PAGE
2
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
27/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 118>
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, כ"ז באייר התשע"ד (27 במאי 2014), שעה 9:00

יישום החלטות הממשלה בנושא: מעבר היחידות הארציות של הממשלה לבירה

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר

אראל מרגלית

נחמן שי

>
מבקר המדינה יוסף שפירא
יובל חיו - מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

ציפי שלזינגר - משרד מבקר המדינה

שחר גולדמן - סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

הילה אור - מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה

מיכל פרנק - סמנכ"לית פנים תכנון ופיתוח, משרד ראש הממשלה

רונן שפירא - נציבות שירות המדינה

ניר ברלוביץ - מנהל מינהל הדיור הממשלתי באגף החשכ"ל, משרד האוצר

ליאור שחר - מנהל אגף תיאום ובקרה, משרד הפנים

שרית גולדשטיין - מנהלת תחום ירושלים, משרד לענייני תפוצות

ניר ברקת - ראש עיריית ירושלים

קובי כחלון - סגן ומ"מ ראש העיר, עיריית ירושלים

עופר ברקוביץ - סגן ראש העיר, עיריית ירושלים

אמנון מרחב - מנכ"ל עיריית ירושלים

עפר גרידינגר - מנהל אגף לתכנון העיר, עיריית ירושלים

מיכל שלם - ראש הסגל, עיריית ירושלים

ניר תמיר - חבר מועצה, עיריית ירושלים

גיל ריבוש - מנהל אגף תכנון ואסטרטגיה, עיריית ירושלים

אודי בן דרור - מ"מ מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים

בעז שטרק - רפרנט רשות החברות הממשלתיות

עדי בן עמי - מזכירת איגוד מקצועי במרחב ת"א, ההסתדרות הכללית החדשה

אלי להב - מזכיר ארצי הסתדרות עובדי המדינה במרחב ת"א

עו"ד אמנון לורך - משרד עו"ד יגאל ארנון, בעבר יו"ר החברה לפיתוח מזרח ירושלים

עו"ד גיתית אדלר - משרד עו"ד יגאל ארנון

ריקי אליה

יעל, חבר המתרגמים

מעבר היחידות הארציות של הממשלה לבירה

בוקר טוב לכולם. אני פותח את הדיון של הועדה לענייני ביקורת המדינה. , בזכות היום המיוחד הזה, יום חגה של ירושלים, נמצא איתנו גם ראש עיריית ירושלים עם כל חברי ההנהלה, צוותו ונציגי המועצה, יחד עם כל העוסקים במלאכת הקודש, בבניין ותפארתה של ירושלים. ביום החשוב הזה נמצא איתנו גם מבקר מדינת ישראל, ירושלמי שורשי שכיבד אותנו כאן בנוכחותו בהרבה תחומים בהם הוא עסק. היום נדון בנושא שקשור לירושלים, העברת משרדי ממשלה לעיר הבירה ירושלים עם ממצאי דוח מבקר המדינה "יישום החלטות הממשלה: מעבר היחידות הארציות של משרדי הממשלה לבירה.

לדיון זה זימנו את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מאחר ובדוח מצוין שהוא האחראי לנושא הזה. למעשה זה תוכנן למחר. הוא שלח לכאן את הנציגות המקצועית שלו. אני יודע שעברה לאחרונה החלטת, אני מבין שגם אתה מתנגד לה, החלטה לדחות את המעבר לתקופה מסוימת. זו החלטת ממשלה עליה יש לנו ביקורת כי לא נעשתה מספיק עבודה – זה מה שמציין הדוח ומיד ניכנס לכך.
ראשית נתחיל עם ירושלים. הכנתי משהו מיוחד ליום המיוחד למדינה ולעיר ירושלים. יום ירושלים הוא חג לאומי שנקבע לציון איחודה של ירושלים לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים, בחסדי ה' בכ"ח באייר תשכ"ז, 1967, היום לפני 47 שנה שוחררה ירושלים העתיקה, שחרור הכותל המערבי מידי השלטון הירדני. חזון הנביאים: "ושבנו בנים לגבולם", חזון שהתגשם. השיר שאומר: "אלפי שנים חלמתי עליך, לראות, לזכות באור פניך" – התגשם אף הוא. "ירושלים יפה נוף, משוש כל תבל, קלילת יופי, תפארת ישראל" חקוקה תמיד על ליבו של כל יהודי. שבועת הנצח: "אם אשכך ירושלים תשכח ימיני" – היא אינה נשכחת מאיתנו. לאורך כל הדורות אנו מעלים את זכרה של ירושלים על ראש שמחתנו והיא נזכרת יום-יום בתפילתנו. במשך כל תקופת הגלות הארוכה הייתה ירושלים מחוז כסופם של יהודי התפוצות אליה הפליאו את תפילותיהם. לה נשבעו אמונים ואותה העלו על ראש שמחתכם, לא חדלו מן התקווה: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

אדוני ראש העיר ירושלים בירת הנצח של עם ישראל. ירושלים היום היא הגדולה בערי ישראל ומונה כ- 815 אלף תושבים. על כתפייך מונחת אחריות גדולה לאין ערוך לעסוק בבניינה ותפארתה של ירושלים עיר קודשנו. אני מאחל לך בשמי ובשם חברי הוועדה, בשם כנסת ישראל ברכה והצלחה בבניין ירושלים עד שנזכה בעזרת ה' בקרוב ממש לבניין בית תפארתנו ומקדשנו. אמן. חג שמח לך ירושלים.

כבוד מבקר המדינה. בבקשה כמה משפטים לכבוד העיר. לאחר מכן ניכנס לדוח. כעת משהו טכסי ממך.

בוקר טוב לכולם. אכן חג היום. אני חושב שגם לכבוד החג אנחנו עתירי אמנונים, יושב ראש הוועדה, כבוד היושב ראש אמנון כהן, גם עורכי דין, עורך דין אמנון מרחב, מנכ"ל עיריית ירושלים, עורך הדין אמנון בלוך – יקיר ירושלים. מכל מקום אני מצטרף לכבוד היושב ראש. על דבריו אני לא אשוב. כמו שהשופטים אומרים 'אני מסכים' – בהחלט מסכים, מצטרף, תומך וכדומה. אני עצמי יליד ירושלים. נולדתי כאן בשנת 1945. ב-1948 מספר התושבים בירושלים עמד על כ- 100 אלף. תראו איזו התפתחות גם דמוגרפית וגם כלכלית. נשמע גם מראש העירייה. אני חושב שירושלים היום היא פשוט נהדרת, גם לגור בה, לחיות בה. היא סמל של העם היהודי וכל אחד אפילו היה רוצה לבוא ולהיקבר בעיר הזאת. לכן אנחנו צריכים לשמור על ירושלים. יש לנו את חוק ירושלים ובוודאי נשמע בהמשך.

שוב, אני אתייחס לדברים ככל שנשמע הערות בנושא זה.

לפני שניכנס לדוח אני אבקש לדעת. המנכ"ל לא הגיע. רציתי להגיד מילים חריפות למנכ"ל, אבל זה לא להיום. אני צריך לעשות את העבודה. דיברה איתי פרח לרנר שביקשה לפנים משורת הדין שהוא יבוא במועד אחר. אנחנו נקבל את התשובות ונקווה שהן טובות ובאמת נכבד. מי נמצא ממשרד ראש הממשלה?

מיכל פרנק דרך. היא מיד מגיעה.

אה, היא לא תשמע את הביקורת. היא למדה את הדוח.

שנתיים אני מחכה לתשובה על המכתב ממנכ"ל משרד ראש הממשלה, זה בסדר.

אמרנו שהיום זה יום חגיגי. בסוף ניתן איזו עקיצה טובה, אבל לא עכשיו. מישהו בודק שמיכל פרנק מגיעה? חשוב לי שהיא תשמע את עיקרי ממצאי הביקורת. היא צריכה להתייחס לממצאי הדוח.

ביקשתי שיגיע מנהל מינהל הדיור במשרד האוצר. ניר כאן? מכיר את הדוח? נציבות שירות המדינה, הייתם צריכים לעשות עבודה. מי נמצא איתנו? – שלום רונן, תכין תשובות כי אם עוברים לאזור צריכים לדעת מה עם העובדים. ההסתדרות כאן? בדרך. רשות החברות הממשלתיות? אתם כאן. צריך תשובות כי לפי הדוח לא ראיתי עבודה, בדקתי ואולי זז מאז משהו, דחיתם את זה לעוד כמה שנים.

בשלב זה ניכנס לעובי הקורה של הדוח לעיקרי הנקודות החשובות לנו. היום זה יום ירושלים, אנחנו רוצים לחזק את ירושלים, להעביר את משרדי הממשלה לירושלים, שיהיו עובדים ושייתנו מענה לעניין התעסוקה לצעירים כדי שיישארו בירושלים. לנו חשוב לשמוע את התשובות ואיך מתקדמים בנושא הזה. בבקשה יובל חיו מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה.

>

מר שחר גולדמן והילה אור יציגו בקצרה את הממצאים. אני אומר בפתיחה. זה דוח ביקורת שמתעסק בהחלטת ממשלה משנת 2007. השורה התחתונה של דוח הביקורת הזה היא שפעולת היישום של החלטת הממשלה הייתה חלשה ביותר. למעשה, הדוח לאורך כל אורכו מצביע על מרכיבים שונים שמלמדים על היישום החלש הזה. אני חושב שהביטוי הבולט ביותר היה בהתייחסויות שקיבלנו בשלב סגירת הדוח לטיוטת הדוח. חלקן, אומר בזהירות, מחלקן השתמע כביכול שמדובר בהחלטת ממשלה הצהרתית שלא היה לה קיום ממשי, או לא הייתה כוונה ממשית ליישום אופרטיבי שלה.

הבענו עמדה נחרצת בדוח בעניין זה. אנחנו חושבים שמדובר בהחלטת ממשלה אופרטיבית, היא מכילה בתוכה מרכיבים אופרטיביים. אני חושבת שמהחלטת הממשלה שהתקבלה לאחרונה אפשר ללמוד על תיקון בהיבט הזה. אני גם תקווה שהנושא הזה יעלה על מסילה של יישום ממשי-אופרטיבי עם תכנית מפורטת.

אני אבקש שיוצגו בקצרה הממצאים על ידי עורכת הדין הילה אור. בבקשה.

אני אציין שהביקורת נעשתה בשנת 2012 כחמש שנים לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה. הביקורת בדקה את ההתקדמות בביצוע ההחלטה ואופן ביצועה. להלן הממצאים.

הובלת הנושא ברמה הממשלתית – עד יולי 2009 קיים צוות היישום שהוקם במשרד ראש הממשלה דיונים בהם הוחלט כיצד לקיים את העברת היחידות הארציות לירושלים. אולם, מאמצע שנת 2009 עד ינואר 2012 לא שב צוות היישום להתכנס ולא היה גורם ממשלתי אחד הרואה את עצמו אחראי להובלת ביצוע התכנית וליישום החלטת הממשלה.

מקורות מימון – לא הושלם ביצוע אומדן הבנייה של נכסים עבור היחידות הארציות וטרם סוכם מי יישא בעלויות הבנייה והמעבר.

איתור דיור עבור היחידות הארציות בירושלים – מינהל הדיור הממשלתי פעל בשנים האחרונות להקמתם של מבנים חדשים המיועדים לאכלוס יחידות שונות של משרדי הממשלה, בהן היחידות העתידות לעבור לירושלים. כמו כן, מתוכננת הרחבה של מתחם קריית הממשלה שעתידה לקלוט יחידות רבות מאזורים רבים מהעיר ומחוצה לה. אולם, השטח שהוקצה להעברת יחידות ארציות עד שנת 2017 יספק רק כ- 17% מהשטח הנדרש להעברתם של כל היחידות הארציות. מכלמקום, מיזם הרחבת קריית הממשלה עתיד להתממש רק בעוד שנים רבות.

היבטי כוח אדם – ההערכות הנדרשת להעברת כ-3,000 איש מעיר לעיר והשפעות על תנאי עבודתם מחייבת עבודה מטה סדורה. עם זאת, נמצא שלא בוצעה בנציבות שירות המדינה עבודת מטה לבחינת ולהערכה דרכי ההתמודדות הראויות עם סוגית יחסי העבודה. בנוסף, במועד סיום הביקורת ועד יוני 2008 לא הגיש אגף הפנים במשרד ראש הממשלה כל דיווח לממשלה בנושא התקדמות ביישום החלטת הממשלה. הלכה למעשה לא נמצאה תכנית מפורטת ברת ביצוע להעברת היחידות הארציות לבירה. כמה נדבכים מרכזיים ביישום החלטת הממשלה טרם סוכמו.
ועדת החריגים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה – וועדת החריגים הוקמה לבחינת מקרים פרטניים המצדיקים מתן פוטר מחובת המעבר. מצאנו, שעל אף האמור בהחלטת הממשלה עד מועד סיום הביקורת הוקמו שתי יחידות ארציות חדשות מחוץ לירושלים מבלי שהדבר הובא לאישורה של וועדת החריגים. נמצאו כמה מקרים בהם מינהל הדיור הממשלתי אישר חידוש חוזה דיור או לאתר דיור חלופי לכמה יחידות ארציות שלא בתחומי ירושלים מבלי שביקש את אישורה של ועדת חריגים. למעשה, מתוך כלל הוראותיה של ועדת החריגים המורות על מעבר מיידי לירושלים או שדוחות את מועד המעבר, רק אחדות יושמו או צפויות להיות מיושמות. עוד מצאנו, וועדת החריגים דחתה שתי בקשות לפטור מהמעבר לשכות שרים השוכנות מחוץ לירושלים: לשכת השר לשיתוף פעולה אזורי ופיתוח הנגב והגליל ולשכת שרת התרבות והספורט. על אף האמור, אף אחת מלשכות השרים האלה לא עברה לירושלים.

חברות ממשלתיות – לא מצא שנעשתה כל פעולה ממשית של רשות החברות הממשלתיות לשם עידודן של חברות ממשלתיות לעבור לירושלים פרט לדיונים ראשוניים.

תודה. הגיעה הגברת מיכל? עדין לא. מי יכול לתת לי תשובות. מי מצוות היישום?

אני לא עובדת היום במשרד ראש הממשלה. הייתי חלק ממשרד ראש הממשלה, והייתי חלק מהאגף שעסק.

מה תפקידך היום? מיהו צוות היישום?

צוות היישום כפי שנקבע בהחלטת הממשלה המקורית היה משרד ראש הממשלה, הדיור הממשלתי. לדעתי זהו.

ניר, אתה יודע מי בצוות.

הצוות כולל את אגף התקציבים של משרד האוצר, הדיור הממשלתי, נציג הרשות לפיתוח ירושלים ומשרד ראש הממשלה.

יש צוות כזה היום?

כפי שיישבנו בזמנו בתגובתנו לדוח, צוות היישום סיים את פעולתו עם פעולת המיפוי. מבחינת משרד ראש הממשלה דאז צוות היישום בשנת 2009 סיים בעצם את פעולתו, אם אני זוכרת. הרבה זמן לא התעסקתי בחומר הזה, אבל אם אני זוכרת נכון, זו הייתה תגובתנו, 'הצוות סיים את עבודתו עם סיום המיפוי' .

'עם סיום פעולתו' זה אומר כמה שנים אחורה. זה אומר שבשנים האחרונות אין צוות יישום.

אני סגן עיריית ירושלים.

ראשית אנחנו רוצים לדעת מה עשתה הממשלה. מה זה "סיים את פעולתו"? הייתם צריכים להביא לממשלה חלופות, תקציבים, דברים אחרים. יושב בצוות גם האחראי על הנכסים במדינת ישראל, רואים חלופות. הרשם היה צריך לבדוק, עוברים ולאן עוברים. זו כל עבודת המטה שהיו צריכים לעשות. זה לא סיום העבודה, היה מעקב מה עשה הכוח הזה והזה? לכל אחד יש את תפקידו, הוא צריך לסיים את הפאזל הזה ולראות על פי החלטת הממשלה מה עושים. בגלל שלא עשו את העבודה משנת 2009 לא התקדמנו ועכשיו דוחים. כל אחד חושב שהוא עשה רק את חור קטן שלו. אל תעני לי כי את לא יכולה לענות לי. אני אבקש את מיכל. מישהו בודק איפה מיכל.

מיכל ממש בעוד כמה דקות כאן.

בעברי הייתי יושב ראש החברה לפיתוח מזרח ירושלים. פניתי לכבוד השופט לינדשטראוס בזמנו עם כל החומר שהיווה את הבסיס לדוח הזה. אני עורך דין במשרד פרטי.

יש עבודה של הרשות לפיתוח ירושלים שנעשתה - - -

אבל זה לא קשור לאיתור וליישום. אני כאן עם הדוח. איפה אתם מתקדמים וזה מה שחשוב. כרגע אני ממשלה ולא באופן פרטי.

כבוד היושב ראש, הייתי שם.

אין לך תשובות, את לא שם. ניר ברלוביץ, מה אתה יכול לומר לנו על צוות היישום. אני אמקד. אבקש לדעת לגבי ההחלטה שהייתה פה, אתה הייתה צריך להביא חלופות למי שצריך לעבור לבירה. וגם לא לתת אישורי התקשרות נוספים ולאשר הסכמים נוספים, אתה לא מחדש אלא אומר 'תשמע, לך עד סוף השנה הבאה יש הסכם, אתה מסיים ולא יהיה לך חידוש, לכן תתחיל להיערך לכך שאתה צריך לעבור למקום Y' אחרי שבדקת ובחנת. למעשה, במקרה הזה אני צריך להעביר את כל העובדים ממקום למקום. אתה אישרת את ההסכמים למרות החלטת הממשלה שאמרה לך לא לאשר.

מיכל צהריים טובים. אנחנו צריכים תשובות. המנכ"ל אמר שאת הבכירה ביותר, הסכמתי כשאמר לאחר שהוא אמר שהוא יהיה במקום אחר. את יודעת על מה דנים? למדת את הדוח?

למדתי את הדוח היטב.

ניר בבקשה.

מינהל הדיור הממשלתי בשנת 2007 עם קבלת החלטת הממשלה עשה מיפוי של כל היחידות הארציות. הוא הפיץ אותו בין כל הגורמים הרלוונטיים שהיו צריכים. בתחילה חשבנו שהשוק יעשה את שלו. צריכים להבין שיש לנו שני משקלים - - -

אתה לא יכול לומר 'השוק יעשה את שלו' כשיש החלטת הממשלה. ראשית יש א', ב', ג' ו-ד' ואתה אומר 'בוא נחכה שמשיח ויעשה את שלו'. אם היית עושה - -

לא אמרתי את זה. אם היית נותן לי לגמור את העניין. עם כל הכבוד קטעת אותי באמצע משפט.


יש לנו שני משקלים שיושבים, האחד, דרישות ירושלמיות שצריכות תוספת תקנים, תוספת שטח, צריכים לתת תשובות לעיר ירושלים. מצד שני אנחנו צריכים להביא יחידות חדשות לעיר.


עם קבלת ההחלטה והמיפוי שעשינו, בשלב ראשון אמרנו השוק צריך לעשות את שלו, השוק יבין שיש דרישה.

מיהו השוק?

שוק הנדל"ן בירושלים יבוא וייתן לו הצע מספיק למבנים. אחרי שנתיים, בשנת 2009, כשהתברר לנו שהשוק לא עושה את שלו ולא מביא לנו התחלנו לפעול להקמה מאסיבית של בנייני ממשלה. אפשר לראות את בניין ג'נרי 2 כשאתם נוסעים לפה. התחלנו לבנות עכשיו 45 אלף מ"ר.

אני יכול לומר, בשנת 2011 אמרת את זה כאן בוועדת הכלכלה. עוד לא - - -

לא נכון מה שאתה אומר עכשיו.

מה זה לא. הדחפורים עובדים שם. חבר'ה.

יש לי בעיות. לבנות זה לא דבר שעושים מהיום למחר, לצערי הרב. אנחנו מתכננים והולכים לבנות בצורה מאסיבית.

אדוני מבקר המדינה, אנחנו בונים פה כעת תוספת של 42 אלף מ"ר. אנחנו מתכננים את הקריה המחוזית ויצאנו למכרז של 50 אל מ"ר. אנחנו לא יכולים להגיד היום, ואני מתנגד למה שהיא אומרת שיש לנו פתרונות של 15%. בסופו של דבר מבנה משרד מבקר היום יושב על 8,000 מ"ר בגבעת שאול, כשהוא יתפנה יוכלו להיכנס אליו יחידות ארציות. אם אנחנו רוצים לבנות היום את ג'נרי 2 שהוא עבור משרדי ממשלה. אנחנו רוצים לרכז כאן את כל השרים. לא הגיוני להכניס לג'נרי 2 יחידה ארצית והמשרד יישאר בגבעת שאול. אנחנו אומרים שיהיה תהליך העברה בדילוגים. מבקר המדינה יפנה, יתפנו לנו 8,000 מטר אליהם יגיעו יחידות אחרות. אותו דבר משרד הגנת הסביבה שאמור לעבור מגבעת שאול לתוך קריית הממשלה.

אנחנו בונים קריה מחוזית של 50 אלף מטר בשיתוף מלא עם עיריית ירושלים שמכירה את כל התהליך. אנחנו רוצים לרכז שם את כל היחידות שנותנות שירות לאזרח. היום הן מפוזרות והגיוני שאזרחי ירושלים יקבלו שירות במקום אחד. שירות התעסוקה ומשרד הפנים וכדומה. יחידות ארציות יכולות להיכנס במקום. אין היגיון שנבנה לכולם מתחם.

אכוון אותך. אומר הדוח שהממשלה החליטה א'. אתה ממונה על הנכסים. אתה צריך לשבת עם עיריית ירושלים לבדוק איפה יש שטחים, מהי הבנייה העתידית לחמש-עשר שנים. אז תאמר שלטובת אזרחי ירושלים נרכז את השירותים גם כדי שייתן מענה לכל משרדי הממשלה. יש לך תכנית רב-שנתית שבאמצעותה אתה מתקדם? כאן נראה שהיה צוות שמשנת 2009 כבר גמר את העבודה.

ממש לא. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם נציג עיריית ירושלים להקמת מבנים. היום אנחנו בשלבים, או שהתחלנו לבצע או בשלבי מכרז שונים למבנים בהיקף של 200 אלף מטר.

מהו הצורך?

שוב, זה דבר משתנה. להערכתי אנחנו צריכים, חלק מהיחידות שחשבנו שאמורות שיעברו קיבלו פטור, אנחנו מעריכים שצריכים משהו כמו 100 אלף מטר. היום אנחנו בשלבי תכנון של כמעט 200 אלף מטר גם כדי לתת פתרונות ליחידות שבירושלים וגם לתת פתרונות אחרים. אני אומר שוב, חלק מהשיקול שלי הוא שהמבנים לא יאוכלסו על ידי יחידות ארציות, הן יאוכלסו על ידי יחידות ירושלמית. השטחים שיפנו היחידות הירושלמיות יאוכלסו על ידי יחידות שיבואו.
הבעיה, אני חולק על מי שאמר שהחלטת הממשלה הקודמת הייתה החלטה ביצועית. היא החלטה מאוד בעייתית מבחינת הביצוע. אני אוכל לתת דוגמה. הקצנו וגמרנו לבנות ליחידה ממשלתית בירושלים דיור של 2,500 או 3,000 מטר ולקח שנה וחצי להעביר אותה. לכן הלכנו והעברנו את ההחלטה החדשה שמעבירה את האחריות. ההחלטה הקודמת נתנה את האחריות למשרד ראש הממשלה ובעיקר לנו. לנו לא היו כלים לשכנע יחידות. אומרים 'לא להאריך', אבל כשיחידה יושבת בתוך דיור בתל אביב ולא מפנה ואומרת 'אנחנו לא נעבור', בסופו של דבר אני חייב להאריך את השכירות שלה אחרת אני בהפרה מול הבעלים. הם לא יכולים לשבת בלי חוזה.

היית צריך לעשות עבודת מטה כל היום.

כל היום אנחנו עושים את זה. יש בעיה קשה להעביר אותם. לכן ההחלטה החדשה שהעברנו גם מעבירה הרבה מאוד אחריות למשרדים עצמם, גם מעבירה את התכנון וגם משתפת – מכניסה את שירות נציבות המדינה. היום אנחנו חושבים שיש מעטפת וגם אנחנו יודעים היום שבעוד חמש שנים יהיה לנו הצע השטחים שאנחנו מדברים עליו. אני מקווה שבעוד חמש שנים נסיים לבנות גם את הקריה המחוזית, גם את מבנה משרד המשפטים וגם את ג'נרי 2, אני מקווה שנהייה בשלבים הסופים של מבנה בית המשפט בירושלים שהוא חלק מהעניין. כל זה ייתן את ההיצע לכל היחידות לעבור.
בסופו של דבר צריך להבין שאנחנו לא יכול לתת את כל השטחים ליחידות שמחוץ לירושלים ולא לתת שירות לתושבי ירושלים. יש לי לחצים קשים מהיחידות בתוך ירושלים כדי לפתור להם.

אתה בצוות הזה שיושבים ובוחנים כמה מבנים תצטרכו כדי להעתיק. אתה אומר זה יפנה ההוא יכנס. את כל הדברים אתה עושה ואתה מגיע לאופטימום בכמה זמן וכמה אנשים יעברו. אם אתה אומר למשל שזה בלתי אפשרי שיחידות מסוימות מתל אביב יעברו, אתה צריך לחזור להחלטת הממשלה כדי שהם יבדקו או יחייבו לתת פטור. אתה צריך לעמוד בהחלטות ממשלה. 'השוק יעשה את שלו' זה לא.

אנחנו עומדים ברמה הזאת שיחידות שצריכות לעבור אלינו ולא רוצות לעבור, אנחנו מעבירים אותן לוועדת החריגים. כל מה שהגיע לוועדת חריגים, אני יכול לומר את טנטטיבית, היו אלה מקרים בגלל אנשים שבאו אלי ואמרו 'אנחנו לא רוצים לעבור רוצים להישאר'. אמרתי להם 'אני לא פונה אליכם עד שתעשו א' וב'. אף אחד לא הגיע מיוזמתו לוועדת חריגים, אף משרד ממשלתי. כל המשרדים הגיעו אחרי שהיו אצלי והוצאתי אליהם מכתב שאומר 'אני לא מטפל בכם בגלל שאתם צריכים להיות בירושלים'. אבל אחרי זה יש לא מעט יחידות שאנחנו אומרים להן לעבור והן לא עוברות. כרגע יש גם בעיית היצע בירושלים. בנייה זה לא מהיום שאני מתעורר ומחר אני בונה. בנייה גם אם רוצים לצאת איתה זה חמש שנים עד שיש בניין גמור עם כל התהליכים. אני עדיין לא מדבר על תהליכים ממשלתיים של מציאת תקציבים, גם לזה צריך למצוא, להביא תקציבים גם זה תהליך.

מיכל מה נשמע? שאלתי מי הצוות וכאן אמרה לי שרית שעבדה במערכת, שהצוות סיים את עבודתו. אנחנו מבקשים להתייחס לדוח. חשוב לדעת למה ההחלטה לא בוצעה עד תאריך היעד שהממשלה קבעה. אם היו כשלים או קשיים כאלה ואחרים למה לא הציגו אותם קודם. מנכ"ל משרד ראש הממשלה שהיה צריך לבוא לדיון העביר מהר החלטה לבוא לכאן עם החלטה שדוחים. למה הוא לא עשה את זה לפני שנה? הוא שמע שיש דיון ישר קיבל החלטה. כמה זמן עבר מאז, שבועיים?

ממש לא נכון.

שבוע.

כאן אני יכול להגן על מיכל. ההחלטה הזאת היא חצי שנה.

תקועה.

לא תקועה, זה כדי לשפר ולעשות בפעם אחת החלטה שנוכל ליישם. אנחנו יכולים להעביר החלטות ממשלה שהן דקלרטיביות ויהיה קשה לנו ליישם . כאן חשבנו שנוכל ליישם - - -

ליישם עכשיו? אתה נרשם בפרוטוקול.

אני מקווה שכן.

אנחנו נעקוב אחרי החלטת הממשלה וגם אעביר לאחרי.

ניר תודה. המבקר, ראש העיר, סגן ראש העיר ולכל החברים איתם יש לנו היסטוריה ארוכה שלום.

ראשית את ההחלטה ירשנו, אני ירשתי כשנכנסתי לתפקיד. לדעתי כמעט כל מי שפה לא היה בתפקיד. ההחלטה היא מאוד יפה וחרף העובדה שהיא ארוכה היא כן דקלרטיבית. אני יודעת שמבקר המדינה, אני לא מתווכת עם התוצאות ולכן אני מבינה את הדוח, שאכן למדנו אותו היטב והפנמנו אותו. אתה שואל למה החלטה הקודמת לא יושמה. מיד נדבר על החסים. אני כן מדברת שהביקורת הייתה באמצע, נתנו שם כשמונה שנים ליישום, הביקורת התחילה לפני כשנה וחצי שזה היה שנתיים וחצי פחות - - -

נתנו לכם לעבוד.

אני רוצה להגיד שהעובדות מוכיחות. תאמינו לי שאנחנו לא נהינו מההחלטה הזאת. לא נהינו לשבת בוועדות חריגים ולאלץ לאשר או לא לאשר. זו לא סיטואציה נעימה למנכ"ל משרד ראש הממשלה ולא לניר וגם לא לרשות לפיתוח ירושלים ואגף התקציבים. חשוב לי להגיד כי אני רוצה להכניס את זה לקונטקסט. לפחות בחמש שנים שאני בתפקיד, אגב אלו היומיים האחרונים שלי וזה היה תענוג - - -

מה זה יומיים אחרונים?

אני מסיימת את התפקיד.

עוד פעם נחפש מישהו שיגיד חמש שנים היסטוריה. מה יהיה עם זה? לפחות את משודרגת למקום יותר טוב? אבל אל תשכחי את זה, תעבירי למחליפך כמו שצריך.

במשרד ראש הממשלה וממשלת ישראל העבירו החלטות בחמש השנים האחרונות במאות מיליוני שקלים לטובת העיר ירושלים.

מיליארדים.

מיליארדים במצטבר גם לפיתוח פיסי. אני בכוונה מכניסה לקונטקסט כי אני רוצה לומר לכם שזה לא שירושלים אינה על ראש שמחתנו וזה לא שירושלים אינה מאוד חשובה לכולנו ולכל מי שיושב בוועדה, ובוודאי הרשות לפיתוח ירושלים. אנחנו הצגנו את האינטרסים של ירושלים.

אנחנו כן מבינים שההחלטה הזאת הייתה מאוד קשה לנו ליישום. ראשית אנחנו מודים שלא היו לנו שיניים. אתם יודעים גם מהדוח שהיו החלטות פוזיטיביות שבהן עסקה וועדת חריגים, הרי היא עסקה רק במי שלפי הפרשנות שלנו והסמכות שלנו, כמי שעסקה בעצם רק במי שהיה צריך ולהתרחב. בעצם הצלחנו לתפוס אותו בצורך להסכם באמצעות הדיור הציבורי. גם החלטות פוזיטיביות רבות שקיבלנו לא אפשרו להתרחב אלא לעבור לירושלים – לצערנו לא מומשו, חלקן מטענות עם הרבה תירוצים על מענה לא הולם, ואחרות מסתם חוסר רצון.
אני מפנה אתכם לטבלה, העברנו ליושב ראש את הדיווח שנתנו לממשלה לכבוד יום ירושלים, זו חובתנו. אתה יכול לראות פה למשל שאת היחידות של משרד ראש הממשלה, רוב היחידות שעברו ממש הן היחידות של משרד ראש הממשלה כי עמדנו על כך. אני אוכל לתת לך כדוגמה את "נתיב", אני לא יודעת אם נתנו דוגמה. "נתיב" עברו רק עכשיו למשרד החוץ, הם היו כל השנים תחת משרד ראש הממשלה. שנה וחצי מדינת ישראל ונציבות שירות המדינה נהלו מאבק בוועד עובדים ובהסתדרות. יש בערך כ-50 עובדים ב"נתיב", זאת אומרת שלא מדובר כאן בארגון גדול. היה קשה מאוד. אתה יכול לשאול את ניר שבמהלך הזה מאחר וכולנו התעקשנו, ממשלת ישראל הייתה צריכה לשלם דיור כפול כי הם לא התפנו והיה לו כבר חוזה שלא עברו אליו. אני נותנת את הדוגמה הזאת ראשית כדי להגיד שאנחנו כן נחושים. עם זאת צריך להבין שהאילוצים הם רבים. האילוץ הגדול, בוודאי ניר דיבר על זה, גילנו שהעבירו החלטה ואכן נתנו שמונה שנים, אבל בסופו של דבר היצע הדיור במאסות משמעותיות, בטח אנחנו מכירים את בעיית שוק הדיור והיצע הדיור למשרדי הממשלה היה במחסור חמור בירושלים. אגב,אני לא מדברת על המחירים. רוב המשרדים יושבים היום וזה לא מה שיעשה את ההבדל. את הטיעון הזה אף אחד לא קיבל מהשטח ואנחנו מוכנים היינו לשלם את עלויות המעבר היה ושכר הדירה יותר גבוה.

יאמר לזכותו של הדיור הממשלתי, קובי כחלון סגן ראש העיר יוכל להעיד, יש תנופה, בנו מבנים, בנו מבנים ומתכננים מבנים. כולנו יודעים שבין פרוגרמה, תחילת תהליך תכנון ועד השלמת מכרזים ובינוי, במדינת ישראל חמש שנים זו תוצאה לא רעה לבניית מבני משרדים גדולים. לכן, חרף כל הרצון הטוב והתנופה שהייתה, וגם הבנו, ניר בוודאי אמר ולא אחזור, גם כשהבנו שעומד להתפנות, וגם שיפור ושדרוג כל המשרדים כולל משרד המשפטים שיושבים שם עם ארגזים במסדרונות, בסופו של דבר זה ייתן מענה לא מלא. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לעבוד עוד יותר קשה על תכנון של עוד מבנים – זה חלק מהעניין.

הבעיה הראשונה הייתה היצע – זה חסם שמאוד קשה לעבור אותו והוא לוקח הרבה זמן. הבעיה השנייה שגילנו הוא נושא זכויות העובדים והעתקם. כולנו יודעים שאם עובד עובד 20, 15 או אפילו 5 שנים בתל אביב, רחובות או חיפה להעביר אותו זה משימה לא קלה גם ברמה האישית פרטנית - - -

אתם צוות. בצוות יושבים כל הנוגעים בדבר. אני מצפה מראש צוות שמטילים עליו אחריות לומר 'בנושא הדיור כל העבודה נעשית מול העירייה בנוגע השטח הפיסי. בנושא העובדים וההסתדרות, בוודאי יש את עניין זכויות העובדים, יושבים עם נציבות שירות המדינה ורואים את כל המורכבות. לעשות את הכול במקביל. לא כמו שאמרת כעת יש שלב השכירות, לאחר מכן העובדים ואחר כך חברות ממשלתיות. אתם צוות. החברות הממשלתיות צריכות לשבת אתכם יחד ולהגיד אילו חברות כן יכולות להעתיק את המשרדים לירושלים. כתוב צוות. אם לא עובדים בצוות ועושים זה לא יילך. יש החלטה שצריך ליישם ואם יש קושי כולם צריכים להתגבר עליו. הצוות מורכב וממילא המפקח בסוף יראה את כל הקשיים ואז מביאים תיקון. כמו שאמרת מביאים את מי שצריך כדי לתת לכם כלים כי בלי כלים אי אפשר לעשות דבר.

זה בדיוק הייתה תחושתנו. אתה קורה את זה בהחלטה הקודמת. מאחר ואנחנו - - -

מישהו אמר כאן שמשנת 2009 הצוות הזה סיים את עבודתו. עכשיו אנחנו צריכים לשמוע על הקשיים.

זה בדיוק מה שאני מסבירה. נכנסתי לתפקידי בסוף 2009. לא הייתי בעת קבלת ההחלטה וגם לא בשתי הממשלות האחרונות. הבנו, המבקר לא הסכים איתנו, אנחנו מקבלים את זה וזאת הסיבה שאנחנו עושים היום תיקון. כל מה שאתה תיארת עכשיו זה האופן שבו הסדרנו בהחלטה החדשה את הדברים, כי הבנו שאין סמכות, כי הבנו שאנחנו צריכים לתת כלים וגם לוחות זמנים. לוחות זמנים מאיצים באגף תקציבים ולכל מי שצריך לעזור לניר לעשות את עבודתו אנחנו צריכים לתת את הכלים כדי להאיץ את פתרונות הדיור. אנחנו צריכים לתת כלים לנציבות שירות המדינה - - -

ההחלטה החדשה מטפלת בזה?

כן. כן. זה בדיוק העניין. בהחלטה החדשה למיטב הבנתנו נתנו מענה, נתנו אחריות ספציפיות על כל הגופים. הטלנו את האחריות כפי שהבנו מההחלטה הקודמת, אבל היה נכון כנראה למשרדים לא להבין את זה כך. זו אחריות של כל משרד ומשרד להכין פרוגרמה אקטיבית להעברת היחידות שלו לירושלים. יש אחריות שם. יש 60 יום שבהם כל מנכ"ל משרד צריך לבוא עם התכנית שלו. אגב, בתוך עמנו אנחנו יושבים, הגענו מסקנה שיהיה הרבה יותר קל באופק של חמש שנים, בעיקר להיצע וגם מבלי קשר. מנכ"ל דהיום לא יודע מי יהיה המנכ"ל ומי יהיה השר בעוד חמש, גם יותר קל לקבל החלטות כאלה ולעשות תכניות ולבנות את המשרדים, לנהל את המהלך, לנהל את המשא ומתן עם העובדים שזה לא יבוא בהפתעה. יש להם את האפשרות לעשות את זה. אגב, גם מבחינת הפריסה התקציבית חלק מהעניין היה שרוב התקציב יצטרך לבוא מכל יחידה ככל שניתן - - -

אני לא מבין למה התהליך מתחיל רק עכשיו. הרי התאריך היה לפני כמה שנים.

חבר הכנסת אראל מרגלית, אני אסיים. התהליך לא מתחיל עכשיו - - -

את מתחילה למנות את הזמן באמצע.

אני מסבירה שבהחלטה הקודמת לנו נתנו כלים אופרטיביים או סמכויות כדי לממש אותם.

מי זה לנו?

לממשלה, למשרד ראש הממשלה, לממונה על הדיור הממשלתי, לגופים שכן הוזכרו בהחלטה.

מי אחראי כרגע לנושא?

בהחלטה הקודמת לא היו שיניים. בהחלטה החדשה, אני אשמח שתראו אותה ונוכל לעבור סעיף סעיף. אני רוצה לציין, ואתם יודעים שהיה לנו ברור - - -

זה היה מחטף.

זה לא היה מחטף. אנחנו עובדים על זה כבר חודשים. אני כן מודה שבסדרי העדיפויות של ההחלטות שאנחנו מייצרים, הכי דחוף על סדר היום, להתעסק בסוגיות המסתננים היה לנו יותר דחוף. הטיוטות האלה קיימות אצלי יותר מחצי שנה. אנחנו בדיבורים עם ניר, בכל פעם הוספנו למעגל המגיבים והמעורבים עוד גופים כי הבנו שלנציבות בלי אגף התקציבים לא יהיו לה תקציבים, וצריך לתת אפשרויות לפצות את העובדים לעבור. הבנו שהנציבות זה גם לא מספיק וצריך את הממונה על השכר. הגדלנו את המעגלים. עשינו תכנית. ידענו ולא התחבאנו, העברנו אותה השבוע, לא החביאנו אותה לא ליום ירושלים ולא בכלל. אנחנו מבינים שהיא לא פופולארית ולא במקרה הסעיף הראשון מתוך גילוי ושקיפות מדבר על הארכה. לא מפני שחשבנו שימחאו לנו כפיים, יכולנו לעשות הכול הפוך. אנחנו באמת חושבים שעל מנת ליישם, שההחלטה לא תהייה אות מתה כי היא לא נותנת לנו כלים, היינו צריכים להעביר החלטה שמאפשרת לנו ליישם.

כמה זמן הארכתם?

שלוש שנים.

אני לא חושבת כי אנחנו יודעים שהבניינים שניר ברלוביץ הממונה על הדיור הממשלתי בחשב הכללי במשרד האוצר, שבונה עכשיו יהיו מוכנים בשנת 2017-18. הבניינים שכבר בבנייה ייקח להם עד 2017-18.

מיכל שנייה. יובל חיו מבקש לומר משהו.

אני רק מבקש להפנות תשומת לב לנקודה אחת. אכן יש החלטה חדשה והיא מנסה לעלות את הנושא הזה לפסים יישומיים. אבל, מי שקורא את ההחלטה החדשה רק יכול ללמוד שאין כרגע במערכת הממשלתית גורם שמוביל ונושא באחריות ליישום המאוד מורכב. אני מסכים לכך, היישום הזה הוא מאוד מורכב. יושב כאן הממונה על הדיור הממשלתי, הוא יוכל להתעסק עם ענייני העובדים? יש כאן פלטפורמה של ענייני עובדים - - -

זה של הנציב.

ענייני עובדים, ענייני תקציב, עניין לוגיסטי די מורכב, תחום הנדל"ן – כל המערכת הזאת צריכה לדבר אחת עם השנייה. זה לא שכל נתיב פועל בנפרד. להבנתנו, ברגע שאין גורם אחד שמתכנן את הנושא הזה והוא הגורם המוביל שנושא באחריות, יכול להיות, ואני אומר את זה בשיא הזהירות, יכול להיות שיש כאן נקודה שצריך לתת עליה את הדעת כבר בעת הזאת.

תקראו את סעיף 8 להחלטה שאומר: "המשרד לענייני ירושלים והתפוצות" שלא היה קיים במזמנו והיום קיים. משרד ממשלתי שלם עם שר ומנכ"ל וצוות, אפילו הצוות שלי עבר לשם - - -

לשר הזה יש ארבע תיקים ואין לו זמן להגיע לשם.

יש לו מנכ"ל ויש לו עובדים והם אחראים על ריכוז ההחלטה.

הם אחראים על מעקב. וזה הכול. אנחנו קוראים את ההחלטות.

תודה. ראש העיר לכבוד החג המיוחד של עם ישראל ומדינת ישראל. ראש העיר בכבודו בא לוועדה שלנו. אנחנו מכבדים אותך וגם רוצים לעזור לך להעצים את העשייה גם כדי שהצעירים יישארו כאן, ולחלק מהדברים שאתה רוצה. בבקשה אדוני.

מכובדי יושב ראש הוועדה אמנון כהן, מכובדי מבקר המדינה השופט יוסף שפירא, חברי כנסת יקרים, חברי משרד ראש הממשלה, צוות המשרד לענייני ירושלים.

היום אנחנו מסתובבים בכל ועדות הכנסת.

אני אבקש להתייחס לשני קונטקסטים ליום חגה של ירושלים. לא מזמן יצא לי לבקר בקבר של הסבא של האבא שלי בהר הזיתים. הוא עלה לארץ ונפטר בשנת 1926. כשהייתי בהר הזיתים חשבתי לעצמי על אותם יהודים הקבורים בהר הזיתים שלא זכו להקמת מדינת ישראל, אם הם היו מסתכלים עכשיו מלמעלה ורואים את מצבה של מדינת ישראל וירושלים בפרט, הם לא יהיו מאמינים למראה עיניהם.
ביום חג כזה, התחלנו את היום בוועדת ביקורת המדינה, ביום חג כזה באמת כדאי שנכנס לפרספקטיבה.

הדבר השני שאני אבקש לומר, האתגר שיש לנו להעברת יחידות הממשלה לירושלים, זה חלק מאתגר הרבה יותר גדול שיש לנו במדינת ישראל ולנו בעיר ירושלים, איך אנחנו הופכים את ירושלים לאטרקטיבית יותר לעסקים, לצעירים, למבקרים. לצערי אחת הסיבות שהייתה זליגה מירושלים קשורה בטבור לעובדה שירושלים סבלה מהגירה שלילית של צעירים, של עסקים וגם של יחידות ממשלה.

אני מבקש להצהיר שהעזרה שאנחנו מקבלים ממשלת ישראל להיפוך המגמה של הפיכת ירושלים אטרקטיבית היא דרמטית. קובי כחלון ממלא מקומי עסוק מאוד יחד עם הממשלה ליצירת תשתיות לפריחה וצמיחתה של העיר. חד-משמעית המאבק האסטרטגי על הפיכת ירושלים למוקד עסקים ולצעירים ולאקדמיה ולמשרדי הממשלה נוספים, הוא מאמץ ענק. ברשותכם נפרט מעט על התהליכים שעוברים על העיר. אני אתן את הפן הפיסי. יש לנו שני אלמנטים, האחד להפוך את העיר אטרקטיבית באמצעות יצירת ביקושים לעיר. הדבר השני עליו אנחנו רוצים להתרכז היום, הפיכת ירושלים להנעת תשתית עצומה שיכולה לקלוט קיבולות הרבה יותר גדולות רק של משרדי ממשלה. היום אנחנו תקועים בקיבולות. היום אין הרבה שטחים פתוחים בעיר ירושלים.

המכתב שאני שלחתי לממשלת ישראל היה טרם החלטה האחרונה כי רצינו להאיץ בממשלה ובאמת להרוויח זמן ולראות שיש את הכלים לפתח את העיר קדימה. לשמחתי הרבה נחה דעתי מבחינת החלטת הממשלה. יותר חשוב לדבר על מה כן נעשה היום ומה אנחנו הולכים לעשות קדימה.

יש הסכמה רחבה, בוודאי של מבקר המדינה, יותר חשוב ראש הממשלה וממשלת ישראל ושל כל בר דעת לחזק ולהעביר את כל משרדי הממשלה. זו אמירה מדינית, זה שיפור יעילות המשרדים. לא פחות חשוב, זה חיזוקה וחוסנה של ירושלים, בנייתה בפועל ופיתוחה.

אני אבקש לומר לכם טיפה ולקבל סדר גודל. 4,000 עובדי מדינה לא עובדים בירושלים. אם אנחנו מתכללים שכולם יגיעו לירושלים מדובר על מספר פנומנאלי לחיזוקה של העיר. זו תרומה כלכלית גדולה ושלא לדבר על היעילות של הממשלה. כולם יודעים שברגע שהאגפים סמוכים האחד לשני ולשלישי זה מייצר יותר תכליתיות, יותר יעילות. אנחנו לא רוצים לעשות את זה בדרך של כפייה בלבד, אלא בדרך של כדאיות. להפוך את העסק לכדאי ואתם תראו שהתהליכים יאוצו עוד הרבה יותר משאצו בעבר.
אנחנו יודעים היום לפתח למעלה מ- 1,1 מיליון מ"ר בכניסה לעיר שמתוכם כחצי מיליון מ"ר מיועד למשרדי הממשלה השונים, בפוטנציאל שהם, בטבעות השונות בתכניות שמתחילות להתהוות. קובי כחלון מיד יפרט. הרעיון המרכזי, תסכלו על משרדי הממשלה כמנוף וזה לא הדבר היחידי שחשוב לנו, חשוב לנו שהמשרדים בכניסה לעיר יהיו בהם משרדי היי-טק, משרדי ממשלה, פילנתרופיה ועוד.
ברשותכם אני אבקש להעביר את השרביט לקובי כחלון ולהציג לכם קצת אופטימיות ביום שכזה. מהם התהליכים שאנחנו מפתחים יחד עם הממשלה מבחינת היצע. להערכתי, תחת החלטת הממשלה שהתקבלה, שהיא תיקון חשוב מאוד, תאפשר לנו לממש את התהליך בפרקטיקה.

אנחנו בעיריית ירושלים הודענו אתמול בהחלטת מועצה שאנחנו מעבירים, ביום חמישי הקרוב אנחנו מקימים מינהל שמיני בירושלים, מינהל לפיתוח עסקי, לפיתוח כלכלי. מינהל שמיני מעבר לשבעת המינהלים הקלאסיים שיש לנו היום. יחד סגן ראש העיר שנמצא איתנו כאן היום, עופר ברקוביץ אנחנו מתכוונים לשבת חזק מאוד לסייע לממשלת ישראל להניע את התהליך הזה. אנחנו לרשות המדינה. אנחנו מעריכים ששיתוף הפעולה הזה יאיץ לנו את התהליכים וייתן לנו מענה אמיתי, לא רק לביקורת, ייתן תשובה למימוש התהליכים החשובים כל כך לכולנו.
ברשותך קובי. תמסור פרטים לגבי השקפים הבאים.

שלום לכולם. ברשותך ראש העירייה אני אבקש לומר כמה מילים טרם שנדבר על הפרויקטים. כשהגיע בפעם הראשונה שחר והצוות מבקר המדינה, אני לא יודע מי ראש הצוות, כשהגיעו אלי וסיפרו לי ש'אולי יצא דוח' הייתי מאוד מודאג. היום אני מאוד שמח שהדוח יצא. אני אבקש לומר שלולא העבודה שלכם כנראה לא היינו מצליחים עם תב"ע (תכנית בנין ערים) של 3,000 מ"ר בקרית הממשלה. ניר אולי יצחק כי כל יום או יומיים הוא קיבל מכתב ממבקר המדינה. בזכות זה כנראה עשינו את התב"ע ובזכות זה כנראה בנינו את בניין ג'נרי2, ובזכות זה אנחנו מאשרים עוד אי אלו בניינים, אולי גם את קריית המחוז וכיוצא בזה.

תגיד תודה למבקר המדינה.

כולנו אומרים.

אני אמרתי בצורה חד-ערכית, חד זה אני לטעמי, חד זה הדוחות שראיתי, אני לפחות כי אני לא מכיר הרבה דוחות. ראיתי שתוך כדי תנועה הם נכנסו בדיוק לנקודה הנכונה, לא בסוף הדרך אלא בשלב הראשוני ושאלו מה קרה עד היום לאורך חמש שנים בעיקר בתהליך והדבר מוצלח. אני שמח על היום הזה.

עוד משפט כללי. היום אנחנו במצב מצוין אל מול הממשלה. הגענו להבנות ואנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע. אדוני היושב ראש כאיש עולם הכלכלה, וגם לך חבר הכנסת אראל מרגלית, דיברו כאן שיש היצע של משרדים בירושלים. אני חייב לציין כאן הערה כללית. 'השוק עושה את שלו' זה כשאין מונופולים. כשיש מונופול והמונופול בצד ההיצע בירושלים, לדאבון ליבנו, זה ממשלת ישראל. בזמנו כשרצינו להעביר את המז"פ (מחלקה לזיהוי פלילי) להדסה. אמרו לנו בשני דולר יותר הם לא יעברו. שאלתי אז, למה בתל אביב שוכרים בניינים ב-64 דולר או בסכומים אחרים ובירושלים לא? אם מישהו ישאל את עצמו למה אין בניין ראוי לשמו בירושלים, שישאל מיהו המונופול בצד הביקוש.

אני לא מסכים איתך כי עובדתית בירושלים בנו לאחרונה חברות, בניין של 33 אלף מטר. המחירים בירושלים סבירים. אתה משלם 60% מתל אביב.

אלו דברים לא נכונים, אני יכול לתת לך דוגמה. אתמול ועדת מכרזים - - -

אנחנו לא מדברים על אתמול, אנחנו מדברים איתך על ירושלים בשנת 2007.

בירושלים משלמים יותר. אתמול שכרנו, אני אוכל לומר, אתמול בוועדת מרכזים היו שני דיונים לשכור יחידה בתל אביב, שכרנו ב- 62 שקל והמחירים בירושלים כמעט על אותו שטח שילמנו 63 שקלים לא נכון שמשלמים יותר בתל אביב. כל דבר הוא תלוי מקום. גם כשאני שוכר בתל אביב יש מחיר אחד כשאני בכיכר המדינה ומחיר אחר במקום אחר.

למה משרד ממשלתי צריך להיות בכיכר המדינה.

כי יש משרדים שרוצים כן.

ניר, אנחנו לא מדברים על התקופה שלך. אנחנו מדברים על התקופה לפניך.

גם בתחילת הקדנציה כשנפגשנו רוב השיחות והשיח היה על איפה לשים שימושים חורגים. 74 שלוחות של משרד המשפטים, כאן אנחנו רואים את משרד הממשלה.

אנחנו מבקשים למקד אתכם במשרדי הממשלה. יש לנו את גבעת רם, ליד זה יש את מגרש 24 שלשם יבוא משרד המשפטים על כל שלוחותיו, היום הוא פזור על 74 מקומות בירושלים.

35 אלף מ"ר.

שמעתי לאחרונה שזה שמונה אלף.

גבעת הצעקות שם יהיה בניין ג'נרי 1, בניין ג'נרי 2 – בניין שבונים כרגע. אתמול אישרנו עוד תב"ע קטנה. הגענו כבר ל- 42 אלף מ"ר. לדעתי אתמול העלנו בעוד 3,000 מטר. הבטיחו שאליו יגיעו כל משרדי הממשלה מתל אביב. אנחנו החלטנו לקרוא למקום 'בנין המינסטרים'. כדי שיהיה לנו בטוח. ממול יש לנו את בנין 25 שמתוכנן עליו 70 אלף מ"ר – התב"ע עדיין לא מאושרת. משרד מבקר מדינה, עם תב"ע נקודתית שעישנו, הפרדנו שם מלון, חצינו שם שני בניינים. כרגע בונים את הבניין הזה. קריית המחוזות שליד מתחם "ערים" שם בונים שני בניינים של 24 קומות. הבטיחו לנו ברבעון הראשון של 2015 קבלנים. לקריית המחוזות יעברו כל משרדי הממשלה המחוזיים שהבריטים השאירו אותם במקום, והם עוברים כעת למקום יותר טבעי ונכון. ממול בין משכנות האומה, בין שניהם בונים את קריית בתי המשפט. הייתה תחרות אדריכלים, הצגנו את את המתחם הזה לשופט גרוניס ולכלל הנשיאים בירושלים. המתחם אושר. אני מקווה שיבחרו בימים הקרובים. מי שתכנן את מרכז העיר כנראה לבית קברות ולא תכנן כלום לבתי משפט. כעת זו ההזדמנות. בצמוד לזה אנחנו בונים, יחד עם כל עניין היעילות שהוא דרמטי, אנחנו חוברים באותה נקודה שכרגע הערת, את פרקליטות המדינה, פרקליטות המחוז פלילים ואזרחי. כך שבעצם כל המתחם הזה הופך להיות מתחם מטרופולין.

השקף הזה מראה את הכניסה לעיר. את הכניסה לעיר ירושלים קבענו, כבר בתחילת התהליך יצאנו לתחרות אדריכלים. בחרו כאן חלופה שנקראת "מלונות, מסחר, תעסוקה ותרבות" לרבות נושא בנייני האומה. אנחנו מייצרים כאן כ- 780 אלף מטר. את הרעיון קצת קשה להמחיש כעת, אבל הרציונל לשמור, יש לנו עיר קדומה, יש לנו עיר עתיקה, יש לנו את העיר ההיסטורית שיש ברחוב יפו. לאחר מכן יש לנו את המחוזות. ממול המחוזות יש לנו את בתי המשפט המחוזיים. בדרך איפה שאתם רואים את המגדלים נמצא מתחם שאנחנו קוראים לו 'מתחם הרשויות' כמו רשות החברות, רשות ניירות ערך וכדומה שכולם יתחברו. בדופן הבא קדימה במצגת הבאה תראו שאנחנו הולכים לקריית הממשלה. כאן קריית הממשלה, זה שקף לא כל כך ברור. באופן עקרוני כל משרד ממשלתי מקבל משרד צמוד אליו, מחברים בין שניהם. גם בנק ישראל יוצא עכשיו לשלוש שנים שיפוץ לכיוון הר חוצבים. הם בתיאום מלא איתנו. בדרך הם יבנו בניין נוסף שהם זקוקים לו.

הם עוברים להר חוצבים?

לתקופה של שלוש שנים של השיפוץ. גם בנושא הבטיחות הם לא יכולים להישאר בסטנדרט הזה.

לחברות הממשלתיות אנחנו מציעים מגדלים בכניסה העיר, ברובע יש מספר מגדלים שמחברים בין העיר לקריית המחוז אל קריית הממשלה אל השלטון המרכזי.

הרעיון כולו, בעצם שהעיר הופכת למטרופולין, יודעת לקבל גם מבחוץ וגם לסביבה ולתת שירות מחוזי, לתת שירות כלל ארצי, לתת שירות עירוני, גם המוסד לביטוח לאומי מרחיב את עצמו במקום הזה. בעצם הסיפור של ירושלים משתנה לחלוטין כאשר העיר ההיסטורית הופכת להיסטורית. כאן זה הופך מרכז העסקי של ירושלים.

חלק מזה נכנס למרכז העיר או לא?

חברים, אני פשוט צריך ללכת לעוד ועדה. ברשותכם רק לחזק את דבריו של קובי.

מה שאנחנו מציגים זה למעלה מ- 1,1 מיליון מ"ר לעסקים, משרדים, מלונאות. הרצף, מי שיצא מהפיר של הרכבת המהירה בסוף 2018 ישב בלב רובע עסקי חדש עם הופ אחד של רכבת לקריית הממשלה, לאוניברסיטה, לקריית הספורט ועוד. בעצם אנחנו יוצרים כאן היצע דרמטי, ושלא יהיה קל הדבר בעיניכם, רק התשתית להנחת הרובע העסקי זה 1,4 מיליארד שקל. הסכם שאנחנו בשלהי סיומו בין האוצר למנהל מקרקעי ישראל לעיריית ירושלים ומשרד התחבורה ליצר במקום 1,300 מקומות חניה. אנחנו מדברים על 350 אלף מ"ר של הרחבה קריית הממשלה. זה בתהליכים שאנחנו עובדים עליהם כמה שנים. זה לא משהו שהתחיל אתמול וזה לא משהו שמתחיל היום. התהליך הזה והעובדה שהמדינה משקיעה את המשאבים, וזה תנאי הכרחי יותר ויותר משרדי לירושלים יעברו לירושלים. התנאי ההכרחי הזה שלא טופל בעבר, היום נחה דעתי שאנחנו מתקדמים טוב עם הממשלה. כמובן עם המשך הביקורת וליווי של הביקורת ושל המערכת העירונית ושל הממשלה. אני חושב שכולנו צריכים להמשיך והניע את הביקורת.

בעניין בניית ירושלים, אני חושב שאנחנו בגיבוי. התקציבים הם 90% מדינה ו-10% עירייה ברוב התהליכים האלה. זה יאפשר לנו לעשות ולממש את מה שכולנו רוצים לעשות.

ביום חגה של ירושלים מבקש לנצל את ההזדמנות להודות, קודם כל לביקורת. טוענים שלא מזרזים אלא את המזדרזים. כך הדבר. להודות למשרד ראש הממשלה ולממשלה, אכן אני רואה שהשיפור הוא לא רק בעבודה שנעשתה עד היום, אלא בעצם ההחלטה עצמה. נכון שגם הממשלה וגם אנחנו היינו רוצים שהכול יהיה לפנינו. ההתייחסות הרצינית והעניינית לתהליך, לדעתי ולפחות מבחינתי, נחה דעתי. אני רוצה להודות לממשלה.

לנו יש עוד ביקורת לממשלה.
בבקשה חבר הכנסת שמעון אוחיון בקצרה. יש כאן עוד חברי כנסת שהם בשדולת ירושלים, אני גם אתכם יחד בעניין ירושלים. אתם מלווים את כל הנושא הזה. תודה לכם בשם כל כנסת ישראל, יישר כוח. בקצרה כמה משפטים.

נעשה את זה בקצרה. זה יום חג אדוני היושב ראש, כבוד היושב ראש, אדוני כבוד ראש העיר, חברי כנסת וכל הצוות. זה באמת יום חגה של ירושלים אי אפשר להתעלם מכך. פתחת ואמרת אדוני ראש העיר משהו מאוד מאוד מרגש. כמעט חשבתי לקרוא את כל שירי הכיסופים לירושלים. אי אפשר להתעלם מהם כי הם בסופו של דבר הביאו אותנו לפה. הם ליוו אותנו לאורך כל הדרך.

אומר בכל זאת משהו, קצת לירי, אחרי הכול זה יום חג. הרשב"ג מדבר על שער לירושלים ומתפלל "חזק קריתי אל אלוהים עליון והשב את נוותי בשמחה ובהיגיון. ישוררו שם רנניי, לוויי וכוהניי". אבל במקביל לאותו שיר יש יש קינה לירושלים שמתארת את המצב בירושלים ובהר הקודש: "אני מסתכל ואני רואה לא לבונה, לא קטורת, לא לווים, לא כוהנים" ולא שום דבר.

כשקראתי את הדוח, אני לא מדבר על התכניות היפות ועל ההתעוררות, אתה אמרת "אין מזרזים אלא למזורזים". צריך כאן לציין לשבח את מבקר המדינה שבפעם הזאת הוא היה הקטליזאטור להנעת הדברים.

יש תכניות יפות והתרשמנו. מבקר המדינה מדבר על ההתנהלות. דוח מבקר המדינה מדבר על ההתנהלות. על צוות יישום שלא מתכנס שלוש שנים, לא רואים דוחות, לא תכנית, לא ביצוע, לא כיווני מימון מצד משרדי הממשלה – כך זה אומר דרשני. מי ערב אדוני ראש העיר שהדבר הזה לא ימשך? התכניות יפות ומזרזות, אבל כשאני לא יודע מיהו המוביל. נכון, אומרים נתמנה שר התפוצות וירושלים, השר בנט שעסוק בוודאי מאוד בהרבה מאוד כי יש לו כמה וכמה תיקים. מיד מתקנים אותי ואומרים לי שהוא אחראי רק על המעקב. מצד המבקר משרד התפוצות וירושלים אחראי על המעקב. אני צריך פה מבחינת הנציגות של הממשלה לשמוע מי המבצע, מי המתאם, מי המתכלל ומי מביא את זה לידי יישום. לא התרשמתי ולא נחה דעתי במיוחד מדוח הביקורת, מהעובדה ששלוש שנים צוות יישום לא מתכנס. מי ערב לכך שהדברים האלה לא יחזרו על עצמם?

אני מבקש, אדוני היושב, שבסוגיה הזאת של ירושלים המאוד מאוד חשובה, אנחנו צריכים להיות גם ישרים כלפי עצמנו. אנחנו לא יכולים לצפות מכל מיני מוסדות בינלאומיים, כולל שגרירות 'נא לעבור לירושלים. בואו כבדו את ירושלים כבירת ישראל'. הרי אנחנו בעצמנו מתנהלים כפי שמתנהלים עם כל מיני הסברים ועם כל מיני תירוצים מפה ועד להודעה חדשה. אנחנו צריכים לראות שליטה והובלה. על זה מצביע כאן דוח מבקר המדינה. תראו את הדוח. הוא מדבר על הזנחה של שלוש שנים. מי ערב שהדברים לא יחזרו על עצמם.

תודה רבה. בבקשה חבר הכנסת אראל מרגלית.

תודה. קודם כל אני מצטרף למברכים. זה יום חגה של העיר. אני מאוד שמח שגם העירייה כאן וגם חברי הכנסת נרתמים ומסתובבים בין הישיבות.

כבוד מבקר המדינה מר יוסף שפירא, יושב הוועדה אמנון כהן – כל הכבוד לכם על כך ששמתם את הנושא הזה במרכז הכנסת. אני לא שבע רצון. כבוד ראש העיר אני שמח על מה שאתה עושה, על כך שאתה כאן עם כל הצוות שלך עובר מוועדה לוועדה – זה מאוד מאוד חשוב. יושב ראש משותף השדולה למען ירושלים חבר הכנסת נחמן שי באמת עושה המון לאורך כל השנה ולא רק ביום ירושלים, ידידי חבר הכנסת שמעון אוחיון שמאוד הסכמתי עם הרבה מהדברים שאמרת ושהוא גם חבר בשדולה.

ממשלות ישראל אוהבות להישבע על גבולותיה של ירושלים ובאופן כללי לעשות מעט מאוד עבור תכניה. מדברים על כך שהשגרירויות הבינלאומית של מדינות לא עוברות לירושלים. אני רוצה לשאול האם ממשלת ישראל כבר מעבירה את השגרירויות ואת חלק גדול מהמשרדים לירושלים. על מה אנחנו מדברים? – על 4,000 איש? אתם יודעים מה זה 4,000 איש? – מדובר כאן על משהו כמו 500 מיליון שקל בהכנסה ואחרי זה מדברים בערך על 120 מיליון שקל הכנסה לשנה. מדובר כאן - - -

סליחה שאני מפריע לך, אבל דווקא בנקודה הזאת ממשלת ישראל עשתה רבות ושגרירויות של ארצות מסוימות קיבלו את הבתים היפים ביותר בשכונת טלביה וקטמון הישנה, על מנת שהם יעלו לירושלים.

זה בסדר גמור. אני שמעתי כאן, ניר ומיכל, שמעתי כאן את הדיווחים שלכם. אני חושב שאנחנו כרגע מבקשים כחברי כנסת לראות מי אחראי בצורה יותר מדויקת על הפרויקט. ברגע שזה מבוזר בין ארבעה-חמישה גורמים, אני בטוח שאתם כאנשים מקצועיים כל אחד יש לו את כל הרצון הטוב, אבל ברמה המיניסטריאלית אנחנו רוצים לדעת מיהו האחראי. אם זה השר בנט שיש לו עוד ארבעה מינסטריונים. אני לא מבין למה אי אפשר לתת את זה או למשרד האוצר או למישהו שאחראי על התקציבים.

שנית, אנחנו רוצים לראות תכנית. הולכת להיות שאילתה, הרבה מחברי הכנסת יצטרפו אלי לשאילתה. תנו לנו סדר יום, תנו לנו לוחות זמנים, תגידו לנו מה הציפיות שלכם, מה לוחות הזמנים של המעבר, מה התקציבים כדי שאנחנו נציג את זה בפני שאר חברי הכנסת שמביעים עניין בעניין ובכדי לפחות יהיה כנגד מה להשוות את זה. אני לא מבין למה הייתם צריכים שבוע-שבועיים לפני יום ירושלים לבוא עם האמירה שאתם דוחים את כל המעבר. אני פשוט לא מבין וזה נראה לי מכה קשה. כל שנה שאנחנו מאבדים זו עוד שנה שעוד מחזור, עוד סטודנטים מוצאים את מקום העבודה שלהם במקום אחר ולא פה בירושלים.
שלישית. אני מבקש לומר דברים יותר רחבים מעבר למעבר של הממשלה לירושלים. המצב שחלק גדול משכונות ירושלים והילדים באותן שכונות, אני יודע כי אני פועל שם עם 3,000 ילדים בשנה דרך העמותה כבר 11 שנה, מה שילד בחלק גדול מהשכונות בירושלים מקבל באופן ממוצע, זה לפחות פחות מחצי ממה שמקבל ילד ברמת השרון. אני אומר לכם, והשוונו את זה יחד עם שר החינוך. ילדים בשכונות רבות בירושלים מקבלים הרבה פחות מילדים ממכרז הארץ. נכון שיש זה גם במקומות אחרים בארץ, אבל שם בפרט.

רביעית, אנחנו רוצים לראות תכניות קונקרטיות גם למרכז העיר. מאוד נחמד שממשלה מגיעה, מאוד נחמד בכלל. אנחנו מודאגים מחלק מהתכניות שאנחנו רואים כאן. אנחנו בטוחים שחשבתם על זה, אבל תראו מה מדאיג אותנו. מדאיג אותנו שאם באמת בונים הרבה מאסות של מגדלים בכניסה, אנחנו שואלים את עצמנו מה יהיה עם מרכז העיר מבחינת תעסוקה ומבחינת החיים של העיר. בסופו של דבר הרבה מאוד מהדמות של ירושלים כלפי התושבים שלה וכלפי אנשים מבחוץ, זה מה שקורה אצלם במרכז העיר. חבל שראש העיר הלך, אני מבין שהוא בחור עסוק. לכן קובי העניין הוא כזה, אם בתקופה של אורי לופליאנסקי התקבלה החלטה שאקדמית בצלאל עוברת למרכז העיר על 12 דונם ליד מרכז העיר, אתם מעבירים וזה מצוין. אנחנו מצפים מכם לראות תכנית להקמת קריה יצירתית סביב הדיסצפלינות שאותן מובילה אקדמית בצלאל, מוביל במרכז העיר. דהיינו, אנחנו מבינים שמרכז העיר זקוק לבז, הוא זקוק לאנשים מתחום האמציה,אנשים מתחום הפרסום, אנשים מתחום העיצוב, אנשים מתחום התכשיטנות והצילום של מוסררה ומכללת הדסה וכדומה.
אנחנו מבקשים לראות תכנית איך מרכז העיר הופך להיות מקום של תעסוקה שקשור לאותם סטודנטים שלומדים שם. תראו מה קרה כשהמחלקה לארכיטקטורה עברה בחזרה למרכז העיר לבנין בצלאל הישן. תסכלו איזו התחדשות עירונית יש שם. תסתכלו כמה בתי קפה יש שם, תסתכלו כמה צעירים גרים ליד המקום. זה ה- 200-220 סטודנטים. תארו לכם מה יהיה ש- 2,700 סטודנטים יעברו למרכז העיר – איזו חגיגה זו הולכת להיות.

נושא של בית החולים הדסה. צריך להגיד את זה. כעת יש תכנית הצלה לאומית לבית החולים הדסה, זה יפה מאוד, הממשלה התעוררה בסוף. תראו ונגיד את האמת, "הדסה" פעם הייתה המרכז למחקר רפואי ופיתוח רפואי שיוצא בכמה מהאושיות של הרפואה. רוב מנהלי המחלקות המובילים היום בארץ, במקומות אחרים במרכז הארץ, באו מ"הדסה". אני רוצה לומר שכעת מערכת ההצלה של "הדסה" זה רק ההתחלה. אנחנו חייבים לעבור מרמה של הגנה לרמה של התקפה. אתם מוזמנים היום אחר הצהריים לשדולה, נחמן שי ואני נדבר גם על הדברים האלה. חבר'ה זה עוד מוקד. אנחנו מצפים ממשלת ישראל, אנחנו מצפים מעיריית ירושלים, אנחנו מצפים ממנהלי "הדסה", מנשות הדסה ומכל מי שמעורב בעניין, לבוא עם תכנית חמש שנתית איך אנחנו מחזירים את "הדסה" להיות מוקד של ההובלה של הרפואה בארץ. למה? – כי יש 8,000 העובדים סביב "הדסה", אם "הדסה" תחזיר לעצמה גם את המחקר הרפואי מסביבה, גם תקים מחדש את חלק מראשי המחלקות שתובלנה את הארץ בכמה הנושאים – זה מרכז מצוינות מהמדרגה הראשונה.
אנחנו מדברים על קהילה, אנחנו מדברים על חדשנות, אנחנו מדברים על בנייה במרכז העיר, אנחנו מדברים על כיוון נוסף והוא נושא החרדים. יש כרגע תכנית במרכז השקעות שמתוקצב בכ- 50 מיליון שקל לתעסוקת חרדים וערבים גם יחדיו. תקשיבו, זה מספיק לקנות לחרדים שרוצים לעבוד משהו כמו שתי מנות פלאפל. אני אומר לכם שמדובר פה על כ- 80 אלף שרוצים להשתלב בעבודה. כל הסיפורים שהם לא רוצים להשתלב בעבודה, זה 'בובהמייס'. על כל משרה יש היום בערך כעשרה קופצים. בואו לשדולה של תעסוקת חרדים ותראו מה קורה. תראו מה קרה במתחם. עשינו את פורום ההייטק החרדי בירושלים, היו 600 יזמים חרדים. אתם תראו מה היה שם, זה היה לפני כשבועיים. רבותיי, היה והעסק יתוקצב ברמה יותר רצינית וירושלים תהייה בליבת התכנית, ויש דוגמאות של התכנית הזאת שעובדת כמו חברות מטריקס, גלובל בביתר עלית ו-DNS כאן בירושלים ואחרות. זה דרמה מבחינתה של ירושלים, כי אם המגזר החרדי, נשים חרדיות, גברים חרדים נכנסים לתוך מעגל התעסוקה – מבחינתנו זה שינוי דרמטי של המאזן הדמוגרפי של העיר.

יישר כוח.

בוקר טוב לכולם. אני מניח שהחדר התרוקן. ראש העירייה ממשיך מוועדה לוועדה, הכול קבוע והכול ידוע, ההצגה נמשכת, אבל החיים בירושלים לא נעשים טובים יותר. החוברות הצעקניות האלה לא עושות את ירושלים לעיר מרכזית כמו שהיא צריכה להיות. זה יפה מאוד מבחינת יחסי ציבור, אנחנו מובילים אין ספק מכל בחינה שהיא.

אני מוטרד מאוד שבחיים היומיומיים, כפי שעכשיו התברר בהחלטת הממשלה מלפני כמה הימים, הממשלה פתרה את עצמה לעוד שלוש שנים מהדבר הכי חשוב, להעביר את משקל הכובד שלה ואת החיים הממלכתיים של מדינת ישראל לירושלים.

המבקר, ידידי הטוב, ואני שיחקנו גולות בירושלים לפני שישים וכמה שנים, הוא יודע יותר טוב ממני. אנחנו זוכרים את ירושלים שהייתה עיר חצויה, עיר שולית, עיר שנלחמה על מעמדה. היום כל ירושלים שלנו, כל הכוח בידנו, כסף במדינת ישראל לא חסר והבירה מוזנחת. הבירה כמרכז לחיי המדינה מוזנחת. העירייה לא יכולה לעשות את העבודה לבד, היא לא יכולה. לזיווג הזה צריך שניים, אתם יכולים להציג תכניות נפלאות, אתה משחרר עוד טבעות, אבל אם הממשלה לא רואה שיש לחייב את כל היחידות הממשלתיות לקיים את הפעילות שלהן בירושלים ולכפות. אנחנו מכירים את זה, כולנו ניהלו ארגונים במדינת ישראל, הפגישות עוברות ליום חמישי ותמיד שואלים אותך 'אולי אפשר לעשות את הפגישה בתל אביב'. אני מכיר את השאלה הזאת. אומרים 'לא, הפגישה בירושלים ותואילו לעלות את עצמכם לירושלים' וכך העיר תקבל את המרכז. זו הנקודה.

אני מאמץ את הדוח שלך אדוני המבקר ואני מאמץ את המגמה שלך להמשיך וללחוץ על הממשלה למלא את האחריות שלה, לתת לירושלים משמעות כבירת ישראל.

תודה רבה. רשות החברות הממשלתיות בבקשה. במטה המשותף שלכם בו אתם יושבים יחד, האם יש לכם תכנית אילו יחידות או חברות נמצאות כבר בשלב א', ב' או ג'. יחד עם ניר, יחד עם משרד ראש הממשלה אתם יודעים ויש כמובן את נושא העובדים.

הם לא. הם עצמאיים.

הטילו על מנהל החברות, הוא הגיש דוח שאי אפשר. פנינו כמה פעמים מאז.

אז למה לא תיקנתם בהלטה החדשה?

לגופם של דברים הוא יענה לך.

אבל אתם, הממשלה.

אני מסבירה. אנחנו ניתן לו לדבר. סתם קפצתי והבאתי את זה על עצמי. אבל אני כן אענה.

מיכל, בכשל הראשוני, כשבאתם לתקן את החלטה הראשונה לא היה עדיף לתקן את זה. אם צריך.

לגילוי נאות. אני עבדתי חמש שנים ברשות החברות הממשלתיות, אני בכל זאת אעזור ואני אענה.

אני אוכל לומר לך שמנהלי רשות החברות הממשלתיות, ולדעתי גם אודי ניסן גם ענה, הוא היה מנכ"ל הר"לי (הרשות לפיתוח ירושלים) וראש אגף. מעשית, תעשו את הרמה ההצהרתית, אם אנחנו ננתח את החברות הממשלתיות המשמעותיות, כמעט כולן חברות תשתית ענק . אתה לא תעביר נמלים.

אוקיי. תעבירו אותם מאור עקיבא.

אי אפשר להעביר אותן מאור עקיבא לירושלים.

אז נשארות לך כמה - - -

עשיתם על זה עבודת מטה?

כן. אנחנו עשינו עבודת מטה. פנינו לדירקטוריון של החברות כדי שידונו בנושא ויעלו את הנושא. אגב, ההחלטה שהייתה, כמו שכתוב בדוח המבקר, ידעו החברות הממשלתיות על ההחלטה לעבור לירושלים. אנחנו עשינו ופעלנו בנושא מול הדירקטוריונים. חברות העלו בעיות, חלקן העלו בין אם אלו בעיות דיור ומקומות שחברות יוכלו לעבור אליהם, אם זה בעיות של ניוד עובדים – זה מול ההסתדרות.

זה נכון לכולם.

כל על מה שדובר כאן קיים גם בחברות הממשלתיות. בנוסף פנינו והעברנו לרשות לפיתוח ירושלים רשימה של חברות ממשלתיות פוטנציאליות שתוכלנה לעבור לירושלים. הרשות יכולה לעודד, אבל אין לה את המשאבים ואת התקציבים כדי לפעול – כאן צריכה להיות החלטת ממשלה, וועדת הכספים של הכנסת צריכה לקבל החלטה בעניין.

החברות הממשלתיות בהתאם ל"חוק החברות הממשלתיות" סעיף 4א שקובע שחברה ממשלתית צריכה לפעול לפי שיקולים עסקיים. היה והממשלה תחליט שהיא לא תפעל לפי סעיף שיקולים עסקיים, אז וועדה תבדוק להעביר - - -

מה זה קשור להעברה שלו למקום אחר.

החברות בחרו במקום משיקולים עסקיים, האם הן יכולות להעביר את מרכז הפעילות שלהן לירושלים. הרשות בחנה את הפעילות של החברות בהתאם לרשימה שיש אצלה. ראוי לציין שכ-21% מהחברות הממשלתיות יושבות היום בירושלים. לגבי חברות חדשות שהוקמו מאז החלטת הממשלה, הרשות פעלה רבות כדי שתקבענה את מושבם בירושלים.קח לדוגמה את 'הגנות ים המלח' שפועלות בים המלח, הרשות התעקשה שהמשרדים יהיו בירושלים.

כלומר אין לכם כרגע מעבר לכך.

מעבר לכך צריך משאבים כדי שנוכל. הרשות לפיתוח ירושלים ומועצת עיריית ירושלים הגברת מרב כהן, להם הגשנו את הרשימות של החברות הפוטנציאליות, אמרנו שבסופו של דבר החברות צריכות תמרוץ ומשאבים.

בעז, עכשיו אני מבין למה לא הצלחתם, פניתם לחברת מועצה לשעבר.

הפנייה הייתה ב-2012.

אני אומר משהו שהוא סיכום ביניים, נמצא כאן קובי שאחראי גם על התחום, תוכל להעביר את החברות שכן יכולות לעבור מבלי יהיה כאן שום מבוי כלכלי, אין בעיה ולא משנה אם הוא יישב באור עקיבא או בירושלים. עדיף שהוא ישב בירושלים.

שירות נציבות המדינה בבקשה. האם אתם עושים עבודת מטה מול הממשלה כדי שיתחילו לעבור?

מול משרדי הממשלה ומול ההסתדרות.

הבנתי שעד שהעברתם את "נתיב" עם ה- 50 עובדים הסתבכתם. שילמנו פעמיים שכירות, אזרחי מדינת ישראל שילמו פעמיים כסף.

לא הנציבות.

כדי שזה לא יקרה שוב, למדנו גם לקח, אנחנו במשא ומתן מאוד מאוד מתקדם עם ההסתדרות לקראת חתימת הסכם קיבוצי שמסדיר את כל המעבר של היחידות לירושלים. ברשותך לא ניכנס לפרטים אלא ברמת העיקרון.

אני מניח שאנשי ההסתדרות יאשרו לנו אותו.

יש עכשיו ראש חדש, ניסנקורן, ברכות.

אתם מסונכרנים, אתם יודעים שבעוד שלושה חודשים עוברים. לא יהיה מצב שהמדינה תשלם פעמיים שכירות?

ואם יש בעיות נשתדל לפתור אותן. אנחנו מכניסים הערות למכרזים. ברגע שיש יחידה שעוברת לירושלים, יש סעיף במכרז כדי שכל עובד חדש שנקלט ידע שהוא אמור לעבור לירושלים. כל העניין לקראת סגירה סופית.

אני סגן ראש עיריית ירושלים, אחראי על תחום הכלכלי והתעסוקה ואני גם יושב ראש תנועת התעוררות שמלווה את ההחלטה בנושא הזה כבר מספר שנים. אני מודה על הנוכחות של המכובדים שנשארו. למעשה הרבה מהאנשים הרלוונטיים לא נמצאים ובראשם, בעיניי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד האוצר שהם בעלי כלים ויכולת לתכלל מהלך כזה.

אני חושב שהחלטת הממשלה מלפני שבוע או שבועיים מכסה על כישלון גדול של ממשלת ישראל. העובדה שיש תכניות ויש תכניות משמעותיות ויש מהלכים נוספים שממשלת ישראל מסייעת לעיר ירושלים, לא משנה את העובדה שהממשלה הזאת מדברת הרבה ומבצעת מעט מאוד ביחס שצריך, ביחס למה שאפשר.

לקחנו על עצמנו, "התעוררות" כתנועת מתנדבים לנסות לבדוק את ההחלטות, פנינו גם למבקר המדינה בעניין זה ועקבנו אחרי הדוח וגם על ההחלטה הנוכחית. בשנים האחרונות אין גוף אחראי מתכלל, אמרו את זה לפני. אני חושב שאם רוצים להיות פרקטים שבדיון הזה, הדבר הראשון שצריך לעשות זה לשים גוף אחד אחראי על יישום ההחלטה הזאת. כשהלכנו ובדקנו, השרים מטילים את האחריות על משרד האוצר, משרד האוצר מטיל את האחריות על השרים – זריקת האחריות הזאת נמשכת שנים ארוכות מבלי שום דבר שקורה. אני לא רואה את המצב משתנה.
שאלה הגברת מיכל פרנק איזה כלים היינו רוצים לראות. היינו רוצים לראות תקציבים ייעודים להחלטה הזאת. ההחלטה הנוכחית ממשיכה להיות דקלרטיבית בהיבט התקציבי. תשאלו בעוד שנה וגם נבוא לכאן בעוד שנה ויהיה את אותו דיון וכולם יגידו שזה חשוב, יגידו שנעשים מהלכים, והשרים יגידו שאין תקציב במשרד שלהם, וניר יגיד שאין תקציב במשרד שלו. אנחנו יכולים להמשיך עם הסאגה הזאת, אלא אם כן נהייה רציניים ונחדד את ההחלטות האלה וניתן את הכלים האופרטיביים.

מיכל רק רגע, אני מבקש לסיים את הדברים שלי ואז תוכלי להתייחס.

גם היום בכלים הנוכחיים יש מה לעשות. בניין ג'נרי 2 הולך ונבנה. הוא הולך לאכלס יחידות רבות ירושלמית לפני שהוא הולך להביא את השרה לימור לבנת חזרה לירושלים, את השר סילבן שלום לירושלים ואת עשרות היחידות תחת שר הכלכלה מר נפתלי בנט. אני אוכל להציג לך כאן רשימה – 14 יחידות במשרד שלו יושבות מחוץ לירושלים ולא מתקדמות לעבר העיר. בונים בניין משמעותי חדש ככל שיהיה וממשיכים לאכלס אותו ביחידות שלא נמצאות מחוץ לעיר. לא מממשים. יש בניין שלם שעומד בגבעת שאול שמבקש 10 שקלים יותר ממה שניר ברלוביץ רגיל לשלם בירושלים. כפי שהסביר קובי כחלון על המונופול של מנהלת הדיור הממשלתי בירושלים, הוא לא מוכן לעלות בסכום הזה כדי לאפשר את מימוש החלטת הממשלה. האם לזה התכוון המשורר כדי לשמור על הקופה הציבורית? – לא לשלם 10 שקלים יותר מהמחיר הממוצע הנמוך בירושלים, שהוא 65 שקלים למ"ר כדי להעביר.
חברים, בבקשה אל תפריעו לי, אני מבקש לסיים את דבריי כמו שצריך. אני לא הפרעתי לכם.

יש מבנים שקיימים בעיר ויש היצע נדל"ן, אבל צריך מישהו עם יכולת, אני לא בטוח שהפקידים החשובים שנמצאים כאן מסוגלים להוביל את ההחלטה לסיומה. אני מצר שוב שמנכ"ל משרד ראש הממשלה לא טורח אפילו ביום ירושלים להגיע לדיון הזה כאן, אחרי שהוא במשך שבע שנים ממסמס החלטת ממשלה על בירת מדינת ישראל.
תבינו את החשיבות של המעבר מבחינה כלכלית. אנחנו מדברים על 40 מיליון שקל הכנסה בארנונה לעיריית ירושלים. עשינו בדיקה כלכלית לטובת הדבר. אנחנו מדברים על 150 מיליון שקל לתצרוכת המקומית. אנחנו מדברים על 4,000 משרות שאמורות להגיע דרך ה- 70 יחידות הללו. כלומר, החשיבות הכלכלית של המהלך לירושלים שסובלת מהגירה שלילית וסובלת מהעדר מקומות תעסוקה וכשהאקדמאים שלה מסיימים את הלימודים מיד בסיום התואר עוזבים את העיר. הישיבה כאן מצליחה להזיז משהו אצל הפקידים בפעם בשנה ובפועל באמת במשך הזמן הדברים לא מתקדמים בצורה הרצינית ביותר והנחושה ביותר.
אני חושב שאנחנו צריכים לדרוש מהוועדה הזאת, בסיכום הוועדה הזאת, את שינוי ההחלטה שהתקבלה לאחרונה ולדרוש הצבת יעדים משמעותיים ביותר למעבר מדי שנה בשנה. להגדיר יעדי ביניים ולא להציב רק יעד שבסוף שנחכה לו, נגיע אליו ונראה ששום דבר קורה. להגדיר בברור את האחראים על יישום ההחלטה הזאת, על תקצוב, על יצירת ההיצע התכנוני. הוא מחכה לשוק הפרטי. בואו, יש קריה מחוזית, אישרו שם מאות אלפי מטרים, בואו נראה תקציב ממשלתי מוכוון ומיועד לנושא הזה.

אתה מטעה.

תן לי לסיים, אני מבקש לסיים. כבודו אני מבקש שתתן לי לסיים. אתה תגיב בזמנך.

אני חושב שאם אנחנו נקבל את החלטת הממשלה כפי שהיא ואם אנחנו נמשיך עם ההתנהלות הנוכחית אנחנו ניפגש כאן כל שנה עם אותו דיון יפה, כשחלק מהאנשים עוזבים באמצע ומבלי שהאנשים הרלוונטיים נמצאים, ושהפקידים האלה מנסים להגן על התפקוד שלהם בדבר הזה.

אני שותף במשרד עו"ד יגאל ארנון ואני אוהב ירושלים ועוסק בדברים האלה כל ימי חיי וכבר זקנתי.

כמו שהיושב ראש אמר בתחילת דבריו, "חלמתי עליך... ואם אשכחך" זכרה לא מש מאיתנו. "בשנה הבאה בירושלים הבנויה" – תמיד זה שנה הבאה, אף פעם לא השנה.

אבל זה היה לגבי היושבים מאחורי מסך הברזל. וגם לאלה שיתפללו שיגיעו בשנה הבאה לירושלים.

בשנה הבאה, אבל לא בשלוש שנים הבאות.

"ישבה בדד העיר רבתי עם, היתה כאלמנה בכה תבכה בלילה" – זה מה שהעיר עושה "ואין לה מנחם". אדוני, אין לה מנחם.

שמענו כאן בליל מדהים. אם אדוני היה נותן לי עכשיו יממה הייתי מראה איך החברה לא רצתה לתת מסמכים ופרוטוקולים של הוועדות שהיא ישבה בהן. אני אגיד, רק כדי להראות עד כמה אבסורד, סמנכ"ל של הגברת לבנת מסבירה שהיא לא עוברת לירושלים בגלל שמרכז התרבות הוא בתל אביב. אני מצטט שלא מילה במילה. לכן היא צריכה לשבת ליד מרכז התרבות. מדוע למפכ"ל המשטרה יש לשכה נוספת בתל אביב וכל המטה הארצי נוסע כל יום לתל אביב לישיבות? מדוע שר הפנים מתחבא בחדר אחורי במגדל הקריה? שלא משלמים שם אדוני 62 שקל למ"ר. למשרד שלנו ברוך ה' יש כמה קומות בעזריאלי ממול ב- 120-130, אני לא יודע בכמה הם סגרו את העסקה שם, אבל היא לא 62 שקל למ"ר. הוא לא מוכן בסנט מעבר ל-64 שקל למ"ר. אם הוא מעלה מעבר לסנט הזה, כרגע לקוחות שלי עם 10,000 מטר עומדים שישלימו להם את הבניינים בתלפיות ובגבעת שאול.

אדוני, לעצם עניין הדוח.

יש בעיית מנהיגות עם בעל הבית. אפשר לבוא בטענות למיכל, לניר ולמי שרוצים. בעל הבית, הממשלה צריכה לרצות שממשלת ישראל תכיר בירושלים כבירתה. זה לא קורה.

אתן לאדוני דוגמה של כלכלה, קובי והצוות עשו באמת עבודה יוצאת מהכלל ואני גם מודה למבקר בעניין הזה וגם לקודמו שהרים את הכפפה. מחיר שכירות, חצי זה קרקע וחצי זה הבנוי. הם יושבים על נכס שאפשר לבנות עליו 400-600, 1,000-1,300 תלוי מה סופרים כאן. משלמים בתל אביב שכירות על הקרקע התל אביבית היקרה, במקום להעביר. זה בין 100 ל-200 מיליון חסכון שכירות בבנייה עצמית באותו סטנדרט של 64 שקלים לשנה ורק מעצם העובדה שעושים את הבניין הזה. אבל את אף אחד לא מעניין. זה סכום דרמטי אדוני. לפחות 100 מיליון שקל כשאין להם 100 מיליון שקל. אני אבי אבות השמרנים.
כשישבתי אצל המבקר לאחרונה, דיברתי איתו לאחר מכן, לדעתי המספר מגרד את ה- 200 מיליון מלמטה. למה אנחנו עוסקים בעניין הזה? – כי כל המשרות האיכותיות, זה לא ספירת ראשים אדוני, המשרות האיכותיות במדינת ישראל אינן יושבות בירושלים.

אני אומר לכם שגם החרדים, היושב ראש יודע את זה, יש לי חברים טובים חרדים שהילדים שלהם עוברים לשפלה כי הם למדו מקצוע וכאן אין היצע. הילדים שלי עזבו את העיר בגלל שאין כאן היצע. תוך כדי קיבלתי הודעה שהבן שלי מצא עוד ג'וב אחר בתל אביב. אין פה היצע. את המשרד שלנו אנחנו מחזיקים בכוח בירושלים, מ- 40 עורכי דין 10 נוסעים כל יום מתל אביב. הכול זה נבואה שמגשימה את עצמה.

שתי עובדות, עובדה אחת, באזור תל אביב יש 850 אלף מטר, לא כולל משרד הביטחון, המוסד וכל הדברים האלה, 1,000 מטר ממשלתיים. בירושלים 650. כלומר, ה- 100 אלף מטר שדיבר עליהם ניר הם לא פתרון לכלום. המספרים מדברים כאן בעד עצמם. כבוד השופט זה הודעת בעל דין. אלו הדברים ואין פה מה לטעון נגד זה, זה סתם דיבורים. הבעיה היא לא 100 אלף מטר. הבעיה היא 500 אלף מטר. העובדה השנייה, זה נורא נחמד ויעשו כמו דלת הבית, העבירו את משרד הבריאות ממקום למקום בירושלים ומכרו את הבניין ציק צ'ק, לא העבירו לשם יחידה. פנינו בעניין הזה וניסינו, וזה כמו לדבר עם ה'לאמפה'.
אני מקווה שהנוכחים שכאן אכן ישמו את ירושלים בראש מעיניהם כמו כל אוהביה. אני מאוד מקווה שהמבקר יהפוך את היחידה של משרדו שעשתה עבודה יוצאת מן הכלל והיה תענוג לעבוד איתם, הם באו באמת מכל הלב, להפוך אותה ליחידה קבועה כדי ששוב לא נשב כאן בעוד שנה. אני ישבתי בחדר דומה לפני ארבע שנים, יומיים לפני זה הוציא אישור על הג'נרי, זה היה לפני שלוש שנים ערב יום ירושלים. תודה.

נשנה את שמה ל'חטיבת ירושלים'.

ברשותכם אני אומר כמה מילים כלליות לעניין זה. האחד, כדי להעביר משרדי ממשלה לירושלים צריכים גם אמצעים משלימים. ראשית, אין תחבורה לירושלים. עכשיו לשמחתנו הרבה, לא ליודעים מי החליט משנת 2001 לתקוע את הכביש לירושלים לתל אביב, אבל היום הוא נבנה. הרכבת לירושלים לנסיעה ב- 28 דקות מתל אביב הייתה תקועה משנת 2000 על איזו שטות בנחל, כאילו זה היה משהו. היום ב- 7.5 מיליארד היא נבנית.

אני מאוד מקווה שבימים הקרובים וכמו שראש העיר דיבר, נסיים את ההסכם שלנו עם המדינה לגבי הכניסה לעיר. יש לנו שם משהו שחשוב מאוד לקו הירוק. שלא יוצר מצב שהרכבת לירושלים תגיע ולא הצלחנו להסדיר את החנייה לעיר, זה חלק מטופס 4. כל יום שאנחנו מאחרים היום זה יום ששטופס 4 נדחה. בזמנו יחד עם גבי שוחט דובר שגם הרכבת הירוקה, הקו הירוק הנוסף שמגיע מהתחנה המרכזית לכיוון קריית הממשלה כבר יבוצע, או שלוחת האדום, כדי שכל מי שגר בעכו, נהרייה או בכל מקום יעלה לרכבת לירושלים, ירד בתחנה בירושלים ומשם יעבור לרכבת הקלה לשלוש דקות. כנראה שזה יהיה מקום העבודה שהכי קל יהיה להגיע אליו במדינה.

חלק מהעובדות שנאמרו כאן הן פשוט לא נכונות. כבודו לדוגמה אמר על שר הכלכלה ועל משרד הכלכלה שלא עוברים. כנראה שהוא לא קרא את הנתונים. יחידות התמ"ת (תעשייה, מסחר ותעסוקה) או משרד הכלכלה החדש היושבות בתל אביב, כן עוברות לג'נרי. לידיעתך, אמרתי לך שהעובדות לא נכונות וזה אחת מיני רבות.

נקודה שנייה, עם כל הכבוד ללחצים כאלה ואחרים - - -

אני התייחסתי - - -

עוברות לג'נרי, אמרת לא בונים את הג'נרי ולא מעבירים. זה בדיוק מה שאמרת.

אני מבקש לא להפריע, דיברת וביקשת שאל יפריעו לך, מה ששנוא עליך את תעשי לאחרים. אני אוכל לדבר בשקט, אחרי זה תגיב.

דבר נוסף, אנחנו ששוכרים ומפרסמים כל היום מרכזים ומי שרוצה להגיש בבקשה. היום לדוגמה יש מכרז באוויר להוצאה לעבור בירושלים שינוי. בסופו של דבר יש רמת מחירים מסוימת. אני שוכר 10 מבנים בירושלים, נכון הלקוחות שלך אומרים לי 'אנחנו יודעים, העורך דין שלנו יפעיל לחץ ואתה תיכנע'. סליחה, סליחה רגע,

אני מציע שתתנצל. בחיים שלי לא דיברתי איתך, מעולם לא השכרתי - - -

אני מתנצל. אני מתנצל - - -

אני אומר לך שהנתונים שלי הם לא רק זה.

סליחה, אני מתנצל. אומרים לי 'יפעילו עליך לחץ ואתה תיכנע'. זה מה שאני מקבל. חבר'ה אם אני שוכר בניין מסוים, אני שוכר בירושלים כ- 200 אלף מטר,זה לא עניין של 10 שקלים יותר או מחיר מסוים. אני שוכר מ-10 אנשים באותה רמת מחירים, לא יכול לבוא אחד ולהגיד אני 'רוצה יותר'. יש בזה גם היגיון, יש בזה - - -

תתחיל אתה לבנות.

אני בונה.

בינתיים אתה לא בונה, זה ייקח שבע שנים להזיז.

סליחה. חבר'ה, אם אתם לא הבנתם, הוחלט ובונים באופן מאסיבי. אנחנו מתקדמים. נכון, שלבנות בית אולי לוקח שנה, לבנות 50 אלף מטר לוקח יותר. יש שינוי תב"ע יש - - -

תודה. הבנת קובי? תודה ניר.

הזכירו כאן את "נתיב" הם עברו למגדלי הבירה, המעבר התעכב כשנה וחצי, יש שם 70 איש. לא כל יום יושבים שם 70 דרך קבע. 20 נמצאים בחו"ל. דרך קבע נשארים כאן בישראל במשרד כ-50. אנשים שם הם מלח הארץ, בוגרי קהילת המודיעין. עצובים ורע להם בגלל כל ההתנהלות בפרט מול האוצר, ויכוחים כמו המרחק מתל אביב לירושלים, אובדן זמן נסיעה. אישרו לנו רק מחצית מהזמן, זה כמו להגיד שיש יותר ירידות מעליות או ההפך. זו רמת ההתייחסות ולכן התעכבנו שנה וחצי. ארבע פעמים הסמנכ"ל הזמין משאיות בפועל ונאלץ לבטל כי לא סיימנו את המשא ומתן. ההתנהלות הלא נכונה, הלא מקצועית הייתה - - -

צריך לדאוג שזה לא יחזור על עצמו.

אני חייב לציין, יושב לצידי ידידי רונן שפירא, מהנציבות. הוא הביא רוח חדשה תוך כוונה להגיע מראש להסדר כמו שעשה את זה בזמנו חבר הכנסת מאיר שטרית כשהוא הקים את הרשות לרישום אוכלוסין כשהיה שר הפנים, הוא גמר לתכנן, לא הפעיל את הביצוע, הוא שלח את המנכ"ל שלו להסתדרות לחתום על הסדר בנוגע לכל הבעיות הנוגעות לעובדים. יצאנו בשקט ללא סכסוך עבודה וללא זה וזה.

תודה רבה. אני מסכם את הדיון הזה. דיון שהיה חשוב לקיים אותו. תודה למשרד מבקר המדינה לדוח החשוב הזה. אני אומר תודה למנהלת הוועדה הקבועה, שתהייה לה רפואה שלמה היא אמרה שהנושא הזה הוא הכי חשוב לירושלים. כמובן שיש נושאים רבים הקשורים לירושלים שהם חשובים. מעבר היחידות והמשרדים לירושלים יחזק את מעמדה של ירושלים. אנחנו היינו רוצים שגם הפעילות תעבור לכאן, לכן אנחנו בתוך ביתנו נעשה את הסדר. התרשמנו כאן ממשרדי הממשלה ותודה על העדכון. אנחנו צריכים לדאוג.
הוועדה תפנה במכתב לראש הממשלה ולמנכ"ל משרדו בנוגע לשינוי ההחלטה. לקבוע שיהיה משרד או גוף מסדיר בין כל המשרדים. שלא יהיה מצב שנציבות שירות המדינה לא תספיק או לא תהייה לה היכולת לסגור עם העובדים – התרשמתי שהם עושים עבודה טובה.

בנוגע לחברות הממשלתיות, אני מציין שיהיה ברור מי יהיה אחראי. שיהיה סנכרון מלא איתכם לגבי חברות ממשלתיות ושתמצא הנוסחה. צריך מישהו מלמעלה. אם יוחלט שהאחראי הוא משרד לענייני תפוצות וירושלים, שיתנו לו סמכויות, תקציבים וכלים לביצוע. אם לניר נמצא בבעיה, שיבוא לשם ויקבל את כל הפתרונות. חייבים גוף או משרד מאתגר ומסדיר את הנושא גם מבחינת התשתיות, ביצוע, רכבות ותחבורה בכלל כי לא כולם יגיעו ברכבת. כמובן למנוע פקקים עם כל העובדים שמגיעים לכאן, אלפי עובדים, צריך תכנון להרבה שנים.

הם יגורו פה, לא נורא לגור פה.

שיהיה גוף מסדר גם את התחבורה ואת כל התחומים בכלל. מהוועדה יצאו מכתבים לנוגעים בדבר. מיכל, תכניסי את מחליפך לעניין.

הוועדה מבקשת שינוי בהחלטת הממשלה. זה יצא בכתב לראש הממשלה, למנכ"ל.

תודה רבה לכל המשתתפים. חג שמח ירושלים.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:37.>