ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 23/04/2014

1. אישור דרך הפרטת חברת התעשייה הצבאית בע"מ 2. צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ) 3. אישור השקעת בעלים בחברה, שינויים בתקציב לשנת 2014

פרוטוקול

 
PAGE
3
ועדת הכספים
23/04/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 326>
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ג בניסן התשע"ד (23 באפריל 2014), שעה 10:05
סדר היום
1. אישור דרך הפרטת חברת התעשייה הצבאית בע"מ >
<2. צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ)
3. אישור השקעת בעלים בחברה
4. שינויים בתקציב לשנת 2014>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
רוברט אילטוב

משה גפני

בועז טופורובסקי

יצחק כהן

עליזה לביא

יעקב ליצמן

זבולון קלפה

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

עפר שלח

סתיו שפיר

שמעון סולומון
<מוזמנים:>
בצלאל טרייבר - סמנכ"ל ור' אמו"ן, משרד הביטחון

אלון יפרח - ר' יח' מתווה, משרד הביטחון

מורג מקייטן - יועמ"ש, משרד הביטחון

יצחק וכטל - יועמ"ש, משרד הביטחון

זאב זילבר - ר' היחידה לתעשיות ביטחוניות, משרד הביטחון

אמיר אדרי - רכז תעשיות ביטחוניות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אסף אשר - רכז מערכת הביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

מאיר שמרה - משנה למנכ"ל הרשות, רשות החברות הממשלתיות

יובב גביש - רכז תעשיות ביטחוניות, רשות החברות הממשלתיות

רחל שפיצר-ליבנה - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות החברות הממשלתיות

שרון שמחי - מתמחה, רשות החברות הממשלתיות

פאני ששפורטה - מנהלת פרויקטים לאומיים, מינהל מקרקעי ישראל

אבי פלדר - מנכ"ל, תעשייה צבאית

לירון נעים - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקלי)

אודי אדם - יו"ר דירקטוריון, התעשייה הצבאית

מאיר אורן - סמנכ"ל והיועץ המשפטי, התעשייה הצבאית

זמירה גנני - סמנכ"ל כספים, התעשייה הצבאית

יצחק יהודה - יו"ר ארגון העובדים, תעש

אורה בהלקר - עוזרת יו"ר ארגון העובדים, תעש

אבי עינת - סמנכ"ל למשאבי אנוש, תעש

אלחנן גלזר - חכ"ל, גמלאי תעש

אבי ניסנקורן - יו"ר האג"מ, ההסתדרות החדשה

יניב לוי - דובר, ההסתדרות החדשה

חובב ינאי - המשמר החברתי

נסים עג'ור - יועמ"ש, איגוד ארגונים חברתיים

עדי אביטן - לוביסטית, חב' "גורן עמיר", מייצגת את אלביט

צבי קסלר - לוביסט, חב' "פוליסי" מייצג את לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים

זכריה רייך - לוביסט חב' "פרילוג"


<ייעוץ משפטי: >
שלומית ארליך
אייל לב ארי
<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
אסתר מימון
1. אישור דרך הפרטת חברת התעשייה הצבאית בע"מ
2. צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ)
3. אישור השקעת בעלים בחברה
4. שינויים בתקציב לשנת 2014
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, בוקר טוב. בגילוי נאות אני אתחיל עם תעש כרגע - - -
<עליזה לביא:>
אני לא מאמינה. אתה יודע שאני צריכה לצאת?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עליזה - - -

<ראובן ריבלין:>
אם את לא מצביעה בעד - - -

<עליזה לביא:>
אני לא יכולה, יש לי ניגוד עניינים.

<אלעזר שטרן:>
רק על תע"ש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גילוי נאות בנושא של תעש.

<אלעזר שטרן:>
אפשר לדעת מה סדר-היום מבחינת לוחות-הזמנים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מבחינת הזמנים קשה לי לדעת כמה זמן ייקח הנושא של תעש.

<משה גפני:>
לפעמים הוא תמים, יש פעמים שהוא עושה את עצמו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש שני סוגים. יש "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", זו דרגה גבוהה, ויש - - -
<אלעזר שטרן:>
האם אני יכול להגיד גילוי נאות? אני לא יודע מי מאתנו עושה את עצמו יותר תמים מהשני, אתה מצליח יותר ממני.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא עושה את עצמי תמים.

בכל אופן, גילוי נאות בנושא של תעש - - -

<יעקב ליצמן:>
אני מציע להצביע על תעש ואחר-כך לדון.

<אלעזר שטרן:>
אפשר ישר להצביע על תעש.

<יעקב ליצמן:>
זה לא במחלוקת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליצמן, מי אמר שזה לא במחלוקת?
<ראובן ריבלין:>
יש עוד מחלוקות?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא אצלם, אצלנו.

<יעקב ליצמן:>
אצלנו, לא נראה לי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, אני רוצה רק גילוי נאות בנושא של תעש. תכננו שנעשה ישיבה חגיגית, לאחר אישור הוועדה, אם היא תאשר, כי למעשה ההסכם מקבל תוקף. היה ראוי שאחרי כל-כך הרבה שנים באמת ניתן לזה מעמד חגיגי, בפרט שלקראת הסוף היתה לוועדת הכספים השפעה, לפחות בכיוון של סגירת העניין, שלא יימשך יותר.
מה שקרה שכאשר קבעתי את הישיבה היתה לנו העברה כספית של האוצר על 1.6 מיליארד ומשהו, ולכן הוצאנו את הזימון, כי קשה היה שנהיה במצב שנאשר אלמנטים בלי הגיבוי הכספי שלהם. מה שהתברר בסופו של דבר שלפי ההסכמים כנראה 1.6 מיליארד זה לא הסכום. ההעברה הכספית הזאת נמשכה והיו צריכים להכין העברה חדשה. חשבנו שהיא תגיע בזמן ונוכל להעביר את זה, ובסופו של דבר זה התעכב והתעכב והגיע רק הבוקר. ההעברה הגיעה, אבל הגיעה רק הבוקר. אתמול, אפשר להגיד, או הבוקר אפילו, כשראינו שזה לא מגיע, אמרנו שנבטל את החלק החגיגי ונעשה את זה רק כשנגמור את השלב האחרון, אבל בינתיים זה כן הגיע.
<ראובן ריבלין:>
אני "חושש" שידענו מה יגיע, ואם הוא הגיע כפי שציפינו שהוא יגיע, אין לנו בעיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יהיו כאן שני דברים. א', אין כאן החגיגיות שהיתה צריכה להיות עם כל מיני דברים נוספים, כי קצת יותר מסובך בכנסת להזמין דבר כזה - - -
<טמיר כהן:>
למרות שזה יאושר. קיבלנו אישור.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קיבלנו הכול, אבל עצרנו כשראינו שההעברה לא מגיעה, והיא הגיעה בסוף.
<משה גפני:>
מה הבעיה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אין החלק החגיגי כרגע, אני מסביר בגילוי נאות. ב', אני מבקש מחברי, שלמרות שלא שלחנו לכם את ההעברה והיא רק עכשיו הגיעה, חמה ממש, שתסכימו שנאשר את זה היום למרות שלא שלחנו הודעה מראש כי זה לא היה בידינו.
<יעקב ליצמן:>
תעש – אין שום בעיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה להתחיל עם הנושא. מי מציג את כל הנושא? מאיר.
<ראובן ריבלין:>
אין פה נציג האוצר?

<טמיר כהן:>
הוא המשנה ליושב-ראש - - -
<קריאה:>
רשות החברות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הסעיף הוא אישור דרך הפרטת חברת התעשייה הצבאית בע"מ ("החברה") – לפי סעיף 59ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות.
<יעקב ליצמן:>
אל תגיד לי שאתה הולך לקרוא את כל ההסכם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מקווה שהם לא ירצו לקרוא את זה?

<ראובן ריבלין:>
זו לא תקנה ולא צו.

<יעקב ליצמן:>
אנחנו לא מאשרים הסכמים, אנחנו מאשרים כסף.

<ראובן ריבלין:>
זו ההעברה אין שום צורך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בבקשה. לפני שנאשר נרצה קודם כול לשמוע את המתווה כולו, להבין אותו, לשמוע את ההסכמות של כל הצדדים ואחר-כך להבין מה אנחנו נדרשים לאשר. בתוך זה אני מציע שתכלול גם את הנושא של עשות אשקלון עם כל מה שכרוך בזה, וגם הייתי מאוד מבקש שאתה או מישהו מהחברה יסבירו את הנושא, חלק מההסכם שנראה כמו מה שנקרא "פנסיה תקציבית" או דברים מהסוג הזה. תנו קצת פירוט והסבר.

<מאיר שמרה:>
אני משנה למנכ"ל רשות החברות הממשלתיות. בערך לפני חודש, חודש וחצי, אני חושב שהצגנו פה מצגת מאוד ענפה ובפירוט רב לגבי דרך ההפרטה - - -
<משה גפני:>
אם אתה יכול להתחיל מההתחלה, לפני שנתיים, היה מעניין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, לא.

<מאיר שמרה:>
יש פה היסטוריונים טובים ממני, אני מניח שהם יסכימו לעשות את זה.

<יעקב ליצמן:>
הוא רוצה את התקופה שלו.

<ראובן ריבלין:>
הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים. גפני, אל תחשוש. חביבי, התקופה שלך תיזכר. יהיו כאלה שישכחו אותם, אותך לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רובי, אל תדאג, כבר שכחו וחתמו. לא אותו, את כולנו. הרי חתמו על ההסכם באוצר, אפילו לא היינו בעניין.
<ראובן ריבלין:>
הוא היה בתקופה מאוד קשה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל עכשיו.

<ראובן ריבלין:>
יושב-ראש הוועד היה אומר
גישרו פה על פערים משמעותיים ביותר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כתיבת ההיסטוריה היא אכזרית, תדע.

<משה גפני:>
בערב סוכות הייתי צריך לבוא להצביע ואורי אריאל בא להצביע נגד. כדאי לזכור את זה.

<אבי פלדר:>
אבל זה עבר.
<משה גפני:>
ישבתי אתו בחדר, הוא ניתן לשכנוע. הבעיה שעכשיו הוא מוקף. לא חשוב.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה עוזר לו לא לשכוח. במקום לקרב, אתה מרחיק.

<משה גפני:>
די. קריאות הביניים שלי הסתיימו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
במקום לקרב אתה מרחיק אותו. בבקשה.

<מאיר שמרה:>
קיצורו של דבר, אנחנו מבקשים לאשר שלושה נושאים שכרוכים וקשורים בהפרטת תעש. הראשון שבהם זה אישור דרך הפרטת חברת תעש לפי חוק החברות הממשלתיות. השני שבהם זה אישור צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה ב​​​​תעש מערכות בע"מ), התשע"ד-2013, לפי סעיף 21א(א) לחוק יסודות הכנסת ולפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, בהתייחס לאותן הוראות צו שהפרתן מטילה אחריות פלילית. הנושא השלישי זה אישור השקעת בעלים בחברה, בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות לצורך יישום פרישה מיידית של עובדים כחלק מהמלך להבראת החברה, בהתאם לפנייה שמצורפת בפניכם פה, ואנחנו מדברים על סכום של 2.48 מיליארדי שקלים, כאשר מתוכם לטובת רשת הביטחון בהרשאה להתחייב, 766 מיליון שקלים, כ-1.5 מיליארד לטובת פרישה של 1,170 עובדים. כל המהלך הזה הוא חלק מתהליך ההבראה/הפרטה של תעש. אם יש צורך לחזור על עיקרי מבנה התהליך, נעשה זאת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תחזור על עיקרי הדברים.

<מאיר שמרה:>
למעשה אנחנו מתעדים להפריט את תעש לקראת סוף 2015, כאשר עד אז יפרשו במסגרת התהליך הזה כ-1,170 עובדים. במקביל, נסדיר את מבנה ההון של החברה. יצרנו ביחד עם משרד הביטחון ותעש הסכם רכש חמש-שנתי, שבעיקר מטפל בנושא של קווי התחמושת הכבדה, כדי לייצר מהלך עסקים בשנים הקרובות ואפשרות לתעש להמשיך לפעול כעסק חי. אנחנו מייצרים הפרדה בין התחייבויות עבר לפעילות העסקית העתידית בדרך זו שאנחנו מקימים את תעש כחברה חדשה הנקראת "תעש מערכות".
בשנה הקרובה נבצע את כל המהלך של הפרדת הנכסים וההתחייבויות והעברת העובדים לתעש חדשה שנקראת "תעש מערכות". במקביל, יחידה מסווגת תישאר ותיקרא "חברת תומר". היא תישאר כחברה ממשלתית באחריות מערכת הביטחון והכוונה היא בתעש מערכות, למעט אותה פעילות שאנחנו מוציאים החוצה, לבצע את ההפרטה שלה, בתקווה שזה ייקח לא יותר מסוף 2015. זאת הכוונה.

מה שאנחנו מבקשים לאשר זה כמו שאמרתי, האחד, על-פי חוק, את דרך ההפרטה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה יהיה בהפרטה הזאת? האם לתעש מערכות יהיו חובות? דבר, שנדע.
<מאיר שמרה:>
אמרתי שיש הפרדה בין התחייבויות עבר לפעילות העסקית העתידית. ברגע שאנחנו יוצרים חברה חדשה, המדינה, כחלק מהסדרת ההון של אותה חברה, מבצעת - -
<ראובן ריבלין:>
היא לוקחת תחת עצמה את החובות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע, אבל שיסביר.

<מאיר שמרה:>
- - מחילה של החובות, שזה 2.7 מיליארד, למעט הסכום שאנחנו מדברים עליו עכשיו. עד היום יש הצטברות של כ-2.5 מיליארד שקל ואנחנו מוחלים על החוב והופכים אותו להון מניות. החברה הזאת תקבל ארבעה מתחמי קרקע - - -

<משה גפני:>
למה הופכים אותו?

<מאיר שמרה:>
הופכים אותו להון מניות, השקעת בעלים.
החברה הזאת תקבל את מתחמי הקרקע הנדרשים לפעילות העסקית שלה, אותם המתחמים שדיברנו עליהם.

<ראובן ריבלין:>
זו לא מחילה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אותן קרקעות שהיום תעש יושבת עליהן יישארו אצל תעש מערכות?
<ראובן ריבלין:>
לא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רובי, אני יודע.

<מאיר שמרה:>
רובי, זה שאלות מנחות. אנחנו כבר רגילים לזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רובי, זה שאלות מנחות. תחשבו שאתם צריכים לשכנע אותנו ללכת להפרטה.
<מאיר שמרה:>
כל התהליך של ההפרטה של תעש נעשה בכוונת מכוון, כדי לא למכור פה פלטפורמה של פעילות נדל"נית או פעילות כזאת או אחרת שלא קשורה לפעילות העסקית היצרנית. ולכן הקרקעות שאנחנו קוראים להן בשפה המקצועית "קרקעות עודפות", שלא נדרשות לייצור הכנסה - -
<ראובן ריבלין:>
הם מחזירים אותן למדינה.
<מאיר שמרה:>
- - כמו למשל רמת השרון, מחזירים למדינה, לפי ההסכמים שנחתמו עם הנהלת החברה בידיעת העובדים ובהסכמת העובדים.
<ראובן ריבלין:>
אני רוצה לתקן. זאת אומרת, אין כאן מחילת חובות, אלא יש הסכמה הדדית שהמדינה מוותרת על החוב. לעומת זאת, אתם לא עומדים על כך שיש לכם זכויות בקרקעות שאתם לא צריכים להן כדי לנהל את המערכת הפעילה של החברה עצמה.

<מאיר שמרה:>
רק תזכור שאני מהמדינה, לא - - -
<אלעזר שטרן:>
כשאתה אומר שאתם לא צריכים את הקרקעות - - -
<ראובן ריבלין:>
יש פה ויתור הדדי, כדי שלא לעשות אותם אלטרואיסטים, זאת אומרת, פתאום המדינה מוותרת. המדינה מוותרת, ובצדק, פעמים היא לא מוותרת, ובצדק, וסגן השר בזמנו, יצחק כהן, עמד על כך פה בוועדה עצמה בצורה מפורטת יותר. פה יש הבנה והסכמה לגבי ויתורים הדדיים על טענות כאלה ואחרות ופטירת החברה מכל אותן חובות עבר שהמדינה לוקחת על עצמה ובלי תמורה, עם תמורה. תעש מסתפקת באותן קרקעות שלהן היא זקוקה כדי להפעיל את המערכת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רובי, אני רוצה לשמוע את המדינה, את הממלכה אומרת את הדברים.
<ראובן ריבלין:>
שיאמר כן, אז זה בסדר. אני אומר "האומנם?", אתה תאמר "כן", הכול יהיה בסדר.
<מאיר שמרה:>
האומנם? תעש כחלק מהמהלך הזה של פינוי הקרקעות שיושבות במרכז, מה שנקרא, "האורבני", עד שנת 2020 אמורה לעבור וצריכה לעבור בהתאם להסכמות שהתגבשו לרמת בקע שבנגב. כחלק מהתהליך הזה גם נחתמו הסכמים עם תעש, עם מערכת הביטחון, עם כלל הגורמים שמאפשרים למשרד הביטחון לתכלל את כל האירוע של ביצוע המעבר לנגב, סטטוטוריקה וכל מה שכרוך בזה, כדי שהמהלך הזה יבוצע.

אני מזכיר ואומר שאמרנו גם בפעם הקודמת שאנחנו נהיה פה שוב, בוועדת הכספים, שזה כרגע עוד לא הגיע לכדי מעשה, כדי לאשר לפחות עוד חצי מיליארד שקל של מימון ביניים עד למועד ביצוע ההפרטה, שאנחנו מדברים על סוף 2015. צריך לזכור שתעש מתנהלת בשנים האחרונות בגירעון תזרימי. המטרה של ההפרטה הזאת זה לייצר יציבות, אבל ייקח זמן עד שזה יקרה, ומחילת החובות לא יוצרת שום אירוע תזרימי חדש, לכן אנחנו צריכים לתמוך בתעש, לפחות בפרק הזמן הקרוב, בתקווה שתעש תצליח לשגשג. ואנחנו סמוכים ובטוחים שבאירוע הזה היא תצליח לשגשג ולא תצטרך להגיע כל שני וחמישי לפה, ונוכל לצאת לדרך בשעה טובה.
<משה גפני:>
למה זה לקח כל כך הרבה זמן, מעבר למה שנדרש על דבר פשוש מבחינת הזמן? לא שהבעיה פשוטה, הבעיה מאוד מורכבת, אבל זה לקח יותר זמן ממה שאמרתם בהתחלה. הרבה יותר זמן.
<ראובן ריבלין:>
היה משא-ומתן עם העובדים, שלא היה פשוט.

<משה גפני:>
העובדים ישבו פה ואמרו
אנחנו הסכמנו. המדינה באה לפה וקבעה זמן פחות או יותר מתי זה יקרה, וזה לא קרה.

<ראובן ריבלין:>
העובדים הסכימו אחרי שהסכימו אתם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. הבעיה האחרונה היתה משרד הביטחון.
<משה גפני:>
זו לא הבעיה האחרונה, זו הבעיה שהיתה כל הזמן – איפה הכסף.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היא גם הבעיה האחרונה שנשארה שהיה צריך להתחייב - - -

<משה גפני:>
זו גם שאלה מנחה. מי משלם את זה בסוף?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאיר, אני מציע שתדבר יותר פתוח - -
<מאיר שמרה:>
אני מדבר פתוח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - במקום שיישאלו השאלות וזה ייקח כפליים זמן - - -
<ראובן ריבלין:>
לא צריך לשאול שאלות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
צריך לשאול. אתה לא יכול לאשר דבר כזה כוועדה בלי שאתה יורד לעומק, לפחות מפני הכבוד, שלא לדבר על זה שיש גם שאלות.
<משה גפני:>
זו הפרטה של חברה מאוד גדולה עם הרבה מאוד עובדים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמה המדינה משקיעה בכל הפרויקט הזה כדי להביא להפרטה?
<מאיר שמרה:>
קודם כול, אני אדבר בכמה מילים על מערכת ההסכמים שחתמנו לאחרונה עם העובדים, וגם זה היה לאחר משא-ומתן מאוד-מאוד ממושך, רצוף משברים, עליות ומורדות. לא משנה עכשיו מי אשם, מי לא אשם, זה לקח זמן, אתם יודעים. כבוד היושב-ראש הקודם זוכר שהייתי פה בפסח שלפני פסח, והוא שאל אותי, ואמרתי שעד פסח - - -
<משה גפני:>
לא בפסח שלפני פסח, בפסח לפני שנתיים.

<מאיר שמרה:>
זה היה לפני שנתיים. אז אמרתי: עד פסח זה ייחתם, ואנחנו נהיה פה. בדיוק לאחרונה נזכרתי. רציתי לשחזר מתי היה הפסח הזה, אם זה היה בשנה שעברה או לפני שנתיים, ונזכרתי שזה היה לפני שנתיים שאמרתי שעד פסח הכול ייגמר. לפני חודשיים הייתי פה, ואמרתי שבתוך שבועיים הכול ייגמר, ואיציק יהודה חלק עלי, והוא כנראה צדק, הוא ידע למה זה לא נגמר אז. עכשיו זה נגמר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הנקודה היתה שהודיעו לכם שיותר לא יעבירו כספים פה לנושא. יצחק, לא העבירו - - -
<מאיר שמרה:>
אני אומר לא בציניות: ועדת הכספים היתה שושבין מאוד-מאוד מרכזי לכל התהליך הזה, תמכה בו בוועדות משנה כאלה ואחרות, שי חרמש ואחרים, בקדנציה הקודמת וגם בקדנציה הזאת. אני חושב שצריך להסיר את הכובע בפני הנחישות, הרצינות והרצון לתרום, גם מבחינת האווירה החיובית וגם מבחינת סד הזמנים והאילוצים שהכנסתם אותנו אליו, ואני מניח שזה תרם. יכול להיות שבלי זה, זה היה קורה בפסח בעוד שנתיים. אני רוצה רק להודות לכם ולברך אתכם.
מבחינת מה שאני אגיד, קשה לי לכסות הכול, כי כבר היינו כמה פעמים, אבל אני אנסה לנחש מה תשאלו. יש פה מערכת של ארבעה הסכמים: הסכם המעטפת שמקבע את מחויבות העובדים להפרטה, מעבר תעש לחברה חדשה, מעבר לנגב, הסכם לפרישה מיידית של כ-1,200 עובדים, שאומנם בתנאים מיטיבים. לכל מי ששאל, מדובר - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
האם תוכל לפרט מה התנאים?
<מאיר שמרה:>
מדובר בתנאים של משכורת אחרונה לעומת התקנון האחיד, ורק הדלתה בין התקנון האחיד לזה, לסך כול העובדים, אני מניח שהיא 600 מיליון שקל תוספת פלוס מינוס.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא הבנתי.

<ראובן ריבלין:>
תוספת לפיטורים של העובדים, של אלה שיפרשו.

<מאיר שמרה:>
הסכם הרפורמה שנחתם ב-2005 קובע תקנון אחיד, כשזה למעשה מיצוע של שלוש שנים לפי נוסחה כשחלק זה שלוש השנים האחרונות וחלק התקופה הקודמת, מ-2005, כאשר מה שניתן פה לעובדים זה בהתאם לתקדים של אותם הסכמים שנחתמו עם העובדים גם לאחר הרפורמה, הסכמים קודמים. היה תקדים שהעובדים, מבחינתם בצדק, נאחזו בו, באמירה שמה שהיה הוא שיהיה, ולדבר הזה כבר הסכמנו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה הסכמתם? תסביר לי בלי קשר למה שהיה מה הם מקבלים, שאני אבין.
<מאיר שמרה:>

הסכמנו לתת תנאי פרישה לעובדים בפנסיה מוקדמת, כאשר מה שקובע, המשכורת שקובעת לפנסיה היא המשכורת האחרונה של העובד.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את זה הוא יקבל עד סוף חייו?
<מאיר שמרה:>
בהתאם לאחוזים שהוא צבר.

<ראובן ריבלין:>
ודאי-ודאי. הם עבדו בשביל זה. מה קרה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה מדבר על פנסיה תקציבית או שאתה מדבר על פנסיה צוברת? כאן מדובר על פנסיה תקציבית.
<ראובן ריבלין:>
תקציבית, בוודאי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה "בוודאי"?

<ראובן ריבלין:>
יש פה עובדים שעבדו במשך 40 שנה. הם הגיעו להסכמה עם החברה עצמה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה להבין את ההסכמה בדיוק. השאלה שלי היא לא כל-כך לגבי העובדים האלה, השאלה שלי היא על התקדים שיצרנו פה. אני רוצה להבין אותו שאני אדע. מה התקדים? למעשה אישרתם להם - - -
<ראובן ריבלין:>
הואיל ואני לא סוציאל דמוקרט, אני דואג לעובדים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תן לי, רובי. באמת, נו. רב יצחק, אי-אפשר ככה. כנסו לחדר צדדי, תעשו את זה.

<יצחק כהן:>
דנו על זה כבר עשרות פעמים, לא היתה אבן שלא הפכנו, ועכשיו אתה מתחיל מחדש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא מצליח להבין. אתה בשוויון נפש ואתה כאן יוצר תקדים שמחר בכל דבר ודבר יכול להיות שזה יקרה, ולכן אני רוצה להבין לפני כן.

<ראובן ריבלין:>
שלא יתפוצץ.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא רוצה שיתפוצץ.

<ראובן ריבלין:>
השאלות שלך הן שאלות נכונות, אבל אנחנו הסכמנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה להבין. אנחנו נצטרך לתת את הדין אחר-כך אם נישאל, שלפחות נדע על מה אנחנו מצביעים. תסביר במילים שלנו. כלומר, למעשה כל עובד - - -
<משה גפני:>
אין פה הסכמה שיוצרת תקדים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה להבין. כל עובד מאותו רגע יקבל למעשה פנסיה תקציבית, לא צוברת.
<מאיר שמרה:>
זו לא פנסיה תקציבית.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עד סוף ימיו הוא יקבל את מה שמגיע לו.

<מאיר שמרה:>
זו לא פנסיה תקציבית. יש תקנון אחיד, לצורך העניין קרנות הפנסיה, כאשר בתקנון האחיד מגיע לעובדים משהו, סכום מסוים, כאשר מה שעשתה המדינה, למעשה החברה באמצעות המדינה שמעבירה את התקציבים, משלימה דלתה מסוימת נוספת על התקנון האחיד.
<יצחק כהן:>
כדי להביא אותם ל-70%.
<מאיר שמרה:>
אם זה פנסיה תקציבית, כן או לא, אני לא - - -

<ראובן ריבלין:>
עשינו את זה באל-על ב- - -

<מאיר שמרה:>
זה לא פנסיה תקציבית, אבל בסוף מה שחשוב זה מה שהעובדים מקבלים.

<יצחק כהן:>
התוצאה היא כמו פנסיה תקציבית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
התוצאה היא כמו פנסיה תקציבית.

אבי, האם זה יהיה תקדים עכשיו? יש במשק עוד הרבה נושאים כאלה שיצטרכו להגיע לפתרון. האם זה יהיה תקדים לכל המשק מכאן ולהבא או שזה מקרה יחידני ואתם מודים שזה מקרה יחידני? אם זה יהיה התקדים, המשמעות היא שאנחנו כאן מצביעים על תקדים שבכל הפרטה שתהיה במשק או בכל מצב שיהיה, בחברות הממשלתיות העובדים יקבלו פנסיה תקציבית. האם זאת המשמעות או שזה מקרה חריג?
<אבי ניסנקורן:>
קודם כול, כל הסכם הוא בפני עצמו.
<ראובן ריבלין:>
זה לא חוק.
<אבי ניסנקורן:>
כל הסכם הוא בפני עצמו. יש הסכמים שיקבלו יותר, יש הסכמים שיקבלו פחות. זה לא הסכם שיהפוך להיות מודל מחייב במגזר הציבורי. לכל משא-ומתן יש המורכבות שלו והבעיות שלו.

<ראובן ריבלין:>
בזמנו השקיעו את קרנות הפנסיה של אל-על בכנפיים – קנו מטוסים. לאחר מכן, כשהיה צריך לפרק אותה, באו למצוא איזה פתרון שבו אנשים אשר - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רובי, לי זה חשוב, כי אנחנו נשב כאן על משהו אחר ותגיע חברת חשמל או יגיעו אחרים. לא רק זה, אם יבוא אבי ויגיד: רבותי, כבר נוצר תקדים במשק - - -
<יצחק כהן:>
הוא כבר אמר בקולו שזה לא מודל.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מה שרציתי לדעת, שלא קבענו כאן תקדים.

<ראובן ריבלין:>
אם חברת החשמל, כמו שבזק לא רצתה, לא תעביר את כל אותם דברים שהיא לא צריכה להם ושהיא רכשה שליטה עליהם במשך שנים כתוצאה מכך שהיו מקומות שכוחי אל או בכלל לא התייחסנו אליהם – אם הם לא יגיעו להסכמה, פה יש הסכמה הדדית - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה הסכמה הדדית? בין מי למי?
<ראובן ריבלין:>
בין תעש על המכלול של תעש למדינת ישראל.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה זה בין תעש למדינת ישראל? נניח תהיה הסכמה בין חברת חשמל לעובדים לתת להם פנסיה תקציבית. נניח. זה נקרא הסכמה?

<ראובן ריבלין:>
אני אסביר לך מה זה דבר שנידון לגופו של עניין. בהחלט חברת חשמל מאוד דומה. אלא מה? בזק בזמנו, כאשר היתה מקימה אנטנה, היתה צריכה בערך 100 מטר ימינה, 100 מטר שמאלה, הם לקחו בערך 3 ק"מ לכל הצדדים ונוצר מצב שבו היום כל המלונות באילת משוועים לקרקע והאזור של האנטנה היה שייך כולו לבזק. בזק באה ואמרה: הנכס הזה שייך לי ולא שייך למדינת ישראל. זאת אומרת, יש לנו זכויות מוקנות באותו שטח. היה ויכוח שלם, ובגלל זה גם אי-אפשר היה להפריט את בזק. היתה אמירה מפורשת שכל מה שבזק מחזיקה שייך לה, ומי שרוצה לבוא ולקנות את הקרקע, יבוא אליה, על מנת לנהל משאים ומגעים.

פה, במסגרת חברת תעש, הגענו להבנה הדדית בין המדינה לבין תעש, שבה יש ויתורים הדדיים משני הצדדים. תעש הולכים היום לפנות 1,100 עובדים שלא יכולים בגיל שהם נמצאים בו לעבור על טפם, נשותיהם, נכדיהם. הם עשו את העבודה שלהם. באים ומסדרים את הדרך שבה הם יעזבו את תעש. הדברים האלה מחייבים כמובן השקעה. אם תעש היתה באה ואומרת: כל הקרקע שאני הולכת לפנות על מנת לעבור היא שלי, ואני אעביר את כל ההעברות - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רובי, מה זה שייך? הקרקע הזאת של המדינה. מה זה קשור?
<ראובן ריבלין:>
אתה צודק, אני רק אומר לך בתקדימים - - -

<עפר שלח:>
אם היו מעבירים את תעש בלי להפריט אותה, הקרקע היתה עוברת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עזוב, רובי, בוא נתמקד - - -

<ראובן ריבלין:>
הלוואי וכך היינו מתנהגים מההתחלה, שלח. פעם רמת השרון היתה יותר רחוקה מהנגב.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאיר ואבי, הסכום הזה משולם רק ל-1,200 העובדים שעוזבים עכשיו או שהוא גם ישולם לכל העובדים שיפרשו במשך הזמן כתוצאה מזה שהמפעל יעבור לנגב והם יעזבו? הרי כולנו יודעים שכל העובדים של היום לא ימשיכו בסוף ולאט-לאט הם יעזבו, לא יעברו לנגב. אני שואל אם התנאים האלה חלים על כולם.

<ראובן ריבלין:>
כל הסכם נדון לגופו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה יש בהסכם הזה? הרי ההסכם הזה סגור על הכול, זה בסדר.
<ראובן ריבלין:>
המדינה מקבלת 40 מיליארד.

<יעקב ליצמן:>
האם, אדוני, יש מצב שאתה נגד ההסכם?

<יצחק כהן:>
אתה רוצה לבטל את ההסכם? בוא נתחיל מההתחלה. דיון של כמה שנים מתחילים עכשיו? אני רוצה להבין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא מצליח להבין מה שאתה רוצה.

<יצחק כהן:>
אני לא מבין מה שאתה רוצה. אבי אומר לך בפירוש.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רוצה להבין, כי אני יודע שבעוד - - -

<יצחק כהן:>
אז תסבירו בפעם - - -

<אבי ניסנקורן:>
אני ארחיב. אני ארחיב.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בעוד חודש נגיע לחברת חשמל - - -
<יצחק כהן:>
אמר אבי ושמענו, שכל הסכם עומד בפני עצמו, וההסכם הזה הוא לא מודל.

<ראובן ריבלין:>
בשביל זה צריך להתחיל עם דור ב'. דור המייסדים הוא בעייתי בהחלט.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, אבי.

<משה גפני:>
אם אפשר שני משפטים לפני אבי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן.

<משה גפני:>
רק שני משפטים. המדינה באמצעות רשות החברות הממשלתיות רצתה לסגור את תעש, העובדים היו בסכנת פיטורים, כולם. זאת היתה תמונת המצב.
<ראובן ריבלין:>
או כאלה שלא הסכימו לעבור.

<משה גפני:>
המדינה לא רצתה להיכנס לעניין הזה. היה שלב כזה. ניהלו משא-ומתן ארוך ומייגע שהיה מלווה על-ידי ועדת הכספים, היה אז שי חרמש וטמיר היה שם מטעם הוועדה, היתה ועדה שעסקה בזה, לחצנו, וגם אתה ממשיך בדרך הזאת, לכן את השאלות שלך אני מקבל בתור שאלות מנחות ולא בתור שאלות אחרות.
המציאות היא שהעובדים ויתרו, וזה לא תקדים לשום דבר, משום שיותר מ-1,000 עובדים מפוטרים, הם יוצאים. הם היו יכולים להגיד: לא רוצים לצאת. להישאר תחת כנפי הממשלה. מה שקרה שהתנהל משא-ומתן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה פירוש?

<משה גפני:>
היו נשארים ופה היו מעבירים בכל פעם 70 מיליון שקל.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא היו מעבירים.

<משה גפני:>
מי לא היה מעביר?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
היו סוגרים את תעש.

<משה גפני:>
מי היה סוגר? אתה היית מצביע נגד 3,000 עובדים?

<יצחק כהן:>
עוד אפשר לעשות את זה עכשיו...

<יעקב ליצמן:>
אני העברתי בכל שנה.

<משה גפני:>
אני לא מדבר על הזמן שלי. העברנו כסף כדי לשלם משכורות לעובדים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מוישה, לא הייתי מעביר. הפסקנו להעביר. לא הייתי מעביר יותר. אני מודיע לך שלא הייתי מעביר.
<משה גפני:>
א', העברת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הפסקנו להעביר עד שהתגבש הסדר.

<משה גפני:>
גם אני הפסקתי והעברתי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה טוב, כי אילולא זה לא היו מגיעים להסדר.

<משה גפני:>
בסדר, אנחנו יודעים. אני מסכים אתך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא נגד ההסדר.
<משה גפני:>
מה שקרה שבהסכם הפריטו את החברה, הפכו אותה לחברות פרטיות, כמו שהזכיר קודם המשנה למנהל רשות החברות.
<ראובן ריבלין:>
פטרו אותה מחובות העבר.
<משה גפני:>
חלק מהעובדים פוטרו והולכים הביתה ומקבלים פיצויים, כשזה לא תקדים למשהו אחר. חלק מהנושאים שעומדים על הפרק הם נושאים שהם לא פשוטים בכלל מבחינת העובדים. יושב-ראש ועד העובדים עם ועד העובדים גילו בגרות בעניין הזה, ידעו את אשר לפניהם, הסכימו לחתום על דבר שהוא לא פשוט, הוא קשה. הממשלה ראתה שהכנסת מאוד אחראית בעניין הזה ומאוד עומדת על דעתה שהחברה לא תפורק והגיעה בסוף להסכם, ולכן זה יום חגיגי כמו שאמרת. זה דבר שבאמת עמדו עליו, זה לא יוצר תקדים לשום דבר אחר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מה שאני רוצה לדעת. אבי, גם מה ששאלתי לגבי העובדים האחרים. תן לנו את התמונה הכוללת כדי שנדע ושנבין.
<אבי ניסנקורן:>
קודם כול, אני רוצה להצטרף למה שמאיר אמר, אני רוצה להודות לוועדה הקיימת וליושב-ראש הקיים שדחפו, ואני רוצה מאוד להודות ליושב-ראש הקודם, שליווה את זה באופן אינטנסיבי והקים גם ועדת משנה, לטמיר ולשי חרמש, שליוו את זה באופן אישי.
אנחנו אחרי משא-ומתן של ארבע שנים. זה היה התיק הראשון שקיבלתי כשמוניתי ליושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי, כשאמרו לי "הכול גמור". ארבע שנים אנחנו מתנהלים סביב הנושא הזה, ואני חייב להגיד, ואני מניח שהמדינה תסכים אתי, שכל המגרשים של המדינה. פעם אחר פעם אחרי שסגרתי את ההסכם ביחד עם יושב-ראש הוועד, באה המדינה וביקשה לפתוח אותו ופתחנו אותו. למה זה ארבע שנים? כי בכל פעם רגולטור אחר בקרב המדינה בא ומבקש שינוי בהסכם, אנחנו נעתרים, יושבים ועושים שינויים בהסכם, כולל בחצי השנה האחרונה, כולל בחודשיים האחרונים, כולל בחודש האחרון. כך שהעובדים התנהגו פה בסופר אחריות מעל ומעבר. פעם זה היה רשות החברות ואחר-כך הממונה על השכר ואגף התקציבים ומשרד הביטחון, רשימה בלתי נלאית, וכשגמרנו את הסבב, הסבב התחיל מחדש. לכן זה נמשך כל-כך הרבה זמן, וחבל שזה נמשך כל-כך הרבה זמן. זה מראה שתמיד צריך בצד השני מישהו אחד שמנהל מולנו את המשא-ומתן. בלתי אפשרית המסכת הזאת. אני חושש שבלי המעורבות של ועדת הכספים והלחץ שלה, זה גם לא היה נגמר.
לגבי ההסכם. יש פה רפורמה וברפורמה הזאת יש היבטים קשים מאוד לעובדים ויש בה גם תמורות לעובדים. העובדים במסגרת הרפורמה הזאת, צריך לזכור, לא קיבלו תוספות שכר במשך שנים ארוכות. העובדים היו מוקפאי שכר. השכר הממוצע בתעש לעומת השכר הממוצע בתעשיות הביטחוניות האחרות, המקבילות נמוך ב-20% אחוזים, ותעש לא פחות טובה ולא פחות איכותית והעובדים לא פחות טובים ואיכותיים, זה היה עקב המצב הכלכלי שלה. העובדים במסגרת ההסכם מסכימים עם דבר שאני לא רואה שאני מסכים לו בהכרח במקומות אחרים, ששליש מהעובדים הולכים מיידית הביתה. שליש מהעובדים. והעובדים האלה שהולכים הביתה, קשה להניח שימצאו מקורות תעסוקה אחרים בגיל שהם פורשים, אחרי שהם התמקצעו בתעשיות הביטחוניות. העובדים האלה, אני לא יודע איך הם ימצאו מקורות תעסוקה אחרים.
הסכמנו במסגרת ההסכם להפרטה, הסכמנו במסגרת ההסכם לפינוי הקרקעות ברמת השרון, הסכמנו למעבר לנגב, הסכמנו על דרישות לגבי חיפה של מעבר מפעל, הסכמנו לדרישות משרד הביטחון. במסגרת ההסכם אנחנו עושים שינוי מבני בתעש, שיהפוך את תעש לחברה יותר יעילה. עשינו שם מסכת הסכמות שלמה, שיש בה ויתורים קשים של העובדים. בצד זה העובדים גם קיבלו. אני אומר: כל הסכם לגופו, אבל שלא יהיה ספק, גם בהסכמים אחרים וגם בחברות אחרות וגם בחברת חשמל נדרוש שהעובדים יקבלו. זו לא מילת גנאי שלעובדים מותר גם לקבל תמורות. זו לא מילת גנאי, זה דבר לגיטימי לחלוטין. היא הפכה פתאום לאיזו מילת גנאי. במסגרת ההסכם העובדים קיבלו, ונכון, הדגש שלנו היה על נושא הפנסיה. אני חושב שהעובדים האלה, כשהם יוצאים ממעגל העבודה, ימשיכו להשתכר ולקבל שכר בכבוד. גם כשמדברים על 70%, מי שמגיע ל-70%, צריך לזכור, זה מהשכר הפנסיוני, זה לא משעות נוספות, זה לא מהחזרי הוצאות. אנחנו מכירים את תמהיל השכר במגזר הציבורי, העובד יורד משמעותית בהכנסה שלו ובסופו של דבר העובדים לא צריכים להיכנס למעגל עוני, וזאת המטרה, והמטרה עד כמה שאפשר שהעובדים יישארו באותה רמת חיים שהיתה להם לפני שהם פרשו, זה דבר לגיטימי, זה דבר ראוי.

זה לא פנסיה תקציבית. דרך אגב, מה שקורה פה, העובדים הפרישו כל החיים שלהם, מי שלא בפנסיה תקציבית, ואנחנו נותנים רק את הפער, כי מה שקיים בקרן, קיים בקרן, ועליה אין תוספת של המדינה. יש פער שמשלים לשכר האחרון כפול האחוזים שהעובד קיבל.

אני חושב שנכון וראוי שדווקא נתמקד בזה בהסכמים ולא נתמקד בדברים אחרים, כי בסוף - - -
<ראובן ריבלין:>
נדמה לי שחשוב שתדגיש שהיה אלמנט נוסף שבו עובדים נתבקשו להעתיק את מקום מגוריהם למרחק של - - -
<משה גפני:>
הוא אמר.

<ראובן ריבלין:>
זה לא היה עניין של פרישה או של צמצום עבודה. באו ואמרו להם: אתם עוברים לנגב. 1,200 אנשים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכן, שאלתי. כרגע הוא דיבר על אלה שעוזבים.

<אבי ניסנקורן:>
ההסכם חל על רשימה סגורה של עובדים שעומדים בקריטריונים, זה 1,100 עובדים שפורשים מיידית, זה כ-1,000 עובדים שיפרשו בעתיד, והקריטריונים נקבעו בהסכם, נקבע מי העובדים שזכאים. בגדול, זה על-פי גיל וותק העובדים.
<ראובן ריבלין:>
זה לא לרוחב הלוח.

<אבי ניסנקורן:>
זה לא לכל 3,500 העובדים בתעש, זו רשימת עובדים שבעיקרה זה העובדים הוותיקים יותר והמבוגרים יותר. אלה עיקר העובדים שעליהם חל ההסכם, כשמסלול ההסכם כבר מקבע שיצאו לא 1,100 עובדים, ההסכם מקבע פרישת מעל 2,000 עובדים במסגרת ההסכם. בנוסף, ההסכם גם מסדיר את הזכויות במסגרת המעבר לנגב, במסגרת העתקת המגורים.
בסופו של דבר זה הסכם מאוזן, לדעתי, שהעובדים, מצד אחד, הולכים למהלך מאוד מפחיד מבחינתם, גם של הפרטה וגם של פיטורים מסיביים, ומצד שני, ניסינו במסגרת ההסכם לתת את מירב הוודאות לעובד שיוצא, שהוא לא יתגלגל למעגל העוני. זה בגדול ההסכם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאיר, התחלת להגיד כמה המדינה בסך הכול משקיעה בנושא הזה.
<מאיר שמרה:>
אמרתי שיש 2.7 מיליארד שקלים שהמדינה הופכת כספים שהושקעו בעבר, שידענו שהם בגדר sum cost, מה שנקרא, שהבאנו אותם לפה לאישור מראש כהשקעת בעלים, למרות שהם נרשמו כהלוואה. הכספים האלה יימחקו מהיותם הלוואה ויהפכו להיות השקעה שלנו בתעש. זה 2.7 מיליארדי שקלים שכבר נשפכו אחרונה. אנחנו מדברים כרגע על 2.5 מיליארדי שקלים שאנחנו מבקשים לאשר פה, מתוכם 777 מיליארדי שקלים לטובת הרשאה להתחייב ולרשת הביטחון - - -
<יצחק כהן:>
מיליון.
<מאיר שמרה:>
776 מיליוני שקלים לטובת רשת ביטחון, שאנחנו מתעתדים במסגרת תהליך ההפרטה – הכספים שייכנסו מהרוכש העתידי יופנו לסעיף הזה – בכל מקרה כגיבוי שלנו. אנחנו מבקשים לאשר את זה ברמה של הרשאה להתחייב, אבל הכוונה בסופו של יום שכספי ההפרטה ישרתו את רשת הביטחון.
אמרתי שיש לנו בסך הכול 2.5. נגיע לפה, בלי קשר, בחודשיים הקרובים, לעוד חצי מיליארד שקל שיהיו מימון ביניים עד סוף 2015.

<משה גפני:>
מאיזה משרד?

<מאיר שמרה:>
מאיזה משרד מה?

<משה גפני:>
החצי מיליארד.

<מאיר שמרה:>
מאיפה מגיע הכסף?

<משה גפני:>
כן.

<אמיר אדרי:>
משרד האוצר.

<משה גפני:>
משרד האוצר או משרד הביטחון?
<יצחק כהן:>
מהרזרבה. מהאוצר.

<מאיר שמרה:>
תקציב המדינה, נסכם את זה כך.

<עפר שלח:>
הביטחון קיבל כסף על הפרטת תעש, הוא לא נותן.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא נותן פה, משרד הביטחון נתן התחייבות.

<משה גפני:>
הוא גם נתן.

<מאיר שמרה:>
כמובן יש דברים שעוד לא נולדו.

<קריאות:>
- - -

<יעקב ליצמן:>
זה יוצא מהרזרבה הכללית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע. רק שנייה. הלאה.

<ראובן ריבלין:>
בגדול זה המדינה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי. מאיר.

<ראובן ריבלין:>
בגדול זה המדינה, הם יתחשבנו ביניהם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר'ה, בואו נשמע. הלאה, מאיר.

<מאיר שמרה:>
גם בנושא של המעבר לנגב נעשית עבודה מאוד מאומצת. אמרתי ששותפים לה כל הגורמים. בסופו של יום תעש תצטרך להעתיק את מפעליה לנגב. הנושא הזה הוא נושא עתיר תקציבים. סביב העניין הזה נגבש גם מודל מימון בחלוקה בין התעש לבין הרוכש, לאחר שהמספרים יהיו חלוטים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
האם יש לכם הערכה?

<מאיר שמרה:>
אין לנו כרגע. אני לא רוצה להגיד הערכות, כי יש לנו אומדנים שנעשו ואנחנו עוד לא מרגישים בטוח אתם. כרגע אנחנו עושים מה שנקרא "second opinion" ומערכת הביטחון נכנסה לעובי הקורה ולקחה את האחריות על האירוע הזה. אנחנו מקווים שיהיה סביר. אנחנו מפנים פה 6,600 דונם. לבנות את המפעלים האלה יעלה כסף, אבל אני מקווה שפחות ממה שיש לנו כרגע מבחינת האומדנים, ואנחנו עושים על זה באמת עבודה רצינית. אלה הסכומים שאנחנו מכירים שמשרתים את תהליך ההפרטה, הם לא מועטים.

<יעקב ליצמן:>
כמה זה ביחד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד 1.6 מיליארד של משרד הביטחון.

<מאיר שמרה:>
אמרתי 2.5 שאנחנו מאשרים כרגע - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ועוד 1.6 הרכישות למשרד הביטחון.

<מאיר שמרה:>
ההתחשבנות בין מערכת הביטחון לאוצר, אני לא חושב שקשורה לאירוע של ההפרטה, למרות שהיא נכרכה איכשהו. בהזדמנות החגיגית הזאת כרכו דברים שלא קשורים לאירוע. לא הייתי מציע לסכום את זה. אנחנו מגיעים למספיק מיליארדים.
<משה גפני:>
כ-5 מיליארד.

<מאיר שמרה:>
קצת פחות, אבל 4.5, הייתי אומר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בלי משרד הביטחון.

<מאיר שמרה:>
אני לא חושב שזה קשור לאירוע של ההפרטה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה כמעט התפוצץ כל העסק אם זה כל-כך פשוט?

<מאיר שמרה:>
כי מערכת הביטחון לא אוהבת להתחייב מראש לדברים לחמש שנים, ובצדק.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
משרד הביטחון כבר אמר שהוא לא צריך את זה, כי הוא עובר לסייבר.
<ראובן ריבלין:>
גם לסייבר צריך קרקע.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא תרם את חלקו בנושא הזה כמו שאומרים.

<ראובן ריבלין:>
לסייבר הוא גם צריך קרקע.

<עפר שלח:>
משרד הביטחון קיבל.

<אודי אדם:>
- - - שהוא צריך אותם. אני לא חושב שצריך להיות - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההיפך. חבר'ה, אני לא נגד, אני רוצה שנדע מה אנחנו הולכים לאשר. כשאנחנו דנים לאשר איזה 40 מיליון שקל, יש כאן ארבע שעות של דיונים, ופה אנחנו מדברים על מיליארדים, אז רק שנדע.
<יצחק כהן:>
חצי מיליארד לשיכון, כמה דנים על זה.

<אבי פלדר:>
משרד הביטחון רוכש מצה"ל כל שנה יותר מהסכום של ה-550 כפול 5.
<קריאה:>
מתעש.

<אבי פלדר:>
הוא רוכש יותר. מה שקרה עכשיו שכדי ליצור ביטחון תעסוקתי, כדי שלא נחזור על משגה 2002, ביקשנו שיהיה לנו הסכם רב-שנתי, כדי שנוכל לעשות אופטימיזציה של קווי ייצור ותהליכים. ולזה המשרד נענה, אבל הדברים שהוא רוכש אלה דברים שהוא רוכש באופן שוטף ויותר מהסכום הזה. זה סכום מינימום, והסכום השנתי הוא הרבה יותר גבוה מזה.
<עפר שלח:>
אבי, ביניכם לבין משרד הביטחון יש פירוט של הרכישה הזאת?

<אבי פלדר:>
כן. יש פירוט. חלק גדול זה הזמנות קיימות שנכנסו תחת קורת הגג הזאת. חלק מזה - - -
<ראובן ריבלין:>
הזמנות לחמש שנים.

<אבי פלדר:>
אלה דברים שיש עליהם פירוט. דרך אגב, מי שהגדיר מה הוא רוצה זה לא אנחנו, זה משרד הביטחון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה ודאי. היתה הקפאה והוא שחרר אותה.

<אבי פלדר:>
הקווים שהמשרד הגדיר הם הקווים שיישארו, כל היתר - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הצד השני של המשוואה – מה המדינה תקבל מכל הסיפור הזה?
<מאיר שמרה:>
קודם כול, היא תקבל את האפשרות להבריא את תעש. זה נכס של המדינה. זה לא שאנחנו נגד העובדים ונגד החברה ונהנינו מהסיטואציה הזאת. הכוונה היתה באמת לסיים את הסאגה הזאת ולצאת לדרך חדשה כבעלים אחראי שרוצה להבריא את החברה שבשליטתו ולתת לחברה צ'אנס לפעול במהלך עסקים תקין. זה קודם כול. דבר שני, יש פה מה שמתחייב, שתעש, כמו מערכת הביטחון בכלל, תעבור לנגב, תפנה אזורי ביקוש. מה עוד יש פה?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
העיקר חסר מן הספר.
<מאיר שמרה:>
שהוא?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
קרקע – מה הולכת להיות הבנייה כתוצאה מזה, התגמול. אני מניח שלולא זה, היה קשה מאוד להגיע להסכם כזה, לולא הנושא של הקרקע. תן כמה מילים גם על זה, כדי שנבין, שנראה את העסקה בכללותה.
<עפר שלח:>
אני חושב שזו דרך לא נכונה להסתכל על זה, ניסן, כי הרי את תעש אפשר היה להעביר גם אם לא היו מפריטים. קרקע זה קרקע, הפרטה זה הפרטה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא היו עושים. במדינת ישראל לא עושים דבר כזה.

<עפר שלח:>
את צה"ל העבירו לנגב בלי להפריט אותו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
צה"ל זה לא תעש. בצה"ל היה לך אחד כמו איציק? אין לך ועד עובדים וכל זה.
<מאיר שמרה:>
כיוון שאני גם מסכים עם עפר וגם נדל"ן זה לא תחום ההתמחות שלי, אני מציע שאחרים יתייחסו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש כאן תמונה כוללת. הרי המדינה, אני לא יודע אם היא נדיבה או לא, אבל לא היתה הולכת כך אם לא היה לה הגיבוי הכלכלי.

<עפר שלח:>
להיפטר מהצרה שבוועדות קודמות אישרו בשבילה המון כסף, שנקראת "תעש". בשביל זה היא נדיבה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא הולך רק בשביל זה.

<עפר שלח:>
הקרקעות האלה, אם היו מגיעים להסכם – בסוף זו חברה ממשלתית, אתה יכול להעביר אותה. הכנסת חישוב הקרקעות פנימה היא - - -
<יצחק כהן:>
כמה מהקרקעות שמישות? יש הרבה קרקעות עם בעיות.
<עפר שלח:>
יצטרכו לנקות אותן.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הביאו בחשבון כ-2 מיליארד, לפחות לפי ההצגה שלהם, לנקות את הרעלת הקרקע.

<ראובן ריבלין:>
זה יכול להיות יותר. אני מסכים אתך, אבל זה לא במצב שאתה צריך להתמודד כאשר אתה מפנה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
האם יש מישהו שיודע להסביר לנו את התמונה קצת יותר?

<קריאות:>
- - -

<עפר שלח:>
אותו דבר בצריפין ובתל השומר.
<יצחק כהן:>
זה לא שייך לדיון ״הזה״.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לי יש אחריות לאשר הרבה מיליארדים, קצת יותר מ-40 מיליון, בואו נהיה - - -
<ראובן ריבלין:>
כשפינו מירושלים את בית הכרם, פגעו בעובדים בצורה חמורה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר'ה, נציג האוצר. אמיר.
<אמיר אדרי:>
רציתי לציין את התועלת שהמדינה רואה מההליך הזה. קודם כול, אנחנו מפרישים עובדים לפרישה מוקדמת, אנחנו חוסכים שכר. זה דבר שהרוכש העתידי צפוי לתמחר. כלומר, זה כסף שיחזור חזרה באופן מסוים למדינה. אנחנו נותנים לו חברה יותר בריאה, לכן הוא יכול לתת הצעת מחיר יותר טובה, לקבל חברה יותר טובה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אתה ממשיך לשלם להם משכורת כל הזמן.

<אמיר אדרי:>
אנחנו מוציאים אותם לפרישה מוקדמת, אנחנו חוסכים עלויות שכר של בן אדם מגיל 60 עד לגיל 67, ותיאורטית, יכול להיות שהיה נקלט אדם אחר במקומו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מה פירוש? מגיל 60 עד גיל 67 אתה גם משלם לו עכשיו.
<אמיר אדרי:>
יש שני דברים. יש צד העלות וצד התועלת.

<יעקב ליצמן:>
הוא לא קולט חדשים.

<אמיר אדרי:>
אני מדבר על צד התועלת.

<ראובן ריבלין:>
ניסן, מה שאתה אומר הוא מקומם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, תן לי לשמוע את האוצר.

<ראובן ריבלין:>
תעש היתה אחת המערכות שהחזיקה את ביטחון ישראל, חברים. אתה משלם להם. מה זה משלם? אתה מפנה אנשים - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מדבר אליו. הוא מנסה לסביר מה התועלות של המדינה.

<ראובן ריבלין:>
הוא גם צודק בעניין זה. המדינה היתה ממשיכה לתת כסף.

<אמיר אדרי:>
אם אני מדבר רק על צד התועלת ועוזב לרגע את צד העלות, בצד התועלת גם חוסכים עלויות שכר של עובדים, גם מבצעים פה שינוי ארגוני של החברה, ובאמצעות איחוד חטיבות אנחנו לא צריכים עובדים, אנחנו חוסכים כוח-אדם. פה יש חיסכון של כוח-אדם לא רק עד גיל 67, למעשה זה חיסכון בעלויות שכר פרמננטיות של עובדים, זה הרבה מאוד כסף, זה הרבה מאוד מיליארדי שקלים. מעבר לזה, אנחנו עוברים מבעלות ממשלתית לבעלות פרטית. גם בזה יש ערך מאוד מרכזי.

<ראובן ריבלין:>
אגף תקציבים בעד ההסכם.

<אמיר אדרי:>
אם אני מביא דוגמה כמשל של אלביט כחברה פרטית, חברה משגשגת שמעסיקה הרבה עובדים, שתורמת לייצוא, אנחנו הולכים לעולם חדש של חברה שצריכה להיות הרבה יותר יעילה, הרבה יותר רווחית, שתעסיק יותר עובדים ותתרום הרבה יותר למשל. אלה שני ערכים מאוד מרכזיים שחשוב לציין מעבר לדיון על הקרקע, כשאני תומך בעמדה שעופר הציג, שאין צורך לשקלל, כי זה משהו ששייך למדינה. בגדול, אלה שלוש התועלות המרכזיות: הבראה, הפרטה והורדת מחירי הדיור.
<יעקב ליצמן:>
ברגע שאתה תומך, אני צריך לבדוק.

<ראובן ריבלין:>
אתה אגף התקציבים.

<אמיר אדרי:>
אני מאגף התקציבים.

<ראובן ריבלין:>
אגף התקציבים תומך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אודי, בבקשה.

<אודי אדם:>
עצם זה שחברה טכנולוגית כזאת יורדת לנגב, ואני אומר לך שבתוך חמש-שש שנים יש שם יותר מ-1,000 מקומות עבודה לאנשים טכנולוגים, אני חושב שזה רווח מוחלט של מדינת ישראל, של החינוך בנגב, של המכללות הטכנולוגיות בנגב. זה ערך שהוא winwin.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה מכובד מאוד. אנחנו רוצים לשמוע את כל זה. דברו. דברו. כמה נצטרך להוציא בכוח את הדברים?
<ראובן ריבלין:>
מה שהוא אמר זה חזון, שלא תהיה אי-הבנה. בעוד עשר שנים יכולים לבוא ולספוק כפיים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
החברה עוברת לנגב ויהיה פוטנציאל לאנשים למצוא עבודה בנגב.

<ראובן ריבלין:>
עובדה שהיא מופרטת ועובדה שיש אנשים שמוכנים להיכנס לנעליה. הוא אומר לך מה החזון. יכול להיות שזה יהיה, ואנחנו מקווים מאוד שאפילו יותר טוב, ויכול להיות שלא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
החברה עצמה. אודי, אבי, מי מתוככם רוצה לדבר?
<אבי פלדר:>
נשאלה שאלה לגבי השנים הארוכות שלקח הסיפור הזה. זה התחיל אצל הרב ליצמן, אצל הרב גפני, אצלך אדוני היושב-ראש, טמיר ליווה את זה, שי חרמש, אבל צריך להביא בחשבון שזה לא הסכם אחד. אני לא מכיר מערכת הסכמים כזאת שנעשתה באיזו חברה במשק הישראלי ולא במשק הישראלי. אני סופר 11 הסכמים שנחתמו כאן. זה לא הסכם אחד. יוצאת מפה איזו תחושה שיש הסכם אחד שנחתם. נחתמו עם ההסתדרות שישה הסכמים. נחתמו עם האוצר שני הסכמים. עם משרד הביטחון נחתמו שלושה הסכמים. כל המערכת הזאת היא מערכת אדירה שמטפלת החל מרכישת מוצרים, דרך פרישת עובדים ועבור דרך סטטוטוריקה ומעבר לנגב. זאת אומרת, זו לא מערכת אחת של הסכמים.

כל הגורמים המעורבים – דיבר פה אבי ניסנקורן – האחריות של העובדים והאחריות של ההסתדרות היתה גדולה ביותר. כמעט לא היו שביתות, הפגנות. העובדים האלה בין 2002 ל-2006 הורידו 11% משכרם כשהמצב היה קשה, ואני מדבר כאן כאיש עובדים, אבל אלה אנשים שעובדים אתי בחברה. ואת זה צריך להביא בחשבון, וזה מה שהוועדה ראתה לנגד עיניה.

מ-2007 לא היה הסכם שכר בחברה הזאת. אין קידומים בחברה הזאת. העובדים שיוצאים לפנסיה – נשאלה השאלה למה משכורת אחרונה. המשכורת האחרונה של חלק מהעובדים היא משכורת לא ראויה. ומה שנעשה פה זה תיקון עוול קטן של הרבה מאוד שנים.
40,000 שעות כוח-אדם עוזבים את החברה. צריך להביא את זה בחשבון. זה לא פשוט. מצד שני, יש לנו הזמנות בהיקף של מיליארדי שקלים מחוץ-לארץ. המותג IMI בחוץ-לארץ זה מותג חזק ביותר. אנחנו עובדים במזרח, אנחנו עובדים בדרום אמריקה, בארצות-הברית, באירופה. זה מותג חזק. יש לנו היקף הזמנות של 5 מיליארדי שקלים, שאותו צריך לממש. בתנאים שניהלנו את החברה הזאת, בשנים האחרונות, זה נס שהחברה הזאת הצליחה לממש את מה שהיה, וזה הרבה מאוד הודות גם למשרד האוצר, למשרד הביטחון ולוועדה, אבל - - -
<ראובן ריבלין:>
זה לא נס, המדינה נתנה הכול.
<אבי פלדר:>
הכסף תמיד הגיע בשנייה האחרונה, היה קשה מאוד לממש את זה.

<יעקב ליצמן:>
קודם כול, זה נס שהממשלה נותנת.

<אבי פלדר:>
הממשלה היתה גם בעלים, גם רגולטור וגם לקוח, את זה צריך להביא בחשבון. זה קומפלקס ובעיה מבנית מאוד בעייתית. ואנחנו מדברים על 2 מיליארדי שקלים בשנה מכירות שאפשר להגדיל אותן. החברה הזאת היא חברה עסקית. בצד פעילות ההפרטה גם היתה פה פעילות עסקית שהתנהלה לאורך כל השנים, ואת זה צריך לממש, כי זה נכס של מדינת ישראל, ואת הנכס הזה צריך למנף. מה שעושה הוועדה היום היא ממנפת נכס של מדינת ישראל. זה מה שאני חושב.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אודי.

<אודי אדם:>
בהנחה שאתם מאשרים לנו את זה היום, אני חושב שזו החלטה חשובה, שכולם ייהנו ממנה. זו חברה טובה. בהנחה שהאחריות היא על האישור שלכם, האחריות של הביצוע היא שלנו, של החברה, אני ממליץ בעוד שנה לעשות מעקב, שלא תהיה פה אופוריה שהכול סגור. בעוד שנה לראות איפה אנחנו עומדים. בעוד שנה לדעתי נהיה כבר באמצע המכרז. עד אז המכרז יצא, ובעוד שנה תוכלו לדעת באיזה כיוון ומי הולך לרכוש אותה, מתי היא תעבור לנגב, עם כמה דברים היא תעבור לנגב, ואז אפשר יהיה לראות את סך כל התועלות.
מגיעה פה תודה לכולם. אי-אפשר פה למנות את כולם, מההסתדרות, ארגון עובדים שהוא ארגון אחראי, הוא לא קיבל מה שלא מגיע לו. אני לא מספיק זמן בחברה בשביל להיות נציגם. בסוף הבגרות והאחריות של כולם הביאו להסכם שהוא הסכם טוב ויביא את החברה הזאת להישגים.
חשוב להגיד שלחברה הזאת יש נכסים שהם מוקדי ידע של מדינת ישראל. זה לא איזה סתם חברה שמפריטים אותה. לא לחינם לא רצו להפריט אותה כל השנים, ואני חושב שזה ייתן ערך מוסף למדינת ישראל, ויש פה הרבה תועלות.

אגב, למה שאמר חבר הכנסת ריבלין. החברה תרד לנגב כי זה חלק מההסכמים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה. בצלאל, אתה כנציג משרד הביטחון רוצה לומר משהו?
<בצלאל טרייבר:>
הדבר היחיד שאני יכול לומר שזה שיתוף פעולה לא פשוט, תוך כדי הרבה מאוד אילוצים. לקחנו על עצמנו נתחים של תעסוקה ושל עיסוק כדי להבטיח שהמערכת הזאת אכן יכולה להתקיים ולהתממש, ולכן לקחנו על עצמנו את תפקיד האינטגרציה של כל הפעולה של המעבר דרומה, שהיא לא ממשימותיו של משרד הביטחון, אבל אנחנו חושבים שזה חיוני מאוד למהלך כולו, ולכן לקחנו את זה על עצמנו. זו סוגיה אחת מאוד מרכזית. סוגיה שנייה היא מערך התכנון שלקחנו על עצמנו, תכנון המקרקעין, כולל זה של רמת השרון. אנחנו מאמינים שזה יביא את ההכנסה הנדרשת, וכמו שמישהו פה ציין, הרבה מעבר לעלויות שצוינו כאן. בסופו של דבר יש פה מהלך מתואם, ומכאן ואילך, בהנחה שזה יוצא מכאן ומאושר על-פי כל הכללים ועל-פי כל החלקים שהוגשו על-ידי האוצר, אפשר לנוע קדימה לא בדיבורים, אלא בעשייה של ממש. בשביל זה אנחנו כאן, בשביל לבצע את המהלך הזה בפועל יחד עם כל הגורמים שהיו שותפים להסכמה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתם תלוו אותו עד הסוף?
<בצלאל טרייבר:>
אנחנו נלווה אותו עד הסוף.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עד הסוף הטוב, אני מתכוון.

<בצלאל טרייבר:>
לקחנו על עצמנו את האינטגרציה עד המימוש. זה חלק מההסכמים. אני נוהג לקיים הסכמים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
איציק, אתה רוצה לומר משהו? החתן המכובד בעניין.

<יצחק יהודה:>
כבוד היושב-ראש, לפי הדברים שנאמרו פה, גם על-ידי משרד האוצר וגם על-ידי הנהלת תעש עכשיו, כנראה שעשיתי הסכם לא טוב, הייתי צריך לבקש יותר עם כל המחמאות האלה.

אני רואה את הכותרות בעיתונים מחר בבוקר, ויופיעו מספרים של 3 מיליארד, 4 מיליארד, 5 מיליארד. אלה יהיו הכותרות - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יופיעו מספרים יותר גבוהים.

<יצחק יהודה:>
- - או עלות עובד תעש בפרישה יהיה 1.3 מיליון. אלה הכותרות. בשום מקום לא יוזכר שבמשך 12 שנה – בהסכם של המגזר הציבורי ב-2009 עובדי תעש לא קיבלו, בהסכם ב-2011 של ה-7.25, הם לא קיבלו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה היית אז יושב-ראש ועד העובדים?

<יצחק יהודה:>
הייתי יושב-ראש ועד העובדים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא יכול להיות. איך זה?

<יצחק יהודה:>
היינו חברה במצב כלכלי לא טוב, כך שלא יכולנו לקבל את זה. בנוסף, תוספות השכר – יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי דיבר על הפרש של 20% בתוספות השכר. עם התעשיות הביטחוניות המקבילות לנו, אנחנו נמצאים באותו קו פחות או יותר. גם בתעשייה האווירית וגם ברפאל הפער של השכר הרבה יותר גבוה, מכיוון שהם מקבלים גם קידומים בכל שנה או בכל שנתיים בשכרם, כך שכל הכתבות כמה כסף מוציאים על העובדים וכל עובד ילך עם 1.3 מיליון שקלים הביתה, הוא לא הולך עם הסכומים הללו, זו העלות הממוצעת של עובד. אם עשיתי פילוח ובדקתי מתוך 1,210 עובדים שעוזבים את החברה ב-14 החודשים הקרובים את מספרי הפנסיות שהם יוצאים אתה, עשיתי חישוב של פנסיה נטו, אז, רבותי, 60% מתחת ל-6,000 שקל נטו אחרי 35 שנות עבודה. המספרים בדוקים, אבל זה לא יהיה כתוב בשום מקום.

אני כיושב-ראש ארגון עובדי תעש יכול להגיד שהתחלנו באמת עם הרב ליצמן את הוועדות, המשכנו עם הרב גפני, שבא לא רק חג אחד, בא יותר מחג אחד, אבל היושב-ראש הנוכחי, ניסן, אני רוצה להודות לך על הדחיפה האחרונה שנתת. אני חושב שבלי זה לא היתה יכולה לקרות ההפרטה הזאת. אני חייב להודות פה להרבה מאוד אנשים, לחברי הכנסת ששיתפו פעולה לאורך כל הזמן, שהבינו ש-3,500 עובדים לא יכולים ללכת בלי משכורות.

הייתי במאבק אדירים, כי מצד אחד אני הולך בניגוד לאידיאולוגיה שלי לגבי הפרטת החברה, אני צופה שנתנו מספיק הגנות לעובדים שנשארים בחברה, גם עם המעבר לנגב וגם עם הרוכש הקטן. אגב, הרוכש מתחייב לכבד את ההסכמים הקיבוציים, כמובן חמש שנים מיום ההפרטה, וזה גם הישג בפני עצמו. אני לא חושב שהיינו מצליחים להגיע להישג הזה בלי יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי. אני מציין גם את עפר שהתחיל את התהליך הזה, אבל מי שליווה אותנו יום-יום זה יושב-ראש האגף לאיגוד מקצועי, שהוא יושב-ראש ההסתדרות הבא, ואני מאוד-מאוד מקווה שהוא יביא הסכמים מכובדים כמו שהוא הביא את ההסכם הזה.
פרט לזה, הנהלת תעש שיתפה פעולה. אני מאוד מקווה שהנהלת תעש תדע להוציא את הערמונים מהאש ולנצל את ההזדמנות הזאת כדי להבריא את החברה ולא לעשות טעויות, ובעבר היו טעויות, בהנהלות אחרות שהיו בתעש. לצערי היו כמה תוכניות הבראה שכשלו. אני מאוד מקווה שהיא תצליח לעשות את זה ורק בשיתוף פעולה עם העובדים, כי כבר הוכח שכאשר יש שיתוף פעולה עם העובדים זה מביא להצלחת החברה ולפריחתה.
אני צריך להזכיר ולציין, כי זה לא עלה פה, וחלק מהנוכחים כנראה שלא זוכר, אבל חברה בת שלנו, עשות אשקלון, היא ביחד בחבילה הזאת של ההפרטה.
<משה גפני:>
זה הוזכר.

<יצחק יהודה:>
זה הוזכר על קצה המזלג.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ביקשתי שייתנו טיפה יותר הסבר.

<יצחק יהודה:>
זו חברה מאוד מצליחה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא בנושא הזה, בנושא המשפטי, כי אני מבין שזה עוד דורש החלטת ממשלה או ישיבה של הדירקטוריון, אז תן הסבר טיפה כדי שנדע.
<יצחק יהודה:>
אבי ניסנקורן הזכיר את זה שבחודש האחרון היתה תקלה, וזאת תקלת עשות. אני מקווה שהתגברנו עליה. יש התניה קטנה שבינתיים לא יכולים לצאת למכרז כל עוד העניין של עשות לא יסודר, וזה יסודר כנראה בימים הקרובים.
<יצחק כהן:>
מה התקלה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
צריך החלטת ממשלה.

<יצחק כהן:>
צריך לטפל בנושא של עשות שייחתמו ההסכמים כמו שצריך. ולא, בינתיים אי-אפשר לעשות את - - -
<יצחק כהן:>
גם משם מופרשים עובדים?

<יצחק יהודה:>
כ-90 עובדים, פרישה מיידית מהחברה, וכמובן ברשת הביטחון יש להם רשת בדיוק כמו לתעש.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
צריכה להיות החלטת דירקטוריון, שעוד לא התקבלה, או החלטת ממשלה, או שתיהן?
<מאיר שמרה:>
אני אסביר. אנחנו מבקשים, ובימים הקרובים נגיש תיקון להחלטת ההפרטה לגבי חברת עשות אשקלון שתוגדר גם היא כחברה בהפרטה, שזה יאפשר לנו ביתר קלות לבצע את המהלך הזה. זה לא משנה את דרך ההפרטה של תעש, לכן מבחינתנו זה משהו מאוד טכני, שיעזור לנו להתקדם ברמה של אישור ההסכמים בעשות אשקלון.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
האם זה תלוי בממשלה או בדירקטוריון של עשות? אם זה תלוי בממשלה, אז העסקה תתבצע. אם זה תלוי בדירקטוריון של עשות, יכול להיות ששם פתאום יחליטו אחרת וזה יכול לעכב את כל העסקה.
<מאיר שמרה:>
הדירקטוריון אישר אתמול.
<אבי פלדר:>
הוא אישר אתמול בערב את המהלך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הבנתי. עכשיו זה עובר להחלטה רק בממשלה.
<יצחק יהודה:>
בכל אופן, זו לא מסיבת סיום. אני מקווה שעדיין יהיו מסיבות. אני רוצה לציין את עובדי התעשייה הצבאית, שלאורך כל התקופה הזאת, עם עיכובים של משכורות, נתנו את דמם, תרתי משמע, למען ביטחון מדינת ישראל. אל תשכחו את זה. לא מזמן רצו שאני אעשה כתבה על נושא של חולי הסרטן בתעשייה הצבאית, על הפצועים בתעשייה הצבאית. אמרתי שבשלב זה אני לא עושה שום דבר עם הנושא הזה.
העובדים עבדו יום ולילה ללא תוספות שכר, והם ידעו שהם עושים משהו ציוני. חשובה מאוד הנקודה הזאת. צריך להעריך מאוד את עובדי התעשייה הצבאית, אלה שפורשים ואלה שנשארים ויש להם עתיד. אני מקווה שיהיו גם קליטות של אנשים צעירים חדשים בחברה הזאת, כדי שהחברה הזאת תהיה אור לכל עם ישראל.

אני מאוד-מאוד מודה לכל חברי הוועדה הזאת, ועדת הכספים, כל ועדות הכספים, לכל מי שנטל חלק. אני מאוד-מאוד מודה בשם ציבור עובדי התעשייה הצבאית. תודה רבה לכם.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יישר כוח. אבי, אתה רוצה לומר מילות סיום?
<אבי ניסנקורן:>
אני חושב שההסכם הזה הוא הסכם מאוזן בסופו של דבר והוא הסכם טוב, קודם כול לעובדים, ובמסגרת שנוצרה הוא טוב לחברה וטוב למדינה. יש בו אלמנטים חשובים של מעבר לנגב ושל פינוי קרקעות. זה מוכיח גם דבר אחד, שהדרך להגיע לרפורמות היא דרך ההסכמה. אפשר לקצר ולחסוך הרבה כסף אם חותכים מייד לדרך ההסכמה. אני חושב שמאבקים מייצרים עלויות נוספות למדינה בסופו של דבר. בסופו של דבר כולנו אזרחים - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תרשה לי להוסיף שזה לא רק בהסכמי עבודה, תמיד הדרך הנוחה יותר להגיע להסכמים היא נכונה בשאר תחומי החיים.
<משה גפני:>
מה למשל?

<אבי ניסנקורן:>
אני מדבר על התחום שלי.

<יצחק כהן:>
שוויון בנטל...
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הוא אמר שהדרך הנכונה ביותר בהסכמי עבודה זה להגיע להסכמה ולא למאבקים. אמרתי שזה נכון בכל התחומים.

<עפר שלח:>
אתה ואני – יש דבר שאנחנו לא מסכימים עליו?...

<ראובן ריבלין:>
אני חושב שמשיח יבוא.

<אבי ניסנקורן:>
היושב-ראש הזכיר לפני זה את חברת החשמל, אני אומר באחריות שאם רוצים לעשות רפורמה מוסכמת בחברת החשמל, אפשר בתוך חודשיים, בתוך שלושה, להגיע לרפורמה מוסכמת בחברת החשמל, אפשר גם בתוך שלוש שנים. התוצאה דרך אגב, אני לא חושב שמישהו משלה את עצמו, תהיה אותה תוצאה אחרי שלושה חודשים ואחרי שלוש שנים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמו בשח-מט.

<אבי ניסנקורן:>
גם אני חושב שארגון העובדים היה מאוד אחראי וראה פה את המכלול, ובאמת לא היו מאבקים. ההנהלה היתה מאוד אחראית. וגם אני מודה לחברי הוועדה, לכולם, על שהובילו את זה, עזרו להוביל את זה, לוועדה הנוכחית ולוועדה הקודמת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יישר כוח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
האוצר.

<אסף אשר:>
התחלנו בגילוי נאות, גם נסיים בגילוי נאות. הייעוץ המשפטי של המשרד שנמצא פה אתנו, אמר לנו שמספיק ההחלטה הזאת על מנת להעביר את הכספים לעשות. כפי שאתם יודעים עשות היא ב-15% מוחזקת על-ידי הציבור, ולכן הכסף שהועבר עבור פרישת העובדים ישמש ויגיע בסופו של דבר גם לידי הציבור. זה חשוב לדעת. עמדת החשב הכללי בעניין שזה לא משהו שאמור לעכב את ההפרטה, כי זו איזו נקודה במכלול ההסכמים שכבר נחתמו. כשנגיע לטיפול בעשות, זה משהו שנצטרך לתת עליו את הדעת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמיר, אתה רוצה להגיד עוד מילת סיום?

<אמיר אדרי:>
לא. תודה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמו הדוברים. חברי חברי הכנסת, האם מישהו רוצה לומר משהו?
<משה גפני:>
אני מבקש. זה לא יוסיף הרבה, אבל העובדים בתעשייה הצבאית באמת גילו אחריות רבה. זה דבר שצריך ללמוד ממנו. היו הרבה ויתורים של העובדים כפי שנאמר קודם. אני אומר בוודאות, אילולא האומץ של ועד העובדים, והמציאות הזאת שהעובדים הסכימו לוותר, החברה היתה סגורה היום והמצב היה הרבה יותר גרוע. לכן אני מאוד משבח את ועד העובדים, אני משבח את ההנהלה של החברה, שעשתה כל מה שנדרש בעניין הזה, אני משבח את ההסתדרות, את משרדי הממשלה – לשם שינוי אני משבח מאוד – שבסופו של דבר הם עשו את העבודה. וזאת אחת הדוגמאות שהכנסת יכולה לתרום באופן אמיתי, בגלל התפקיד של ועדת הכספים. אני משבח אותך בעניין הזה, שאין המצווה נקראת אלא על שם גומרה, אני משבח את הרב ליצמן בהיותו יושב-ראש ועדת הכספים וגם בתקופה שלנו, שעשינו את העבודה, גם חבר הכנסת לשעבר שי חרמש שעמד בראש ועדת המשנה, טמיר, כמנהל הוועדה שליווה את זה כל הזמן, היו קשיים שלפעמים כמעט התייאשנו, והמציאות בסופו של דבר היא שיש ההסכם הזה. זה לא משוש חיינו, זה לא תקדים למשהו אחר, יכול להיות שבחברות אחרות נרצה שיהיה הסכם כזה ולא נצליח בגלל ועד עובדים. אני באופן עקרוני לא אוהב הפרטות כמו רבים מחברי הוועדה, אבל זה מחויב המציאות וטוב שזה נעשה. אני משבח את כולם, אני שמח על זה שההסכם הזה מסתיים.

<יעקב ליצמן:>
למה לא יכלו לגמור את זה לפני שש שנים?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע. עפר.

<עפר שלח:>
כמי שהגיע לעסק הזה קצת מאוחר, כי לא זכיתי להיות בוועדה בהנהגתם של חברי הכנסת גפני או ליצמן - - -

<משה גפני:>
צריך זכות לזה...

<עפר שלח:>
לא כולם זוכים. ביקרתי בתעש, נפגשתי עם ועדי העובדים שלה. אין ספק שהעובדים שאנחנו מדברים עליהם הם עובדים שרווחתם עכשיו, כשהם יעזבו את תעש, צריכה להיות לנגד עינינו באופן מאוד-מאוד ברור, ולא להציג אותם כמי שמקבלים פה זכויות יתר. אלה עובדים שנתנו הרבה מאוד שנים בעבודה ביטחונית מן המעלה הראשונה, חלקה כרוכה בתנאים בריאותיים לא פשוטים וכן הלאה, זה ברור. אבל צריך להגיד ששאלת התקדים, שגם עלתה מהדברים שלך, היא שאלה שאנחנו צריכים לזכור אותה לנגד עינינו. אין ספק שכל המהלך של הפרטת תעש צריך לקרות. צריך לקרות, אני חוזר ואומר בלי קשר לסוגיית הקרקעות, הוא צריך לקרות כי גם ההיסטוריה מלמדת אותנו שחברות כאלה בסופו של דבר הפכו להיות יותר בריאות, יותר מצליחות, והמדינה ואוצר המדינה וביטחון המדינה הרוויחו מהדברים האלה.

<ראובן ריבלין:>
ברובן.
<עפר שלח:>
שאלת התקדים שבה לוקחים פנסיה צוברת והופכים אותה מכוח גישור, ופה צבעו את זה בכל מיני צבעים, אבל הופכים אותה מכוח גישור לפנסיה תקציבית – וממה מחשבים את זה ואיך מחשבים את זה ויש פה תוספות גם אחרי גיל הפנסיה וכן הלאה – היא שאלה כשנבוא לדון בדברים הבאים. ואני מאוד מקווה בהמשך לדברים, חבר הכנסת גפני, שלוועדת הכספים תהיה תמיד מעורבות בעניין הזה, כי אנחנו באמת מייצגים אינטרס ציבורי מובהק, גם את זה אנחנו צריכים לזכור. כי הרי יבואו – בואו לא נשלה את עצמנו – יבואו ויגידו: בתעש קיבלו כך וכך, ויבואו ויגידו את אותם נימוקים גם חברה כזאת או אחרת, ולא ננקוב פה בשמות, גם היא במצב שהיא זולגת כסף, ואנחנו באים לפה אחת לכמה זמן וצריכים לאשר מאות מיליונים אחת לכמה חודשים, שמצטברים למיליארדים במהלך השנה, והנה זה שווה לאוצר המדינה וזה שווה כך וזה שווה כך, ובסוף אנחנו יוצרים מצב שיש פה הבחנה בין השוק הציבורי לשוק הפרטי שהיא גם קשה. מה חושב לו אדם שנמצא בשוק הפרטי? הוא נמצא בפנסיה צוברת, אף אחד לא יהפוך לו אותה לסוג של תקציבית בצורה כזאת או אחרת, ואם החברה שלו תיכשל לא יקרה הדבר הזה. צריך להגיד את זה בעודנו מאשרים, ומאשרים ברצון, את ההסכם הזה, ומאשרים אותו לעובדים הנכונים, שמגיע להם וכן הלאה, צריך להגיד גם את הדבר הזה ולזכור אותו, ולו למען הפרוטוקול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יישר כוח.

<יעקב ליצמן:>
צריך לזכור את הדסה.

<משה גפני:>
כשאתה הולך לאשר היום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רובי.

<ראובן ריבלין:>
תודה רבה, אדוני, בהמשך לדבריהם של גפני ושלח אני רוצה לומר שהנסיבות הן שקובעות את הדרך שבה מתנהל העניין וגם את תוצאותיו. אין דבר שאינו משמש דוגמה ואינו סימן דרך לשאר אזרחי ישראל. ובלי כל ספק שההסכמים שאנחנו מאשרים היום וכתוצאה מהם גם את ההעברה המאפשרת את ההפרטה, הם דברים שבעתיד לבוא יכולים אנשים לבוא ולומר ולהיאחז במאבק שנעשה פה – המאבק שנעשה פה, ניגוד האינטרסים ומכלול האינטרסים שחייב אותנו לעקוב אחרי סידורים שונים ומשונים, אשר כולם הביאו לידי גיבוש עניין זה.
צריך לבוא ולומר שכל אחד יכול לבוא ולומר: זה תקדים, זה סימן דרך. עם זאת, אנחנו אומרים לפרוטוקול, כל דבר נדון לפי נסיבותיו. אם יהיה מצב שבו הנסיבות יהיו דומות בדיוק למצב – אני עדיין בטראומה של פינוי תעש מירושלים. אני מודיע לכם, הייתי פה ונתתי ידי לדבר שלאחר מכן גרמתי עוול לאנשים. אני לא סוציאל דמוקרט, אדוני ההסתדרות, עם זאת, אני באמת דואג לאנשים, ואנשים לא חשוב אם הם במעמד כזה או במעמד אחר, לפי הגדרתם הם אנשים, ואנחנו צריכים לדאוג להם – שידע כל העולם שהדבר הזה בא לידי גיבוש על-פי נסיבותיו וכל דבר ייבחן על-פי נסיבותיו. כמובן אין דבר שהוא לא דוגמה.
אני מברך את יושבי-ראש ועדות הכספים לדורותיהם על כך שהם יצרו פה, שלח, מעמד לוועדת הכספים של ועדה חוקרת, כפי שהיא בסנאט, כפי שהדברים היום מתפתחים גם לגבי ועדת החוץ והביטחון, ואני מקווה שנצליח לגבש מעמד כזה של הכנסת מול המערכת הממשלתית, באמת לתועלת המדינה.
<יעקב ליצמן:>
יושב-ראש הוועדה.
<ראובן ריבלין:>
יושבי-ראש הוועדה, כל אחד קורץ ועל-פי סגנונו וכולם טובים ומעולים ויודעים את התורה.

אני רוצה רק רוצה לגמור את ההלל על עבודתכם ולברך. אני חושב שעשינו פה דבר שהוא גם צודק, גם מועיל, ואני מקווה שהחזון של ראשי החברה לעתיד, של האלוף שרואה בעוד עשר שנים מפעל אדיר, גם יתגשמו. אבל גם אם חלילה יתעכב היום וייקח קצת יותר זמן, אני שלם לגמרי עם ההסכם שאנחנו מאשרים פה היום, וברכה לעובדים אשר נלחמו וגם ויתרו. הם דוגמה ליכולת להגיע להבנה תוך שמירה והקפדה. תודה רבה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עוד מישהו, ליצמן, רב יצחק?
<יצחק כהן:>
נאחל להם בהצלחה. יש להם עוד דרך ארוכה, זו רק תחילת הדרך.
<אלעזר שטרן:>
גם אנחנו כמובן מצטרפים לברכות.
<יצחק כהן:>
המכשיר החדש הזה להפוך פנסיה צוברת לסמי-תקציבית, זה מכשיר שהשולחן הזה עוד יידרש אליו.
<עפר שלח:>
אגב, הוא לא חדש. אתה יודע שהוא בצה"ל, מרגע שצה"ל עבר - - -
<יעקב ליצמן:>
אבל לא גילו את זה בכל מיני בעיות.

<עפר שלח:>
זה פשוט עוד לא הגיע, זה יקרה ב-2029, אבל זה יגיע. אתה תהיה פה ב-2029, אני לא.
<ראובן ריבלין:>
03 – אתה יודע מה הם היו עושים? אלה האנשים שעליהם היתה בנויה המדינה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רובי. אני רוצה במשפט או שניים לברך על האירוע. זו שמחה גדולה, ואני מתנצל, תכננו לעשות אותו חגיגי, והסברתי בהתחלה. באמת ראינו פה שיתוף פעולה. אני לא יודע מה קורה בחדרים הקטנים, אבל ראינו שיתוף פעולה מדהים בין כל אותם גופים, בין החברה וראשיה והעובדים, ההסתדרות, משרד הביטחון, רשות החברות, משרד האוצר. ראינו עבודה משותפת עם בעיות שיש, אבל לפחות החליטו שאנחנו גומרים בהסכם סביב השולחן. זה לא קל. זה היה מסובך מאוד.
דבר ראשון, מגיע יישר כוח עצום לכל הגופים שהזכרנו, וכל אחד תרם את חלקו, כל אחד דאג לחלק במשוואה, אבל בסך הכול גם דאגו לכל המשוואה שתסתיים בסופו של דבר בהסכם טוב.
אני רוצה להודות גם לחברי, גם לשני יושבי-הראש הקודמים, וודאי לוועדות הכספים הקודמות, לחברי פה שנכנסנו לעובי הקורה וננסה לעשות את זה גם בנושאים אחרים, רק הסעיף הבא כבר מזמן לנו את העניין. ננסה גם בדברים אחרים, בין אם זה קשור לוועדה, בין אם זה פחות קשור, ננסה להיכנס לזה כדי ללחוץ לגמור דברים, לא למשוך דברים, כי מתברר שזה כמו בשח-מט, מי שמכיר – יש לך אינטואיטיביות למהלך, אבל אתה מתחיל לחשוב, אחרי חצי שעה שאתה חושב אתה עושה את המהלך הראשון שחשבת עליו, אז יכולת לעשות את זה כבר בהתחלה ולהרוויח הרבה מאוד. צריך ללחוץ שלא יתבזבז הרבה זמן ויתיזו הרבה דמים תרתי משמע, אלא להיכנס, לגמור עד שיוצא עשן לבן. אני רוצה מאוד לשבח גם את חברי.

<יעקב ליצמן:>
האם אפשר לצרף את הדסה לתעש?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תיכף. חכה. נגיע להדסה. אל תדאג.

<ראובן ריבלין:>
כל דבר נדון לפי נסיבותיו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר גם לחברי, למרות שכולנו מגיעים ממפלגות שונות, אולי מתפיסות עולם שונות בהרבה מאוד נושאים, בנושא הזה ראינו, אולי כמו בעוד הרבה נושאים אחרים, שלא הנושא המפלגתי דיבר מגרונם של החברים. לא הנושא הפוליטי, אלא לגופו של עניין.
<יצחק כהן:>
כמו בכל הנושאים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמרתי שבעוד הרבה נושאים אחרים. יש כאן ממש תמימות דעים בעניין, וזה גם לתפארת ועדת הכספים וגם לתפארת חברי באופן אישי.
אני רק רוצה להדגיש שתי נקודות. א', אנחנו מבינים שזה לא ישמש כתקדים באופן קבוע לדברים אחרים שיגיעו, אלא כל נושא לגופו. זה דבר אחד. דבר שני, אומנם אנחנו היום מרימים כוסית, נאשר את זה בעזרת השם, אבל זה לא תם, זה תהליך ארוך, נצטרך להיות עם אצבע על הדופק ולעקוב אחרי זה שנה אחר שנה, אולי בכל חצי שנה, כדי לשמוע מכם דיווח. נראה איך שזה יתקדם, אולי בהתחלה בכל חצי שנה, ואם זה ילך טוב, בכל שנה, כדי לוודא שהעסק הזה מתקדם, וגם אם יתעוררו חילוקי דעות, תשבו בחדר סגור, ייגמר העניין ותתקדמו הלאה, שחס ושלום זה לא יתפוצץ, ואז יהיה אסון. שוב, יישר כוח לכולם. עכשיו נעבור לחלק המשפטי כדי לאשר את זה.
רק שנבין מה שאנחנו צריכים לעשות מבחינה משפטית. דבר ראשון, אנחנו צריכים לאשר את הנייר שיש לכל חברי, של רשות החברות הממשלתיות, זה אישור דרך הפרטת חברת התעשייה הצבאית בע"מ ("החברה") לפי סעיף 59ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות. האם לכל חברי יש הנייר הזה?
<קריאות:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו צריכים להצביע. מי בעד לאשר, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – פה אחד
דרך הפרטת חברת התעשייה הצבאית בע"מ ("החברה") לפי סעיף 59ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות מאושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אושר פה אחד.
עכשיו צריך לאשר, ופה אני מפחד שיש לנו הפתעה, את צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ), התשע"ד-2013. את זה צריך להקריא.
<ראובן ריבלין:>
את כל זה?

<משה גפני:>
לא.
<יצחק כהן:>
51 עמודים.

<שלומית ארליך:>
מה פתאום, לא 51 עמודים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק זה. זה 18 עמודים. רבותי, אין לנו ברירה, שלא ניחשף אחר-כך למצב שלא עשינו משהו על-פי מה שצריך להיות והכול יכול להתמוטט אם מישהו פתאום יגיש אני לא יודע מה. אין לנו ברירה, צריכים להקריא את זה.
<יעקב ליצמן:>
האם זה פיליבסטר לסעיף הבא?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אמרתי שזה לא פיליבסטר.

<משה גפני:>
דווקא היועצת המשפטית אמרה.

<יעקב ליצמן:>
היא שותפה לזה...

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חס ושלום. רבותי, יש לנו כמה שלבים, אין מה לעשות.
<יעקב ליצמן:>
כמה זמן זה ייקח?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני לא יודע. האוצר צריך להקריא את זה.
<מאיר שמרה:>
להקריא את מה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
להקריא את צו החברות הממשלתיות.

<מאיר שמרה:>
להקריא את כל הצו?

<שלומית ארליך:>
כן.

<מאיר שמרה:>
ממתי עושים דבר כזה? הוא מונח בפניכם.
<יעקב ליצמן:>
רוצים לעשות פיליבסטר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאיר, מקובל עלינו הייעוץ המשפטי שלנו, מה שהוא אומר, כדאי לשמוע. יש כאן יועצים משפטיים שחושבים שלא צריך לקרוא? למרות שמי שיקבע בסופו של דבר זה הייעוץ שלנו, אבל ראיתי שגם היועצות האחרות עשו עם הראש שצריך להקריא.
<ראובן ריבלין:>
אני אומר לך, חייבים לקרוא. אחרת, פתאום יבוא חבר כנסת ויאמר "לא ידעתי". יש ידיעה קונסטרוקטיבית אם מקריאים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא רק חברי כנסת, ודאי לבג"ץ, ודאי להמון דברים. עזוב. רחל.

<רחל שפיצר-ליבנה:>
אני קוראת, אני קוראת.

צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה ב​​​​תעש מערכות בע"מ), – התשע"ד - 2013

בתוקף סמכותנו לפי פרק ח'2 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה - 1975 (להלן - החוק), באישור ועדת השרים לענייני הפרטה, בהתייעצות עם רשות החברות הממשלתיות, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת ולפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אנו מצווים לאמור:

הגדרות
1. בצו זה –
"אבטחת מידע" – שמירה על מידע מסווג או נושא מסווג וכן מניעת פגיעה בכל אחד מאלה;

"גורם ישראלי" – כל אחד מאלה:

(1) לגבי יחיד – מי שהוא אזרח ישראל ותושב ישראל;

(2) לגבי תאגיד – חברה שהתאגדה כדין בישראל לפי חוק החברות, אשר הניהול השוטף שלה ומרכז עסקיה הם בישראל (בפסקה זו - תאגיד ישראלי), ושמתקיים בה אחד מאלה:

(א)
היא חברה שכל אמצעי השליטה שבה מוחזקים בלעדית בידי מי שהוא אזרח ישראל ותושב בה או בידי תאגיד ישראלי, אשר מתקיימים בו תנאי פסקת משנה זו;

(ב) היא חברה ציבורית, אשר מי שאינו אזרח ישראל ותושב בה אינו מחזיק בשליטה בה, במישרין או בעקיפין והשליטה מוחזקת בה, במישרין, בידי אזרחי ישראל ותושביה בלבד או שהשליטה מוחזקת במישרין בידי תאגיד ישראלי שמתקיימים בו תנאי פסקת משנה (א).
"גורם מוחזק" – תאגיד שמרכז עסקיו בישראל, שהמבקש שולט בו - - -

<שלומית ארליך:>
פה נכנס תיקון שתיווסף המילה "בו".

<רחל שפיצר-ליבנה:>
"גורם מוחזק" – תאגיד שמרכז עסקיו בישראל, שהמבקש שולט בו או מחזיק ב-5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה, 5% מהזכויות הרכושיות בו או תאגיד אחר שהמבקש שולט בו או מחזיק ב- 20% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, או 20% מהזכויות הרכושיות בו, או מי שהמבקש השקיע בו סכום העולה על 20% מההון העצמי של הגורם המוחזק או של המבקש, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
"גורם מחזיק" – מי ששולט במבקש, מי שמחזיק ב-5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבקש, מי שמחזיק ב-5% או יותר מהזכויות הרכושיות במבקש, או מי שהשקיע במבקש סכום העולה על 20% מההון העצמי של המבקש, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
"החברה" – תעש מערכות בע"מ;

"החזקות חורגות" – החזקת שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בחברה ללא אישור כנדרש לפי החוק או צו זה;

"המלמ"ב" - הממונה על הביטחון במערכת הביטחון;

"הקניית זכות" - לרבות העברה, הקניית זכות שימוש, שכירות או שעבוד, בין בעסקה רצונית ובין על פי דין, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בבת אחת ובין בחלקים, בין בעסקה אחת ובין בסדרת עסקאות;

"השרים" – ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון;

"התאמה ביטחונית" – כמשמעותה בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב – 2002;

"חברה בת" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

"חברה פרטית" – כהגדרתה בחוק החברות;

"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט – 1999;

"חוק להסדרת הביטחון" – חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998;

"חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

"מבקש" – מי שהגיש בקשה לפי סעיף 5;
"מידע אבטחתי" – מידע בדבר שיטות, פעולות ואמצעים הנדרשים לאבטחת מידע מסווג, מידע בנוגע לפעילות לאבטחה פיזית, לבידוק בטחוני, למיגון ואמצעים, או לאבטחת מערכות ממוחשבות ויישומם וכל מידע כאמור בדבר סיווג בטחוני והתאמה ביטחונית של עובדים ונותני שירותים לחברה;

"מדינה עוינת" – מדינה שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל או מדינה ששר הביטחון, בהתייעצות עם שר החוץ, קבע, בהודעה לחברה, כי היא מדינה עוינת, או גורם אחר, שאינו מדינה, ששר הביטחון קבע, בהודעה לחברה, כי הוא גורם עוין;

"מידע חיוני" – מידע, לרבות מידע לא מסווג, בנוגע לפעולות לאבטחת מידע או לפעולות לאבטחה פיזית;

"מידע מסווג", "נושא מסווג" – מידע או נושא שסיווגם הביטחוני נקבע בידי המלמ"ב כסיווג ברמת "שמור" ומעלה;
"מיזוג" - כמשמעותו בחוק החברות;

"ממונה בטחון" – כמשמעותו בחוק להסדרת הביטחון ושמונה כאמור בו;

<שלומית ארליך:>
כאן במקור זה מופיע "כמשמעותו", זה ישונה ל"כהגדרתו".

<רחל שפיצר-ליבנה:>
"ממונה בטחון" – כמשמעותו בחוק להסדרת הביטחון ושמונה כאמור בו;

"מערכת ממוחשבת" – מערכת ממוחשבת מסווגת ומערכת ממוחשבת חיונית;

"מערכת ממוחשבת חיונית" – מערכת ממוחשבת של החברה, לרבות בסיסי המידע המשמשים למתן שירותים ולתפעול המערכת ולשליטה עליה , שסווגה בידי המלמ"ב כמערכת חיונית;

"מערכת ממוחשבת מסווגת" – מערכת ממוחשבת של החברה, לרבות בסיסי המידע המשמשים למתן שירותים ולתפעול המערכת ולשליטה עליה, שסווגה בידי המלמ"ב כמערכת ברמת סיווג בטחוני "שמור" ומעלה;

"נושא משרה" – כהגדרתו בחוק החברות;

"ענייני ביטחון" – מידע אבטחתי, מידע מסווג, נושא מסווג, שירות מסווג, מידע חיוני, סיווג ביטחוני, התאמה ביטחונית, פעולות לאבטחת מידע ופעולות לאבטחה של מערכת ממוחשבת;

"פיצול" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;

"פירוק מרצון" – כמשמעו בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983;

"פעולות לאבטחה של מערכת ממוחשבת" – הפעולות הדרושות לשם הגנה על מערכות ממוחשבות של החברה ולשם שמירה ומניעת חשיפה או פגיעה במערכת ובמידע המשמש לתפעולה;

"פעולות לאבטחה פיזית" – כהגדרתן בחוק להסדרת הביטחון;

"שירות מסווג" – שירות שנותנת החברה בנושאים מסווגים;

"תחומי פעילות" – כל אחד מתחומי הפעילות המפורטים בתוספת השנייה ובלבד שקיימת לגביו הסכמה בין משרד הביטחון לבין החברה;

<שלומית ארליך:>
זה היה הסעיף הראשון, שהוא סעיף ההגדרות. אנחנו עוברים לסעיף השני שמדבר על הכרזה על אינטרסים חיוניים בחברה.

<רחל שפיצר-ליבנה:>
2. למדינה אינטרסים חיוניים בקשר לחברה כמפורט להלן:

(1) הבטחת המשך קיומם של תחומי הפעילות;

(2) שמירת אופייה של החברה כחברה ישראלית שמרכז עסקיה וניהולה יהיו בישראל;

(3) מניעת היווצרות של עמדת השפעה על החברה של גורמים עוינים או של גורמים העלולים לפגוע בביטחון המדינה או בענייני החוץ שלה;

(4) מניעת חשיפה או גילוי של מידע בענייני ביטחון, מטעמים של בטחון המדינה או יחסי החוץ של המדינה.

(5) קידום התחרות או מניעת ריכוזיות במשק;

מגבלות על החזקה, רכישה והעברה של שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה

3. (א) החזקה, רכישה והעברה של שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בחברה יהיו בכפוף
למגבלות שלהלן
(1) לא ירכוש ולא יחזיק אדם שליטה בחברה בלא אישור בכתב ומראש מאת השרים;
(2) לא יחזיק אדם –

(א) אמצעי שליטה מסוג מסוים בחברה בשיעור של 5% או יותר בלא אישור בכתב ומראש מאת השרים;
(ב) השפעה ניכרת בחברה בלא אישור בכתב ומראש מאת השרים;
(1) מי שקיבל אישור להחזקת אמצעי שליטה או להחזקת השפעה ניכרת לפי פסקה (2) אינו רשאי להגדיל את החזקותיו מעבר לשיעור שנקבע באישור או להוסיף לזכויותיו כפי שנקבעו באישור, לרבות בדרך של הסכמים, ובכלל אלה הסכמי הצבעה, אלא לאחר שקיבל אישור נוסף לפי פסקה (2) ואולם רשאי בעל השליטה להגדיל את החזקותיו באמצעי שליטה בחברה, בלא אישור נוסף;
(2) בעל שליטה או מי שמחזיק שיעור כלשהו מאמצעי השליטה בחברה או מי שיש לו השפעה ניכרת, לא יהיה אחד מאלה:


(א) מדינה עוינת;

(ב) אזרח או תושב מדינה עוינת;

(ג) תאגיד שנרשם, התאגד או שמרכז עסקיו במדינה עוינת;

(ד) תאגיד שהשליטה בו היא בידי מדינה עוינת;

(ה) תאגיד שהשליטה בו היא בידי אזרח או תושב מדינה עוינת;

(ו) מדינה זרה;

(ז) תאגיד ממשלתי, ואולם, השרים רשאים להתיר לתאגיד ממשלתי להחזיק במישרין או בעקיפין באמצעי שליטה בחברה בשיעור שלא יעלה על 10% ובלבד שהתאגיד הממשלתי לא יהיה בעל השליטה בחברה.

לעניין זה, "תאגיד ממשלתי" - תאגיד שהשליטה בו היא בידי מדינה
זרה כלשהי.
(ח) מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השרים, לקבלת אישור להחזקת שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בחברה, או שעומדים נגדו הליכים תלויים ועומדים בעבירות כאמור;

(3) לא יעביר אדם לאחר, במישרין או בעקיפין, שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בחברה, לרבות בדרך של הקצאת ניירות ערך, ביודעו שהחזקותיו - - -
<שלומית ארליך:>
פה יתווספו המילים "או זכויותיו".

<רחל שפיצר-ליבנה:>
- - - של הנעבר בעקבות ההעברה אסורות או טעונות אישור לפי החוק או לפי צו זה, כל עוד אין בידי הנעבר אישור בכתב ומראש לכך מאת השרים בשיעור ובתנאים שיקבעו;
(ב) השרים רשאים לסרב ליתן אישור לפי סעיף זה וכן רשאים הם להתנות את האישור בתנאים שהפרתם תהיה עילה לביטולו בידי השרים, ויודיעו על כך לחברה.

(ג) אישור שניתן לפי סעיף קטן (א) יפקע בהתקיים כל אחד מאלה:
(1) חדל להתקיים תנאי מתנאי האישור;

(2) התברר שמי שניתן לו האישור הוא אחד מהמנויים בסעיף קטן (א)(4);

(3) מי שניתן לו האישור נעשה לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א)(4).

שליטה בחברה
4.
(א)
השליטה בחברה תהיה בידי מי שקיבל אישור לשליטה ושמתקיימים בו כל אלה:

(1)
אם הוא יחיד – הוא גורם ישראלי;
(2)
אם הוא תאגיד – הוא חברה שהתאגדה בישראל לפי חוק החברות אשר מרכז עסקיה בישראל, ואשר גורם ישראלי מחזיק, במישרין, ב- 10% לפחות מכל אחד מסוגי אמצעי השליטה בחברה; ואולם יכול שהחברה בעלת השליטה תהיה לכל היותר חמש חברות יחד הקשורות ביניהן בהסכם אשר יבטיח, להנחת דעת השרים, שליטה משותפת שלהן בחברה, יכולת להפעילה וקיום ההסדרים הקבועים בסעיף קטן זה, והכל כאילו היו חברה אחת.

(ב)
אישור לשליטה יפקע אם חדל להתקיים בבעל השליטה האמור בסעיף קטן (א).

בקשה לקבלת אישור השרים
5. (א) בקשה לקבל את אישור השרים להחזקת שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בחברה, תוגש כמפורט להלן:

(1) המבקש לקבל את אישור השרים לשלוט או להחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בחברה בשיעורים הטעונים אישור לפי צו זה, או המבקש להתקשר בהסכם שיקנה לו אחד מאלה יגיש בקשה על כך, בכתב ומראש;

(2) החזיק אדם שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בחברה בשיעור הטעון אישור לפי צו זה, לרבות עקב מימוש שעבוד של אמצעי שליטה או מימוש זכות אחרת שהוקנתה לו, במישרין או בעקיפין, ידווח על כך, בכתב, לחברה ויגיש בקשה לשרים לאישור החזקותיו בחברה, הכול תוך 48 שעות;
(3) בקשה לפי פסקאות (1) ו-(2) תוגש לשרים, לפי הנוסח שבתוספת הראשונה, והיא תכלול פרטים אלה:
(א) שם המבקש;

(ב) לגבי יחיד – אזרחותו, מקום מושבו הקבוע והמדינות שבהן הוא פועל, ולגבי תאגיד – המדינה שבה התאגד, מקום מרכז עסקיו, והמדינות שבהן הוא פועל, במישרין או בעקיפין;

(ג) שיעור החזקותיו של המבקש בחברה בעת הגשת הבקשה, והשיעור שיוחזק, אם תתקבל בקשתו, לרבות מכוח הסכמות או הסכמי הצבעה בינו לבין אחרים ובכלל זה פרטים בדבר נושאי המשרה שהוא רשאי למנות, לרבות מכוח זכות למינוי משותף;

(ד) פירוט כל גורם מחזיק במבקש, או בעל השפעה ניכרת במבקש, נושאי משרה בו וכל בעל עניין בו וכן שיעור החזקותיהם בו או המשרות שבהן הם מכהנים; פירוט התאגידים שהם גורמים מוחזקים על ידו ושיעור החזקותיו בהם, פירוט כל תאגיד אשר בעל השליטה או בעל ההשפעה הניכרת בו הוא גם בעל השליטה או בעל ההשפעה הניכרת במבקש, פירוט ההחזקות של כל אחד מאלה בחברה, וכן יפורט לגבי כל אחד מהם גם האמור בפסקת משנה (ב);

(ה) פירוט החזקותיו של המבקש בתאגידים שהתאגדו או נרשמו במדינה עוינת או שהשליטה בהם היא בידי מדינה עוינת או בידי תאגיד שהתאגד או נרשם במדינה עוינת או בידי אזרח או תושב מדינה עוינת;

(ו) פרטים מהותיים אודות ההסכם, האירוע או האופן שהקנו או שאמורים להקנות למבקש שליטה, השפעה ניכרת או החזקה באמצעי שליטה בחברה או אודות מינוי משותף, לרבות פרטים אודות דרכי המימון של האמור לעיל והגורמים שהשתתפו בו, במישרין או בעקיפין, וכן נוסח הסכמים ומסמכים נלווים; ניתן למבקש מימון על ידי תאגיד בנקאי (להלן – מימון בנקאי), יצורף לבקשה נוסח הסכם המימון של המבקש עם התאגיד הבנקאי ומסמכים נלווים; הועמדו ביטחונות או מקורות כספיים לצורך המימון הבנקאי, במישרין או בעקיפין, בידי גורם או גורמים נוספים מלבד המבקש, תכלול הבקשה פרטים מלאים על כך ויצורפו ההסכמים והמסמכים הנלווים הקשורים לכך;
(ז) פרטים בדבר פעילותו של המבקש וכן – ככל הידוע לו – בדבר פעילותם של כל המנויים בפסקת משנה (ד), בתחום הביטחון;

(ח) הצהרת המבקש וכל בעל שליטה ונושא משרה בו, על חקירה, על הרשעה או כתב אישום שהוגש כנגד מי מהם, אם היו כאלה בישראל או מחוץ לישראל, בעבירות פליליות, למעט עבירות תעבורה;

(ט) הסכמת המבקש וכל בעל שליטה ונושא משרה בו כי השרים או מי מטעמם יקבלו מידע על פרטי רישום כאמור בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א – 1981.

(4) על אף האמור בפסקה (3), תאגיד בנקאי, חברה לנאמנות שהיא בבעלות מלאה של תאגיד בנקאי, קרן נאמנות, מבטח, קופת גמל או חברה מנהלת שמי מהם מחזיק השפעה ניכרת, אמצעי שליטה, או מחזיק בשליטה בשל היותו בעל שעבוד בלבד, אינו נדרש למסור את הפרטים לפי פסקאות משנה (ד), (ח) ו-(ט) בפסקה (3) האמורה, אלא אם כן הורו לו השרים לעשות כן; אין בהוראה זו כדי לפטור מי מהגופים האמורים ממסירת כלל הפרטים האמורים, במסגרת בקשה לקבלת אישור למימוש שעבוד;
(5) על אף האמור בפסקה (3), השרים רשאים לפטור מוסד השקעות ממסירת פרטים בדבר החזקותיו בתאגיד כלשהו כמפורט להלן:

(א) שיעור החזקותיו בתאגיד כאמור אינו עולה על 10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ובלבד שהמוסד אינו שולט באותו תאגיד ושווי שיעור החזקותיו באותו תאגיד אינו עולה על שווי של 10% משווי נכסי המוסד;


(ב) שיעור החזקות מוסד ההשקעות בתאגיד אינו עולה על 25% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ובלבד ששווי שיעור החזקותיו באותו תאגיד אינו עולה על שווי של 10% מנכסיו של המוסד, המוסד אינו שולט באותו התאגיד וכלל החזקות מוסד ההשקעות בתאגידים שלגביהם ניתן פטור מדיווח לפי פסקת משנה זו, במצטבר, אינו עולה על שווי 40% מנכסיו ;עלה שווי שיעור החזקותיו של מוסד ההשקעות, במצטבר, על שווי השיעור הקבוע בפסקת משנה זו, לא יחול הפטור האמור ביחס להחזקות מוסד ההשקעות העודפות מעל השיעור האמור;



(ג) שיעור החזקות מוסד ההשקעות בתאגיד אינו עולה על 49% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ובלבד ששווי שיעור אחזקותיו באותו תאגיד אינו עולה על שווי של 1% מנכסיו של המוסד, המוסד אינו שולט באותו תאגיד וכלל החזקות מוסד ההשקעות בתאגידים שלגביהם ניתן פטור מדיווח לפי פסקת משנה זו, במצטבר, אינו עולה על 40% מנכסיו; עלה שווי שיעור החזקותיו של מוסד ההשקעות, במצטבר, על שווי השיעור הקבוע בפסקת משנה זו, לא יחול הפטור האמור ביחס להחזקות מוסד ההשקעות העודפות מעל השיעור האמור;
(6) פטור ממסירת פרטים לגבי החזקות מוסד השקעות לפי פסקה (5) יחול כל עוד מתקיימים התנאים האמורים בו והתנאים שקבעו השרים; חדלו להתקיים תנאים אלה:

(א) לגבי החזקות מוסד השקעות בתאגיד מסוים – ידווח המוסד על החזקותיו באותו תאגיד בהתאם להוראות צו זה;
(ב) לגבי מוסד ההשקעות- יחולו עליו הוראות פסקה (3)(ד) ויתר הוראות צו זה.
(7) השרים רשאים לפטור אדם ממסירת פרטים לפי פסקה (3)(ד), כולם או חלקם, לרבות לעניין פרטי הבקשה שבתוספת הראשונה ומתכונתה, ורשאים הם להתנות את מתן הפטור בתנאים, ובלבד שראו שאין במתן הפטור כדי לפגוע באינטרסים החיוניים של המדינה כאמור בסעיף; אין בהוראות פסקה זאת כדי לגרוע מסמכויות השרים לפי סעיף קטן (ב) ולפי סעיפים 6(י) ו-9;
(8) לבקשה לפי פסקאות (1) ו-(2) יצורף גם ייפוי כוח, המסמיך את דירקטוריון החברה למכור את החזקותיו החורגות של המבקש, כאמור בסעיף 7(ב);

(ב) השרים או מי מטעמם רשאים לדרוש פרטים ומסמכים נוספים על אלה שפורטו בבקשה ועל אלה המנויים בתקנת משנה (א)(3), בעניינים הקשורים לאינטרסים החיוניים בחברה.

(ב) השרים יודיעו על החלטתם למבקש ולחברה בתוך שלושה חודשים מהיום שבו נתקבלה הבקשה או נתקבלו הפרטים והמסמכים הנוספים במלואם, לפי המאוחר.
(ב) בסעיף זה –

"חברה מנהלת" ו"קופת גמל" – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה- 2005;

"מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;

"קרן נאמנות" – קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;

"תאגיד בנקאי" – תאגיד שקיבל רישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א - 1981 או תאגיד שקיבל רישיון מקביל באחת ממדינות ה-OECD;

"מוסד השקעות" – קרן נאמנות, קופת גמל, קרן השקעה פרטית, בנק השקעות או חברת
השקעות, שמתקיימים בהם התנאים האלה
(1) המוסד מחזיק באמצעי השליטה בתאגיד, בעצמו, וזאת בעבור ציבור לקוחותיו כפי שיהיה מזמן לזמן;

(2) המוסד הואגד במדינה שאינה מדינה עוינת, מקום עסקיו הוא במדינה כאמור ואין בו בעל ענין שהוא אזרח או תושב מדינה עוינת;
(3) הסכום הכולל של הנכסים שבניהולו עולה על מיליארד שקלים חדשים;
(4) המוסד מחזיק ברישיון לפעול, ככל שנדרש, במדינה שבה התאגד, או שבה הוא פועל כמוסד. חישוב שיעורי ההחזקה ייעשה על פי דוחות כספיים מבוקרים של מוסד ההשקעות ערוכים לפי כללי חשבונאות מקובלים ליום ה-31 בדצמבר של השנה האחרונה שנסתיימה לפני מועד החישוב, ולפי השער היציג של מטבע הדיווח לעומת השקל החדש ליום האמור.
<לירון נעים:>
אכיפה, דיווח ורישום

6. (א) בנוסף להוראות כל דין ותקנון החברה, תנהל החברה פנקס של מי שמחזיק 5% ומעלה מכל אחד מאמצעי השליטה בחברה, (להלן – הפנקס) שבו יירשמו הפרטים שנמסרו לה לפי צו זה, לרבות כל אלה:
(1) הודעת השרים לפי סעיפים 3(ב) ו – 5(ג);

(2) דיווח כאמור בסעיפים קטנים (ב), (ג), (ה), (ו) ו-(ז);

<שלומית ארליך:>
פה ייכנס שינוי מהמקור. במקור זה היה "בסעיפים קטנים (ב) עד (ג), (ה), (ו) ו-(ז)", ובמקום זה יהיה "בסעיפים קטנים (ב) עד (ז)".

<לירון נעים:>
(3) החזקות חורגות בציון היותן חורגות אשר ירשמו מיד עם היוודע הדבר;

(ב) בנוסף לאמור בכל דין, בעל שליטה, בעל השפעה ניכרת או בעל עניין ידווח לחברה ולשרים על הקניית זכות כלשהי לגבי החזקותיו; הדיווח יבוצע מיד ולא יאוחר מיום העסקים העוקב למועד הקניית הזכות;
(ג) בעל שליטה בחברה ובעל החזקה באמצעי שליטה הטעונה אישור לפי צו זה ידווח לחברה ולשרים על החזקותיו בתאגיד שנרשם, התאגד או שמרכז עסקיו במדינה עוינת, או שהשליטה בו היא בידי מדינה עוינת, בידי תאגיד שהתאגד או נרשם במדינה עוינת או בידי אזרח או תושב מדינה עוינת.
(ד) החברה תדווח לשרים, לפי מיטב ידיעתה, על כל שינוי בפרטים החייבים רישום בפנקס; דיווח כאמור יעשה בסמוך ככל האפשר, לאחר שנודע לחברה השינוי ולא יאוחר מ-7 ימים לאחריו.

(ה) בלי לגרוע מהוראות אחרות בצו זה, נודע למזכיר החברה כי אדם מחזיק החזקות חורגות, ידרוש ממנו מזכיר החברה לפעול בהתאם לנדרש בצו זה, וידווח על כך מיד לשרים.

(ו) מי שקיבל את אישור השרים לבקשתו לפי סעיף 5(1) או (2), ידווח לשרים ולחברה על כל שינוי בפרטים שמסר לפי סעיף 5(א)(3), (5) ו-(ב), מיד עם היוודע לו דבר השינוי.

(ז) ב-31 בדצמבר של כל שנה תדווח החברה לשרים על החזקות בשליטה, באמצעי שליטה ובהשפעה ניכרת בחברה ועל הפרטים הטעונים רישום בפנקס ושינויים בהם שאירעו במשך השנה שהסתיימה במועד האמור, לרבות פרטים בדבר הסכמים, מימון ושעבודים הנוגעים להחזקות (להלן – פרטים נוספים) ואם הפרטים הנוספים מצויים בידיעתה של החברה.


(ח) השרים רשאים לפטור מי שקיבל אישור לפי סעיף 5 ממסירת פרטים לפי סעיף זה, כולם או חלקם, ולהתנות את מתן הפטור בתנאים שיקבעו, אם ראו כי אין במתן הפטור כדי לפגוע באינטרסים החיוניים של המדינה המפורטים בסעיף 2.

(ט) מבלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז) וסעיף 5 השרים רשאים לדרוש ממי שקיבל אישור לפי סעיף 5 מידע נוסף שנמצא ברשותו בקשר לפרטים שהוא נדרש לגלותם על פי צו זה וההוראות מכוחו.
(י) מקום שלפי סעיף זה מחויבת החברה לנהל מרשם או לדווח לשרים לגבי פרטים אודות המחזיקים באמצעי השליטה בה, לרבות שינויים בהחזקותיהם, חייב בעל שליטה, כל המחזיק באמצעי שליטה הטעון אישור לפי צו זה וכל בעל עניין בחברה, להגיש לחברה הודעה לפי הפרטים והמועדים הדרושים לחברה לצורך מילוי חובותיה האמורות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, לא לאבד תקווה, עברנו את החצי.

<לירון נעים:>
מכירת החזקות חורגות

7. (א) מחזיק החזקות חורגות –
(1) שלא ביקש אישור מאת השרים לפי סעיף 5 – ימכור תוך שבעה ימים את החזקותיו החורגות; לעניין פסקה זאת ופסקאות (2) ו-(3) – "החזקות חורגות" – למעט השפעה ניכרת, שאינה נובעת מאחזקה באמצעי שליטה;

(2) שבוטל או שפקע אישור שניתן לו מאת השרים לפי סעיף 9, ולא הגיש בקשה חדשה לפי סעיף 5 – ימכור את החזקותיו החורגות בתוך 14 ימים ממועד הביטול או הפקיעה, לפי העניין;

(3) שביקש אישור מאת השרים, לרבות מי שאישור שניתן לו מאת השרים בוטל או פקע והגיש בקשה חדשה לפי סעיף 5 ונדחתה בקשתו – ימכור את החזקותיו החורגות תוך 60 ימים מיום שהשרים הודיעו לו על דחיית בקשתו;

(4) לא יקנה כל זכות לאחר בהחזקות החורגות, אלא בהתאם לפי האמור בחוק ובצו זה.

(ב) מחזיק החזקות חורגות שלא מכר את החזקותיו החורגות כאמור בסעיף קטן (א) והחברה מחזיקה ייפוי כוח שמסר לה לפי סעיף 5(א)(8) תמכור החברה, באמצעות הדירקטוריון, תוך 60 ימים מתום התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), את ההחזקות החורגות בכפוף להוראות צו זה; הדירקטוריון יעביר למחזיק את תמורת המכירה בניכוי הוצאות הכרוכות במכירה.
(ג) כל העברה או מכירה של אמצעי שליטה שנעשתה על-פי החלטה שקיבל דירקטוריון החברה למכירת אמצעי שליטה לפי סעיף קטן (ב) תהיה בת תוקף, ולא תהא למי שהחזיק באמצעי השליטה שנמכרו או למי שרכש אותם טענה כלשהי כלפי החברה, לרבות כלפי הדירקטוריון, או נושא משרה בחברה, לעניין זכויותיו במניות, הליך מכירתן או התמורה שנתקבלה, אלא אם כן נעשתה הפעולה בזדון או מתוך כוונה להפיק רווח אישי.

(ד) בנוסף לאמור בכל דין, רשאים השרים או החברה לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה לאותו אדם למכור את החזקותיו החורגות, שימנה כונס נכסים למכירת ההחזקות החורגות, או שיתן כל סעד אחר.
(ה) בסעיף קטן (א)(4) ו-(ב) עד (ד), "החזקות חורגות" – למעט החזקה בניגוד לסעיף 3(א)(4).
החזקה ללא אישור

8. לגבי הפעלת זכות בחברה מכוח אחזקות חורגות יחולו ההוראות האלה:

(1) לא יהא תוקף כלפי החברה להפעלת זכות מכוח החזקות חורגות, לרבות לעניין קבלת
דיבידנד, ובלי לגרוע מכלליות האמור
(א) לא ימונה דירקטור או מנהל כללי בחברה, לא ייבחר ולא יועבר מכהונתו, מכוח החזקות חורגות; מונה, נבחר או הועבר מכהונתו דירקטור או מנהל כללי כאמור, לא יהיה תוקף למינוי, לבחירה, לכהונה או להעברה מכהונה לפי העניין;

(ב) הצבעה באסיפה הכללית של החברה מכוח החזקות חורגות לא תבוא במנין קולות המצביעים באסיפה.


(2) החזיק אדם בהחזקות חורגות, וכתוצאה מכך עלה השיעור היחסי של החזקותיו של מחזיק אחר באמצעי שליטה בחברה לשיעור הטעון אישור לפי החוק או צו זה (להלן – החזקותיו היחסיות), יהיו החזקותיו היחסיות של האחר טעונות אישור השרים, אם כתוצאה מן האמור הפך האחר להיות שולט בחברה או שחלפה שנה מיום שעלו החזקותיו היחסיות לשיעור הטעון אישור לפי החוק או לפי צו זה; לא קיבל בעל האחזקות היחסיות אישור השרים כנדרש בפסקה זאת, לא יהיה תוקף להפעלת זכות מכוח החלק בהחזקותיו היחסיות שלגביו לא ניתן לו אישור, זולת הזכות להשתתף ברווחי התאגיד ובמניות הטבה.
(3) החברה תעשה כמיטב יכולתה למנוע מאדם לפעול מכוח החזקות חורגות.
<רחל שפיצר-ליבנה:>
תוקף אישור

9. (א) הועברו לאחר שליטה או אמצעי שליטה בחברה כך שהחזקותיו של המעביר ירדו מתחת לשיעור הטעון אישור לפי החוק או לפי צו זה, לא יהיה המעביר רשאי לשוב ולהגדיל את
החזקותיו לשיעור הטעון אישור לפי החוק או לפי צו זה, ללא אישור חדש מאת השרים.

(ב) עברה לאחר השליטה במי שקיבל אישור מאת השר, יפקע האישור, אלא אם כן, אישרו השרים את העברת השליטה כאמור מראש, בתנאים שקבעו ומהמועד שקבעו באישור.

(ג) החזיק מי שקיבל אישור מאת השרים החזקות בתאגיד שנרשם, התאגד או שמרכז עסקיו במדינה עוינת או שהשליטה בו היא בידי מדינה עוינת, בידי תאגיד שנרשם או התאגד במדינה עוינת או בידי אזרח או תושב מדינה עוינת, רשאים השרים לבטל את האישור או להתנותו בתנאים אשר הפרתם תהיה עילה לביטולו בידי השרים.

(ד) חל שינוי בפרטים שנמסרו לפי סעיף 5(א)(3)(4) ו-(ב) או קיבלו השרים מידע לפי סעיף 6(ט) וראו השרים כי השינוי בפרטים כאמור הוא שינוי מהותי, רשאים השרים, לבטל אישור שניתן או להתנותו בתנאים אשר הפרתם תהיה עילה לביטולו בידי השרים.

(ה) הפר מי שקיבל אישור מאת השרים תנאי מהתנאים הקבועים בצו זה או באישור, רשאים
השרים לבטל את האישור או לקצוב מועדים ותנאים לתיקון ההפרה.

(ו) השרים לא יבטלו אישור שניתן ולא יתנו באישור קיים תנאים שהפרתם תהווה עילה
לביטול האישור, אלא לאחר שניתנה לבעל האישור הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ז) בוטל או פקע אישור מאת השרים, בהתאם להוראות החוק או צו זה, יהפכו החזקותיו של המחזיק להחזקות חורגות ויחול האמור בסעיפים 7 ו-8; אין בסעיף זה כדי למנוע הגשת
בקשה חדשה לפי סעיף 5.
מסירת מידע לשרים

10. מבלי לגרוע מכל חובת דיווח או מסירת מידע המוטלת על החברה על פי כל דין –

(1) החברה תמסור לשרים, לפי דרישתם, כל מידע בעניינים הקשורים לאינטרסים החיוניים של המדינה בקשר לחברה האמורים בסעיף 2, כפי שיפורט בדרישה, בנוסף לחובות המפורטות בכל דין אחר או בצו זה;
(2) החברה תדווח מיידית וביוזמתה לשרים על כל אירוע, על פי הידוע לחברה, שעלול לגרום לשיבוש מהותי, שינוי מהותי או הפחתה מהותית באינטרסים החיוניים לפי סעיף 2(1) ו- (4); לעניין פסקה זאת, "שיבוש מהותי", "שינוי מהותי" או "הפחתה מהותית" – בין אם כתוצאה מאירוע שאינו בשליטת החברה ובין אם כתוצאה מפעולותיה או מחדליה;


(3) השרים רשאים להורות לחברה למסור להם דיווחים נוספים לאמור בפסקאות (1) ו-(2), אם מצאו כי הדבר דרוש לקיום האינטרסים החיוניים האמורים בסעיף 2.

ישראליות

11. (א) החברה תהיה בכל עת מאוגדת ורשומה בישראל לפי חוק החברות.

(ב) הניהול השוטף של החברה ומרכז עסקיה יהיו בישראל.
(ג) מקום מושב הנהלת החברה ומשרדה הראשי יהיו בישראל.

(ד) ישיבות הדירקטוריון של החברה והאסיפה הכללית של בעלי המניות של החברה יתקיימו בישראל.

(ה) המקום לקיום כל תחומי הפעילות יהיה בישראל, זולת אם המנהל הכללי של משרד הביטחון אישר אחרת; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותה של החברה או כדי לחייבה בקבלת אישור כאמור ביחס להעברה לחוץ לארץ של ידע או של יכולת ייצור הקשורים לתחומי הפעילות, על דרך של שכפול יכולות, ושאינה גורעת מהיכולת שמקיימת החברה בישראל, וזאת בהתאם ובכפוף להוראות כל דין.
אישור וסיווג נושאי משרה

12. (א) רוב מחברי הדירקטוריון בחברה, ובהם יושב ראש הדירקטוריון, יהיו אזרחי ישראל ותושביה ובעלי התאמה בטחונית מתאימה לרמת הסיווג שיקבע המלמ"ב (להלן – דירקטורים מסווגים); דירקטורים שאינם אזרחי ישראל ותושביה ובעלי התאמה בטחונית מתאימה כאמור – לא יקבלו מידע בענייני ביטחון ולא ייחשפו אליו וכן לא ישתתפו בדיוני דירקטוריון החברה בנושאים מסווגים.


(ב) לשם שמירה על הדרישה האמורה בסעיף קטן (א) תמלא החברה אחר הדרישות
הבאות
(1)
לא יתמנה ולא ייבחר יושב ראש דירקטוריון שאינו דירקטור מסווג ולא יהיה תוקף למינויו כאמור, וכן לא יתמנה ולא ייבחר דירקטור שאינו דירקטור מסווג ולא יהיה תוקף למינויו כאמור אם כתוצאה ממנו פחת שיעור הדירקטורים המסווגים מרוב חברי הדירקטוריון;

(2) פקעה או הסתיימה כהונתם של דירקטורים מסווגים באופן שמספרם הכולל של הדירקטורים המסווגים פחת מרוב חברי הדירקטוריון, יהיו רשאים הדירקטורים שאינם מסווגים להשתתף בישיבות הדירקטוריון של החברה רק אם מספרם באותה ישיבה קטן ממספר הדירקטורים המסווגים המשתתפים בישיבה, והכול כל עוד לא מונו דירקטורים מסווגים ביחס הנדרש לפי פסקה (א).

(ג)
בעלי התפקידים המנויים להלן, או המקבילים להם אם ישתנה תואר המשרה או התפקיד, יהיו אזרחי ישראל ותושבי ישראל, והעסקתם לפי דרישות הסיווג הביטחוני של המשרה ברמה שיקבע המלמ"ב (להלן – נושאי משרה מסווגים):
(1)
יושב ראש הדירקטוריון וכל הדירקטורים החיצוניים;
(2)
המנהל הכללי, המשנה למנהל הכללי וממלאי מקומם;

(3)
סגני המנהל הכללי וממלאי מקומם;

(4)
יועץ משפטי, סגנו וממלאי מקומם;

(5)
מבקר פנים וממלא מקומו;

(6)
ממונה הביטחון בחברה וצוותו;

(7)
בעלי תפקידים או נושאי משרה נוספים ונותני שירותים נוספים לחברה, לרבות רואי חשבון ויועצים אחרים של החברה, לפי קביעת מלמ"ב אשר מידע מסווג עשוי להגיע לידיהם.

(ד)
לא התקיים האמור בסעיף קטן (ג) במי מהמנויים בו, לא יהא תוקף למינויו של אותו בעל תפקיד בחברה או להעסקתו בה, והמינוי או ההעסקה, לפי הענין, יהיו בטלים.

(ה) המלמ"ב יודיע על ההחלטה לעניין התאמה בטחונית כאמור בסעיף קטן (א) ו-(ג) בצו זה בתוך ארבעה חודשים מקבלת בקשה בכתב, הכוללת את כל החומר הנדרש.
מניעת חשיפה של מידע מסווג, נושא מסווג או מידע אבטחתי ואבטחתם



13. (א) החברה וממונה הביטחון של החברה יבצעו את ההנחיות המקצועיות לעניין פעולות אבטחת המידע ואבטחה פיזית כפי שייתן המלמ"ב לחברה, מזמן לזמן, לרבות הנחיות בעניין בקרה ודיווח.

(ב) דיווח או פרסום הנוגעים למידע מסווג או נושא מסווג יהיו לפי הוראות והנחיות בטחון שיכין המלמ"ב.
(ג) על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות סעיפים 19(א)(2) ו36ג(ב) לחוק ניירות ערך, אם
הן חלות על החברה, ועל אף מגבלות, תנאים והוראות שהוטלו עליה, ובכפוף לאמור בסעיף קטן 13(ב), אם נדרשה החברה, על פי דין, לגלות מידע שלפי החלטת המלמ"ב יש בחשיפתו סיכון לחשיפת מידע מסווג או נושא מסווג או מידע אבטחתי, יחולו ההוראות האלה:

(1) המידע יימסר רק לאחר בדיקה ואישור, בכתב ומראש, מאת המלמ"ב;
(2) על פי דרישת המלמ"ב, תפעל החברה לקבלת פטור כדין מחובת הגילוי;
(3) דיווח או פרסום הנוגעים למידע מסווג או נושא מסווג או מידע אבטחתי יהיו בהתאם להסדרי ביטחון מיוחדים שיורה עליהם המלמ"ב.
(ד) אם על פי החלטת המלמ"ב, גילוי המידע עלול לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה, תפעל החברה לקבלת פטור כדין מחובת הגילוי.

(ה) לא יועלה נושא כלשהו לדיון בדירקטוריון החברה אלא לאחר תיאום עם ממונה הביטחון בחברה ועל פי הוראות הביטחון של המלמ"ב.

(ו) דירקטוריון החברה ימנה מבין הדירקטורים המסווגים אורגן מוסמך לפי סעיף 46 לחוק החברות, שייקרא "ועדה לענייני ביטחון" (להלן – ועדה לענייני ביטחון); בוועדה יכהנו יושב ראש הדירקטוריון, מספר הדירקטורים המסווגים בוועדה יהיה לפחות כמספר מחצית מהדירקטורים בדירקטוריון החברה, או ארבעה דירקטורים מסווגים, הנמוך מביניהם; אם מספר מחצית מהדירקטורים כאמור אינו שלם, יעוגל מספר הדירקטורים המסווגים כלפי מעלה; יושב ראש הדירקטוריון ישמש יושב ראש הועדה לענייני בטחון.

(ז) נושאים הנוגעים לענייני בטחון, יידונו, בכפוף לאמור בסעיף קטן (יא) במסגרת הוועדה לענייני בטחון.
(ח) החלטה שהוועדה לענייני ביטחון קיבלה או פעולה שהיא עשתה, כמוה כהחלטה שהחברה קיבלה או פעולה שהיא עשתה, והיא לא תידון בכל אורגן אחר של החברה.
(ט) דיונים והחלטות של וועדת הביקורת, כמשמעותה לפי חוק החברות בנושאים הנוגעים לענייני בטחון יידונו, אם נדרש לדון בכך בוועדת הביקורת, בהרכב של שלושה דירקטורים מסווגים מבין חברי וועדת הביקורת; הדירקטורים האמורים לא יהיו רשאים להזמין לדיון אלא את חברי הוועדה לענייני בטחון ומבקר הפנים בלבד.
(י) ההוראות האמורות בסעיפים קטנים (א) עד (ט) יחולו על ישיבות דירקטוריון שעל סדר יומן ענייני בטחון, ובלבד שהמניין החוקי בכל ישיבה כאמור יכלול דירקטורים מסווגים בלבד.
(יא) ענייני בטחון שהדירקטוריון חייב לדון בהם לפי הוראות כל דין, יידונו, אם יש לדון בהם בדירקטוריון, בהשתתפות דירקטורים מסווגים בלבד; דירקטורים שאינם מסווגים לא יהיו רשאים להשתתף בישיבת דירקטוריון זו ולא יהיו זכאים לקבל מידע, להיחשף למידע או לעיין במסמכים הנוגעים לעניינים הנדונים בה.
(יב) לא ישמש דירקטור כחליף לדירקטור מסווג, אלא מי שהוא דירקטור מסווג.
(יג) ענייני בטחון יידונו בכפוף לאמור בסעיף קטן (יא), בדירקטוריון, בוועדה לענייני ביטחון, ובוועדת הביקורת, לאחר אישור ממונה הביטחון של החברה שאושר לתפקידו כאמור בחוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים.
(יד) החברה אינה רשאית להעביר לדירקטור שאינו מסווג מידע בענייני ביטחון, לרבות מידע אבטחתי, ודירקטור שאינו מסווג לא יקבל מידע בענייני בטחון, לרבות מידע אבטחתי, ולא ייחשף אליו.
(טו) דירקטור מסווג לא יעביר ולא ימסור מידע ומסמכים בענייני ביטחון למעט העברת מידע לוועדת הביקורת כאמור בסעיף קטן (ט).

(טז) החברה אינה רשאית להעביר לאחר, לרבות לבעלי מניותיה, מידע בענייני ביטחון, אם הגילוי נוגד את הנחיות המלמ"ב או נציגו.

(יז) בעל מניות או נושא משרה אשר לא קיבל מידע שהיה עליו לקבל מכוח תפקידו או מעמדו בהתאם לתקנון ולכל דין, והדבר נמנע ממנו בשל הוראות סעיף זה, יהיה פטור במקרה של הפרת אחריות המוטלת עליו לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי קבלת המידע שנמנע ממנו כאמור, ולא יראו באי מסירת המידע כאמור הפרת חובה על פי כל דין, והכל בכפוף להוראות סעיפים 19(א)(2) ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך, אם הן חלות על החברה, ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליהם.

(יח) האסיפה הכללית של החברה אינה רשאית ליטול, לאצול, להעביר או להפעיל סמכויות הנתונות לאורגן אחר בחברה, המתייחסות למידע מסווג, לנושא מסווג או למידע אבטחתי, או שלשם הפעלתן נדרש להיחשף למידע כאמור.
<לירון נעים:>
שמירת סודיות ואבטחת מידע
14. מבלי לגרוע מתחולת הוראות כל דין, המלמ"ב או נציגו רשאי להורות לחברה, לצורך שמירת סודיות ואבטחה של מידע מסווג או מידע אבטחתי, למלא אחר הוראות לביצוע פעולות לאבטחת מידע, לאבטחה פיזית וכן לאבטחה של מערכות ממוחשבות, לרבות הוראות לפי החלטת הממשלה או לפי כל דין, ובכלל זה החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים; לגבי הוראות והנחיות שייתן מלמ"ב כאמור, יחולו המנגנונים הקבועים בסעיפים 10א ו-11 לחוק להסדרת הביטחון.

העברה, שעבוד או עיקול של נכסים נדרשים

15. (א) הפעולות שלהלן טעונות אישור בכתב ומראש מאת השרים:

(1) הקניה של זכות בנכס נדרש, לרבות הקניה של זכות כאמור לחברה בת של החברה;
לעניין זה, "נכס נדרש" – כל אחד מאלה
(א) נכס, לרבות ידע, שנרכש או שפותח או שתוכנן או שיוצר באופן ייעודי עבור תחום פעילות;

(ב) נכס, לרבות ידע, המשמש תחום פעילות, שקיים חשש משמעותי שלא ניתן יהיה לרכוש או לפתח או לתכנן או ליצר נכס תחליפי לו בתוך פרק זמן סביר;

(2) הקנייה של זכות באמצעי שליטה בחברה בת של החברה, שאליה הועברו נכסים נדרשים, אשר כתוצאה ממנה יחזיק אדם ביותר מ-25% מאמצעי השליטה בחברה בת או שכתוצאה ממנה תעבור השליטה בחברה בת; לעניין זה יראו הקניית זכות באמצעי שליטה גם הקצאה של ניירות ערך אשר כתוצאה ממנה יחזיק אדם ביותר מ-25% מאמצעי השליטה בחברה הבת של החברה או שכתוצאה ממנה תעבור השליטה בחברה בת.

(ב) בכל מקרה שבו תבקש החברה להקנות לצד שלישי זכויות כאמור בסעיף קטן (א), תודיע על כך החברה בכתב לשר הביטחון, והוא יודיע לחברה, בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעה בכתב כאמור, האם הוא מתנגד להקניית הזכות או על התנאים להקנייתה; לא הודיע שר הביטחון על התנגדותו או על תנאים להקניית הזכות המבוקשת בפרק הזמן האמור, תהיה החברה רשאית לפעול ולהקנות זכויות כאמור בסעיף קטן (א), לפי האמור בבקשתה, ויראו בכך כאילו ניתן אישור שר הבטחון לפעולה זו.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לשעבודים האלה לא יידרש אישור בכתב ומראש של השרים, אלא הודעה בלבד מאת החברה:
(1) שעבוד קבוע של נכסים שאינם נכסים נדרשים וששווים 10 מיליון שקלים חדשים ומעלה;

(2) שעבוד צף לתאגיד בנקאי ישראלי שניתן להסבה לתאגיד בנקאי ישראלי בלבד ושאינו כולל נכסים נדרשים.

(ד) התגבש שעבוד על נכס נדרש, או התבקשה הקניית זכות בנכס מנכסים אלה במסגרת מימוש שעבוד, יחולו הוראות אלה:
(1) מימוש השעבוד יעשה בישראל ויחול עליו הדין הישראלי;

(2) מונה כונס נכסים לשם מימוש שעבוד צף על נכסי החברה או שעבוד קבוע על נכס נדרש או על נכס המשמש לתחום פעילות מסווג לפי הוראת המלמ"ב, יהיה כונס הנכסים בעל התאמה ביטחונית מתאימה לרמה שיחליט עליה המלמ"ב;

(3) לא תבוצע מכירת כל זכות בנכס מנכסי החברה במסגרת מימוש שעבוד ולא יהיה לה תוקף, אלא אם כן, במקביל להגשת בקשה בעניין זה לבית המשפט המוסמך או להוצאה לפועל, מסרו מבקש המימוש והחברה הודעה לשרים על כוונת המכירה; הייתה כוונה למכור זכות בנכס מהנכסים הנדרשים או הודיעו השרים למבקש ולחברה כי הנכס שבכוונת מבקש המימוש למכור הוא נכס נדרש, תהיה זהות רוכש הזכות כפופה לאישור השרים; סירבו השרים לאשר את זהות הרוכש, תרכוש המדינה את הזכות בנכס במחיר שוויה או תמורת פדיון השעבוד, או תפדה את השעבוד, כפי שיחליטו השרים; החליטו השרים לפדות את השעבוד, יחולו הוראות סעיף 14 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967.

(4) נוסף על האמור בפסקאות (1) עד (3) יחולו על כונס הנכסים החובות המוטלות על החברה לפי צו זה בכל הנוגע לנכסים שעליהם הוא מופקד.
(ה) החברה תכלול מראש בתנאי השעבוד הוראות כאמור בסעיף קטן (ד).
(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי שעבוד שהוטל ערב תחילתו של צו זה.
שינויים במבנה החברה

16. (א) הפעולות בחברה המפורטות להלן, טעונות אישור מראש ובכתב מאת השרים:

(1)
פירוק מרצון של החברה;

(2)
פשרה או הסדר בין החברה לבין נושיה או בעלי מניותיה שעלולים לגרום לשיבוש מהותי או הפחתה מהותית למי מבין האינטרסים החיוניים;

(3)
שינוי או ארגון מחדש של מבנה החברה, לרבות הקמת חברה בת של החברה שמועברים אליה נכסים נדרשים או שיש התחייבות להעביר אליה נכסים נדרשים, ובלבד שהחברה הודיעה למלמ"ב על הכוונה לבצע את השינוי כאמור לא יאוחר משלושים ימים טרם מועד ביצועו; האמור בפסקה זו, לא יחול לגבי שינוי ארגוני פנימי שאין בו כדי לפגוע באחד מתחומי הפעילות;

(4)
מיזוגה של החברה עם חברה אחרת;

(5)
בכפוף לאמור בסעיף 15, פיצולה של החברה הכולל העברת נכסים נדרשים או נכסים אחרים המשמשים לתחום פעילות.
(ב) בנוסף לאמור בכל דין רשאי בית המשפט לבטל פעולה כמפורט בסעיף קטן (א) שלא ניתן לה אישור ולקבוע את התוצאות הנובעות מביטול כאמור.
דין המדינה

17. צו זה לא יחול על המדינה כמחזיקת אמצעי שליטה בחברה או כבעלת שליטה בה.

צווים נוספים

18. (א) חדלה החברה לקיים תחום פעילות, כאמור בסעיף 2(1), או סבורים השרים שקיים חשש סביר כי החברה תחדל לספקם, והשרים נוכחו לדעת שיש הכרח להבטיח רציפות בפעילות או במתן שירות, או למנוע שיבוש או הפסקה שלהם, רשאים הם, באישור ועדת השרים ולאחר התייעצות עם הרשות, להורות בצו לחברה להמשיך בפעילות או במתן השירות, לתקופה ובתנאים שיורו, ויחול האמור בסעיף 59 יד לחוק.
<שלומית ארליך:>
זה יתווסף, זה תוספת, המילים " ויחול האמור בסעיף 59יד לחוק".
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק בשביל זה היינו צריכים לקרוא הכול.

<לירון נעים:>
(ב) הוצא צו לפי סעיף קטן (א), והחברה לא מילאה את האמור בו, רשאים השרים למנות, בצו, אדם שיופקד על המשך קיום הפעילות או מתן השירות ועל ניהול המיתקנים והנכסים שבאמצעותם מבוצעת הפעילות או מתן השירות ויחול האמור בסעיף 59יד לחוק.
תחילה ותחולה

19. (א) תחילתו של צו זה עם הפרטת החברה ויחול גם לאחר הפרטת החברה; הודעה בדבר הפרטת החברה תפורסם ברשומות בתוך 30 ימים מיום הפרטת החברה.

(ב) הוראות פרק ח'2 לחוק, לרבות הסמכות להוציא צווים נוספים לפיו וכן המגבלות, התנאים וההוראות שבצו זה יחולו גם לאחר הפרטת החברה.

(ג) השרים ימסרו הודעה לחברה על כל שינוי בתוספת השנייה, בכפוף להסכמה האמורה בהגדרת "תחומי פעילות" בסעיף 1.

(ד) הוראות צו זה אינן באות לגרוע מהוראות כל דין, לרבות החוק להסדרת הבטחון, שימשיכו לחול גם לאחר הפרטת החברה.

<רחל שפיצר-ליבנה:>
תוספת ראשונה

(סעיפים 5(א)(3) ו-(7))
פרטי בקשה לקבלת אישור להחזקת אמצעי שליטה/השפעה ניכרת/שליטה
יש לפרט את כל המידע הנדרש במתכונת כלהלן
1.
שם המבקש
(עברית) ________________________


(באותיות לטיניות) ________________________
מספר זהות או מספר תאגיד
_______________________
מען למשלוח דואר
________________________
הישוב
____________ מיקוד: ______________
מספר טלפון
______________ מספר פקסימילה: _____________
מען משרד רשום
___________________
הישוב
_______________ מיקוד: __________________
מספר טלפון
________________ מספר פקסימילה: _______________
מען מרכז העסקים
____________________________________
הישוב
_________________ מיקוד: _____________________
מספר טלפון
_______________ מספר פקסימילה: _______________

שמו של איש הקשר המוסמך של המבקש לצורך בקשה זו:​​​_____________
מען איש הקשר המוסמך
_______________________________
מספר טלפון
_____________ מספר פקסימילה: _________________

2. (א) אזרחותו של המבקש: _________, ואם הוא תאגיד – מקום התאגדותו:_______

(ב)
מקום מושבו הקבוע של המבקש
________, ואם הוא תאגיד - מקום מרכז עסקיו

____________

(ג)
המדינות שבהן פועל המבקש
__________

3. (א)
שיעור החזקותיו של המבקש בעת הגשת הבקשה:________________

(ב) שיעור החזקותיו של המבקש בחברה אם תתקבל בקשתו:_____________

(ג) פרטי מינוי משותף: ​​____________________

(ד) פרטים בדבר נושאי משרה שהמבקש רשאי למנות:__________________

(ה) פרטים בדבר ההשפעה הניכרת של המבקש:_______________

4. (א) פירוט התאגידים שהם גורמים מוחזקים על ידי המבקש, שיעור החזקותיו בהם, פירוט ההחזקות של כל אחד מאלה בחברה וכן יפורט לגבי כל אחד מהם גם האמור בסעיף 2 לבקשה זו (לצרף עץ מבנה של "אילן היוחסין").

(ב) תאגיד בלבד: פירוט כל גורם מחזיק, במישרין או בעקיפין, במבקש, וכן כל גורם בעל השפעה ניכרת במבקש נושאי המשרה בו וכל בעלי העניין בהם, וכן שיעור החזקותיהם בו או המשרות שבהן הם מכהנים, פירוט ההחזקות של כל אחד מאלה בחברה וכן יפורט לגבי כל אחד מהם גם האמור בסעיף 2 לבקשה זו (לצרף עץ מבנה של "אילן היוחסין").
5. פירוט החזקותיו של המבקש בתאגידים שהתאגדו או נרשמו במדינה עוינת או שמרכז עסקיהם במדינה עוינת, או שהשליטה בהם היא בידי מדינה עוינת.

6. פרטים מהותיים אודות ההסכם, האירוע או האופן שהקנו או שאמורים להקנות למבקש את השליטה, אמצעי השליטה או את ההשפעה הנכרת בחברה או אודות המינוי המשותף, לרבות פרטים אודות דרכי המימון של האמור לעיל והגורמים שהשתתפו בו, במישרין או ישתתפו בו, במישרין או בעקיפין, בצירוף הסכמים ומסמכים נלווים.
7. ניתן או יינתן מימון בנקאי: יצורף נוסח הסכם המימון ומסמכים נלווים.
8. הועמדו בטחונות או מקורות כספיים לצורך המימון הבנקאי במישרין או בעקיפין, בידי גורם או גורמים נוספים מלבד המבקש, יש לציין פרטים מלאים על העסקה לעניינם ולצרף את כל ההסכמים והמסמכים הנלווים הקשורים לכך.
9. פרטים בדבר פעילותו של המבקש וכן – ככל הידוע לו – בדבר פעילותם של כל המנויים בסעיף 4 לבקשה זו, בתחום הבטחון בישראל ומחוצה לה.
10. אם המבקש, או אחד מבעלי השליטה דירקטור, או נושאי משרה בו – אם המבקש תאגיד – הורשע בפלילים, הוגש נגדו כתב אישום או נחקר, בעבירות פליליות, למעט עבירות תעבורה, בישראל ומחוצה לה – יש לפרט את אלה:
(1) שמו של עובר העבירה, הנאשם או הנחקר.
(2) הקשר בין עובר העבירה, הנאשם או הנחקר לבין המבקש (נושא משרה, בעל שליטה או דירקטור):

(3) פרטי העברה/ תיק החקירה:

(4) פרטי תיק בית המשפט/ תיק המשטרה:

מקום: _____________
מס' תיק
___________
וכן יש לצרף את אלה
(1) כתב האישום;

(2) פסק הדין וגזר הדין – אם ניתנו.

11. המבקש ובעלי השליטה, דירקטורים ונושאי משרה במבקש יצהירו על נכונות המידע בבקשה זו וכן על הסכמתם להסרת כל זכות חסיון במידע הנוגע להם המצוי בידי משטרת ישראל, או בידי גופים משטרתיים וממלכתיים אחרים במדינה ומחוצה לה, כולל האינטרפול, או בידי כל רשות פיקוח, במדינה ומחוצה לה (כגון הפיקוח על הבנקים והפיקוח על הביטוח), וכל כך שגופים אלה רשאים למסור לשרים מידע אודות המבקש, בעלי השליטה, דירקטורים ונושאי משרה בו למשרד הבטחון.
12. חתימת המבקש: __________________
שמות בעלי השליטה (לגבי התאגיד) על ידי המוסמכים לחתום בשמו: חתימותיהם:
________________ _______________
שמות החותמים
_______________
שמות נושאי המשרה
______________
חתימותיהם
​​​​​​​___________________

אישור

ביום ______________ הופיעו בפני _________________שזיהו עצמם על ידי ת.ז. ________________ ולאחר שהזהרתי אותם כי עליהם לומר את האמת שאם לא כן יהיו צפויים לעונשים הקבועים בחוק, חתמו בפני על תצהירים דלעיל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, כל אחד שיקרא לכוחותיו. הגענו לעמוד האחרון, שיכניסו את כל מי שצריך להצביע לפחות. "והרצים יצאו דחופים ומבוהלים"...

<רחל שפיצר-ליבנה:>
כן אני מאשר – לגבי תאגיד – כי החותמים מוסמכים לחייב את התאגיד לכל דבר וענין הקשור לבקשה זו.


___________________


עורך דין

תוספת שניה

(סעיפים 1 – הגדרת "תחומי פעילות", ו-19(ג))

1. תחומי הפעילות

(א) תחומי הפעילות לעניין סעיף 1 לצו הם הבטחת המשך קיומם של הטובין מהסוגים האמורים בסעיף 2 לתוספת זו כפי שיפורטו במסגרת הסכם כאמור בסעיף 1(ג) לתוספת זו, שימור היכולות לגביהם ורציפות אספקתם הנאותה;

(ב) בתוספת זו – "הבטחת המשך הקיום ושימור היכולות" כוללים גם היבטי פיתוח, ייצור, תחזוקה ואבטחת איכות, בשלביהם השונים, כולם או חלקם;
(ג) במסגרת הסכם שייחתם בין התעשייה הצבאית לישראל בע"מ, לבין משרד הביטחון, או בין החברה לבין משרד הביטחון, על פי סעיף 1 לצו יפורטו תחומי הפעילות וכן הטובין בהתאם לסוגים האמורים בתוספת זו, שהזמין משרד הביטחון, במישרין או בעקיפין, מיום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004) עד מועד ההפרטה, מחברת התעשייה הצבאית לישראל בע"מ, ובכלל זה ההיבטים המסווגים הנוגעים להם.

2. אלה סוגי הטובין:

(1) תותחים לטנקים;

(2) מסבים לצריחי טנקים;
(3) מוצרים פירוטכניים (לרבות יוזמים, תחלים, פתילים כולל פתילי חיתוך ונפצים) מסוגים שונים, לרבות נפצים מסוג 20S;
(4) מוץ ונורים מסוגים שונים;
בנימין נתניהו יאיר לפיד משה (בוגי) יעלון

ראש הממשלה שר האוצר שר הביטחון

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, סיימנו את הקריאה. האם למישהו מחברי, חברי הכנסת, יש שאלות לשאול או הבהרות על הצו לפני שאנחנו מצביעים? רבותי, יש עוד חברי כנסת בחוץ שלא יודעים, רק תודיעו להם, שלא יגידו שחטפנו הצבעה.

רבותי, אנחנו נצביע על צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ), התשע"ד-2013, כפי שהוקרא ושמענו, עם התיקונים שתוקנו. אין שאלות לחברי, אז מי בעד לאשר את הצו ירים את ידו.

<יעקב ליצמן:>
אני רק מקווה שאלה שקראו הבינו את מה שהם קראו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע"מ), התשע"ד-2013, אושר בכפוף לתיקונים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הצו אושר פה אחד. רבותי, אנחנו מתקדמים עכשיו קצת יותר מהר. לכפר על חוסר החגיגיות הבאנו את העגלה. כל מי שעכשיו יזמין, ידע שאנחנו עושים את זה לצורך הרמת הכוסית.
רבותי, אנחנו עוברים להצבעה השלישית. רבותי, אני מבקש תשומת לב, כי עכשיו אנחנו עוברים לנושא השלישי, שזה אישור השקעת בעלים בחברה בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות. יש לכולכם את הנייר - -
<ראובן ריבלין:>
זה המרת החוב במניות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
- - שחתום עליו אורי יוגב. מי רוצה להסביר בחצי דקה? מאיר, אתה תסביר.
<מאיר שמרה:>
אמרנו שאנחנו מדברים על אישור של השקעת בעלים בסך כולל של 2.48 מיליארדי שקלים, כאשר זה מחולק ל-1.54 מיליארד – עלות פרישה של 1,170 עובדים שיפרשו בשנה וחצי הקרובות. 130 מיליוני שקלים – מינהלת גמלאות שאנחנו לוקחים על עצמנו – גמלאי עבר. תשלומי שכר רטרו – 40 מיליוני שקלים. סך הכול 1.715 מיליארדי שקלים. רשת ביטחון אנחנו מבקשים לתקצב בהרשאה להתחייב – 766 מיליוני שקלים. סך הכול 2.48. אנחנו מבקשים לאשר את זה כהשקעת בעלים, מה שמחייב על-פי חוק החברות הממשלתיות להביא את זה לאישור הוועדה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי מדובר כאן על סכומים מכובדים. האם למישהו מחברי יש שאלות או דרושות לו הבהרות נוספות בעניין? לא. אם כך, אני מעלה להצבעה – אישור השקעת בעלים בחברת התעשייה הצבאית לישראל בע"מ, בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975. מי בעד לאשר, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – פה אחד
השקעת בעלים בחברה בהתאם לסעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות אושר.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם זה אושר פה אחד. רבותי, אם כך, נשארו לנו רק שתי ההעברות הכספיות, ואז אנחנו באמת נוכל להרים כוסית. רבותי, האם יש לכולם את שתי ההעברות הכספיות? העברה ראשונה - - -
<טמיר כהן:>
4 ו-24.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מספר הפנייה לוועדה, תסתכלו, זה 4 ו-24. האם יש לכולם, לכל חברי?

<יצחק כהן:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אמיר, אתה תסביר את זה?

<אמיר אדרי:>
הפנייה הזאת מתארת את מה שמאיר כרגע הציג והוועדה הצביעה. אני חוזר פחות או יותר על מה שהוא אומר. הפנייה נועדה לתקצוב סך של 549 מיליוני שקלים במזומן, וסך של 2.479 מיליון בהרשאה להתחייב, לצורך תקצוב פורשים וגמלאים של תעש, במסגרת הליך ההפרטה, בהתאם להחלטת הממשלה מח/2, מיום 23 בדצמבר 2013.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
האם למישהו מחברי יש שאלות או רוצה להגיב? מי בעד לאשר את ההעברות מס' 4 ו-24, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – פה אחד
פניות 4 ו-24 אושרו.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברה אושרה פה אחד.
לא להאמין, ההעברה האחרונה. מספר הפנייה לוועדה זה 25 ו-26. חברי, יש לכולם?
<יצחק כהן:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאיר, אתה מסביר?

<אמיר אדרי:>
לא, אני אסביר. הפנייה נועדה לתקצוב סך של 170 מיליוני שקלים במזומן וסך של 1.88 מיליארדי שקלים בהרשאה להתחייב, ו-15 תקני כוח-אדם בתקציב משרד הביטחון, בהתאם להחלטות הממשלה, מיום 23 בדצמבר 2013.
להלן הפירוט
סך של 105 מיליוני שקלים ו-6 תקנים עבור מימון הקמת תשתיות לחברה ממשלתית "תומר"; סך של 65 מיליוני שקלים במזומן וסך של 1.8 מיליארדי שקלים בהרשאה להתחייב עבור הסכם הרכש, רכש תחמושת מתעש; סך של 80 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב וסך של תשעה תקנים עבור פרויקט מעבר תעש לנגב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, האם למישהו יש שאלות? מישהו רוצה לדבר? אנחנו נעלה להצבעה את ההעברה האחרונה ליום זה בנושא תעש. מספר הפנייה לוועדה זה 25 ו-26. מי בעד לאשר את ההעברה, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – פה אחד
פנייה מס' 25 ו-26 אושרה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ההעברה אושרה פה אחד. אפשר לומר שוועדת הכספים אישרה את כל המסמכים וכל ההעברות הכספיות הקשורות להסכם ההפרטה של תעש פה אחד.
שוב, אנחנו רוצים להודות לטמיר שליווה את כל התהליך עוד הרבה לפני שטיפלנו בזה ולהודות שוב לחברי, חברי הכנסת, ולשני יושבי-ראש הוועדות הקודמות שטיפלו בזה, שי חרמש היה יושב-ראש, ולהודות לכם, לכל הגופים שהזכרנו קודם.
<משה גפני:>
יושב-ראש ועדת המשנה.
<טמיר כהן:>
ועדת המשנה בוועדה של גפני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ועדת המשנה. שוב להודות גם ליושב-ראש וגם למנכ"ל של החברה, נמשיך ללוות אתכם, לרשות החברות, לאיציק, לעובדים, לאבי, להסתדרות, לאוצר ולחשב – להודות לכולם על עבודה משותפת. אני אומר שוב, נצטרך את העבודה הזאת גם להמשך הדרך, כי עדיין לא תמו המהמורות ומכשולים קטנים יהיו לאורך כל הדרך, ובחוכמה, בסבלנות ובסובלנות נצטרך להמשיך הלאה לטפל, לפרק מוקשים ונתקדם הלאה לקראת היעד ואני בטוח שנעשה את זה בשום שכל ונגיע בסוף ליעד, ותעש מערכות תפעל כחברה מצליחה, משוכללת, ומצד שני, המדינה תוכל לעשות את מה שהיא החליטה לעשות בשאר האלמנטים.

אני לא יודע מה לעשות חגיגי עכשיו, זה רק להרים כוסית, רבותי.
<קריאות:>
לחיים.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותי, נרים לחיים, לחיי הדרך החדשה שאנחנו יוצאים אליה, שיהיה בהצלחה.
<ראובן ריבלין:>
לחיי מפעלי ישראל בכלל ותעש בפרט.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שיהיה בהצלחה גדולה לכולנו. אני חושב שזה לתפארת המדינה ולתפארת כל הנוכחים פה.

<ראובן ריבלין:>
אמן. אמן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
"ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו."
<קריאות:>
אמן.
הישיבה ננעלה בשעה 12:26.

קוד המקור של הנתונים