?

אני לא רוצה שההוצאה לפועל יהיה פקיד שלך. הוא לא עובד שלך.

מספרים חסויים אני, קודם כל, מקבל כרגע מבחינת מידע שההוצאה לפועל זכאית לקבל. זה דבר אחד. לא ברור לי העניין הזה של מספרים חסויים. ברור אם כך שכל החייבים במדינת ישראל יהפכו להיות חסויים. אני לא חושב שהמחוקק צריך לתת יד לכך - זו הערה אחת.

הערה שנייה היא לגבי עניין של האם הזוכה, בא כוח הזוכה, זכאי לקבל את מספר הטלפון. בשתי הישיבות הקודמות דיברנו לגבי איזונים, דיברנו לגבי כך שמידע צריך להיות נגיש. צריך להיות נגיש גם לזוכה.

תפנה ל-144 תקבל את הטלפון שלי.

לזוכים שהם בדרך כלל הממסדיים יש מעל ומעבר משאבים. בדרך כלל יש להם גם עורכי דין מאוד חדים כמו האדון שמדבר כאן ובקלות יתרה הוא יכול להשיג את הטלפון, עם כל הכבוד.

שישיג.

אדוני, אם אפשר להעיר מספר הערות לעניין הפנייה לחייבים באמצעות מכשירים סלולריים. קודם כל, לא כתוב כאן בנוסח הזה ואין כל פירוט איך אפשר יהיה להבטיח שהפנייה היא רק לחייבים. הרבה פעמים אנשים מעבירים אמצעים סלולריים לבני משפחה, לרבות לילדים קטינים, וצריך להבטיח את זה. דבר נוסף שאנחנו צריכים לחשוב עליו הוא שיש הרבה חייבים שלא דוברים עברית אלא אמהרית, ערבית וכו', ויכול להיות שרק יהיה טלפון מההוצאה לפועל בלי שום אדם שדובר שפה אחרת זה יכול להיות מרתיע ומאיים. דבר שלישי, כשאנחנו מדברים על יצירת קשר עם חייבים אנחנו רוצים להבטיח שזה לא יהיה מצב שעובדים של ההוצאה לפועל יתחילו לפעול כמו פקידי גבייה של משרדי עורכי דין שמהיכרות שלנו איתם, יצירת קשר שלהם עם חייבים היא הרבה פעמים מאוד מאיימת ומאוד מטרידה.

אנשי ההוצאה לפועל לא מאיימים.

אני מדברת על פקידי גבייה במשרדים ואנחנו רוצים להבטיח בדיוק מה תהיה- - -

אנחנו לא פקידי גבייה.

הם לא פקידי גבייה.

אני רק רוצה לחדד את המטרה. המטרה כאן היא באמת שירותית, היא לטובת החייב. הרבה פעמים יצא שכשמתקשרים לחייב ומודיעים לו על ההליכים הוא מכיר, הוא יודע. יש לו מענה אנושי. הוא פועל להסדרת החוב שלו. זה לחלוטין המטרה שלנו.

אז אנחנו נבקש בהקשר הזה שאם כבר מיידעים אז גם יידעו אותם בשיחה טלפונית על זה שהם יכולים לקבל ייעוץ משפטי ולמשל ליידע לגבי הלשכה לסיוע משפטי.

ייעוץ משפטי - אתם תיידעו את כל החייבים שהם יכולים לקבל אצלכם ייעוץ משפטי. ההוצאה לפועל לא צריכה להודיע לאף אחד על ייעוץ משפטי.

שוב אני אגיד רק בהקשר הזה שאם מתקשרים לחייבים ואומרים להם וחייבים לא יודעים מה לעשות אז עולה השאלה אם יינתן ייעוץ על-ידי אותם פקידים ויגידו להם אתם יכולים לעשות א', ב', ג', מדובר באנשים שהם לא ממש חזקים.

לא, לא. זה ממש לא הכוונה.

ואם כן, שלפחות תהיה הפנייה ויידוע ללשכה לסיוע משפטי שחייבים ידעו לאן הם יכולים לפנות בשביל לקבל סיוע.

הסעיף הבא באותו עמוד עוסק באבטחת מידע, סעיף קטן (4): "שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), על מנת למנוע חשיפת כל מידע על זהות החייב בפני גורם שבתוספת או גורם מטעמו במסגרת העברת מספרי הטלפון כאמור באותו סעיף;
סעיף קטן (5) אין ביידוע טלפוני על הליכי הוצאה לפועל לפי סעיף קטן זה כדי להוות המצאה לפי החוק או כדי לגרוע מחובת המצאת אזהרה לפי סעיף 7."
הסעיף הבא אומר למעשה שסעיף קטן (ה) בטל. זה סעיף סודיות שהפכנו אותו לסעיף נפרד. הוא נמצא אצלכם בעמוד 10.

פשוט העברנו את זה מסעיף קטן בתוך הסעיף הזה להיות סעיף נפרד שקובע חובת סודיות, שיהיה ברור שזה יחול על כל החוק ולא רק במסגרת סעיף ה- - -

עמוד 10 סעיף 12. למעשה, הרחבנו את חובת הסודיות.

"אחרי סעיף 81ב1 יבוא:

חובת סודיות 81ב2 מי שהגיע אליו מידע אליו מידע על חייב או זוכה לפי חוק זה לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה או על-פי צו של בית משפט."

דב חנין, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני אנסה להיות מאוד מאוד תמציתי. אני, קודם כל, מתנצל שלא הייתי בדיונים הקודמים בחוק החשוב הזה בגלל אילוצים. אני רוצה בקצרה להביע את עמדתי וגם מה שלא מתקבל מעמדתי יירשם כהסתייגויות. אני אעשה את זה קצר.

אני מאוד מברך על המהלך של ביטול עונשי המאסר על החייבים. אני מאוד מודאג מהמהלך של הקמת מאגר החייבים המשתמטים. אני רואה בזה סכנה של רשימות שחורות מאוד מאוד בעייתיות.
כיוון שאני מגיע לדיון הזה ממש בישורת האחרונה אני מבין שכל הנימוקים לכל הכיוונים כבר הושמעו כאן ואני לא רוצה לחזור על דברים שנשמעו בפני הוועדה. אבל אני מבקש שאם עמדתי המתנגדת למאגר, לעצם קיומו של מאגר החייבים, לא תישמע, לא תתקבל על-ידי הוועדה, שכל אחד ואחד מהסעיפים שמתייחסים למאגר החייבים, אנחנו נירשם - ואני אומר את הדברים בשמי ובשם סיעתי - כמתנגדים לאותו סעיף וזו תירשם כהסתייגות. תודה.

תודה. רן, בבקשה.

רציתי לשאול האם המאגר הזה יהיה מפוקח על-ידי היחידה המתאימה במשרד המשפטים כי זה לא מופיע פה כפי שזה מופיע בחוקים אחרים, ואני חושב שזו נקודה ראשונה שצריך להביא אותה בחשבון. דבר שני, שאלות שנוגעות למי ישתמש במאגר ונוגעות, בין השאר, לנושא של מחיקת הפרטים שדנו בהם אבל חשוב למשל להגיד. יימחק מישהו מהמאגר אבל השם שלו כבר הוצא על-ידי חברת נתוני אשראי שתשתמש בו. אני יודע שאנחנו עובדים כרגע עם משרד המשפטים והמפקח על הבנקים על תיקונים שהם קשורים לחוקים אחרים שבעצם יאסרו לעשות שימוש, כמו בתעודת הזהות הבנקאית, בנתונים האלה, כולל סנקציות פליליות וכספיות כבדות ביותר. אני מציע שאם רוצים לעשות מרשם מהסוג הזה סנקציות כאלו יוטלו על מי שיעשה שימוש שלא כדין. צריך להכניס את זה פה כבר עכשיו כסוג של בלם כי אני חושש שאחרת שהדברים לא יהיו.

נקודה נוספת, מחיקה של אדם מתוך המרשם נעשית על-פי שיקול דעתו של הרשם כפי שכתוב פה, אם הוא עומד בהסדרים. אם יש לאדם צו תשלומים של 40 או 50 תשלומים, באיזה שלב הוא יכול לבקש את המחיקה שלו מהמאגר?

מיד.

בסוף הדרך או בתחילת הדרך?

בתחילת הדרך.

זה לא מצוין כאן.

לא, זה כן מצוין כי כתוב שברגע שהוא עומד בתשלומים אפשר למחוק אותו.

כתוב: החייב מקיים את ההוראות של צו התשלומים, אבל לא כתוב מתי זה יהיה.

אז הוא מקיים. מקיים זה ברגע שהוא התחיל לקיים.

לכן, אני חושב שצריך פה לשים את הדברים מאוד ברור. אם אנחנו לוקחים את רוח הדברים שאתה מדבר עליהם, יושב-ראש הוועדה, ואני מקבל אותם, אני הייתי מבקש שהדברים יירשמו כתיקון בסעיף המתאים כדי שיהיה ברור. הרי ממילא יש את הסנקציה להחזיר אותו אז אם הוא מתחיל לשלם קודם כל תוציא אותו. זה אומר שהוא יכול גם לצאת תוך 24 שעות משם.

כן, אבל הסנקציה להחזיר אותו זה עוד הפעם להזמין אותו להתייצב ולטעון.

בטענה של האיזונים והבלמים אני חושב - - -

זה בסדר, דב חנין ירשום על זה כהסתייגות.

אם אתם מוכנים לרשום על זה כהסתייגויות - - -

אני מבקש. אנא, אנחנו נרשום את זה כהסתייגות אם זה לא מתקבל.

מעבר לנושא של המרשם עוד הסתייגות?

מעבר לנושא של המרשם את הערתו של רן אם היא לא תתקבל אני מבקש שהיא תירשם כהסתייגות.

אנחנו דיברנו על זה אתמול. למעשה, הוראה דומה קיימת היום גם לגבי הטלת ההגבלות וזה עניין שבשיקול דעת. ברגע שהזוכה מבקש וה- - -

זה לא ייכנס.

אבל ההגבלות הן לא פומביות כאלה כמו שאתם מכניסים למאגר. אגב, תוך כמה זמן אתם מתחייבים להסיר אותו מהרגע שניתנה?

דיברנו גם על זה אתמול. אמרנו שברגע שתתקבל ההחלטה תוך 24 שעות - - -

אנחנו דיברנו על זה, אני לא רוצה לחזור על זה.

דיברו על זה שזה בנהלים. מבחינתנו, זה לא מספק - ההליך.

אתם אמרתם שאתם תקבעו את זה בנהלים וזה פשוט לא מספק. למה לא להכניס את זה כאן? זה לא מקובל, לכן אני מנסה להעלות את זה שוב, בבקשה. אם זה היה מקובל זה היה בסדר.

אפשר להגיד מילה?

לא. תודה רבה לך. תמשיכי, בבקשה.

אני מקריאה עכשיו את הוספת סעיף 7ב2 שעוסק בקבלת מידע עדכני על כניסה לארץ. זה למעשה נמצא בסוף עמוד 2 שלכם.

"סעיף 3 אחרי סעיף 7ב1 לחוק העיקרי יבוא:
"מידע על כניסת חייב לארץ סעיף 7ב2 סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה, כי לא ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד החייב מאחר שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות למרשם האוכלוסין למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, ובלבד שחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב...", אני מוסיפה פה בהמצאה מלאה כי הכוונה היתה להקביל את זה לסעיף של קבלת מידע, "...והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד); רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להודיע לזוכה אם התקבל עדכון כאמור על כניסת החייב לישראל."
אני ממשיכה לסעיף 16, זה תיקון התוספת השנייה וזה בעמוד האחרון. "בתוספת השנייה לחוק העיקרי, בחלק א', אחרי פרט 21 יבוא: פרט 22". למעשה, אנחנו מכניסים את מערכת ההוצאה לפועל כגורם שיכול למסור מידע והמידע הוא מספר תיק ההוצאה לפועל שפתח החייב כזוכה.

הסעיף הבא אחריו זה תיקון התוספת השלישית שמדבר על גורמים שהמנהל או הרשם יכולים לצוות עליהם למסור מידע על כתובת: "בתוספת השלישית לחוק העיקרי, בפרט 3, אחרי "רשויות מקומיות" יבוא "לרבות באמצעות גוף המספק לרשות המקומית שירותי ניהול מידע".

אני ממשיכה. תיקון פקודת המסים (גבייה) – סעיף 16. "בפקודת המסים (גבייה), סעיף 10 – בטל".


אנחנו מגיעים לסעיף התחילה והוראת השעה.

אתה לא מדבר.

הערות ענייניות.

שמעתי כבר את כל ההערות הענייניות שלך אתמול.

אבל אדוני, אולי צריך גם מישהו שחי את החוק ביום יום. יש פה אנשים שאף אחד מהם, אדוני, לא מתנהל מול החוק ביום יום. זה תיאוריה על תיאוריה, אז אם אפשר כמה מילים גם בשם אלה שצריכים להפעיל את החוק.

לא, לא. אתה כבר דיברת אתמול.

לא הייתי אתמול, אדוני. אני רוצה להתייחס לשתי נקודות קצרות טכניות.

לא, אני צריך לגמור כי חברת הכנסת קול צריכה לצאת.

הכול בסדר. השאלה, אדוני, אם עושים את זה כדי לעבור על החוק ולהריץ אותו או שעושים את זה כדי לנהל חוק מול ההוצאה לפועל.

אדוני היה צריך לבוא אתמול.

ההערות שלי הם בנושאים שעולים היום, והמטרה, חברת הכנסת מיכאלי, שיהיה חוק טוב. לא להריץ חוק שלא שווה.

בסדר, שמענו אותך. קדימה, את רוצה לגמור בבקשה?

"בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תחילתו של סעיף ביום ט"ז באייר התשע"ד (16 במאי 2014), (להלן – יום התחילה).".
למעשה, הוראת השעה פוקעת ב-16 למאי. אנחנו רוצים להחיל את הוראת החוק החל מהתאריך הזה. לדעתי, אפשר לקבוע ביום של הפרסום, אלעזר.

לא, יש איזושהי בעיה. כיוון שהוראת השעה פוקעת ב-15 למאי ויצביעו על החוק הזה הכי מוקדם ביום שני הקרוב ועד שיפרסמו אותו וכו' יהיה פער של מספר ימים. בשביל ליצור רצף נורמטיבי צריך ליצור איזשהו - - -. אפשר בניסוח הזה. אני גם התייעצתי עם היועצת המשפטית של הוועדה ומבחינתה הניסוח הזה הוא בהחלט תקין. אפשר לעשות גם דבר אחר ולקבוע שאם יוצאו צווים בין ביטול הוראת השעה לבין הכניסה לתוקף של ההסדר החדש הצווים האלה לא יבוצעו, צווי מאסר.

מי מוציא בכלל צווים? אתם מדברים על תיאוריות.

אז אם אנחנו מדברים על תיאוריות נמשיך לדבר על תיאוריות. רק אתה חי את החוק הזה. רק לך, אף אחד לא יודע כלום.

היושבים בחדר הזה, אדוני, אני יכול למנות על כף יד את אלה שחיים את החוק הזה.

עו"ד סיבק, לצורך העניין זה בכלל לא משנה אם יוצאו או לא יוצאו צווי מאסר. מבחינת המבנה של החוק אתה צריך ליצור רצף נורמטיבי ולהתייחס למספר הימים האלה שיש פער. אפשר בניסוח הזה, אפשר בניסוח אחר שאמרנו.

- - - נקבע את זה בנוסח איך נעשה - - -

אבל העיקרון שייווצר איזשהו רצף שהמחוקק יתייחס ל - - -

"תחילתם של סעיפים 7, אב, 7ב2, 7ג, 69ד(ג) והתוספת השלישית לחוק העיקרי כנוסחם בסעיפים 1, 2, 3, 4, 5 ו-14 לחוק זה, בתום שנה מיום התחילה. ואולם, שר המשפטים רשאי לקבוע בצו מועד אחר לתחילתם של הסעיפים האמורים שהוא לפני המועד האמור".

אומרים לי כאן שהסעיף של המרשם - אנחנו יכולים להתחיל להפעיל אותו מפברואר הקרוב ואנחנו נתקן את הנוסח בהתאם.

ראשון לפברואר, תודה.

"הוראת שעה בתקופה שמיום התחילה ועד תום שנתיים מהמועד האמור, יחולו הוראות סעיף 70 לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום התחילה על חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972".

רגע, הכנסנו - - -

אני לא יודע, אבל האם קראנו את ה- - -?

זה מה שרציתי להגיד. לא הקראנו את הסעיף הזה.

רבותי, תודה רבה. אני רוצה להצביע על הסתייגויות של דב.

יש את הסעיף של הדיווח לוועדה שהתווסף היום. "חובת דיווח לכנסת סעיף 66ח (א) שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אחת לשנה דין וחשבון על יישום הוראות פרק זה. הדיווח יכלול, בין השאר, פירוט לגבי כל אלה בשנה שאליה מתייחס הדיווח:

(1) כמה בקשות לרישום חייב במרשם החייבים המשתמטים הוגשו וכמה מתוכם אושרו;
(2) פרטיהם של כמה חייבים נמחקו ממרשם החייבים המשתמטים;
(3) משך הזמן הממוצע שחלף בין הרישום לבין המחיקה;
(4) היקף הגבייה בתיקים בהם נרשם החייב במרשם החייבים המשתמטים אל מול היקף הגבייה בתיקים בהם לא נרשם החייב במרשם האמור;"
- וזה יהיה בהוראת שעה.

סעיף קטן (ב) אומר: "תקופת תוקפו של סעיף זה תהיה ארבע שנים מיום כניסתו לתוקף של חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014."

עוד הערה. המרשם - ציינו שיהיה פתוח לעיון הציבור באינטרנט ובעקבות ההערה של עו"ד וקס אנחנו מוחקים את המילה "אינטרנט".

אני הייתי רוצה לבקש גם דיווח, להתייחס גם להודעות טלפוניות. אני חושב שזה דבר חשוב מאוד. הוא יכול להיות קריטי בנושא של המידע לאנשים בטלפונים, בהודעות טלפוניות. אני חושב שזה יעזור מאוד. לכן, גם דיווח בעניין הזה - האם נעשה והאם טילפנו.

אין בעיה.

וגם אם אפשר, אדוני, שיהיה גם תיעוד בתוך התיקים של אותם חייבים שאחר כך אפשר יהיה לעקוב אחרי זה מאחר וזה רק טלפוני.

זה יימצא רק במסגרת הדיווח השנתי - - -

אני רוצה לבקש משהו לפני ההסתייגויות. אני רוצה להציע תיקון נוסף לחוק, אם אנחנו כבר פה עוסקות בתיקון החוק. באותה הזדמנות חגיגית, ובאמת חגיגית, אני לא אומרת סתם, אני רוצה לבטל את סעיף 66א(6) – הגבלת עיכוב רישיון נהיגה.

ממש לא.

את מתחילה עכשיו מחדש עם סיפור חדש?

במסגרת האיזונים בוא נסגור את המערכת.

תבקשי מדב להגיש את ההסתייגות הזו.

אני יכולה להגיש בעצמי, לא?

את לא יכולה להסתייג, את מציעה את החוק.

לא, אני מציעה רק חצי מהחוק. אני עדיין יכולה ל - - -? זוהי הסתייגות שהיא לא על החלקים ה- - -

זה לא קשור לחוק הזה.

את רוצה לרשום הסתייגות נרשום לך הסתייגות, בבקשה.

כן, בבקשה. תודה רבה.

תודה, אדוני. אני מבין את אילוצי הזמנים פה של - - -

אלעזר, זה הסתייגות לנושא חדש בכלל?

אי-אפשר להסתייג ממשהו שלא היה בחוק הזה.

אם נציגי הממשלה או חברי הכנסת יטענו טענת נושא חדש החוק יעוכב. יצטרכו להעביר את זה לוועדת הכנסת שתחליט האם זה נושא חדש או לא. אם ועדת הכנסת תחליט שזה נושא חדש אז אי-אפשר להכניס את זה, גם לא בהסתייגות. כל עוד אין החלטה של ועדת הכנסת שמדובר על נושא חדש אפשר להגיש את זה כהסתייגות.

אתה רוצה שנעכב את הכול בשביל זה?

אני לא רוצה לעכב שום דבר. אף אחד לא יטען פה נושא חדש.

אתה חושש שזה יעבור בכנסת ובמליאה?

אני מתנגד בכלל לדון בזה עכשיו.

היא רוצה לרשום הסתייגות, מותר לה. מותר לה לרשום הסתייגות כזו, אף אחד לא יטען נושא חדש.

אני רק רוצה להביא את המשמעות. ככל שנטענת טענת נושא חדש לפי התקנון הוועדה לא יכולה להצביע על החוק. חייבים להעביר את זה - - -

מי זכאי לטעון נושא חדש? האם חבר כנסת או גם ממשלה?

גם חבר כנסת יכול לטעון. גם הממשלה יכולה לטעון טענה של נושא חדש.

לא, אני לא מבקשת לטעון לנושא חדש, אני רק רוצה להעלות את זה כהסתייגות. אבל אם אתן פוחדות שזה יעבור בכנסת זה מעודד אותי.

אנחנו לא פוחדים מזה, אנחנו לא רוצים לעכב את החוק במליאה.

אני רק מבקשת, אדוני היושב-ראש, שכל הנהלים שעל פיהם תפעל ההוצאה לפועל בנוגע לחייבים משתמטים מתשלום חוב יובאו לידיעת הוועדה.

בהחלט.

כל הנהלים שאתם מתכוונים לכתוב לפעולה, נהלי פעולה בהוצאה לפועל - - -

הם מפורסמים, אין בעיה.

אני רוצה שהם יוצגו בוועדה, בבקשה.

אין בעיה.

תודה.

דב, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מבין את אילוצי הזמנים של חברי הוועדה ולכן אנסח את ההסתייגויות שלי בצורה שתהיה גם ברורה ללשכה המשפטית וגם ממצה. אנחנו מבקשים, מכובדי היועץ המשפטי, שכל אחד ואחד מסעיפי וסעיפי המשנה של החוק שבהם יש אזכור להקמת מאגר חייבים משתמטים יימחק. כל אחת מההסתייגויות האלה היא הסתייגות נפרדת.

זה נחשב כהסתייגות לנושא לפי התקנון.

אוקיי, אבל אנחנו מבקשים שכל אחת מההסתייגות תיראה כ- - -

הסתייגות לנושא – כל אחד מהתיקונים שמתחייב מ - - - נחשב - - -

מאה אחוז. ובנוסף לזה, ההסתייגות שרן מלמד אמר. הוא יכול לנסח את זה במשפט פעם נוספת.

איזה מהן?

את האחרונה. אני מוכן להצטרף גם לנוספות.

השימושים במאגרים על-ידי גופים חיצונים - צריך להתנות אותו בסנקציה פלילית. השימוש בנתונים מתוך המאגר על-ידי גוף שהוא חיצוני למערכת אם היא תיעשה תכלול סנקציה פלילית וקנס בסכום.

דהיינו, שיהיה אסור לו להשתמש?

נכון.

יש סעיף שאומר שאסור להשתמש אז הוא אומר שתהיה סנקציה פלילית למי שכן - - -

למי יהיה אסור להשתמש? אני לא הבנתי את הנקודה. אם כל אחד יכול לגשת ולקבל מידע מהמרשם אז על מי תחול הסנקציה הפלילית?

ברגע שהשם נמחק מהמאגר אסור לך להשתמש בנתונים יותר. זה כמו שאנחנו עושים עכשיו בנושא תעודת הזהות הבנקאית, בדיוק אותו דבר.

ברור שהוא עושה בזה שימוש לא לצורך הסיבה שהוא הוציא. אם מותר לו להוציא לצורך משהו אז - - -

מה שצריך לוודא הוא שמהרגע שהשם נמחק מהמאגר לא יוכל מישהו - - -

אה, מהרגע שהוא נמחק.

כמובן. לא יוכל מישהו לעשות. הרי מה משמעות המאגר הזה?

אתה צודק.

טוב. דב, עוד משהו?

לא.

זהו. חבר הכנסת מקלב, גם לך יש הסתייגות.

אני רק מוודאת שמה שיקבלו במאגר - א', סיכמנו שזה יהיה ביום למחרת.

אמת.

שנית, זה רק תשובה בינארית - כן או לא, כאילו נמצא או לא נמצא.

נכון.

לא מקבלים פרטים על החשבון - - -

תאריך הכרזה, מתי הוא הוכרז.

מה שכתוב בחוק.

אבל לא שום פרטים על התיק שלו.

לא.

לא.

לא סכומים ולא שום דבר אחר.

אבל עדיין מרב, חייבים לוודא שברגע שהוא נמחק, מי שקיבל את הנתונים אסור יהיה לו להשתמש.

ענת, את עושה כך, הפרוטוקול לא שומע. תגידי לא.

זה דווקא כאילו פועל עוד לרעת החייבים. יכול להיות שבן אדם שיש לו בסך הכול 10,000 שקל חוב לא יעשו איתו עסקאות, לא ייתנו לו הלוואות, לא ייתנו לו משכנתאות - - -

תודה. סליחה, אני מבקש לשמוע עכשיו את ההסתייגויות של חבר הכנסת מקלב. בבקשה, אדוני.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חייב להגיד ביושר ובשקיפות מלאה שאם לא ההבנות שהגענו בחוק הזה, הייתי מצביע נגד החוק הזה, כולל נגד המרשם, ועוד. אבל חשוב לציין גם לחבר הכנסת דב חנין שכל נושא המרשם, איך שהוא נכנס הוא לא מה שיוצא. הוא בהרבה הרבה סייגים מאוד מאוד אקוטיים שפעלו חברי הכנסת והמציעים מול הממשלה והממשלה באמת גילתה גמישות מיוחדת בעניין הזה. לכן, אנחנו היום לא יכולים. יש יושר גם בפעילות הציבורית ואנחנו לא יכולים היום, לאחר שאנחנו קיבלנו וקיבלו את הדרישות שלנו, לבוא ולהגיד שאנחנו מצביעים נגד החוק, הגם שאם זה היה תלוי בי הייתי מגיש הסתייגות נגד כל המאגר ומצביע גם נגדו וזה אחד מהדברים. לכן, אני חושב שזה גם מההגינות. אני מבין אותך, חבר הכנסת דב חנין שבאת עכשיו וציינת את זה ביושר. אתה אומר את הדברים בהסתכלות מלמעלה עכשיו ואומר: אני בכלל נגד המאגר. אבל אתה גם יודע שכאשר חוק ממשלתי מגיע הוא היה יכול גם להגיע אחרת. זה לא צריך למנוע ממך.
בכל אופן, אני מבקש להגיש שתי הסתייגויות. האמת, הן פורמאליות. תקנון הכנסת לא מאפשר לדבר במליאה אם מבקשים רק רשות דיבור, רק כמה דקות, חמש דקות. מכיוון שאני חושב שיש לנו מה להגיד בחוק הזה מעבר לארבע או חמש הדקות אני מבקש להגיש שתי הסתייגויות: האחת היא בנושא הסכום המינימאלי שנכנסים למאגר - 10,000 שקל, כפי שסוכם פה. אני כן רוצה לבקש לקבל את הצעת הממשלה המקורית, הצעת הביניים, של 5,000 שקל, אבל זה החוב בעצמו בלי כל התוספות - זו הסתייגות אחת.
הסתייגות שנייה היא לא בדיוק מה שרן מלמד אומר, אבל אני חושב שהשימוש במאגר צריך להיות רק לצורך עסקי בלבד. זה צריך להיות בחוק. גם בקשת הכניסה למאגר והשימוש בנתונים שיש במאגר הם רק לצורך עסקי. איך אני אאכוף את החוק הזה ואיך זה יהיה אני לא יודע. אבל אני חושב שהוא גם דבר נכון. בסופו של דבר, דיברנו על זה ולא קיבלנו תשובה מוחצת איך אני מונע מאנשים שהם נכנסים למאגר הזה לא לצורך שום היכרות עסקית או כלכלית אלא לדברים ולשימושים אחרים. לכן, אני חושב שההסתייגות הזאת צריכה להיות – שהכניסה למאגר, השימוש בתנאי המאגר, היא רק לצורך עסקי.

איך אתה יכול למנוע את זה?

אני לא משפטן, כהסתייגות.

את רוצה לרשום הסתייגות?

אני מוכנה לוותר על ההסתייגות שלי בשביל לא לעכב את החוק ולפתוח במשא ומתן לגבי התיקון הזה. אני מצטרפת להסתייגויות של חבר הכנסת מקלב.

דודו, אני מצטרף להסתייגויות, נוכל לדון גם למעלה אפילו סיעתי.

אתה מצטרף להסתייגות. אין בעיה, תודה.

רבותי, אני מעלה להצבעה את ההסתייגויות של חבר הכנסת דב חנין. מי בעד ההסתייגות של דב חנין? מי נגד ההסתייגויות של חנין? תודה רבה.

הצבעה
בעד – 2
נגד – 3

ההסתייגויות לא התקבלו.

ההסתייגויות לא אושרו והן יעלו למליאה.

מי בעד ההסתייגויות של חבר הכנסת מקלב? שניים. מי נגד? שלושה.

הצבעה
בעד – 3
נגד – 3

ההסתייגויות לא התקבלו.

ההסתייגויות לא התקבלו והן יעלו למליאה.

אני חושב שספרת לא נכון. היו שלושה. למקלב יש שלושה תומכים. שני מיכאלי למקלב.

אז שלושה, זה נופל בכל מקרה.

שלושה בעד, שלושה נגד. זה נופל.

זה נופל. זה עולה למליאה.

אני מצביע על החוק. רבותי, מי בעד אישור החוק ירים את ידו? מי נגד? אין. אחד נמנע.

הצבעה
בעד – 6
נגד – אין

נמנעים – 1

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014, אושרה להעלאה לקריאה שנייה ושלישית.

נמנע.

תודה רבה. החוק התקבל לקריאה שנייה ושלישית.
תודה רבה לכם. רבותי, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:05.>