PAGE
37
הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
20/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' >
מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
יום שלישי, כ' באייר התשע"ד (20 במאי 2014), שעה 9:30

<סמים במגזר הערבי>

חברי הוועדה: >
מוחמד ברכה – היו"ר

עפו אגבאריה

ג'מאל זחאלקה

דב חנין

אחמד טיבי

>
יעקב נוי - ראש אגף הקהילה ברשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

יאיר גלר - מנכ"ל הרשות, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

ד"ר יוסי הראל-פיש - המדען הראשי, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

וליד חדאד - מנחה במגזר הערבי, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

סאלח בוקעי - מנחה במגזר ערבי - דרום, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

ג'לאל בנא - הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

עדי חביב - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

גלעד היימן - דובר, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק סוני הינגר - קצין נוער, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

עו"ד נאסר אבו חמד - מתאם במועצה אזורית אלבסף, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

פקד איילת סוטו - קמ"ד מחקר סמים, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

סג"ד פבל ספיבק - ראש ענף נרקולוגיה-שב"ס, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

שוש צימרמן - מנהלת אגף תכניות ומניעה, משרד החינוך

דאג'ר ראיד - מרכז תחום מניעה במגזר הערבי, מחוז צפון וחיפה, משרד החינוך

עטילה כמאל - דובר המשרד למגזר הלא-יהודי, משרד החינוך

נאג'י מטאנס - מרכז השירות להתמכרויות, משרד הרווחה

מיקי אריאלי - מנהל היחידה למאבק בפשע הפרמצפטי, משרד הבריאות

ד"ר פאולה רושקה - מנהלת המח' לטיפול בסמים והתמכרויות, משרד הבריאות

סיהאם היאג'נה - יועצת כלא - קהילה, הרשות לשיקום האסיר

עו"ד רות דיין מדר - רכזת תרבות ובריאות, המרכז לשלטון מקומי

ג'ריס מטר - ראש מועצת עילבון ומזכיר ועד ראשי הרשויות הערביות

סמירה אברהם - יועצת לקידום מעמד האישה ומתאמת סמים

מפאם פוסרי - מתאם בנצרת, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול

מוסטפה מרעי - מתאם הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, נצרת

רביע אחמד - מתאם, משהד, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול

מוסטפא אבו ראס - מתאם רשות, מועצה מקומית עילוט

אסעד אלעוברה - מתאם רשות, כפר ברא

אמאל בד - מתאמת סמים בכפר מג'אר

מירה אסכנדר וסקור - מתאמת למלחמה בסמים ואלכוהול, שפרעם

ג'מילה חלאילה - מתאמת למלחמה בסמים ואלכוהול, סכנין

מרעי זייד - מתאם מניעת סמים ואלכוהול, בית ג'אן

עו"ד עבד ח'ליליה - מתאם מניעה, יפיע

אחמד בסול - מתאם מניעה, ריינה

עבדאללה חוג'ראת - מתאם מניעה ביר אל מכסור

מחמוד מוחמד - מתאם הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, אום אל פחם

שאדי סובח - מתאם הרשות בטמרה

וליד דיאב - מנהל אשפוזית בטמרה

אנואר דיאב - עו"ד, אשפוזית בטמרה

בסמה דעאס - מתאמת רשות, טירה

אסראא חג' יחיא - מתאמת הרשות, טייבה

תיתי סלאח - מתאם רשות בענה

אחמד חלאילה - מתאם, מג'ד אל כרום

דיאב זרייקי - מתאם רשות, כפר כנא

עטא ג'בארין - מדריך מטעם הרשות, מרכז יום, נצרת

יחיא איהאב - מנהל מרכז אלפטם, קהילה טיפולית אלפטאם-טייבה

אהוד אורטל - ראש מדור בכיר יחידת מבצעים, מטה סמים, מכס

איילת מייליס-כהן - מנכ"לית העמותה 'ישראל אומרת לא לסמים'

רונן רזי - מתנדב, עמותת 'ישראל אומרת לא לסמים'

סלאם חימס - מנהל עמותת לי לב מכל הלב

עו"ד עאדל אבו ריא - מנכ"ל אל הלאל, אגודה למלחמה בסמים

איהאב יחיא - עו"ס, מנהל קהילה טיפולית אלסטאם טייבה

מוחמד עוואד - עורך, העיתון אלסינארה

עזמי חאמד - איתור נפגעי סמים ואלכוהול, נצרת

עו"ד אחסאן חמיד - התמכרויות, גליל מערבי

סאמר עאסלה - התמכרויות, גליל מערבי

סלאמה ראיפה - התמכרויות, גליל מערבי

ג'מאל אחלאם - התמכרויות, גליל מערבי

עאסלה דלאל - יועצת מס, התמכרויות

מאדי אבו ג'נב - סטודנט בקורס למניעת אלכוהול וסמים, מכללת גליל מערבי

כרמין קאדרי - חינוך וסוציולוגיה, התמכרויות, גליל מערבי

תחריר דאוד - חינוך וסוציולוגיה, התמכרויות, גליל מערבי

מייסא בשאראת - יח"ד במגזר הערבי

ג'לאל בנא - תקשורת ותדמית, יח"ד

בת שבע פנחסוב[

ס.ל., חבר המתרגמים
<סמים במגזר הערבי>

בוקר טוב לכולם וברוכים הבאים. אני פותח את ישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, כשזו הישיבה הראשונה לאחר פגרת החגים. הנושא, כפי שידוע לכולם, הוא סמים במגזר הערבי. הוועדה הזו היא אחת הוועדות שדיוניה והנושאים שעומדים על סדר יומה הם נושאים קונצנזואליים, זאת אומרת שיש עליהם הסכמה רחבה, גם ברמת ההצהרה ואני מקווה שגם ברמת הפעילות, אולי זה פחות, ואנחנו מתמקדים במאבק בנגע הסמים והאלכוהול בכל היישובים בכל הארץ לרוחבה ולאורכה. אבל במרוצת השנים, וזה לא דבר חדש, זיהינו שיש ייחוד מסוים של הטיפול ושל הבעיות בכל מה שנוגע למגזר הערבי, במיוחד לאור נתונים סוציו אקונומיים מאוד מדאיגים לגבי השתייכותם של כל היישובים, לא רוב היישובים הערביים, לאשכולות סוציו אקונומיים נמוכים, זה משליך על המצב של הרשויות המקומיות, זה משליך על השירותים החברתיים, ובנוסף אני חייב לומר, גם מדיניות של אפליה מתמשכת ומצטברת של ממשלות ישראל לדורותיהן לגבי הטיפול בבעיות ובצרכים של האוכלוסייה הערבית.

אני מוכרח לומר שבמה שקשור לפעולות הרשות למלחמה בסמים בשנים האחרונות חלה התקדמות יפה ואפילו יפה מאוד ובכל מה שקשור למינוי של מדריכים ומנחים בוטל המאטצ'ינג, זאת אומרת הרשות נשאה במלוא העלות למימון העסקת מדריכים. הדבר הזה הקפיץ את הטיפול ברשויות המקומיות, מ-4 רשויות ב-2005 עד 45 היום. אני מקווה שמי שעוד לא הצטרף, שיצטרף.
הבעיה היא בעיה נוספת. הרשות עוסקת בעיקר במניעה, כידוע, ואנחנו מתרשמים שמשרדי הממשלה האחרים, ואני חייב לומר, אני אתייחס גם לרשויות המקומיות הערביות, אבל משרדי הממשלה השונים אינם נותנים את מלוא תשומת הלב לטיפול בתופעה של צריכת סמים לאחר שהיא קיימת ולכן הייתי אומר כבר בתחילת הדיון שאנחנו דורשים, או אחת המסקנות של הישיבה הזו, כמובן יהיה אפשר להתייחס אליה במשך הישיבה, לדרוש ממשרד הרווחה לבטל את המאטצ'ינג בכל מה שקשור למינוי עובדים סוציאליים שילוו את הטיפול בבעיות ובטיפול באנשים שמכורים או שמשתמשים. אני חושב שזה יכול לקדם בהרבה את העניין הזה. מה שקורה היום, שברשויות מקומיות מבוססות שיכולות לממן עובד סוציאלי או להשתתף ב-30% במימון עובד סוציאלי עושים את זה, ורשויות מקומיות שהן אינן מבוססות והן עניות ושהצרכים שם הם יותר גדולים, לא יכולות לטפל בתופעה הזו.

בפניכם, רבותיי, יש את הדוח שהוכן על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, הממ"מ, שהוא מבוסס כמובן על נתונים שהועברו למרכז מהרשויות הרלוונטיות בכל תחום ותחום, אבל אין ספק שנעשתה פה עבודה רצינית, מקיפה, שאני מקווה שהיא גם תהיה בסיס לדיון וגם לטיפול בעתיד. המסמך הזה מתקשר לפעולות של הרשות, של משרדי הממשלה השונים, של נתונים על מאסרים ועל שימוש וכו' וכו'. אני מאוד מודאג, אני מאוד מאוד מודאג, שבאופן יחסי כמובן אחוז המשתמשים בקרב התלמידים והדור הצעיר בכלל גבוה מדי, ביישובים הערביים הוא גבוה מהממוצע מהיישובים היהודיים. לא שאני רוצה שדווקא אצל היהודים יעלה, אלא אני רוצה שיירד בכל המקומות, אבל זה מצביע על סוג של דבר שנע בין הזנחה לבין טיפול לקוי.

אנחנו הקדשנו לישיבה הזו שעתיים. אני רוצה לברך את כל החברים שהגיעו, יש חלק שהם נוכחים קבועים בישיבות הוועדה, אני מברך אותם, אבל יש גם קבוצה יפה שפועלת בשטח, שהיום אנחנו מתכבדים לארח אותם, כל המנחים והמדריכים. אני מקווה שהמפגש הזה בין השטח לבין רמת מקבלי ההחלטות והאנשים שמובילים במסדרונות הממלכתיים של המדינה, יהיה לעזר ומכשיר שיקדם את המטרות שאנחנו פועלים כדי להשיגם וכדי, אמנם זה יומרני, אבל לבטל את התופעה הזו של שימוש בסמים והנגעים הקשורים בכך.
אני מבקש קודם ממר יאיר גלר, מנכ"ל הרשות, שיפתח בכמה מילים, אחר כך אנחנו נעבור לעוד שני דוברים מהרשות, וליד ויוסי, ואחר כך נתקדם בדיון. אני מבקש שמי שמבקש להשתתף בדיון שיעביר לי פתק ואנחנו נשתדל, אני לא מבטיח, אבל נשתדל שכולם יבואו לידי ביטוי במהלך הישיבה הזו. בבקשה, מר גלר.

סליחה, אני רוצה לקדם בברכה את שני חבריי שהגיעו, חברי הכנסת, חבר הכנסת עפו אגבאריה וחבר הכנסת אחמד טיבי, אני מקווה שיצטרפו אלינו בהמשך חברים אחרים. מזכיר ועד ראשי הרשויות הערביות נתקע קצת בדרך, הוא יגיע באיחור של חצי שעה, כפי שהוא אמר, מר ג'ריס מטר , ראש מועצת עילבון ומזכיר הוועדה הארצי של ראשי הרשויות הערביות. בבקשה, מר גלר.

תודה רבה. בוקר טוב. ראשית אני רוצה להודות, גם בשם המשתתפים וכמובן בשם הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, על הדיון המאוד חשוב הזה. אנחנו ברשות מקדמים הרבה מאוד פעולות והרבה מאוד מאמצים, כפי שאתם תיכף תראו בדקות הקרובות, ואין ספק שבהובלתך, אדוני היו"ר, את הדיון הזה, כמו גם את הפעולות והסיוע שלך השוטף, אין ספק שאנחנו רוצים להגיע למקומות ולהישגים הרבה יותר גבוהים מאלה שקיימים היום.

אנחנו ברשות חילקנו את הדוברים לשלושה חלקים, כאשר אחר כך אני מניח שישתתפו אנשים נוספים, שמייצגים את התחומים השונים שבהם אנחנו עוסקים. אז אנחנו אפתח, ברשותך, בכמה מילים כלליות, לאחר מכן ד"ר יוסי הראל-פיש ייתן את הנתונים של המגזר הערבי, ד"ר וליד חדאד ידבדר על החברה הערבית, המאפיינים והפעולות שננקטות לאור הנתונים שיוצגו פה, ולאחר מכן אני מניח שעוד חברים נוספים יוכלו לסקור את הקורה אצלם בשטח.

כמה דברים בגדול. ציינת כבר, אדוני היושב ראש, שהתעדוף ברשות, כמובן בהובלת מדיניות ממשלתית ברורה, גדל למעשה מ-4 רשויות לפני תשע שנים, ללמעלה מ-40. זה גידול של כ-1,000 בפעילות, כאשר מבחינת התקציבים גם כן אנחנו מדברים על כ-35%-40% מתקציבי הקהילה. כלומר הלכנו פה לתעדוף מאוד מאוד ברור ומובהק של הרצון להקיף עד כמה שיותר רשויות, להגיע, משום שאנחנו יודעים היום שהשימוש בסמים והשימוש לרעה באלכוהול, והוא קורה בחברה הערבית כפי שהוא קורה בכל הנוער בכלל, הנוער הישראלי והנוער המערבי כמובן, אפשר להגיד באותה נשימה, אבל כמובן שם המצב הוא הרבה הרבה יותר קשה, וכדי שלא נגיע לנתוני השימוש בסמים ואלכוהול של מערב אירופה, ארצות הברית, אוסטרליה וכו', אנחנו מחויבים כולנו לעשות מאמץ מאוד מאוד גדול ובכלל זה כאמור מאמץ מוגבר דווקא בחברה הערבית וברשות בהחלט זיהינו את העניין הזה והשר לביטחון פנים פה מקצה ומתעדף משמעותית את החברה הערבית מאז כניסתו לתפקיד ב-2009. כאמור זה בא לידי ביטוי הן בתכנית המתחמים, שאני מניח שכולכם מכירים, והתכנית הזאת רק הולכת ומתעצמת גם ב-2015 וב-2016 ועד 2017 כרגע מדובר על גידול מאוד מאוד משמעותי.
הדבר השני שכבר ציינת בתעדוף זה הנושא של המאטצ'ינג. הרשות, ואני מניח שגם גופים אחרים שוודאי יסקרו פה, אינם בדרך כלל נוהגים לפעול ללא שותפות מלאה של הרשויות ושל גופים נוספים אחרים. במקרה הזה קיבל השר החלטה מאוד ברורה שאותן אלה שנמצאים במצוקה קשה, לא לבקש, לא לדרוש את השתתפותן והוא בהחלט רואה את הסיוע כחריג, אבל סיוע מאוד מאוד חשוב.

הייתה גם תכנית ברוורמן, שלצערי הסתיימה ואם תוכל לצאת קריאה כמובן מהוועדה הזאת, למרות שיש פעילות של משרד ראש הממשלה, עם היימן שמוביל ובטח ידברו על זה בהמשך, אבל אין ספק שתכנית, כפי שהוצהרה על ידי ממשלת ישראל, יכולה לקדם אותנו לא רק ברמת המשאבים אלא גם ברמת המדיניות וההצהרה וכמובן שאמירות כאלה או החלטות כאלה משפיעות מהותית על הפעילות כולה.

ברשותך, אני רוצה למקד כמה דברים ולנצל את הדיון הזה. אנחנו זקוקים מאוד לשיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות. שיתוף הפעולה הזה, בהנחה שהוא קורה ובהרבה מאוד רשויות היום במדינת ישראל הוא קורה, הרי אנחנו מסוגלים להגיע להישגים ולהצלחות הרבה יותר גבוהות. לא כל הרשויות הערביות משתפות איתנו פעולה. שוב, חס ושלום, לא בגלל שאנחנו גורם שלא מסייע, אלא כנראה בתעדוף פנימי שלהן, יש להן לפעמים צרות יותר גדולות, במיוחד אלה החלשות, ואין הן רואות, למרות שאנחנו יודעים עד כמה הנושא של סמים ואלכוהול משפיע מהותית על איכות החיים ובכל מקום, הרי לא כל הרשויות המקומיות מבינות את החשיבות או מסוגלות לפעמים להביא, גם כשהן מבינות את החשיבות הזאת, לידי ביטוי, וזו נקודה שהייתי מאוד מבקש שנדבר עליה, סיוע של הרשויות המקומיות.

אני מעדיף להגיד כמה מילים על העניין הזה כשהנציג של ועד ראשי הרשויות יגיע, אבל חשוב שאתה תגיד את הדברים ואני אגיד אותם ביתר חריפות.

בהחלט. אם למשל לקחת כדוגמה את האכיפה, ואני מניח שחבריי ממשטרת ישראל ידברו, ברגע שאין אכיפה מקומית או האכיפה מתבצעת רק על ידי גורם חוץ, כמו משטרת ישראל, למשל לנושא של האלכוהול, הרי אנחנו יודעים שאנחנו חסרים אחר כך באותן פעילויות בשטח.

הדבר השני שאני מאוד רוצה גם כאן, כקריאה ציבורית שלכם, משום שאתם בכל מקום ואתר נתפסים כמנהיגים, הנושא הזה של הורים ושל משפחות. אנחנו כבר מזמן הבנו והבין את זה גם כל העולם המערבי, להורים יש תפקיד מכריע, למשפחות יש תפקיד מכריע בכל תהליכי המניעה ואי אפשר להתבסס רק על המורה ועל העובד הסוציאלי ועל השוטר וכו'. יש קושי משמעותי בחברה הערבית בגיוס הורים, זה מתבטא לפעמים בסדנאות הורים או בסיירות הורים, אבל אני מדבר על משהו שהוא בתפיסה, משהו שהוא בעמדה האידיאולוגית. הורה בחברה הערבית לא בכל מקום מבין את תפקידו, ולא רק מבין את תפקידו אלא גם מבין עד כמה הוא יכול להשפיע. הנושא של הדיאלוגים, לדבר על הדברים האלה - - -

אתה מדבר על הורה באיזה שלב? בשלב שהבנים משתמשים או של מניעה?

של המניעה. של השימוש בוודאי בהפניה, לפעמים גם יש עניין של כבוד ובושה, ולהגיד אצלנו, אז לצורך זה, ואני מניח שד"ר וליד חדאד ידבר על זה, הצעירים הולכים לכל מיני מקומות כדי לא להשתמש באלכוהול בבית וזה גורם אחרי זה לצרות ולהסתבכויות עם המשטרה, תאונות דרכים, כל הדברים האלה אנחנו מכירים. אני מאוד מבקש את הנושא של ההורים, לדבר פה, על ההורים, המשפחות, זה מאוד מאוד מאוד חשוב לנו.

הדבר השלישי שאליו אנחנו רוצים לכוון, אנחנו עושים מאמץ עצום בשנים האחרונות, גם בעקבות החלטות שהתקבלו פה, בכל הנושא של יחסי ציבור ודוברות. ג'לאל בנא שיושב פה היום מועסק על ידינו כמשרד ייחודי בכל הנושא הזה של מסרים, של הפייסבוק, כי אנחנו רוצים לדבר עם הצעירים בשפתם. אנחנו משקיעים בזה הרבה ואני חושב שזה אחד השינויים וההחלטות שקיבלנו שהן יותר נכונות, אני חושב שזה גם כיוון נכון.

כלומר מה שאני רוצה להגיד זה, אין היום מישהו שיושב על היציע, כולם חייבים לשחק את המשחק הזה, להיות על הדשא ולעשות את המקסימום, כי אנחנו מדברים על משהו שבסופו של דבר משפיע מהותית, לא רק במכורים, אלא גם בכלל השימוש, משום שזה משפיע. זה משפיע על אלימות, כמובן באלכוהול אנחנו מכירים את זה, אבל גם זה משפיע על הרבה מאוד תחומי חיים אחרים, של הפרעה במקומות עבודה, הפרעה במוסדות לימוד, הפרעה בעוד פעילויות כאלה ואחרות של החיים השוטפים. לכן אני כל כך מחייב ומודה לך על הדיון הזה, הוא חשוב לנו מאוד, ואמרתי, מבחינתי, אם נצא מפה עם קריאות למנהיגות הערבית, הן בנושא של שיתופי הפעולה היומיומיים, הן בנושא של ההורים, הרווחנו רווח גדול.

תודה, מר גלר. אני פונה שוב, למעט המשתתפים הקבועים בישיבות הוועדה, החברים האחרים שהגיעו, וכמובן אני מברך אותם שוב, אם הם רוצים לדבר, שיעבירו לי פתק, לא בהרמת יד, אלא פתק עם שם ותפקיד ואז אנחנו נראה איך לשלב אותם במהלך הדיון.

ד"ר יוסי הראל-פיש, שהוא המדען הראשי של הרשות, בבקשה. אחר כך ד"ר וליד חדאד.

בוקר טוב ותודה רבה, כבוד יושב הראש. אני אשתדל להיות קצר וקולע ומה שאני רוצה לעשות זה פשוט לתת את תמונת המצב העכשווית בצורה מדויקת על הבעיה של השימוש המופרז באלכוהול והשימוש בסמים בקרב האוכלוסייה הערבית. הסקר של ארגון הבריאות העולמי, זה הסקר שאנחנו עושים אותו כבר 20 שנה הוא מדגם מייצג ארצי של כל הנוער בישראל מכיתות ו' ומעלה, הדוח הזה נמצא באתר שלנו באינטרנט ומי שרוצה לקבל נתונים קצת יותר רחבים ממה שאני אציג פה. אז תמונת המצב היא כזו, בנושא של שתייה מופרזת של אלכוהול, המדד הוא חמש מנות משקה או יותר באירוע אחד, זה המדד, מה שנקרא שתיית בולמוס או אביסה, או באנגלית binge drinking, שזו השתייה שגורמת לעלייה דרמטית של אחוז האלכוהול בדם, לפגיעה ביכולת המוטורית, ביכולת השיפוטית וכל הסכנות שקשורות לאלכוהול נובעות מהמצב הזה. בקרב האוכלוסייה של הבנים במגזר הערבי 20% מדווחים שלפחות פעם אחת בחודש האחרון הם שתו חמש מנות משקה ויותר באירוע אחד, והמספר הזה הוא יציב משנות ה-90' עד היום, כלומר מ-1998 עד היום בכל הסקרים הוא פחות או יותר מסתובב בין 19%-20% עד ל-2011. הנתונים שאני מדבר עליהם הם מ-2011, 2014 אנחנו בשדה היום, כך שבעוד חודש וחצי-חודשיים יהיו לנו נתונים עדכניים יותר. ה-20% האלה הם בהשוואה לכך שבמגזר היהודי, למשל, זה הגיע ל-22% ב-2009 ובעקבות הפעילויות של התכנית הלאומית לטיפול בבעיית האלכוהול הצלחנו להוריד את זה, אצל הבנים לפחות, לכיוון 16%. אז זה המצב.

מדד אחר שהוא מאוד מטריד אותנו זה מדד שכבר בסוף שנות ה-80 זוהה בעולם כאחת מהתנהגויות סיכון החמורות ביותר שקשורות לאלכוהול ונעשה הרבה בעולם בתחום הזה, זה נסיעה ברכב שנהוג על ידי מישהו ששתה אלכוהול. באוכלוסייה היהודית בישראל הצלחנו להוריד את זה לרמות של בסביבות 7% של הילדים שטוענים שלפחות פעם אחת הם עשו את זה בחודש האחרון. בקרב המגזר הערבי אנחנו מדברים על 21%. כלומר ילד אחד מתוך חמישה ילדים - - -

אם הוא נוהג הוא לא ילד.

לא, לא נוהג, אני מדבר על נוסע ברכב שנהוג, הוא לא מקבל את ההחלטה לעצור והוא נכנס לאוטו ושם את עצמו בסיכון. אגב, זה סיכון שהוא לא פחות מאשר הנהג, אלא יש הרבה יותר ילדים שנוסעים באוטו מאשר מישהו אחד שנוהג.

זה משחק בחיים.

אנחנו מסתכלים על זה בצורה מאוד רצינית וזה דבר שצריך להתייחס אליו.

21%?

21%, זה ילד אחד מתוך חמישה ילדים בכיתות ו' עד י', טוען שלפחות פעם אחת בחודש הוא נכנס לרכב שנהוג על ידי מישהו שהוא יודע שהוא שתה אלכוהול. זו דוגמה של דברים שיש היום בתוך התכניות שלנו ובתכניות שנעשות בעולם את הכיוונים של איך לשנות את זה וזה חלק מהדברים שאנחנו נתמקד בזה הרבה, כמובן ביחד עם השותפים שלנו בתחום של הבטיחות בדרכים.

אז רק לגבי האלכוהול, לסיים את הסיפור הזה, דבר אחד נוסף שהוא מאוד מעניין, זה שהשתייה הבעייתית של האלכוהול במגזר הערבי מתחילה הרבה יותר מוקדם מאשר במגזר היהודי. הילדים בכיתות הנמוכות כבר מדווחים על שיעורים של פער גדול מאוד עם האוכלוסייה היהודית ואם אני אסכם את התובנות בנושא של האלכוהול - - -

יוסי, אני מאוד מוטרד מהמספרים שאתה אומר.

אגב, זה 2011.

ושהריכוז הוא יותר גבוה אפילו מהציבור היהודי.

כן, בשתייה הבעייתית. בשתייה המתונה, זה מעניין, אלה ששותים - - -

זאת על אף ש-80% מהציבור הערבי נמנה על המוסלמים, שיש איסור בדת לא לשתות.

נכון. אצל בני הנוער התופעה הזו קיימת ואני חייב לומר שבדומה, אגב, למה שקרה גם במגזרים שמרניים יותר במגזר היהודי, בשנים האחרונות יש הרבה יותר מודעות בקרב המנהיגות החינוכית באוכלוסייה הערבית לתופעה שקיימת ולצורך לטפל בה, זו הסיבה שיש לנו את שיתוף הפעולה הגדול עם המגזר בנושא הזה.

אז בנושא של אלכוהול, רק לסכם את זה, התופעה כן קיימת והיא קיימת בשיעור שצריך להמשיך לטפל בה, מרוכזת בעיקר אצל הבנים, דווקא אצל הבנות במגזר הערבי השיעורים יותר נמוכים מאשר הבנות במגזר היהודי והיא מתחילה בגילאים הצעירים, בנושא הזה של נהיגה ברכב שנהוג. בתחום הסמים, גם שם השיעורים בקרב הבנים בעיקר הם שיעורים יחסית גבוהים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בישראל. לדוגמה שימוש במריחואנה או חשיש במהלך השנה האחרונה, אנחנו מדברים על 12% של הבנים ו-7% מהבנות במגזר הערבי, זה בהשוואה ל-6% ו-3% במגזר היהודי, כלומר יש שם את הפער הזה. כנ"ל לגבי סמי פיצוציות, 10% מהבנים, 3% מבנות לעומת 7% אצל היהודים ו-2% של הבנות אצל היהודים. וגם בסמים הקשים, כמו קוקאין, קראק, אופיום, הרואין ואלה בקבוצה, גם שם אנחנו רואים שיעור שמדווחים על שימוש אי פעם של בערך 9% של הבנים לעומת 3% באוכלוסייה היהודית. כך שהנושא קיים והנושא דורש טיפול וזו הסיבה שאנחנו נכנסים בצורה מתואמת עם המגזר כדי לטפל בזה.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר שאני חושב שמאוד חשוב להבין אותו, כי הוא כבר נותן את הספתח לדבר על הצד של המניעה ושל הטיפול הקהילתי, זה שבסקר האחרון, ב-2011, כבוד יושב הראש, אנחנו העברנו שאלונים ל-150 מנהלים של בתי הספר שהשתתפו במחקר והשאלון של המנהלים הסתכל על כל מה שנעשה בבית ספר, המדיניות של המנהל ותכניות התערבות שקורות בבית ספר ברמה הבית ספרית. אחד הממצאים המדהימים שם ושיכולים קצת להסביר, או הייתי אומר בנימה הפוכה, בנימה חיובית, זו אחת הנקודות שאנחנו רואים שאפשר לשפר, זה שהמנהלים במגזר היהודי ב-92% מבתי הספר עושים איזה שהיא תכנית התערבות בנושא של סמים ואלכוהול בבית ספר, 92% למשל של חטיבות הביניים, בבתי הספר הערביים האחוז הזה הוא 62%, כלומר רק ב-62% מבתי הספר המנהלים אומרים שהם עושים איזה שהיא תכנית בנושא של סמים ואלכוהול. יכול להיות שעד 2011 זה היה מחוסר מודעות לצורך, אבל זו דוגמה. אני מתאר לעצמי שגם בחינוך הבלתי פורמלי התמונה תהיה דומה ולכן אני חושב שהחשיבות של הכניסה היום ליישובים הערביים והעבודה בשיתוף פעולה, גם בחינוך הפורמלי דרך שפ"י (השירות הפסיכולוגי הייעוצי), יושבת פה שוש צימרמן מ - - -

יוסי, כשאתה אומר ש-92% של המנהלים ו-62% של היהודים, זו פונקציה של רצון המנהל או שזה קשור למשרד החינוך?

אני מדבר על תמונת מצב, אני לא יודע. ההשערה שלי זה שזה עניין של סדרי עדיפות של המנהל. סדר העדיפות של המנהל נקבע על ידי שלושה דברים מרכזיים, דבר אחד, אין על מה לדבר, זה הנושא של התקציב, אבל שני הדברים האחרים זה האם משרד החינוך ואגף החינוך דורש את זה ממנו ומפציר בו לעשות את זה, והדבר השני זה האם הוא מאמין שזה דבר חשוב והוא מתעדף את זה. סוג ההתערבות שאנחנו עושים מתוך השולחן העגול הזה שאנחנו יושבים בו, דרך הרשות והשותפים שלנו, זה סוג התערבות שאמור לחולל שינוי גם בבקשה ובדרישה ממנהלי בתי ספר כן להכניס תכניות מהסוג הזה, כמובן עם העזרה שהם מקבלים, אם זה משפ"י או מאיתנו, או ממי שלא יהיה. הדבר השני זה להעלות את התודעה לחשיבות ולצורך להכניס את זה לתוך מערכת החינוך, גם הפורמלית וגם הבלתי פורמלית.

ב-2014, אנחנו נמצאים, כפי שאמרתי, בשדה עם הסקר הגדול, סקר על 20,000 תלמידים במדגם, תהיה לנו אפשרות להסתכל עם רזולוציה מאוד דקה על תת האוכלוסיות השונות, גם במגזר הערבי, ולקבל תמונת מצב עדכנית ונכונה ואני מקווה בעוד חודשיים-שלושה להציג את הנתונים הראשונים מהסקר הזה כאן.

תודה, יוסי. ד"ר וליד חדאד, בבקשה.

אני אדבר על העבודה שלנו בחברה הערבית, במה שנקרא הפונקציה המתאם היישובי למאבק בסמים, הקבוצה שהגיעה זה מה שאנחנו קוראים להם בשפה המקצועית מתאמים יישוביים למאבק בתופעת הסמים והאלכוהול בתוך המועצות המקומיות והעיריות הערביות. בדרך כלל זה עבודות של מניעה ועבודה קהילתית. אני אציג קודם כל את האתגר שלנו והבעיה שלנו בעבודה עם החברה הערבית. אנחנו חברה ששונה מבחינת הדת ומבחינת התרבות מהאחר, מה שנקרא החברה היהודית, יש לנו את הייחודיות שלנו, המשפחה הערבית עוברת תהליכי שינוי, טרנספורמציה, כל המעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית, כמובן השינויים האלה גורמים לתופעות שבין היתר זה סטייה חברתית, שסמים, אלכוהול ואלימות זה חלק מהתופעות שרואים בחברות שמבחינה סוציולוגית מוגדרות כחברות מעבר ואנחנו באמת מוגדרים כחברת מעבר.
הבעיה המרכזית והאתגר שלנו שאנחנו עובדים מול רשויות חלשות. מספרית 80% מהמועצות הערביות או ועדה קרובה או חשב מלווה, לפחות לפני חצי שנה, כך היה המצב לפני הבחירות, ואנחנו מדברים על רוב - - -

מה האחוז?

אני זוכר בסביבות 80% חשב מלווה או ועדה קרואה.

אתה לא טועה, חשב מלווה זה בטוח.

יכול להיות שהמצב השתנה אחרי הבחירות מבחינת ועדות קרואות, נשארנו עם החשבים המלווים שבדרך כלל הם מלווים את העירייה. כשבאים לעשות קיצוץ, למה הזכרתי את זה? כשעושים קיצוץ בתחום תברואה אנשים רואים יום למחרת שיש קיצוץ, יש זעקה ציבורית, אבל כשמקצצים בחינוך ורווחה לא רואים את זה, זה צורב וכואב אחרי כמה שנים. אז אני יכול להגיד, ב-2005 בכל החברה הערבית בארץ היו רק 4 מתאמים למאבק בסמים, שזה שפרעם, טמרה, אום אל פחם ונצרת. כך התחלנו, בשאר היישובים לא היה, במשולש הדרומי, בנגב. אז הייתה לנו בעיה שאין פעילויות מניעה והבעיות האלה לא טופלו ולכן אני לא מופתע מהמספרים ואני גם אתייחס למספרים שהם ברמה הבינלאומית וברמה המקומית.

מאחר שהמצב הזה מושפע ברשויות המקומיות - - - חשוב גם להבין, אי אפשר להעסיק מתאם סמים בלי מה שנקרא מושג המאטצ'ינג, שזה מימון מקביל. אתה כרשות למלחמה בסמים מממן 50%, 60%, 70% מהמשרה, אבל יש חלק נכבד שהוא על הרשות המקומית. זאת המדיניות ולכן רוב הרשויות לא יכלו לעמוד בזה, אז המדיניות לא הוגנת כי רשות חזקה יכולה לקבל ורשות חלשה לא מקבלת. זה גם בכל התחומים האחרים, זה גם קב"ס, קצין ביקור סדיר, עובד סוציאלי, זה לכל הפונקציות, אבל לצורך העניין אני אתייחס למתאמים שלנו. לכן היינו עם 4 מתאמים ותיכף אני אתייחס לעלייה.

אתגר אחר שהיה לנו, בנוסף לעבודה הזאת, זה כל הנושא של להתאים תכניות. הרי אנחנו התרגלנו לעשות העתק-הדבק. יש תכנית שהייתה במשרד החינוך, חיים ללא סמים, חל"ס קראו לזה, התאמנו לזה לחברה הערבית. אני טוען שיש רגישות תרבותית מסוימת שצריך להתאים תכניות מניעה וגם תכניות טיפול לנושא התרבות המסוימת. במילה אחת למה אני מתכוון? כשאתה מדבר על אלכוהול בחברה היהודית אני בעד לדבר על שתייה מתונה, שתייה בחוכמה, בחברה הערבית, ש-90% ממנה מוסלמית, לדוגמה באום אל פחם או ביישוב אחר, אתה לא יכול להגיד 'תשתה בחוכמה', אז יאשימו אותך שאתה בעד אלכוהול. זו הרגישות התרבותית, כשאתה מדבר על אלכוהול בחברה הערבית זה שונה.
אנחנו נתקדם לשתיית האלכוהול. דיברנו על סמים, ויעקב, שהוא ראש האגף שלנו, אמר לי שמדברים על סמים, ואז אמרתי לו שכשאנחנו מדברים על סמים אנחנו מתכוונים גם אלכוהול, במובנים שלנו זה סמים וזה ידוע וזה אסור. זה חלק מהבעיה, שבשתיית אלכוהול אצלנו אין תרבות שתייה. לצורך העניין, אני משווה עם החברה היהודית, אין תרבות שתייה. השתייה נעשית במרחב הציבורי המוסתר. איפה שותים בחברה הערבית? במטעי זיתים, בחורשות, בצדדים. קשה למצוא תרבות שתייה, שאנשים הולכים למקום, מבלים ושותים, ואז יש אחריות, מי נוהג. השתייה בדרך כלל מבוצעת במקומות נידחים, בשקיות. קונים שקיות בירה. ולמה אני מזכיר את זה? מי שרוצה ללכת לשתות בבר, במקום מסודר - - -

יש מקומות ששותים בשקים ויש כאלה בסכינים.

זו הייתה הפרסומת שלנו.

בברים ומועדוני לילה.

אני מסכים, אבל, וזה מאוד חשוב, כבוד היושב ראש, להגיד את זה, במקומות האלה, בברים וזה, כשאתה עושה מניעה יש מקום מסוים. כשהשתייה נעשית במקומות נידחים אי אפשר לדעת, אי אפשר להגיע למקומות האלה, ומה עוד שב-100 שקל אפשר ללכת לבר, אני אתן דוגמה, נער בן 20 רוצה לשתות, חוקית מותר לו, הוא בן 20, 21, ב-100 שקל הוא יכול לשתות שניים או שלושה דרינקים באותו ערב, אבל ב-100 שקל אתה יכול לקנות 12 בקבוקי בירה, אז הכמות, אם מסתכלים מבחינה כלכלית, עלות ותועלת, באותו סכום כסף אתה שותה פי 10, ולכן מה שהזכיר ד"ר יוסי, שהשתייה היא יותר, כי גם מבחינה כלכלית הסכומים שונים.

ומאחר שאתה מרגיש את עצמך אאוטסיידר, אתה מרגיש סוטה, כי אתה שותה באותם מקומות שמעשנים חשיש. אני שמעתי את זה משוטרים שעושים סיורים והם אומרים, 'אנחנו מגיעים למטעי זיתים, אנחנו לא יודעים אם האנשים האלה שותים בירה, שזה חוקי, אם הם מעל גיל 20, או הם מעשנים חשיש, שזה לא חוקי'. הנערים הצעירים עושים את השתייה, שותים ומשתמשים בסמים באותם מקומות ולכן המעבר הוא יותר קל וזמין. כשאתה יושב באותו מקום, באזור נידח, המעבר יותר קל וההרגשה, אם אני שותה אלכוהול ואני סוטה, מבחינה דתית הרי אני עושה משהו אסור, אז קל לי להמשיך בדברים האסורים. לכן אם מסתכלים על הסמים הכימיים, שזה הכי מסוכן, גם רציונלית סמים כימיים יותר מסוכנים מסמים שמופקים מצמחים או מאלכוהול, אחוז הנערים הערביים שמגיע בגיל 12-18 ל-9% לעומת 4.5% בחברה היהודית. אנחנו כפול. בסמים הכימיים, האקסטזי, הטריפים, מיסטר נייס גאי, כל הדברים האלה, זה כמעט מגיע לכפול.

אנחנו מדברים על עלייה. אמרתי, ב-2005, כשהתחלנו להסדיר את הנושא הזה שחייבים להיכנס וכתבנו והיו הרבה ישיבות, מ-4 יישובים עלינו בסופו של דבר ל-45. זה מאוד חשוב. אנחנו עובדים בכל הפריסה הארצית, צפון, מרכז, דרום ומה שנקרא, זה מושג אצלנו, ערים מעורבות, שזה חיפה, עכו, לוד, ולאחרונה נכנסנו במזרח ירושלים, שזה גם אזור שהיה מוזנח וזה באחריות הרשות למלחמה בסמים. אז אנחנו בחיפה, עכו ולוד ובירושלים גם עובדים כעיר מעורבת, בנוסף ליישובים. אנחנו עושים פעולות מניעה עם נוער במגוון נושאים. בגדול זה ספורט, תיאטרון קהילתי, סדנאות, נוער בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

נושא מאוד חשוב שאנחנו לקחנו אותו רציני זה הכשרת אנשי מקצוע. אנחנו מאמינים שאנשי המקצוע הם המפתח, למרות שהחוליה החלשה הם ההורים, אבל ככל שאנחנו מכשירים יותר אנשי מקצוע בתחום הסמים, שהתמכרות זה לא נושא למקצוע מסוים, אלה אנשים מתחום הסוציולוגיה, קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית. יש לנו בגליל המערבי תכנית שרצה ארבע שנים, אנחנו לקראת מחזור שנה חמישית, לוקחים אנשי מקצוע מכל הקשת המקצועית ומכשירים אותם. יש לנו גם נציגים של הקבוצה, סטודנטים שהגיעו לכאן.
אנחנו לקחנו את נושא האימאמים. עשינו לפני תקופה כנס עם האימאמים, שהוביל אותו מתאם אום אל פחם, אבל גם דרשות במסגדים. חלק מהמתאמים עובדים עם אנשי דת, כמובן עם הורים וכנסים ארציים. הכנס האחרון היה בדצמבר, היה הכנס התשיעי שלנו.

הרשות, בנוסף לעבודתה עם עיריות, תומכת בעמותות שהנציגים שלהם כאן, עמותת אל הלאל מסכנין בתחום המניעה ועמותה בטמרה, מרכז החלמה, שאנחנו גם תומכים בהם בעבודה.

לקראת הקיץ אנחנו מכינים פעולות בקייטנות, אני אגיד את זה בקצרה, בקייטנות של המועצות, מתנ"סים, יש הרצאות, סדנאות. סיפור של מכור נקי, אנחנו מאוד מאמינים בזה ויש גם נציגים של כמה מכורים נקיים שעשו דרך ולמדו והשתלמויות שהם גם חלק מאנשי המקצוע שלנו, שנכנסים לכל מיני מקומות ונותנים הרצאות. ויש לנו שני סרטים דוקומנטריים שמציגים אותם בשטח, סיפורים על סמים, סרט שהופק בטייבה וסרט שהופק בשפרעם. לקראת רמדאן, השנה הקיץ נופל על הרמדאן אז קשה לעשות פעילויות אז יש ערב רמדאן בדגש על סוגיית הסמים והאלכוהול. אחרי האפטאר עושים את הפעולות שלנו. ותהיה דרשה אחת, עוד לא נסגר תאריך, ביום שישי, במסגדים, על נושא הסמים והאלכוהול. בכמה יישובים יש תחרות קטרגל בתחום הסמים.

מה שגרם לעלייה זה שני פרויקטים. פרויקט החומש, שהזכיר אותו יאיר, שמתייחס ל-13 יישובים בחברה הערבית. תכנית החומש מתקופת השר ברוורמן, יש אנשים שקוראים לה תכנית ברוורמן, שזה יישובים, ערים וכפרים מכל האזורים שתכנית המאבק בסמים נכנסה אליהם והתכנית השנייה נקראת תכנית המתחמים של השר לביטחון פנים, שזה מתחם נצרת, מתחם טייבה, מתחם עיירות בנגב, מתחם כרמיאל, מתחם עירון, באזור המשולש הצפוני, מתחם ראש העין ומתחם שפרעם. כל מתחם זה לפי נקודת משטרה והכפרים והיישובים ששייכים לאותה תחנת משטרה מקבלים את השירות הזה של הכנסת מתאם עם פטור ממאטצ'ינג, שזה מאוד חשוב. ברגע שאתה בא למועצה ואתה מציג את השירות שלך ללא מימון מקביל לא הייתה בעיה, אנחנו היום עובדים, לדעתי יש שיתוף פעולה, שאפשר תמיד לשפר אותו, אבל אפשר להגיד שברגע שאתה הורדת את החסמים האלה של המימון התקציבי, אנחנו מתמודדים עם בעיות אחרות, אבל זה מאוד חשוב להזכיר את זה.
מבחינתי אנחנו מתקרבים ל-45. אני רוצה שהדיון ייתן גם תשובות, יש חלק מהדברים שלא העליתי אותם. תודה רבה על ההזדמנות, כבוד היושב ראש.

תודה, ד"ר וליד חדאד. התמונה שהצטיירה מהסקירות של מר גלר, יוסי ווליד היא תמונה מאוד מאוד מדאיגה. בינתיים הגיע מר ג'ריס מטר, ראש מועצת עילבון ומזכיר ועד ראשי הרשויות הערביות, אנחנו ניתן לו לקחת קצת אוויר ואחר כך הוא ידבר. לפני שהגעת מר גלר דיבר על כך שהרשות לא זוכה לשיתוף פעולה מכל הרשויות הערביות. אני אוסיף מעבר לזה ולא רציתי להגיד את ההערה הזו לפני שהגעת, הרושם שלי שהרבה רשויות מדירות את רגליהן מהטיפול בעניין הזה, כאילו שזה נושא לא פופולרי ואז כשמנסים להקים מרכז גמילה או תחנה לטיפול אתה מוצא בעיות קשות באיתור מקום ובעניין הזה מאוד חשוב שיתוף הפעולה עם הרשות המקומית. הדבר הנוסף, ההנחיה, כמו שנאמר כאן, לא יודע אם שמעת את זה אחרי שהגעת, שכמה מנהלי בתי ספר אינם נותנים תשומת לב לעניין הזה ואני חושב שיש תפקיד לרשות המקומית. הדבר הרביעי הוא, זה לא בישיבה הזו, זה עלה בישיבות אחרות, קליטת אנשים שעברו תהליך של גמילה ורוצים לחזור לחיים הטבעיים וזה לא מתאפשר להם בגלל מחסור בתעסוקה ודעות קדומות וכו' וכו' וכאן מאוד חשוב שהרשות המקומית תיכנס לפעולה. הנקודה החמישית היא נקודת המאטצ'ינג. המאטצ'ינג נפתר בכל מה שקשור לרשות למלחמה בסמים, שהיא לקחה על עצמה את מלוא העלות, אבל עדיין על אף שפניתי בתחילת הישיבה למשרד הרווחה לבטל את המאטצ'ינג בכל מה שקשור למינוי עובדים סוציאליים, גם אם משרד הרווחה לא עושה את זה אני חושב שבמקומות מסוימים הרשויות המקומיות צריכות לשלם את ה-30% של המאטצ'ינג על מנת שיהיה עובד סוציאלי שיטפל בבעיה כשהיא קיימת, לא רק בשלב המניעה. בכל אופן תיקח את הזמן ומתי שתרצה תגיד.

אני מוכן.

אז נתחיל איתך, בבקשה.

אל"ף, אני רוצה להודות על העלאת הנושא הזה בפורום הנכבד הזה ואני רוצה להודות לך במיוחד שאתה דוחף להתפתחויות חיוביות בכיוון מניעה והקטנת האפקט השלילי של סמים ושתייה. הבעיה היא בעיה בעיניי ארצית לאומית, לא משהו ספציפי לכפר זה או עיר כזו. העניין הזה עלה בהרבה פורומים, זה עול מאוד כבד לחברה בכלל, עלויות של מיליארדי שקלים בשנה עולה למשק בעיית הסמים והאלכוהול. מכאן העניין הוא חשוב וחשוב מאוד ואנחנו חיים אותו בחברה שלנו ובמגזר שלנו. אנחנו מסתכלים על העניין הזה בכמה היבטים, לא עניין של בעיה אחת שנגיד שאם נעשה כך העניין הזה יסתדר. זה לא ככה. הבעיה חולשת על מספר משרדי ממשלה, שכל אחד בתורו צריך לתת את הדחיפה ולתת עזרה, אחרת כל מה שמושקע בצורה לא אפקטיבית זה הולך לטמיון וזה חבל.
אני רוצה להתחיל בבתי הספר ובכלל במצב הסוציו אקונומי של החברה הערבית ושל המגזר הערבי. אני רוצה להדגיש שבסביבות 80% בכלל מכל הכפרים והערים במגזר הערבי הם בסוציו אקונומי 1, 2, 3 מתוך 10, ומכאן מתחילה הבעיה. מה מוסיף לעניין הזה עוד? עניין המאטצ'ינג, שדובר עליו. אנחנו חיים את זה. אתם אולי תיאורטית שומעים ומעריכים תיאורטית אבל אנחנו חיים את זה. עניין המאטצ'ינג זה מכביד מאוד, הרבה תכניות אנחנו לא יכולים לגשת אליהן בגלל זה והמאטצ'ינג מגיע עד ל-30% מכל תכנית שמוצעת לנו. זה עניין כבד מאוד, זה עניין בלתי אפשרי זה עניין שמוסיף לחלש עוד חולשה. אנחנו מעלים את העניין הזה בכל פורום, בכל פגישה, בכל מקום, חברים, תתחשבו במדרג הסוציו אקונומי הנמוך של המגזר הערבי, תתחילו לחשוב עניינית ומעשית אחרת אנחנו הרבה מפספסים וזה בא כבומרנג לכל החברה, גם הערבית וגם היהודית, אני לא מבדיל. ואנחנו שומעים כמה יש אינטגרציה היום בין משפחות פשע משני המגזרים. אז העניין הוא עניין לאומי שצריך לקחת אותו במלוא החשיבות.

אנחנו שמענו בישיבות קודמות ששיעור שיתוף הפעולה בין יהודים וערבים הגבוה ביותר הוא בעולם הפשע.

כן. אנחנו רואים את זה ושומעים.

שם אין הבדל.

עכשיו אם נתחיל בעניין בתי הספר. חברים, אנחנו מדברים ביום יום. תכניות ההעשרה, תכניות הלימוד הבלתי פורמליות הן לא פחות חשובות מהתכניות הפורמליות. תשימו לב לעניין הזה, התכניות הבלתי פורמליות מאוד חשובות, מאוד, לזה צריך לתת את הדעת ולזה צריך לתת יותר הזדמנויות ולהעשיר תכניות לא פורמליות בבתי הספר. לא מספיק שאני לומד היסטוריה או מתמטיקה, העולם לא עומד על הנושאים האלה, החיים הם מאוד רחבים ובמיוחד היום החשיבה וכל החשיפה של הילדים שלנו, זה מביא לכך שצריך לתת חשיבה יותר מעמיקה ולתת פתרונות יותר מעשיים.

במגזר שלנו יש עוד בעיה שהיא מאוד רצינית. אחרי התיכון, אחרי שהילדים מסיימים בית ספר תיכון, ומי שמסיים בממוצע של 70, 80, זו השכבה למעשה הגדולה, שהמשך לימודים זה קשה מאוד, כי אנחנו מכירים את כל המכשולים של האוניברסיטאות, הם לא נקלטים ללימודים על תיכוניים, ובמקביל הם מסיימים בגיל 18 ללא כל מקצוע, ללא כל כיוון עבודה בחיים האזרחיים ואז יש לו שנתיים-שלוש, תלוי, כל אחד ומה האפשרויות שיש לו, שהוא נמצא זרוק ברחוב. זו חשיפה וזה מתכון שהוא ייקלע לסמים ולשתייה ולכל התופעות השליליות האלה. בשביל זה אנחנו היום מבקשים ממשרד החינוך, תנו יותר חינוך טכנולוגי, לזה צריך לתת את הדגש, תתמכו בנו שנבנה בתי ספר טכנולוגיים. לפחות מי שלא יכול להמשיך בלימודים העל-תיכוניים הוא יכול לצאת עם תחילת מקצוע, שאוטוטו הוא נקלט למקומות עבודה אחרי שהוא מסיים תיכון ואז הוא רחוק מכל התופעות השליליות האלה. לכן אמרתי, העניין הזה, יש לו כמה וכמה תחומים שצריך לערב את כל הנציגויות של כל המשרדים ולהתחיל לתת פתרונות בעניין הזה.

יש עוד עניין. לפעמים אתה שומע שמשקיעים בכפר מסוים, יש תופעת סמים ואלכוהול ומתחילים להשקיע שם כספים ולפעמים זה מצליח, לפעמים זה לא מצליח, זה לא העניין. צריך להשקיע שם, אבל צריך להשקיע במקומות שעניין הסמים עוד לא נכנס ועוד לא חדר עמוק. לתת תכניות מניעה כדי שהנוער לא ייקלע למצבים האלה. אז לא מספיק להשקיע במקומות שהם נגועים כבר, צריך להשקיע גם במקומות שעדיין קצת רחוקים מהתופעות השליליות האלה, כדי שלא לתת את האפשרויות לנוער שייקלע למצבים האלה.

זה בינתיים מה שיש לי להעלות ובהמשך אפשר גם להרחיב בכמה דברים. תודה רבה.

תודה, מר ג'ריס מטר, אנחנו מאוד מודים לך.
לחבר הכנסת טיבי יש שאלה בשלב הזה, אחר כך הוא ידבר.

תודה, אדוני היושב ראש. אל"ף, אני רוצה לברך על עצם קיום הישיבה. מהדברים ששמעתי, גם מהדברים שנאמרו כאן על ידי מר חדאד, לא ראיתי או שראיתי העלמה או אי קיום של נתונים או פעילות לגבי המשולש הדרומי. היות שאני חי באזור הזה ואני יודע שהתופעה קיימת גם שם, אם לא יותר מאזורים אחרים, אני מבקש לשמוע נתונים, מצבת כוח אדם, פעילות, באזור הזה במיוחד, בהשוואה לאזורים אחרים, אם יש.

דרום זה הנגב, לא?

כן, אני גם מרכז וגם דרום. יש לי מה להוסיף.

תרשום את השאלה, אני רוצה לשמוע שני גורמים ואחר כך תענה על השאלה של חבר הכנסת טיבי. אני רוצה לשמוע את משרד הרווחה. תגיד את הדברים שלך, אבל גם תנסה לענות על השאלות לגבי המאטצ'ינג ועובדים סוציאליים.

אחר כך אני אשלב אחד מהשטח עם נציגי משרדי הממשלה. אחר כך נשמע את גב' צימרמן ממשרד החינוך, על שפ"י ואחר כך נעשה שילוב חברי כנסת, משרדי ממשלה וחברים מהשטח. בבקשה.

אני מרכז השירות לטיפול בהתמכרויות במחוז חיפה והצפון במשרד הרווחה ואני מייצג את משרד הרווחה. אני מודה לך, כבוד היושב ראש, על ההזדמנות לשאת את דבריי ואני מודה בכלל על קיום הדיון שבעיניי הוא דיון מאוד חשוב. משרד הרווחה והשירות לטיפול בהתמכרות במשרד הרווחה פועל לקיום טיפול בהתמכרויות השונות, האחריות היא על טיפול בסמים, נפגעי סמים, נפגעי אלכוהול ונפגעי הימורים, הן לבני נוער והן למבוגרים, הן במסגרות פנימייתיות והן במסגרות האמבולטוריות וזאת באמצעות הרשויות המקומיות ובאמצעות עמותות שונות שזוכות במכרזים שהמשרד מפעיל.

אני אתייחס לנתונים של מסגרות טיפוליות במחוז חיפה והצפון, תחום האחריות שלי. במחוז יש לנו 32 יחידות לטיפול בהתמכרויות ברשויות המקומיות, מתוכן 13 נמצאות ברשויות המקומיות. אחוז היחידות במגזר הערבי הוא יותר מ-30%. קיימים שישה מרכזים לעמותת אפשר המפעיל טיפול - - -

כמה רשויות מקומיות בתחום שאתה פועל?

32 רשויות מקומיות מפעילות יחידות לטיפול בהתמכרויות למבוגרים, מתוכן 13 במגזר הערבי.

שבכל אחת מהן יש עובד סוציאלי?

לפחות אחד, כן. בנוער יש לנו 16 יחידות לטיפול בנוער, מתוכם 4 במגזר הערבי. בנוסף כמובן ברשויות ובערים המשותפות, השירות ניתן גם לאוכלוסייה הערבית וגם לאוכלוסייה היהודית ובחלק מהערים קיימים גם עובדים ערבים שנותנים את השירות בשפת האם לנערים עצמם, כמו בחיפה ובעכו. ישנם שני מרכזי יום לטיפול בנפגעי סמים, אחד מהם במגזר הערבי, ואנחנו עומדים השנה להקים עוד שני מרכזים, אחד מתוך השניים החדשים יהיה גם במגזר הערבי.

השירות מפעיל מזה כמה שלוש-ארבע שנים יחידות לאיתור בני נוער לטיפול בנפגעי אלכוהול וסמים. מתוך הארבעה שיש במחוז חיפה והצפון ישנו אחד במגזר הערבי ושניים בערים מעורבות שנותנים שירות גם למגזר הערבי ולאוכלוסייה הערבית. אנחנו מנסים לתת את השירות לאוכלוסייה הערבית בייחודיות של האוכלוסייה, בהתייחסות תרבותית והתייחסות גם לעניין של המבנה הדמוגרפי של המגזר הערבי. כמובן כולם יודעים שרוב האוכלוסייה בצפון גרה ביישובים קטנים לרוב ואז האפשרות להקמת יחידות טיפוליות הוא קשה ובעייתי יותר, על כן אנחנו משקיעים הרבה מאמצים בבניית שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות שונות ובהרבה מקרים רשות מקומית מסוימת שמוכנה לקחת עליה את מתן השירות נותנת שירות ולפעמים בחינם לרשויות אחרות, ועל זה כמובן חלק מהרשויות מבורכות, על ההזדמנות ועל האפשרות הזאת.

בחלק אחר ישנה באמת בעיה להפעיל שירותים. אני יכול להגיד שאני יותר סובלני לרשויות ערביות שמתקשות להפעיל את השירות, אני מוכן לתת הזדמנויות יותר, ללוות יותר, להשקיע הרבה יותר בכל הרמות - - -

למה לא לעשות את זה בהחלטה מסודרת שהעניין של המאטצ'ינג יהיה תלוי במצב הסוציו אקונומי של הרשות, למה צריך שאדם טוב כמוך יגלה סובלנות? אדם נגיד לא יגלה סובלנות, יילך לפי הספר. מה שעשתה הרשות, אני חושב שזה מרחיק לכת גם לפי התוצאות, התוצאות הן מדהימות, למה לא לעשות את זה? רשויות מבוססות, שישלמו 50% מהמאטצ'ינג, הן יכולות, רשויות חלשות, שישלמו 0% או 5%. חלק מהנתונים שאמרת נמצאים כאן בדף של מרכז המידע, אני מציע שתתמקד בסוגיה הזו, בבקשה, בסוגיה של קו התפר בין הפירוט שלכם לבין פירוט המניעה של הרשות, והדבר הנוסף קו התפר בין הפירוט שלכם לבין הרשויות המקומיות. אני מבקש להתייחס לשלוש הסוגיות האלה בעיקר. על מנת להתקדם, כי יש הרבה חברים שרוצים לדבר ואני רוצה לאפשר לכולם.

אני אתחייל מהרשויות המקומיות. עיקר העבודה כמובן, כמו שכולנו יודעים, זה הקשר בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי והפעלת התכניות. האחריות כמובן היא על השלטון המקומי, האחריות הישירה של ההפעלה, על כן רוב השירותים שמשרד הרווחה מפעיל, הוא מפעיל אותם באמצעות הרשויות המקומיות, או באופן ישיר או על ידי עמותות שזכו במכרז כשהאחריות עדיין של הרשויות המקומיות בהפעלת השירות ועבודה מול אותה עמותה. כך שהממשק הזה של העבודה בין המשרד לבין הרשות המקומית מעוגן בהרבה ועדות וחוקים והסדרים ואלה דברים שהם קיימים כל הזמן. כמובן כל דבר כזה עובר את ועדת התיאום בין משרד הרווחה לבין השלטון המקומי ועובר את האישורים הנדרשים.

בעניין של המאטצ'ינג. אנחנו מנסים לפתור את המורכבות ואת הבעייתיות במבנה של החברה הערבית, במיוחד בצפון, בכמה אופציות. אחת היא האפשרות של הפעלה באמצעות ועדות. ועדות זו אפשרות שאני אמצה את הכסף ליישוב עצמו על אף שהוא קטן, והאפשרות שיש שירות אזורי שמוכן לתת את השירות הטיפולי, את השירות המקצועי, מפנים את אותם מטופלים למרכזים האזוריים האלה ואז הרשות המפנה גם משתתפת ב-25% המאטצ'ינג. בכלל סוגיית המאטצ'ינג היא סוגיה הרבה יותר מורכבת. אני מסכים עם הקריאה שיש לקיים נוסחה של מאטצ'ינג דיפרנציאלי שמתייחסת לדירוג שנמצאת כל רשות מקומית. אני מסכים עם זה, אני חושב שזו קריאה נכונה ואני חושב שיש להעלות אותה לדרגים ה - - - כמובן אני אעביר את זה אצלנו במשרד ואני מסכים שצריכה לצאת מהוועדה קריאה למשרדי הממשלה השונים בעניין.

תצא. תודה, מר מטאנס.

הגב' צימרמן ממשרד החינוך ושפ"י. באיזה מידה הפריסה קיימת במערכת החינוך הערבית של שפ"י ובכלל כל הנושא של הפעילות של משרד החינוך במניעה. אני גם מבקש שתגיבי על מה שנאמר על ידי ד"ר יוסי הראל-פיש במה שקשור למידת המעורבות של מנהלי בתי הספר, 92% מול 62%, שזה שליש פחות.

אני מאוד שמחה על הדיון הזה. הנציגה הקבועה בוועדה הזאת, קרן רוט, היום היא מרגישה לא טוב ולא יכלה להגיע.

אני חושבת שבתוך המסמך של הממ"מ מופיעות עיקר פעולות משרד החינוך הממוקדות באמת בנושא של צמצום שימוש באלכוהול ומניעת צריכת סמים. אני אחזור על זה בקצרה ואתייחס לכמה נקודות. ראשית, תכנית המניעה המרכזית שלנו היא תכנית כישורי חיים. אני חייבת להדגיש שזאת תכנית חובה. זאת אומרת אם מנהל בוחר לא להפעיל אותה הוא לא עושה את מה שהוא מחויב לעשות על פי חוזר מנכ"ל. זאת תכנית חובה מ-א' עד י"ב.

מי אמור לפקח על ביצוע החובה הזה? לא הרשות המקומית, משרד החינוך.

לא הרשות המקומית, המשרד מפקח על זה, המשרד מעביר מדי שנה סקר אינטרנטי למנהלי בתי ספר.

יש סנקציה למי שלא מקיים את החובה הזו?

לא שידוע לי.

אז זה נשאר לפי רצונו וטוב ליבו של המנהל.

אבל אני חייבת להגיד שהמשרד עובד בגישה של בין הוראה למטה לבין מתן אוטונומיה, ברצף הזה צריך לקחת את זה בחשבון.

שוש, את השתמשת במילה חובה, לא אני. חובה זה חובה, זה לא חצי ולא רבע.

אתה צודק. אנחנו כן מפקחים על זה. יש לנו גם מערך תמיכה מאוד מאוד רציני לכל בתי הספר, כולל בתי הספר בחברה הערבית. ראיד יושב בתפקיד יוצא דופן מבחינה זאת ואין בשום תחום תוכן תפקיד חצי משרה של אחראי על ליווי בתי הספר ודאגה שמורים ויועצים יידעו לעשות. אני אומרת שהתכניות שלנו מותאמות לחברה הערבית, אם לחברה היהודית יש תכנית לבתי הספר היסודיים, 'גדולים ולא שותים', בחברה הערבית זה 'לא שותים'. זאת אומרת אנחנו עושים התאמה תרבותית.

זה אמור להיות בילד אין בתרבות.

אני מביאה את זה כדוגמה להתאמה תרבותית. התכנית מכילה בכל שכבת גיל, אתה מכיר את התכנית שלנו, כולל - - -

כן, וגם מאוד מעריך אותה.

יש תהליך נוסף שאנחנו עובדים עם בני הנוער וזה בקשר בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, תכנית עמיתים. רק לפני שבועיים היה כנס גדול ארצי יחד עם הרשות של התכנית. מזכירת הוועדה, בת שבע, הייתה בכנס הזה. היו שם המון בני נוער מהחברה הערבית שעובדים בנושא הזה. יש לנו מב"סים, מובילים בית ספריים למניעה, שהם גם אמורים לדאוג לכך שתכניות תבוצענה בבתי הספר ובאמת יש לנו מב"סים באחוזים מאוד גבוהים מבתי הספר. זה מה שאני יכולה להגיד על תכנית כישורי חיים. יש לנו תכנית טיפולית, זה מופיע, אני לא רוצה לחזור.

אני דווקא רוצה לדבר על ההקשר היותר רחב. אתם יודעים ששר החינוך הנוכחי מוביל כרגע מהלך לשינוי בכל ההיבט של השקעה בחינוך בחברה הערבית. ישנה ועדה גדולה שמתעסקת עם זה, הבוקר אני קראתי ב'הארץ' שיש אפילו כבר כמה החלטות שניתנות לפרסום אבל בוועדה הזאת יש כמה תת ועדות שנראות לי מאוד רלוונטיות לנושא הזה.

אני יכול להעיד שיש רצון טוב, אבל יש גם פרטים שהם שנויים במחלוקת.

יכול להיות, אבל בכל זאת בואו נסתכל על היש.

אני מדבר עכשיו כחבר ועדת החינוך, לא כיושב ראש הוועדה הזו.

כי יש מה שלא היה קודם. לוועדה הזאת, שזה בשיתוף משרד ראש הממשלה, יש תת ועדה בנושא של תרבות הפנאי, שזאת סוגיה מאוד רלוונטית לנושא שאנחנו מדברים, תת ועדה בנושא נשירה, תת ועדה בנושא חינוך טכנולוגי מקצועי, מה שדובר פה קודם, ותת ועדה בנושא אלימות. אני חושבת, מכיוון שאני מעורבת באחת מתתי הוועדות ואני רואה שיש כרגע באמת כוונה ונכונות אמיתית, אולי ללא תקדים ממה שהיה קודם, לעשות צעדים שלא היו קודם, מבחינת השקעת גם משאבים וגם שינוי ההשקעה הא-סימטרית להשקעה דיפרנציאלית, אני חושבת שזה מאוד רלוונטי לנושא הזה. ככל שיהיו יותר פתרונות בני נוער הרגישו שיש להם יותר איפה לבלות הם יותר יקבלו השקעה בלמידה עצמה ואני חושבת שזה מאוד קשור לנושא שאנחנו מדברים עליו וזה לא יהיה נכון להתייחס לנושא המניעה רק באופן נקודתי, רק מה שאנחנו עושים בהקשר למניעת סמים ואלכוהול.

אני חושבת שאולי נכון לוועדה להזמין מישהו שהוא לא רק מייצג את שפ"י, אלא מייצג את המשרד, כדי שייתןoverview הרבה יותר רחב לסוגיה הזאת של באמת מהלך שהשר שלנו מוביל כרגע, שהוא מהלך של שינוי.

תודה. מר דאג'ר, אתה רוצה להוסיף דברים על הנקודה הספציפית של מנהלים?

כן, אני רוצה להוסיף שקודם כל אנחנו בכל בית ספר על יסודי יש לנו פונקציה בתפקיד המתוגמל כספית ספציפי לנושא שנקרא מוביל בית ספרי. אותו מוביל ספרי הממונה על ידי מנהל בית הספר ומנהל בית הספר מחויב, על פי חוזר מנכ"ל, ויש פיקוח אודות המינוי הזה. במידה שמנהל לא ממנה מוביל בית ספרי אנחנו מערבים את הפיקוח הכולל ואז אנחנו גורמים לכך - - -

אתה האישיות שמפקחת ומלווה בעניין הזה?

כן, אני בודק. במידה שאין לי מוביל בית ספרי בתוך בית הספר - - -

מה אתה אומר על מה שאמר ד"ר יוסי הראל-פיש?

לפי הנתונים שיש לי לפי הדוח אני רואה שיש עלייה במספר התלמידים אשר השתתפו בפעילויות בית ספריות. כשאנחנו מדברים על 38,000 בתשע"ב ובתשע"ג אנחנו מדברים על 73,000. לגבי תשע"ד - - -

אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה להגיד, יוסי.

שנייה אחת, ברשותך, אנחנו מדברים בתשע"ד על קרוב ל-90,000 תלמידים במגזר הערבי אשר השתתפו בפעילות. לגבי תכניות אופ"י, שזה תכנית מאוד ייחודית שלנו, היא תכנית שנעה על הציר של המניעה והטיפול. אופ"י זה קיצור של אימון ופיתוח יכולות התמודדות שהיא עובדת עם תלמידים שהיה להם נגע בנושא, מבחינת שימוש, באלכוהול, בסמים, בעישון, בנרגילות. אנחנו מדברים פה על עלייה מ-24% בתשע"ב, ל-26% בתשע"ג והשנה אנחנו מדברים על 30% בקבוצות של אופ"י, אפילו יותר מהמגזר היהודי.

לכן אותו מוביל בית ספר, הוא מחויב לנו, לי ולמדריכים שלנו בשטח, אנחנו מדברים על שבעה מדריכים שמגיעים באופן שוטף לתוך בתי הספר, הם מחויבים להגיש תכנית עבודה שנתית הכוללת בתוכה פעילות יחד עם תלמידים, הורים ומורים. לכן אנחנו למעשה עוטפים את כל נושא הסמים, כמו שציינה שוש לגבי תכנית כישורי חיים, שהיא תכנית בילד אין בתוך בתי הספר. עוד משפט אחד, אתה התייחסת, כבוד ראש המועצה המקומית עילבון, לגבי הנושא הפורמלי והבלתי פורמלי. אנחנו הפכנו את הנושא לפורמלי בתוך בית הספר. היום כל כיתה מקבלת שיעורים פרונטאליים דרך סדנאות, באמצעות מחנכי הכיתות בנושא של מניעה, לפי שכבת גיל ולפי הנושא שאנחנו בוחרים.

ברצוני לציין, שיתוף הפעולה הפורה יחד עם הרשות למלחמה בסמים, מר וליד חדאד, מר סאלח בוקעי, אנחנו מברכים אותו על כניסתו הרשמית לתפקיד, ואנחנו רוצים לראות שיתופי פעולה ויותר שיתוף פעולה מקצועי בבחירת האנשים שנכנסים לתוך בתי הספר, זה תחום שחסר עד כה. תודה.

הבהרה ושאלה. ההבהרה שלי, קודם כל הנתון שנתתי הוא מ-2011 ומאז 2011 גם תכנית אופ"י וגם המודול של סמים ואלכוהול בתוך כישורי חיים אלה דברים שהתפתחו יותר ואנחנו נראה את זה עכשיו בסקר. דבר שני, כישורי חיים, שזה חובה לכל בתי הספר, הוא בנוי כמו לגו והחלק של סמים ואלכוהול הוא לא חובה, כלומר המנהל יכול לבחור את החלקים, אז השאלה ששאלתי קודם זה האם יש איזה אפשרות לדרבן את זה יותר דווקא במקומות שאנחנו רוצים, כמו במגזר. זה הכול.

רבותיי, אני רוצה להגיד הערה מתודית להמשך הדיון. אנחנו יכולים לתת זמן עד אינסוף לכל אחד אבל ידברו שניים-שלושה אנשים עד סוף הישיבה. עכשיו אני אקפיד לקצר את הזמן על מנת לאפשר ליותר אנשים. זה דבר אחד. דבר שני, יש לי חובה אישית לברך את מר גלר על כניסתו לקדנציה השנייה כמנכ"ל הרשות. הוא עשה עד עכשיו עבודה אדירה, אני יכול להעיד לכל האורך והרוחב. בשם כולם אנחנו מברכים אותך, הצלחה שלך היא לא הצלחה אישית אלא הצלחה של כולנו.

תודה רבה.

ואני אפילו מאפשר למחוק אפיים. ואסור למחוא כפיים בכנסת, שתדעו.
עכשיו מר סאלח בוקעי ישיב לשאלה של חבר הכנסת, ד"ר אחמד טיבי, וגם תגיד את מה שרצית להגיד, בשתי דקות.

יש לי שני דברים להגיד. קודם כל הרשות למלחמה בסמים מרחיבה את פעילותה. אני התחלתי את עבודתי לפני שנתיים, עבדתי כפרילנס ברשות למלחמה בסמים, כמנחה וכמסייע לד"ר וליד חדאד. התחלנו לעבוד בעיר רהט, עיר יחידה שהייתה בדרום, בירת הדרות למגזר הערבי, היום אנחנו נמצאים בתל שבע, שגב שלום, ח'ורה, לקייה, ב-1 ביוני יש לנו מכרז למועצה אזורית אבו בסמה, שזה הפזורה, ערערה בנגב, כסייפה ואכסוף. בתשעה יישובים בדרום הפעילות של הרשות למלחמה בסמים.

לגבי השאלה של ד"ר טיבי. לאחרונה הרשות למלחמה בסמים נכנסה בכפר קאסם, ג'לג'וליה, כפר ברא וקלנסואה, ומקודם יש לנו מתאמת גם בטירה וגם בטייבה וגם במועצה אזורית זמר. שם נעשית עבודה מאוד נפלאה. לאחרונה היה לנו כנס - - -

מה מידת שיתוף הפעולה ביניכם לבין עיריית טייבה? יש לי תלונות מפה ועד הודעה חדשה על ההתנהלות שם.

חברי, ד"ר וליד חדאד, יכול לענות לך, הוא ממונה שם והוא אחראי.

אתה לא מעז לענות.

לא, אם זה היה בראשותי הייתי עונה לך.

אתה אומר שאתה אחראי על האזור.

אני חלק דרום, חלק מרכז, אבל זה בראשות - - -

וליד, אני מבקש שתענה על השאלה.

יש תקלה קטנה עם יושב ראש הוועדה הקרואה.

יאיר מרשה שאתה תענה בלי דיפלומטיה.

לא, יש תקלה על השתלמויות וכנסים, לראש הוועדה הקרואה יש חוקים משלו. בשבוע הבא, ב-29 בחודש, יהיה לנו - - - אנחנו ממשיכים בטייבה, לא יוצאים, ואנחנו נסביר לראש העיר שמאוד חשובה הפונקציה של מלחמה בסמים.

הוא לא יכול לבוא להגיד לכם, תבואו תיקחו את הכסף ותיקחו את זה ואני לא רוצה את זה. הוא לא יכול לעשות את זה.

חוקית אני לא יודע.

אי אפשר לעשות את זה.

הוא לא יכול לעשות את זה. הוא אמר את זה, אבל הוא לא יכול לעשות את זה.

כן, אבל הוא לא יכול.

התשובה מספקת בינתיים?

אתה הבנת למה שאלתי. אתה קלעת בול.

כן, בגלל הוועדה הקרואה.

כן, כי יש בעיה שם.

זו הבעיה העיקרית.

אנחנו נוסעים לשם בשבוע הבא.

בסדר, אנחנו סומכים שהרשות תטפל בזה כפי שצריך, ואם יהיה צורך אז אנחנו גם נטפל בזה בדרכים אחרות.

משטרת ישראל, אני רוצה לפני שתתחילו לומר משהו. לפי הדוח של מרכז המידע רואים שבחתכי אוכלוסייה, במיוחד צעירים, יש יותר שימוש בסמים ואלכוהול בקרב האזרחים הערביים, אבל לעומת זאת כשמדברים על אחוז משתמשי סמים, עבירות סמים בתוך העבירות הפליליות, רואים שיש אחוז פחות של ערבים שנמצא בתוך האסירים האלה שנכנסו לכלא בגין עבירות סמים. האם התמונה שאני רואה אותה בדמיוני, שיש יותר שימוש ופחות אכיפה?

אני קצין חקירות נוער ארצי. קודם כל לעניין האכיפה, אז כמובן מבחינת פילוח התיקים, ישנה כמובן הלימה בין החלק היחסי של האוכלוסייה הערבית לבין אחוז התיקים שמיוחסים לאוכלוסייה, כפי שאנחנו רואים בדוח וכמובן שהמטרה של משטרת ישראל היא לתפוס את אותם סוחרי סמים ובמובן הזה האכיפה היא עיוורת. ברגע שמתבצעת עסקת סמים כזו או אחרת אין הבחנה בין מוצא, עדה או מין, והאכיפה היא חד חד ערכית בעניין הזה.
מבחינת נתוני האכיפה, אדוני, כפי שהוצגו בדוח, אז אנחנו בהחלט רואים מגמת עלייה. היות שאדוני בוודאי יודע שעבירות הסמים הן עבירות חשיפה, כפי שאנחנו מכנים, שבהן משטרת ישראל צריכה לחשוף את העבריינים, ואכן ישנה קורלציה בין הפעילות של המשטרה לבין הנתונים שהם במגמת עלייה. בשתי האוכלוסיות, הן היהודית והן הערבית, אנחנו רואים שישנה עלייה בתיקי הסחר והחזקת סם שלא לצריכה עצמית בקרב האוכלוסייה הערבית בין השנים 2011 ל-2013, ובהתאמה, במקביל, גם ביחס לכמות כתבי האישום שמוגשים בגין העבירות החמורות המשפיעות של הסחר והחזקה שלא לשימוש עצמי, אנחנו רואים באמת מגמה של ירידה בשימוש העצמי, אבל זו מגמה שמאפיינת בכלל את האוכלוסייה, הן היהודית והן הערבית.

אני אגיד, אדוני היושב ראש, שהנתונים אכן מטרידים ומדאיגים לגבי הנוער. הנוער במגזר הערבי, אנחנו כן מזהים שישנה זליגה של מה שנקרא סמי הפיצוציות, שהם סוג של סמים שנכנסו בסוף שנות ה-90, תחילת 2000, ואכן אנחנו היום מזהים באזורים במגזר שימוש בקרב בני נוער גם בסמי פיצוציות. אנחנו מבצעים פעילויות אכיפה בשיתוף הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול בדמות מבצעים ארציים כאשר אנחנו מעמיקים את החדירה ואת הפעילות שלנו בקרב המגזר הערבי, הן בתחום האלכוהול והן בתחום הסמים בכלל וסמי הפיצוציות בפרט. אנחנו מדברים על מבצעים ארציים, אנחנו מדברים על פעילויות של מניעה והסברה שאנחנו מגיעים לבתי ספר, אנחנו זה המשטרה, ומבצעים פרויקטים של מניעה והסברה בתוך המוסדות האלה. אנחנו גם מברכים על שיתוף פעולה של מתנדבים, מתנדבי משמר אזרחי, מקרב האוכלוסייה הערבית שנותנת שכם ועוזרת לנו במאבק בדמות פעילויות הן גלויות והן סמויות שאנחנו מבצעים בתוך המגזר. תודה, אדוני.

ומה התשובה לשאלת יושב ראש הוועדה?

אם הבנתי את אדוני נכון אדוני שאל לגבי מדיניות של שפיטה.

אכיפה.

אני לא יודע אם יש פה נציג של משרד המשפטים, אנחנו אמונים כמובן על האכיפה ועל פתיחת התיקים, מעצר החשודים. לעניין המדיניות העונשית של האסירים השפוטים - - -

השורה התחתונה, יש יותר שימוש יש פחות אנשים שמגיעים למקום המתאים להם, לבית הכלא.

אז פה, אדוני, שוב, השאלה אולי צריכה להיות מופנית לנציג של משרד המשפטים, כי משטרת ישראל כמובן לא אמונה על הענישה ועל שליחת האנשים לבתי הכלא, אבל אנחנו כן רואים, אדוני, עלייה בכמות כתבי האישום שהוגשו. כלומר האיכות של התיקים כמגמה השתפרה במרוצת השנים, אנחנו מגישים יותר כתבי אישום. לגבי הענישה, זו שאלה שהיא לא במגרשה של המשטרה.

אחר כך נשמע את משרד הבריאות, אני לא יודע אם פאולה או מיקי ידברו, אבל אני רוצה לשאול שאלה כדי שנתקדם הלאה, אולי גב' שוש תענה על זה וגם משרד הבריאות. השאלה נוגעת לסמים או לכדורים שלוקחים תלמידים בתקופת בחינות.

ריטלין.

זה לא רק ריטלין, אגב. אני לא בקי בדבר, אבל זה לא רק ריטלין. איך מטפלים בעניין הזה ברמת מערכת החינוך, ברמת האכיפה, ברמת משרד הבריאות, כי אני שומע על תופעות מדאיגות ביותר וקשות יותר של תלמידים שמאבדים את השפיות שלכם לפעמים. אם אתם רוצים עכשיו להתייחס לסוגיה הזו במשפט אחד ואחר כך נוכל להמשיך בסדר הדיון כפי שקבענו אותו.

מה שאני יכולה להגיד, שזאת סוגיה מוכרת לנו, אני לא חושבת שהיא מטופלת נקודתית ואני אקח את זה להמשך עבודה אצלנו במשרד. אני לא יכולה לענות כרגע תשובה מוסמכת, אני אקח את זה להמשך עבודה ואני אדאג ש - - -

אני אשמח לקבל תשובה בכתב.

בסדר.

משרד הבריאות, אתם רוצים להתייחס לנקודה הזאת? ד"ר מיקי אריאלי, משרד הבריאות.

אחד מהדברים שנורא הדאיג אותי בכל הסיפור של המחקר הזה, זה לא התייחס בכלל להסטה של תרופות מרשם, חלק גדול מהן שהן בתוך פקודת הסמים המסוכנים, לאוכלוסייה. לא היה שום דבר כזה, לא הייתה התייחסות בכלל, ואנחנו יודעים, גם לפי מה שאנחנו מקבלים מהשטח, מרוקחים, וגם מה שאנחנו רואים בכל מיני מקורות שלנו בשטח, יש שימוש לרעה בתרופות מרשם. זה באמת מחייב, גם מבחינת משרד החינוך וגם מבחינתנו, להתייחס לזה בצורה רצינית ביותר.

רציתי להוסיף על מה שאמר פה ידידי סוני, להגיד כמה נתונים. משטרת ישראל, במסגרת ייעול ושיפור השירות - - -

לא לסוגיה שהעליתי על תלמידים וריטלין וכו'.

לא, לא בסוגיה הזו. חשוב לי לציין רק שבמסגרת ייעול ושיפור השירות לאזרחים הערבים הקימה משטרת ישראל מתחמים, מתחמי משטרה למגזר הערבי, גובשה תכנית להקמת 14 מתחמים כאלה. עד כה הוקמה 7 כאלה, בנצרת, טייבה, כרמיאל, עירון, וביר הדאג'.

זה כבר הוזכר על ידי וליד חדאג.

כן, האורגנים האלה בעצם נמדדים כמו כל יחידות המשטרה האחרות באופן יומיומי לתופעה הזו ורק מילה אחת על פרויקטי מיל"ה, שזה פרויקט שהתחיל לפני שמונה שנים, שמטרתו החזרת נוער עברייני למוטב. במסגרת הפרויקט הזה, שמיושם בכל תחנות המשטרה, דאגה המשטרה לשלב בני נוער ערבים. לסבר את האוזן קצת בנתונים, בשנת 2012 שולבו בתכנית הזו 172 נערים ונערות ערבים, בשנת 2013 קפץ הנתון ל-425 נערים ונערות מבני החברה הערבית. זה בעצם פרויקט שמטרתו החזרת נוער עברייני למוטב וזה פרויקט שמתוקצב על ידי המשטרה.

אגב, אני רוצה להעיר על העניין הזה הערה שלדעתי מאוד חשובה, במהלך הניסיון שצברתי בוועדה הזו אנחנו זיהינו שיש השפעה להורים, יש השפעה למורים, על תלמידים ועל נוער, אבל ההשפעה הכי גדולה היא של נוער על נוער, של צעירים על צעירים, לכן זו תכנית לדעתי מאוד מצוינת. צריך אולי ליישם אותה לגבי מרקם רחב יותר, גם במשרד החינוך, לא רק בהיבט של המשרד לביטחון פנים.
חבר הכנסת, ד"ר עפו אגבאריה, יגיד את דברו ואחר כך מר עאדל אבו ריא מסכנין.

תודה, אדוני היושב ראש. אולי זו פעם שלישית שאני משתתף בוועדה זו ואני הייתי המום מהמספרים, שהם הולכים וגדלים מפעם לפעם בצריכה ובעבריינות ובשימוש, הן בסמים והן באלכוהול. אז אני חושב שעד עכשיו לא ננקטו הצעדים הנכונים ואני רוצה רק להפנות את הזרקור לשתי פינות על העניין הזה. אני חושב ש - - -

חבר הכנסת אגבאריה הוא דוקטור רופא, רופא בכיר, זאת אומרת הוא לא דוקטור להיסטוריה.

אני אומר שעניין הסמים הוא בדרך כלל כתוצאה מהעוני ועניין שימוש היתר באלכוהול הוא לא מהעוני. אני לא אומר מעושר, אבל זה לא שייך לעוני, כי הקטגוריה העיקרית שנפגעת מסמים היא המשפחות העניות והאנשים היותר עניים באוכלוסייה. לכן אני חושב שבעניין הזה יש מקום אולי בחטא הזה באיזה שהוא מקום לטפל. ואני מסכים עם מה שאמר פה ידידי ג'ריס מטר שעניין החינוך. רק כמה פינות, אני לא רוצה להתרחב בעניינים האלה, אני מאמין גדול בענייני המניעה והמניעה כן מתחילה מהמשפחה, היא מתחילה מבית הספר ומה משרד החינוך יכול לעשות בעניין הזה. אם ניקח בחשבון שאין לנו כמעט חינוך מקצועי במגזר הערבי, כמעט ואין, היום מעט מאוד בתי ספר מקצועיים, אורט ועמל, נמצאים במגזר הערבי. רוב הילדים אחרי גיל 18, בדיוק מה שהוא אמר, הם ללא כל תכנית, ללא כל עתיד, אין חינוך בלתי פורמלי ואז הם נופלים בפח הזה. אם הייתה אפשרות היום שהילדים האלה יילכו לאיזה שהוא חינוך מקצועי, היום קשה מאוד למצוא נגר, קשה למצוא חשמלאי, או מסגר, או כל מקצוע אחר שצריכים אותו ליום יום, כמעט ואין. אנחנו לא צריכים רק את ההיי טק, היי טק זה טוב, זה מצוין, אבל בלי נגרות ובלי מסגרות ובלי פחחות ובלי חשמלאות אנחנו גם לא יכולים להמשיך ולחיות.

הדבר השני, עניין האלכוהול. זה נכון שיש כנראה, אבל יש גם איזה שהוא הבדל בין השימוש בסם ואלכוהול. מישהו פה ציין נכון שיש אוכלוסייה מסוימת, למרות שזה אסור, אבל כנראה מים גנובים ימתקו. כנראה שזה ככה, במשפחות שזה מותר, אלה משפחות יותר חילוניות, מותר להשתמש באלכוהול בבית, הם כנראה לא כל כך צורכים ולא הולכים ושותים וצריכים ללכת לכל מיני פינות ובאותו זמן לקחת כמות גדולה של אלכוהול, כי בשבילו זה דבר רגיל, זה נמצא בבית. הבעיה היא באמת איפה שזה לא נמצא ואנחנו רואים את זה לפעמים במסיבות וחתונות, איך שאחר כך משתכרים אנשים שאסור להם לעשות את זה בבית. אני חושב שזה כבר החינוך שאנחנו צריכים לתת לילדים וזו גם כן אחת מהתכניות של בתי הספר.

ואם דיברנו על החטא אז אנחנו נדבר גם על העונש, החטא ועונשו. העונש, אני חושב שהיום עברייני הסמים, הם חושבים שהם בפריבילגיה מסוימת לעומת כל עבריין אחר מבחינת העונשים במשטרה. אני לא יודע איך לעשות את זה, אבל כנראה צריך - - -

במערכת המשפט, לא במשטרה.

כן, אבל צריך לטפל בזה אולי ביתר חומרה ממה שעכשיו מטפלים בזה. תודה.

תודה.

אני, ברשותך, צריך ללכת.

אתה משוחרר, גם חבר הכנסת טיבי שוחרר וגם חבר הכנסת דב חנין, אבל הנוכחות שלכם מאוד חשובה.

מר אבו ריא, איפה אתה? שתי דקות.

אדוני היושב ראש, אני מודה לך על ההזדמנות. בהזדמנות זו אני רוצה לברך את המנכ"ל על ההארכה. עובדה אחת יש לציין שזו הפעם הראשונה ש - - -

שנייה. הדבר הכי קל ליושב ראש זה להוציא אנשים מהישיבה, שתדעו, לכן לא להפריע. למרות שמי שיוצא עושה הפרעה יותר גדולה, כי הדלת חורקת וזה מוכיח את דבריו של חבר הכנסת אגבאריה, שחשוב שיהיו נגרים טובים.

אז עובדה אחת היא שזו פעם ראשונה מאז שהוקמה הרשות לפני 25 שנים שמוארכת תקופתו של מנכ"ל הרשות. כנראה, יאיר, אתה תותח, כמו שאומר השיר.

תודה רבה.

אני עורך דין עאדל אבו ריא, מנכ"ל אגודת אל הלאל למלחמה בסמים במגזר הערבי. אני מלווה את פעולות המלחמה בסמים מלפני 25 שנה ואפילו יותר.

יש דברים שלא צריך בשבילם תותחים, צריך בני אדם ויאיר הוא בן אדם טוב.

אני רוצה להתייחס לנושא אחד שאף אחד לא התייחס אליו, שזה הנושא של תמיכה בעמותות על ידי הרשות. לצערי מאז הוכפפה הרשות למשרד לביטחון פנים כל התקצוב אשר מופנה לעמותות הלך ופחת ונשחק, דבר שאיים קשות על קיומן של אותן עמותות. מה עוד, כשאנחנו מצליבים את האינפורמציה שדיבר עליה ד"ר וליד חדאד, כאשר יש סירוב על ידי רשויות רבות לשתף פעולה עם הרשות אז כל העול הגדול הזה נופל על כתפיה של העמותה או על העמותות. עמותת אל הלאל מנסה לפעול בכמה שאפשר יישובים, לפני כעשר שנים היא פעלה ב-40, היום העמותה פועלת אך ורק ב-20 יישובים, מחצית מהיישובים. הגורם היחידי שמפריע לפריסת הפעולות זה גורם התקצוב. אדוני היושב ראש, אתה זוכר שלעמותה היה פעם משרד גדול, סניף גדול בשפרעם, סניף גדול בירושלים, היום אין את הסניפים האלה וכל זה אך ורק בגלל בעיית התקצוב.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לאלמנט הקרדינלי הזה שמאיים על קיומן של פעולות רבות של העמותה אל הלאל. פעם היינו מגיעים לנגב, היום לא מגיעים לנגב, היינו מגיעים למשולש, לטייבה, היום אנחנו מגיעים אולי פעם אחת בחודש. לכן אני רוצה, אדוני היושב ראש, בכל זאת להסב - - -

למי מופנית הבקשה?

הבקשה מופנית כמובן לרשות.

למה אתה מתבייש? תגיד שאתה פונה אל הרשות, לא אליי.

תראה, מצד אחד אני בירכתי אותו, אני לא רוצה מצד שני ל - - -

לא, צריך לאזן את הברכה עם הבקשה.

אתמול אני גם שוחחתי עם המנכ"ל יאיר ודיברנו על הנושא הזה. אני פשוט רוצה להדגיש את האלמנט הזה וזה כל מה שאני מבקש לציין.

תודה.

ד"ר פאולה, בבקשה.

קודם כל בנושא של הריטלין ותרופות שמתבגרים לוקחים ובעצם מזיקים לבריאות שלהם ומתמכרים להם, אני רוצה להגיד קודם כל שיש לנו ישיבה היום בתוך המשרד, יחד עם הרוקחות, מיקי אריאלי, אנחנו ועוד גורמים, בשביל לנסות לפעול מול הקופות ולקבל נתונים יותר מדויקים. יש פה בעיה לגבי ריטלין שלדעתי גם משפיעה, בשנה האחרונה הורחבו מספר הרופאים שיכולים לרשום את התרופה, שלא כולם פסיכיאטרים ילדים ונוער או נוירולוגים, אלא רופאי משפחה ורופאי התפתחות הילד, ולכן לא תמיד יש את המעקב, לפי דעתנו, כמו שצריך. לכן אנחנו רוצים להרחיב את ההכשרה שלהם ולהכניס לאותם הרופאים שיעברו הכשרות כאלה גם מודולה על מניעה, שימוש מזיק, וככה שתהיה מודעות יותר רחבה של אותם הרופאים שהם רושמים את התרופה הזאת.

יש זליגה, ופה השאלה יחד עם מיקי, אנחנו צריכים לבדוק מאיפה הזליגה הזאת של ריטלין ושל תרופות מרשם מגיעה. זה משהו משותף גם עם עוד גורמים.

יש סוגיה שדיברנו עליה באחת הישיבות והיא העניין של חלוקת מתדון. זיהינו פעם שיש בעיה של האוכלוסייה או של הרשות המקומית שיהיה בתוכה מרכז כזה. את מוכנה להתייחס לזה, כדי שישמע מר ג'ריס מטר?

אנחנו מוצאים הרבה מאוד בעיות כאשר למשל צריכים להעביר מקום נגיד לטיפול תרופתי ממושך, מתדון, סובוקסון, מאזור אחד לאזור שני. השלטון המקומי לא משתף איתנו פעולה, ברוב הערים, אני לא רוצה להגיד - - -

כן.

וכל פעם יש לנו בעיה. כאילו 'אצלנו אין מכורים כאלה, בטח במקום על ידינו', ולכן אין שיתוף פעולה.

למי אתם פונים בעניינים האלה? מי היעד שלכם ברשויות?

ברשויות זה ראש העיר בדרך כלל שמשתף איתנו פעולה. מי שמשתף, מי שלא משתף - - -

אני מעיד על עצמי, אף פעם לא הייתה לי פנייה כזאת. אף פעם לא סירבתי לשיתופי פעולה - - -

מר מטר, לא חייב להיות מרכז לחלוקת מתדון בכל יישוב.

לא, אני הפרטנר ברשויות.

תקשיב לי, בבקשה. לא חייב להיות בכל יישוב. על אחת כמה וכמה ביישובים קטנים כמו היישוב שלך, אבל אנחנו מדברים על תופעה כללית שכדאי להעלות אותה. בסוף הישיבה יש לי הצעה שאני אגיד אותה, אני חושב שאתה תקבל אותה וגם מר גלר יקבל אותה, אבל חשוב שההערה הזאת תיאמר כאן.

נכון, מאוד מאוד חשוב, ואנחנו לפעמים חסרי אונים. רק לאחרונה למשל הצלחנו באילת, אחרי הרבה מאוד זמן לארגן מרכז נייח, אבל שנים עבדנו על זה, זה מאוד קשה.

תודה.

חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה.

כבוד היושב ראש, יש לי שתי הערות. אני מתקומם על המגמה של ההשוואה, כלומר השיח הציבורי והפוליטי בעניין הסמים אומר שסם קל כסם קשה.

חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה הוא לא דוקטור לרפואה, אבל הוא דוקטור לרוקחות והתמחה בסמים קלים.

אין סמים קלים.

במה שקרוי סמים קלים, מושג שאנחנו לא מסכימים איתו.

יש לנו בעיה בנושא הזה, סמים קלים זו בכלל אמירה בעייתית.

דבר שאנחנו לא מסכימים לו בוועדה, זה מה שאמרתי. אני מקבל קללות בפייסבוק בגלל הפסילה שלי של המושג הזה.

אני אגיד לכם מה קורה. התופעה הזאת, הרי אנחנו בארץ לא ממציאים את הגלגל וגם יש ניסיון רב בעולם שנצבר בנושא הזה, חוסר ההבחנה בין סוגי סמים שונים מביא לכך שמתירים את הסם הקשה עם ההשלכות הקשות ביותר ומאפשרים את התפוצה שלו. אם אתה מפזר את הכוח שיש לך על הסמים באופן שווה ובאופן עיוור, אז אתה בעצם נותן לסמים הקשים להיות בתפוצה גדולה יותר. זו התוצאה. וגם יש סיבות, אני לא רוצה להיכנס לעומק, יש את הסיפור של הנפח, יותר קל להבריח הרואין בגלל הנפח הקטן מאשר חשיש, בגלל הנפח הגדול. אז אני חושב שדווקא צריכים להיות בררנים ולתת תעדוף. כלומר אני קורא לרשות למלחמה בסמים, אי אפשר לעשות את הדברים באותה מידה, זו מדיניות עיוורת ולפעמים בזה יש דמגוגיה. אני חושב שצריך לגשת לעניין הזה באופן רציני, להגיד, כן, להגיד, 'אנחנו נלחמים בסמים א', ב', ג' לפני האחרים', יש סדר עדיפויות. זה א'-ב' של כל פעולה רצינית, כשאתה רוצה באמת לפגוע בתוצאה ולא רק לדבר אל התקשורת ולעשות פוליטיקה בעניין הזה. אני חושב שיש הבחנה, יש הבחנה רפואית גם בהשפעות האדירות, למרות שהיום יש מחקרים שחשיש פוגע והוא בעייתי מאוד, לא כמו האגדות שהיו פעם. אני לא מקל בעניין הזה, אבל אני חושב שהרואין והסמים האחרים הם הרבה יותר קשים וצריך לפזר את המאמץ. אני לא אומר לא להילחם בו, אבל לתת תעדוף. זה העניין.

אני הייתי פונה לאודי. זה מופנה אליך במידה מסוימת.

אני רוצה לשמוע מהרשות וגם מהמשטרה. למשטרה יותר קל לטפל בסמים קלים, זה ברור, הם מצלמים, מביאים, קל יותר לתפוס משאית מאשר לתפוס משהו בסוליית נעליים.

משאית ושקית.

אולי יש יותר סמים קלים, כפי שאתה מגדיר אותם, והסכמנו שלא להסכים על המונח הזה, בגלל זה מטפלים ב - - -

עזוב את המונח, אתם נטפלים לעניין המונח. תן תעדוף לעניין ה - - -

אודי הוא נציג המכס והוא אמון על כל מה שקשור במלחמה בהברחות.

את דעתי אני אומר. אני חושב שאתה צריך לפתח במכס, אם דיברת ככה, תהיה הרבה יותר קשה בחיפוש הסמים הקשים, שקל יותר להבריח אותם, בגלל הנפח הקטן. גם בגלל ההשלכות הבריאותיות. עם כל הכבוד למכס, הם לא מומחים לבריאות ולא מומחים לעניין ה - - - אני מבקש, זו דעתי, ואני רוצה לשמוע מה סדר העדיפות שלכם במלחמה בסמים לסוגיהם. פעם היה ככה במשטרה, היום השתנתה המדיניות, לרעה לדעתי. תחזרו לשיטה הקודמת.

העניין השני הוא העניין של הטיפול בסמים. אני חושב שצריך לשים את המאמץ, הייתי שם גם בעניין סדר העדיפויות מחצית המאמץ בטיפול באסירים, למה? הם בידיים שלך, 24 שעות אצלך, תן מאמץ, תנסה לעשות תכניות גמילה ותכניות שיקום בבית הסוהר וליווי לאחר בית הסוהר. יש אנשים שמקבלים את כל הטיפול, יוצאים החוצה, במיוחד במגזר הערבי, ואין מי שיתפוס אותם, אין רשויות לשיקום האסיר. אני קורא גם למשטרה לעשות איזה שהוא מאמץ מרוכז, כשהבן אדם אצלך טפל בו ותמשיך איתו עד שהוא לא יחזור להיות סוחר סמים או שישתמש בסמים. וגם לזה צריך לתת סדר עדיפויות, כי פה הפעולה נראית לי יותר יעילה במבחן התוצאה. תודה רבה.

ברשותך, כבוד היושב ראש, אדוני. המכס מופקד על פקודת הסמים המסוכנים שנמצאת בידי משרד הבריאות ולא על תעדוף, עם כל הכבוד. זה גם לא עניין שלי מה אני מעדיף ומה לא - - -

אתה הכתובת הלא נכונה.

יוכל להיות, אבל מכיוון ששאלת אני עונה. אנחנו לא מחליטים על תעדוף, עם זאת בהחלט ייתכן שאני מסכים איתך ברמה המקצועית שאם אכן היה תעדוף מסוים היה לנו יותר פנאי להתעסק בחומרים אחרים, בסמים אחרים, בלי להתייחס אם זה קל יותר או קשה יותר. כרגע אנחנו אמונים על הפקודה וזה נמצא בפקודה.

אגב, הנושא שהעלה חבר הכנסת זחאלקה הוא נושא לדיון שלם ולא בתוך דיון על הסמים במגזר הערבי. אני אדבר איתך אחר כך, אולי נקיים דיון מיוחד סביב העניין הזה.

מר איהאב יחיא מטייבה.

שלום לכולם, לי קוראים איהאב יחיא, אני מנהל קהילה טיפולית אלפטם בטייבה מזה כ-20 שנה ועובד גם בתחום לטיפול בנפגעי התמכרויות. אני ביקשתי לדבר על שני נושאים ולהתריע על שתי תופעות שבולטות לאחרונה. סמי הפיצוציות, דיבר על זה גם נציג המשטרה, תופעה מאוד מאוד מדאיגה. לאחרונה עשרות בני נוער מהמגזר הערבי שמשתמש בסמי פיצוציות. הנושא הזה מאוד מרגש אותי, בשבוע שעבר פגשתי שלושה סטודנטים מירדן שהשתמשו בסמי פיצוציות ועזבו את הלימודים שלהם בגלל הבעיה הזאת. אני נפגש כמעט כל שבוע עם נוער שמשתמש בסמי פיצוציות - - -

אתה מתכוון סטודנטים שלנו שלומדים בירדן.

כן. במיוחד מאזור המשולש הדרומי, חבל שחבר הכנסת טיבי לא שומע, הרבה בחורים שהגיעו לבתי חולים פסיכיאטריים בלב השרון, עשרות בחורים שסובלים מהתופעה הזאת. אני מבקש באמת, בכל לשון של בקשה, שהנושא הזה יבוא לדיון מיוחד, הנושא של סמי פיצוציות. אני מתרגש, באמת מתרגש, כי לאחרונה ישבתי עם נוער, ממש ירדו לי דמעות, אנשים שאני מכיר את המשפחות שלהם, מההשפעות של סמי הפיצוציות על הבחורים. חבר'ה, ממש משתגעים הבחורים, משתגעים, ממש משתגעים, ואני ממש מתרגש כי זה נושא מאוד מאוד קשה לאחרונה במגזר שלנו.

נושא שני שאני מאוד רוצה להתריע פה, הזמינות של הסמים. אני נתקל היום בהרבה מטופלים אצלי במרכז, להשיג סם היום זו משימה מאוד פשוטה. בכל מקום יש היום סמים, אפילו משלוחים של פיצה. ממש. זה בשטח היום. מי שרוצה להתקשר למספר טלפון שיביא לו סמים עד הבית, איפה שהוא רוצה, הוא יכול להשיג את זה.

אנחנו נתקלים בתופעה - - - חבר'ה, אני התחלתי לעבוד כשהיו סמים של הרואין וקריסטל, אחר כך הגיעו כל האקסטזי, כל שנתיים אנחנו מתעסקים בתחום חדש שעולה. לא מספיקים להתמחות בסוג סמים, פתאום עולה סוג של סם אחר.

התקנות החדשות שדיברו על תרכובות כימיות ולא על סמים, זה לא עזר?

זה עזר, אבל התופעה, אני אומר לך, הסמים זמינים. ילדים בבתי ספר יודעים היום מה זה, מה הצבעים שלהם, אם אתם יודעים, מוכרים את זה בצורה של מסטיק, ממש בצבעים שמושכים אותם, קוראים להם בשמות מאוד מגרים, מיסטר נייס, חלום מתוק, מבסוטון, נייס גאי, שמות שמושכים את הילדים להשתמש בסמים האלה ואפילו לאחרונה מוכרים את זה כמו סוכריות, ממש סוכריות. אני עד שלאחרונה הייתה תכנית הסברה במגזר הערבי, אצלנו בדרום, אנשים נכנסו למסגרים והסבירו, נכנסו לבתי ספר, והילדים מדברים על זה, היום הם יודעים שזה סכנה. אחד הדברים שאני היום מלמד את הילדים שלי והרבה ילדים, לא לקנות שום דבר מאף אחד, אלא אתה תלך ותקנה בעצמך ותקנה דברים שהם סגורים. אנחנו עדים ורואים הרבה אנשים שהכניסו לילדים בבקבוקים, בשביל להתמכר להם. זו תופעה מאוד מאוד קשה ואני יודע מהמבטים של הרבה אנשים שמסתכלים עליי פה, הם גם כנראה יודעים עד כמה התופעה קשה והתופעה היא חמורה.

עוד נקודה קטנה, בקיצור. אני עובד באזור טירה, טייבה, קלנסואה. אין שום יחידה שמטפלת בהתמכרויות. למרות שהיום יש כאילו דאגה שהם רוצים להקים יחידות, אבל יחידה, מלבד המרכז שלנו שהוא מרכז אזורי שלא יכול לטפל בנושא אמבולטורי, אין יחידות. אני חושב שזה גם בגלל בעיות שקשורות למצב של המועצות המקומיות והעיריות ואני חושב שהיום כן יש הוספה, אבל זה לא מספיק, צריך להיכנס לכל יישוב ובמיוחד גם יישובים בעייתיים. למשל אני אמנה יישוב שהוא מאוד בעייתי ואנחנו נתקלים בו בקושי, זה היישוב ג'סר א זרקא. זה אזור מוכה סמים, מוכה אלכוהול, מגיעים אלינו המקרים הכי קשים שיש במגזר הערבי.
אז, חבר'ה, התופעה מאוד חמורה, אנחנו תמיד מתעסקים בכנסים ובאירועים, אבל בשטח התופעה מדאיגה מאוד. תודה.

נאג'י, אני מבקש שבתקופה הקרובה תיתנו תשובה לגבי האזור שדיבר עליו מר יחיא, אזור טייבה, טירה, קלנסואה, כל מה שקשור למרכז לטיפול בהתמכרויות. ג'סר א זרקה.

אני רוצה לומר משפט אחד. כשאמרתי שיש לנו התייחסות שונה ומותאמת למגזר הערבי אני התייחסתי ל - - -

כן, אבל הוא דיבר על אזור מאוד רחב שהוא גם מוכה סמים. אני אומר לך, טייבה, טירה, קלנסואה, וכל האזור, אני חושב שראוי שמשרד הרווחה ייכנס לעובי הקורה ויקים מרכז טיפולי או לפחות יעשה מה שהוא צריך.

מר וליד דיאב. בבקשה.

תודה. הישיבות שלך ממש, אדוני היושב ראש, זה טוב לשתף, זה תמיד עשיר. אני גם מברך את האדם ואת מורה הדרך גם שמלווה את כל הפרויקטים, שמאוד עוזר ומאוד תומך, מר יאיר גלר. באמת תודה מעומק הלב.

מה שנאמר עכשיו למעשה זה הנושא שאני רציתי להעלות, העניין של הנוער במגזר הערבי. לאחרונה, אני מצטרף למה שאמר עמיתי איהאב יחיא, יש תופעה של הנייס גאי, אין לנו אמצעי טיפול, כלומר אין מה לתת לאנשים האלה. זו פגיעה מוחית יותר מאשר סמים רגילים שאנחנו רואים. שם הבעיה. אני פניתי למשרד הבריאות, כיוון שאני עובד עם משרד הבריאות, יחד עם ד"ר פאולה רושקה ישבנו וניסינו, ומנסים גם עכשיו, למצוא איזה תרופה שתתאים לתופעה הזאת, להתמכרות הזאת.

איפה החוליה החסרה? אתה אומר שאתם מנסים למצוא דרך, איפה החוליה החסרה?

אין בדיקות לגילוי סמי פיצוציות, לא יודעים אם - - -

אין מה?

אין ערכות לגילוי סמי פיצוציות.

מי אמור לספק את הערכות האלה?

משרד הבריאות.

משרד הבריאות או משרד החינוך או מי?

לא יודע, המדינה צריכה לדאוג לזה.

לא רק זה. אני חושב שיש לנו בעיה עם המשפחות, המשפחות לא יודעות לגלות שיש להן בן מכור. יש משאבים כאן, יש מחקרים שאני שומע, באמת מדברים על מספרים יותר מדויקים על השימוש במגזר הערבי, אבל הרבה משפחות שלא מגלות ולא יודעות לגלות אם הבן באמת משתמש בנייס גאי או בסמי פיצוציות או לא. נגיד מרכזי אבחון לבני נוער, מרכזי טיפול. זה באמת חסר במגזר. אין מקומות כאלה.

אני חושב שנושא הנוער, מה שהבנתי גם ממקורות בבתי משפט, שיש 1,200 תיקים פתוחים לבני נוער במגזר הערבי במיוחד. יש ניסיון במלכישוע, קהילה טיפולית, לטפל בבני נוער, יש להם אשפוזית וגם קהילה טיפולית לבני נוער, זה המקום היחיד כמעט בארץ, יש לנו קשר איתם כמעט שנה, מנסים לבנות מודל, לא הצליחו, אדוני היושב ראש, לטפל בבני נוער במגזר הערבי. יש נשירה, כמעט 90% של בני נוער במגזר הערבי, כי אלה נערים, ילדים, שקשה להם להשתלב בתרבות האחרת או בשפה האחרת. אגב, זו לא דעה שלי, אלא זו הדעה של מלכישוע וההנהלה שם. לכן הייתה פנייה שלהם לנסות ולמצוא מענה טיפולי הולם לבני נוער מהמגזר הערבי. אני חושב שהגיע הזמן להתייחס במסגרת טיפולית, גם אבחון וגם איזה מסגרת משפחתית שתיתן אפשרות למשפחות להעלות את הבעיה שלהם ולקבל ייעוץ.

תודה, מר וליד דיאב.

מר זייד מרעי, מתאם מבית ג'אן, אחריו ידבר מר עטא ג'בארין.

שלום לכולם. כמו שאמר חבר הכנסת מוחמד ברכה, קוראים לי זייד מרעי, אני מתאם למניעת סמים ואלכוהול בבית ג'אן. התחלתי את התפקיד שלי ב-1 בספטמבר 2013 על פי תכנית חניכה וליווי צמוד של ד"ר וליד חדאד. במסגרת החניכה ביצענו מיפוי של היישוב, אפיינו את הבעיה וגיבשנו דרכי פעילות לצורך גיבוש רעיון הסברתי למניעת סמים ואלכוהול. הלכנו על שלושה מישורים, המישור הבית ספרי, לפי חתך גילאים ולפי תכנים רלוונטיים, המישור של הורים במסגרת בית הספר, בשילוב תלמידים, ומישור קהילתי. במישור הקהילתי אדוני יושב ראש הוועדה הפרלמנטרית כיבד אותנו והגיע אלינו לערב תרבות בתחילת שנת 2014.

ערב יפה מאוד, כל הכבוד.

על כך אני מבקש להודות לך ואדוני, באמת, מר גלר, בשם הרשות אני מבקש להודות לך. זה היה ערב מאוד מאוד יפה, מוחמד ברכה ישב עם השייח'ים, עם כל הארגונים שאני משלב את הפעילות שלי יחד איתם, הם התלהבו מהרעיון והם רוצים את זה בצורה יותר רצינית.

נציין גם את רמת המודעות הגבוהה בקרב בני הנוער. הסטטיסטיקות של הרשות הלאומית מדברות בעד עצמן, הפרסומים גם ובני הנוער שלנו, בגילאים מתקדמים, הם ערים ומודעים לנושא של סמי הפיצוציות וצריכת האלכוהול שמהווה מטרד חברתי שכולנו בבית ג'אן עומדים כאחד בלוק חוסם, אנשי הדת, עמותות, ארגונים, אפילו אנשים באופן וולונטרי, סיירת הורים וכיוצא בזה.

המועצה המקומית תוקפת את הנושא הזה בצד ההסברה שאני מבצע בכפר. לפי החוק, מה שמתאפשר מבחינת החוק, לפי ההיתרים המקומיים שהמועצה נותנת לבעלי העסקים.

אני אדבר יותר על הנושא האופרטיבי, כמתאם, איך אנחנו מתנהלים. הפעילות שלנו מול בתי הספר מתבצעת על פי מערך שנתי מותאם עם המנהלים ועם היועצות החינוכיות. כרגע מה שעומד על הפרק, עם פתיחת עונת החתונות והבילויים בכפר, אנחנו מוציאים כרוז הסברה, שילוט הסברה. יש חתך באוכלוסייה שלנו שאנחנו כמתאמים לא נוגעים בהם, זה חיילי צה"ל המשרתים שיוצאים לחופשות קצרות מאוד של סופי שבוע ולגבש אותם באיזה שהיא תכנית מניעה או ערב תרבות זה בעיה. הם רוצים לבלות, אני אישית הייתי בצה"ל וחלק גדול גם מהנוכחים כאן ובמעט הזמן הזה לא מתאפשר. לכן בהשתלמות האחרונה, מר גלר, אני ישבתי עם גב' פנינה שניצר, מנהלת האגף מול צה"ל, ואנחנו ניקח את הרשות ונכניס אותה לגדוד 299. הנושא כבר מתחיל להתבצע, יש לי פגישה ב-26 במאי.

אני לא רוצה להרחיב. לבסוף אני מבקש לומר, גם כאזרח המדינה, גם כתושב הכפר, כהורה, אני מדגיש את הסכנות וההשלכות, אני אומר כן להידוק הקשר בין הרשות הלאומית למלחמה בסמים למשרד החינוך. צריך ללכת יד ביד. אנחנו בבית ג'אן קיבלנו מקום שלישי בבגרויות, אני כמתאם וגם כהורה אני אומר שזה מצוין, אבל מצוין עוד אם השליחות התרבותית והחינוכית שלנו כהורים תתממש ושני הממדים יילכו בהקבלה ואנחנו נגיע למטרה של מניעה של דברים שהם מיותרים ומהווים סכנה לנו כאזרחים וגם כחברה.
דבר אחרון, הדברים האלה, שכל תלמיד יקבל מנת חיסון. כמו שמחסנים אותו נגד אבעבועות רוח או מחלות מדבקות אחרות הוא יקבל את מנת החיסון מסמים ואלכוהול, וכן לחיזוק הקשר מול משטרת ישראל ועל כך אני ממש מודה לכולם ותודה שנתת לי את ההזדמנות.

תודה, מר מרעי. אני יכול להעיד שוב על שני דברים, גם על פעילות ענפה בתקופה קצרה במלחמה בסמים וגם כאדם שמתעניין בחינוך וכחבר ותיק בוועדת החינוך, על ההישגים שנחלה בית ג'אן, שהשיגה ממוצע בגרות במקום השלישי בארץ. כל הכבוד.

מר עטא ג'בארין, אחריו ידבר מר אחמד בסול.

שלום לכולם, אני מכור נקי. בהרבה הרבה אסירות תודה קודם כל על הזכות הזאת, שלא מובן מאליו, שאני אסיר תודה לכם אחד אחד - - -

איך אומרים? כשאתה אומר מכור נקי אנחנו אומרים אנחנו אוהבים אותך?

אוהבים אותך, שונאים את המחלה שלך.

אוהבים אותך ושונאים את המחלה שלך.

תודה. כבוד היושב ראש, אדונים נכבדים, אני מאוד מתרגש באמת, תסלחו לי, אני משתדל להביא את הדברים שלי בהרבה הרבה אסירות תודה לאלוהים. קודם כל לכם אחד אחד, לרשות במיוחד. אני ישבתי שם ואני טועם את המתוק ואת הקטיף של העבודה שלכם. לא יאומן. לא מובן מאליו, הנס עובד. חברים, זו תמונת אמת. יש הצלחה בעבודה שלנו ויש קטיף לרשות, לעבודה, למאמצים, ואני מגיע לשטח, להתעמת בשטח מול הבעיה, אני לא מתעמת מול אנשים, אני אומר שאין אנשים רעים, אין ילדים רעים, יש אנשים שרע להם ויש ילדים שרע להם והאסירות תודה על ההזדמנות הניתנת לנו היום להחזיר באסירות תודה, מהמקום שבאתי ממנו, את האנטי חברתי וההתמכרות שלי, את העבריין, את הפשיעה שפשעתי וגם שילמתי במחיר של ארבעה מאסרים. היום אני בדור תיקון, אני היום אסיר תודה שאני במעמד כזה ואני מאוד מתרגש. כשאני אומר דור תיקון זו תוצאה של העבודה הסוציאלית והמאמץ האדיר, המאמץ העצום של כל הגורמים המעורבים. אני אסיר תודה לכל המעורבים בנושא הזה.

לצערי הרב אני יכול להגיד גם, במקביל, הבעיה עוד מוסיפה ומחמירה ומתפתחת ומתמשכת. ואיך שאנחנו לומדים, שזו מחלה ערמומית, אכזרית, קטלנית, חשוכת מרפא, שאין לה תרופה ידועה. כל פעם מחדש כשנכנסים לחפש את הפתרונות שם ולהבחין במחלה הזאת עוד פעם נתקלים ב - - - זה הופך את זה לקשה יותר אפילו לפעמים. אין להתייאש. אני טועם מההצלחה שלי וגם ההצלחה של עמיתיי, יש לי פה עוד שתי דוגמאות - --

יש לך משפחה וילדים, עטא?

היום אני אסיר תודה על הניקיון שלי, קודם כל. רק להיום אני סופר 15 יום, 8 חודשים ו-9 שנים.

שאלתי אם יש לך משפחה וילדים.

אני עם שישה ילדים, יש לי נכד ויש לי עוד נכד.

תשמע, ההישג שלך זה פרטי ואישי, אבל הוא גם הישג של הילדים שלך. זה מתנה מהשמים לילדים שלך ולנכדים שלך.

הרבה מתנות בדרך.

אינשאללה.

אני אסיר תודה לך אישית, מר ברכה, על המאמצים שלך לעזור לנו. היה לנו מאבק להשיג את המיקום של מרכז יום במקום עוד יותר טוב, היינו מתחת לאדמה, היום אנחנו מעל האדמה. אז גם מגיע לכם אסירות תודה.

הייתי אצלכם וזה היה מאוד מרשים.

מר וליד חדאד הוא שותף מלא בעבודה. אז בשם המנהלת שלי ביחידה לטיפול בנפגעי סמים ואלכוהול אני מביא הרבה הרבה אסירות תודה על כל המאמצים. אני בשטח ומגיע להגיד הרבה אסירות תודה לכל הגורמים, אפילו לאותו סמוי שהביא אותי לבית הסוהר והיום אני מתוך תוכי, מתוך הנשמה, אומר את זה. עכשיו דור התיקון הזה, שאני מביא את עצמי כמדריך חברתי, גם מחוץ לתחום העבודה, כלומר בהתנדבות, עבודה התנדבותית בשטח, אני נתקל בקטע של הרבה הרבה כאב, הרבה סבל בלתי נסבל של ההתמכרות, עד כמה שזה פוגע בילדים. בכניסה לבית שלי יש תחנת סמים, ברחוב יש תחנת סמים, אנחנו במאבק יומיומי ויום יום אני אומר כנגד כל הסיכויים להתמודד ולא להתמוטט.

אבל לצערי הרב יש גם את הבעיה הכלכלית, הקטע התקציבי, שתמיד יש את המכשולים האלה. לדוגמה במגרש השכונתי, אני לא מדבר על בסף העיר, או בשכונות, בקטע של החורשות, אני מדבר על מגרש ביתי, שם גם, לצערי הרב, בתוך האוכלוסייה, אתה רואה את השקיות בירה ואת הבאנגים ואת החשיש, את הסמים, ולצערי האדישות של הרשות או האדישות של החברה בכלל, מתוך חוסר מודעות. אז המלחמה שלי בסמים היום מחייבת אותי לצאת ולהביא את המידע לציבור, ושם חסר לנו את הכוחות באמת, הקטע של איתור וקטע של גיוס, אם זה למניעה ואם זה גם לטיפול. תודה רבה.

תודה.

יש שני חברים מנצרת שביקשו לדבר, אבל אנחנו נחזור אליכם. נראה.

אדוני היושב ראש, חברי הוועדה. קודם כל אני רוצה לרשום מחאה. אנחנו באנו לדיון הזה כמתאמי סמים מהשטח על מנת לדבר ולהעלות את הסוגיות ואני רואה שנדחקנו עד הסוף ורוב חברי הוועדה כבר אינם נמצאים. אז עד שניתנה לנו הזכות הזאת לבוא ולדבר ולהשמיע את הקול שלנו מהשטח אני חושב שאם כבר הגענו אנחנו היינו צריכים לקבל את מלוא ההזדמנות לבוא ולהגיד מה שיש לנו מהשטח, כי אנחנו האנשים שעומדים בראש החנית בשטח.
עלו הרבה דברים. את הדיון שלי ואת הנקודות שלי הכנתי לפני שבאתי לוועדה הזאת, עם זאת עלו הרבה דברים יפים וטובים והרבה נתונים שחלקם מדאיגים וחלק שהוא מעודד, על דרכי הטיפול, המניעה ומה שנעשה בשטח. אבל כאחד שעובד בשטח מזה שש שנים אני רוצה להגיד שני דברים. אנחנו נכנסנו עם תקציב שהוא יחסית קטן אל תוך מערכת שהיא של הרשויות המקומיות, שני גופים שהם חזקים, מחלקת הרווחה ומחלקת החינוך, שכפי שאנחנו יודעים היום שהן שתי המחלקות הכי חזקות בתוך המועצות המקומיות, לפחות במועצות המקומיות הערביות, ואנחנו מוצאים את עצמנו בהרבה מקרים שתחום הרווחה עובד בפלטפורמה שלו, החינוך עובד בפלטפורמה שלו ואנחנו מנסים כל הזמן להידחף ולעשות את העבודה שלנו, כי אנחנו התכנית היחידה שמוגדרת לנושא הסברה ומניעה. אני חושב, עם כל הדיון שדנו בו היום, שהגיע הזמן שתהיה תכנית אחת לאומית שמחייבת את כל המשרדים בנושא המניעה. אני אישית מתעייף מזה שאני הולך לבית הספר, לשבת עם היועצת בתוך בית הספר כשאין לה זמן. אני כמתאם סמים בא לתוך בית ספר כשהיועצת היא גם מלמדת, גם מחנכת וגם רוצה לשבת איתי על מיליון נושאים ולא מוצאת את הזמן והיא הזרוע הביצועית שלי בתוך בית הספר, כי בתקציב שלי אני לא יכול להביא כל יום לתו ךבית הספר מרצה או מנחה, ואין לה זמן. דיבר מר דאג'ר על המוביל הבית ספרי - - -

שהיא היועצת, אגב.

שהיא גם היועצת וגם מחנכת וגם כשאני רוצה אותה לישיבה, שתבוא אליי לדבר על נושא הסמים, היא רוצה אישור מהמפקחת שלה, ממנהל בית הספר, שלא - - -

אז אל תלך אליה.

ואני גם בחצי משרה ביישוב שלי, שמונה כמעט 20,000 אנשים.

אם יש פה מי שצריך להשיב על - - -

כן. אנחנו באנו לפה להעלות אתגרים ובעיות שאנחנו רואים בשטח ונמצא להם - - -

תעלה.

לנציג מחלקת הרווחה, לא ייתכן שאני מזמין את העובד הסוציאלי שעובד איתי ביום יום לכנס השנתי שלי כחברה ערבית ואין לו אישור לצאת, אוסרים עליו לצאת. כשאני בא לתת לו, להראות לו מה עשיתי בכל השנה במגזר הערבי, אוסרים עליהם להגיע. זה מה שהיה בכנס האחרון. אם אני טועה, ד"ר וליד, תקן אותי. אלה דברים שלא מעלים אותם, שלא מדברים עליהם באופן ישיר ואני חושב שהגיע הזמן, לא יודע מי האחראי, מי יהיה המוביל, אם זאת הוועדה הזאת, או דרך הוועדה הזאת.

הוועדה הזו היא לא גוף ביצועי. עובדים סוציאליים זה משרד הרווחה.

אז לפחות בגדר המלצה, להמליץ שהגיע הזמן שתהיה תכנית לאומית למניעה שמחייבת את כל המשרדים שיישבו וידונו ותרד לשטח, שאנחנו לפחות, מתאמי הסמים, נהיה אחראים על הביצוע שלה.

אני מאוד מוקירה את העבודה שלנו עם הרשות למלחמה בסמים, אני חושבת שאנחנו הגענו לעבודה משולבת מדהימה יחד. זה יהיה חבל אם אנחנו נשקיע אותם מאמצים במקום אחד. זאת אומרת יכול להיות שבאותו בית ספר היועצת מקבלת מהמדריך בנצרת את ההכשרה כמב"סית ואז אולי שם אתה לא צריך להיכנס. נורא חשוב שאנחנו נחלק את המאמצים ולא נשקיע יחד אותם מאמצים באותו מקום. לכן התיאום עם המדריכים הוא מאוד מאוד חשוב.

רק שאלה קטנה. את יודעת כמה זמן לוקח לי עד שאני קובע פגישה עם היועצת בתוך בית הספר, שאין לה זמן?

עירבת את המדריך של בית הספר?

תגיד כמה זמן.

לפעמים, כדי לשבת איתה זה - - -

תגיד כמה זמן.

לפעמים זה לוקח לי שבועיים-שלושה עד שאני יושב איתה על נושא ספציפי שנוגע לבית הספר שלה.

אבל אני אומרת לך משהו אחר. אולי נכון לך להיות בקשר עם המדריך שלה ואז לראות האם באמת יש צורך לשבת שם, או את המאמצים האלה תשקיע במקום אחר. זה העיקרון של שיתוף פעולה.

טוב. אגב, אחמד, אין מקום למחאה שלך, עם כל הכבוד. אתה אמרת את מה שצריך, לישיבה הזו יש פרוטוקול אחד, אנחנו שמענו את נציגי משרדי הממשלה השונים, שמענו את חברי הכנסת ולכן מה שקובע זה ההמלצות בסוף והפרוטוקול השלם ואתה לא צריך לדאוג בכלל שהדברים שלך לא יושמעו. הם יושמעו בכבוד ויישמעו בכבוד תמיד.

בבקשה.

תודה רבה. שמי איילת מייליס-כהן ואני יושבת ראש עמותת 'ישראל אומרת לא לסמים'. אנחנו גוף שפועל לחינוך ולמניעה של שימוש בסמים ואלכוהול, אנחנו גוף של מתנדבים ואנחנו חלק מפעילות עולמית ש - - -

בואי נדבר על הנושא, פשוט אנחנו במרדף אחרי הזמן.

העמותה שלנו והמתנדבים שלנו פעילים בהרבה מקומות במגזר הערבי, דיר אל אסד, בעיינה, בסמת טבעון, טמרה, פורדיס, ערערה, כפר קרע, אבו גוש, בערים מעורבות, חיפה, לוד, רמלה, ירושלים ומזרח ירושלים, רהט בדרום וגם במגזר הדרוזי, דלית אל כרמל ועוספייה ויש מקומות נוספים. אנחנו נתקלים בילדים יום יום ואני רוצה לתת לכם דוגמה מהשטח. הייתה הרצאה לפני שבוע, 30 ילדים במגזר הערבי, המרצה שאל בתמימות איזה משקאות אלכוהוליים אתם מכירים. אנחנו חשבנו שאולי אחד או שניים ירימו את היד, הילדים פרשו שם לפחות 12 משקאות אלכוהוליים. זאת אומרת 30 ילדים, 12 סוגים שונים. המרצה גם היה קצת בהלם מהמצע ואז כמובן העברנו את ההרצאה על האלכוהול.

חשוב לי להדגיש שהפעילות שלנו, אין בה מכשול תקציבי כי אנחנו מתנדבים, הכול מסופק ללא תשלום ולכן אנחנו לא צריכים מימון ופשוט ניתן לשתף איתנו פעולה. הליווי שלנו בתכנית שלנו הוא ליווי יומיומי - - -

תקשיבי ותקשיבו כולם. יש כנס מיד לאחרינו, בלי סקירות, אם יש משהו בעייתי שאתם חושבים שלא נאמר, לומר וזהו. בבקשה.

בסדר גמור. אז מבחינתי אין בעיה, הדבר היחיד הוא דווקא פתרון. אני אשמח לעמוד לרשות המגזר הערבי ואני חושבת, יושב הראש, אם תעיף מבט אתה תשמח לראות שאנחנו מספקים חומרים בערבית שמיועדים למגזר הערבי.

בסדר, תעבירי לי אחר כך.

בסמה דעאס, בבקשה.

שלום לכולם, אני בסמה דעאס, מתאמת של טירה, אני כבר שנה שלישית בתפקיד. אני מנהלת את התכנית כבר שנה שלישית ובתיאום מלא ועבודה שלמה עם מרכז שפ"י. יש לי משהו לציין, מאוד חמור, ממש בתקופה האחרונה, מאז אוגוסט בשנה שעברה, צף לנו העניין של סמי הפיצוציות, אומר שהוא מרכז רפואי פרטי שדיווח על 350 נפגעי סמים שהם מגיל 13 עד 20, שזה אסון. אסון גדול בלתי נסבל, אי אפשר ממש להבין אותו ואין לנו איפה להפנות את הנוער הזה, אין לנו איך לטפל בהם והאסון הכי גדול מזה, שאין לנו עובד סוציאלי של נפגעי סמים. אין עם מי לעבוד במחלקת הרווחה, חוץ מלתאם את התכניות שלי שאני צריכה לבצע עם נוער ונערות בסיכון שאני עוסקת איתם.

זה מעלה שוב את אותה סוגיה. זה נפל עליך, שאתה כאן ממשרד הרווחה, מה אני אעשה?

זה בסדר גמור.

מה שאני מנסה לעשות זה להיכנס, לקחת קבוצות של נוער ונערות בסיכון, לנסות לעבוד עם תכניות מניעה, אתגרים, טיפול ושיקום, לא בשיטה מסוימת. אין לי עם מי לעבוד ולטפל בהם, לא יודעת באיזה צורה.

שלום רב, אני מתאם הרשות למלחמה בסמים בכפר מג'ד אל כרום. אני לא אחזור על הדברים של עמיתיי, אבל יש פה שני דברים שנשכחו פה בדיון, אני אעלה אותם מחדש. דיברתם בשפ"י על סוכני שינוי. אני אישית, כאיש שטח, לא נפגשתי בשום קבוצה כזאת, חוץ מקבוצה או שתיים, קבוצה של סוכני שינוי לא באה לידי ביטוי במפגש אחד או שניים.

אחמד, מה הנקודה השנייה?

השנייה זה המשטרה ואכיפה. מר פיש הראה לנו מספרים ממש מדהימים במגזר הערבי, עלייה בצורה מופרזת, מטבע הדברים מספר התיקים עלה, אבל אחוז האכיפה במגזר הערבי, אני כאיש שטח, ירד, ירד בהרבה ולפי דעתי המשטרה לא עושה עבודת קודש במגזר הערבי, היא עושה את זה על הדרך.

לא צריך עבודת קודש, לעשות את העבודה שלה זה בסדר.

מר עאסלה, בבקשה.

שלום לכולם. אני רוקח אחראי בחיפה וגם חבר מועצה ולומד גם התמכרויות במסגרת של ד"ר וליד חדאד. אני פונה למשרד הבריאות, בתור רוקח. מבחינת רוקח אני תחנת סמים מבחינת הנרקומנים והאלכוהוליסטים, מבחינתם אני תחנת סמים, הם באים אליי.

תחנה לחלוקת סמים.

מבחינתם זה תחנת סמים. לא אדולן, אני מדבר על כל התרופות, ריטלינים, אמפטמינים, כל התרופות האלה. אני רוצה להדגיש שיש פה אי בקרה על המרשמים שיוצאים מהמחשבים של הרופאים, ופה אין חוק יבש לרופאים.אנחנו נלחמים נגד הנרקומנים באופן יומיומי בשביל לספק את התרופות. אפילו שזה חוקי, אם רואים שהם נרקומנים, רואים שהם לוקחים את התרופות יותר משלוש-ארבע פעמים בחודש וזה אסור, אנחנו שאוכלים אותה, שאוכלים את התיק הזה, אנחנו התחנה האחרונה.

הנקודה קשה, ברורה ו - - -

אני פונה למשרד הבריאות. תודה.

מאוד חשוב.

החברים בנצרת, אם יש לכם משהו חשוב להגיד במשפט אחד, בבקשה, ואנחנו נסכם ב-30 שניות.

אני מייסד ומנכ"ל עמותת לי לב מכל הלב, למניעה של אלימות והתמכרויות. רק רציתי להגיד שלושה דברים חשובים בקצרה ממש, סיכום של מה שדיברתם. עשינו מיפוי צרכים למה שקורה אצלנו במגזר הערבי והשימוש שיש לזה וראינו שני דברים. קודם כל בהיבט של מניעה, אין לנו מועדונים לנוער בסיכון. בנצרת עילית יש 15 מועדונים ובנצרת אין שום מועדון. זה דבר חשוב אם אתם רוצים פתרונות.

בהיבט של הטיפול, למרות שיש לנו הרבה אחוזים של שימוש אין לנו שום אשפוזית שהיא מטפלת במטופלים בערבית. עם כל הכבוד לאשפוזית טמרה, אין שם טיפול בערבית.

בכותרות.

כותרות, זה שיהיה לנו קהילות, שיהיה לנו אשפוזיות במגזר הערבי, חסר לנו. ועוד דבר, לשווק את השיטה הכי יעילה לטיפול במקרים - - -

בקשר ליחידת איתור, לצערי הרב לפני כמה שנים היו המתאמים והעובדים שהיו בנצרת, הייתה כוונה להקמת יחידת איתור, פספסו את כל התקציבים שעלו כחצי מיליון שקל. בקשתי היום לחדש את הנושא ולהקים את יחידת איתור.

זה שוב משרד הרווחה.

זה שיתוף פעולה של משרד הרווחה והבריאות והרשות למלחמה בסמים.

המסר הגיע, תודה.

רבותיי, אני מאוד מעריך את הדיון שהיה כאן, תמיד אני מרגיש שהחסרנו ולא עשינו את כל מה שצריך. אני מברך את כל העוסקים במלאכה, באמת מלאכה חשובה, גם הרשות, גם משרדי הממשלה, גם המתאמים בשטח. אנחנו הצבענו על נקודות, אני רוצה לומר את הדברים הבאים.

אני מפריע לך לשנייה אחת. תודה רבה לכל המברכים שלי, זה חשוב מאוד להגיד. יש פה הזדמנות שכל השותפים, זו עבודה משותפת של כולם, תודה ליושב ראש, תודה לכל מי שעוזר. אני חושב שבסך הכול מצליחים להגיע להישגים בזכות כולם ולא בזכות בן אדם אחד.

כל הכבוד, יאיר.

אנחנו נדרוש מהממשלה לחדש את תכנית החומש שנקראה על שמו של השר לשעבר, ברוורמן, שהיום הוא יושב ראש ועדת הכלכלה. אנחנו קוראים לשיתוף פעולה מקיף יותר בין הנוגעים בדבר, בעיקר הרשויות המקומיות הערביות והרשות ומשרדי הממשלה. אנחנו מבקשים ממשרד החינוך שיכין נייר להפצה בכל מה שקשור לשיתוף פעולה עם הורים ומשפחות. אני מציע בהמשך לנושא של הרשויות המקומיות, מר מטר, שתזמו פגישה של ועד ראשי הרשויות עם הרשות, שיבואו לסקור בפניכם ולראות מה - - -

קבענו.

קבעתם, מצוין, אז אני מתפרץ לדלת פתוחה.

הנושא של החינוך הבלתי פורמלי. צריך לתת לזה דגש, אני אעלה את זה בוועדת החינוך, וגם החינוך הטכנולוגי.

דובר כאן על ערכות גילוי בפיצוציות, בעקבות מה שאמר מר יחיא, ואני עדיין לא יודע מי הכתובת שאמורה לספק את זה.

משרד הבריאות.

זה כמובן לא ממעיט מחשיבות הדברים האחרים שנאמרו, נאמרו הרבה דברים חשובים, הכול נמצא בפרוטוקול ואני מקווה שכולנו הפקנו תועלת מהישיבה הזו. תודה רבה לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:50.>