PAGE
2
ועדת משנה לנושא ביטוח

27/04/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 3>
מישיבת ועדת משנה של ועדת הכספים
לנושא ביטוח
יום ראשון, כ"ז בניסן התשע"ד (27 באפריל 2014), שעה 10:20

<חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 15), התש"ע-2010>

חברי הוועדה: >
יצחק כהן – היו"ר
ראובן ריבלין

>
בני ברוך יונה - מנהל תחום מוסדות כספיים, רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד חיים זקס - משרד המשפטים

עו"ד שרה קנדלר - מנהלת מחלקת חקיקה. משנה ליועץ המשפטי, רשות לניירות ערך

עו"ד דורית גילת - יועצת משפטית, מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

עו"ד יעל אלבז - יועצת משפטית לענייני קרנות נאמנות, מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

רונן סולומון - מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

אלי בבלי - יו"ר איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד עודד אופק - יועץ משפטי, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

עו"ד אופיר שמרת - יועץ משפטי, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

קרן בצר - סטודנטית

דפנה הראון - סטודנטית

עו"ד עמוס טל - לוביסט, כהן רימון כהן, בשם איגוד תעודות הסל

זכריה רייך - שדלן, פרילוג

אייל לב ארי

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים
<חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 15), התש"ע-2010>

שלום לכולם. לפי מספר הנוכחים, אני מבין שאין מחלוקת.

אנחנו לא דנים היום בקרנות הזרות אלא בכל יתר התיקונים שיש בתיקון 15 שחלקם ממש תיקונים טכניים של הגדרות שהשתבשו אחרי תיקוני חוק אחרים, חלקם תיקונים אחרים לחוק שעלו במהלך השנים כתוצאה מפיקוח על קרנות נאמנות. ערב רב של תיקונים שונים בנושאים שונים.

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 15), התשע"ד-2013

1. תיקון סעיף 1
בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1) במקום ההגדרה "אתר הפצה" יבוא "אתר ההפצה".
(2) אחרי ההגדרה "חברה" יבוא –
"חברה מנהלת", "קופת גמל" – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005".

(3) ההגדרה "חברה קרובה של קרן" – תימחק.

(4) ההגדרה "פקודת החברות" – תימחק.

(5) ההגדרה "קופת גמל" – תימחק.

(6) ההגדרה "קרן חוץ" – תימחק.

את זה נעשה בישיבה הבאה.

כן.

נעבור סעיף סעיף ואם יהיו הערות, נעצור.

למען הסדר פשוט נסביר את כל המחיקות, חלק מסיביות.

נכון. כל מה שנמחק מההצעה הזאת, אלה בעצם עניינים שעברו בתיקונים קודמים של חוק הקרנות, חוק אכיפה מינהלית וחוק ממשל תאגידי ולכן בשלב זה הם מיותרים.

2. תיקון סעיף 2

בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, במקום "כמשמעותה" יבוא "וחוזה עתידי, כהגדרתם".

3. תיקון סעיף 15

בסעיף 15 לחוק העיקרי –

בסעיף קטן (ד), אחרי "ביטלה הרשות" יבוא "או התלתה".

מה זאת אומרת? המלים מובנות, אבל מה התהליך?

בחוק קודם, בחוק שטיפל בממשל תאגידי, עשו סדר במונחים השונים בין התליית רישיון לשלילת רישיון. כאשר זה לתקופה קצובה, זאת התליה וכאשר זה לתמיד, זה ביטול. סידרו את זה גם כאן.

4. תיקון סעיף 16

בסעיף 16 לחוק העיקרי –
בסעיף קטן (א1), במקום "לרשם ולרשות ניירות ערך" יבוא "לרשות ניירות ערך".

5. תיקון סעיף 25
פסקה (1) תובא בדיון הבא.
(2)
בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3)
הצעת יחידות למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות לפי סעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע יחידות בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר יחידות במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע. במניין המשקיעים לעניין זה, לא יבואו בחשבון משקיעים המנויים בסעיף 15א(ב)(1) ו-(2) לחוק האמור".

6. תיקון סעיף 26

בסעיף 26 לחוק העיקרי –
בפסקה (1) לא נדון היום אלא נדון בה בישיבה הבאה.

(2)
סעיפים קטנים (ד) ועד (ו) – בטלים.

7. תיקון סעיף 27
בסעיף 27 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א)(4), המלים "או של חברה קרובה של הקרן" – יימחקו.

8. תיקון סעיף 29

בסעיף 29 לחוק העיקרי –
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)
על אף הוראת סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לתת היתר לפרסום תשקיף:

(1) מטעמים שבשלהם רשאי יושב ראש הרשות להורות על תיקון פגם כאמור בסעיף 15(א).

(2) אירעו נסיבות שבשלהן רשאית הרשות להגיש לבית המשפט בקשה לפירוק הקרן כאמור בסעיף 104(א)".

אנחנו מבקשים להעיר הערה לנושא הזה.

בבקשה.

הסעיף הזה, אנחנו רואים אותו כסעיף די מקביל לסעיף של ביטול או התליית רישיון. מצב שבו הרשות מונעת המשך הצעת יחידות ממנהל קרן בתשקיף, התוצאה היא תוצאה די דומה למצב של ביטול או התליית רישיון במובן זה שראשית, הוא לא יכול לייצג כמובן יחידות לציבור ושנית, ההד הציבורי שיהיה לזה ממילא יביא לכך שמנהל הקרן כנראה יסיים את פעילותו ברגע שמפסיקים את הצעת היחידות.

לכן ביקשנו להציע לרשות לקחת את אותו נוסח של סעיף 13 שדן בביטול או התליית הרישיון ולהחיל אותו גם כאן, הן בהיבט שיושב ראש הרשות צריך לתת הזדמנות למנהל הקרן לתקן את הפגם או החריגה שלדעתו נמצאה בקשר לניהול הקרנות. לאחר שהוא לא הצליח לתקן, היה והוא לא הצליח לתקן, ניתן יהיה להפסיק את הצעת היחידות, היה ותינתן הזדמנות כמובן למנהל הקרן להתגונן.

ביקשנו להציע את הנוסח הזה לרשות. אני יכול גם להקריא את הנוסח אותו אנחנו מבקשים.

רגע. אני רוצה לשמוע את התייחסות הרשות.

עלינו זה לא מקובל. הפער בין שתי ההצעות הוא מה אתה עושה בתקופת הביניים. אנחנו מדברים על סיטואציה לפיה מנהל קרן מנהל למשל ארבעים קרנות ועכשיו הוא רוצה לבוא ולהקים את הקרן ה-41, נגיד שנפתחה חקירה נגד אותו מנהל קרן בחשד לעבירות שקשורות בחוק הזה או בחוק אחר. החקירה מתנהלת. יכול להיות שאנחנו מתחילים אפילו, לאור החשדות או לאור הממצאים, פעילות ללקיחת האישור שלו לפעול כמנהל קרן, אבל זה תהליך ארוך כי באמת כמובן ניתנת הזדמנות להעלות טענות והוא יכול להגיע לעתירה על החלטת הרשות בהליכים משפטיים. השאלה מה אתה עושה עכשיו אם אתה מאפשר לו כן להקים את הקרן מידית, הקרן ה-41 הזאת שהוא רוצה להקים, ולהכניס אנשים חדשים להשקעה בקרן, או שאתה אומר שארבעים קרנות שהוא מנהל ממשיכות להתנהל עד שימוצה ההליך של שלילת אישור אבל עוד קרן אחת ועוד משקיעים חדשים, בינתיים אני לא מתיר. זה בעצם הפער בין שתי ההצעות.

רק על הקרן החדשה.

כן. רק על הקרן החדשה.

זה גם בארבעים קרנות.

לא. ההליך שמדובר כאן הוא סירוב לתת היתר לקרן אחת מסוימת חדשה שהוא מבקש להקים. הרעיון שנציע לו לתקן את הפגם, ממילא אנחנו נציע לו לתקן את הפגם. אם הוא יתקן, הוא יבוא שוב עם הקרן הנוספת הזאת ויקבל היתר, אם הוא יתקן בינתיים את הפגם, אבל עד שהוא יתקן, ההצעה שלנו אומרת שהקרן לא תוקם, הוא ימשיך לנהל רק את הארבעים קרנות שהוא כבר מנהל. ההצעה של איגוד מנהלי הקרנות אומרת שגם הקרן ה-41 כבר תגייס כסף ותתחיל להתנהל ובינתיים, במקביל, יתנהל ההליך של שלילת אישור.

האמת שלא הבנו את זה כך, אבל אם זאת כוונת הרשות – אנחנו נכונים בהחלט שיהיה כתוב תסרב לתת היתר לפרסום תשקיף של קרן חדשה.

ואם זאת לא קרן חדשה? נכון. את הניואנס הזה לא הסברתי. זה גם רלוונטי. קרן מקבלת היתר להציע יחידות למשך שנה. אם מדובר בקרן שהיא לא חדשה, היא קרן קיימת, זה אומר שהיא ממשיכה להתנהל ואנחנו לא מפסיקים לה את האפשרות להתנהל אבל היא לא יכולה להכניס משקיעים חדשים. אם היא מנהלת היום שלושים מיליארד שקלים, השלושים מיליארד שקלים האלה ממשיכים להתנהל אבל לא מגייסים כסף נוסף.

מהות הסעיף – אם אני מבין אותו נכון - בעצם אומרת שאתם בעצם מקדימים את כל ההליך המשפטי שיכול להיות או עשוי להיות למנהל קרן לאחר חקירה. במהלך החקירה אתם יכולים להתחיל לפגוע בו עסקית, לבטל את האפשרות שלו להתקיים על ידי מניעה של היתרים.

לא. מה שהוא מנהל, הוא ימשיך לנהל.

היא תיקנה את עצמה. הקרן הרי מפרסמת תשקיף פעם בשנה. גם קרן קיימת. אם לאותו מנהל יש ארבעים קרנות, הוא מפרסם במהלך השנה ארבעים תשקיפים. זאת אומרת שאחד מהם או כולם יכולים לא לקבל היתר מהרשות בגלל שיש חקירה שיכול להיות שתסתיים בלי כלום ויכול להיות שתסתיים בסופו של דבר עם כתב אישום ועם זיכוי. בעצם מקדימים כאן את בתי המשפט.

רק לגבי גיוס כסף חדש. הוא ממשיך לנהל את הקרנות האלה.

כן, אבל הוא כבר נכה.

הוא לא כל כך נכה.

אתם לא בית משפט. רשות ניירות ערך עדיין לא בית משפט שיכולה לקבוע עכשיו אם המנהל יכול להמשיך או לא יכול להמשיך. מתנהלת חקירה, זה בסדר, תפקידכם לחקור ולבדוק את הדברים האלה, אבל להפסיק לו את הפעילות, זה לא.

זה לא להפסיק את הפעילות. להפסיק פעילות זה רק הליך לפי סעיף 15.

בפועל זאת הפסקת הפעילות. אם הוא לא יכול להציע יחידות, זאת הפסקת פעילות.

לא.

זה לא נכון.

אם בעוד ארבע שנים יתברר שאותו מנהל לא עשה כלום ולא המשיכו את התהליכים מולו.

העיקרון שלכם הוא לא לפגוע בקיים. בינתיים.

בקיים, לא. לא לגייס.

תקנו אותי אם אני טועה. אם אני מבין, קם בקיים הוא לא יכול להמשיך לנהל כמו שהוא יכול לנהל, לא יכול לגייס.

זה בעצם לסגור אותו.

זאת כתובת על הקיר.

הוא ממשיך לנהל.

אנחנו בסטטיסטיקה, מספרים שאפשר לבדוק אותם והם קיימים אצלכם, פעם בשנה פודים את כל הנכסים שלנו. את כולם. זאת אומרת שאנחנו מגייסים כל שנה מחדש. זאת אומרת שחברת קרנות תגיע לאפס נכסים.

זה הופך אותו לנכה. לדעתי זה לא הוגן. עדיין לא הסתיימה החקירה. נשמע את דעתו של ידידי.

בחרתם אותי לשבת בישיבה הזאת ובוועדה הזאת.

כבוד גדול.

הכבוד הוא כולו שלי. אני רוצה קודם כל להבין על מה מדברים.

אנחנו נסביר. זה חשוב מאוד.

אני רוצה להבין. יש לי ניסיון רב מאוד עם המערכת שאתה מופקד כרגע על היחסים אתה. בזמנו, כאשר אנחנו חשבנו שיש איזושהי אנומליה מוחלטת בעובדה ששמאים הם עובדי חברות הביטוח, הייתה מערכה שלמה כאן שסוכלה על ידי לוביסטים. אני חושב שחברות הביטוח הן דבר חשוב ביותר, גם נושא השקעות ההון בישראל הוא חשוב ביותר והכספים שאנחנו מפקידים. אלה הם דברים שאנחנו נתנו דעתנו עליהם בעשור האחרון לא מעט פעמים. אני רוצה קודם כל להבין את המטריה עליה אנחנו מדברים. דרך אגב, הייתי כאן בשעה היעודה לפתיחת הישיבה. לאחר מכן אני אביע את דעתי. אני לא אוהב להביע את דעתי לפני שאני קורא. אני מוכרח לומר שבמערכת הזאת הניסיון שלי עם העוסקים מולנו הוא ניסיון שמחייב אותי בנורות אזהרה גדולות ביותר.

רק התחלנו את הדיון. הסוגיה היא לגבי מנהל קרנות שנפתחה נגדו חקירה.

לא רק חקירה אלא כל אירוע שפוגם אולי במהימנות שלו.

אירוע על פי מי?

יש רשימה בחוק. הגשת כתב אישום, חקירה.

כל אירוע, זה דבר שיכול להיות מכוון. זאת אומרת, כדי ליצור את המערכת. כל מי שבשעת חקיקת החוק נמצא במצב שבו צריך לשקול את השעייתו.

נכון.

אלה יכולים להיות הרבה היבטים של פגם במהימנות שהם לאו דווקא חקירה.

כל מה שכתוב בחוק.

שישה סעיפים. אם אתה רוצה, נקריא לך אותם.

אני יודע.

הורשע בעבירה שהיא עבירת קלון, רק אם בית המשפט קבע שזאת עבירה שיש עמה קלון, הגשת כתב אישום או התקיים תהליך משמעתי בשל ביצוע עבירה שאינה עבירת קלון, חקירה או בירור מינהלי בקשר עם ביצוע עבירה שאינה עבירת קלון או הפרה של דין כלכלי על ידי הרשות המוסמכת, הליך בירור מינהלי לפי העניין, תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי וקשר עם הפרת הוראות דין כללי, הליך מינהלי בשל הפרת ההוראות כאמור שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מינהלי, תשלום ייצוג כספי או קבלת רישיון לתשלום כאמור בשל הפרת הוראת דין כלכלי, פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת דין כלכלי לרבות בדרך מכוח סעיף 63, נזיקין וכולי ובלבד שהתביעה כאמור כללה טענות תרמית או רשלנות.

זה פחות או יותר.

ברשותכם, אני אמשיך להקריא: הרשעה בעבירה, הגשת כתב אישום, חקירה פלילית, קביעה כי בוצעה עבירת משמעת, הגשת כתב טענות.

הוא הקריא אותו הדבר.

הקראתי את זה.

התקשרות בהסדרים.

איך הרשות מתייחסת בתקופה שמתנהלים הליכים האלה? לפתוח קרן חדשה נוספת, נתנו דוגמה ואמרו שאם יש לו ארבעים קרנות, הוא לא יכול לפתוח את הקרן ה-41. השאלה מה קורה ואיך הוא מנהל ומתנהל כרגע אם אותן ארבעים שהוא מנהל.

הרי הממשלה היא זו שמציעה לפנינו את הצעת החוק. מה אומרת הממשלה לעניין זה?

על זה הדיון כרגע. החברים כאן אמרו שלגבי חדשים, אין כאן מחלוקת. לגבי הוותיקים שהוא כבר מנהל, השאלה איך להתייחס לזה. זאת הנקודה.

בבקשה תעני לו.

קודם כל, לגבי מה שאמר חבר הכנסת ריבלין. בסך הכול ענף הקרנות שעומד מולנו בדיון בחוק הזה הוא ענף נורמטיבי. זאת אומרת, לא קורות שם הרבה דרמות. אני חייבת לשים את זה על השולחן. אבל פה ושם היו דברים מעולם. לפני כמה שנים היה מנהל קרן שהורשע בכך שהוא שלח ידו בכספי הקרן והיינו בסיטואציה הזאת כאשר קודם היינו בחקירה, חקירה שהתנהלה ברשות, כך שידענו מה המידע, אחר כך היינו בשלב שכבר הוגש כתב אישום, אבל עדיין לא הייתה לנו אפשרות לקחת לו את האישור לשמש כמנהל קרן.

מאוד יכול להיות שהוא יצא זכאי בבית המשפט.

הוא לא יצא זכאי. הוא הורשע.

השאלה מה קורה בתקופה הזאת עם מה שהוא מנהל. לגבי חדשים, ודאי שלא ניתן לו.

השאלה שלך היא לגבי מה שהוא כבר מנהל, האם הוא יכול לגייס עוד בעלי יחידות ועוד כסף.

אדוני היושב ראש, לשאלתך. קודם כל, אנחנו לא נמצאים במטריה שמיוחדת בביטוח.

השקעות משותפות בנאמנות.

אני מתכוון לכל קרנות ההשקעות ולאנשים העוסקים במלאכה. אנחנו מקווים באמונה ולפעמים יש הרהורים ופקפוקים. חוק שירות המדינה קובע מתי משעים עובד מדינה ובאיזו דרך משעים אותו. האם חשד בעלמא, האם גיבוש כתב אישום, האם כל הדברים האלה? האמצעים שננקטים או ההליכים שננקטים יוצרים מצב וסיטואציה של אותו עושה, בין שהוא נמצא בתפקיד ובין שהוא מועמד לתפקיד. כאשר הוא מועמד לתפקיד, אנחנו אומרים שנברר, אז ניתן לו את האפשרות לומר את דבריו ואז נקבע ונבחר האם הוא ראוי או לא ראוי. אבל למעשה לא שוללים ממנו זכויות ופוגעים בו בזכויותיו כזכאי כל עוד הוא לא הורשע.

השאלה אם לא נגרום לו נזק בלתי הפיך מרגע שהוא יזוכה, מרגע שהבדיקה תהיה בסדר.

בלי כל ספק. מה זה נזק בלתי הפיך? גם בתקופה שהוא נמצא ואומר שהוא זכאי, והחזקה היא לזכותו, בוודאי שנגרם לו נזק בלתי הפיך. יחד עם זאת אנחנו כאן שוקלים גם את שיקול הציבור והפחד שמא אנחנו מפקידים בידי אדם שהוא חשוד חלילה דברים שהציבור יכול להינזק בהם בגלל החשדות נגדו.

במידה ויסתבר שאכן הם נכונים.

זאת אומרת, יש לך כאן דילמה. לכן באו וקבעו שעובד מדינה בכיר, כאשר נמצא חשד ויש כוונה להגיש נגדו כתב אישום, משעים אותו ונותנים לו מחצית ממשכורתו. זאת אומרת, הוא לא מוצע מן המערכת אלא הוא נמצא בתוך המערכת אבל הוא בחופשה כפויה כאשר אפילו נותנים לו חצי ממשכורתו. דברים קרו עם אנשים מאוד מרכזיים במדינת ישראל - אני לא רוצה להזכיר שמות – שבמשך התקופות בהן אנחנו משרתים, אמנם לפני למעלה מעשור, ראינו מצב שבו הם הושעו. אלה כללים שהמדינה צריכה להביא לנו את מה שהביאה ואנחנו צריכים לשקול את האינטרסים כאשר הם מתנגשים זה בזה, מה האינטרס העליון ומה האינטרס הגובר. צריך כמובן תמיד לתת לאותו אדם את ההזדמנות לבוא ולומר שהעלילו עליו עלילה, ויותר מכך, שהעלילו עליו עלילה מכוונת. זאת אומרת, אומרים מה חשוב אם הוא יזוכה? אנחנו בשלב זה רוצים להוציא אותו מהמערכת. נוח לנו. אנחנו אומרים שהוא לא יכול להיות שר משפטים. שר תקשורת הוא יכול להיות אבל שר משפטים הוא לא יכול להיות. אלה הם דברים שלפעמים זועקים לשמים. צריך לתת גם את ההזדמנות לאותו אדם שמבקשים להשעות אותו, לתת לו את ההזדמנות לומר. אני לא מדבר מאגדות אנדרסן אלא אני מדבר מהחיים.

מהפרקטיקה.

מהפרקטיקה עצמה. לכן אני בהחלט חושב שצריך להיות כאן איזושהי יציאה שנותנת אפשרות לאותו אדם אשר מבקשים לקבוע לגביו גורלות כי הבן אדם הזה מוכתם ועל כך אין ויכוח. אחר כך הוא יספר אלף פעמים שלא הייתה לגביו אפילו האשמה ויש אנשים, מעטים מאוד, שבאים ואומרים שבאמת נעשה לו עוול. היועץ המשפטי בא ואומר שלא על תיק זה תהיה.

זה לא רק עוול. אם הוא לא יכול לנהל את הקרנות כמו שצריך, גם הציבור ייפגע.

ודאי.

ברשותכם, אני רוצה להוסיף עוד דבר. ברגע שנפתחת חקירה, הדבר מתפרסם. לקוחות שלא רוצים להיות בקרנות האלה, יוכלו למשוך את כספם ולצאת משם.

בוודאי.

יש את האפשרות ללקוח לצאת ממצב שהוא לא רוצה להיות מושקע בחברה שמתנהלת בה חקירה. זאת אומרת, הם לא כלואים שם.

מצד שני, רובי אומר שאתה נותן לו לגייס עכשיו כספים חדשים והשאלה אם אתה לא פוגע באינטרס הציבורי אם חלילה וחס יסתבר שאכן יש דברים בגו.

זה גם לא אוטומטי. אנחנו כן נותנים זכות טיעון. יש כאן הליך.

לכן הקדמתי ואמרתי שהציבור יודע. ברגע שמתפרסם דבר חקירה, הציבור יודע ויכול לכלכל את צעדיו ולהחליט אם הוא משקיע במקום כזה או לא.

אין ספק.

צריך לעשות איזשהו הליך מוסדר. לא יודע, אולי בבית משפט, אולי באיזשהו גורם שיפקח ובאמת יביא את כל הפרמטרים לנגד עיניו ויקבל את ההחלטה.

לפי דעתי אנחנו צריכים ליצור את המנגנון בו יכול האדם שמבקשים להשעות אותו או לסלק אותו, ללכת לבית משפט מינהלי על מנת שיבוא ויאמר את הדברים.

אתה מסבך את העסק. אתה מסרס את הרגולטור.

יש הליך כזה. אין בעיה.

הוא יכול לבקש סעד.

יש לנו כאן שיקולים ואינטרסים שונים שמתנגשים אלה באלה. כאשר מחשידים בן אדם, בדרך כלל אומרים אין עשן בלי אש וכבר למדנו שיש הרבה עשן בלי שום דבר.

סיגריה אלקטרונית.

כן, אפילו עם ריח. אלה הם דברים שצריכים להגן קודם כל על הפרט. הבן אדם הזה הוא בן אדם והוא בעל משפחה. חוק כבוד האדם וחירותו אומר שאסור להשמיץ. תלונה בלבד לא יכולה לרסק מערכת שלמה שבן אדם בנה אותה. לעומת זאת, כאשר יש איזשהו חשד, ופעמים רבות באמת אין עשן בלי אש, כאשר אנחנו באים וקובעים חוקים, אנחנו צריכים לראות מה האינטרס שלהם והאינטרס שלהם בעיקרו הוא להגן על הציבור. אם להגן על הציבור, אנחנו מחויבים שמא יהיה מצב שבו בינתיים הוא באותה תקופה בה הוא מושעה, או לא יושעה בגלל זה שאנחנו לא נאפשר זאת והוא יהיה זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו. החשדות האלה בעצמם מספיקים כדי לבוא ולומר שתתרחק מאותו נושא שבו הציבור יכול להיפגע.

אמרו אנשי הקרנות בצדק שכאשר הציבור עצמו שומע שיש איזשהו מקום שהוא מפוקפק, הוא מיד פורש כנפיים ועף משם ומנסה למצוא את האלטרנטיבות שאנחנו ברוך השם יצרנו.

אתה אומר שממילא הוא לא יכול לגייס.

נכון. יש לנו כאן הרבה דברים. לכן אני אומר שהצורך שלנו, כאשר יש באמת חקירה שיש לה ביסוס, לאפשר לחוק את כל אותם אמצעים כפוף לכך – וצריך לנסח את זה בצורה הרבה יותר ברורה – שאותו אדם שלדעת אחרים הוא מועד ושהוא עשוי להיות מושעה מתפקידו לתקופה כזאת או אחרת שהיא מכת מוות מבחינה אישית – כי עד שהוא יוכיח אחר כך שאחותו לא נולדה בכלל, יהיו לו דברים נוראיים – לתת לו את האפשרות לבוא ולעמוד על טענות מפורשות שבדרך כלל הן לא קיימות כי שומרים על זכות השתיקה ולא רוצים לדבר בחקירה. בכל אופן, שתעמוד לפניו הזכות לבוא ולערער על עצם החשד נגדו בטענות שהחשד הוא חשד שווא או איזושהי עלילת שווא שכל כוונתה היא לפגוע בתפקודו.

זה מובנה.

בסדר גמור.

היום יש לו גם זכות לפני הרשות ויש לו אפשרות לערער על החלטת הרשות לפני בית משפט.

בסדר גמור. עד קבלת החלטה הוא לא מושעה.

הבעיה שלנו כרגע היא שההחלטה היא בידי הרשות. הערעור, אחרי שקורים דברים ואחרי שכבר הנזק בלתי ניתן לתיקון. אנחנו מבקשים שההחלטה תהיה בידי גורם שהוא אינו הרשות.

לא. זה לא. לזה אני לא מסכים. יש להם גם אחריות וגם סמכות.

החלטת הרשות, ניתן לערער עליה ועל בית הדין לערעורים לקבוע. עד שבית הדין לערעורים לא מסיים את דיוניו ומכריע הכרעות, לאפשר לו להמשיך לעבוד.

אי אפשר לפרק בין אחריות לסמכות. בשום אופן לא.

אני מסכים אתך במאה אחוזים, היושב ראש.

צריך להבהיר דבר אחד. אני רוצה דווקא לחזק את מה שאמרתם. את הסמכות הזאת כבר יש לרשות. יש לה סמכות לבטל או להתלות רישיון. היא מבקשת סמכות מקבילה שנועדה לעקוף את הסמכות של ביטול או התליית הרישיון.

זאת סמכות שלנו.

הרשות מבקשת כעת להחיל סמכות חדשה שהיא בעצם יכולה לעקוף את הסמכות של התליית וביטול הרישיון ולכן יש הזדמנות להשמיע טענות.

גם כאן.

אני מציע לכם להיות הרבה יותר מתוחכמים. לומר רק ועדת הכספים תחליט.

היתרים לתשקיפים בוועדת כספים.

אני מודיע לך שהצדק יופעל בצורה הכי בהירה. כלומר, אין שום צדק. מי שיש לו יותר לוביסטים, הוא מנצח.

אנחנו רוצים למנוע שני דברים עיקריים. האחד, סמכות שהיא בעצם מקבילה וסמכות שעשויה לעקוף את הסמכות הקיימת ולהביא למצב שבו מנהל הקרן לא יוכל להציע יותר את היחידות שלו.

אם הוא נמצא בשלב של חקירה.

דרך אגב, לא רק חקירה. התחלתי להקריא לכם מה זה פגם במהימנות. זה גם ממצאי ביקורת ותלונות לקוחות.

זה דבר חמור מאוד.

לרגע אני לא מטיל ספק בחומרה של הדברים.

לא התלונה חמורה מאוד אלא האפשרות להגיש תלונה שהיא תלונת שווא, תלונה שאחר כך תתברר כתלונת שווא. הוא יבוא ויאמר שהוא חשב כך, היו לו שמועות כאלה, והדברים האלה הם דברים מסוכנים מאוד. אני סומך על הרשות שהיא לא תפעל בשרירות לב. כמו שאמר היושב ראש, אתה לא יכול לקבוע רשות ואחר כך ליטול ממנה את הסמכויות כי אם זה כך, לא צריך שהיא תהיה קיימת יותר.

בעיקר אנחנו רוצים למנוע אמצעי מינוף על מנהל הקרן.

הרשות לא יושבת כל היום ומחפשת להציק לקרנות.

לא בטוח.

יש לזה חשיבות. זה לא דבר שהוא רע. הרשות מדי פעם רוצה לתקן עוולות שהיא רואה לנגד עיניה. היא יכולה לבוא ולומר שאם לא תתקנו את זה, לא אתן לכם היתר להציע יחידות של הקרן ללא התהליך הנדרש. לכל הפחות במסגרת הסעיף הזה, אנחנו נבקש להשוות את זה לנוסח של הסעיף של ביטול או התליית הרישיון מבחינת הזכויות שקיימות למנהל הקרן.

תגובתכם ונסכם את הסעיף.

לתת עוד הליך כזה, אין לזה משמעות. זה כבר קיים. השאלה אם יש לנו עוד עילה לאי מתן היתר באופן אקטיבי. אנחנו הרי לא מדברים על סיטואציה של השעיה. זה לא הסעיף. אנחנו מדברים על כך שיש לנו סמכות לתת היתר אקטיבי ויש נסיבות בהן אנחנו מוסמכים לא לתת את ההיתר. היום זה רק אם התשקיף עצמו לא ערוך לפי ההוראות, לא צורפו לו כל ההיתרים, לא צורפו לו כל האישורים. אנחנו רוצים עוד סמכות אחת שמאפשרת לנו לא לתת כרגע היתר אקטיבי אם יש התנהלות שלדעתנו פוגעת במהימנות באופן שלא צריכה לאפשר לגייס כספים חדשים לקרנות הקיימות. אם אני מחילה את המשל על הנמשל, לא להשעות בחצי משכורת אלא להקפיא שכר.

אנחנו יכולים אולי לשקול להציע משהו נוסף?

כן.

אמרנו שהציבור בסופו של דבר מספיק בוגר כדי לדעת להחליט בעצמו מה לעשות ולא למנוע.

הציבור פסיבי.

אבל יש לו יועצי השקעות ומתווכים פיננסיים.

תשעים אחוזים מהציבור אלה כל עובדי המדינה. אני כל הזמן סמכתי, במשך 25 שנים, שהייתה לי תשואה של 15 אחוזים בקרנות השתלמות ושנה אחת, ב-2007 או ב-2008, פתאום התברר לי שהפסדתי עשרים אחוזים.

אבל אחרי כן זה תוקן.

מתי התעוררתי? כשהפסדתי. אמרו לי שאם אני אקח עשר שנים, אני אראה שהרווחתי שמונים אחוזים.

אפשר במהלך ייעוץ השקעות בבנקים, שהוא מאוד זמין למשקיע.

תציע לנו הצעה. נשמח לשמוע.

לא. אתה רוצה עצה? אתם מוכנים לשמוע עוד הצעה? אתם מוכנים לדון אתם?

האמת היא שכבר דנו. מיצינו. דנו עוד לפני הדיון הזה.

לעשות עוד הליך על הסירוב? יש הליך על הסירוב.

ההליך על הסירוב הוא מחויב המציאות ואם הוא קיים, אני מסתפק בזה.

אם יש לך הצעה בקנה, תציע ונדון בה.

אם יש לך שיפור.

ההסתייגות שיש לרשות לצורך העניין, אם יש איזושהי טענת לקוח או כל דבר אחר, לציין בתוך התשקיף. זה יצוין בצורה מפורשת, יובא לידיעת הציבור ולא ייאסר עליו להציע את היחידות.

הוא נגיד יצרף את כתב האישום.

לצורך העניין.

אם יש כתב אישום, אין לי בכלל בעיה.

נכון.

אם יש כתב אישום, נגמר הסיפור.

אם יש כתב אישום, אין לי בעיה. האיש כבר בלאו הכי בצרות.

אם יש כתב אישום, אין דילמה.

לפי המצב המשפטי הקיים, גם אם יש כתב אישום, הוא ממשיך להציע יחידות. זה הסעיף החדש.

לא.

אני לא מדבר על כתב האישום. אני מדבר על המקרים כמו תלונות לקוחות.

שוב, אלה גם תלונות שהרשות עצמה בודקת.

תציע לנו נוסח.

אני יכול להקריא את הנוסח המוצע.

נשמע.

צריך אולי לצמצם את התחולה למה שאמר חבר הכנסת ריבלין - כתבי אישום ודברים חמורים. דברים שהם פחות חמורים כמו תלונות, לסייג אותם ולטפל בהם בצורה אחרת.

לא. אנחנו לא רוצים ליצור קטגוריה נוספת של בחינת מהימנות. יש כבר מבחנים בכל חוקי ניירות ערך.

הם עצמם, כאשר הם יקבלו – עם כל הכבוד, כך אני מאמין כי אחרת לא הייתי ממנה אותם – יש להם אחריות לסנן תלונות מתלונות. זאת אומרת, איזו תלונה יש בה ממש ואיזו תלונה היא כדי להרגיז או כדי לפגוע בבן אדם ולא כדי להשיג את ביטחון הציבור. לכן הם נמצאים שם. חלילה אם הם לא היו באים ובוררים ומבררים בין תלונה לתלונה, האם התלונה היא רצינית או לא, אבל בהחלט עד כתב אישום צריך לתת אפשרות לאדם אשר מולם - לאותו איש אשר מתלוננים כלפיו ועלול לשלם מחיר כבד מאוד עד אשר תתברר חפותו - לבוא ולומר: מה שעושים לי הוא דבר שהוא בבחינת עלילת דם ואני רוצה שעניין זה יתברר כי אותו מתלונן שהגיש את התלונה נגדי, אתם צריכים לומר לו מי הוא, לו יש חשבון אתי והוא אמר לי שאם לא אתן לו כך וכך, הוא יגיש נגדי תלונה והתלונה תספק את העובדה שאני כבר בצרות צרורות מבחינת הציבור.

אנחנו מבקשים לקחת את זכות השימוע שקבועה בסעיף 15. ברשותכם, אני יכול להקריא לכם את הנוסח שאנחנו מציעים.

תאמר לנו את הדברים ואחר כך את הנוסח.

אם סבר יושב ראש הרשות כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע. לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לתת את היתר לפרסום תשקיף בהחלטה מנומקת בכתב.

אבל היא כבר נתנה אישור. השאלה מה קורה.

אנחנו מוכנים לקבל את הנוסח הזה בתנאי שכל התקופה הזאת הוא לא מקבל היתר לתשקיף.

עד השימוע.

אז זה מקובל עלינו.

אתם יכולים למשוך את זה שנה?

לא. שימוע תלוי ברשות.

אם הם לא מוציאים יחידות, בינתיים יש להם אינטרס.

יש כאן פשרה שדי מתקבלת על הדעת.

תכתוב זמן סביר.

זה תמיד נכון.

הנסיבות קובעות מה זה זמן סביר.

שימוע. השימוע עצמו. הליך השימוע עצמו. התיקון הזה מקובל עליכם?

מקובל כל עוד ברור שכל התקופה הזאת הם לא מקבלים היתר לתשקיף.

עד השימוע.

בתנאי שהשימוע הזה יהיה תוך תקופה קצרה.

כן. צריך להגביל את התקופה. יכול להיות שהם לא מקבלים ובלבד שההחלטה בנושא זה, מנומקת, היא על מנת שהם יוכלו להגיש בג"ץ מינהלי.

בסדר. זה מקובל עלינו. אייל, אנחנו נעביר נוסח.

בשעה 11:00 אני צריך ללכת.

אנחנו נקריא עכשיו סעיפים שאין עליהם מחלוקת.

9. תיקון סעיף 31

בסעיף 31(ב) לחוק העיקרי, אחרי "יפרסם מנהל הקרן" יבוא "א התשקיף באמצעות דיווח אלקטרוני לפי סעיף 44ב(א) לחוק ניירות ערך וכן".

10. ביטול סעיף 33

סעיף 33 לחוק העיקרי – בטל.

11. תיקון סעיף 41

בסעיף 41 לחוק העיקרי, המלים "התשנ"ט-1999" – יימחקו.
12. תיקון סעיף 49

בסעיף 49 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ג), בפסקה (1), במקום "ובדבר" יבוא "בדבר" ובסופה יבוא "ובדבר השווי הנקי של נכסי הקרן ביום האמור".

(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1)
הוראות סעיף קטן (ג)(3) לא תחול אם ביום האחרון שקדם ליום רכישת היחידות של הקרן המקורבת, לא עלה השווי הנקי של נכסי הקרן על סכום הגדול משלוש פעמים השווי המזערי, הקבוע לפי סעיף 46(ז)".

13. תיקון סעיף 67
בסעיף 67 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א)(2), המלים "או לחברה קרובה של הקרן" והמלים "או מחברה קרובה של הקרן" – יימחקו.
14. תיקון סעיף 72

בסעיף 72 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א)(1), בסיפא יבוא "או שיש לשלוח אותם לבעלי היחידות באופן הקבוע בסעיף קטן (ה1)".

15. תיקון סעיף 77

בסעיף 77 לחוק העיקרי -

(1) במקום כותרת השולים, יבוא "השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים ובהליכים נוספים".

(2) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

(1) שר האוצר יקבע הוראות לעניין השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים ובהליכים נוספים של תאגיד בהם רשאים מחזיקי ניירות ערך להשתתף, שניירות ערך שהוצעו על ידו לציבור הוחזקו בקרן שבניהולו במועד הקובע כמשמעותו בדין שחל על נייר הערך לפי העניין. בסעיף זה, "אסיפת מחזיקים" – אסיפה של מחזיקי ניירות ערך בתאגיד כאמור לעיל, כולם או מקצתם, לרבות אסיפה כללית כהגדרתה בחוק החברות.

אתם מתואמים עם אגף שוק ההון?

כן. אנחנו כאן מתאמים את הנוסח.

(3) סעיפים קטנים (א1) עד (ב2) – בטלים.
(4) בסעיף קטן (ג), במקום "באסיפה כללית" יבוא "באסיפת מחזיקים או בהליכים נוספים בהם רשאים מחזיקי ניירות ערך להשתתף".

הערה קטנה. אם אפשר לשקול למה אנחנו משתמשים בנוסח "ובהליכים נוספים" שאת סופו מי ישורו? הרי בסופו של דבר זה נועד לתת מענה להצעות רכש. זה ההליך הנוסף?

אנחנו לא רוצים להגביל את זה. אנחנו לא רוצים שנצטרך לתקן את החוק

זה דבר רחב.

גם לא ברור מה זה אומר שמנהל קרן יידרש להשתתף.

הוא צודק.

היום סעיף 77 מדבר על השתתפות מנהל קרן באסיפות כלליות. אנחנו רוצים את כל ההסדר המהותי להעביר לתקנות.

עת הייתי עורך דין צעיר, היה עורך דין ותיק, עורך דין שפאר. כשאני הייתי כותב כתבי טיעון, הייתי אומר בין השאר. הוא היה מגיש לי בקשה לפרטים נוספים, שאפרט מה זה בין השאר.

זה סעיף הסדרה שממילא כדי להפעיל אותו צריך תקנות.

שמעתי והבנתי. אני אומר שוב שהוא צודק. בין השאר, זה דבר יפה אבל בין השאר הוא לא בחוק. הוא שואל מה זה דברים נוספים. אתם מדברים על דברים ספציפיים ודברים נוספים, צריך לפרט אותם. אפילו אם תאמרו כגון, כבר יש מה שאפשר להשליך. את אומרת דברים נוספים, ומה אלה דברים נוספים? החוק מתיר לך למעשה שיקול דעת מלא.

לא. לא לי. זה יחזור לוועדה. לשר. לא רוצים שכל פעם נצטרך לתקן חקיקה ראשית.

גם שיקול הדעת של השר הוא מוגבל.

יש לזה מכנה משותף. אלה הליכים נוספים בהם מחזיקי ניירות ערך יוכלו - - -

רובי יקירי, זה מוגדר.

אם זה מוגדר, אין לי בעיה.

כתוב. בהליכים נוספים בהם רשאים מחזיקי ניירות ערך להשתתף.

בסדר גמור.

יש עוד מחלוקות?

כן.

תאמר אותן כי אני צריך לעזוב.

אתם רוצים לדלג ל-106?

כן. אחר כך תחזרו לדברים המוסכמים.

אני עוצרת ב-81 ועוברת לסעיף 106, עמוד 20. סעיף 106 מדבר על נושא של פירוק הקרן. המטרה של כל התיקונים – ואני אקריא את כל הסעיפים – היא לקצר את הליך הפירוק. היום זה תהליך שלוקח זמן ואנחנו רוצים להפוך אותו לאירוע חד פעמי ככל האפשר, כך שהמנהל יחליט על פירוק והפירוק ייעשה. זה לא יהיה תהליך ארוך שיימשך.

נקרא את הסעיפים ואז תאמרו היכן ההסתייגויות שלכם.

43.
תיקון סעיף 106

בסעיף 106 לחוק העיקרי –
(1) בסעיפים קטנים (א) ו-(ג) המילה "תחילת" – תימחק.
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1)
הצעת יחידות קרן פתוחה תופסק החל ממועד הגשת דוח כאמור בסעיף קטן (א).
(א2)
על אף הוראות סעיף 61 לחוק, בתקופת מימוש נכסי הקרן כאמור בסעיף 109(א), מנהל הקרן יהיה רשאי לחרוג ממדיניות ההשקעות של הקרן שנקבעה בהסכם הקרן ובתשקיף או בדוח בשל מימוש נכסי הקרן".
(2) בסעיף קטן (ב) -
(1) במקום "מועד תחילתו" יבוא "מועד הפירוק".

(2) אחרי המלים "ושכרו" יבוא "ציון העובדה כי הצעת יחידות קרן פתוחה תופסק החל ממועד הגשת ההודעה, וציון זכותו של מנהל הקרן לחרוג ממדיניות ההשקעות של הקרן בשל מימוש נכסי הקרן".

44.
תיקון סעיף 107

בסעיף 107 לחוק העיקרי -

(1) בכותרת השוליים המילה "תחילת" – תימחק.

(2) בסעיף קטן (א), במקום "לתחילת הפירוק" יבוא "לפירוק".

(3) בסעיף קטן (ב) ברישה, המילה "תחילת" – תימחק, ואחרי פסקה (5) יבוא:

"(6)
בפירוק לפי סעיף 104א – בתום שלושים ימים מתן הודעה כאמור בסעיף 106".

45.
תיקון סעיף 108
בסעיף 108 לחוק העיקרי -
(1) בסעיף קטן (ד), במקום "בעשרה אחוזים" יבוא "בחמישה אחוזים".

(2) במקום סעיף קטן (ה) יבוא:

"(ה)
מפרק קרן יפדה את יחידות הקרן במועד הפירוק".

46.
תיקון סעיף 109

בסעיף 109 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "בפירוק" יבוא "לשם פירוקה", ובמקום הסיפה החל במלים "לפני תום שישה חודשים" יבוא "עד מועד הפירוק".

(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "פקודת החברות" יבוא "(נוסח חדש), התשמ"ג-1983".

(3) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
(3) לא כללו נכסי הקרן במועד הפירוק מזומנים בסכום הנדרש לשם פדיון היחידות כאמור בסעיף 108(ה), מחמת שנכסי הקרן כללו נכס שלא ניתן למימוש עד לאותו מועד, ייקח מנהל הקרן, על אף ההוראות לפי סעיף 65, אשראי בעד הקרן בסכום הדרוש לשם פדיון היחידות.

מי ייתן לו אשראי?

הבנקים שנותנים לו אשראי באופן שוטף.

אולי אני אסיים את הסעיף. כאן יש הסתייגות.

(4) נותר בידי מפרק, לאחר מועד הפירוק, נכס שלא היה ניתן לממשו מסיבות שאינן תלויות במפרק או התחייבות, יעשה המפרק למימושם בהקדם.
(5) נותרו בידי המפרק, לאחר מועד הפירוק, מזומנים, יעשה בהם כפי שיורה לו הנאמן בהתייעצו עם יושב ראש הרשות או עובד שהסמיך לכך. נותרו בידיו התחייבויות בסכום העולה על המזומנים בקרן – יישא המפרק בהפרש מאמצעיו.

47.
תיקון סעיף 110


בסעיף 110 לחוק העיקרי –
(1) ברישה, במקום "בתום פירוק הקרן" יבוא "מיד לאחר פירוק הקרן ומימוש נכסיה כאמור בסעיף 109".

(2) בפסקה (1), במקום הסיפה החל במלים "הוצאות הפירוק" יבוא "שנותרו לאחר מועד הפירוק, על מה שנעשה במזומנים או בהתחייבויות כאמור בסעיף 109(ה) ועל תוצאות הפירוק".

מה המחלוקת?

אני רוצה להסביר את תהליך הפירוק של קרן. יכולים להיות מצבים בהם קרן מחזיקה נכסים שחדלו להיסחר מכל מיני סיבות - חברות שחדלו לפעול, אגרות חוב שלא משלמות את הקרן והריבית. הנוסח כפי שקראה שרה מחייב את מנהל הקרן ולא משנה מה גודלו. הוא יכול להיות מנהל קרן קטן ויכול להיות מנהל קרן גדול. לקחת אשראי בעד הקרן, בעד הנכסים שיש, לתת את הכסף הזה לבעלי היחידות. זאת אומרת, להוציא את בעלי היחידות מהסיפור ולהישאר עם מה שנקרא פוזיציה, להישאר עם ההחזקה הזאת עבור עצמו כאשר בגינה יכול להיות שהוא ירוויח ויכול להיות שיפסיד בהמשך.

זה משהו שאנחנו מתנגדים לו גם עקרונית וגם עניינית. זאת אומרת, זה להפוך את מנהל הקרן לשותף עכשיו לרווחים והפסדים של הלקוחות ולקחת אליו את הפוזיציה הזאת שיכול להיות שהוא יצליח לממש אותה ויכול להיות שהוא לא יצליח לממש אותה, זה משהו שלא היה קיים עד היום. כל זה כדי ליצור מצב שהוא נוח לכולם, שהליך הפירוק יהיה מאוד מהיר. כך הרשות תצא מהתמונה מאוד מהר, בעל היחידות יקבל את הכסף שלו מאוד מהר אבל עדיין תמיד יש נכסים שצריך להיפטר מהם ולפעמים זה לוקח זמן או לחילופין לא מצליחים להיפטר מהם.

החיוב הזה שלנו. לפני הישיבה הייתה לנו שיחה. לנו יש את הבעיה הזה שמחייבים אותנו. לתת לנו את האופציה לקחת את זה, לקחת אשראי, לקחת את הפוזיציות מהלקוחות ולפעול לממש אותה בזמננו הפנוי והחופשי, זה בסדר, אבל לבוא ולחייב אותנו ולומר קחו אשראי, שיכול להיות שלא נקבל אותו כמו שקודם ציינת, קחו לכם את הפוזיציה הזאת, שיכול להיות שעבור מנהל קרן זה יהיה המון כסף, מנהל קרן קטן, ועכשיו תתקעו עם הדבר הזה.

אבל מהות הפירוק היא כזאת.

נכון, אבל אנחנו לא מפרקים. אנחנו מנהלי השקעות. יכול להיות שבאמת צריך לתת את זה למפרק והצעתי קודם לרשות בצחוק שתיקח את זה אליהם, שהיא תקנה את הסחורה ותפרק בעצמה. אנחנו לא מפרקים. אנחנו לא יודעים לפרק.

איפה האחריות?

קחו בעצמכם את הסחורה, זה הם יכולים או אתה יכול.

זאת המהות של לקיחת אשראי.

אתה אומר שאתה רוצה לשמר אופציה למפרק שאומר שייתנו לו את הזמן כדי לראות ושלא יחייבו אותו לקחת ולקנות את זה בעצמו, על אחריותו לטובה ולרעה.

נכון.

אבל זאת תכלית הפירוק. הוא לא יכול לומר שהוא יחכה עד אשר הוא ימצא את ההזדמנות הנכונה במהלך עניינים רגיל למכור את העניין הזה.

לא.

אני לא רואה דרך אחרת. כי אחרת כל מהות הפירוק, כך זה נקרא כאן.

כאשר מפרק מתמנה על ידי בית משפט, הוא לא לוקח אשראי ומשלם לספקים.

הוא הולך לבית המשפט לשאול אותו.

נכון, אבל הוא לא לוקח אשראי ומשלם עכשיו לספקים ולנושים. הוא מממש נכסים ומשלם לנושים.

אין כל ספק.

כאן אומרים: לא, תשלם קודם כל לנושים ולספקים ואחר כך אולי תקבל את הכסף.

הבנתי. לכן אמרתי שכאן הם אומרים לו שהוא צריך למכור. אתה רוצה לא לממש את הנכסים? תממש אותם מטעם עצמך על אחריותך, על ההזדמנויות ועל הסיכונים.

זה מקובל עלינו. אני אומר שיש כאן נכסים שיכול להיות שאני לא אצליח לממש אותם ואני חייב לקנות אותם אלי. כך נוסח הסעיף כרגע היום.

השאלה אם זה מעשי.

אלא אם כן לא ניתן לממש אותם.

יכול להיות, כמו שהוא אומר, שבקרנות זה מעשי. זאת לא אות מתה. זאת השאלה הגדולה.

זאת לא אות מתה וזאת מכמה סיבות. קודם כל, כשנכסים לא סחירים בקרן, זה דבר מאוד מאוד איזוטרי. לקרן מותר להחזיק רק נכסים שנסחרים בבורסה ואסור לה יותר מעשרה אחוזים בניירות ערך של תאגיד אחד. זאת אומרת, זה תמיד יהיה משהו.

אבל קורים דברים.

נכון, קורים דברים.

הוא אומר: אתם רוצים פירוק, תפרקו, אבל אל תבואו ותחייבו אותי לקחת את האחריות על עצמי. אני יכול לעשות מה שאתם מצווים עלי אבל אל תבואו ותאמרו לי שאם לא הצלחת לעשות – לא שלא רצית – אתה אחראי.

לימד אותי מורי ורבי רובי ריבלין שכאשר מחוקקים חוק, הוא צריך להיות ישים, פשוט ומובן.

אין ויכוח.

השאלה אם לא מכניסים אותם כאן לתעלה שבחלק מהמקרים זה כן יקרה.

אני אסביר לכם מה עומד על כף המאזניים.

הוא צודק בהערתו, היועץ המשפטי. בכל מה שקשור לנושאים המשפטיים, הוא ייתן את אותן עצות שאני נותן.

אני חייב ללכת.

תודה.

אני אנסה להסביר את זה מנקודת מבטנו ומה שני הדברים שעומדים.

אם זאת חקיקה, כדאי שהיא תהיה מובנת, פשוטה וישימה. בעיקר ישימה.

שתי אפשרויות. קודם כל, הרבה פעמים יש בקרן, גם אם היא לא בפירוק, נכס שהוא הפסיק להיסחר ומנהל קרן צריך לשערך אותו בעצמו ולא יודעים איך הוא ישערך. לפעמים זאת חברה כזאת שלא נסחרת כבר זמן רב, אז הם משערכים את זה באפס וזה בסדר. את זה הם יכולים לעשות גם בפירוק, אם באמת הם חושבים שאין לזה שום ערך כלכלי. זאת אופציה אחת שמשערכים את הנכסים האלה באפס ואז אין בעיה.

זה לא המקרה.

אפשרות אחרת היא שמוצאים מישהו שיקנה את זה. הם חושבים שיש לזה ערך כלכלי אבל מאוד נמוך ואז הם מממשים. מישהו כבר יקנה את זה מהם במחיר נמוך.

האפשרות השלישית היא שהם חושבים שבאמת עכשיו הם ימצאו מישהו שיקנה את זה מהם במחיר נמוך אבל הם חושבים שאם הם יחזיקו את זה עוד כמה חודשים, אולי הם יוכלו לממש את זה במחיר יותר טוב.

הסעיף נותן להם את האפשרות בסיטואציה הזאת לקחת אשראי. אין דבר כזה שקרן לא מקבלת אשראי מבנק. מנהלי קרנות עובדים עם הבנקים וגם מקבלים מהם אשראי. מנהל קרן שלא יכול לקבל אשראי, לא יכול לקבל קרן.

אין דבר כזה אין דבר כזה.

מנהל קרן שמפרק קרן והוא מנהל קטן, אני בספק אם הוא יקבל אשראי מהבנק.

ואם יש לו מחר פדיונות והוא לא יכול לפדות? הוא לא יקבל אשראי לפדות אותם? אם זה כך, הוא בבעיה גדולה.

זאת המציאות.

אני לא חושבת שזאת המציאות. גם לפי החוק כפי שהוא מנוסח, הוא יכול להוון את תוצאות האשראי ולנכות אותן משווי נכסי הקרן. הוא לא צריך לממן את זה.

כן, אבל בכל זה אנחנו נותנים לו כלים וקומבינות. עוד קומבינה ועוד קומבינה ועוד קומבינה.

כנגד זה האפשרות האחרת היא שיהיו כמה נכסים, סרח עודף בקרן, אותם הוא לא יממש, לא יפרק, והפירוק של הקרן לא יגיע לידי סיום ואולי בעוד שנתיים, כאשר הוא יצליח למכור את זה בכמה גרושים, הוא יחפש את בעלי היחידות ויחלק להם את הגרושים האלה או שהוא יגיד שזה לא שווה כבר לחלק להם את הגרושים האלה. אם כן, בוא נתחיל עכשיו לחפש את בעלי היחידות.

גם עכשיו את אומרת שהוא משערך את זה בסכום אפס ולכן מה עם בעלי היחידות?

זה בסדר. אם כך הוא מעריך, זה בסדר גמור.

אני מרגיש אי נוחות, כי משהו כאן לא מסתדר לי. הסעיף הזה לא מסתדר לי. ממש לא מסתדר לי. שרה כבר מכירה אותי. כאשר הגלגלים לא משתלבים, זאת בעיה כי הם חורקים. כדאי להשקיע בזה מחשבה.

אולי נביא את זה לדיון הבא.

כן. תעשו חשיבה נוספת.

זה לגבי 109(ג).

בואי ניקח את כל החבילה.

אלי, מה בעצם אתם רוצים? שתהיה אופציה לא לסיים את פירוק הקרן?

לא. זה מה שאני רוצה. אני רוצה שהחקיקה תהיה מובנת.

מה שמפריע לכם זה 109(ג).

מועד המימוש. תיקון קל אבל נעשה זאת בינינו. סעיף 62, אם ייכנס או לא ועדיין יש איזשהו דיון בינינו בנושא הזה. תקנות הנכסים.

לזה יש לנו תשובה.

היינו מעדיפים את זה כמקבץ.

בסדר. על הפירוק נדון שוב ובדיון הבא נעלה את זה כדבר ראשון. ננסה להגיע עם הסכמות.

לא רק עם הסכמות אלא גם סעיפים שהם על קרקע יצוקה ומובנים.

בסדר גמור. נחזור עכשיו אחורה, לסעיף 81, עמוד 16.

16. תיקון סעיף 81

בסעיף 81 לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (א), בפסקה (1), במקום "בהסכם הקרן ובתשקיף" יבוא "בהתאם להסכם הקרן ולתשקיף".

(2) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "לעניין הוראות סעיף קטן זה, "מועסק" – לרבות אדם השולט במועסק או חברה בשליטת אדם כאמור".

17. תיקון סעיף 82

בסעיף 82(א) לחוק העיקרי -
(1) בפסקה (1), בסופה יבוא "על פי תנאים שקבע מנהל הקרן בתשקיף או בדוח, ואשר אינם מאפשרים חריגה מהם לפי שיקול דעת מנהל הקרן".

(2) תשלום לעושה שוק או לחתם, ליחידות הקרן, עבור פעילות עשיית שוק או חיתום. לעניין זה -

"עושה שוק – אדם שהתחייב להגיש במהלך כל יום שבו מתקיים מסחר בבורסה, פקודות לקניית יחידות ופקודות למכירת יחידות, על פי כלים שנקבעו בידי הבורסה, וכן לפרסם מחיר שבו הוא מתחייב לקנות את היחידה ומחיר שבו הוא מתחייב למכור את היחידה.

"חתם – מי שהתחייב לרכוש יחידות המוצעות עלפי תשקיף אם לא ירכוש אותן הציבור או התחייבות לרכוש יחידות המוצעות על פי תשקיף כדי למכור אותן לציבור".

הערה אחת קטנה לגבי 82(א)(1). שוחחנו לפני הישיבה על כך. הנוסח כפי שמופיע כרגע הוא על פי תנאים שקבע מנהל הקרן בתשקיף או בדוח ואשר אינם מאפשרים חריגה מהם לפי שיקול דעת מנהל הקרן. העיקרון מוסכם עלינו. המונח חריגה הוא לא טוב כאן מבחינה זו שמנהל הקרן עשוי לחרוג. אין כאן עניין של חריגה של מנהל הקרן. מה שאנחנו רצינו להציע זה שיבוא בסופו: מתן הנחה בהוספה על פי תנאים שקבע מנהל הקרן בתשקיף או בדוח שלא יהיו כפופים לשיקול דעת של מנהל הקרן.

בסופו של דבר זאת הכוונה של הרשות, שמנהל הקרן לא יוכל לשנות את התנאים לפי שיקול דעתו. אנחנו לא רוצים להשתמש במונח חריגה שלדעתנו לא מתאים כאן.

תגיד שוב מה אתה רוצה.

במקום אשר אינם מאפשרים חריגה מהם, שלא יהיו כפופים.

אני חושבת שרצינו לאפשר לכם ומראש אתה כן יכול לקחת לעצמך שיקול דעת. אתה יכול להסכים עם איזה גוף שאתה נותן לו הנחה.

אתה צריך רק להחצין את זה.

כן. אתה צריך להחצין את זה. אתה לא יכול להגיד או לכל אדם אחר שמנהל הקרן החליט.

זה בדיוק מה שהוא אומר. אני חושבת שזה אומר אותו הדבר. זה שינוי ניסוחי. אני חושבת שזה שינוי ניסוחי.

אני מקווה שאתם לא מסנדלים אלת עצמכם.

אנחנו נחשוב על זה.

תחשוב על זה עכשיו.

לדעתנו צריך לתקן.

זה מקובל. זה שינוי נוסח שמקובל עלינו.

בסדר.

במקום "ואשר אינה מאפשרים חריגה מהם" יבוא "שלא יהיו כפופים".

בסדר.

אני ממשיכה בעמוד 17, סעיף 85.
18. תיקון סעיף 85

בסעיף 85 לחוק העיקרי, במקום "בהליך לפי סעיף 15(ג)" יבוא "בעתירה נגד החלטת הרשות לפי סעיף 15(א)".

19. תיקון סעיף 97

בסעיף 97 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1)
(1)
הוראות לפי סעיף קטן (ב), אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הרשות תפרסם


ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.

(2)
הוראות לפי סעיף קטן (ב), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט שלה".

39.
תיקון סעיף 99א
בסעיף 99א לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג), הסיפא החל במלים "לא היה לדירקטוריון" – תימחק.

40.
תיקון סעיף 100


בסעיף 100 לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (ו), האמור בו יסומן "(2)" ולפניו יבוא:

"(1)
לא יאוחר משני שבועות לפני מועד המיזוג או הפיצול יגיש מנהל הקרן דוח לרשות ולבורסה, על המיזוג או הפיצול, לפי העניין, תכניתו ומועדו, ויפרסם את הדוח בעיתון".

(2) בסעיף קטן (ז), במקום הרישה עד המלים "באותה עת" יבוא "מנהל קרן ומפיץ ישלחו את הדוחות כאמור בסעיף קטן (ו) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע בסעיף 112א(ב). לדוח לפי סעיף קטן (ו)(2) שיישלח לבעל יחידה תצורף הודעה".

אני חושב שסיכמנו שלפחות תבחנו את האפשרות לבטל את פרסום ההודעה.

בסדר.

זה בסעיף 40(1).

"ויפרסם את הדוח בעיתון" – אנחנו מוחקים. מקובל.

מה הרעיון של הפרסום של הדוח בעיתון? זה היה בכחול.

פרסום בעיתון, הרעיון הוא שהציבור ייחשף לזה.

יש פרסום אחד. אלה שני פרסומים.

יש לפני ויש אחרי. מיותר שיהיה פעמיים.

במיוחד שהציבור קורא את זה.

בסעיף (2) אנחנו מטילים עליהם לשלוח את הדוח לבעלי היחידות הביתה.

כן. שזה עוד יותר פרסום ממוקד.

41.
תיקון סעיף 101


בסעיף 101 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במלים "משישים ימים" יבוא "משלושים ימים מיום שהגיש מנהל הקרן דוח על כך לרשות ולבורסה".

(2) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ה)
מנהל קרן ומפיץ ישלחו את הדוחות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ד) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע בסעיף 112א(ב)".

42.
הוספת סעיף 104א

אחרי סעיף 104 לחוק העיקרי יבוא:


"104א.
קרן בעלת שווי נכסים נמוך

(1) פחת השווי הנקי של נכסי קרן פתוחה ממחצית השווי המזערי הקבוע לפי סעיף 46(ז), במשך תקופה של תשעים ימים רצופים או ב-120 ימים במשך תקופה של 180 ימים, יודיע מנהל הקרן לאתר על פירוק הקרן או על מיזוגה עם קרן אחרת שבניהולו לקרן אחת, באופן שווי נכסי הקרן האחת יעלה על מחציתה השווי המזערי.

(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הקרן להמשיך ולנהל את הקרן ובלבד שהקרן עמדה בתנאים אלה:
(1) לא יפרעו מנכסי הקרן הוצאות עודפות.
(2) שיעור שכר מנהל הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות מאותו סוג שבניהול מנהלה קרן ושיעור שכר הנאמן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר הנאמן בכל הקרנות מאותו סוג שבניהול מנהל הקרן להן הוא משמש נאמן. לעניין זה, "סוג" – סוג קרן שקבע שר האוצר לפי סעיף 82.
(3) התקופה בה שווי נכסי הקרן נמוך ממחצית השווי המזערי הקבוע לפי סעיף 46(ז) לא עלתה על 120 ימים רצופים ולא על 150 ימים במשך תקופה של 210 ימים.
(3) יושב ראש הרשות או עובד שהסמיך לכך רשאים, לבקשת מנהל הקרן והנאמן, להאריך, מנימוקים שיירשמו, את התקופות שנקבעו בסעיף קטן (א).
(4) התקיים האמור בסעיף קטן (א), יישא מנהל הקרן מאמצעיו בהוצאות העודפות שנוכו מנכסי הקרן עד מועד הפירוק או המיזוג לפי העניין.
(5) סעיף זה יחול על קרן פתוחה בחלוף שנה מיום שיחידותיה הוצעו לראשונה לציבור או מיום שנעשה שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של הקרן כהגדרתו בסעיף 61(ב1).
(6) בסעיף זה, "הוצאות עודפות" – הוצאות הנפרעות מנכסי הקרן לפי סעיף 80 בשל היותה בעלת שווי נכסים נמוך.

את יכולה להסביר את הסעיף הזה כי הוא סעיף חדש?

כן. כאן הוספנו הסדר לקרן שיש לה שווי נכסים נמוך. אנחנו חושבים שבעצם אין זכות קיום לקרן כזאת ולכן צריך או למזג אותה או לפרק אותה. ההוצאות התפעוליות וההוצאות הקבועות של התקורה הן גבוהות מדי כדי לנהל וזה פוגע בתשואה. לכן עשינו כאן הליך שלם של איך ממזגים או מפרקים קרן כזאת.

מבחינתכם מה נחשב שווי נמוך?

נכון להיום זה משהו כמו 3.5 מיליון שקלים.

את 106 עד 110 כבר קראנו.

נשאר פתוח.

כן. זה נשאר פתוח לדיון הבא.

48.
תיקון סעיף 111

בסעיף 111 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), בפסקה (2), במקום "מעשרה" יבוא "מעשרים", ואחרי "ממספר היחידות" יבוא "או באישור הנאמן – לפחות חמישה בעלי יחידת המחזיקים לא פחות מחמישה אחוזים ממספר היחידות".

קפצנו לסעיף הבא?

קפצנו על עמוד 22 כי השארנו סעיף אחד בצריך עיון.

יש לנו עוד הערות ל-104.

104א?

כן. אני מתנצל. בסעיף 104א(א), אנחנו מבקשים לשנות מעט את הנוסח. כרגע זה מותיר לכאורה את שיקול הדעת למנהל הקרן אם לפרק או למזג. בעצם מנהל הקרן רק נדרש לפי חוק להודיע. אנחנו רוצים שתחול חובה על מנהל הקרן לפרק או למזג בלי שיינתן לו בעצם שיקול הדעת. יש לנו נוסח שאנחנו מבקשים להציע.

גם לא בין לפרק ובין למזג?

לא. לפרק או למזג אבל תחול עליו חובה. כלומר, הוא לא יצטרך עכשיו לקבל החלטה אצלו האם לפרק או למזג.

זה מקובל עלינו. תקריא נוסח.

הנוסח אותו אנחנו מבקשים להציע הוא: פחת השווי הנקי – כל החלק הראשון נותר כפי שהיה – יהיה חייב מנהל הקרן לפרק את הקרן א ולמזגה עם קרן אחרת שבניהולו באופן ששווי נכסי הקרן האחת יעלה על מחצית השווי המזערי ויודיע לאלתר על פירוק הקרן או על מיזוגה כאמור.

בסדר.

בדרך כל אנחנו לא מדברים במונחים שיהיה חייב אלא שיעשה. יפרק או ימזג אותה.

יפרק או ימזג. כן. תסביר את העמדה, היא מעניינת. תסביר למה זה דווקא בה ממכם.

הסיבה היא שמטילים כאן בעצם חובה על מנהל הקרן לפרק או למזג את הקרן בלי שאומרים שזאת חובה שתחול עליו. המשמעות היא מבחינת מנהל הקרן כשהוא מפרק או ממזג קרן, שהוא נדרש לדון בזה, לבחון את זה על כל החלופות האפשריות ולהחליט אם הוא עושה את זה או לא. ברגע שהחוק לא בא וקבע מראש שתחול עליו חובה, הוא נדרש לקבל את ההחלטה למרות שזה קבוע בדין.

הוא לא רוצה שישתמע שיש לו שיקול דעת.

בדיוק.

בכל מקרה הוא יצטרך להחליט אם לפעול כך או כך.

לפרק או למזג. בוודאי.

בלי דיונים הוא לא יצא מזה.

48.
תיקון סעיף 111


בסעיף 111 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), בפסקה (2), במקום "מעשרה" יבוא "מעשרים", ואחרי "ממספר היחידות" יבוא "או באישור הנאמן – לפחות חמישה בעלי יחידת המחזיקים לא פחות מחמישה אחוזים ממספר היחידות".

(2) בסעיף קטן (ד), פסקה (1) – תימחק.
(3) במקום סעיף קטן (ז) יבוא:

"(ז)
יחידות המוחזקות בידי אדם השולט במנהל קרן, עובד של מנהל קרן, נושא משרה במנהל הקרן, אדם המועסק על ידי מנהל קרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן, עובד של אדם המועסק כאמור ותגיד בשליטתו של כל אחד מאלה, לא יקנו זכות הצבעה".

(4) בסעיף קטן (ט), במקום "פקודת החברות" יבוא "חוק החברות".
49.
תיקון סעיף 112


בסעיף 112 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "לפי סעיפים 47(ב), 100, 101,102 ו-103(3) יבוא "לפי סעיפים 102 ו-103(3)".
(2) בסעיף קטן (ה), במקום "אחרת מהמנויות בסעיף" יבוא "שלא לפי סעיף".
50.
תיקון סעיף 112א


בסעיף 112א –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "או חלקו" יבוא "או על סיום ההתקשרות עם אדם כאמור" ובמקום המלים "ויפרסם את הדוח בעיתון" יבוא "דוח על העברת קרן שבניהול מנהל הקרן לניהול בידי מנהל קרן אחר או על מינוי חברה אחרת לניהול תיק ההשקעות של שקרן שבניהולו יפורסם בעיתון".
(2) בסעיף קטן (ב), במקום המלים "מנהל הקרן ישלח את הדוח" יבוא "מנהל הקרן ישלח את הדוח על העברת קרן שבניהול מנהל הקרן לניהול בידי מנהל קרן אחר או על מינוי חברה אחרת לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו".
51.
הוספת סעיף 128


לפני כותרת פרק י"ב יבוא –

"128ג.
אחריות נושא משרה

נעברה עבירה לפי סעיפים 124 או 125 בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם נושאי משרה, אלא אם כן הוכיח אחד מאלה:

(1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ולא היה עליו לדעת עליה או שלא יכול היה לדעת עליה.
(2) שנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה".

אנחנו נשמח לשמוע את ההסבר למה בעצם אנחנו מבקשים להוסיף את הסעיף הזה.

זה בעצם סעיף שכבר קיים בחוק ניירות ערך. סעיף 53(ה) לחוק ניירות ערך קובע בדיוק אותו הדבר והוא גם הוחל בחוק הסדר הייעוץ בעיסוק השקעות. זאת אומרת, יוצא שכל החוקים של ניירות ערך, כבר יש סעיף כזה של אחריות נושא משרה. בחוק הקרנות, עקב טעות, הסעיף הזה שהיה קיים בעבר לגבי עבירות, נמחק במסגרת חוק אכיפה מינהלי ועכשיו אנחנו מבקשים להחזיר אותו כפי שקיים בכל החוקים האחרים שלנו.

אנחנו נדלק על הסעיף הבא כי הוא דן בקרנות זרות.

נטל ההוכחה עליו.

כן.

52.
תיקון התוספת הראשונה


בתוקפת הראשונה לחוק העיקרי –
(1) בחלק ב' -

(1) אחרי פרט (21) יבוא:
"(21א)
לא השתתף או לא הצביע באסיפת מחזיקים ובהליכים של תאגיד שניירות הערך שהוציא מוחזקים בקרן שבניהולו, בניגוד לתקנות שנקבעו לפי סעיף 77 שקבע שר האוצר בתוספת זו.
(2) בפרט (24), בסופו יבוא "או לא נשא מנהל הקרן מאמצעיו בהוצאות העודפות שנוכו מנכסי קרן שבניהולו, בניגוד להוראות סעיף 104א(ד).

(3) בפרט (26), אחרי "גבה" יבוא "תשלום או".

(2) בחלק ג' -

(1) אחרי פרט (2) יבוא:
"(2א)
מינה דירקטוריון חיצוני בלא שקיבל לכך את אישור הנאמן, כנדרש לפי סעיף 16(א1)".

(2) בפרט (26), אחרי "עד (4)" יבוא "ו-(א1)".

(3) אחרי פרט (29) יבוא -

"29(א)
לא מינה רואה חשבון לקרן, בניגוד להוראות סעיף 99(א)".

(4) במקום פרט (31) יבוא -
"(31)
לא פדה את יחידות הקרן הפתוחה במועד הפירוק, בניגוד לסעיף 108(ה)".

אם נעשה שינויים מהותיים בפרק המהותי, נשנה גם כאן.

למרות שאנחנו רצינו להוסיף כאן, ברשות הרשות, איזשהו ממד של שליטה. כלומר, אם הדבר לא היה מצוי בשליטתו של מנהל הקרן לעניין פדיון היחידות, אנחנו לא רוצים שזה ייחשב גם להפרה שלו.

בוא נדון בזה יחד עם כל הדיון על פרק הפירוק. נשאיר את זה בצד יחד עם פרק הפירוק.

58.
תיקון התוספת השלישית

בתוספת השלישית לחוק העיקרי –
(1) בחלק א', פרט (2) – יימחק.
(2) בחלק ב' –
(1) במקום פרט (14) יבוא:
"(14)
לא סיים את מימוש נכסי הקרן עד מועד הפירוק בניגוד להוראות סעיף 109(א) והנכסים שנותרו אינם נכסים כאמור בסעיף 109(ד)".

כנ"ל.

נשאיר את זה פתוח.

(2) פרט (11) – יימחק.
(3) בחלק ג', אחרי פרט (7) יבוא:
"(7א)
הפלה בין בעלי יחידות בקרן אחת שבניהולו לבין בעלי היחידות בקרן אחרת שבניהולו בניגוד להוראות סעיף 74".

אנחנו עוברים לסעיף 61, תיקון חוק תובענות ייצוגיות.

גם זה קשור לקרן חוץ.

נכון.

אתם רוצים לדון בשלב הזה גם בנושא התחילה?

אתה רוצה לחכות ולא לקיים את הדיון? מבחינתי אין בעיה.

66.
תחילה

(1) תחילתו של חוק זה, למעט הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ב), תשעים ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
(2) על אף האמור בסעיף קטן (א) -

(1) תחילתו של סעיף 77 לחוק העיקרי – זה לגבי הצבעות - כנוסחו בסעיף 14 לחוק זה, במועד כניסתן לתוקף של תקנות שיותקנו לפי סעיף 77(א) ו-(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 14 לחוק זה.
בסעיף קטן (2) לא נדון היום.

תודה. נשתדל לקיים ישיבה נוספת כמה שיותר מהר.

אנחנו נהיה מוכנים לדיון הבא.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:25.>