PAGE
ועדת משנה לעניין תקנות ניירות ערך
(זירת סוחר לחשבונו העצמי)

23.4.2014


הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 6>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים

לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)
יום רביעי, כ"ג בניסן התשע"ד (23 באפריל 2014), שעה 14:00

<תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ג - 2013>

חברי הוועדה: >
בועז טופורובסקי – היו"ר

>
עודד שפירר - המזכיר הכללי, רשות לניירות ערך

אמיר וסרמן - היועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך, רשות לניירות ערך

גיא דביר - יועץ משפטי למחלקת פיקוח על הבורסה וזירות, רשות לניירות ערך

דוד וולינר - עו"ד רישוי ופיקוח על זירות סוחר, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר - מנהלת מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

איציק שורקי - מנהל המחלקה לפיקוח על הבורסה, רשות לניירות ערך

אסף ארז - ראש תחום זירוח מסחר, רשות לניירות ערך

אורלי קורן - סגנית מנהל מחלקת פיקוח על הבורסה וזירות, רשות לניירות ערך

עמית טימור - רפרנט זירוח סוחר, רשות לניירות ערך

טל זהר - יושב ראש, איגוד זירות מסחר בשוק ההון, איגוד לשכות המסחר

רפאל כהן - דירקטור, מסחר שוקי הון בע"מ, איגוד לשכות המסחר

רונן סולומון - מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

רז לוי - חבר הנהלה, איגוד זירות מסחר בשוק ההון, איגוד לשכות המסחר

טל אבן-זהב - יועצת משפטית לאיגוד זירות מסחר בשוק ההון, משרד עו"ד הרצוג, פוקס, נאמן, איגוד לשכות המסחר

גדי ירום - יועץ משפטי, מסחר שוקי הון בע"מ, איגוד לשכות המסחר

יהושע אברמוביץ - נשיא AVA TRADE, מוזמנים שונים

אורן אלדד - מנכ"ל ATRADE, מוזמנים שונים

אושר פרטוק רייניש - יועצת משפטית של החברה איטריידר בע"מ, מוזמנים שונים

שלומית ארליך

ליאת קרפטי

לאה קיקיון
<תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ג - 2013>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. אני אתחיל עם חוב שכל הזמן אנחנו מעבירים מישיבה לישיבה, את הנושא של הפיקוח על הבנקים. יש כאן נציג?

הם בדיוק הלכו.

בכל מקרה, אני קיבלתי התייחסות מהפיקוח על הבנקים שהם לא קיבלו מכם חומר, כי אמרנו בישיבה הקודמת שתעבירו להם. בגלל שהם לא קיבלו הם עשו בדיקה עצמית ואני אספר לכם בקצרה, ואומרים שהם סבורים שבשל המאפיינים הדומים, ערוץ פעילות זה הוא ערוץ מקביל, רלבנטי – הם מדברים על פעילות של מערכות שונות. הם דיברו על זה שזה בעיקר לקוחות מתוחכמים יותר. בשיעורי מינוף הם טענו ששיעורי המינוף הם נמוכים יותר, שיש בדיקה יותר מורכבת מהבדיקה שהם מתבקשים לעשות כאן, הלקוחות הם שחקני שוק, ברובם, בדיקת ההתאמה – כמו אמרתי, מתוחכם. מסגרות אשראי – הם אומרים שהם צריכים להפקיד הפקדה ראשונית של 25 אלף דולר ומעלה, המאפשרות פעולות של 250 אלף דולר ומעלה, זאת אומרת – יחס של 1 ל- 10. יש הדרכה אישית ופגישה ללקוח, ייעוץ בהתאם לדרישות הרוגלציה, ויש בקרות. בכל מקרה הפיקוח על הבנקים טוען שהנושא הזה יותר מפותח אפילו ממה שנדרש כאן, יחד עם הסתכלות על כל המעגלים. אני מניח שאתם לא מסכימים עם מה שאמרתי אבל בגלל שביקשתי מכם להעביר לכם חומר ולא העברתם – אני מקבל את הטענה של הפיקוח על הבנקים, ואנחנו ממשיכים הלאה, בזה זה הסתיים. היום זו ישיבה אחת לפני האחרונה. אנחנו נסיים את הקריאה, ויש הרבה נושאים שאנחנו צריכים לסגור בינינו, הרבה נושאים שיתווספו כנראה היום.

כשקראתי את הדברים זה היה מאד מובן ופשוט. גם נפגשנו ברשות לניירות ערך כדי להבין את הדברים, זה בכלל לא היה מורכב. נתחיל ונגיע לדיונים המהותיים. אני יודע שיש לכולם הרבה הערות. ברשות אמרו, גם בפגישה לפני החג, שיש ניסיונות להגיע להבנות. אני יודע שכמו שנשלחו לכם הרבה מאד תיקונים שהיועצת המשפטית של הוועדה יחד עם הרשות הגיעו אליהם, נתקדם ונתחיל לקרוא.

כמה דברים בקצרה כדי להסביר – מעבר ל-30 עמודי ההערות למודל, רצינו לומר כמה דברים. צירפנו שתי הצעות חלופיות שבאות לתת הצעת מודל חלופי ואנחנו רוצים להסביר למה. גם למה בשלב הזה, למרות שההצעות הלא היו כבר בשלבים יותר מוקדמים. ההצעות האלה באות אחרי חודשים ארוכים לא רק של השקעה מצד האיגוד, אלא גם של הרשות, בניסיונות גם לדבר על הפרטים של המודל וגם בניסיונות להבין איך מיישמים אותו, וגם לנסות לגשר על הפערים העצומים, לא רק מבחינת הדרישות של המודל אלא גם מבחינת ההשלכות הכספיות שלו, של איך אנחנו מבינים שאמורות או צפויות להיות ההשלכות הכספיות לעומת איך שהרשות רואה אותן. אנחנו מדברים על פערים עצומים.

כשנגיע לסעיף לא תגידי את זה ממילא?

אנחנו מציעים כאן הצעות חלופיות גם בגלל העובדה שאנחנו נאלצים לתת 30 עמודים של הערות למודל הזה. המודל הוא מודל ייחודי, אנחנו חושבים שחייבים להבין את המודל הזה. הוא ייחודי לא רק בארץ, אלא גם בחו"ל. אין כאן מודל שאומץ מאיזושהי רגולציה אחרת, הוא מודל של הרשות. הוא מודל ייחודי גם לגבי כל הפעילים בשוק ההון בארץ. אין מודל כזה. לכן גם קשה ולוקח זמן להבין אותו, גם מבחינת עומק הדרישות שלו והתוצאה הסופית שלו, לטענתנו - - -

אבל אתם אמרתם לי, ברשות, שזה מודל שהוא המודל האירופי, פחות או יותר.

נסמך.

<טל אבן זהב>
בין "נסמך" לבין המודל האירופי – יש הבדל. המודל הוא ייחודי, גם בארץ. גם מבחינת המפוקחים האחרים של הרשות, אין מודל דומה תחת הרשות. לכן הוא מודל שהוא גם חדש מבחינת הרשות. מה שאנחנו באים ואומרים - - -

כל מה שרשום פה לא רלבנטי מבחינתך?

למה לא רלבנטי? רלבנטי מאד, מפני שאם לא תתקבל הטענה המקדמית - - -

אם אני מקבל את הטענה שלך – נצטרך לעשות תקנות חדשות.

אנחנו מוותרים על 30 עמודי ההערות, לגמרי, וזו בדיוק הטענה שלנו. אנחנו באים ואומרים: הרשות הולכת ליישם כאן מודל על שוק קיים, על שוק שהולך להיות מפוקח, הוא קיים. החברות האלה פועלות 10-7 שנים בשוק, הן יודעות - - -

כדי שנעשה את זה יעיל – זה לא יקרה. נעבור על זה וכמה שתוכלו להכניס תיקונים – כך זה יהיה. הם הציעו מודל ואנחנו נעבוד על המודל שהם הציעו, כי אני סומך עליהם, הם הרגולטור. אם יהיו תיקונים, וכנראה יהיו, אנחנו נעשה את זה על המודל הזה, לא על מודל חדש. אני מסכים עם זה שזה מורכב. הייתי בפגישה ועד כמה שהם הצליחו הם הסבירו לי את המודל, ואני נתתי להם את ההערות שלי. בסופו של דבר, אתם תוכלו לעזור לשפר את המודל, מבחינתכם. זה יקרה, אבל זה יקרה על התקנות האלה. לא יהיה מצב שאני אגיד שאנחנו שמים הצדה את התקנות.

מה שהצענו זה לא רק לשים את המודל הזה הצידה, אמרנו – אם הרשות רוצה לאמץ את המודל הזה, תנו לשוק לפעול תחת הרגולציה של הרשות, לחברות הקיימות. תנו לפעול לחברות הקיימות שנה, שנתיים, הרשות תראה את כל הנתונים של חברות שיתחילו לפעול כאן, בשוק, היא תוכל לחזור למודל הזה עוד שנה-שנתיים ולהחליט אם הוא רלבנטי ואם הוא אכן המודל הנכון לחברות.

אנחנו לא אומרים לוותר על המודל, אנחנו מבינים את הקושי של הרשות לוותר עליו. אנחנו אומרים: בואו תכירו את החברות כשהן פועלות. הרשות טוענת שהיא לא קיבלה את כל הנתונים, שהיא לא מכירה את החברות, שהיא לא מכירה את הפרמטרים הרלבנטיים. תנו לחברות האלה לפעול תחת איזה שהן דרישות הון – אנחנו אפילו לא מתעקשים על הדרישות, לקחנו דרישות כפולות ממה שהרשות מציעה כדרישת מינימום בתקנות שלה - תנו לחברות האלה לפעול שנה שנתיים תחת איזה שהן דרישות הון, תחזרו למודל הזה בעוד שנה-שנתיים כשאתם מכירים את החברות, כשאתם נותנים לחברות לפעול תחת הרגולציה, כשיש לכם נתונים אמיתיים ואתם לא צריכים נתונים מהחברות, ואתם יכולים לדעת אם המודל הזה באמת - - תגיעו אתם בעצמכם למסקנה האם המודל הזה הוא רלבנטי.

כשאתה מתייחס לזה תגיד לי עד כמה היה ביניכם דין ודברים.

אני אתחיל מהדין והדברים – כפי שאכן ציינה טל אבן זהב, היו לנו דיונים משותפים. במסגרת הדיונים הצענו הצעה משמעותית לאיגוד וקיבלנו מהם תגובה. מהתגובה עולה שהם הציעו הצעה חלופית שאיננה מקובלת עלינו לחלוטין. אבל אנחנו עומדים מאחורי ההצעה שלנו, כי אנחנו חושבים שהיא נכונה. זה לא מוריד מכך שההצעה מקלה בדרישות של ההון, אבל היא עושה את זה במקומות שאנחנו חושבים שאפשר להקל, לא במקומות שאי אפשר להקל.

ההצעה היא על סעיפים 86 עד 90?

המודל נחלק לשני חלקים. החלק הראשון עוסק בצד של הביקוש, בצד של אמידת הסיכונים, וזה באמת נמצא בפרק של ההון העצמי, פרק יב', הסעיפים שציינת, שלמעשה מתאר איך אנחנו מכמתים את הסיכונים לגבי סכום כספי מסוים. החלק השני של המודל עוסק בצד ההיצע, כלומר, מה ההון העצמי שקיים לזירה, שמשרת את אותם סיכונים, כאשר ההון העצמי הזה נקרא: הון עצמי רגולטורי, והוא משקף למעשה הון כלכלי אמיתי ואיכותי, וההסדרה שלו מעוגנת בתוספת השניה, שם, למעשה, מוסבר איך אנחנו מגיעים להון הרגולטורי הזה מתוך ההון העצמי החשבונאי שנמצא בדוחות הכספיים של החברה. אלה, בגדול, הם שני החלקים של המודל.
אני רק רוצה לומר: ההצעה החלופית שקיבלנו מהזירות אמרה - כל מה שהצעתם לנו אנחנו מקבלים חוץ מזה שאנחנו מבקשים שתקבעו רף עליון לאומדן הסיכונים. Cap כזה. הרי המודל שלנו הוא מודל של סיכונים, שהוא מסתכל למעשה על 4 סיכונים עיקריים, והמודל מכמת מה הגודל של הסיכון. הוא משקף את התיאבון לסיכון שהחברה נמצאת בו, ובאיזה סיכון היא נמצאת, בפועל. מה שהם מציעים זה לבוא ולחתום אותו, כאשר חברה תגיע לשלב מסוים בסיכונים שבהם היא נמצאת, במקום שהגרף יעלה הוא פשוט יהיה גרף שטוח. המשמעות של זה היא ברורה. זה מתמרץ חברות ברף מסוים לקחת סיכונים גבוהים בלא שיהיה לזה ביטוי בדרישות של ההון העצמי. מעבר לזה, הרף הזה נגזר מנתון שהוא לא רלבנטי והוא זר למודל ההון העצמי. מבקשים, בעצם, לחלק את הזירות לפי גודל, כאשר הגודל הזה – אותו אומדים מתוך שיעור כספי הלקוחות, סכום מסוים שהם החליטו שזה הסכום שמשקף גודל של חברה, ובתוכו הם רצו שנשתול באותו מודל את אותו רף עליון. זה נטע זר בתוך המודל. הוא לא משקף באופן נכון את הסיכונים של החברה. הוא גם מתמרץ את החברות - - לצורך העניין, חברה מגודל מסוים, לתמרץ את העלויות בסיכונים גבוהים יותר ולא להפך, מכיוון הסיכונים שבהם היא תחליט להיות – כי שוב, מדובר על סיכונים שבהם היא מחליטה להיות, לא משהו שנגזר עליה משמיים – לא יתבטאו במודל. אז זה לגבי ההצעה שלהם, ואנחנו דחינו אותה.

אז אני אמקד אותך. אני מנסה ממה שהבנתי מכם – אמרנו שיש 4 סוגי סיכונים: סיכוני שוק, נזילות, סיכון תפעולי וסיכון אשראי, ומולם אנחנו מעמידים את ההון. זה אחד. הדבר השני זה סבב כספי הלקוחות בחשבונות נאמנות.

מה שדיברת על כספי לקוחות – זה לא חלק ממודל ההון העצמי.

אם אני עכשיו משקיע בזירה וכל מה שמעניין אותי הוא שאני אוכל לקבל את הכסף שלי, אם הכסף הוא בנאמנות, מה זה מעניין אותי אם הזירה לוקחת סיכון שוק, נזילות, תפעולי או אשראי, בהנחה שכל השאר יצא תקין, ובהנחה שאני בטוח אקבל את הכסף שלי.

התכליות של עקרון הפרדת כספי הלקוחות והתכליות של מודל ההון העצמי הן תכליות שונות. צריך לזכור שלזירה יש התחייבויות כלפי הלקוחות שהן מעבר לכספי הלקוחות. כספי הלקוחות – תמצא שם למעשה רק את הבטוחות, רק הסכומים שהלקוחות הפקידו ומשמשים כבטוחות לפעילות שלהם, אבל כל הנושא של רווחים שלא מומשו לא נמצאים בתוך כספי לקוחות.

כן נמצאים.

כספי לקוחות הוגדרו בפרק א' של התקנות בצורה מאד ברורה. הם כוללים רשימה סגורה של רכיבים. יש רכיבים שלא נמצאים שם, רווחים שלא מומשו. כלומר, כל עוד הפוזיציה עוד לא נסגרה, והלקוח עדיין נמצא בפיתוחה, הם לא חלק מכספי הלקוחות, הם לא חלק מהכספים שהחברה צריכה להפריד ולהחזיק שם. מעבר לכך, התכלית של מודל ההון העצמי הוא לוודא שהחברה לא תיכנס למצב של חדלות פירעון, להקטין את הסיכוי שהחברה תיכנס למצב של חדלות פירעון. התכלית של פרק כספי הלקוחות הוא במצב פוסט מורטום – ניתוח שאחרי המוות, שאחרי שהחברה כבר נכנסה לחדלות פירעון, לפחות לוודא שהבטוחות שהלקוחות הפקידו - הנושים האחרים של החברה לא יוכלו לגעת בהם. צריך לזכור שנזקים שייגרמו ללקוחות כתוצאה ממצב של חדלות פירעון של החברה, שהחברה תפסיק לפעול הם הרבה יותר גדולים מכספי הלקוחות וגם כן מהרווחים שלא מומשו, כי מצב שבו ללקוחות יש פוזיציות והם לא מצליחים לסגור אותן, מכיוון שהחברה מפסיקה לפעול, יכולים לגרום להם נזקים הרבה יותר גדולים.

בהקשר הזה לא המצאנו את הגלגל. הנושא של הפרדת כספי לקוחות קיים בבריטניה ובאירופה בדיוק בצורה מאד דומה למה שקיים פה. מדובר על סוג אחר של הגנה. הקשר הוא לשני הכיוונים, כי צריך לסגור שמצד שני, במודל ההון העצמי – הוא מודל חשבונאי. החברות לא נדרשות להפקיד את הכספים האלה באיזשהו חשבון בנק ייעודי.זה בסופו של דבר עניין חשבונאי, ואם החברה תגיע חס וחלילה למצב של חדלות פירעון, ההון העצמי הזה יהיה מאד קשה ללקוחות של החברה להגיע אליו.
אני רוצה להתייחס לשאלה השניה ששאלת - האם נסמכנו על הדין האירופי. כי שציינו, לא העתקנו את המודל האירופי, משום שהמודל שלנו מתבסס על עקרונות הדין האירופי, כאשר בחלקים ממנו הוא דומה לדין האירופי אבל הוא פישט אותו מהרבה בחינות. אם אנחנו מסתכלים על שני החלקים שדיברנו עליהם קודם, כשיש את החלק שמדבר על אומדן הסיכונים - בחלק של אומדן הסיכונים יש דמיון גדול מאד למודל האירופי, תוך פישוט של אותו מודל. בחלק השני – של כרית ההון העצמי, צריך להבין שבמודל ההון האירופי יש דרישות הרבה יותר נוקשות שלא אומצו במודל שלנו. החלק השני, שעוסק בכימות כרית ההון העצמי, ההון העצמי הרגולטורי, זה לא דומה באותה צורה כמו החלק הראשון, למודל האירופי, ולזה מתכוונת טל אבן זהב כשהיא אומרת שיש כאן משהו ייחודי.

קודם כל אני רוצה לומר שאילו הרשות היתה אומרת – אני מציעה לאמץ את המודל האירופי, עם כל הנוקשות שלו, as is, אני בעד. התשובה היא פשוטה. אנחנו עובדים באירופה, יש לנו רגולציה באירופה. השוק האירופי הוא בסדרי גודל של פי 12 מהשוק בישראל, היקף ההון העצמי שאנחנו נדרשים להעמיד שם הוא היום כ- 7 מיליון דולר. זאת אומרת שאנחנו נגיע לפי המודל האירופי לסדר גודל של פחות ממיליון דולר. אני מאמץ as is את התקנות הנוקשות האירופאיות.

למה אתם לא מקבלים כזה דבר?

עם כל הכבוד – חלק מהחברות בשוק עובדות באירופה, וחלק אינן עובדות באירופה. המודל הזה הוא מודל שפישט את המודל האירופאי בהרבה מאד דברים.

מה איכפת לך לבוא ולהגיד - - -

להגיד עכשיו שמאמצים את המודל האירופי - שלחנו עכשיו הפניות, לקראת הדיונים. כמו שאפשר היה לראות המודל האירופי הוא מאד מאד ארוך. עם כל הכבוד, זה לא ישים להגיד בשלב הזה לאמץ את המודל האירופי as is.

אני רוצה להשלים את דבריי. אני אומר בגאווה שהישראלים הם תמיד יותר יצירתיים ויותר חכמים. באירופה יש 40 מדינות? לבוא ולהגיד שאנחנו עובדים על פי העקרונות, רק שעשינו את ההתאמות הישראליות ומצד שני להתחמק ולא להגיד – אני מוכן לאמץ אותו as is? זה נראה לי - - -, אני, לו הייתי הרשות, הייתי אומר – למה לא? זה מודל שעבד באירופה? בוא נעשה. נרצה לעשות התאמות? נחכה עוד כמה שנים. אני לא יודע מה מסתתר מאחורי ההיאבקות הזו של הרשות לבוא ולהמציא את המשהו הייחודי הישראלי. הישראלים ידעו לעשות הרבה דברים יחודיים אבל גם הרבה תקלות קרו בעולם בגלל הייחודיות הישראלית ואני חושש זזה בדיוק המקרה הזה. אז אני מציע – או שנאמץ את המודל האירופי as is, עם כל התקלות שיש בו, וחוסר החכמה האירופית, אבל עם העובדה שיש להם הרבה ניסיון, יותר מאתנו. לדעתי זה לא מצב שיש פה ויכוח האם לאמץ את המודל האירופי או האמריקאי החברות בארץ לא עובדות על פי אף מודל. אז אם לאמץ – חלק מהחברות מכירות את המודל האירופי. נאמץ אותו, ועל פיו נפעל, ויכול להיות שמפה נלמד שפתאום דרישות ההון הן שונות והן לא כל כך גבוהות. אני מקווה שאין איזשהו רצון או מטרות נסתרות בעובדה שלא רוצים לאמץ את המודל האירופי כמו שהוא.

נאמר פה שהמודל הוא פשוט. חודשים ביקשנו – תנו לנו דוגמה. אנחנו כנראה לא מספיק אינטליגנטיים להבין את המודל הזה. את אירופה הבנו, את המודל היפני והאוסטרלי הבנו, ורק בישראל לא הבנו. אז אמרו – תנו לנו דוגמה למודל, לראות את המשמעויות. אנחנו, אגב, פתחנו את כל הנתונים שלנו לרשות. יש להם את כל הנתונים שלנו. אמרנו שאנחנו מגיעים למספרים מטורפים. תנו לנו דוגמה. ברגע שאומרים לנו – לא העתקנו את המודל, עשינו התאמות, עשינו - -, בסופו של דבר זה מביא אותנו לתוצאה שהיא עקומה, רעה. לכן אני חושב – ופה אני מתחבר לדברים שהוצעו קודם, שאם רוצים לעשות תקנות אמיתיות ושתהיינה חברות פעילות, צריכים לקחת את הסעיפים האלה, להגיד – נבחן אותם בעוד שנתיים-שלוש, בואו נשים עכשיו הון עצמי מינימאלי. היום בלאו הכי אין הון עצמי, כל דיכפין יטה וייתן פה שירותים בלי לשים שקל אחד, בלי הון עצמי – נרוץ קדימה, נבדוק את החכמה של המודל הישראלי לעומת החכמה של המודל האירופי, ועם הזמן נבין גם את המשמעויות, כי היום אף אחד ברשות, וגם אנחנו לעצמנו, לא יודעים להגיד מה התוצאה של המודל הזה – האם אנחנו צריכים 3 מיליון דולר או 20 מיליון דולר.

נגיע לכל סעיף ויהיו לנו הערות.

אני קוראת:

תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ד-2013

הון עצמי מזערי, נכסים נזילים וביטוח
הגדרות לפרק י"ב
85.
בפרק זה -...."

פה, ההערה שלכם נכונה, כי בחוק ניירות ערך הגדרת בורסה מוגדרת כ "בורסה" ולא "בורסה בישראל" אז זה - "בורסה כהגדרתה בחוק".

"בורסה".

אני ממשיכה בקריאה:


"בורסה מחוץ לישראל" – בורסה שאינה בורסה בישראל;


"בטוחה" - כספי לקוח, ובלבד שהם מופקדים בידי החברה, והחברה רשאית להשתמש בהם לכיסוי התחייבויות של הלקוח כלפי החברה לפי תנאי הסכם המסגרת עמו;


"בנק בישראל" – בנק כמשמעותו בחוק הבנקאות;

"בנק מחוץ לישראל" – כהגדרתו בחוק השקעות משותפות בנאמנות.


(2)
מי שרשאי לאשרו לפי הדין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), נתן לו אישור כאמור, והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לענין זה באותה מדינה;


"דוחות כספיים", "התחייבויות", "דוח על המצב הכספי", "נכסים" ו - "רווח" - כמשמעותם בכללי החשבונאות המקובלים;

"הקצאה בשל חשיפה לסיכון אשראי" – הסכום שעל חברה להקצות בשל חשיפה לסיכון אשראי המחושב כאמור בתקנה 121;

"הקצאה בשל חשיפה לסיכון נזילות" – הסכום שעל החברה להקצות בשל החשיפה לסיכון נזילות, המחושב כאמור בתקנה 122;

"הקצאה בשל חשיפה לסיכון שוק" – הסכום שעל חברה להקצות בשל חשיפה לסיכון שוק המחושב כאמור בתקנה 120;

"הקצאה בשל חשיפה לסיכון תפעולי" – הסכום שעל חברה להקצות בשל חשיפה לסיכון תפעולי, המחושב כאמור בתקנה 123;

"חברה מדרגת בין -לאומית" – כל אחת מאלה:


(1)
Fitch Investors Service (להלן – Fitch);


(2)
Moody’s Investor Service (להלן – Moody's);


(3)
Standard & Poor's Corporation (להלן – S&P);

"חברה מדרגת ישראלית"- כל אחת מאלה:


(1)
מעלות החברה הישראלית לדירוג ניירות ערך בע"מ (להלן – מעלות);



(2)
מידרוג בע"מ (להלן – מידרוג);

"חשיפה לסיכון אשראי" - חשיפה לאי עמידה בהתחייבות של צד נגדי;

"חשיפה לסיכון שוק" – חשיפה לשינויים במחירי שוק;

"מתווך פיננסי זר" - מי שעיסוקו מחוץ לישראל הוא מכירה או רכישה של ניירות ערך בעבור אחרים לפי הוראותיהם;

"מקור סיכון אשראי" – צד נגדי שבשלו קיימת חשיפה לסיכון אשראי בשל רכיב סיכון אשראי;

"פוזיציות הפוכות"- פוזיצית קנייה ((long ופוזיצית מכר (short);

"צד קשור" – כל מי שהוא חלק מקבוצה, כהגדרתה בתקנה 1, של החברה.

"רכיב סיכון אשראי" – כל נכס של החברה או פעילות של החברה או כל מכשיר פיננסי שהחברה מחזיקה בו או שהיא צד לו, שבשלם עשויה להיווצר לה חשיפה לסיכון אשראי, ובכלל זה חוזה לקוח שלקוח העמיד בשלו בטוחה ושחלה עליו תקנה 7.


"רכיב סיכון מטבעי"- מטבע או זהב, התחייבות במטבע או בזהב וכל מכשיר פיננסי שערכו נגזר מערך מטבע או זהב או ממדד של ערך מספר מטבעות;

"רכיב סיכון מנייתי" – מנייה, התחייבות במנייה וכל מכשיר פיננסי שערכו נגזר מערך מנייה או ממדד של ערך מספר מניות;

"רכיב סיכון שוק כללי" –כל מכשיר פיננסי שהחברה מחזיקה בו או שהיא צד לו, שבשלם עשויה להיווצר לה חשיפה לסיכון שוק;


"רכיב סיכון שוק מטבעי" - רכיב סיכון מטבעי שהחברה מחזיקה בו או שהיא צד לו, ושבשלו עשויה להיווצר לה חשיפה לסיכון שוק;

"רכיב סיכון שוק מנייתי" – רכיב סיכון מנייתי שהחברה מחזיקה בו או שהיא צד לו, ושבשלו עשויה להיווצר לה חשיפה לסיכון שוק;

"רכיב סיכון שוק תלוי סחורה" – רכיב סיכון תלוי סחורה, שהחברה מחזיקה בו או שהיא צד לו, ושבשלו עשויה להיווצר לה חשיפה לסיכון שוק;

"רכיב סיכון שוק תלוי ריבית" - רכיב סיכון תלוי ריבית, שהחברה מחזיקה בו או שהיא צד לו, ושבשלו עשויה להיווצר לה חשיפה לסיכון שוק;

"רכיב סיכון תלוי ריבית" – אגרת חוב, התחייבות באגרת חוב וכל מכשיר פיננסי שערכו נגזר משווי ריבית או אגרת חוב;

"רכיב סיכון תלוי סחורה" – סחורה, התחייבות בסחורה וכל מכשיר פיננסי שערכו נגזר מערך סחורה או ממדד של ערך מספר סחורות; לעניין זה "סחורה" – למעט זהב;"

לגבי רכיב סיכון האשראי יש לנו כמה הערות. הראשונה, והעלינו אותה גם במסמך: אין סיכון אשראי מול לקוח. הטענה הזו מתחזקת - - -

הכוונה היא למערך היחסים הישיר בין הלקוח לבין הזירה. הטענה שלנו, ומייד זה יוסבר - - -

נגיד מה זה סיכון אשראי. סיכון אשראי הוא סיכון שמי שחייב כסף לזירה לא ישלם לזירה.

או הפוך.

לא. הפוך זה לא סיכון אשראי, זה סיכון שוק. אם הזירה חייבת כסף למישהו ויש סיכון שהיא לא תשלם אותו, זה לא קשור לסיכוני אשראי, בגלל זה רציתי להדגיש. סיכון האשראי – ותקנו אותי ברשות, אם אני טועה, הוא הסיכון שמי שחייב כסף לזירה לא ישלם אותו לזירה.

זה מוגדר למעלה – "חשיפה לסיכון אשראי", זאת אומרת שצד נגדי לא יעמוד בהתחייבות כלפי.

הוסיפו ברגולציה הישראלית דבר שלא קיים – לא בבנקים בישראל ולא ברגולציה הזרה, שלקוח לא יכול להפסיד יותר מאשר את סכום הכסף שהוא הפקיד, ולכן, דבר ראשון, הוא לא יכול להיות חייב כסף לזירה, כסף שאין לו, כי זה נוגד את התקנות. זאת אומרת, הוא יכול להפסיד רק עד כמה שיש לו. אם הוא הפסיד משהו שאין לו זו בעיה של הזירה, לא של הלקוח. זה דבר ראשון.
דבר שני – זירה שסוחרת נגד הלקוח, בתרחיש שהיא לא פתחה עסקאות, כלומר – היא הצד הנגדי לעסקאות, הרי אם הלקוח הפסיד, היא הרוויחה עד כמה שיש לו להפסיד. אם, למשל, היה איזשהו שינוי בשוק והזירה לא הצליחה לסגור אותו בזמן ולכאורה הוא במינוס בחשבון, הוא לא חייב כסף לזירה, כי הזירה היא הרי הצד הנגדי. פשוט נגמר לו הכסף, וזהו. בתרחיש שהזירה היא צד נגדי לזירה, בוודאי שאין סיכון אשראי מול הלקוח אף פעם. בתרחיש השני, שבו הזירה בחרה להעביר את העסקה שהלקוח ביצע לגורם צד שלישי, מה שאנחנו קוראים לו "ספק נזילות", הרי נניח שהזירה לא הצליחה לסגור את העסקה בצד של הלקוח בזמן, מאיזושהי סיבה, דבר שהוא מאד נדיר שקורה, סיפקנו על כך נתונים – זה אחת לכמה אלפי עסקאות, נניח שדבר כזה קרה – ברגע שסגרו את העסקה ללקוח והברוקר עדיין פתוח מול צד נגדי, הרי זה סיכון שוק. זה לא סיכון אשראי כי הברוקר פתוח מול צד נגדי.

אני רוצה שאתה תבין כי זה פשוט – מאחר ולקוח מפקיד אצלי את כל הבטוחות שלו, ומאחר והוא לא יכול להפסיד יותר מהבטוחות שהוא הפקיד, אז לא יכול להיווצר מצב שהוא חייב לי כסף. הוא לא יכול להיות חייב יותר מהבטוחות שלו ולכן הוא לא יכול ליצור סיכון שהוא לא ישלם לי את מה שהוא חייב.

ומה אתם אומרים על זה?

האופן שבו אנחנו מחשבים סיכון אשראי הוא קצת יותר מורכב ממה שמתואר. סיכון אשראי מוגדר כי עמידה בהתחייבות של צד נגדי. אין מחלוקת שלקוח הוא צד נגדי לעסקה. האופן שבו מחושב סיכון אשראי – אנחנו מחשבים את הערך הנוכחי, כשמדובר במכשירים פיננסיים שיש בהם תנודתיות מסוימת. זה האופן שבו זה מחושב, באופן מאד דומה למצב באירופה. מחושב כערך הנוכחי של ה - - לצורך העניין, אם הלקוח נמצא בהפסד – אז השווי של ההפסד שלו, בתוספת סיכון פיננסי שנגזרת מהגודל של הפוזיציה כפול מקדם מסוים שמשקף את השינויים שיכולים להיות בזמן מסוים בגודל של הנכס הזה. מזה מפחיתים בטוחה שהפקיד הלקוח. מה הטענה שלהם? הטענה שלהם אומרת – בתקנות שלנו קיים הסדר ייחודי שלא קיים באירופה, והוא שלקוח לא יכול להפסיד יותר מהבטוחה שלו ובגלל הכלל הזה לקוח לא יכול להיות חייב כסף לזירה, גם אם באמת הגיע מצב כזה שנגרם לו הפסד יותר גדול. הוא לא באמת יהיה חייב את הכסף הזה לזירה, ולכן זה לא סיכון אשראי. התשובה שלנו היא כזו: הכלל הזה שמדובר בו ודאי לא מצמצם את הסיכונים של הזירה אלא להפך – מגדיל אותם, כי למעשה, המשמעות היא, מבחינת הזירה, ואנחנו צריכים לזכור שאנחנו מדברים פה כרגע על מודל, שמה שמעניין אותנו כרגע זה לאמוד את הסיכונים שהזירה נמצאת בהם. מרגע שהמחוקק קבע שלקוח לא יפסיד יותר מגובה הבטוחה שלו, היינו – הסיכון, התוצאה שהזירה לא תסגור בזמן את הפוזיציה, נופל על הזירה, לא על הלקוח. אז אין ספק שאם אנחנו מסתכלים באופן כולל על סיכונים – התוצאה היא שהסיכון שהזירה נמצאת בו כתוצאה מהמצב הזה הוא יותר גדול. המודל שלנו, בהקשר הזה, לא ביקש לכמת בצורה אחרת את הסיכון הזה, ולהוסיף, כי אנחנו די נצמדנו מבחינת הסיכונים למודל האירופי. לכן המשמעות של האמירה הזו היא לקבוע שלא צריך ללמוד מהכלל הזה שלקוח לא יפסיד יותר מהבטוחה, שלקוח הוא לא מהווה רכיב סיכון אשראי, אלא צריך לחשב את זה בדיוק כמו שזה מחושב באירופה, כי לכל הפחות, הסיכון שנמצאת בו הזירה הוא אותו חישוב כמו שמחושב ללא הכלל הזה. מה שאני רוצה להגיד שהסיכון שחל על הזירה הוא יותר גדול אבל המודל הזה לא ביקש לכמת את זה בצורה שונה. זו בעצם טענה של סיווג, הטענה שלנו. היא אומרת: הסיווג הנכון הוא לא סיווג של סיכון אשראי, אלא סיווג אחר. התשובה שלנו על כך - - -

- - -

זה לא הטענה שלנו.

הסיכון הוא בהחלט קיים. אין ספק שהסיכון קיים.

באירופה הוא לא קיים.

אין ספק שבאירופה, הלקוח הוא צד נגדי. אין ספק שבאירופה היו צריכים לחשב את הדברים בצורה מאד מאד דומה לחישוב שמופיע פה.

אז בואו נאמץ את האירופאים.

באים ואומרים – בגלל הכלל הזה, שלא קיים באירופה, כי הכלל הזה הוא שונה, מה לעשות? בגלל הכלל הזה צריך לבוא ולומר – לא מדובר בסיכון אשראי. אנחנו באים ואומרים – אם אנחנו נקבל את הגישה שלכם נהיה במצב של הערכת חסר של הסיכונים שבהם נמצאת החברה. לכן, לכל הפחות תראו בזה רכיב סיכון אשראי, ותחשבו את זה כסיכון אשראי. אנחנו לא מנסים להיכנס להתפלפלויות של מה הוא הסיווג הנכון, של הדברים. אם אנחנו כן רוצים להגיד, מבחינה טרמינולוגית, אם זה כן סיכון אשראי או לא סיכון אשראי – זה כן סיכון אשראי, כי למעשה מדובר פה בסיכון אשראי שכבר התממש. מבחינת הזירה זה כסף אבוד, כסף שהזירה לא תראה אותו בכלל.

על איזה כסף כאן מדובר?

אנקדוטה – כשאנחנו באים לתקן אנחנו כל הזמן נתלים ברגולציה האירופית. ברגולציה האירופית, לקוח יכול להיות חייב לזירה, יותר מאשר סכום בטוחותיו. אז פה, לא זאת שהם לא מאפשרים ללקוח להיות חייב יותר מסכום בטוחותיו, שזה בסדר, זה להגנת הציבור ואין לנו בעיה עם זה – ברם, עכשיו נוצר לנו סיכון אשראי. אז ברצותם הם מקילים, ברצותם הם מחמירים. זו בדיוק הטענה שנטענית פה לאורך כל התקופה, מהיום הראשון שנפגשנו עם יושב ראש ועדת הכספים הקודם, שליקטו פה שבבים ורסיסים מכל רגולציה אפשרית בעולם, לקחו את הקטעים החמורים ביותר, ליקטו והנה, הניחו לנו על שולחן הוועדה לדיון, כאן. זה בדיוק משרת את מה שאני רוצה להסביר, מהיום הראשון שאני נמצא פה, ומנסה לטעון את טענותיי. הא, ותו לא. אני מסתכל רק על הסעיף הזה, הוא משקף את כל מה שקורה פה, וזה מתקשר עם מה שאמר יהושע אברמוביץ – מה הכוונות הנסתרות פה? מדוע הרשות נאחזת בציפורניים בכל רסיס ובכל דבר, כאשר סך הכל אנחנו רוצים להמשיך להתקיים ולחיות בכפיפה אחת יחד אתם, שהם יפקחו ואנחנו נעבוד, לא יותר מזה.

לשיטתנו, בכל מה שקשור למישור היחסים בין לקוח לבין זירה, לא קיים סיכון אשראי, לא יכול להיות קיים סיכון אשראי, בהגדרה.

אז מה אכפת לכם אם זה רשום?

- - -

מבחינת היקף ההון העצמי שיידרש – כתוצאה מהחלק הזה, הוא לא גבוה. הטיעון שלהם מתייחס בעיקר לעלויות החישוב שכרוכות בעניין הזה. בהקשר הזה, עלויות החישוב לא שונות מאירופה, באירופה מחשבים את זה בדיוק באותה צורה.
לא מקובל ולא עושים בשום מקום אחר – אנחנו לא מעתיקים רגולציה as is מכל מדינה. הרגולציה הישראלית היא רגולציה שיש בה הסדרים מחמירים יותר והסדרים פחות מחמירים. למשל – באירופה יש דרישה להשתתפות בקרן לפיצוי משקיעים, שבישראל לא קיימת, כי גם לא קיים מנגנון - - -

בישראל יש דרישה להחזיק את הכספים ששווים ערך לרווחים המחושבים של כל הלקוחות, תראו את תקנה 92.

שזו דרישה שולית וקטנה, כי מדובר בסכומים מאד קטנים. אין מה להשוות בכלל את היקף הדרישות. אם אנחנו מסתכלים על הדרישות, מבחינת החשיבות של הדברים - - -

אז ישראל היא מחמירה יותר או מחמירה פחות, לעומת אירופה?

ההסדר שלנו הוא לא הסדר יותר מחמיר או יותר מקל. יש מקומות מסוימים שבאירופה יש החמרה יותר גדולה. עניין ההון העצמי – באופן כללי אני יכול להגיד שמודל ההון העצמי באירופה הוא הרבה יותר מחמיר מהמודל הישראלי.

לגבי התאמות – הנה, זו דוגמה מצוינת למה אתה לא יכול לקחת את המודל האירופאי כמו שהוא בלי להתייחס למשמעות של הרגולציה הישראלית הרלבנטית. הסעיף הזה שמדבר על הבטוחה הוא לא סעיף שנמצא בתוך פרק ההון העצמי, הוא סעיף שנמצא במקום אחר, הוא סעיף שמשרת מטרות צרכניות אחרות. פה, הסעיף הזה פשוט מבטא את ההתאמה הרלבנטית. הוא מסביר שאנחנו לא צריכים בגלל הסעיף הזה לכמת באופן נמוך, לאמוד בחסר את הסיכונים שעומדים מול החברה. יכולנו להגיד – בסדר, תכמתו את הסיכון בצורה הרבה יותר מורכבת, ושזה יבטא בצורה עוד יותר קשה את הסיכון, אבל לא עשינו את זה. לכל הפחות הם צריכים לחשב את זה בדיוק כמו שזה מחושב באירופה.

אני מסמן את זה כי זה מאד רלבנטי לאיך יהיה המשך הדיון, כי בסופו של דבר ההון העצמי שיצטרכו לשים יהיה יותר נמוך ממה שרשום כאן. השאלה איך נגרום לזה לקרות.

מי שטוענים נגדנו שאנחנו בוחרים כל פעם משהו ולא מוותרים עליו – אני מופתע קצת מהטענה. הטענה שלהם אומרת שהלקוח לא יכול להפסיד יותר מהבטוחה, אז למה אתם אומרים שיש סיכון אשראי. אני רוצה להזכיר להם, אולי הם רוצים לתקן את זה, שאנחנו מאפשרים – לקוח מול לקוח שעושה עסקה הפוכה, לקזז את סיכון השוק. זאת אומרת שאם לקוח בכיוון אחד ולקוח שני בכיוון שני - אין פה סיכון שוק

יש סיכון שוק, זו לא טובה גדולה - - -

אין סיכון שוק כי הלקוחות מקזזים אחד את השני. אבל אם לקוח אחד לא יכול להפסיד יותר מהבטוחה, כנראה שהלקוחות לא מקזזים אחד את השני באופן מלא. אולי לכם יש יוזמה מאחר והלקוח לא יכול להפסיד את הבטוחה שלו, ולהכיר בזה כסיכון שוק, על אותו חלק שהלקוח ואחד הצדדים לא מכסה. אי אפשר לטעון את הטענה הזו משני הכיוונים. תחליטו.

אתה יכול להסביר שוב?

אם יש לקוח שקנה חוזה, ולקוח שמכר חוזה, אז לקוח אחד מפסיד והשני מרוויח? מבחינתכם אין סיכון שוק, נכון?

עד שאחד מהם - - , קרי, הגיע לאפס בטוחות, ונשארת עם צד אחד, ואז אני מכסה אותו.

- - -

הסיכון שוק הוא גבוה מאחוז הבטוחה בחוזה.

ופה אני מחויב בדיווח, באותו רגע. ברגע שנשמטה לי רגל אחת, הרגל השניה מדווחת.

לפי מה שאתם כתבתם, במט"ח – 8% נניח, של דרישת סיכון שוק, זה מה שאתם במכתב שלכם כתבתם, ואתם תיקחו בטוחה כמו שאתם רוצים, של 1 ל-50, זאת אומרת 6% לא מכוסים מבחינת סיכון השוק, כי הלקוח שם בטוחה של 2% ודרישת ההון היא 8%.

אבל עדיין לא נוצר סיכון שוק.

סיכון השוק הוא בנקודת האמצע, ברגע העסקה. ברגע העסקה אתה צריך להעמיד הון של 8% על העסקה. אם אתה מקזז עסקה הפוכה לחלוטין, שבעצם מוגנת רק ב-2%, כי הלקוח, עם כל הכבוד, שם 2% ולא 8% בטוחה, אז זה אומר שאין כיסוי מלא.

יש עוד הערות לסעיף הזה?

הנקודה הבאה שלנו לגבי סיכון אשראי – החישוב של סיכון אשראי בעצם נובע מהרבה מאד מקדמים שנמצאים בשלושה פרקים שונים בתקנות ובהוראות שטרם פורסמו, שזה חוט שני שעובר לאורך - - -

עוד מעט נגיע לזה. אין משהו שלא יפורסם. אני מדבר אתכם כאן עכשיו על ההגדרה כאן, על "רכיב סיכון אשראי". יש לכם הערות לניסוח? מה שאין תשובה כאן, בתקנות – לא קיים. נמאס לי מהוראות והנחיות ותקנות עתידיות. יש עוד שאלות לגבי הגדרות?

בקבוצת הסיכון השלישית והרביעית נוצר מצב - קבוצת סיכון כללית מדורגת ושאיננה מדורגת, עמוד 12 בהערות שלנו - - -

אין כאן מדורג ולא מדורג.

לגבי התוספת – אני אעיר בתוספת, בסדר. אז גם הדרישות של ספקי הנזילות זה בתוספת.

כאן זה הגדרות והסעיף אמור להיות פשוט וקל.

שאלה – אין הגדרה פה ל "סיכון נזילות". נשמטה פה ההגדרה של "סיכון נזילות"

אנחנו טוענים באופן כללי שסיכון נזילות הוא מיותר.

כל עוד לא דיברנו על סיכון נזילות לא קיים, מבחינתי, סיכון נזילות. כל עוד אין הגדרה – אף אחד לא ימציא את זה אחר כך. אמרתי כמה פעמים לפרוטוקול, תוכלו להשתמש בזה. אין עוד מחוקק סתרים שיהיה כאן. יש מחוקק, יש אותנו, שנאשר את התקנות, ולמעט דברים ספציפיים שנאשר, לתת הוראות שדיברתם עליהם, לא יהיו עוד הוראות שהם בסדר גודל של תקנות או ברמה של תקנות ומעלה. נמשיך.

אני ממשיכה בקריאה:

הון עצמי 86.


(א) חברה תהיה בכל עת בעלת הון הולם כדי לתמוך בכל הסיכונים הגלומים בעסקיה, וכמו כן תפתח ותשתמש בטכניקות נאותות לניהול סיכונים לצורך ניטור וניהול סיכונים;
(ב) חברה תהיה בכל עת בעלת הון עצמי רגולטורי שלא יפחת מהסכומים הבאים, לפי הגבוה מביניהם:
(1) סכום ההקצאות בשל חשיפה לסיכון שוק, לסיכון אשראי, לסיכון נזילות ולסיכון תפעולי;

(2) שמונה מאות אלף שקלים חדשים לחברה מוגבלת, מיליון וחצי שקלים חדשים לחברה שבמקביל לביצוע כל עסקה במכשיר פיננסי מתקשרת עם ספק נזילות בעסקה הפוכה בעלת אותם תנאים, ושתי העסקאות מקזזות זו את זו באופן מלא, כך שהחברה אינה חשופה לסיכון שוק בשלן בכל מחיר שוק או ארבעה מיליון שקלים חדשים לחברה שאינה חברה מוגבלת.;
(ג) הסכומים המפורטים בתקנת משנה (ב)(2), יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור השינוי שחל במדד מהמדד האחרון שפורסם לפני העדכון לעומת המדד הבסיסי ויעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1000 שקלים חדשים;
(ד) יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך בכתב, יפרסם, בהודעה ברשומות, את הסכומים כפי שהשתנו לפי האמור בתקנה זו.
(ה) בתקנה זו –
"הון עצמי רגולטורי" – כמשמעותו בתוספת השנייה;
"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם או לפני יום התחילה, לפי המאוחר."|

יש הערות?

קודם כל לרישה, אנחנו לא מבינים ממש את הדרישה של הון עצמי הולם. כיוון שהתקנות מפרטות כאן את דרישות ההון העצמי, אחד לאחד, אין כאן שום שיקול דעת. לכן לא ברורה הדרישה - - -

יש כאן סכום מינימום.

מה זאת אומרת? סכום המינימום בתקנות הוא לא רלבנטי.

כל (ב) הוא סכום מינימום. אתם צריכים לנהל סיכונים בזמן נתון. זה סעיף שקיים בכל מודל - -

איך אפשר לנהל סיכון שלא על פי התקנות? מה המשמעות של הדרישה הזו?

אני לא מבין באמת – אני הייתי עכשיו מקים זירה, הייתי מגיע לסעיף הזה – "...בעל הון הולם".

העניין הוא כזה: המודל של הון עצמי לא שונה מכל המודלים –לא מהמודל האירופי, לא מהמודל של בנק ישראל. יש לו כמה נדבכים. הנדבך שעד עכשיו עסקנו בו הרבה מאד זה הנדבך של ההון העצמי הרגולטורי, שאומר – יש לנו כאן מודל, והסיכונים הם לא באמת הסיכונים לפי המודל הזה, אלא יש כאן איזשהו אומדן, שהוא אומדן רגולטורי, כלומר – הוא קובע הערכה, על בסיס נוסחה מסוימת, שמסתכלים על סיכונים מסוימים, מודדים אותם לפי פרמטרים מסוימים, וקובעים הון רגולטורי שאתה צריך לעמוד בו. (א9)קובע שהדרישה של הון עצמי רגולטורי זה דריה שהיא מינימלית. זה לא מפחית את החובה של החברה לנהל את הסיכונים שלה, ובהתאם לסיכונים שלה ובהתאם לשיטות שהיא תפתח על מנת לאמוד את הסיכונים שלה, היא תוודה - - -

לא מקובל עלי סט תקנות כזה שיהיו סעיפים שיגידו – לא משנה מה אמרנו, ספציפית, אבל תהיו גם הולמים.

אני רוצה להשוות לאנגליה. דיברנו על עקרונות. הרי זה עניין מאד עקרוני במודל. במודל יש כמה חלקים – יש בו את ההון הרגולטורי, ויש בו את הקביעה העקרונית שהחברה צריכה להעמיד הון הולם שישרת את הסיכונים שלה. אני רוצה לצטט מתוך המודל האנגלי - - -

אין טעם לקרוא.

אני רק רוצה לומר – מדובר פה במשהו שהוא מאד בסיסי במודל, ואיפה המודל ממוקם בתוך הדרישות.

זה משהו שהוא מאד מקובל, גם בדרישות הון, בדרישות של בטוחות מלקוחות – ואתה מכיר את זה טוב מאד. הדרישה של הרגולטור היא דרישת מינימום. יש איזושהי אחריות על הגוף לבוא ולהגיד – במקרים מסוימים, עם כל הכבוד, הרי המודל לא חוזה את כל מצבי העולם האפשריים והוא גם לא יהיה מושלם אף פעם. גם לא תהיה לנו גמישות לשנות אותו, לפי רוח הדברים שנשמעים כאן. אז יש משהו שהוא אחריות בסיסית של גוף שמנהל סיכונים שאומר – אני חושב שהדרישות לא הולמות, וצריך לעשות יותר. פחות אי אפשר, כי זו רגולציה, אבל יותר – אפשר. זו איזושהי אמירה של החקיקה שבאה ונותנת איזושהי אחריות לגוף הזה שלוקח סיכונים, גם לבחון, ולא לבוא ולקיים את - - -

יש הוראה שקשורה להון העצמי בחוק? מה ההוראה אומרת?

שזה ייקבע בתקנות.

אבל זה הון מזערי. זה תמיד הון מזערי בכל דבר, ובכל פיקוח יציבותי. ההון ההולם מדבר על הזירה

אתם צריכים כל הזמן לנהל סיכונים.

החברה לא תקיים כהלכתו את התקנות, היה והיא תדע, למשל, שזה לא הולם את הסיכונים שהיא לקחה, והיא תגיד – אני בסדר, כי זה מה שהרשות ביקשה, ולא מעניין אותי שום דבר. אנחנו אומרים – זה כן צריך לעניין, אנחנו כן רוצים שזה יהיה במודעות של הזירות, ובחובה שלהן גם להיות מודעים לסיכונים שהם לוקחים.

זו גם הדרישה שקיימת בבנק ישראל.

אבל אנחנו לא נמצאים בבנק ישראל.

אבל זה העיקרון הבסיסי של המודל. מדובר במודל מינימאלי. איי אפשר להסתמך על המודל הזה באופן מוחלט. המודל הזה הוא מודל רגולטורי. יש בו יתרונות ויש בו חסרונות. אנחנו לא יכולים להגיד – זה הוא המודל, מבחינת החברות, אתן לא צריכות לעשות שום דבר אחר. לא, החברות צריכות בעצמן לנהל את הסיכונים של עצמן. אם אנחנו נגיד את זה אנחנו בעצם נגיד שאנחנו מסירים מהן אחריות.

אני כרגע לא מקבל את סעיף (א), אלא אם כן תחשבו על נוסח שאקבל.
הערות לסעיף (ב).

אנחנו מסכימים עם מה שיהושע אברמוביץ אמר- - -

- - -

אם אנחנו מקבלים שזה מודל אירופאי עם התאמות אז הייתי מקבל את זה.

הערה קטנה לסעיף (ב) – אני מציע שזה יהיה במקום "הגבוה" - "הנמוך". אני חוזר – הסיפור האירופי נשמע לי יותר - - -

הבנתי, את יכולה להסביר?

זה כל מה שבסעיפים הבאים 87, וכן הלאה.

שאם היא חברה שמכסה את עצמה בהכל?

אם זכור ליושב הראש, הדיונים הראשונים היה ויכוח מצד הזירות לגבי מה היא חברה מוגבלת. הסברנו שהחברה המוגבלת – הדיון המהותי צריך להיות בפרק ההון העצמי, כי היא הרי משרתת את מודל ההון העצמי. בעקבות הדיונים הללו – הרי הוויכוח המעשי היה שהם ביקשו שאנחנו, לתוך הגדרה של "חברה מוגבלת" - - אם אנחנו מדברים על שיח של סיכונים, חברה מוגבלת מבחינתנו היא חברה שאין לה סיכון שוק ואין לה סיכון אשראי. זו חברה שהיא לא צד נגדי לעסקאות שהיא סוחרת בהן.

זאת אומרת שאת הנזילות ואת התפעולי אתם מגדירים ב-800 אלף שקל.

ואין לה גם סיכון אשראי.

אז רק תפעולי – על זה 800 אלף שקל?

זו חברה מוגבלת. הם ביקשו שאנחנו נחיל גם בתוך ההגדרה של "חברה מוגבלת" גם חברה שמתכסה באופן מלא. חברה שמתכסה באופן מלא, ברמת הסיכונים שונה מחברה מוגבלת כי יש לה גם סיכון אשראי. גם אם היא לכאורה מנטרלת את הסיכון, לפחות לפי המודל עדיין יש לה סיכון אשראי, ולכן באנו והצענו מדרגה נוספת לגבי חברה מהסוג הזה, של מיליון וחצי - - -

איזה סיכון יש שמצדיק לחברה מוגבלת 800 אלף שקל הון עצמי?

אני רוצה להסביר מה הם הסכומים המינימליים. הם לא משקפים ציפיה שזה מה שהחברה תצטרך להקצות. המודל, כמו כל מודל, יש לו גם בעיות. המודל עצמו יש לו סיכונים, וחלק מהדברים שהוא מכיר בהם, ההקלות שהוא מכיר בהן, לא מכסות באופן מלא את הסיכונים האמיתים. בשל החיכוכים הללו נקבעו אותם סכומים מינימליים שאומרים שגם כשלכאורה לפי המודל החברה נטרלה את כל סיכונים השוק שלה, את כל סיכוני האשראי, בפועל אנחנו יודעים שהניטרול הזה הוא לא מלא, ולכן יש פה סכומים מינימאליים שמחייבים את החברה בכל זאת להפקיד סכום מינימאלי, ולכן האבחנה כאן היא לפי סוגי הסיכונים. הניטרול, במקרה של חברה שהיא לחלוטין צד נגדי, הוא הרבה יותר קטן, לעומת זאת הניטרול לגבי חברה שיש לה סיכוני אשראי - - -

איך הגעתם ל-800 אלף שקל? אם אני עכשיו פותח עסק ומתחיל לעבוד עם ספקים, אף אחד לא יבקש ממני להעמיד 800 אלף שקל.

אנחנו לא דורשים להעמיד שום דבר, זה הון עצמי, זה לא פיקדון.

מה זה לא להעמיד?

- - -

הסכומים הללו דומים מאד לסכומים שנמצאים ברגולציות האלה. כמו שאמרנו – המודל נשען על עקרונות המודל האירופאי, ובכל מה שקשור לאומדן הסיכונים הוא מאד דומה למודל האירופאי. הסכומים הללו, לצורך העניין – באירופה יש לנו חלוקה לשתי מדרגות – מדרגה של 125 אלף יורו ומדרגה של 730 אלף יורו - - -

חברה מוגבלת זה 50 אלף יורו.

הכנסנו מדרגה נוספת, לאור הבקשות של החברות, של מיליון וחצי שקל, לגבי חברה שמתכסה באופן מלא.

וזו חברה שבאירופה היא 125 אלף יורו. מיליון וחצי שקל שווים לחברה מקבילה של 125 אלף יורו.

אני לא מקבל את המספרים האלה. כמובן שאנחנו שמים את זה לדיונים בינינו. אני רוצה לאפשר באופן עקרוני לבחור צעיר שמסיים את הצבא והולך לעשות חברה מוגבלת שאין לה שום סיכונים, אין שום מניעה לעשות את החברה הזאת – שהוא יוכל לפתוח חברה. לא יכול להיות שהוא יצטרך להביא 800 אלף שקל מהבית, ואז אנחנו מאפשרים את זה רק לאנשים כמו - - -

לא תוכל לאפשר לו את זה, כי בינינו, זו חיה שלא קיימת – חברה מוגבלת.

חברה שמתכסה back to back, בסדר?

זה לא מוגבלת, זה המיליון וחצי.

בחור אחרי צבא, עם כל הכבוד, אם אנחנו רוצים לבחון את הסיכונים שקיימים, לא היינו רוצים לראות בחור אחרי צבא שיש לו מחשב בבית, שקנה תכנת מדף מאיזה שהוא מקום פועל באופן שמסכן לקוחות. צריך לזכור שהסיכונים הם סיכונים גדולים.

- - -back to back, בגלל זה אתם עושים רגולציה.

גם back to back – יש סיכונים רבים, תפעוליים ואחרים, שקשורים בהפעלה של הזירה. צריך להבין שמדובר פה בסכומים כספיים גדולים מאד, פוזיציות שיכולות להגיע למיליוני שקלים, למיליארדי שקלים, וללכת להגיד שבחור אחרי צבא יכול לעשות את זה - - -

אם הוא בחור אחראי הוא יכול לעשות את זה. בשביל זה יש רגולציה. היום הוא יכול לעשות את זה בלי שום רגולציה.

סעיף (2) דיברנו. סעיף (ג) – יש הערות?

אני רוצה לדבר על (2) בהקשר אחר לחלוטין. המספרים האלה מעידים בדיוק על ההיקף שעליו חשבו בהתחלה שבו חברה תצטרך לעמוד, שזה יהיה מספרים שקרובים לזה, בעוד שהתוצאות, בפועל, לפי הבדיקה שלנו לחברות קטנות ובינוניות – הן פי עשר. אין שום קשר בין הסכומים האלה.

אנחנו מגיעים לזה בסעיפים הבאים. תראה לי איך זה הולך להיות פי עשר. כאן יש סכומי מינימום.

אני גם אומר דבר נוסף – יש פה אבחנה בין סוגים שונים של חברות. יש חברות בסדרי גודל שונים ובמודלים תפעוליים שונים. את ההתייחסות הזאת למודלים התפעוליים השונים ולגודל השונה, ראינו במודל של תעודות הסל. אנחנו לא רואים אצלנו – אני מחזיר את אדוני להצעה של האיגוד להבחין בין חברות קטנות, חברות בינוניות וחברות גדולות.

אבל זה מודד סיכונים, פה. זה לא עניין של גודל חברה, אלא סוג של חברה. זו גם ההסמכה בחוק, דרך אגב.

אני מחזיר את אדוני להצעה הזו שבאה ואומרת – אנחנו לא נשים סכום מינימאלי של 4 מיליון שקלים. חברות קטנות, סכום המינימום יהיה עד 8 מיליון שקלים, כפול מההצעה הראשונית, כי אחרת אין לה משמעות. ואני חושב שיש לה משמעות.

יש כאן בסעיף 86(ב)(2) משהו שהוא יותר מהסכומים הראשונים, או – תסביר למה זה מגיע ל-8 מיליון בסעיפים הבאים.

אני אסביר מה היתה ההצעה שלנו – היא היתה להבחין בין חברות שונות ולשים איזשהו סוג של cap.

אבל דיברנו על זה בהתחלה ואמרתי שאני לא מקבל את זה, אני מקבל את זה שנעבור סעיף-סעיף. אם יש הצעה נוספת שנוגעת לסעיף ספציפי אנחנו נדבר עליו, אבל אין לך הצעה שנוגעת לסעיף 86(ב)(2).

אז כל מה שאני אומר - בוא ניקח את אבחנה בין החברות ונדבר עליה בהמשך.

כשזה יהיה רלבנטי לסעיף ספציפי. זה לא רלבנטי לסעיף הזה.

יש הערות ל 86(ג)?

יש הערה נוספת שקשורה לנושא של מה היא חברה מתכסה. הנושא של חברה שמתכסה back to back מוגדר כאן – ששתי העסקאות מקזזות זו את זו באופן מלא, בעוד שהמנגנון של ההתכסות הוא לא לבצע עסקאות הפוכות אלא לבצע מול ספק הנזילות עסקה זהה, כדי שתשווה את הסיכון בעסקאות.

אם מישהו קנה מניה ואתה רוצה להתכסות על העסקה אתה גם צריך לקנות מניה, אבל פה כתוב שכדי להתכסות על עסקה של לקנות מניה אתה צריך למכור מניה.

לכאורה עושה עסקה הפוכה.

אתם מבינים את זה?

שנינו יודעים למה הכוונה. מבחינתנו זה הניסוח הנכון, כשחברה עושה עסקה זהה עם ספק הנזילות היא נמצאת בעמדה הפוכה. כשהיא נמצאת בעמדה מול הלקוח - - -

אנחנו מדברים על אותו הדבר.

מעולה. נמשיך בקריאה.

ממשיכה בקריאה: הקצאה בשל סיכון שוק
87.
(א) הסכום שעל חברה להקצות בשל חשיפה לסיכון שוק יהיה 12% מן הסכום המורכב מכל אלה:

(1) מכפלת מקדם החשיפה המנייתית בסך כל הערך המחושב של כל רכיבי סיכון השוק המנייתיים;

(2) מכפלת מקדם החשיפה תלויית הריבית בסך כל הערך המחושב של כל רכיבי סיכון השוק תלויי הריבית;

(3) מכפלת מקדם החשיפה המטבעית בסך כל הערך המחושב של כל רכיבי סיכון השוק המטבעיים;

(4) מכפלת מקדם החשיפה בסחורות בסך כל הערך המחושב של כל רכיבי סיכון השוק תלויי הסחורות;

(5) מכפלת מקדם החשיפה השיורי בסך כל הערך המחושב של כל רכיבי סיכון השוק הכלליים, שפסקאות (1) – (4) אינן חלות עליהן;

(6) מכפלת מקדם החשיפה בריבית בסך כל הפרשי הריבית.

(ב) בתקנת משנה (א) -


(1)
יראו רכיב סיכון שוק, שנכס הבסיס שלו הוא יחס בין שני מטבעות או יחס בין שערי חליפין של אלה או יחס בין שני נכסי בסיס אחרים, כשני רכיבי סיכון שוק, ולגביהם נכס הבסיס של האחד הוא נכס הבסיס שהחברה מחזיקה בו בפוזיצית קנייה (long), ונכס הבסיס של האחר הוא נכס הבסיס שהחברה מחזיקה בו בפוזיצית חסר (short);


(2)
חלה על רכיב סיכון שוק יותר מפסקה אחת מהפסקאות המנויות בתקנת משנה (א) - ייכלל הערך המחושב של רכיב סיכון השוק בחישוב כל אחת מהן, ויראו אותו כמספר רכיבי סיכון שנכס הבסיס של כל אחד מהם הוא נכס הבסיס השייך לפסקה המתאימה;


(3)
בחישוב סך כל הערך המחושב של כל רכיבי הסיכון בכל אחת מן הפסקאות המנויות בתקנת משנה (א), רשאית החברה לקזז פוזיציות הפוכות ברכיבי סיכון שיש להם אותו נכס בסיס, ובלבד שהן נובעות ממכשירים פיננסים שתנאיהם זהים;


ואולם, חברה אינה רשאית לקזז פוזיציות הנובעות ממכשיר פיננסי, שהצד האחר בו הוא צד קשור, מפוזיציות הפוכות הנובעות ממכשיר פיננסי שהצד האחר בו אינו אותו צד קשור;


(4)
הרשות רשאית להתיר לחברה לקזז פוזיציות הפוכות ברכיבי סיכון גם אם הן לא נובעות ממכשירים פיננסיים שתנאיהם זהים, אם ראתה כי רמת התאימות ביניהן בהתחשב בתנאיו של מכשיר פיננסי מצדיקה זאת;


(5)
סך כל הערך המחושב של רכיבי סיכון השוק המטבעיים יהיה הגבוה מבין אלה:



(א) סך כל הערך המחושב של רכיבי סיכון השוק המטבעיים שבהם מחזיקה החברה בפוזיציית קנייה (long);



(ב) סך כל הערך המחושב של רכיבי סיכון השוק המטבעיים שבהם מחזיקה החברה בפוזיציית מכר (short).


(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) ההקצאה בשל סיכון שוק של התחייבות לפי אופציה בסכום קבוע תהיה 50% מן הסכום הקבוע.


(ד) היה רכיב סיכון השוק בזכות לפי אופציה - רשאית חברה להחליף את סך כל ההקצאות המחושבות לגביה לפי תקנת משנה (א) בשיעור של – 50% משווי השוק של האופציה.


(ה) היה רכיב סיכון השוק בהתחייבות לפי אופציה שמחוץ לכסף - רשאית החברה להפחית מסך כל ההקצאות המחושבות לגביה לפי תקנת משנה (א) את ההפרש במונחי נכס הבסיס שבין מחיר המימוש לבין מחיר נכס הבסיס במועד החישוב, ובלבד שסך כל הסכום המתקבל לא יפחת מ – 0.


(ו) בתקנה זו -



"התחייבות לפי אופציה" - התחייבות המוקנה באופציה למכור או לקנות את נכס הבסיס במחיר המימוש או לקבל את ההפרש בין מחיר המימוש לבין שווי נכס הבסיס, והכל במועדים הנקובים באופציה;



"התחייבות לפי אופציה בסכום קבוע" - התחייבות המעוגנת באופציה לשלם סכום נקוב הקבוע מראש (להלן – הסכום הקבוע) על פי תנאי האופציה;"



"זכות לפי אופציה" - הזכות המוקנה באופציה לקנות או למכור את נכס הבסיס במחיר המימוש, לקבל את ההפרש בין מחיר המימוש לבין שווי נכס הבסיס, או לקבל סכום נקוב הקבוע מראש כבתלות בשווי נכס הבסיס, והכל במועדים הנקובים באופציה;



"מחיר מימוש" - המחיר שבו תמומש התחייבות הגלומה באופציה;
כל ההגדרות הבאות, אין עליהן הסכמה. אקרא אותן בכל זאת:



"מקדם החשיפה המנייתית", "מקדם החשיפה תלויית הריבית", "מקדם החשיפה המטבעית", "מקדם החשיפה בסחורות", "מקדם החשיפה השיורי" ו - "מקדם החשיפה בריבית" כמשמעותם בכללים שתפרסם הרשות בהוראות לפי סעיף 44כ(ב) לחוק;



"סך כל הפרשי ריבית" – ההפרש בין ההוצאות מריבית לבין ההכנסות מריבית במהלך השנה שקדמה למועד הגשת הדוח השנתי; היו ההכנסות מריבית גבוהות מן ההוצאות מריבית – יקבל סך כל הפרשי הריבית - ערך - 0;

לעניין זה - "הכנסות מריבית" ו - "הוצאות מריבית" כמשמעותם בכללי החשבונאות המקובלים;



"ערך מחושב של רכיב סיכון" – שווי השוק במונחי נכס בסיס של רכיב הסיכון;

בכל מה שקשור בארבע השורות מ "מקדם חשיפה מנייתית" ועד סעיף 44 כ"ב לחוק – עד נגיע לנוסח מוסכם שיהיה ברור ומפורט, כי כמו שאמרנו, כללים יפורסמו כאן, ולא בעתיד.

הערות? שאלה שלי – מאיפה היגיע 12%?

כמו שאמרתי קודם, כל הנושא של מקדמים נשאב מהמודל האירופאי כפי שפורסם באנגליה, כאשר האומדן של הסיכונים בחלק ניכר מהערך המחושב, כלומר, מה שעתה המקדמים מוכפלים בו, המודל שלנו הוא פשוט יותר בחלק מהמקרים, ולכן עשו התאמות, כאשר התוצאה צריכה להיות שההקצאה תהיה הקצאה דומה להקצאה שנעשית באירופה, ולפיכך נקבע מקדם. הוא מורכב – כמו שאדוני ציין, יש את המקדם הכללי שהוא נמצא בתוך התקנות, ובנוסח הקיים המקדם הפנימי שבתוך כל אחת מהקטגוריה – הוא נמצא בהוראות שמפורסמות באתר הרבה מאד זמן. לגבי זה, מכיוון שלא הגענו להסכמה עם הייעוץ המשפטי לגבי האופן שבו הדבר יעוגן, זה כרגע, אנחנו מבינים מדברי אדוני, לא נדון בדיון הזה.

הערות?

צר לי להיות נודניק, אבל מאחר ולפי רוח דברי הרשות זה נלקח מהמודל האירופאי, אז בבדיקה שאנחנו עשינו, ועשינו בדיקה ספציפית במספרים שלנו בהשוואה לאירופה, יוצא לנו שבנושא הזה של מודל סיכון שוק, אנחנו צריכים להעמיד הון גבוה, למעלה מפי89 מאשר המודל האירופאי - - -

איך זה? תן דוגמה מה פה לא לפי המודל האירופאי.

זה לא צריך להיות 12%, לטעמי זה צריך להיות לא יותר מ 2%. אם אני רוצה שהרשות תהיה צודקת, לא רק תגיד - - -

תעזור לי להבין – הם אומרים ש – 12% פלוס - - -במודל האירופאי אין אחוזים.

במודל האירופי אין מקדם כללי לסיכון השוק אלא יש מקדם יחיד לכל אחד וזהו. אם תסתכלו, יש לנו כאן טבלת השוואה בין המודלים – בין המודל הבריטי למודל המוצע, עם הפער באחוזים.

אבל זה לא מה שמוצע כשלקחו את המודל האנגלי - - -

בכל הכבוד, אנחנו חלוקים מאד עם הדברים שנאמרו פה. על פי החישובים שלנו אין שחר לטענה - - -

על פי החישובים שלכם – מה היקף ההון שיוצא? מה היקף ההון?

היקף ההון, בשורה התחתונה, נגזר לא רק מאומדן הסיכונים, אלא - - -

כמה? מספר.

זה תלוי בכל זירה וזירה בהתאם לסיכונים שבה היא - -

תגיד על החברה שלנו, הנה, אני נותן לך יפוי כוח.

- - וגם בהתאם להתכסות שהיא בוחרת להיות בה.

מיליון דולר, או 10 מיליון דולר? למה אתם פוחדים מהמספר?

- - -

זה כמו שנשאלה שאלה, מאד חכמה – כמה כסף צריך להביא? ואמרו – זה לא כסף, זה הון עצמי. אני עוד לא מכיר הון עצמי שהוא לא כסף, אלא אם יש שיערוכים. זה בדיוק מה שקודם נאמר – זה חשבונאי. רבותיי, זה ביזנס. צריך לשים פה כסף. מבקשים מאנשים לשים כסף? תגיד כמה.

אז תביא את ההוראה באירופה, תראה לנו שזה פי 8. אני לא מכיר דברים כאלה. הנייר של האיגוד לא מראה את זה. אולי הם טעו.

אני מבין שזה קריטי מבחינתך, אבל תן לי להקשיב.

יותר נוח שיגידו לי מראש לא להיות פה. תגיד את המספר שאתה רואה, לפחות תחסוך - -

אין שחר לטענות האלה?

עוד משהו, כדי להעמיד דברים על דיוקם, מה שאמרתי לגבי המקדם הזה: המקדם הזה משקף את המקדמים של מודל השוק וצריך לזכור שיש לנו גם את סיכון הנזילות. ביחד, בסיכון הנזילות וסיכון השוק במודל הישראלי - משקפים את ההקצאה כפי שהיתה צריכה להיות במודל האירופאי. כלומר, לקחנו את הנתונים שקיבלנו מחלק מהזירות, הפעלנו אותם על המודל האירופאי והגענו לתוצאות מאד דומות לפי ההקצאה שלנו, אבל הנתונים הם נתונים חלקיים במובן הזה שהם לא משקפים בכלל את האלמנט של התכסות בפועל, שקיימת לחברות. לכן הנתונים האלה, מבחינת האומדן של הסיכונים, זה אותו אומדן,

אני מניח שזה קריטי לכם. הערות.

לגבי הטבלה – אני די מופתע שהאיגוד, למרות הטעויות הברורות והגלויות שנמצאות בטבלה שהם העבירו, ואנחנו דנו אתם לגבי האופן שבו הם מתארים את הדין האנגלי שם, למרות זאת הם בוחרים להמשיך ולהגיש את זה לוועדה. הטבלה הזו שמצורפת, יש בה טעויות בסיסיות גדולות ביותר לגבי אופן התיאור של המודל האירופאי.

- - -

תביאו טבלה משלכם.

למה הם לא מביאים את המספר?

את התשובה שלנו נתנו בכתב לוועדה ושם הצבענו על הטעויות האלה שנמצאות בתוך ההצגה של המודל האנגלי, כפי שהוא מתואר על ידי האיגוד. כמו שאמרתי, יש הבדלים בערך המחושב. המודל מדברים על – יש מקדמים, ויש ערך מחושב, והערך המחושב אומר, בכל קטגוריה וקטגוריה מה הוא הכימות של הסיכון על בסיס הפוזיציה שקיימת. במודל האירופאי הערך המחושב הוא הרבה יותר מורכב, ולכן, אי אפשר להשוות מקדם למקדם בלי להתחשב בערך המחושב ובשוני שיש בחישוב שלו. אני כן יכול לומר שלמשל בכל מה שקשור לרכיב המטבעי יש דמיון מאד גדול למה שקיים באירופה, ובהקשר הזה כפי שציינו כבר בדברים שלנו על הזירות, המקדם צריך להיות מעודכן כלפי מעלה, כך שיהיה ברור שההקצאה תהיה דומה מאד עד כדי זהה.

מה אתה מעריך שיהיה היקף ההון העצמי שיידרש מהחברות שיפעלו בשוק, על פי ההיכרות, מהנתונים שיש לך, בגדול?

אני חושב שזה מאד תלוי בבחירה של החברות מבחינת ההתכסות והלא התכסות.

חברה שלא מתכסה, גיא?

בהנחה של חברה שיש לה פוזיציות בגודל מסוים, ולא מתכסה, היא יכולה להגיע לדרישות הון עצמי גבוהות.

כמה?

תלוי, כמובן, בפוזיציות שלה.

אתה מפחד להגיד מספר.

כי אין לי מה להגיד מספר.

אז אם ככה, אם הוא לא יכול לומר מספר – אני אומר את המספר. במשפט אחד.

אני צריך להבין, בסופו של דבר. תנסה להסביר לי בשפה פשוטה שאני אבין את סעיף 87, כי אני אצטרך להחליט אם אנחנו ממשיכים הלאה, אם אני מקבל את זה או לא.

אז אני אגיד באופן קצר, ואפשיט את זה לחלוטין. תרשו לי לדבר בעגת הרחוב. אני עובד בשוק הזה 25 שנים. הדרישות של ההון שהוא מדבר עליהן, במסחר שוקי הון, מט"ח 24, אז הוא לא רצה לציין את המספר, אני אציין את המספר: קמנו בבוקר, ואנחנו קמים כל בוקר, אנחנו מכניסים את המודל, להלן הוא ייקרא "המודל", שברצותו מקצר, וברצותו – מאריך, מכל מיני מודלים אחרים שלקוחים מן העולם, וראו נא זה פלא – חברה קטנה, כמו מט"ח 24, באמת חברה קטנה, צריכה להציב הון צריכה להציב הון שלפי הבקשות הדרקוניות של הרשות נכון להיום הן לא פחות מ – 8 מיליון דולר. נער הייתי וגם זקנתי - - -

זה לא לטובתך שאתה מרחיב לי את זה, כי אני עכשיו מדבר על סיכון שוק.

דרך אגב, לפי המודל האירופאי הוא היה מגיע לחצי מיליון דולר.

רק בשביל להמחיש לכם – אנחנו עוברים תהליכים רגולטוריים במדינות אחרות, שאינן ישראל, חלקן – גדולות יותר, חלקן – קטנות יותר. אנחנו לא מגיעים לסף סיפי המינימום שנדרשים פה, בישראל. אני מדבר אתך על מדינה כמו אוסטרליה. קצת יותר גדולה מישראל.

לפי החישובים שלכם, כמה אתם צריכים לשים רק על סיכון שוק?

אנחנו, על סיכון שוק, יוצא לנו איזה 4.5 מיליון דולר, משהו כזה.

נשמע לי הרבה.

זה לא הרבה, זה המון.

אל"ף, אלה אמירות בעלמא, מכיוון שאם היית לוקח את המספרים האלה ומיישם אותם באירופה אתה היית מגיע למספרים - - אל"ף, זה לא נכון שאתה - - 8 מיליון. צריך לזכור שבמודל שלנו הורדנו רכיב מאד גדול, שהוא הרכיב של כפל ההקצאה, כלומר, הפחתה מכרית ההון העצמי של - - -

זה לא רשום.

- - -

אבל העלית את המקדם שכנגד. זה מקזז אחד את השני.

אמרתי בתחילת הדיון שהצענו בישיבה האחרונה עם האיגוד הצעה שאנחנו עדיין עומדים מאחוריה. במסגרת ההצעה הזו הצענו להוריד את ההפחתה של מכשירים פיננסיים שמדובר בהם - -ההון העצמי המזערי. ההפחתה הזו נאמדת על פי סיכון השוק והנזילות, וזה חלק ממה שהם טוענים שהוא כפל ההקצאה. צריך לזכור שזה משהו שהוא מקטין משמעותית את ההקצאות. שנית, לבוא ולהגיד שזה המודל, אני לא מתכסה לחלוטין, זה מה שאני מתבקש להקצות - זה לא רציני. אם הוא היה מתכסה, היה בוחר להתכסות, הוא היה מצמצם את ההון העצמי שהוא היה אמור להידרש אליו, כי למעשה, אם הוא היה מתכסה באופן מלא, ההקצאה בגין סיכון שוק וסיכון נזילות היתה אפס מבחינתו.

והאשראי היה מזנק.

גם האשראי לא היה גבוה, אם היית שם לב להצעות שלנו - - -

- - -

אז המטרה של ההון היא לקנוס חברות שלא מתכסות.

או לדאוג ליציבות שלהן.

- - -

אני אשאל אתכם שאלות מכוונות, כי אתם לא מסבירים לי: אם הייתם צריכים לשנות משהו בסעיף 87. יהושע אברמוביץ אמר – הייתי משנה מ-12% ל-2%. זה מה שאתם גם חושבים, שצריך לשנות את האחוז הזה שמופיע בהתחלת סעיף (א)?

אבל הכל תלוי במקדמים האחרים, שכרגע לא רשומים כאן.

אתם מכירים את זה, זה נמצא באתר.

המקדמים יהיו בתקנות. בהנחה שזה לא יהיה שונה ממה שפורסם באתר, אז ההערות שלכם הם כלפי המקדמים, או כלפי האחוז, או שמבחינתכם זה תחליפי – מה לדעתכם הוא הנושא הקריטי?

אם נקבל את מה שיהושע אברמוביץ הציע, 1- שזה יהיה הנמוך מביניהם ולא הגבוה מבניהם - - -

אין כאן הגבוה מבניהם.

בסעיף הקודם. זה משפיע.

בסעיף הקודם זה המינימום.

ולרדת לרמה של 2% אני חושב שאפשר לחיות עם זה. בישיבה שדיברנו הם הציעו להוריד את כפל המקדמים אבל מה שהם לא ציינו זה שאולי הם חותכים בחצי את כפל המקדמים אבל מכפילים את דרישת ההון על המטבעי, שזה עיקר החשיפה. אז מעלים מכאן ומורידים מכאן ובסוף זה נשאר אותו הדבר.

אני מסכים עם גיא דביר עם זה שהוא אמר שהחישוב שונה. הם לקחו את החישוב האירופאי, לכאורה פישטו אותו, אבל שינו אותו בצורה שהתהליך החישובי הוא שונה, ולכן אי אפשר להשוות מקדמים בין אירופה לישראל. אם על תפוח אחד אני צריך לשים דולר אחד בישראל ו-20 סנט באירופה, זה ההבדל, וזה לא משנה מה החישוב באמצע. אז זה היחס. פשוט שינו פה את החישוב. זה נכון שבאירופה יש דברים שלא קיימים כאן, אבל בסוף, התוצאה הרבה יותר נמוכה. ישראל מאמצת, אם מסתכלים על התמונה היותר גלובלית, אימוץ של הרגולציה האירופאית תעודד תחרות בישראל. יותר חברות תוכלנה להיכנס כי הם מכירים את המודל. זה היה בתרופות, רכב, מזון.

למעט המספר הזה – יש לכם הערות נוסח לסעיף 87? – לא. אני אומר גם לכם, הרשות: אנחנו הולכים לדון גם עוד מעט על סיכון הנזילות. אני מאד חושש מאפס רגולציה לרגולציה קיצונית לצד השני. אני שוקל לתת הוראות שעה מקלות כדי לראות איך מתקבלת הרגולציה, נלך על זה לקראת הישיבה האחרונה והמסכמת שבה אנחנו נחליט. אז קחו בחשבון, תביאו גם את הגישה שאני מגיע אליה. יותר מדי אנשים אומרים לי – ולא קיבלתי הסברים אחרים. תראו לי חישוב – שאומר שאם משלמים באנגליה X, לדוגמה - - -דרך אגב, אם משלמים באנגליה X זה לא אומר שגם כאן צריך לשלם X. שוויון לאנגליה זה סתם, זה דוגמה.

אגב, היא דוגמה לא רעה . היא מרכז פיננסי גדול בגלל רגולציה מקלה.

- - -

ההצעה של הוראת שעה היא בהחלט הצעה נכונה, וזה קיים בתקנות - - -

במינוף?

גם בהון העצמי.

יש בסעיף 130 – ההון העצמי נכנס בהדרגה לתוקף, לא באופן מיידי. נגיע לזה.

אז לגבי סעיף 87 – את הנוסח אנחנו מקבלים, ולגבי האחוזים נדון. יכול להיות שאני אכניס חלק מההקצאות בשל סיכונים לאיזושהי הקלה לתקופת ביניים, אני צריך לחשוב על זה כי זה נראה לי יותר מדי מחמיר.

נחזור לקריאה – סעיף 88.

הקצאה בשל סיכון אשראי

88.

(א) הסכום שעל חברה להקצות בשל חשיפה לסיכון אשראי יהיה 8% מן הסכום המורכב מכל אלה :




(1) מכפלת מקדם קבוצת הסיכון הראשונה בסך הערך המחושב של כל רכיבי סיכון האשראי, החשופים לסיכון אשראי של צד נגדי, שהוא תאגיד, השייך לקבוצת הסיכון הראשונה;




(2) מכפלת מקדם קבוצת הסיכון השנייה בסך הערך המחושב של כל רכיבי סיכון האשראי, החשופים לסיכון אשראי של צד נגדי, שהוא תאגיד, השייך לקבוצת הסיכון השנייה;




(3) מכפלת מקדם קבוצת הסיכון השלישית בסך הערך המחושב של כל רכיבי סיכון האשראי, החשופים לסיכון אשראי של צד נגדי, שהוא תאגיד, השייך לקבוצת הסיכון השלישית;




(4) מכפלת המקדם השיורי בסך כל הערך המחושב של כל רכיבי סיכון האשראי, החשופים לצדדים נגדיים, שפסקאות (1) עד (3) אינן חלות עליהם;




(5) מכפלת מקדם הריכוזיות בסך כל הערך המחושב של כל רכיבי סיכון האשראי שפסקאות (1) עד (4) חלות עליהם.



(ב) בחישוב סך הערך המחושב של רכיבי סיכון אשראי - אם הערך המחושב של רכיב סיכון האשראי קטן מ – 0, יקבל הערך המחושב של רכיב סיכון האשראי - ערך – 0;



(ג) לצורך חישוב ברכיבי סיכון אשראי הנובעים מעסקאות הנכללות בהסכם קיזוז תקף, שבהם קיימת חשיפה כנגד אותו צד נגדי-




(1) בחישוב ערכי השחלוף כאמור בפרט (1) להגדרת "ערך חשיפה של רכיב סיכון אשראי" - רשאית החברה לקזז ערכי שחלוף של רכיבי סיכון קטנים מ – 0 מערכי שחלוף של רכיבי סיכון גדולים מ – 0, ובלבד שסך כל ערך השחלוף של רכיבי סיכון, שהתקבל בשל הקיזוז האמור, לא יהיה קטן מ - 0;




(2) בחישוב מכפלת מקדם הסיכון הפיננסי בשווי רכיב סיכון האשראי במונחי נכס הבסיס כאמור בפרט (2) להגדרת "ערך חשיפה של רכיב סיכון אשראי", רשאית החברה לקזז שווי רכיבי סיכון במונחי נכס בסיס של פוזיציות הפוכות במכשירים פיננסים זהים בלבד.




(3) בחישוב סך כל הערך המחושב של רכיבי סיכון האשראי רשאית החברה להפחית בטוחה, שהתקבלה מן הצד האחר, מכלל ערכי החשיפה של רכיבי סיכון האשראי, ובלבד שבהתאם להסכם הקיזוז התקף החברה רשאית להשתמש בבטוחה לכיסוי התחייבויותיו כלפיה בשל כלל רכיבי סיכון האשראי שמהם הופחתה, ושסך כל הערך המחושב של רכיבי סיכון האשראי, שהתקבל לאחר ההפחתה האמורה, לא יהיה קטן מ – 0;




(4) הרשות רשאית להתיר לחברה לקזז פוזיציות הפוכות ברכיבי סיכון שפסקאות (1) עד (3) אינן חלות עליהן, אם ראתה כי רמת התאימות ביניהן בהתחשב בתנאיו של מכשיר פיננסי מצדיקה זאת.



(ג) הופחת פיקדון כספי במטבע הפעילות מחישוב כרית ההון העצמי הרגולטורי, בשל היותו נכס שאינו חופשי, רשאית החברה שלא לחשב בשלו הקצאה בשל סיכון אשראי לפי תקנה זו;



תקנת משנה זו לא תחול על בטוחה שהפקידה חברה בידי ספק נזילות כמשמעותה בתוספת השנייה;



(ד) בתקנה זו -




"הסכם קיזוז תקף" – הסכם בין החברה לבין הצד הנגדי, שהתקיימו בו כל אלה:




(1) ההסכם קובע כי במקרה בו היה הצד האחר הנגדי חדל פירעון, פושט רגל, או ננקטו כנגדו הליכי פירוק או הקפאת הליכים תהיה לחברה הזכות לקבל או חובה לשלם אך ורק את הסכום נטו לאחר קיזוז הפוזיציות ההפוכות של כל העסקאות הנכללות בהסכם בערך השוק הנוכחי שלהן (mark to market);




(2) החברה הגישה לרשות חוות דעת משפטית המאשרת כי לפי דינים שעשויים לחול על העסקאות במקרים המתוארים בפסקה (1) חבות החברה תוגבל לסכום נטו לאחר קיזוז הפוזיציות ההפוכות כמתואר בפסקה (1); חוות הדעת תעודכן ככל שיהיה שינוי בדין הרלוונטי.




"ערך מחושב של רכיב סיכון אשראי" - ערך החשיפה של רכיב סיכון האשראי בניכוי בטוחה שהתקבלה מן הצד האחר שמולו קיימת החשיפה בשל אותו רכיב סיכון אשראי;




"ערך חשיפה של רכיב סיכון אשראי" – סכום אלה -





(1) ערך השחלוף של רכיב סיכון האשראי; היה ערך השחלוף של רכיב סיכון האשראי קטן מ – 0 – יקבל ערך השחלוף של רכיב סיכון האשראי - ערך – 0;





(2) מכפלת מקדם הסיכון הפיננסי בשווי רכיב סיכון האשראי במונחי נכס הבסיס;




"ערך השחלוף של רכיב סיכון אשראי" - ערכו השוטף של רכיב סיכון האשראי בשוק, ואם לא קיים ערך שוק - עלות החלפתו של רכיב סיכון האשראי ברכיב סיכון אשראי אחר שישקף תזרים זהה באותם התנאים;




"מטבע פעילות"- כמשמעותו בכללי החשבונאות המקובלים;




"מקדם קבוצת הסיכון הראשונה", "מקדם קבוצת הסיכון השנייה", "מקדם קבוצת הסיכון השלישית", "המקדם השיורי", "מקדם הריכוזיות" ו – "מקדם הסיכון הפיננסי" כמשמעותם בכללים שתפרסם הרשות בהוראות לפי סעיף 44כ(ב) לחוק.

אני חוזר – בנושא של כללים שתפרסם הרשות בהוראות לפי סעיף 44כ(ב) לחוק – אנחנו מחכים לכללים שיהיו כאן, בתקנות. זה גם מפורסם?

כן, הכל מפורסם.

רק שזה ייכנס לתקנות.

הערות?

בסיכון האשראי יש שני מרכיבים: המרכיב של העלות של החישוב. זאת אומרת, אם קראת את הדבר הזה ראית שזה מאד מאד מורכב, והדרישה היא לעשות את זה, היא ברמת לקוח. גם נציגי הרשות חזרו ואמרו שההון העצמי שנגזר מדרישות אשראי הלקוחות הוא מאד נמוך יחסית לאחרים אבל עלויות החישוב פה הן אדירות. לכן, קודם כל ברמה המהותית, ובדקתי את זה ברגולציות שאנחנו עובדים אתן,אין סיכון אשראי הלקוחות. פרט, אגב, לחריג, שלקוחות חייבים לך כסף, אבל בישראל זה אסור שלקוחות יהיו חייבים לך כסף. לכן, במונחים של רגולציה מקומית אין סיכון אשראי הלקוחות.
דבר שני- ניסינו להגיד – אם זה לא כל כך הרבה כסף, בואו נראה איך אפשר לעשות את זה. העלויות של החישוב של הדבר הזה, זה גם העמדה של אנשים וגם העמדה של שרתים על הון עצמי שבסופו של דבר לא משנה את ה- - על דרישות ההון.

זו טענה שחוזרת על עצמה. הם טענו את זה - - -זה לא נמצא כאן, בסעיף.

כל הסעיף מתייחס לכל הצדדים הנגדיים. אנחנו טוענים שבהחלט יש סיכון אשראי מול ספקי הנזילות ומול כל צד אחר שחייב לך כסף.

אבל לא על לקוחות. עוד הערה?

דבר שני - הסכם קיזוז תקף. רק אם יהיה קיים הסכם קיזוז תקף ניתן יהיה לקזז בין פוזיציות הפוכות ואם לא, תצטרך להפריש הון, גם בגין הפסיבה וגם בגין האקטיבה שלך.

ואתם טוענים שלא צריך כזה הסכם.

הטענה שלנו שסעיף 74 לפקודת פשיטת הרג קובע בדיוק את ההתחשבנות הזו במקרה של חדלות פירעון וגם לפי סעיף 350 לחוק החברות, ולכן הצורך בו הוא מיותר. גם בעצם מתן חוות דעת כזו וגם מלכתחילה צריכה להיות – ככל שמדובר בגורמים ישראלים, בין אם מדובר בלקוחות ובין אם מדובר בספקי נזילות, הסדר קיזוז תקף גם מכוח החוק, זה מה שאנחנו טוענים.

אני רוצה להתייחס – הייתי רוצה לדייק את ההערה. ברור שעל מנת שאפשר יהיה לקזז חייב להיות הסכם תקף, שבהסכם בין הצדדים יעוגן ההסכם של הקיזוז ושיהיה לו תוקף משפטי. גדי ירום טוען שלא צריך חוות דעת משפטית כיוון שסעיף 74 אומר את זה. הנושא של חוות דעת משפטית נמצא גם במקורות המודל. זה הדרישה שקיימת הן באנגליה והן בהוראות בנק ישראל שמיישמות הסדר מאד דומה לעניין הזה. חוות הדעת מתייחסת להסכם עצמו. הרי מדובר בהסכם שיש בו הרבה מאד תנאים, וצריך לראות, כשבוחנים את ההסכם באופן מעשי ובוחנים את המכשיר הפיננסי והתנאים שלו, הוא לא יכול ליפול לגדר הפטורים שקיימים, החריגים, לקיזוז ולתוקף שלו בחדלות פירעון לפי סעיף 74 לפקודת החברות. זאת ועוד, ההסכמים הללו הם הסכמים בין לאומיים. הם חלים לאו דווקא לפי הדין הישראלי כי מעורבים שם צדדים נגדיים כמו ספקי נזילות, שהדין הרלבנטי יכול להיות לאו דווקא הדין הישראלי. מהסיבה הזו נדרשים לספק חוות דעת משפטית לגבי התוקף של הסכם הקיזוז הזה. אנחנו לא יכולים לבוא להגיד שמותר לקזז כי כך נקבע, ולכן זה בסדר. הבחינה חייבת להיות בחינה מעשית על בסיס התנאים של המכשיר הפיננסי והשפעתו לדינים הרלבנטיים.

אז אפשר להציע משהו? שפשוט ייכתב בתקנות – שבלבד שיש הסדר תקף על פי כל דין לקיזוז כאמור. זה הכל. יבוא עורך הדין של החברה ויחליט האם יש הסדר לקיזוז או לא. למה לקבוע תנאים חדשים? גם זה צריך להיות חדש, בתוך התקנות האלה? למה?

אל"ף, אתם כל הזמן אומרים לגבי המודל האירופי, אנחנו רוצים לקבל את המודל האירופי. הדרישה הזו קיימת בכל המודלים האירופים וגם במודל של בנק ישראל.

אז בוא נאמץ כולו.

זה מאד פופוליסטי לומר את זה. להזכיר לכם – עד לפני שתי ישיבות אף אחד לא אמר לאמץ את המודל האירופי. ברור שאי אפשר לאמץ אותו כי יישום מלא שלו ידרוש התאמות מאד מאד גדולות בתקנות.

אבל מה איכפת לך - - -

על מנת שאנחנו נוכל לפקח ולראות באמת שההקצאה היא הקצאה נכונה, אנחנו לא רוצים ש - - ובזה נגמר הסיפור, שהעורך דין של החברה יבדוק. הדבר הזה חייב להתבסס על חוות דעת משפטית אמינה ורצינית על ידי גורם מקצועי. מדובר פה בתחום התמחות, שעורך הדין של החברה, בכל הכבוד לגורמים הרלבנטיים לא יכול לתת חוות דעת משפטית רצינית בתחום הזה. צריכה להיות חוות דעת משפטית, במיוחד שזה מערב דינים רלבנטיים דינים שאינם דווקא הדין הישראלי, ופסיקה. ולכן חייבת להיות פה חוות דעת משפטית שתבחן, ואי אפשר להגיד – אני סומך עליהם, וזהו.

רצית קודם להשאיר לשיקול דעת החברה לנהל את הסיכונים שלה. זה סוג של ניהול סיכונים. החברה תחליט אם היא צריכה חוות דעת של עורך דין ישראלי או אנגלי, לצורך העניין, אבל היא תיקח את האחריות שיש הסכם חתום על פי כל דין.

אני מזכיר לך שהמודל אומר לא רק – ניתן לחברה לנהל את הסיכונים שלה ואת ההון העצמי. יש לו כמה רכיבים. יש לו את הרכיב של הון רגולטורי, וכאן אנחנו נמצאים ברכיב של ההון הרגולטורי. זה לא מונע מהחברה את הצורך שלה לנהל את הסיכונים שלה, אבל כשאנחנו רוצים לבחון, על מנת שגם אנחנו נוכל לבדוק את זה, אנחנו צריכים לראות שבאמת יש חוות דעת משפטית רצינית שאומרת שאפשר לקזז.

אני מעריך את חוות הדעת המשפטית ב-60 עד 100 אלף יורו לשנה.

חשוב לומר גם שמדינת ישראל כבר טרחה וחוקקה חוק בנושא הזה, ובאירופה יש רשות מיוחדת לנושא הזה של הסכמי הקיזוז. טרחו ועמדו על זה.

מה הצעתך?

שפשוט ייכתב, בתקנה, ב- (ד)(1), או בסעיף עצמו: "בתקנה זו – קיזוז כאמור, ובלבד שקיים הסדר קיזוז על פי כל דין רלבנטי לדעת החברה או לדעת מי שהחברה סומכת עליו".

שלומית, תנסחי בהתאם לרוח הדברים. אני מקבל את הגישה. אם יש דין שמטפל בזה, לא חייבים להחמיר.

אנחנו לא מחמירים. אנחנו פשוט דורשים כאן חוות דעת משפטית על מנת לראות שהתהליך היה תהליך תקין. חוק הסכמים פיננסיים שטל זהר דיבר עליו לא חל כאן - - -

אני מוכן לקרוא מתוך הצעת החוק. מדבר גיא על חוק הסכמים בנכסים פיננסיים. זה חוק שחוקק שנועד לטפל בדיוק בבעיות בין גורמים ישראלים - - -

הוא לא חל על זירות מסחר.

אבל הוא חל על נכסים פיננסיים בזירות מסחר.

מעבר לזה, הוא גם לא חל על יחידים.

אני רוצה להקריא מתוך הצעת החוק. הדין בישראל, בנוגע לחדלות פירעון מוסדר הן בחקיקה בפקודת החברות, ובסעיף 350 לחוק החברות, והן בפסיקת בית המשפט: "אף כי נראה שהדין הישראלי יכיר בתוקפן של ההוראות לסיום מוקדם במקרה של חדלות פירעון, מוצע להבהיר את תוקף ההוראות האמורות במקרה של חדלות פירעון, מפורשות בחוק, וזאת כדי להקנות לצדדים במסגרת כאמור ודאות מלאה בנוגע לתוקפן. ודאות זו נדרשת כאמור כדי לאפשר לגורמים המפוקחים ואחרים להשתלב בשוק העסקאות הבינלאומי". כלומר, היתה בעיה במישור הבינלאומי שצריך לפתור אותה במישור הישראלי.

החוק עצמו הבהיר שיש בעיה של אי בהירות אבל הוא לא חל על זירות מסחר ולכן זירות מסחר לא יכולות ליהנות מההגנה שלא, הן לא מקבלות של הודאות שמדברים עליה מתוקף החוק. להפך – החוק אומר שקיימת אי ודאות והוא מנסה לפתור אותה. החוק, אגב, לא מייתר את הדרישות הקיימות ברגולציה.

אני מנסה לבוא לקראתכם אבל הם צודקים.

אנחנו לא טוענים שהצעת החוק היא לא רלבנטית - - -

אני רק רוצה לומר שחוות הדעת הזו נדרשת על ידי בנק ישראל למרות החוק הזה.

אבל אז, אם אנחנו אומרים שהסכם קיזוז, למעט מקומות שהחוק מטפל בזה – אז זה לא רלבנטי. אז צריך הסכם כזה.

בדיוק. ממילא החברה תצטרך לדאוג שיהיה הסכם תקף.

יש כאן כמה שאלות. אל"ף, יש כאן שאלה של איזה דינים מעורבים. זה לא רק הדין הישראלי. שנית, חוות הדעת צריכה לבחון את המכשיר עצמו, וגם כאשר יש את החוק הזה, עדיין חוות הדעת בתוקף, בכל ההוראות הבנקאיות הרלבנטיות, כי צריך לבוא ולהסתכל על המכשיר הרלבנטי וצריך לראות שהמכשיר הזה, מבחינת התנאים שלו, תואם והוא לא נופל לגד החריגים שבתוך סעיף 74, לצורך העניין, שהוא הדין הכללי שחל על העניין הזה, מכיוון שהחוק לא חל עליו. כלומר, אנחנו לא יכולים לוותר על חוות הדעת הזו.

בזמנו טיפלתי בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים. המטרה של החוק היא בעצם לטפל בסוגיה של netting, שבאמת לא היה ברורה בזמנו. החוק לא חל על זירות מסחר, זה לא אחד מהגופים שמנויים החוק, והסיבה היא שההסכם עצמו לא מספיק. כלומר, לא מספיק שהצדדים יסכימו אחד עם השני שיש להם קיזוז, ההסכם הזה צריך להיות תקף כלפי צדדים שלישיים. אגב, זה רק לגבי הדין הישראלי. כלומר, כאן הפעילות יכולה להיות לגבי דינים אחרים שאנחנו לא יודעים מה הם קובעים, ולכן חוות דעת משפטית בוודאי נדרשת.

אני חושבת שהדוגמה שלנו לא הובהרה. הבאנו את זה כדוגמה, ולכן ציטטנו מתוך הצעת החוק, כדי להבין את הרקע לחקיקה שם. היה איזשהו ספק במישור הבינלאומי. מה שאנחנו מציעים זה לא להוריד שום תנאי. אנחנו בסך הכל אומרים שיש כאן דרישות מיוחדות, בין השאר, חוות דעת משפטית. צריך להבין שכל דרישה כזו, כל חוות דעת כזו בוודאי שהיא צריכה להיות בתוקף כל הזמן. היא חוות דעת שעולה הרבה סף לחברה, זו דרישה כדרישה ספציפית שהיא מיותרת. אפשר להשאיר את שיקול הדעת ואת האחריות על החברה. תבוא הרשות, תעשה ביקורת. תחשוב שהחברה לא לקחה חוות דעת מספיקות? לא הניחה את דעתה בעניין של הסכמי קיזוז? תבוא ותיתן הוראות מיוחדות לחברה. סמכות כזו יש לה, לפי סעיף 44כ'. על מה הרשות מוותרת כאן, על חוות הדעת הספציפית?

אני רוצה להגיד שזה לא רק במישור הבינלאומי, אלא גם במישור הישראלי. אם אנחנו מסתכלים על בנק ישראל ועל ההוראות שלו - - צריך להבין, זה לא במישור הבינלאומי. ההסדר בסיכון אשראי הוא הסכם מאד מאד דומה להסדר שגם קיים בישראל, הוא הסדר שדומה להסדר שקיים בבריטניה. זה אותו הסדר, זה אותו מודל לצורך העניין. ולכן העניין של חוות דעת משפטית נדרש כי אנחנו לא יכולים לאשר ככה סתם קיזוז, כי עם כל הכבוד למר יהושע אברמוביץ, הוא אומר שזה בסדר וזה תקף.

- - -

אם אתם לוקחים חוות דעת של עורך דין - - - אתה בעצמך אמרת שתיעזר בעורך דין, אתם אומרים שהדינים הם מאד פשוטים, הם ברורים. אז אחת משתיים, או שאתם לא צריכים בכלל חוות דעת, אלא אם כן אתה ניעזר בעורך דין, אז תתכבדו ותגישו גם את חוות הדעת הזו שנוכל לבחון אותה.

קודם כל, גיא פסל את היועצים המשפטיים של החברות כי הוא אמר שהם לא ברמה הראויה - - -

איפה? מה מונע שהחוות דעת המשפטית תהיה מהיועץ המשפטי - - ?

הוא אמר את זה. הוא שולח אותנו למשרד ספציפי ענק.

מה מונע שהחוות דעת תהיה - - -

אל"ף, אני לא אמרתי את זה, אני רק אומר שחוות הדעת, כשמדובר בתחום של חדלות פירעון, שזה תחום מקצועי - - -

אבל זה לא רשום כאן. אין לך - - -

לא הכנסנו בתקנות הגדרה.

זאת אומרת, אם אתם תקבלו חוות דעת של היועץ המשפטי שהוא היועץ המשפטי של זירת מסחר - - -

אם אנחנו נחשוב שחוות הדעת היא לא על ידי גורם שיש לו התמחות רלבנטית - -

איפה יש לכם סמכות כזו?

- - -

מה זאת אומרת - אם לא תחשבו שחוות הדעת היא מגורם מקצועי?

אין התייחסות לזהות של מי שחותם על חוות הדעת. אבל צריך לזכור שחוות הדעת, כמו כל חוות דעת שמוגשת לרשות, אם הרשות חושבת שחוות הדעת - - תשמעו, אני יכול ללכת עכשיו לכל עורך דין בשוק, גם עורך דין שנמצא שנה שנתיים בשוק, ולהוציא חוות דעת.

לא נבחן את מי שחתום על חוות הדעת, נבחן את חוות הדעת לגופה. וזהו.

יש כאן איפה שהוא הוראה שמאפשרת לכם לא לקבל חוות דעת?

לא, לא. רק זה אומר שחוות דעת צריכה להיראות כמו שנראית חוות דעת, רצינית, זה הכל. לא נגביל את עורכי הדין.

יש הבדל מהותי בין שימוש בשירותים של עורכי דין כדי לכתוב הסכם קיזוז תקף, שזה מה שעושה עורך דין - - -

שאלה לגבי העלויות – הם טוענים שיש עלויות מאד גדולות לחישוב סיכון האשראי. אתם לא מקבלים את זה? אין עלויות מאד גדולות?

- - -

כמנהגו של שוקי אברמוביץ בדיון הזה, הוא הכפיל את זה בבערך כפול שש.

מתי בפעם האחרונה קיבלת חשבונית ממשרד באירופה? אני אפתח לך את החשבוניות שלי מאירופה, ותראה שעוד המעטתי. אם אתה, ספק הנזילות, לצורך העניין, תבקש מעורך דין אירופאי אז אלה הם המספרים ויכול להיות שהם יותר גבוהים. אני מוכל להציג לוועדה גם חשבוניות.

שימו לב – מפרוטוקול ועדת המשנה: חוות דעת של יועץ משפטי של זירת מסחר מספיקה לצורך סעיף 88 לתקנות, וזו כוונת המתקין של התקנות. זה אני אומר לכם חד וחלק. את זה אני אומר לכם חד וחלק, ברור, אני מזמין אתכם, אם הרשות לא תקבל את זה אני מזמין אתכם לפנות גם לבית המשפט וגם לוועדה הזו ולהגיד שאמר יושב ראש ועדת המשנה שאין כאן שום כוונה לחוות דעת של איזה שהם מומחים יוצאי דופן, בלתי רגילים, שעולים -מאות ועשרות אלפי יורו.

לגבי עלות סיכון האשראי – יש לכם באמת טענות אמיתיות שזה עולה הרבה כסף לחשב את זה, או שזה יעלה הרבה כסף רק פעם אחת ואז זה כבר יהיה אוטומטי?

לא, כי אתה צריך לחשב את זה בכל עת.

אבל השאלה היא אם זה אוטומטי, אם יש לזה עלויות.

יש לזה עלויות.

עלויות רציניות ששווה עכשיו להתעכב ולדון בהן?

כן.

זו הדרישה שקיימת באירופה. העלויות שקיימות פה הן עלויות שקיימות גם באירופה. העלויות הללו, כמובן שנדרשת להן היערכות ראשונית והתאמה מחשובית על מנת לחשב אותם בהתחלה. אנחנו מניחים שאחרי שההתאמות האלה נעשות הדברים האלה יהיו אוטומטיים. הם חייבים להיות אוטומטיים. זה אמור להיות אוטומטי.

השוק באירופה הרבה יותר גדול מאשר בישראל.

החישובים האלה זהים לחישובים שנעשים לגבי ספקי הנזילות, לצורך העניי.

ואם הייתי בא ואומר לך שזה לא 8% אלא 1%, עדיין היתה לך בעיה, כי העלות של החישוב הזה עדיין היתה גבוהה?

יותר מזה. גם לפי הדעה של הרשות, המספר שיוצא בסוף הוא קטן מאד. זאת אומרת, כל דרישות ההון שנובעות מאשראי לקוחות, לפי מה שהם טוענים, הן נמוכות. אני, ימים של עבודה ולא הצלחתי לחשב את זה, כי החישוב כל כך מסובך – צריך לקחת כל לקוח בנפרד, לנתח כל פוזיציה שלו בנפרד, ואז כל קבוצת פוזיציות בנפרד - - -

בכל עת.

ניסיתי לעשות את זה חד פעמית ולא הצלחתי להגיע לזה, אחרי שעות ושעות של עבודה, כי צריך לקחת כל לקוח עם כל פוזיציה, ולראות את הסיכונים היחסיים בקבוצה, לקזז קבוצות של עסקאות - - -

ואי אפשר לעשות לזה אוטומציה?

באותה נשימה אמר טל שהוא רוצה לאמץ את המודל האירופי כלשונו. לבוא ולהגיד ששעות הוקדשו לזה ולא הצלחתי, ומצד שני רוצים לאמץ את המודל האירופי כלשונו – אני לא מבין - - -

אין במודל האירופי דרישות על לקוחות, חוץ מהלקוחות שמפסידים כסף

זה לא נכון. זו אמירה לא נכונה, ואני מוכן - - -

סליחה, אנחנו מדווחים את זה פעם ברבעון לרשות ניירות ערך בבריטניה. אם זה לא נכון היו מטפלים בנו אחרי כל כך הרבה שנים. אז אולי קל להגיד שזה לא נכון - - -

אתה טוען שבאירופה, העלות החישוב של סיכון האשראי יותר נמוכה, רק החישוב – יותר נמוכה מכאן?

אני מחשב רק על ספקי נזילות. זה על 5-4 אנשים.

היא לא קיימת לכל לקוח באופן ספציפי מתוך מאות ואלפי לקוחות.

אתם טוענים שזה לא נכון, אתם יכולים להראות את זה?

זה פשוט לא נכון, ואני יכול להראות לך את זה.

תרשמי את זה בצד. כרגע הסעיף הזה בצד, כשאני לוקח בחשבון, שימו לב, את מה שאמרתי על הסכם הקיזוז. זוכרים - עלות חישוב של הסיכון אשראי – אתם צריכים להראות לי למה הם טועים וזה לא נכון מה שהם אומרים לגבי אירופה. אם לא תראו לי, אני אקבל את העמדה שלהם.

נפנה לסעיפים הרלבנטיים ונראה.

ואני חוזר על ההערות המקדימות שלי לסעיף 87 שאנחנו הולכים לדבר על האחוז המקדם ועל הסיפור של הוראת השעה. עוד הערות, שאלות?

בסוף, כל הדיון הזה הוא על סכום שלא מזיז כמעט את דרישות ההון. למה אנחנו צריכים את כל הסיפור הזה, חוות דעת, חישובים ושרתים, ושרתים כפולים, כי אנחנו צריכים לעשות את זה בכל עת, ושרתים כאלה עולים בין 50 ל-100 אלף דולר בשנה, כי זה שרתים של real time. ובסוף, אין לזה כמעט משמעות בדרישות ההון. אחרי שפיתחתי, אני צריך להחזיק שרתים שלא יפלו – כי זה בכל עת, נכון?

בואו נמשיך לסעיף 89.

הקצאה בשל סיכון נזילות
89.

(א) הסכום שעל חברה להקצות בשל חשיפה לסיכון נזילות יהיה 12% מן הסכום המורכב מכל אלה:



(1) מכפלת מקדם הנזילות לחשיפה המנייתית בסך הערך המחושב של כל רכיבי סיכון השוק המנייתיים;



(2) מכפלת מקדם הנזילות לחשיפה תלויית הריבית בסך הערך המחושב של כל רכיבי סיכון השוק תלויי הריבית;



(3) מכפלת מקדם הנזילות לחשיפה המטבעית בסך הערך המחושב של כל רכיבי סיכון השוק המטבעיים;



(4) מכפלת מקדם הנזילות לחשיפה בסחורות בסך הערך המחושב של כל רכיבי סיכון השוק תלויי הסחורות;



(5) מכפלת מקדם הנזילות לחשיפה השיורית בשווי השוק במונחי נכס הבסיס של סך כל רכיבי סיכון השוק הכלליים, שפסקאות (1) עד (4) אינן חלות עליהן.
יש פה מחיקה לא נכונה, של (ב). זה היה אמור להישאר כמו בסעיף הקודם:



(ב) על חישוב ההקצאה בשל סיכוני נזילות לפי תקנה זו יחולו הוראות תקנה 120(ג).



(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) ההקצאה בשל סיכון נזילות של התחייבות לפי אופציה בסכום קבוע תהיה 50% מן הסכום הקבוע;



(ד) היה רכיב סיכון השוק בזכות לפי אופציה, רשאית החברה להחליף את כל ההקצאות המחושבות לגביה לפי תקנה (א) בשיעור של 50% משוי השוק של האופציה.



(ה) היה רכיב סיכון השוק בהתחייבות לפי אופציה שמחוץ לכסף רשאית החברה להפחית מסך כל ההקצאות המחושבות לגביה לפי תקנת משנה (א), את ההפרש במונחי נכס הבסיס שבין מחיר המימוש לבין מחיר נכס הבסיס במועד החישוב, ובלבד שסך כל הסכום המתקבל לא יפחת מ – 0.



(ו) בתקנה זו -


"התחייבות לפי אופציה", "התחייבות לפי אופציה בסכום קבוע", "זכות לפי אופציה" "מחיר מימוש" ו - "ערך מחושב של רכיב סיכון" – כמשמעותם בתקנה 120;


"מקדם הנזילות לחשיפה המנייתית", מקדם הנזילות לחשיפה תלויית הריבית", "מקדם הנזילות לחשיפה המטבעית", "מקדם הנזילות לחשיפה בסחורות" ו - "מקדם הנזילות לחשיפה השיורית" כמשמעותם בכללים שתפרסם הרשות בהוראות לפי סעיף 44כ(ב) לחוק.

כמובן שאם אני מדגיש את הסוף של הסעיף הזה – אתם צריכים לתת לנו פירוט בתקנות של מקדם - - -

גם פה – הכל מפורסם באתר הרשות.

אני אשמח אם תסבירו מה ההבדל בין זה לבין סעיף 87.

הבדל טרמינולוגי בלבד. זו גם הסיבה שלא הכנסנו הגדרה ל "סיכון נזילות" מכיוון שעל פי המודל אנחנו מתייחסים לסיכון השוק ככולל שני ראשים: ראש אחד של סיכון השוק, וראש אחד של סיכון נזילות שמבטא את ההבדלים שיכולים להיגרם לחברה כתוצאה מסגירה מהירה של הפוזיציות. זה, בעצם, אחד ההיבטים של סיכוני השוק שטמונים בפוזיציות. צריך להבין שזה לא ממצה את סיכון הנזילות שהחברה נמצאת בו, כי סיכון הנזילות שהחברה נמצאת בו גם מתבטא בנכסים שהיא מחזיקה, שהם לאו דווקא פוזיציות. זה התבטא דווקא בחלק של ההון הרגולטורי. איגוד הזירות מצביע על כך שמדובר בחלוקה מיותרת. ההבדל כאן הוא הבדל טרמינולוגי בלבד. מבחינתנו, ברמה המהותית אם אנחנו סוכמים את סיכון השוק וסיכון הנזילות ביחד, אנחנו מגיעים להקצאת סיכון שוק כמו שהיא באנגליה מבחינת הסכומים, ואין כאן באמת טענה של ממש מעבר לעניין טכני ניסוחי בלבד.

הערות, בקצרה.

אני מסכים עם הרישה של הדברים. יש פה בעצם פעמיים את 87 עם פער של טרמינולוגיה. פעם אחת יש לזה כותרת אחת, ופעם שניה – אחרת. מה שאנחנו מבקשים זה לאחד את שני הסעיפים לסעיף אחד כדי שהוועדה תוכל להשוות תפוזים לתפוזים.

אחרי שאיחדנו את זה, וזה יוצא 24% לפי ההצעה שלהם - - אז עכשיו אנחנו בישיבה הבאה נקבל החלטה. אחרי שאתה אומר 24% , איחדנו את 87 ו-89. מה קורה אז? זה יותר מדי כסף?

- - -

אני מנסה להבין – אם אנחנו משווים תפוזים לתפוזים, כמה היה האיחוד של שני האחוזים באנגליה?

המטבעות, זה היה 8%, בלי מכפילים. כולל הכל, אחרי הכל.

יש שם כמה מקדמים. תשים לב שיש כאן גם מקדם של דרגת הסיכון. יש חלוקה, המודל הוא קצת יותר מורכב מזה. יש כאן חלוקה לפי הצד הנגדי שהוא לא הפוזיציה הפתוחה. מבחינת המקדמים אין כמעט פערים אל מול המודל האנגלי. יש פערים בקבוצת הדירוג השלישית, כאשר אם אנחנו משווים את זה באופן כללי לאנגליה אנחנו יכולים לומר שבקטגוריה הראשונה אנחנו - - -

איפה זה, קבוצת הדירוג השלישית?

סליחה, טעיתי.

מבחינת המקדמים, כשאנחנו מכפילים את המקדמים הפנימיים במקדמים החיצוניים אנחנו מגיעים להקצאה דומה למה שאנחנו מקבלים באנגליה, אם אנחנו סוכמים את סיכון השוק וסיכון הנזילות יחדיו.

אתם אומרים שזו ההקצאה הנכונה, באנגליה זה 10% ממה שהם טוענים.

כן. זה סדר הגודל.

אחת הדוגמאות לזה, למשל, זה החלק שעוסק במטבעי. המטבעי זה דוגמה לכך – ואגב, רוב הזירות, זו בעצם הפוזיציה העיקרית שלהן.

אבל משהו לא הגיוני כאן. זה הבדל של אלף אחוז בין אלה לאלה.

אז אם אדוני רוצה – נשב אתו ונראה לו.

תשלח לי טבלה פשוטה, אתה, יהושע אברמוביץ – איך לפי המודל האנגלי אתם משלמים X וכאן תשלמו כפול 10.

הסעיף הבא ימחיש לך את זה בצורה הכי טובה.

בוא נסתכל על הנייר שהאיגוד הגיש לך. יש שם טבלה שמדברת, לפי טענתם על פי 2. אחרי שישבנו ודיברנו אתם על הורדה של רכיב ההפחתות - - -

פי 2? הרגע אמרתם לי – פי 10.

הם אמרו פי 10 אבל כתבו פי 2. תסתכל בעמוד 15. ברכיבים הרלבנטיים. יש רכיבים שזה פחות. עמוד 15 בטבלה שלכם.

ההתייחסות שלנו, ואני חושב שגם ההתייחסות של A Trade בנקודה הזו היא למה שכתוב, ומה שכתוב זה לפני הורדת המכפילים, ואז זה באמת היה פי 10. אנחנו עוד לא ראינו מסמך כתוב על - - -

- - -

קודם כל הדברים שנרשמו על אנגליה הם לא מדויקים בכלל.

אני מנסה להבין – איזה הפחתה של הכפלות?

בעמוד 15. עד לפני הפגישה שהיתה לנו כמה ימים לפני פסח, ונכון לתקנות כפי שהן היום – זה לא היה אפס אחוז. אני הורדתי את זה לאפס, כי היתה לנו שיחה עם הרשות והרשות הציעה להפחית את זה. יכול להיות שהחישוב של יהושע אברמוביץ, תקנו אותי אם אני טועה, אבל הם לא כתבו את זה בשום מקום. הם אמרו: אם אתם מוכנים ללכת אתנו בדברים האחרים, אנחנו מוכנים להוריד את ההפחתות, שזו אמירה לגיטימית, שאומרים, אבל אני לא ראיתי את זה בכתב.

אבל עדיין כתבת פי 2, לא כתבת פי 10.

אני רק רוצה להצביע על הטעויות הרבות שנמצאות כאן בטבלה הזו, באופן שבו הם מתארים את החישוב באנגליה. זה רק מראה את הרצינות שהזירות הקדישו לנושא הזה. אפשר לטעון הרבה מאד טענות, שזה פי 8, פי 10. עושים כאן הרבה רושם.

גם תיקנו אותם והם עדיין שלחו את אותן הערות שוב.

- - -

ישבנו אתכם והעמדנו אתכם על הטעויות, למרות זאת בחרתם להגיש את המסמך הזה עם כל הטעויות הרצופות בו.

הטענה הזו חוזרת שוב בכל פעם, ואנחנו חייבים להתייחס אליה. אנחנו ישבנו עם הרשות, ובאמת אנחנו מודים שישבו אתנו שעות, וגם האיגוד – אני חושבת שלהגיד שהאיגוד לא התייחס ברצינות לעניין, זה באמת - - מעבר לכל ניירות העבודה, היו שעות על שעות, חודשים ושנים שהאיגוד הקדיש, גם ליועצים חיצוניים וגם לדיונים בינו לבינו וגם לדיונים מול הרשות. אני חושבת שלהתייחס לחוסר רצינות בהקשר הזה זה באמת לא במקום.
שנית, גם בישיבות עם הרשות כל הזמן שאלנו – מעבר לזה שביקשנו שתראו לנו חישוב אחר, שתראו איזשהו נייר שמהווה איזשהו בסיס למקדמים האלה שנקבעו כאן, איזשהו בסיס – כל הזמן נתקלנו בסירוב. לא רציתי להעלות את זה, עד לנקודה הזו שבה כל הזמן טוענים שאנחנו מביאים מספרים שאנחנו יודעים שהם טעות. אנחנו לא מביאים מספרים שאנחנו יודעים שהם טעות ואם הייתם מראים לנו איך המספרים האלה לא נכונים, היינו מתקנים אותם. אנחנו מנסים להבין איך המודל הזה קשור למודל האנגלי שאתם כל הזמן אומרים שאתם נסמכים עליו. אי אפשר לחזור כל פעם על הטענה הזו.

אני רק רוצה לציין משהו. נושא מודל ההון העצמי התחיל זמן רב קודם לכן. בתחילת הדרך, חשוב לי להסביר – הסכומים עמדו, לפחות אצלנו, על משהו כמו 40 מיליון דולר הקצאה. אחרי שנעמדנו על הרגליים האחוריות לפתע באה הרשות והתחילה להוריד מקדמים, באופן שרירותי, וירדנו ל 8-7 מיליון.

אני יכול לקבל מכם טבלת השוואה? כרגע, אנחנו ממשיכים בסעיף, למעט ההערות שהיו לי, זה נשאר כמו שזה.

ממשיכים בסעיף 90.

אני קוראת:

הקצאה בשל סיכון תפעולי
90.
(א) הסכום שעל חברה להקצות בשל חשיפה לסיכון תפעולי יהיה הגבוה מבין אלה:

(1)
20% ממכפלת מקדם מחזור הפעילות בממוצע של מחזור העסקאות היומי של החברה במהלך ששת החודשים שקדמו למועד הדיווח החודשי האחרון;

(2)
15% ממכפלת מקדם הרווח בסכום הרווח התפעולי בארבעת הרבעונים שקדמו למועד הדיווח הרבעוני האחרון, לא כולל הוצאות תפעוליות".


(ב) בתקנה זו -


"מחזור העסקאות היומי" – סך העסקאות שסגרה הזירה אל מול לקוחות במהלך יום המסחר, בערכן במונחי נכס הבסיס;


"מקדם מחזור הפעילות" ו – "מקדם הרווח" כמשמעותם בכללים שתפרסם הרשות בהוראות לפי סעיף 44כ(ב) לחוק.

מעולה, כמובן, החלק האחרון של הסעיף עם ההוראות זה כמו שאמרנו עד עכשיו, זה יהיה בתקנון. הערות לסעיף 90?

אני יכול להמחיש לך פה בדיוק את הדוגמה. המקדם שלא מופיע, אבל מה שמפורסם על ידי הרשות, המקדם פה הוא 5%. נכון? 5% כפול 20% זה אומר 40%. אתם אומרים: על המחזור פעילות היומי הממוצע שלך, אחוז אתה מקצה הון עצמי. המחזור פעילות שלנו, רק כדי להמחיש, המחזור היומי באירופה הוא סדר גודל של 1.5 מיליארד דולר. זאת אומרת, אם היינו שמים את זה על אירופה, אנחנו רק על אירופה 15 מיליון דולר הון עצמי, בגין הרכיב הזה, כשבפועל - - כל הנוסחה שלנו מביאה אותנו לחצי מהסכום הזה. זאת אומרת, כשגיא דביר אומר שאני מגזים במספרים, אני רק רוצה - - -

הנה, סוף סוף סעיף פשוט. ולכם אין בעיה עם זה?

הסעיף הזה הוא אכן סעיף פשוט, יחסית. חלק ממנו באמת שאוב מתוך הדגם האירופאי, והחלק השני שלו של מבחן המחזור לא נמצא במודל האירופאי. הנושא של מבחן המחזור נולד מכך שהמבחן שנבחר - - הוא מבחן פשוט ובסיסי ביותר שקיים באירופה, אבל צריך לזכור שבאירופה יש נדבכים נוספים שאותם לא יישמנו. יש נדבכים נוספים שמחייבים חברות להקצות הון נוסף - - -

תענה לי מהותית – אם המחזור שלי עכשיו הוא 10 מיליון שקל, סך הכל, זה מחזור עם המינופים?

כן, כן.

סך הכל המחזור שלי הוא 10 מיליון שקל. אין לכם בעיות שרק בסעיף הזה הם יצטרכו לתת 100 אלף שקל?

שוב, אנחנו חלוקים עם שוקי לגבי הסכומים.

- - -

- - -

החישוב אינו מסובך. אנחנו קיבלנו נתונים שמיישמים – אגב, משוקי לא קיבלנו נתונים לגבי אירופה. קיבלנו נתונים לגבי - - -

את אירופה נתתי כדוגמה. אני אתן לך את אירופה עכשיו.

למה יש ענישה על מחזור? בפועל, אנחנו יכולים לנהל מחזור כזה או אחר – 100 מיליון דולר, מיליארד וחצי דולר. אין סיכון במחזור כזה או אחר. רוצה לומר – יכול להיות שאנחנו עושים מחזור של 100 מיליון דולר ואנחנו בסיכון מסוים, ובסיכון של 30 מיליון דולר אנחנו בסיכון גדול יותר, אבל בכל זאת יש פה רכיב של ענישה על גידול במחזור, שהוא לא פרופורציונאלי. בואו נסתכל על הדברים לגופם ונסתכל על זה פיננסית. אם זה סתם איזה רעיון של ענישה על המחזור, אז בואו נשים את זה ככלל בתקנות.

כשיש לך מחזור גדול, יש לך גם מערכת תפעולית גדולה בגלל זה, יש לך סיכון - - -

זה לא נכון. להפך. כשהמערכת שלך גדולה יותר אז אמצעי הבקרה שלך טובים יותר.

אינטואיטיבית זה נכון, בפועל זה לא נכון.

יכול להיות לקוח אחד שיעשה את כל המחזור, לצורך העניין.

זה בעצם ענישה. אני קורא לזה ענישה.

קודם כל, התחום של הסיכון התפעולי הוא בעייתי כי קשה מאד לכמת אותו, קשה לתמרץ חברות להקטין אותו. זה נושא בעייתי. גם השיטה של רכיב מדוח רווח והפסד או רווח תפעולי כזה או אחר, גם הוא בעייתי כי היעילות התפעולית של החברה לא מעידה על הסיכון התפעולי שלה, בהכרח. יש פה בעיה. אנחנו בטח לא רוצים להגיע לסכומים לא סבירים בתחום הסיכון התפעולי. בעניין הזה אנחנו קצת מגששים באפילה בגלל היעדר נתונים. אנחנו לא רוצים שיהיו סכומים בלתי סבירים. אני יכול להגיד שלגזור - - אתה היית חבר בורסה, אתה יודע שגם שם הסיכון התפעולי נגזר מהפעילות ומהיקף המחזורים, אבל יש גם איזה סדר גודל של סיכון תפעולי שנהוג ומקובל בגופים פיננסיים, וזה נע בערך בין 15 עד גג של 25% מסך דרישות ההון, שזה מוקצה לסיכון התפעולי. זאת אומרת, אם זה יוצא בתחומים האלה, התוצאה היא בהחלט סבירה, ואנחנו בהחלט נקבל את אותה. אם היא תצא גבוהה מדי, מעל לטווח הזה שציינתי, אני חושב שנרצה להוריד את זה. לא נרצה לחיות במצב שבו הסיכון התפעולי יהיה שיעור ניכר מדרישות ההון כי נראה לנו שזה לא סביר. אבל אנחנו לא במצב שאנחנו יודעים את התוצאה.

אם אתה רוצה שזה יהיה 25% בוא תלך עד הסוף. בואו תגידו מה נראה לכם סביר. מה נראה לכם דרישות הון סבירות מחברה עם היקף מסוים, שנדע. כי לנו, במודלים, יוצאות דרישות הון במיליוני דולרים, בהרבה מאד מיליוני דולרים.

השאלה איזה אחוז זה מסך דרישות ההון. אם זה עובר את ה-25% מהטוטאל, מבחינתי, אני אומר לך שזה לא סביר.

אם הרשות היתה אומרת – מודל ההון כפי שנראה לנו, חברה ממוצעת בענף או חברה עם מאפיינים שהם הגיוניים בענף, וזה התוצאות של מודל ההון, והייתם באים עם סכום שהוא נראה הגיוני ופרופורציונאלי ביחס למה שמקובל בעולם, לא הייתי מתווכח. פה, מה שקורה – ולמה הלהט? ולמה אני חוזר כמו תוכי אחרי אירופה? כי התוצאות שיוצאות לנו הן תוצאות שגדולות מהיקף ההון שאנחנו נדרשים להציב באירופה, ובאירופה הפעילות שלנו הרבה יותר גדולה, ויושבים עלינו יום ולילה, ואין לנו בעיה. זאת אומרת שזה לא שאני חושב שיש איזה טעות, כי בודקים אותנו כל הזמן. קשה לי להניח שמישהו פה טועה. לכן אני אומר – אם הייתם שמים את זה, ומציבים את זה לוועדה, אז או שהיינו אומרים – מה שאתם רואים, כרשות, נראה לנו שאנחנו לא במשחק, זה מאד גבוה. אם זה היה נראה לנו דרישות הון נכונות - -אז משהו פה בפרשנות, או שלנו או שלכם – שגוי.

גם את זה אני שם בצד. או שהסעיף הזה יהיה זהה לחלוטין, או שיורדו האחוזים, או שגם זה ייכנס להוראת שעה שתיכנס לתוקף אחרי פרק זמן מסוים. בכל מקרה, הנדבכים על נדבכים האלה – לי זה כבר נראה מוגזם. נצטרך למצוא פתרון שיאפשר גם לעסקים להתנהל, יחד עם שמירה על הלקוחות.
סעיף 91.

אנחנו עוברים לנושא אחר, נושא הביטוח.

ביטוח
91.
(א) חברה תבטח את עצמה בביטוח בהיקף כיסוי ובתחומי כיסוי ברמה מספקת בהתחשב בפעילותה.

(ב) אחת לשנה לפחות תאשר החברה את תחומי הכיסוי ואת היקף הביטוח וזאת לאחר קיום דיון בדירקטוריון וקבלת חוות דעת בכתב מיועץ בתחום הביטוח בכתב בדבר היקף הכיסוי ותחומי הכיסוי הביטוחי.

(ג) אחת לשנה לפחות כל אחד מהמפורטים להלן יאשר את תחומי הכיסוי ואת היקף הביטוח:

(1) הדירקטוריון;

(2) המנהל הכללי;

(3) נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים;

(4) ממלא תפקיד מהתפקידים האמורים בחברה אף אם תואר משרתו שונה.
(ד) ביטוח לפי תקנה זו יעשה אצל מי שהוא בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א – 1981. או בעל פטור לפי סעיף 86(א) לחוק האמור.
יש פה חובת ביטוח כמו שקיים לגבי כל המתווכים הפיננסיים. לא הגדרנו את סכומי הביטוח וקבענו שאנחנו כן מבקשים חוות דעת כמו שקיים לגבי ביטוח של בנקים ו - - -

זה מה שאומר – רמה מספקת - - -

כן, היות ואנחנו לא קובעים את התנאים של הביטוח אנחנו חייבים שיועץ ביטוחי - -
אני רק רוצה לומר שלגבי בקשת החברות גם הוספנו אפשרות של ביטוח על ידי מורשי לוידס, זאת אומרת, גם מי שהוא לא מבטח ישראלי אבל הוא מורשה לוידס. זו התוספת שהוספנו.

למרות ששרה קנדל אומרת שנהוג בכל התחום, וכו', אנחנו לא מבינים עדיין למה הרשות צריכה לקבוע לחברה איך בדיוק הי תאשר את היקף הביטוח שלה, ואחרי שהיא קובעת לה בדיוק בדיוק מי יהיו הגורמים הספציפיים – ארבעה גורמים שונים שאישית, באחריות אישית, חייבים לאשר את הכיסוי הביטוחי של החברה, עוד יותר מזה צריך לתת חוות דעת לרשות לגבי החברה, חוות דעת שנתית שצריכה להיות מאושרת כל שנה מחדש.

לא הגיוני שדירקטוריון יאשר, אחר כך המנכ"ל, אחר כך איש הכספים. בסוף יש דירקטוריון, הוא אחראי לחברה. אתם רוצים לתלות אותו – תתלו אותו.

יש פה נושא מקצועי ואנחנו לא קובעים פרמטרים לביטוח. לכן אנחנו צריכים לקבל אישור מגורם מקצועי שהביטוח מספק.

- - -

אנשי כספים, מהפרקטיקה, אף אחד לא יחתום. הוא יגיד – מה אני מבין?

יש כאן שתי הערות. אחת זה לגבי הגורמים המאשרים. אני רוצה להסביר את התכליות של שתיהן. אל"ף, כמו שאנחנו אומרים, הדרישה הזו קיימת מהגופים הרלבנטיים, גם שם קיימת חובה דומה בביטוח - - -שלא נקבעים שם סכומים.

- - -

ובתי השקעות?

אין דבר כזה כרגע. זה לא גורם מפוקח. גורמים מפוקחים שאנחנו מכירים אותם זה חברי בורסה - - -

- - -

וקרנות נאמנות?

התקנות קובעות בדיוק את סכומי הביטוח.

אוקיי, אז תקבעו סכום ביטוח.

אבל זה לא אותו הדבר, כי הסיכונים של קרנות נאמנות הם מאד ברורים לנו, כרגולטור, כי הפעילות שלהם היא מאד מפוקחת. לכם יש פעילות עם סיכונים שונים מאשר קרנות נאמנות.

היתה כאן טענה לגבי חוות הדעת, ודיברתי על כך. לגבי הטענות לגבי הזהות של הגורמים הרלבנטיים. זירות מסחר בשונה מגופים מפוקחים אחרים, האלמנט של ממשל תאגידי שם פחות מפותח. ה- - שחלות לגבי דירקטוריון הן ניהול הדיקטוריון, ישיבות הדירקטוריון, הן הרבה פחות מפותחות. לאור זאת היתה חשיבות לכך שהגורמים = = =

אין הוראות רגולטוריות בנושא.

אולי בגלל שזה לא רלבנטי כי הציבור לא משקיע בזירות, אלא רק לקוח שלהם?

מבחינת הממשל התאגידי ומי הגורם הרלבנטי שיישא גם באחריות, היה חשוב שלא נסתפק בדירקטוריון, כי הדירקטוריון זה גוף שהוא הרבה פחות חזק. אם נשווה את זה לדירקטוריון של בנקים לדירקטוריון של חברי בורסה, לדירקטוריון של זירות מסחר ולסוג הזה של החברות - - -

לגבי חוות הדעת הביטוחית יש לכם גם תלונות? לא.

אני רק רוצה להגיד שמבחינת חובות עתידיים אין שום הבדל בין דירקטוריון של חברה ציבורית שלצורך העניין מקיימת ממשל תאגידי, לבין חברה פרטית שלא מקיימת כללים של ממשל תאגידי. בסופו של דבר, האחריות של הדירקטורים זהה. לכן אין ממש רלבנטיות לנושא הזה של קיומו או אי קיומו של ממשל תאגידי.

סעיף 91(ג), (3) ו-(54) נמחקים. נשאר דירקטוריון ומנכ"ל. אנחנו ממשיכים לסעיף 92.

כספים במזומן לכיסוי סך ההתחייבויות כלפי לקוחות
92.
(א) חברה תחזיק בחשבון על שמה בתאגיד בנקאי או במוסד כספי מחוץ לישראל סכום במזומן השווה להפרש בין סך ההתחייבויות שלה כלפי לקוחות לבין הסכום המוחזק בחשבון כספי הלקוחות בכל עת.


(ב) בתקנה זו, "חשבון כספי לקוחות" – החשבון שבו מוחזקים כספי הלקוחות בהתאם לתקנה 37.


(ג) לעניין בחירת התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל הנזכרים בתקנת משנה (א) יחולו על החברה החובות החלות עליה לפי תקנות 37 עד 39.

לא ברור לנו, אולי לא הבנו. אם כל כספי הלקוחות יושבים בנאמנות וגם פעם ביום יש mark to market, פעם ביום צריך להשלים - - -כל רווחי הלקוחות פעם ב-24 שעות מגובים ומובטחים - - -

למה אנחנו צריכים בנוסף דרישות הון של מיליוני דולרים?

הדרישה הזו היא דרישה שבמקור שלה קיימת בדין האמריקאי. המשמעות שלה מבחינה כספית היא לא גדולה בכלל. כמו שאמרנו – כספי לקוחות כוללים מספר רכיבים ספציפיים ולא כוללים רווחים שלא מומשו. הדרישה כאן היא שהחברה תיחשב את הפער שקיים - - לגבי הלקוחות, בין ההתחייבות שלהם כלפי הלקוחות, כולל הרווחים שלא מומשו, לבין ההתחייבות פחות כספי הלקוחות. כלומר, אותו פער שקיים בין כספי הלקוחות שממילא נמצאים בחשבון נאמנות ובין הרווחים בכל רגע נתון, שעלולים להתחייב בהם כלפי לקוחות, אם הלקוחות יסגרו את הפוזיציה, ותחזיקו אותם בחשבון בנק. זו הדרישה. אני אומר כאן שהדרישה לא נמצאת במרכז – אם הייתי מדרג את החשיבות של העקרונות פה, זה לאו דווקא הדרישה שהיינו חושבים שזו דרישה חשובה, ולו רק מכיוון שמדובר בדרישה שמבחינה מעשית היא לא תטיל נטל גדול על החברות. לא מדובר להערכתנו בסכומים גדולים, כי מדובר על רווחים ממומשים פחות הפסדים של כל הלקוחות.

וזה לא קיים במודל האירופאי.

לא, זה לא קיים במודל האירופאי. לעומת זאת במודל האירופאי קיימות דרישות מחמירות יותר לגבי סוגיה של נזילות, חברות צריכות לעשות חישובים כלכליים מורכבים לגבי ההתחייבויות שהן יכולות להגיע אליהן בזמן הקצר, על פי כל מיני תרחישים, ולפי זה הם צריכים להעמיד נכסים נזילים. צריך לזכור שמדובר פה בגישה שהיא הרבה יותר מקלה. אני שוב אומר: כרגע, בעינינו, זה לא נמצא מבחינת סדר הדברים, סדר החשיבות כדרישה הכי חשובה, כיוון שבפועל, התרומה שלה לא - --

אם כך – סעיף 92 נמחק.

פרק יג'.

אגרות

הגדרות לפרק יג'

93.
"דרגה" - אחת מארבע דרגות של חברה בעלת רשיון לניהול זירה, כמפורט בתוספת החמישית;


"הכנסות" - כהגדרתן בכללי החשבונאות המקובלים;


"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
אגרה שנתית
94.

(א)
חברה תשלם ב-1 באוגוסט של כל שנה אגרה שנתית לפי תקנות אלה בעד כל שנת כספים.


(ב)
חברה תשלם אגרה שנתית בסכום הקבוע בתוספת החמישית לפי הדרגה שבה היא מסווגת.


(ג)
בעד שנת כספים שבה חל מועד קבלת הרישיון או מועד ביטול הרישיון שלה, תשלם חברה חלק יחסי של האגרה השנתית החלה עליה, השווה לסכום האגרה השנתית כשהוא מחולק ב-365 ימים ומוכפל באחד מאלה, לפי העניין: במספר הימים שממועד הקבלת הרישיון עד תום אותה שנת כספים, במספר הימים שמתחילת אותה שנת כספים עד מועד ביטול הרישיון או במספר הימים שממועד קבלת הרישיון עד מועד ביטול הרישיון.


(ד)
חל מועד קבלת הרישיון של חברה אחרי 30 ביוני, תשלם את האגרה לאותה שנה ב-31 בינואר בשנת הכספים העוקבת; חל מועד ביטול הרישיון של חברה, תשלם את האגרה לאותה שנת כספים בתוך שלושים ימים ממועד ביטול הרישיון.

(ה)
לא שולמה אגרה שנתית במועד, ייתוספו עליה הפרשי הצמדה לפי שיעור עליית המדד האחרון שפורסם לפני מועד התשלום עד המדד האחרון שפורסם לפני המועד שבו שולמה האגרה בפועל, וכן קנס בשיעור של 1% מסכום האגרה השנתית לכל חודש של איחור או חלק ממנו.


(ו)
על אף האמור בתקנת משנה (ה), פחת משך האיחור בתשלום מחודש ימים, ייתוסף על סכום האגרה השנתית שטרם שולם, קנס השווה לסכום של 1% מסכום האגרה, כשהוא מחולק ב-30 ימים ומוכפל במספר ימי האיחור בתשלום.


(ז)
שולמה אגרה שנתית בסכום העולה על סכום האגרה השנתית לאותה שנה, תחזיר הרשות את סכום האגרה ששולם ביתר, בתוספת הפרשי הצמדה לפי שיעור עליית המדד מן המדד האחרון שפורסם לפני מועד התשלום עד המדד האחרון שפורסם לפני מועד ההחזר ובתוספת ריבית ממועד התשלום עד מועד ההחזר, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו התברר כי התשלום היה ביתר.
קביעת דרגה
95.
(א)
דרגתה השנתית של חברה תקבע בכל שנה לפי ההכנסות בדוחותיה הכספיים בשנה הקודמת ואילו דרגתה השנתית של חברה החייבת בהגשת דוחות כספיים מאוחדים תקבע לפי ההכנסות שלה בדוחותיה כספיים המאוחדים לשנה הקודמת; לעניין תקנה זו - "דוחות כספיים מאוחדים" כמשמעותם בתקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש"ע – 2010 .


(ב)
חברה שאין לה דוחות כספיים לשנה הקודמת למועד קבלת הרישיון, תקבע דרגתה לשנה שבה חל מועד קבלת הרישיון לפי ההכנסות שלה בדוחות הכספיים שנכללו בבקשה לרישיון.

(ג)
חל מועד ביטול הרישיון של חברה במועד המוקדם למועד הגשת הדוחות הכספיים לשנה הקודמת למועד ביטול הרישיון, תקבע דרגתה סווג החברה לפי ההכנסות שלה בדוחות הכספיים האחרונים שהגישה.
אגרת בקשת רישיון
96.
(א)
חברה המבקשת רישיון תשלם לרשות אגרה בסכום של 100,000 שקלים חדשים.


(ב)
חברה מוגבלת המבקשת רישיון תשלם לרשות אגרה בסכום של 50,000 שקלים חדשים.

אגרת שינוי תנאי רישיון
97.
בקשה לשינוי רישיון שבמסגרתה תהפוך חברה מחברה מוגבלת לחברה שאינה מוגבלת תחויב בתשלום אגרה בסכום של 50,000 שקלים חדשים.

הצמדה

98.
(א) ההכנסות וסכומי האגרות, המפורטים בפרק זה ובתוספת החמישית יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן- יום העדכון), לפי שיעור השינוי שחל במדד האחרון שפורסם לפני העדכון לעומת המדד הבסיסי;

לעניין זה -

"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם או לפני יום התחילה כמשמעותו בתקנה 133, לפי המאוחר.


(ב) ההכנסות וסכומי האגרות הקבועים בפרק זה ובתוספת החמישית, ששונו כאמור, יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים חדשים.


(ג) יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך בכתב, יפרסם, בהודעה ברשומות, את הסכומים כפי שהשתנו לפי האמור בתקנה זו.
תחולת פקודת המסים (גביה)
99.

על גביית אגרות, הפרשי הצמדה וקנס לפי תקנות אלה תחול פקודת המסים (גביה) כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה.

כמה מילים על הפרק הזה – יש לנו את אותן תקנות בדיוק לגבי כל הגופים שמפוקחים על ידי הרשות, קרי - תאגידים, חברות ציבוריות, קרנות נאמנות, בעלי רישיון - אתם סעיפים חלים. רק להזכיר למי שלא זוכר – הרשות היא לא גוף מתוקצב, היא חיה מאגרות. נמצא פה מזכ"ל הרשות, עודד שפירר, שיכול להרחיב בעניין ככל שצריך.

למעט סעיפים 96 ו-97, שימו לב, לפי הנוסח הזה – שם יש מספרים. יש הערות נוסח? אין. אז אני מאשר, למעט המספרים שעליהם אני אדון עם הרשות. אני מניח שיש לכם טענות לגבי המספרים.

.

הוראות שונות

תחילה
100.

תחילתן של תקנות אלה, ששה חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
הוראת מעבר

101.

(א) חברה שהגישה בקשה לקבלת רישיון לניהול זירה עד יום התחילה (להלן בתקנה זו – המבקשת) רשאית להמשיך ולהפעיל את זירת הסוחר במשך שנה מיום התחילה כל עוד לא ניתנה החלטת הרשות בבקשה.



(ב) האמור בתקנת משנה (א) יחול לבקשת מבקשת גם על חברה אחרת המפעילה זירה ביום התחילה, שעתידה להעביר למבקשת, בתוך זמן סביר, את פעילותה בישראל (להלן בתקנה זו - החברה המעבירה), כל עוד לא ניתנה החלטת הרשות בבקשת המבקשת:


(ג) הגשת הבקשה לקבלת רישיון לניהול זירה תכלול פרטים הן בנוגע למבקשת והן בנוגע לחברה המעבירה.



(ד) יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך בכתב, רשאי ליתן ארכה נוספת במסגרתה יהיו המבקשת או החברה המעבירה רשאיות להפעיל את הזירה, אם ראה כי אין די בפרק הזמן שנותר עד חלוף התקופה האמורה בתקנת משנה (א) כדי לאפשר לרשות לתת החלטה סופית בבקשה.

הוראת שעה

102.

(א) מבלי לגרוע מהאמור בתקנה 5(א) ו – (ב), במהלך שנתיים מיום התחילה הבטוחה הנדרשת מלקוח בעסקה לא תפחת מ – 2% מערכה הנקוב של העסקה לגבי עסקאות במכשיר פיננסי ברמת סיכון נמוכה מאוד;
ההפנייה פה לא נכונה.

סיווג רמת הסיכון של מכשיר פיננסי ברמת סיכון נמוכה מאוד יעשה בהתאם לכללים שתפרסם הרשות בהוראות לפי סעיף 44כ(ב) לחוק.

(ב) מבלי לגרוע מהאמור בתקנה 119-


(1)
עד תום 12 חודשים מיום התחילה הפער בין ההון העצמי הרגולטורי של חברה לבין האמור בתקנה 119(א)(1) לא יעלה על 50% מן הפער שהיה בין ההון העצמי הרגולטורי שלה לבין האמור בתקנה 119(א)(1) ביום הגשת הבקשה לרישיון להפעלת זירה, ובלבד שההון העצמי הרגולטורי של החברה לא תפחת מן הסכום האמור בתקנה 119(א)(2);


(2)
עד תום 18 חודשים מיום התחילה הפער בין ההון העצמי הרגולטורי של חברה לבין האמור בתקנה 119(א)(1) לא יעלה על 25% מן הפער שהיה בין ההון העצמי הרגולטורי שלה לבין האמור בתקנה 119(א)(1) ביום הגשת הבקשה לרישיון להפעלת זירה, ובלבד שההון העצמי הרגולטורי של החברה לא תפחת מן הסכום האמור בתקנה 119(א)(2);


(3)
עד תום 24 חודשים מיום התחילה לא יהיה פער בין ההון העצמי הרגולטורי של חברה לבין האמור בתקנה 119(א)(1).
(ג) פרק י"ג יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום התחילה.

אז אני רק אגיד איזה הערות מצאנו לנכון לדון בהן – ב-101, בהוראת המעבר, הזירות דיברו על זה שבגלל המבנה שעשינו, שהרשות רשאית להאריך את התקופה, אז חשבנו לנכון למחוק את (ד) וב-(א) להוריד את השנה. כל עוד לא ניתנה החלטת הרשות. זאת אומרת, הזירות יכולות לפעול כל עוד לא ניתנה החלטה.

למה אתם רחבי לב – מ-3 ל-6 חודשים? אתם לא תספיקו ב-3 חודשים?

- - -

חצי שנה זה גבולי.

הערה שניה שלכם היתה לגבי אם אתם מקבלים תשובה שלילית. אנחנו חושבים שאתם צודקים, שצריך להכניס פה הוראה, לדעתנו מה שנכון לקבוע זה לתת לכם חודש נוסף, ואחרי החודש לתת רק לסגור פעילות של הלקוחות. לא פוזיציות חדשות. אנחנו מפנים אותך לסעיף 24 לצו איסור הלבנת הון, של חברי בורסה. יש שם הוראה דומה.

תקראי מה היא אומרת

"לא יבצע חבר בורסה כל פעולה ....אלא אם כן קיים את הוראות סעיף 3, למעט משיכת היתרה הקיימת, סגירת חשבון, פירעון חובות וסגירת פעילות ונגזרים לצורך סגירת חשבון". זאת אומרת, אחרי חודש הם צריכים להפסיק כל פעילות למעט בקשת לקוח - - -

משיכת כספים, סגירת פוזיציות.

אז נעבוד על הניסוח הזה.

הערה שניה שהיתה לכם – שפה אנחנו לא מקבלים את ההצעה שלכם, אנחנו מקבלים את זה שיש לאקונה לגבי לקוחות קיימים אבל אנחנו לא מקבלים את ההצעה שאנחנו חושבים שכן צריך להחתים את הלקוחות הקיימים על הסכם חדש, ולעשות את הפעילות של ההתאמה, אבל אני חושבת שצריך לתת לכם היערכות של חצי שנה. זה גם קבוע בצו איסור הלבנת הון, אפשר לראות את זה. עשו אבחנה, כשצו איסור הלבנת הון נכנס לתוקף, בין לקוחות קיימים לבין לקוחות חדשים.

את יודעת מה היה בהלבנת הון, כמה זמן לקח העניין - - -

לא, לא. למה? הם פעלו לפי הצו. גם בהוראות בירור צרכי לקוח לפי חוק הייעוץ גם עשינו את זה.

אז אתם תשלחו נוסח.

אני רוצה לעשות סדר. ההערה שלנו הגיעה בעקבות זה שהיה חסר איזשהו סוג של הסדר של מה קורה עם לקוחות קיימים. הרעיון הוא שזה לא הגיוני שאני אלך עכשיו לאלף לקוחות שהם כבר לקוחות שלי, מכירים את הפעילות, הם מכירים את הכל, ואני אצטרך, מבחינה תפעולית, להחתים כל אחד מחדש, ואם הוא לא יחתום לא אוכל להמשיך את הפעילות.

לי זה נשמע הגיוני כשעושים רגולציה.

ההסכמים שלנו היום כוללות הוראות של מה קורה כאשר אנחנו רוצים לשנות את ההסכם. חייבים לפרסם את זה, 14 יום מראש, באתר, צריך לשלוח את ההסכם ללקוח. יש הוראות שקשורות לנושא של שינוי ההסכם, ואלה הוראות שלא דורשות ממני לבוא עכשיו לאלף אנשים שונים ולהחתים אותם מחדש על הכל. זו הוראה לגמרי תפעולית, אני לא חושב שצריכה להיות לרגולטור איזושהי בעיה עם זה.

צריך להבין – זה לא שהרגולציה לא תחול על הלקוחות האלה.

ההסכם החדש יחול, הרגולציה תחול, אנחנו רק - - -

אימצנו, למעשה, הוראת מעבר דומה בדיוק במצב מאד דומה בצו איסור הלבנת הון. שם היה צריך לעשות תהליך של בירור, לקבל החתמות. יש איזושהי תקופה מסוימת, תקופת מעבר, אבל בסופו של דבר צריך ליישר קו.

אני מקבל את הגישה של הרשות. ברגע שיש רגולציה, אני רוצה שכולם יידעו מזה. גם הקיימים וגם העתידיים.

סעיף 102 הוא סעיף של ההקלה על המינוף. אמרתי שיש לדעתי בעיה עם המינוף, שאפשר לאפשר מינוף יותר גבוה, וכמובן – סיווג רמת הסיכון ייעשה בהתאם לכללים שתפרסם הרשות – גם עם זה, כמו שאתם יודעים, יש לי בעיה. מה זה סעיף (ב)?

הוראת שעה לגבי ההון העצמי.

אנחנו לא מאשרים את סעיף 102, אבל יש הערות נוספות?

אמרת שנדון מה יהיה ההון הרגולטורי בישיבה הבאה.

בישיבה הבאה תהיה החלטה.

בעצם יש פה אימוץ הדרגתי של אותן הדרישות. אנחנו לא יודעים מה הוא ההון הרגולטורי ולכן אנחנו לא יודעים האם התהליך הזה הוא סביר או לא סביר.

אתה אומר שככל שדרישות ההון הרגולטורי תהיינה גבוהות יותר אתם צריכים יותר זמן.

נעבור לתוספת ראשונה.

רגע, מה זה "פרק י"ג יעמוד בתוקפו שלוש שנים ...." - - -

ועדת אגרות הבין משרדית החליטה שהאגרות יהיו לשלוש שנים, ואחר כך נצטרך לבוא שוב.

ומי יאשר את זה אחר כך, ועדת הכספים?

כן.

תוספת ראשונה

(תקנה 49)

הסכם המסגרת

1. פרק א' – אזהרות


(1) פרק א' יסומן הדגשה בנוסח להלן:


"
(1)
אין בבמתן רישיון אישור שניתן על ידי שנותנת רשות ניירות ערך להפעלת לניהול זירת סוחר אישור לטיב המסחר בזירה או במכשירים הפיננסים הנסחרים בזירה, או אישור כי מדובר באפיק השקעה בטוח או מומלץ.



(2)
הפעילות בזירת הסוחר אינה מתבצעות בבורסה ועל כן הלקוח כפוף לסיכונים, לרבות במקרה של חדלות פירעון של הזירה או של חברה אחרת שהיא צד נגדי לעסקאות עם הלקוח (יצוין שם החברה, אם קיימת).


(3)
בפעילות במסחר יש לחברה בין היתר אינטרסים מנוגדים לאינטרסים של הלקוח; היא המוכרת כשאתה הקונה והיא הקונה כשאתה המוכר, לכן יתכנו מצבים שבהם החברה תרוויח כשלקוח מפסיד
.


(4)
קיים איסור לחברה להמליץ ללקוח על פעילות במכשיר פיננסי שבו היא סוחרת.


(5)
פעילות ממונפת כרוכה בסיכון ממשי של אובדן מלוא כספי ההשקעה תוך זמן קצר.


(6)
המסחר בזירה כרוך בתשלום עמלות; מספר רב של עסקאות עשוי להגדיל את סכומי העמלות שהחברה גובה באופן משמעותי.



(7)
במסגרת מסמך זה לא ניתן להבהיר את כל הסיכונים ואת כל יתר המשתנים הדרושים לצורך הערכתך את מידת כדאיות המסחר במכשירים הפיננסים באמצעות הזירה; למידע נוסף בדבר הסיכונים הכרוכים במכשירים הפיננסים הנסחרים בזירה ראה פרק ד'.

(2) שוכנעו יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך בכתב, כי החברה אינה מאפשרת פעילות ממונפת או כי אינה פועלת כצד נגדי לעסקאות הלקוח או אינה קובעת את המחירים שהיא מציגה, רשאי הוא לאפשר לחברה לא לכלול את האזהרות המפורטות בפרט (2) כולן או חלקן.

פרק ב' – דוח לקוחות מפסידים ולקוחות מרוויחים .
אני מניחה שעניין זה יוכרע כשנגיע לנושא הפרסום.

אני ממשיכה בקריאה:


(2) בתחילת הפרק יצוין בהדגשה כי ביצועי העבר אינם מעידים בהכרח על ביצועי העתיד.


(3) תובא הפניה לדוח לקוחות מפסידים ולקוחות מרוויחים רבעוני שהוגש במועד הדיווח האחרון שקדם לחתימת הסכם המסגרת, לפי תקנה 104;
3. פרק ג' – כללי

(א)
שם החברה, כתובתה וכן השם המסחרי שתחתיו תספק החברה את שירותיה אם הוא שונה משם החברה;


(ב)
פירוט דרכי התקשורת בין הלקוח לחברה לרבות הדרכים למשלוח וקבלת הוראות הלקוח;


(ג)
פירוט בדבר הדוחות שתעביר החברה ללקוח, לרבות דוחות לפי תקנות אלה, תוכנם והמועדים לקבלתם;
בסעיף (ד) אנחנו מוכנים לקבל את טענת האיגוד שבמקום שיהיה "עיקרי התקנון" תהיה הפניה למקום פרסום התקנון. אז צריך לנסח את זה. זה צריך להיות הפניה למקום פרסום התקנון, ובכלל זה תיאור מפורט, מלא וברור של מדיניות טיפול בניגוד העניינים של החברה.

אני ממשיכה בקריאה:


4. פרק ד' - המכשירים הפיננסים


(1) יופיע תיאור המכשירים הפיננסים שהחברה מציעה ללקוח תוך תיאור הסיכונים הגלומים בהם; ככל שהם נוגעים לכל מכשיר פיננסי :


(א)
מידע בדבר הסיכון בהשקעה במכשיר הפיננסי, הסבר בנוגע למינוף והשפעתו של המינוף על הסיכון בהשקעה, וכן על הסיכון להפסד כל ההשקעה;


(ב)
מידע בדבר תנודתיות המחיר של המכשיר הפיננסי ונזילות המסחר שבו, וההשפעה שיש לכך על הסיכון, לרבות הסיכון להפסד כל ההשקעה; היו המכשירים הפיננסים הסכם או הסדר שערכו נגזר מנכס בסיס, יתוארו הפרטים האמורים גם לגבי נכס הבסיס;

(ג)
תיאור העלויות, והחבויות הנוספות שעשויות להיגרם ללקוח כתוצאה מרכישת המכשיר הפיננסי, מעבר לעלות רכישתו;


(ד)
מידע בדבר הביטחונות הנדרשים לביצוע עסקה במכשיר הפיננסי;


(ה)
מידע כאמור בפסקאות (א) עד (ד), הנוגע למספר מכשירים פיננסים או למספר סוגי השקעות, יכול שיינתן במרוכז לגבי המכשירים הפיננסים או סוגי ההשקעות;


(ו)
הוצע המכשיר הפיננסי לציבור באמצעות תשקיף, תובא הפניה למקום שבו ניתן לעיין בתשקיף;


(ז)
כלל מכשיר פיננסי התחייבות של צד שלישי- יצוינו פרטי זיהויו של הצד השלישי.
זר


5. פרק ה' - שמירה על כספי ונכסי לקוחות


(א)
יצוין כי כספי הלקוח יופקדו בתאגיד בנקאי או במוסד כספי מחוץ לישראל כאמור בתקנה 37 תוך הבהרת הסיכונים הכרוכים בכך, לרבות במקרה של חדלות פרעון; יתוארו אלו מזכויות הלקוח לא יופקדו אצל התאגיד הבנקאי, או המוסד הכספי מחוץ לישראל לפי העניין, תוך הבהרת הסיכונים הכרוכים בכך לרבות משמעות עובדה זו במקרה של חדלות פירעון של החברה;


(ב)
פרטים מזהים של התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל או המשמורן, לפי העניין;


(ג)
הופקדו כספי או נכסי הלקוח בחשבון משותף- יצוין הדבר;



(ד)
הופקדו כספי לקוח במטבע זר תיאור החשיפה למטבע הזר הנובעת מכך ללקוח;

(ה)
יהיו כספי או נכסי הלקוח שיופקדו כפופים לחוקים של מדינה אחרת, יובהר כי זכויותיו של הלקוח בקשר לאלה עשויות להיקבע בהתאם לחוקי מדינה זו;


(ו)
יתוארו כל הפעולות שהחברה רשאית לבצע בכספי ובנכסי הלקוח.

6. פרק ו' - מחיר ועלויות נלוות


(א)
תיאור האופן שבו מחושב המחיר הכולל של המכשיר הפיננסי תוך פירוט העלויות הנלוות לרבות עמלות, והוצאות ומיסים המשולמים באמצעות החברה; אם לא ניתן לציין מחיר מדויק יתואר הבסיס לחישוב המחיר הכולל כאמור;


(ב)
אם חלק ממרכיבי המחיר הכולל המתואר בפסקה (1), או כולו, ישולם במטבע זר יתוארו העלויות הכרוכות בו, לרבות שערי חליפין והמרה.


(ג)
פירוט בדבר מסים הכרוכים בעסקאות במכשירים הפיננסים שלא משולמים בידי החברה או באמצעותה.
עד כאן התוספת הראשונה.

הנושא של 2- דוח לקוחות מפסידים ומרוויחים, זה, אמרתי, לא צריך להיות מפורסם לציבור.

יש לנו הערה לגבי העניין של העמלות. ההנחה שנמצאת בבסיס הדרישה, בפרק א' סעיף (6). לטענתנו, צריך להבין שההנחה שנמצאת פה בבסיס הדרישה של הגילוי כאן היא פשוט לא נכונה. קודם כל הזירה בכלל איננה זו שמבצעת פעולות עבור לקוח, כך שהנושא הזה לקוח מעולם אחר. היא אפילו לא מייעצת לו איזה עסקאות לעשות- - -

זו לא הטענה. זו אזהרה ללקוח.

אבל צריך להבין שגובה העמלות אינו הולך ועולה לפי מספר העסקאות, כך שההנחה כאן איננה נכונה.

לקוח שעשה עסקה אחת של מיליון ישלם עמלה מסוימת, ולקוח שעשה 10 עסקאות של 1000 ישלם עשירית ממנו, למרות שאחד עשה 10 עסקאות ואחד עשה עסקה אחת – זה שעשה עסקה אחת עדיין ישלם פי 10 עמלות.

אבל לא אמרנו - - -

- - -

מספר הפעולות פשוט אינו רלבנטי לגובה העמלות, למה ליצור רושם אחר? זה אינו רלבנטי.

- - -

אז אנחנו משמיטים את הסיפה "מספר רב של עסקאות".

לא שמתם לב,לדעתי, לסעיף קטן (ה) – זאת אומרת, לא צריך לפרט אם אפשר לרכז אותם.

פירוט כלל המכשירים הפיננסיים של הזירה, הדרישה - - -

האם אפשר לקבל את זה בכותרות בלבד? קרי, מטבעות, cfd, או מה?

זה לא צריך להיות לכל מכשיר ומכשיר. אם המכשירים האלה, מבחינת הקריטריונים שלהם, של הסיכונים שנמצאים בהם והמאפיינים שלהם – הם מכשירים שהם זהים, אפשר להתייחס אליהם באופן מקובץ ולא צריכים לכל אחד ואחד בנפרד, כך שההצגה תהיה יותר פשוטה. כלומר אם, נניח, אתה מסתכל על מכשיר מסוים ומכשיר שני, וההבדל ביניהם הוא רק נכס הבסיס והשם שלו, אתה יכול להתייחס לזה באופן מקובץ.

אם אנחנו אומרים עכשיו ניוזילנדי דולר, ואוסטרלי יין, שני מכשירים שהם שניהם מטבעות, ושניהם בקבוצת המז'ור, ושניהם בקבוצת הסיכוןה נמוך, עדיין – אחד מהם מושפע מהכלכלה של ניו זילנד והאוסטרלי – זו פרשנות. אנחנו נגיע להסכם של 500 עמודים. אני חושב שפה אפשר להפנות לתקנון, זה יכול להיות פתרון טוב.

- - -

אני לא מבינה מה הרעיון לפרט את כל המכשירים בהסכם, הרי זה ברור שזה יהפוך ללא עדכני, זה עלול ליצור בעיות, כל פעם החברה תצטרך לשנות את ההסכם מעת לעת. תחשבו על זה. אין לזה שום - - -מה המטרה שזה יהיה בהסכם עצמו?

- - -

הנושא הובן, יש לכם תשובה?

ברור לנו שאפשר להביא את זה בקבוצות. אולי צריך לחשוב על הגדרה של קבוצות. אולי נעביר הצעה להגדרה של "קבוצה". ב- (ה).

אנחנו רוצים לחשוב על זה.

אנחנו אישרנו למעט מה שאתם צריכים להביא לנו.

תוספת שנייה

(תקנה 119 - חישוב ההון העצמי הרגולטורי)


"הון עצמי רגולטורי" – סך כל הנכסים לאחר ניכוי, פחות סך כל ההתחייבויות לאחר שיערוך, בתוספת הסכום המתואם של בטוחות, בתוספת תקבולים בשל הגדלת הון שהתבצעה לאחר מועד הדוחות הכספיים האחרונים, ככל שהתבצעה, ובניכוי כל אלה:
פה אני רוצה לומר שעל אף שלא קיבלו את הצעתנו לפשרה, בכל זאת נלך עם ההקלות שהצענו, בתקווה שזה יסייע לנו בקביעת רמת המקדמים.

אני ממשיכה בקריאה:

(1) ההפחתה בשל התחייבויות חוץ מאזניות;


(2) חלוקה, כהגדרתה בחוק החברות, שבוצעה לאחר מועד הדוחות הכספיים האחרונים;


(3) התרחשו לאחר מועד הדוחות הכספיים האחרונים אירועים שהיו גורמים להקטנה מהותית של ההון העצמי הרגולטורי לו היו נערכים הדוחות באותה העת, לרבות הפסדים, הקטנת ערך של נכסים או עליית ערך של התחייבויות – מלוא ההקטנה;

לענין זה-

"דוחות כספיים", "הוצאות", "התחייבויות", "דוח על המצב הכספי" ו – "נכסים" - כמשמעותם בכללי החשבונאות המקובלים;

"הפחתה בשל התחייבויות חוץ מאזניות"

בהתחייבות חוץ מאזנית במועד הדוחות הכספיים האחרונים, אמדן ההתחייבות, לפי מודלים מקובלים;

"התחייבות חוץ מאזנית" – הסכם או הסדר, שבשלם עשויה להיווצר בעתיד לחברה התחייבות, וסכומה, לפי כללי החשבונאות המקובלים, לא נרשם במועד הדוחות הכספיים האחרונים כהתחייבות בדוח על המצב הכספי;

"התחייבות לאחר שיערוך" – התחייבות, כפי שנרשמה בדוחות הכספיים האחרונים, בתוספת סכום הסיכון הגלום בהתחייבות במכשיר; לענין זה- "סכום הסיכון הגלום בהתחייבות במכשיר פיננסי"- הסכום שנקבע בכללים שתקבע הרשות בהוראות לפי סעיף 44כ(ב) לחוק, ואם לא נקבע לגביו סכום בכללים כאמור – 100%;

"סכום מתואם של בטוחות שהפקידה החברה" – מכפלת סך כל הבטוחות שהפקידה חברה בידי ספקי נזילות והופחתו בשל היותם נכסים שאינם חופשיים בשיעור הסיכון הגלום בהם, כפי שתקבע הרשות בהוראות לפי סעיף 44כ(ב) כמפורט בפרט (6)

"מועד הדוחות הכספיים האחרונים" - מועד הדוחות הכספיים שצורפו לדוח הרבעוני כמשמעותו בתקנה 110 או לדוח השנתי כמשמעותו בתקנה 111 או מועד אחר שבו ערכה החברה דוחות כספיים מבוקרים, לפי המאוחר.

"נכס חופשי" – נכס חופשי משעבוד, עיקול, עכבון או כל זכות אחרת של צד שלישי, למעט נכסים המיוחסים לחברה מאוחדת כהגדרתה בתקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש"ע – 2010 ;;

"נכס לאחר ניכוי" – נכס, כפי שנרשם בדוחות הכספיים האחרונים, בניכוי סכום הסיכון הגלום שבו, לענין זה- "סכום הסיכון הגלום"-

סכום הסיכון הגלום לגבי בנכס חופשי – הסכום בכללים שתקבע הרשות בהוראות לפי סעיף 44כ(ב) לחוק ולגבי נכס שאינו נכס חופשי או בנכס שלא נקבע לגביו סכום שקבעה הרשות הסכום יהיה 100%.

כל המקומות שכתוב "בהוראות...לפי כללים שקבעה הרשות" – אינו מקובל עלי. זה לא רלבנטי עד שאתם תביאו לי הוראות.
הערות?

הכללים של התוספת השניה קובעים שההון העצמי הרגולטורי יימדד במועד החתימה על הדוחות הכספיים, אבל אני מזכיר שמהצד השני אנחנו צריכים להחזיק את אותו הון עצמי רגולטורי בכל עת. זאת אומרת שבהכרח יווצר פער בין המועד שבו אני אצטרך להעמיד את ההון, לבין המועד שבו הוא חושב. במילים אחרות, יכול להיות שאני נמצא שלושה חודשים אחרי הדוחות הכספיים האחרונים שלי, והחשיפה של החברה שלי יותר גדולה ולכן ההון העצמי שלי יהיה גדול יותר, אבל זה רק בגלל שאני פועל טוב, עובד טוב, ומרוויח. זאת אומרת, אם אני אבדוק את הרווחיות שלי באותו רגע, אני במצב יותר טוב מאשר הייתי בדוחות הכספיים. אבל לא מכירים לי בכל הרווחים שצברתי במהלך השלושה חודשים האחרונים. בהקשר הזה יש לנו שתי הצעות. הצעה אחת אומרת – מאחר ואתם דורשים מאתנו בכל עת למדוד את ההון המזערי, אז אנא אפשרו לנו בכל עת למדוד גם את הנכסים הנזילים שמשרתים אותו. זו אפשרות אחת. אפשרות שניה – אם בכל זאת רוצים להגיע למצב שבו אנחנו מתייחסים לדוחות מבוקרים או סקורים על ידי רואה חשבון או מבקר, זה הצעה לאפשר סוג של שטר הון שיאפשר לבעלי מניות להזרים הלוואת בעלים שתיחשב כהון. משמעות הדבר היא שאם, בסופו של דבר יתברר שלא היה צריך את הכסף זה בסוף הרבעון, תהיה אפשרות לבעלי המניות שהשקיעו את הכספים כדי להעמיד את ההון באותה תקופה למשוך את הכסף לא כדיבידנד אלא כהלוואת בעלים. סוג של הלוואת גישור שיהיה נדחה ביחס לכל דבר אחר ויעמיד אותו להון.

המכשיר הזה קיים בבנקים בדיוק בגלל אותה סיבה – להגדיל את ההון, ובעצם קוראים לזה "שטר הון" שהוא מבחינת ההון העצמי שהרגולטור רואה הוא הון, ומבחינת מס הכנסה הוא נחשב כהלוואה. לכן, לא צריך להנפיק כל הזמן מניות, שזה תהליך שבכל פעם כשמנפיקים מניות צריך לדווח לכל העולם על זה, כולל הרשות, רשם החברות והלקוחות, בהסכם ההתקשרות, והדבר השני הוא שאפשר למשוך אותו בלי לשלם עליו מס. זה מאפשר הרבה יותר גמישות לבעלים להזרים הון לחברה, כשצריך, ומצד שני להוציא אותו רק אחרי שהרגולטור אישר את ההוצאה.

הנושא שאליו התייחסו כאן הזירות נוגע בסוגיה של הפער בין המועד הרלבנטי לחישוב ההון הרגולטורי לבין העובדה שהחברה נדרשת לחשב את הסיכונים שלה בכל עת. בעולם מושלם באופן תיאורטי הדרישה ההגיונית היתה לדרוש מהחברות לעשות מאזן בכל רגע נתון, כמו שאנחנו דורשים מהם להראות את הסיכונים שלהם בכל רגע נתון, כי הסיכונים נגזרים מפוזיציות, דבר שהוא אפשרי, הוא נעשה, זה המצב בכל העולם. אבל מכיוון שמאזן וכל הדוחות הכספיים זה תהליך חשבונאי מורכב ואי אפשר לבקש מחברה לעשות אותו בכל רגע נתון, בתוך המודל מובנה הפער הזה שקיים בין המועד שבו אנחנו מתייחסים להון הרגולטורי, שבו מסתכלים על הדוחות הכספיים האחרונים, לבין - - החברה צריכה לחשב את הסיכונים שלה. איך המודל מתמודד? בדיוק כמו שהמודל באנגליה מתמודד באותו עניין. החברה, מכיוון שהמנהלים מכירים את ההתחייבויות ואת מצבה, חלה עליהם חובה של שמרנות. אם הם יודעים, מסתכלים על סך כל ההפסדים שנגרמו להם במהלך התקופה, כרית ההון העצמי באופן מהותי הרבה יותר קטנה היום מאשר במועד הדוחות הכספיים, הם צריכים לתת לזה ביטוי בהון העצמי. אבל אי אפשר לתת להם "קרט בלאנש" גם להגדיל את כרית ההון העצמי ללא שיש פיקוח של רואה חשבון מבקר, וכך, בדיוק כמו שהגישה בחו"ל - הם יכולים לעשות את זה בתנאי שהם מקבלים חותמת של רואה החשבון המבקר.

לגבי ההצעה של גדי ירום לגבי השטרות. המכשיר הזה של השטרות זה לא התכלית שלו, ואם נבחן את התנאים שהמכשירים האלה על פי הרגולציה הבנקאית מתאפשר להכיר בהם – זה בטח לא התכלית שגדי ירום מציין, כי מדובר על מכשירים שאל"ף, עומדים בתנאים מאד מורכבים. זה צריך להיות התחייבויות לטווח ארוך מאד. זה לא משהו רק לצורך הרבעון. בגלל המורכבות שלהם, בעצם, הבדיקה היא באיזה מצב אנחנו נתיר מכשיר שהוא לא הוני בתנאים מאד מאד מורכבים. ניתן להכיר בו לצורך ההון העצמי, כסוג של מכשיר הוני. בגלל שהתנאים האלה כאלה מורכבים, בכל מקרה נדרוש פיקוח של רואה חשבון מבקר על זה ולכן זה דבר שלא ייתן את המענה והוא לא רלבנטי בכלל.

אני רק רוצה להוסיף שבמהלך הרבעון הרשות כן מאפשרת איזה שהוא סוג של עדכון של כרית ההון הרגולטורי, אבל רק אם חלילה זה פועל לרעתך.

אתה מדבר על סעיף (3), נכון? למה אתה לא נותן - - -

מכיוון שאנחנו לא יכולים לאפשר לחברה. אם היינו עושים את זה, הבסיס של המודל, שהמודל נסמך על נתונים חשבונאים שהם מאומתים על ידי גורם חיצוני. אנחנו לא יכולים לתת לחברה "קארט בלאנש" להגיד – אוקיי, לפי דעתנו ההון העצמי שלנו עומד כיום על כך וכך, הרבה יותר ממה שקיים. זו גם הדרישה באנגליה. באנגליה הם צריכים להביא בחשבון הפסדים מהותיים שנגרמו להם במהלך התקופה, אבל לעומת זאת, אם נגרמו להם רווחים, הם צריכים לקבל אישור של רואה החשבון והמבקר. זה המודל.

זו הדרישה, ואנחנו מנסים להבין את הבסיס שלה. אם אתה מכיר בהפסדים, בלי שאביא חוות דעת של רואה חשבון, למה אתה לא מכיר גם בהכנסות, במיוחד כשאתה גם מחייב אותי למדוד אותן, כל הזמן?

מודל ההון העצמי הוא מודל של סיכונים. בתוך המידע החשבונאי יש עיקרון שהוא עיקרון של שמרנות, ומתוך עקרון השמרנות החברה חייבת, אם היא יודעת שיש באמת הפסדים שנגרמו במהלך אותה תקופה, היא חייבת להביא את זה בחשבון בתוכו. היא לא יכולה בכיוון ההפוך להגדיל את ההון העצמי שלה מבלי שיש לך הליך של ביקורת חשבונאית. זו התשובה.

אפשר להציע פשרה? אולי להגדיר, שהרשות תגדיר, איזה שהם תנאים כדי ששטר הון ייחשב שטר הון. יכול להיות, לדוגמה, שרואה החשבון המבקר צריך לבקר את שטר ההון. זאת אומרת, כדי ששטר הון ייחשב ראוי, הוא צריך להיות מאושר על ידי רואה החשבון המבקר.

אגב, שטר ההון הוא רק עניין מיסויי, רוצה לומר - אתה מזרים הון, אתה יכול להיכנס פה לטעות עם הרשות. ברגע שאתה מזרים אותו כהלוואה, אז אתה משלם מס על הריבית שיש.

- - -

בוא נסתכל רק על זה, בגמישות. לא ייתכן שזה יהיה חד צדדי, הכל. הרווחים לא יוכרו, אך ההפסדים – כן, כל דבר הוא בלשון ענישה, או קנס. זה רוח העניין, חבל. אז צריך פשוט להגמיש ולהמשיך.

רק לגבי שטר ההון – לגבי שטר הון שקיים ברגולציות מקבילות זה לא כמו שמתארים אותו. הוא רוצה להבטיח שהכסף שנכנס לחברה הוא שם כדי להישאר תקופה מאד ארוכה, בלי שום אופציה לצד השני לפדות את זה, עם עוד הרבה מאד תנאים שגם מגיעים למצב של המרה למניות. כלומר, המודל הזה שהציעו פה לא קיים בשום מקום - - -

אז בוא תציע. תגיד שרק לרגולטור מותר לאשר פדיון של שטר הון. מקובל עלינו הדבר הזה. רק אחרי שתקבל דוחות ותראה שאתה עומד ב - - - שיחשבו על זה.

אין אפשרות להגיע לאיזושהי פשרה כאן? רק עם השטר? אני אגיד לכם את הבסיס - -

השטר, בכל מקרה, מבחינתנו - - זה דרישות של המאזן. אמנם התחייבות עם מפעילים הוניים, אבל היא התחייבות ולכן מן הסתם הוא גם צריך להיות מבוקר. אי אפשר לבקר פריט מאזני בלי קשר לשאר המאזן. הפריט המאזני הזה יש לו מאפיינים מאד מאד ספציפיים וייחודים. זה לא כמו הנפקת הון.

השורה התחתונה היא שאין לזה אח ורע. גם במקומות שמתירים שימוש בשטרות, ההכרה בהן היא במועד המאזן ועריכת הדוחות הכספיים ולא במהלך בין רבעוני.

אז השורה התחתונה היא שאם יש את סעיף (3) צריך להיות לו גם משהו נגדי. אז או שתורידו את סעיף (3), או שתתנו משהו נגדי.

סעיף (3) כמו שהוא מופיע, מופיע בכל הרגולציות הרלבנטיות.

אם אנחנו מורידים אותו - - היא לא עומדת מול הסיכונים. כלומר, הסיכונים שלך גדלו - - -

לכן אסור לכם להוריד את זה אלא להביא משהו נגדי. אבל זו החלטה שלכם, אני נותן לכם אופציה לבחירה, כאן. או להוריד את זה או להביא משהו נגדי.

אנחנו מוכנים להביא משהו נגדי, ומשהו נגדי זה שיערכו דוח כדי להכיר בהון החדש. אם רוצים להכיר ברווחים שנוצרו להם בחודש וחצי, שיעשו מאזן ודוח מבוקר על ידי רואה חשבון. - - -

זה אומר שצריך ליצור עוד דוח שנתי באמצע הרבעון.

- - -

זה נמצא בהגדרה של מועד הדוחות הכספיים האחרונים. תחת "מועד הדוחות הכספיים האחרונים". בתוספת השניה, למטה. אנחנו מוכנים להסתפק בדוח סקור, וזו אחת ההקלות. אין כאן דוח סקור בהקשר של - - -לכן הפער הוא לא כזה גדול, מדובר על 3 חודשים כל פעם.

זה מעקר את כל העניין.

יש להם אפשרות להזרים הון בצורה של הנפקה של מניות, יש להם אפשרות להתכסות ולצמצם את הסיכונים שלהם בהתאם, ויש להם אפשרות באמת לערוך את הדוח הכספי הנוסף.

שלומית היועצת המשפטית, תכיני לנו נוסח שיהיה סעיף נגדי לסעיף (3) בצורה שמתקבלת על הדעת. לא דוח מבוקר ולא דוח סקור. משהו שהוא פשוט ומהיר, כך שאם יש להם פתאום רווח, משהו שאפשר להסביר את זה.

הערה בקשר להפחתות בשל התחייבויות חוץ מאזניות. החלק של השוק והנזילות הוסר אבל יש אי בהירות בנושא של מה הן התחייבויות חוץ מאזניות. ביררתי מה זה, באירופה. יש רק שני סעיפים – 1. מוניטין, שלא מכירים בו כהון, לצורך רגולטורי, אבל כן מכירים בו לצורך חשבונאי, והשני זה במקרה שהחברה קנתה חברה אחרת, שרואי החשבון של החברה העריכו את השווי של הנכס שהם קנו בפחות מהמחיר שבפועל שילמו, כך שאם קנית נכס בערך גבוה מהשווי ההוגן שלו, אתה מכיר רק בשווי ההוגן של הנכס. אבל, כאן, בחוק שלנו לא כתבו מה זה הפחתות חוץ מאזניות. אני רק רוצה להסביר: הפחתה חוץ מאזנית מקזזת את ההון הרגולטורי. אז אני הייתי מבקש אם אפשר להבהיר בדיוק האם זה מתייחס רק לשני הסעיפים.

איפה? אני רואה רק הפחתה חוץ מאזנית.

הפחתה חוץ מאזנית מקזזת את ההון הרגולטורי.

התחייבות חוץ מאזנית – יש הגדרה מה זה. אתה לא מבין מה ההגדרה? מה היא כוללת, הערבות החוץ מאזנית?

זה מושג חשבונאי ידוע, אין כאן משהו חדש שהמצאנו. המונח "התחייבות חוץ מאזנית" הוא מונח ברור. ההפניה שנאמרה לגבי אנגליה היא לא הפניה רלבנטית, היא לא מתייחסת להתחייבויות חוץ מאזניות. היא מובאת בכלל למקום אחר, שא קשור. ההתחייבות החוץ מאזנית מוגדרת כאן בצורה משפטית: הסכם או הסדר שבשלם עשויה להיווצר בעתיד לחברה התחייבויות וסכומה לפי כללי החשבונאות המקובלים לא נרשם בדוחות הכספיים האחרונים כהתחייבות בדוח על המצב הכספי. הדבר הזה יכול לנבוע משום שעל פי כללי החשבונאות המקובלים לעתים לא נרשמות חלק מההתחייבויות למרות שהן קיימות על פי הסכם או הסדר, מבחינה משפטית, מכיוון שעל פי כללי חשבון מקובלים לא מכירים בהן עד שהן מקבלים את השירות כנגדן. לכן, "התחייבות חוץ מאזנית" זה בעצם מושג כללי שכולל את כל אותן התחייבויות שקיימות מבחינה משפטית כהסדר, אבל הן לא רשומות במאזן.

קיבלתי.

אני ממשיכה בקריאה:


תוספת שלישית

(תקנה 121 – הקצאה בשל חשיפה לסיכון אשראי)

1.

בנק מחוץ לישראל, מתווך פיננסי, מדינה, או הבנק המרכזי שלה העומדים בתנאים הבאים, לפי העניין:

(1)
אם הוא בנק מחוץ לישראל– הוא בעל רישיון במדינה שבה הוא פועל ונתון לפיקוח של גוף שהוסמך לפי דין לפקח על פעילות בנקאית במדינה החברה בארגון OECD, ואילו ניהל את העסקים בישראל היה חייב ברישיון בנק לפי חוק הבנקאות;


(2)
אם הוא מתווך פיננסי– הוא בעל רישיון במדינה שבה הוא פועל, נתון לפיקוח של גוף רשמי שהוסמך לפי דין לפקח על פעילותו במדינה החברה בארגון OECD, לרבות פיקוח לעניין דרישות הון עצמי מבוססות סיכון, ברי השוואה לאלה הקבועים בתקנות אלה, ובלבד שמדובר בסיכון אשראי שמועד פירעונו אינו עולה על שלושה חודשים.

(3) אם הוא בנק בישראל, בנק מחוץ לישראל או מתווך פיננסי - ניירות הערך שלו או של תאגיד השולט בו רשומים למסחר בבורסה או בבורסה מחוץ לישראל;


(4)
אחת לפחות מהחברות המדרגות הישראליות או שתיים לפחות מהחברות המדרגות הבין-לאומיות דרגו אותה בדרגה הקבועה בפרט (2) בטבלה.

3. קבוצת הסיכון השלישית: בנק בישראל, בנק מחוץ לישראל, מתווך פינני או מדינה שהבנק המרכזי שלה עומדים בתנאים שנקבעו בסעיפים (1) - (3) לפרט 1 לתוספת והוא אינו מדורג, ושאחת לפחות מהחברות המדרגות הישראליות או שתיים לפחות מהחברות המדרגות הבין-לאומיות דרגו אותו בדרגה הקבועה בפרט (3) בטבלה או הנמוכה ממנה.

הערות? אין.

יש לנו הערות לקבוצות הסיכון בנושא המקדמים שלא מופיעים. אנחנו לא מסכימים למקדמים לפי התוספות לקבוצות הסיכון.

זה הכל יידון באותה ישיבה, לא היום. אני ממשיכה בקריאה:

תוספת רביעית

(תקנה 109 – דוח חישוב הקצאות בשל סיכונים והון עצמי רגולטורי)

דוח חישוב הקצאות בשל סיכונים והון עצמי רגולטורי יכלול את הפרקים והפרטים המנויים להלן:

1.
הקצאה בשל סיכון שוק וסיכון נזילות-


(א) סך הערך המחושב של כל רכיבי סיכון השוק המנייתיים, וכן סך הערך המחושב לגבי כל קבוצת רכיבי סיכון שוק מנייתיים זהים; הנתונים יוצגו לפני ואחרי קיזוז של פוזיציות הפוכות;


(ב) סך הערך המחושב של כל קבוצת רכיבי סיכון השוק תלויי הריבית שונים, הנתונים יוצגו לפני ואחרי קיזוז של פוזיציות הפוכות;


(ג) סך הערך המחושב של רכיבי סיכון השוק המטבעיים שבהם מחזיקה החברה בפוזיציית קנייה (long) וסך כל הערך המחושב של רכיבי סיכון השוק המטבעיים שבהם מחזיקה החברה בפוזיציית מכירה (short);, וכן סך הערך המחושב של הרכיבים האמורים לגבי ביחס לכל קבוצת רכיבי סיכון שוק מטבעיים זהים; הנתונים יוצגו לפני ואחרי קיזוז של פוזיציות הפוכות;


(ד) סך הערך של כל רכיבי סיכון השוק תלויי הסחורות זהים, הנתונים יוצגו לפני ואחרי קיזוז של פוזיציות הפוכות;


(ה) סך הערך המחושב של כל רכיבי סיכון השוק הכלליים הנכללים בחישוב לפי תקנה 120(א)(5) (בפרט זה – רכיבי סיכון שוק כלליים), וכן סך הערך המחושב לגבי כל קבוצת רכיבי סיכון שוק כלליים זהים; הנתונים יוצגו לפני ואחרי קיזוז של פוזיציות הפוכות;


(ו) סך הפרשי ריבית;


(ז) בכל מקום שבו בוצע קיזוז של רכיב סיכון שוק בתקנות משנה (א) – (ה) יובאו הנתונים תוך אבחנה בין קיזוז שנערך לפי תקנה 120(ג)(3) לבין קיזוז שנערך לפי תקנה 120(ג)(4);


(ח) יתוארו הפחתות בשל התחייבות לפי אופציות שמחוץ לכסף אם החברה ביצעה הפחתה כאמור, לגבי כל אופציה יפורט נכס הבסיס, ההפרש בין מחיר המימוש לבין מחיר נכס הבסיס במונחי נכס הבסיס וסך כל ההפחתה שחושבה בשלה.


(ט)באופציות בסכום קבוע יובא במקום האמור בפרטים (א) – עד (ה) תיאור נכס הבסיס והסכום הקבוע על פי תנאי האופציה.


(י) חברה שהחליפה הקצאות בשל זכות לפי אופציה בשווי השוק של האופציה בהתאם לתקנה 120(ד) תביא לגבי זכות לגבי אופציה האמורה במקום האמור בתקנת משנה (א) את שווי השוק של האופציה.


(יא) סך כל ההקצאה בשל סיכון שוק לפי תקנה 120 שתובא באופן מצרפי ובנפרד עבור כל קבוצת רכיבי סיכון המפורטת בתקנות משנה (א) עד– (ו) ו –(ט) עד– (י);


(יב) סך כל ההקצאה בשל סיכון נזילות לפי תקנה 122, שתובא באופן מצרפי ובנפרד עבור כל קבוצת רכיבי סיכון המפורטת בתקנות משנה (א) עד– (ו) ו –(ט) עד– (י);

ׁ(יג) בכל מקום שבו יובאו נתונים שלא במטבע הדיווח, יובאו לצידם שערי החליפין שהשתמשה בהם החברה לצורך חישוב ההקצאות;

2. בפרט זה - "סך כל הפרשי ריבית" ו - "ערך המחושב של רכיב סיכון" כהגדרתם בתקנה 120(ו); "קיזוז" – כמשמעותו בתקנה 120(ג)(3)ו – (4).

2.
הקצאה בשל סיכון אשראי-



(1) יובאו הפרטים הבאים לגביכל מקור סיכון אשראי מהותי:



(א) שם מקור סיכון האשראי, ובלבד שאינו לקוח;



(ב) דירוג מקור סיכון האשראי, ככל שקיים, והחברה המדרגת;



(ג) קבוצת הסיכון אליה שייך מקור סיכון האשראי, לפי התוספת השלישית;


(ד) יצוין האם קיים הסכם קיזוז תקף;



(ה) סך ערך השחלוף של רכיבי סיכון האשראי לפני ואחרי קיזוז;



(ו) סך מכפלת מקדם הסיכון הפיננסי בשווי רכיב סיכון האשראי במונחי נכס הבסיס לפני ואחרי קיזוז;



(ז) סך הערך המחושב של רכיבי סיכון האשראי;



(ח) בכל מקום שבו בוצע קיזוז במכפלת מקדם הסיכון הפיננסי בשווי רכיב סיכון האשראי במונחי נכס הבסיס– יתוארו רכיבי סיכון האשראי שקוזזו;



(2) יובאו הפרטים הבאים לגביביחס לכל קבוצת סיכון:



(א) סך הערך המחושב של כל רכיבי סיכון האשראי;



(ב) שיעור סך הערך המחושב של רכיבי סיכון האשראי החשופים לקבוצת הסיכון מתוך סך כל הערך המחושב של רכיבי סיכון האשראי של החברה;



(ג) סך ההקצאה בשל סיכון האשראי;


(3) תובא מכפלת מקדם הריכוזיות בסך כל הערך המחושב של כל רכיבי סיכון האשראי, וההקצאה הנדרשת בשל הריכוזיות;



(4) יצויין סך הערך המחושב של רכיבי סיכון האשראי של החברה;


(5) יצוין סך ההקצאה בשל סיכון אשראי לפי תקנה 121;



(6) בפרט זה -



"ערך החשיפה של רכיב סיכון אשראי", "ערך השחלוף של רכיב סיכון אשראי", "ערך מחושב של רכיב סיכון אשראי", "קיזוז" ו - "קבוצת סיכון" – כמשמעותם כהגדרתם בתקנה 121(ד); "קיזוז כמשמעותו בתקנה 121(ג);


.


3.
"הקצאה בשל סיכון תפעולי"-

(א) הרווח התפעולי בארבעת הרבעונים שקדמו למועד הדיווח הרבעוני האחרון, לא כולל הוצאות תפעוליות והממוצע של מחזור העסקאות היומי של החברה במהלך ששת החודשים שקדמו למועד הדיווח החודשי האחרון כמשמעותם בתקנה 123;



(ב) סך ההקצאה בשל סיכון תפעולי לפי תקנה 123.


4.
סך ההקצאה הנדרשת בשל סיכון שוק, סיכון נזילות, סיכון אשראי וסיכון תפעולי;.


5.
" ההון העצמי הרגולטורי"-

(א) פירוט הנכסים של החברה ולצדם פירוט ערכם לאחר ניכוי;



(ב) פירוט ההתחייבויות של החברה ולצדן פירוט ערכן לאחר שיערוך;



(ג) פירוט ההתחייבויות החוץ מאזניות במועד הדוחות הכספיים האחרונים ולצידם פירוט ההפחתה בשלן;



(ד) סך ההקצאה לפי תקנות 120 ו - 122 בשל המכשירים הפיננסים שבשלם עשויה להיווצר לחברה התחייבות;



(ה) פירוט סכום הסיכון הגלום בהתחייבות שחושב בשל מכשירים פיננסים שבשלם עשויה להיווצר לחברה התחייבות לפי פרטים (4) או (5) לתוספת השנייה נכון למועד הדוחות הכספיים האחרונים;



(ו) סך ההפחתה בשל מכשירים פיננסים שבשלם עשויה להיווצר לחברה התחייבות;



(ז) חלוקה, כהגדרתה בחוק החברות, שבוצעה לאחר מועד הדוחות הכספיים האחרונים;



(ח) פירוט הקטנה מהותית של כרית ההון העצמי הרגולטורי בשל אירועים שהתרחשו לאחר מועד הדוחות הכספיים האחרונים;



(ט) פירוט סכומי הבטוחות שהפקידה החברה בידי כל אחד מספקי הנזילות ולצידם שיעור הסיכון הגלום בהם כמשמעותם בפרט (6) לתוספת השנייה;



(י) סך ההון העצמי הרגולטורי.

אני רוצה שהיושב ראש יבהיר שהדבר הזה הוא לא פומבי, הדבר הזה חושף את כל הקרביים של החברה שלנו. רק לוודא לשם הדיוק – למי שיש את הדוח הזה, יכול לדעת הכל על החברה.

זה בגדר כלל ההערות שלנו לדוחות.

הסוגיה של פומביות הדוחות עדיין לא נסגרה.

אבל זה נכלל בדוחות הפומביים?

זה חלק מהדוחות הפומביים.

אם הדוח הזה הוא פומבי, אפשר לסגור את החברה, יודעים הכל על החברה.

בחברה ציבורית אין כזו חשיפה.

אני מקבל את זה שזה לא יהיה פומבי.

אבל אנחנו עושים דיון על הפומביות.

יש גבול. אבל אנחנו נדבר על זה.

ההערה השניה שלי – שכל הפרק הזה יצטרך לעבור שכתוב אחרי שנדבר על הוראות. יש מקדם ריכוזיות שבכלל לא דיברנו עליו, בתחום האשראי, שמכפיל את דרישות האשראי, שאנחנו לא רוצים אותו.

מה כאן רלבנטי למקדם?

אנחנו לא חושבים שצריך להיות מקדם ריכוזיות. כשמאחדים את סיכון השוק וסיכון הנזילות, כמו שדיברנו עליהם, אז צריך לערוך את הפרק הזה כך ש - - -

אני לא אמרתי שמאחדים.

ככל שיהיו התאמות.

תוספת חמישית.



תוספת חמישית

(תקנות 126 ו- 127 - אגרה שנתית)

הכנסות

(באלפי שקלים חדשים)
דרגה
סכום האגרה השנתית

(בשקלים חדשים)

עד 1,500,000
א'
50,000

בין 1,500,001 לבין 10,000,000
ב'
90,000

בין 10,000,001 לבין 20,000,000
ג'
270,000

מעל 20,000,001
ד'
360,000

איך הגעתם למספרים האלה?

אני מזכיר כללי של הרשות. אני אנסה להגיד בקצרה, כמו שוודאי אתה יודע – לפיקוח יש עלויות ובלי הכנסות, הרשות לא יכולה לפקח. הרשות לא צריכה את ההכנסות האלה כדי להשיא את התשואות שלה או להשיא הכנסות. הרשות צריכה את האגרות האלה רק כדי לפקח. אני כבר אקדים ואומר שבלי האגרות האלה אין לנו שום דרך לפקח. זאת אומרת, אנחנו לא יכולים לפקח בלי תשומות כוח אדם ובלי התשומות שקשורות למערכות מחשוב, ודברים כאלה.
אנחנו עשינו הערכה מה צריכות להיות עלויות הפיקוח שלנו על כל התעשייה הזו והסכומים שהגענו אליהם – פחות או יותר 2 מיליון שקלים כדי לפקח על כל התעשייה. אני אסביר בגדול איך הגענו לסכומים האלה. לא קשה להבין. אנחנו צריכים פיקוח של בערך 4 אנשים לדבר הזה. עלות העסקה ממוצעת של עובד היא בערך 300 אלף שקל לשנה. במכפלות האלה אתה כבר מגיע ל- 1.2 מיליון. סיפרו קודם על כל העלויות של השרתים, גם אנחנו צריכים תוכנות יעודיות ועלויות מחשוב לצורך ביצוע פיקוח. חוץ מזה יש העמסות מכל מיני גורמים אחרים. תחשוב שצריך לעשות ביקורת, צריך להיות ייעוץ משפטי לפיקוח, יש עלויות של אכיפה – כל הדברים האלה. מערכות המחשוב הן יקרות לפיקוח ומעקב, כל אלה הם יתרת הסכום. למרות שזה הסכום הנחת המוצא שלנו היא בסכום נמוך יותר, בהעמסת האגרות על הגופים המפוקחים, ואתה יכול לראות שזה יגיע לסביבות מיליון וחצי מכל הגופים המפוקחים. אני כבר אומר שאם החוק ייכנס לתוקף בשנת 2015 אז ההפחתות של האגרות שהרשות עשתה רחבית על כל החברות המפוקחות שלה ייכנסו גם לעניין הזה.

איך?

אני חושב שהחרגתם, החרגתם את זירות המסחר.

טל אבן זהב צודקת. אם אתה רוצה אני אסביר למה. אם יושב ראש הוועדה יתעקש על זה אפשר יהיה להכניס את זה אבל אני אסביר למה זה לא נכון לעשות את זה. הסיבה שאנחנו עושים את החזרי האגרות זה כי אנחנו בעצם מחזירים את הכסף לאלה ששילמו לנו. מאחר והזירות עדיין לא שילמו לנו, אין שום סיבה להחזיר את הכסף להם, לכן זה מיותר. על זה לא יקום ויפול הדבר, אבל אני אומר – הרשות לא יכולה לעשות פיקוח בלי הסכומים האלה.

אין לכם עודף תקציבי מטורף שם?

יש לנו עודף תקציבי. העודף התקציבי דווח לוועדת הכספים שהיית חבר בה - - -

אני כבר שאלתי את יושב ראש הרשות, אני קיבלתי את התשובה. קודם כל - האם אחרי ההקלות שנעשה ברגולציה יהיו פחות עלויות לרגולציה? כי זה מוזר – אתם קובעים רגולציה מאד מורכבת ואחרי זה אומרים שבגלל שזה מורכב יש לכם צורך בעובדים, וסכומים בשביל מערכות מחשב שיתפעלו את זה.

אמרתי שיש העמסות של פעולות רבות שהרשות נותנת מכל מערכותיה האחרות לטובת הדבר הזה.

אז אתה אומר שלא תציעו להפחית את זה אם תהיה הפחתה ברגולציה.

אני לא חושב שיש קשר בין הפחתת הרגולציה להפחתת כוח האדם שלנו. כוח אדם רב אצלנו עובד על הפחתות הרגולציה.

- - -

שאלה נוספת, ליועצת המשפטית – אם אנחנו רוצים להכליל אותם בהפחתות שאושרו לשאר הגופים המפוקחים - - -

איפה נקבעו ההפחתות?

בתקנות האגרות מתוקף חוק ניירות ערך.

אז אפשר לקבוע הצמדה כאן, בתקנות האגרות.

אפשר לעשות את זה גם בהוראת שעה, אבל שוב – אני חושב שזה יהיה לא נכון בגלל הסיבה שאמרתי קודם. אבל אם אתה רוצה, אפשר לעשות מדרגה אחת של 80% בשנת 2015, ולבוא ב-2016 עם מדרגה של 100%, כדי לעשות כניסה יותר חלקה של החקיקה.

דבר שלישי – איך העלויות בזירות מסחר אחרות, בעולם?

אם אנחנו מסתכלים, המודל של אגרות במדינות שונות נקבע באופן שונה. מקום שבו יש דימיון בחישוב של האגרות – זה בארצות הברית. גם שם האגרות נגזרות מהכנסות, כמו במקרה הזה, ושם האגרות גבוהות הרבה יותר.

כמה זה במודל האירופי?

אין כזה דבר במודל האירופי. המודל האירופי לא מטפל באגרות. כל מדינה קובעת לפי משהו אחר. באנגליה זה נקבע לפי מספר המועסקים, כאשר התייעצנו בעניין הזה עם הרגולטור הבריטי, זו שאלה מעשית, אז שם, אם זה חברה גדולה מגיעים לסכומים גדולים. חברה גדולה, לפי הנתונים שקיבלנו - - לפי מידע שקיבלנו, טווח האגרה השנתית נע 17,500 פאונד עבור זירה קטנה לבין 175,000 פאונד עבור זירה גדולה. בארצות הברית, דרך אגב - - -

מה אתה משווה - - -

למה לא להשוות למפוקחים הישראלים? מפוקחים אחרים של הרשות.

250 אלף דולר, 500 אלף דולר - - -אם אנחנו מסתכלים על המדרגות – זה הוגדל לפני שנה וגם לפני כן המדרגות היו דומות למדרגות שלנו ואז היו סכומים של עד 500 אלף דולר.

רציתי להעיר שתי הערות – אחת, הערת אווירה. ברגולציה הזו שלא יבנו על תקציבים כאלה ואחרים, שלא יבנו על יותר מדי חברות שיצטרכו לפקח עליהן. אולי יצטרכו להשית על חברה אחת את ה-2 מיליון שקל ובזה זה ייגמר. אולי, ככל שהיא תישאר. עכשיו – למה בחברה שמכניסה יותר, מילא רווחים – אבל למה בחברה שמכניסה יותר אני צריך לשלם יותר, כאשר הכנסות אינן נמדדות ביחס להוצאות. קרי, שיכול להיות שגודל המאזן שלי, המחזור העסקי שלי – יכול להביא אותי גם להפסדים, בגלל תנאי שוק, ניהול כושל וכן הלאה.

לפי דעתי כך אתם מחשבים את כל האגרות, בכל הגופים – לפי מחזור, לא?

יש הבדלים בין גופים לגופים. יש גופים שזה נמדד לפי היקף - - למשל, בקרנות נאמנות, חלק מהאגרות מחושבות לפי הפדיון, כלומר, היחס בין היחידות שנקנו ובין היחידות שנמכרו, לגבי תאגידים – זה מההון העצמי. במקרה זה, לשאלה למה קרן גדולה משלמת יותר וקרן קטנה משלמת פחות – זה חלק מהעקרונות של אגרות באופן כללי, שיש כאן חלוקה דיפרנציאלית. אנחנו לא מחלקים את זה כך שחברה קטנה תשלם כמו גדולה, כך שאלמנט הדיוק כאן בעניין של אגרות הוא פחות חשוב, - - עם ההון העצמי, כשניסינו לכמת סיכונים - כאן ניסינו למצוא פרמטר פשוט שקל גם לאמת אותו חשבונאית, ושגם יש קשר בינו ובין - - גם מבחינת ההקלה על החברות. חברה שההכנסות שלה יותר גדולות, קל לה יותר לשלם אגרה, חברה שההכנסות שלה קטנות – קשה לה יותר. ברגע שחברה, ההכנסות שלה קטנות לאורך זמן זה אומר שההוצאות שלה בגין אגרות תהיינה יותר קטנות, ולכן זה פרמטר שדיפרנציאלית נראה לנו נכון, הוא קל לאימות מבחינה חשבונאית, וזה אחד הדברים החשובים - - -כמו שאנחנו רואים, בארצות הברית זה בדיוק הפרמטר שנבחר.

עם 320 מיליון תושבים.

בנושא האגרות יש לי רומן ארוך עם הרשות, לצערי ולשמחתי. תכף נגיע לנושא של ההפחתות, יכול להיות שאפשר להכניס את זה לתוך התקנות האלה, בלי לפתוח את תקנות האגרות שזה בכלל תקנות אחרות, אבל מה שצריך זה להשוות את האגרות שמשלמים גופים מפוקחים אחרים בישראל, גופים פיננסיים, בין אם על ידי אגף שוק ההון או רשות ניירות ערך בכבודה ובעצמה. אם אני לוקח גופים שמפוקחים על ידי אגף שוק ההון, אני שם לרגע בצד את העובדה שהם לא מתוקצבים, רק לשם השוואה – אגרת - - של חברת ביטוח חיים שמנהלת מיליארדים – 19 אלף שקל, אגרה שנתית – 12 אלף שקל. חברה מנהלת קופת גמל שמנהלת מיליארדים - 2,370 שקל לשנה. קרן פנסיה שמנהלת מיליארדים – אותו סכום, 2,370 שקל לשנה. בואו ניקח גופים שמפוקחים על ידי הרשות. גוף שלא מתוקצב. חברות ציבוריות – מחולק ל-4 קטגוריות, חברה עם הון עצמי – קטגוריה א' – 42 מיליון, משלמת 38,655, אולי זה קצת עלה בגלל המדד, 48,000 זו דרגה 2, אותו הדבר לגבי קרנות נאמנות. על קטגוריה של 7.5 מיליון משלמים 16,000 שקל כאשר הגבוה ביותר, סכום של 119 מיליון משלמים.53,000 שקל, עוד פעם – עם 4 מדרגות.
בוא ניקח חברות ניהול תיקים - - -

הנקודה ברורה.

התשובה היא ברורה. כל החברות שהוא ציין מפוקחות על ידי אגף שוק ההון, אז זה לא בר השוואה כי אגף שוק ההון מתוקצב על ידי המדינה, זאת אומרת שכולנו משלמים את המסים גם כדי לתקצב של הגוף הזה, ולכן האגרות לא צריכות להיות ביחס ישיר לעלות הפיקוח.

והרשות ניזונה רק מאגרות? לא מתוקצבת?

הרשות לא מתוקצבת. היא לא מקבלת אגורה מתקציב המדינה. אני אסביר. חברות ציבוריות יש 600. כדי לממן את הפעילות שלנו על ידי 600 אנחנו יכולים להסתפק בפחות מכל חברה מתוך ה-600. קרנות נאמנות יש 1,260. גם המכפלות של זה מייצרות את לך את הסיפור כולו. לא ייתכן שרונן סולומון בכובע אחר שלו יטען נגדי אם אני אקח מכסף שקרן הנאמנות משלמת ואני אסבסד של פעילות הפיקוח על זירות המסחר, תהיה לו טענה שם שאני עושה את זה, שאני מעלה להם את האגרות כדי לסבסד את הפיקוח עליהם, ואני לא עושה את הדבר הזה, זה, כמובן, עלות הפיקוח - - -

אף אחד לא ביקש לסבסד.

אז אני לא יודע לייצר יש מאין, ואני לא יכול לפקח בלי כסף.

הגעתם לעלות של מיליון וחצי שקל. אני לא יודע כמה גופים יהיו פה - - -

ככל שיהיו לנו פחות גופים, אז יכול להיות שיהיה צורך בפחות רפרנטים לפקח עליהם - - -

אבל האגרות זה מה שנקבע.

אבל אין סיכוי שזה יעלה פחות ממה ש - - אם תהיה חברה אחת, אז אנחנו נהיה בבעיה. ככל שיהיו יותר חברות - - -

אבל יש כאן איזשהו פרמטר שבכל זאת לא נלקח בחשבון, וזה ההיקף בכלל של הפעילות הזו בשוק ההון ובכלל הפעילות המפוקחת על ידי הרשות. הגופים האחרים שאנחנו מדברים עליהם, גם החברות הציבוריות, גם אם הן רבות, וכו', היקף הפעילות שלהם הוא עצום. ההשפעה שלהם מבחינת הציבור, מבחינת הסיכון לציבור, מבחינת הרלבנטיות, מבחינת התפקידים של הרשות, הוא עצום. כך, אותו דבר, הקרנות ותעודות הסל, והגופים האלה שההשפעה שלהם עצומה. כאן מדובר, עם כל הכבוד, ונתנו לכם את הנתונים האלה כבר במצגת הקודמת - - -

- - את מציעה לפקח עליהם באפס תשומות. אין לי שום דרך לפקח עליהם חוץ מהתשומות שפירטתי די בהרחבה. אין שום דרך אחרת.

אנחנו לא יכולים להתווכח עם זה. אנחנו לא יכולים להתווכח עם עלויות של עובד ברשות, אנחנו לא יכולים להתווכח אם אתם באים מראש וקובעים מה העלויות שלכם. אי אפשר, כמובן, להתווכח עם זה. אבל שוב, אני חושבת שנכון לקחת בחשבון כשבאים לפקח על שוק, ובסך הכל יש רגולציה – זה לא שאין רגולציה והפיקוח שלכם הוא ה "באפר" היחיד של הציבור. יש כאן רגולציה שחלה על החברות האלה, תחול אחריות על האנשים שעובדים בחברות האלה. ה "אימפקט" של הגופים המפוקחים האחרים הוא עצום אלפי מונים מההשפעה של הזירות האלה על שוק ההון, חייבים לקחת את זה בחשבון. זה פשוט בלתי סביר אחרת.

ראשית, חשוב להבין – התקציב שלנו הוא מערכת סגורה. בהנחה שהחישוב שלנו סביר, ואני חושב שהוא סביר, יכולה להיות, כמובן, הערכת חסר או יתר, אבל חישוב העלויות סביר. המשמעות היא שאם לא ניקח את זה מזירות המסחר, גופים אחרים בהגדרה יישאו בהן. דרך אגב, הגופים המפוקחים האחרים נשאו גם בעלויות עד היום. צריך לזכור. חקיקה של זירות מסחר התחילה לפני הרבה זמן. אפשר לראות שמושקעים בה הרבה משאבים. זירות המסחר לא נשאו בעלות הזו. מי שנשא בה זה התאגידים המדווחים, קרנות הנאמנות, מנהלי התיקים – שאגב, את חלקם מייצג רונן סולומון. זו מערכת סגורה, ולכן יש גם אגרה על מי שמבקש רישיון. אחרת, המשמעות היא שגוף מפוקח אחר יישא בעלות הזו, וזה פשוט לא הוגן. ההשוואה לארצות הברית היא השוואה שעשינו כיוון שהיא השוואה מבוססת הכנסות. כלומר, מספר התושבים בארצות הברית הוא לחלוטין לא רלבנטי, כי ההשוואה היא לזירת מסחר על בסיס ההכנסות שהיא מקבלת. ההשוואה שהזירות עשו היא לא הגיונית, לפחות לגבי הגופים שאנחנו מפקחים עליהם. הנתון הרלבנטי הוא לא האגרה השנתית. האגרה השנתית היא זניחה. האגרות העיקריות שנגבות, והן עיקר האגרות שהרשות גובה, זה אגרות בגין גיוסים – גם בקרנות הנאמנות, וגם בתאגידים המדווחים. לכן, תסלחו לי, הנתונים שהצגתם הם בלשון המעטה לא מדויקים, והייתי אומר שהם אפילו - - -

איזה עוד עסק בישראל משלם אגרות שבמונחי מט"ח – 24, מסחר שוקי הון, במונחי שנה שעברה, חברה קטנה צריכה להגיע למאות אלפי שקלים אגרה. תראו לי עוד עסק אחד. הכל פה מכבסת מילים של עורכי דין. בסוף זה הכל קנסות וכל החוק הזה חוקק - - אני לא רוצה להגיד מה היה יסודו. צריכה להיות רגולציה, הרגולציה צריכה להיות כזו שמגינה על הציבור, צריכה להיות כזו שמאפשרת לחברות להתקיים, לא ייתכן שתישארנה פה שתי חברות ואני צריך לשאת בעלות כי אין 60 חברות. אבל, ברגולציה הקיימת, גם 0,6 חברות לא תהיינה בארץ ישראל, וכל זה יהיה מכבסת מילים וזמן שהלך לטמיון, וטוב שזה באמת מערכת סגורה ולפחות לא שילמנו את המס לאנשים האלה שישבו ועשו את כל העבודה הזו. זה פשוט מטורף, אתם לא יודעים על מה אתם מדברים.

בהשוואה לכמה שזירות מסחר משלמות לרגולטור, בעולם, אני מבין שזו הצעה סבירה, כי אתם לא נתתם השוואות.

האמת שלא הגענו לזה. בחודשים האחרונים מאד התרכזנו בדרישות ההון. אין לי בעיה לבקש - - -

שוקי, בהשוואה לעולם – כמה זה?

האמת היא שלא בדקתי את זה בעולם, אם כי מהזיכרון נדמה לי שבאוסטרליה, בדוח האחרון שלנו שילמנו או 18 או 20 ומשהו אלף דולר אוסטרלי – שזה 83 אלף שקל. זה היקף פעילות שהוא סדר גודל של פי 3 מישראל, גם היקף הכנסות. האמת, המספרים האבסולוטיים – אין להם אח ורע. הם לא הגיוניים. עם כל הכבוד, זו מערכת סגורה? יכול להיות שהפתרון הוא בצד של ההוצאות. למה צריך 4 מפקחים? אחרי שישבו כל הדוקטורים שאנחנו נשלם להם, יועצי הביטוח, רואי החשבון ועורכי הדין ומביאים את כל הדוחות לרשות – למה צריך 4 עובדים? עובד אחד יכול לפקח על כל העסק הזה בצורה מאד מאד טובה.

- - -

אני, כשקיבלתי את ההשוואה לארץ, ופתאום, פעם ראשונה לא קיבלתי השוואה לזירות מסחר אחרות בעולם שאלתי למה. אני שואל, עוד לא קיבלתי תשובות. לא יכול להיות שלא עשיתם בדיקה. בכל דבר אחר אתם עושים בדיקה.

- - -

בשנת 2010 בדברי ההסבר לתקנות שהוגשו על ידי הרשות לניירות ערך, באו ורשמו שם הערכה לעלות של כל הנושא הזה של התפעול והפיקוח על החברות - 400 אלף שקל. לא ברור לי איך זה קפץ פתאום. רק אתם יודעים.

בתזכיר היה מספר וגם מספר תקנים, אבל התקנים הם לא - - -יכול להיות ש – 400 אלף זה חוץ מהתקנים, שהתקנים לא נלקחו בחשבון.

ה-400 יכול להיות רלבנטי, בנוסף לתקנים.

- - -

אני רק מנסה להבין - ההכנסות זה שנתי, נכון?

חוץ מאגרת רישוי, ההכנסות הן שנתיות.

ממילא, בשנה הראשונה, כשהיא מגישה בקשה לרישיון – הרי לא תבדוק את אותה חברה. הרי יש כאן כפל. בשנה הראשונה היא צריכה גם לשלם את הרישיון וגם לשלם אגרה שנתית, אם נכנסים לבדיקה. זה פעמיים.

משך זמן הבדיקה יכול להימשך שנה. אחר כך החברה מתחילה להיות חברה מאושרת ואז היא צריכה להתחיל לשלם את האגרות ככזאת. אין כאן שום כפל.

אני אומרת שהרישיון לא חייב לקחת שנה. הוא יכול לקחת פחות שנה ואז, באותה שנה שהיא מקבלת את הרישיון היא משלמת גם על האגרה וגם על הרישיון.

כמה חברות ציבוריות יש, וכמה רפרנטים מפקחים עליהם?

- - -

אין פיקוח יציבותי על חברות ציבוריות? בוא תשווה את זה לתעודות סל - - -

כמה נכסים יש לתעודת סל וכמה היא משלמת? כמה מהנכסים של הציבור מושקעים בתעודות סל לעומת הלקוחות מול זירות סוחר? אין משמעות לזה מבחינת הרשות? למה אין משמעות לזה?

אני משאיר את זה לדיון שיהיה לנו בהמשך על המספרים. זה נראה לי טיפה גבוה מדי.

אין משמעות לנתונים שהם יביאו מכל המדינות מחוץ לישראל - - -ללא אגרות לא נוכל לעשות את הפיקוח.

אבל זה יהיה העסק המפוקח או המרושיין שמשלם את האגרה הכי גבוהה בארץ. נקודה. תמצא לי עוד אחד, בבקשה.

למשל – חברות שמנהלות תיקים יכולות לשלם גם 600 אלף שקל.

- - -

תגיד לי למה אתם בעודף תקציבי כזה גדול.

תנו לי לנעול את הישיבה בצורה מכובדת. יש לנו כמה נושאים שהשארנו לישיבה הבאה, האחרונה והסופית שבה יתקבלו החלטות. במהלך הישיבה נתתי לכם כל מיני - - גם ביקשתי כל מיני נושאים והבנתם את הלך הרוח בקשר לדיונים שיהיו לנו. . אני מקווה שבישיבה הבאה נבוא עם הצעות יותר מגובשות ובסופו של דבר נחליט, וההחלטות תהיינה סופיות. נעדכן אתכם במהרה וברגע שיהיו לנו הסכמות נשלח אליכם.

אם אפשר שהדיון ייקבע שלושה שבועות מהרגע שמעבירים את התקנות. הפעם זה היה די צפוף, ואנחנו צריכים לעבור על זה. נעשו פה תיקונים ולוקח זמן לעבור על הכל.

רוב התיקונים היו לכיוון של מה שאתם רציתם. אז אתם יודעים בדיוק.
תודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 19:00