PAGE
2
ועדת הכספים
07/04/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן מושב שני
<פרוטוקול מס' 322>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ז' בניסן התשע"ד (07 באפריל 2014), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 07/04/2014
שינויים בתקציב לשנת 2014
פרוטוקול
סדר היום
<שינויים בתקציב לשנת 2014>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
מיכל בירן
משה גפני
אחמד טיבי
יצחק כהן
יעקב ליצמן
אראל מרגלית
זבולון קלפה
ראובן ריבלין
אלעזר שטרן
יעקב אשר
שמעון סולומון
מוזמנים
¶
>
איתי יחזקאל - כלכלן ראשי מרכז ההשקעות, משרד הכלכלה
דוד שטינמץ - ממונה תקציבים, משרד הכלכלה
אסף וסרצוג - רפרנט בט"פ, משרד האוצר
מורן מזור
--
רפרנט תח"צ, משרד האוצר
נועם שטרן - אגף תקציבים
אשר דולב - רכז תחבורה ציבורית, אגף תקציבים, משרד האוצר
אופיר להב - מנהל אגף תקציבים, משרד הקליטה
צחי דוד - רכז רמ"י
אריאל לוין - סמנכ"ל בכיר למימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון
נדב לחמן זר - יועץ בכיר למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון
אמיר רשף - מקרקעי ישראל
קדרון דן - תנו יד לחירש ונכים למען נכים, וארגון ארצנו החברתית
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת הכספים. נתחיל בנושא שינויים בתקציב. הנושא הראשון, פנייה מס' 12-14.
משה גפני
¶
יש לי רק שאלה לסדר. בשבוע שעבר היה דיון על העברה של 177 מיליון שקל לחטיבה להתיישבות. "יש עתיד" לא הצביעו. היה דיון בינך לבינם, גם התייעצויות בחדרים, אתה דחית לישיבה לאחר מכן, לאחר שהייתה התחייבות שביום רביעי תהיה בוועדת החוקה הצבעה.
משה גפני
¶
אבל יש עתיד הובילה את זה. אנחנו שאלנו את יש עתיד איך אתם מצביעים עכשיו בעד 177 מליון שקל בחטיבה להתיישבות? הם אמרו שביום רביעי תהיה ישיבה בוועדת החוקה, והייתה התחייבות שזה להיפך, הוא אפילו צעק על ליצמן עפר שלח - גנבים, וכל מיני דברים כאלה, אנחנו דואגים לזה שתהיה שקיפות.
משה גפני
¶
היות ואני לא נמצא בוועדת החוקה, אני פה נמצא, אני מבקש לדעת, אדוני היושב ראש, האם באמת אושרה השקיפות?
משה גפני
¶
אדוני יושב ראש הוועדה, היות ואני לא תוקף אותך, אל תמצא תירוצים מתחת לאדמה. אני אעשה זאת בקצרה. אני פשוט רוצה להגיד ש"יש עתיד" הם צבועים, פשוט לא מעניין אותם שום דבר, לא שקיפות, ולא יושר, ולא כלום, הם פשוט נתונים למרמס תחת מפלגות הקואליציה – הדבר היחיד שהם גיבורים זה על חרדים, חוץ מזה כלום, אפס.
משה גפני
¶
זה קשור, ועוד איך קשור. ה-177 מיליון לא אושר בעיסקה הראשונה בלי השקיפות, אלעזר הצביע נגד.
אלעזר שטרן
¶
הוא אומר שזה שיודעים לאן זה הולך, אז זה אומר שיש שקיפות. אני, מהניסיון הציבורי שלי, אפילו שיודעים לאן זה הולך, זה לא אומר שזה שקוף, אנחנו יודעים מה שאומרים לנו כאן. אם גוף מסרב להיות שקוף, או לסרב לביקורת אז אין שקיפות, אז למה אומרים שיש שקיפות, אני לא מבין את זה?
משה גפני
¶
אני אומר לך, יותר טוב להיות עם אחמד טיבי מאשר עם יאיר לפיד, ועם אחמד טיבי טוב להיות מלכתחילה - לא קרה שום דבר.
אסף וסרצוג
¶
אני מאגף תקציבים. הפנייה נועדה לתגבר את תקציב המשרד לביטחון פנים בסך של 111 מיליון שקלים, בהתאם להחלטת ממשלה 960 מנובמבר 2013, בעצם החלטת ממשלה שעניינה היה תכנית משולבת ומתואמת בטיפול בתופעת ההסתננות הבלתי חוקית, זאת לא הפנייה היחידה, יש עוד שתי פניות על סך של כ-150 מליון שקל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו עוברים לבקשה מס' 15. מי מייצג אותה? משרד השיכון. אין כאן אף אחד ממשרד השיכון?
אלעזר שטרן
¶
מה המשמעות שאנחנו באים בפגרה לדיון, ואנשים שצריכים לבוא ולהציג את הדברים הם לא נמצאים פה. מה שאני שואל - - -
אלעזר שטרן
¶
אני אגיד מה אני שואל. אני שואל האם הזלזול הזה בוועדה - הוא לא אומר או.קיי. זה אינטרס של אותו משרד, הוא לא בא לכאן, עכשיו הדיונים יהיו אחרי חג הפסח.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא יודע, בדרך כלל עם מישהו, הרי זה לא המשרד שמזלזל, ויכול להיות שאותו אחד נתקע, בוא, דנים לכף זכות, נראה ובוא נתקדם. אם מישהו מאחר קצת אז נוזפים בו, אבל נראה.
אופיר להב
¶
כן. ב-2013 כ-18.5 אלף איש. הבקשה הזאת נועדה להעביר סכום של 137 מיליון שקל, ו-330 מיליון שקלים בהרשאה בתקציב משרד הקליטה לפעולות שונות, גם נושא של קליטת "בני מנשה" בהתאם להחלטת ממשלה, גם נושא של בניית יחידות דיור לקשישים עולים בהתאם לסיכומים שבאו בעקבות ועדת טרכטנברג, והחלטת ממשלה, סליחה, שבאה בעקבות טרכטנברג. תכנית חדשה לביטחון תזונתי לקשישים עולים, בעצם כל קשיש יקבל 200 שקלים לחודש בכרטיס נטען לקניית מזון. מדובר על בערך 12 מיליון שקלים, שיתוף פעולה עם משרד הרווחה בסיכום בין השרים, סיכום חדש מלפני כחודש.
תכניות עידוד עלייה ייחודיות לנגב ולגליל שנותנות סיוע נוסף למי שבוחר להשתקע בנגב ובגליל. פעולות עידוד עלייה.
אופיר להב
¶
לעולים, כן. יש כ-10 מיליון שקלים לתכניות עידוד עלייה ייחודיות, ספציפית כרגע זה הנושא של צרפת, מה שהוצג בשדולה שבכנסת לפני כחודש על ידי השרה - גידול כמעט פי שלוש עולים מצרפת ברבעון הראשון של 2014, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר שגם הסוכנות וגם נציגים מהמשרד היו בצרפת.
אופיר להב
¶
סל קליטה מגיע בהתאם לחוק, זה משהו נפרד. מה שמדובר פה זה על תוספת מעבר לנושא של צרפת שזה גם פעולות השיווק בחוץ לארץ בשביל להגיע גם לקהילות הקטנות, וגם על סיוע נוסף, בעיקר בתעסוקה לצעירים בארץ, כלומר, בנוסף לסיוע תעסוקה הרגיל של המשרד, הם מקבלים איזשהו סיוע מיוחד לנושא של דוברי צרפתית, בעיקר צעירים.
אופיר להב
¶
"בני מנשה" זה פשוט השלמה של החלטת ממשלה. בסך הכול החלטת ממשלה קבעה 7 מיליון שקל לכל הפרויקט הזה, שמים אותם גם באיזשהו מרכז שקולט אותם עד לסיום הליך הגיור, הכול מפורט בהחלטת ממשלה הנושא הזה, ו-5,200 כבר הוקצה בשנה שעברה, ועוד מיליון 800 השנה משלים את ה-7 מיליון שקל.
אופיר להב
¶
"בני המנשה", כשהם כרגע בארץ הם לא זכאים לסל קליטה, כי הם עוד לא עברו את תהליך הגיור. ברגע שהם מסיימים את תהליך הגיור, יש להם שינוי מעמד לעולה, ואז הם כן זכאים לסל קליטה. ברגע שהם מסיימים את תהליך הגיור הם כן מקבלים, ודאי.
בנוסף, יש פה עוד תכניות בתחום הרווחה, תכנית מאוד גדולה ומוצלחת שכבר עברה שלושה מחקרי הערכה בחמש השנים האחרונות נקראת "סיכויים" גם בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה לטיפול בנוער בסיכון בכ-30 רשויות ברחבי הארץ, גם משרד הרווחה משתתף במימון, אבל משטרת ישראל לוקחת שם תהליך מאוד חשוב בפעילות עצמה.
אופיר להב
¶
יש מיפוי של בני נוער עולים באמצעות הרשויות, הרשות בעצם ממפה את בני נוער עולים איפה שצריך חיזוק בנושא הזה. יש הרי בתכנית הלאומית לילדים בנוער בסיכון של משרד הרווחה, יש מיפוי של בני נוער בסיכון בכל רשות. זה עולים בכלל, יש שם אחוז גבוה של יועצים מאתיופיה, אבל יש גם עולים גם מברית המועצות לשעבר, וממקומות אחרים.
אופיר להב
¶
עשר שנים או פחות בארץ, אלא אם כן יש איזה משהו נקודתי שלוקחים את זה אחרת. הנוהל הראשי הוא עשר שנים לעולים וחמש עשרה שנה ליוצאי אתיופיה.
משה גפני
¶
אני אמרתי שיש עתיד אמרו בישיבה הקודמת שמעבירים 177 מיליון שקל, שתהיה שקיפות בוועדת החוקה. אלעזר שטרן אומר שהוא היה שם, אין שקיפות.
אופיר להב
¶
יש עוד איזשהו פרויקט של תגבור לימודי לתלמידי חטיבות ביניים וחטיבות עליונות גם עולים גם יוצאי אתיופיה, תכנית שנקראת "פלא" – פעילות לימודית אחרת כמיליון שקלים, יש פה תמיכה ברשויות מקומיות קולטות עלייה בסך כ-17 מיליון שקלים.
אופיר להב
¶
ברור, אני יכול לתת רק את מה שאני יודע מהחלטת ממשלה קודמת. החלטת ממשלה קודמת מ-2012 דיברה על 274 אנשים שיגיעו לצורך גיור, לפי הידוע לי כולם סיימו את הליך הגיור. בהתאם לזה באה החלטת ממשלה החדשה משנה שעברה שדיברה על כך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם תמו השאלות, נעבור להעברה הבאה מספר 19 ו-20.
אנחנו לא מצביעים. אם לאנשים ששייכים ל"ישראל ביתנו" אותם זה לא מעניין ישראל, אמרתי, סופה לנדבר, אם אותה זה לא מעניין, ואף אחד מהם לא מגיע לפה, אז גם אותנו זה לא מעניין כרגע.
נועם שטרן
¶
אני מאגף תקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב פעולות במשרד הכלכלה, מענקים מחוק לעידוד השקעות הון, מסלולים מנהליים, בעיקר מסלולי תעסוקה. פעילות לעידוד עסקים קטנים ובינוניים, כולל הרחבת - - -
נועם שטרן
¶
מסלולי תעסוקה מיועדים רובם למגזר החרדי והמגזר הערבי, בתכניות אחרות במענקים, יש גם לא מעט מהמגזר הערבי, מרכז השקעות יכול להעביר את הנתונים, או לפרט פה, איתי ממרכז השקעות יכול לפרט.
איתי יחזקאל
¶
עד היום התכנית הופעלה משנת 2005, ואנחנו אישרנו למעלה מ-10 אלפים משרות ועובדים שהתחילו בעקבות התכנית הזאת לעבוד.
נועם שטרן
¶
המסלול כולל סיוע בתשלום שכר העובד, מעסיק מגיש בקשה לתוספת של עובדים, והוא מקבל סיוע בשכר.
איתי יחזקאל
¶
המסלול לאוכלוסיות מיוחדות כמו שאנחנו קוראים לו שהוא מיועד בעיקר למגזר החרדי והמיעוטים הוא בכל הארץ. הוא התחיל אמנם במודיעין עילית, זו הייתה התחלה ב-2005, אבל מאז 2007, 2008, בעצם בכל הארץ ואין כמעט יישוב שיש בו מהאוכלוסיות האלו שלא קיבל סיוע לחברות, או שבאו לשם במיוחד, או שיזמים מקומיים הרחיבו והקימו חברות חדשות.
איתי יחזקאל
¶
אני מכיר אבל שתי חברות שאני יכול לציין אותן – "גליל סופטוור" בנצרת, וחברה נוספת שהוקמה בגליל שמעסיקה מאות משרות ממגזר המיעוטים, ועוד כמה חברות קטנות בנצרת - - -
אראל מרגלית
¶
אני רוצה להגיד לכם את דעתי, בלי קשר לאופוזיציה ולקואליציה. התכנית הזאת זו התכנית הכי חשובה.
אראל מרגלית
¶
היא מגוחכת בהיקף שלה. אבל אני רק רוצה לומר, זה הכלי הכי תכליתי להכניס עובדים לעבודה בשני המגזרים האלה. ואם אנחנו רוצים – פשוט זה עובד. היה לנו 60 חברות שמוכנות להיכנס לתכנית הזאת, אתם נותנים את התכנית הזאת וזה טוב, אתם צריכים להרחיב אותה. אתם צריכים להרחיב אותה בצורה הרבה יותר משמעותית, זה מה שעובד, יש מלא דורשי עבודה וזה מה שגורם לחברות לקלוט אותם, נקודה. צריך להרחיב אותה ולפתוח אותה.
אראל מרגלית
¶
מדהימה – עכשיו, תראה, נכנסים בהתחלה חבר'ה ומקבלים משכורות יחסית נמוכות, בהתחלה זה נראה לך אפילו משכורות נמוכות מדי, אבל אחרי ואחרי שנתיים בעיקר נניח אצל הנשים החרדיות - - -
אראל מרגלית
¶
אתה מוצא שפתאום אנשים קופצים בשניים, שלוש מדרגות, ופתאום במקום 4,000 שקלים מקבלים 7,000 ו-10,000 שקלים ויותר. אתה רואה שמפתחת או מפתח ערבי שהתחיל נניח במשהו יחסית בסיסי פתאום עולה, ואותה חברה היום מקבלת - - -
אראל מרגלית
¶
אנחנו עושים תחרות ליזמים חרדים עם 40 קבוצות. הוא ראה כמה חבר'ה מכונים לא רק לעבוד, אלא גם להמציא דברים בעצמם. אותו דבר בגליל עם המגזר הערבי.
נועם שטרן
¶
הסכום הזה יוצא להקצאה לפרסום, חברות מגישות בקשות, ולפי קריטריונים מדרגים את הבקשות והתקציב הולך לבקשות מהראשונה והאחרונה עד - - -
משה גפני
¶
אני מבקש להתייחס, אבל לפני כן אני רוצה לשאול שאלה. 17 מליון שקל שעליהם מדובר, זה לקליטת עובדים במשרד אין קשר?
משה גפני
¶
היזמים הפרטיים שאתם רוצים לקחת לא קשור ל-17 מיליון? למה 17 מיליון עם כל הדברים האקריליים, העברות של המדען הראשי. למה יש פה שתי העברות שונות? יש העברה של 537 - - -
נועם שטרן
¶
הרשאה להתחייב, כמו שדודו אמר כאן לפרויקטים שהם על פני כמה שנים, כמו למשל מסלול תעסוקה, מענקים בחוק עידוד השקעות הון, השקעות בפרויקטים שנמשכים על פני כמה שנים. מעבר לזה ה-17 מיליון שקלים מיועדות לפעולות שיבוצעו השנה, חלקם אולי גררו קצת לשנה הבאה של מינהל סחר חוץ, פעולות של טיפול הנספחויות בחוץ לארץ שפועלות לקידום היצוא.
נועם שטרן
¶
הפנייה הזאת כוללת מספר נושאים, לא רק נושא אחד. בנושא הזה מינהל סחר חוץ מקדם את היצוא הישראלי באמצעות תערוכות, באמצעות משלחות.
משה גפני
¶
מה שמדובר, אני לא בטוח שזה הסעיף, אבל אם הם אומרים, אז יכול להיות. מדובר על מפעלים שקולטים ערבים וחרדים, מעודדים את המפעלים האלה כדי לקלוט אותם, והיה תקופה שהתקציב הזה הופסק, הופסק מכיוון שלא היה כסף. לא היה נראה שהממשלה מאוד מתלהבת מהעניין של עידוד התעסוקה אצל ערבים וחרדים, למשל, בירושלים מרכז תעסוקה עדיין - - -
משה גפני
¶
עד כאן הכול בסדר, זאת אומרת, לא בסדר, אבל אפשר לחיות עם זה. משרד הכלכלה לא עודד איש אחד לא ערבי ולא חרדי לצאת לעבודה, הוא לא עודד. החרדים וערבים יצאו לעבודה ביוזמתם, בעלי המפעלים אמרו שכדי לקלוט אותם הם צריכים את העידוד של הממשלה, של משרד הכלכלה - - -
לכן אני לא מבין למה שר הכלכלה היה צריך עכשיו בנושא של הדיור ללכת בכפייה ולהתקשר לאנשים שהם תלמידי ישיבות ולהגיד להם תצאו לעבודה כשיש פה פוטנציאל, לא של אלפים, של עשרות אלפים לפחות שרוצים לצאת לעבודה. משרד הכלכלה בעניין הזה לא עושה כלום, שום דבר הוא לא עושה. החרדים יוצאים לעבודה, הערבים יוצאים לעבודה, אז אם יש תקציב מעודדים את המפעל, אם לא, לא. למה הוא צריך לצאת בכפייה שזה יגרום את ההיפך, לא מספיק חרדים אנחנו, בגלל שזה כפייה, בגלל שהוא לוקח יזמים פרטיים, והוא אומר להם תתקשרו לאברכים - - - בגלל שזה כפייה.
יצחק כהן
¶
לגבי סחר חוץ, הצוותים שלכם בחוץ לארץ. מה שלי ידוע, וראיתי את זה במו עיניי, שאין ביניהם ובין השגרירות בין משרד החוץ תיאום לחלוטין, אין. לא רק זה, לפעמים גם כן הם רבים ביניהם. ניסיתם פעם לסנכרן את הפעולות שלכם עם הפעולות של משרד החוץ, עם הנספחים הכלכליים?
נועם שטרן
¶
למיטב ידיעתי היו בעבר מספר מקרים, ולהבנתי, שוב, במקרים נקודתיים וההדורים יושרו לפי מה שאני מכיר. אני לא מכיר - - -
יצחק כהן
¶
יש שיתוף פעולה, אין פה כפילויות, אין פה - מישהו פה מיותר, או משרד החוץ או אתם, למה הכפילות הזאת? אני מבין שזה ג'ובים, זה לשלוח נספחים ולשלוח אנשים, אז זה מיותר לגמרי. סך הכול מישהו בדק את זה? מישהו בדק את הכפילות הזאת? נספח כלכלי בסין, ונציג שלכם בשנחאי.
יצחק כהן
¶
מישהו ניסה לסנכרן בין שתי הגופים האלה? סך הכול לא רק שהם לא מועילים אחד לשני, הם גם מפריעים אחד לשני.
נועם שטרן
¶
לגבי הסנכרון, דיברתי, מבחינת התפקידים, מדובר על תפקידים שונים. לשגרירות יש לה את התפקידים שלה, ולנספחים - - -
יצחק כהן
¶
תוסיף לו מטלה, תגיד לו אדוני, בוא תעשה קורס אצלנו של שבועיים, יש לך מטלה נוספת, בשביל מה 17 מיליון האלה. אתה יודע כמה טיפולי שיניים לניצולי שואה ב-17 מיליון אפשר לעשות? אז עוד כמה ג'ובים, הבנתי.
נועם שטרן
¶
זו סוגיה שאין ספק שהיא נכונה וראויה לדיון. במצב הנוכחי ההחלטה היא שיש בן אדם שהוא ייעודי, הדבר הזה של קידום היצוא, מה שיושב לו כל היום בראש, הוא עושה את זה טוב יותר ממישהו - -
יצחק כהן
¶
אני הייתי נוכח בסין בתקריות מביכות בין שתי הגופים האלה, לא רק שלא הועילו, הן גם הזיקו, אני בטוח שזה קיים בכל העולם, בכול המקומות. אני מבין שזה ג'ובים, אני מבין שזה לשלוח עוד נספחויות ועוד אנשים, ולסדר ג'ובים לאנשים, אבל זה מפריע לייצוג, זה מפריע. או שיהיה משרד החוץ או אתם. אתה צריך לענות לי.
איתי יחזקאל
¶
יש חלוקה מסודרת בתפקידים. נספח מסחרי טפל ביצואנים, באנשים שרוצים לפתח את המסחר, ואנשים פרטיים שבאים לעשות תערוכות, וכו'. השגרירות, משרד החוץ, אמור לפתח את היחסים - - - היחסים הכלכליים. יש הבדל בין נספח כלכלי שיושב בשגרירות - - -
יצחק כהן
¶
קח את החבר'ה האלה, או אלה או אלה, תלמד אותם לעשות את העבודה הזאת, ממילא עובדים שעתיים בחודש, תלמד אותם לעשות שעתיים בחודש, מה הבעיה? לא רק שלא מועילים גם רבים ביניהם והכול נופל. אני לא אוכל לתמוך בזה, אני מצטער.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
תמו השאלות? מאחר ואנחנו בפגרה, היום הישיבה תהיה ישיבה מיוחדת. אני אומר שוב, אין לי כרגע מניעה להצביע. אתם רואים, אני אתכם גלוי על הכול. אין לי כרגע מניעה להצביע על זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הנציגים של המשרד הזה כן נמצאים, אז אין לי מניעה מהבחינה הזאת. המניעה היחידה זה רק אם אתם תצביעו בעד, נצביע, אם לא, אז גם על זה לא נצביע. אני מדבר אתכם גלוי, אני לא משחק.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
היו כאן העברות שיכול להיות שהיה לזה רוב, רק מאחר והנציגים שלהם לא נמצאים פה, אז אנחנו - - -
אראל מרגלית
¶
אני אומר לכם, אמר גפני אנחנו מדברים פה על מאות, יש עשרת אלפים. הוא צודק, אז מה אתם רוצים לא לתת את המאות? הוא צודק. עומדים חרדים, עומדים חבר'ה במגזר הערבי שהכשירו את עצמם, רוצים להיכנס, החברה מקבלת את ההטבה, קולטים אותם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני שוב את חבריי, מבחינת הגישה שלי היום, אין לי מניעה להצביע על זה, כי יש נציגים חברי כנסת של המפלגה הזאת. אחרים מהמשרדים הקודמים, למרות שאפשר היה להעביר את זה, אני חושב שכולנו היינו מצביעים, אבל מאחר והזלזול של מפלגה שלא שולחת את חבריה, אז אני לא מצביע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני אומר פה, ישנם הנציגים של אותה מפלגה, אין לי מניעה מהבחינה הזאת. אם תגידו שאתם תומכים נצביע, אם לא, גם את זה לא נצביע. אני שואל אתכם שוב, גלוי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ממש לא, למה פוליטיות? אני חושב שאם יש מפלגה שיש לה זלזול כזה שלא שולחת נציגים, אז לא נצביע. השר שלה ידאג שיבואו נציגים שלהם, יש איזה גבול מסוים. אמרתי את זה מההתחלה. לא רק יש עתיד, כל המפלגות האחרות.
משה גפני
¶
אני חושב שאפשר להצביע בעד הכלכלה, ובתנאי שתפרקו את השותפות עם אלה שלא באים, אחד מהשתיים, אתה לא יכול להחזיק את החבל משתי הצדדים.
אראל מרגלית
¶
החבר'ה ממשרד הכלכלה בא, ממרכז ההשקעות, זה התכנית היחידה שעובדת, תנו להם את הכסף, הם מחכים לכסף הזה חצי שנה. תקשיבו רגע, לפני פסח, תנו סימן לחברות שהם יכולים לקחת את האנשים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
דרך אגב, פעם זה היה – כמעט האופוזיציה היתה בזמני, היה ג'ומס אני ורובי, תמיד היינו מגיעים ומעבירים את ההעברות. רק האופוזיציה הייתה אפילו, היינו מעבירים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותיי, מי בעד לאשר את הפנייה מס' 19 ו-20 ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
פנייה מס' 19 ופנייה מס' 20 נתקבלו.
אראל מרגלית
¶
תקשיבו, ותקשיבו טוב. זה תכנית שעובדת, אנחנו לא מוכנים לקבל את התכנית הזאת במינון כל כך נמוך. אנחנו דורשים שאתם תביאו לנו תכנית רחבה יותר, עומדים אנשים שמחכים לעבודה.
דוד שטינמץ
¶
אני חייב להגיד משהו. אני זוכר את התקופה שאפילו לי ובתקופה של גפני, היה לכם פה לוח, אתם עמדתם, מרכז ההשקעות, ובניתם את התקציב במיליארד שקל, ואנחנו נעמוד על זה שתגדילו לנו את התקציב.
אחמד טיבי
¶
אנחנו מבקשים, אדוני היושב ראש, שמנהל מרכז ההשקעות ייפגש עם ליצמן ואיתי לשיחת עבודה, יחד עם איציק כהן שירכז את הישיבה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרתי קודם, שאם היה לכם משרד אז היינו - - -
אגיד לכם מה אני חושב. הנושא הזה, עכשיו בלי קשר זה שלא נוכל להצביע את זה בין כה וכה, גם לעצם ההסבר, אני חושב שזה סכום אדיר שבו אנחנו צריכים להבין יותר לעומק מה התכניות בכלל של רכבת ישראל. 11.5 מיליארד. לכן, מה שאני מבקש, שאנחנו נדחה את זה לישיבה הבאה, ובה אני רוצה שתהיה לנו לא רק העברה כספית, אלא כדי לקבל תמונה כוללת, תמונה רחבה הרבה יותר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
להערכתי, אנחנו צריכים לעשות דיון הרבה יותר רחב בעניין הזה, ומאחר ובין כך ובין כך לא נעשה הצבעה, אז חבל סתם. אנחנו נדחה את זה - - -
מיכל בירן
¶
הבעיה שלי שאחר כך אתה תעשה הצבעות אחת אחרי השנייה בלי דיון, ואת המינימום הדמוקרטי שבו חברי הכנסת שמרימים את היד ישמעו על מה הם מצביעים, ואז הם פועלים בהנחיות מלמעלה, אתה פוגע בזה, זה לא רציני.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש גבול כמה אני צריך. יש לי את מרכזת הקואליציה.
מה שאנחנו נעשה לישיבה הבאה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לישיבה שנקבע, אנחנו נרצה לקבל סקירה הרבה יותר רחבה בנושא של רכבת ישראל, גם נקבל, גם אנשים ישאלו, וגם אז נוכל לאשר את זה. אנחנו עושים את זה מפעם לפעם, כמו שלדוגמה, בישיבה הקודמת לא אישרנו את הנושא של בתי המשפט, אמרנו שנעשה את זה. היום זה מופיע כסעיף בפני עצמו, יינתנו ההסברים, ואם נמצא אותם נכונים, נוכל להצביע אני מקווה בעניין. לכן, אנחנו נדחה את זה לישיבה אחרת.
מורן מזור
¶
אין בעיה. רק אני אשמח שהדיון התקיים מוקדם ככל הניתן, כדי לאפשר את החתימה על ההסכם בהקדם האפשרי, כי הדבר מונע מהרכבת לפעול - - - קבע.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בסדר גמור, אבל לצורך זה נצטרך שני דברים. אל"ף, נזמין את נציגי הרכבת הקלה. בי"ת, תזכירו לשר שנציגיו צריכים גם להיות פה אם הם רוצים באמת שיטפלו בהם.
אלעזר שטרן
¶
סליחה, רגע, הסכום הזה הוא סכום מצטבר, הוא הרי לא של שנה, הוא עד 2020 לפחות, אני מאוד מברך על הגישה הזאת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני אגיד לך, זה לא בעיה של סכום. הנה, לדוגמה, משרד המשפטים – להערכתי, אני לא זוכר את הסכום, אבל זה לא סכום מי יודע מה. אבל איפה שאתה מרגיש אתה רוצה, אתה זקוק לדיון הרבה יותר מקיף, אני אומר בוא נעשה את זה, ואני בדרך כלל משתדל - - -
אשר דולב
¶
חשוב לי רק להדגיש, במקרה הזה לא מדובר על תקצוב של פרויקטים חדשים ברכבת ישראל, אלא על הסובסידיה השוטפת שתשולם לרכבת כל שנה בגין ההפעלה של הרכבות בקווים הקיימים, ובקווים שייפתחו לתנועה בשנים הבאות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מאה אחוז. אתה עכשיו בדיוק הסברת טוב למה צריכים באמת דיון מקיף, ואני אומר ברצינות, ההיפך, במובן החיובי, בין כה וכה לא נעשה הצבעה היום.
משה גפני
¶
יש בשדרות, ברכבת החדשה שקמה שם, כמה חודשים אתם נותנים נסיעה לתושבי המקומות, כבר יותר משלושה חודשים. אתם נותנים אפשרות לנסוע בחינם.
משה גפני
¶
למה תלמידי ישיבות לא? למה הם לא נוסעים בחינם? התקשר אליי מישהו, בא לרכבת, אמרו לו לא, אם אתה לא ישיבה ציונית, אתה לא מקבל – כך הוא אמר לי, הוא היה בתחנת הרכבת. אז מה אתה רוצה שנאשר את זה ככה בגלל שאתם אמרתם?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אתה צריך לגור שם כנראה. זה לא קשור, גם ישיבות אחרות כנראה. אבל אני רוצה לשמוע את כל זה, אני מסכים איתך.
משה גפני
¶
הם נותנים שם פטור כדי שאנשים ייסעו ברכבת לתושבי האזור ולתלמידי מוסדות האזור. מכללת ספיר למשל, אני בעד, אני חושב שזה צריך להיות.
משה גפני
¶
התקשר אליי תלמיד ישיבה, היה השבוע בתחנת שדרות, ואמרו לו שם, היות ואתה לומד בישיבת הנגב, אתה אינך זכאי לנסוע בחינם.
צחי דוד
¶
לאור הגידול בהיקף הפעילות בתחום השיכון, הממשלה מבצעת יותר ויותר עבודות פיתוח, היקפי התחלות הבנייה גדלים, חלק המדינה בהתחלות הבנייה הולך וגדל, יש צורך להגדיל את תקציב משרד השיכון בתחום הפיתוח לפי החלוקה הבאה: תקציב חברות מנהלות, רוב הגידול בפנייה זה - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מסכים. הפעם ניסו לעשות את זה במיגון, אם אתם זוכרים, כשהייתי עוד לא יושב ראש, חבר בוועדה, ניסו למגן את ספיר ואז הטלתי וטו, אמרנו בתנאי שתמגנו גם את הישיבה בשדרות, ואז באמת עשו את זה.
משה גפני
¶
נכון, אני זוכר את הדיון הזה. אנחנו ביהדות התורה אף פעם לא עשינו אפליה, אף פעם, דאגנו לכולם.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אמרתי, יהיה דיון יותר עמוק, יבואו גם נציגי הרכבת וכולם, ובתוך שאר השאלות ודאי שזה יהיה כך.
צחי, בבקשה, פנייה מס' 15.
צחי דוד
¶
הגדלת תקציב חברות מנהלות. בשנה שעברה המשרד נערך להגדלה הזאת בהיקף הפעילות, הוא סיים מכרז משמעותי של חברות מנהלות. היום אנחנו מקצים לחברות האלה אתרים שהם עושים בהם את עבודות הפיתוח, במקום ביצוע ישיר של המשרד, מה שמכפיל את יכולות הביצוע ומשלש את יכולות הביצוע של המשרד, והוא מסוגל להתמודד עם היקפי פיתוח הרבה יותר גדולים מבעבר.
צחי דוד
¶
השאלה היא שאלה מצוינת, העלייה בהיקפי הפעילות של משרד השיכון, על מנת שנוכל לעמוד בתקציבי הפיתוח הראויים, העלייה מחייבת לנקוט צעדים מהירים.
צחי דוד
¶
גיוס של חברה מנהלת זה הליך הרבה יותר מהיר, וגם הרבה יותר זול, בהתייחס לשאלתך, מאשר הכשרת כוח אדם אין-האוס, שלאחר מכן, כאשר נפח הפעילות יירד יום אחד, והוא יירד, יש קושי בהתאמות בכוח האדם הזה, ולכן, היות ומדובר בפיק פעילות שהוא ככל הנראה זמני, שהוא ככל הנראה החריג, אנחנו נמצאים בתוך משבר עמוק, אופן ההפעלה הזה הוא יותר נכון עבור המשרד. הוא דרך אגב, לאו דווקא בניגוד למה שרמזת, אג'נדה של משרד האוצר, זה קיים כבר שנים במינהל מקרקעי ישראל. משרד השיכון, מכל מיני סיבות זה לקח יותר זמן. היום הנהלת המשרד מקדמת את זה, לאו דווקא משרד האוצר.
צחי דוד
¶
בהתאם לסיכום התקציבי עם המשרד, תקצוב 64 מיליון שקלים לפעולות החזקה בדיור הציבורי.
הדיור הציבורי, הממשלה משקיעה מדי שנה כספים רבים בתחזוקת דיור ציבורי, במטרה להעלות את רמתו. תקצוב 55 מיליון שקלים בהתאם לסיכום בינמשרדי על תמיכה בחיזוק מבנים בפריפריה. משרד השיכון יחל החל משנה זאת לתת מענקים לביצוע פרויקטים של תמ"א 38 בשיקום שכונות, גם במרכז הארץ, בערים כמו בני ברק, וגם בפריפריה, במקומות כמו קריית שמונה, בית שאן וערים כאלה.
הגדלת התקציב לחברות מתכננות בסך 40 מיליון שקלים, זה מכרז שיצא שנה שעברה. המכרז לא נסגר, אנחנו מחדשים אותו. מדובר בהגדלת המלאי לקראת השנים הבאות. תקצוב 40 מיליון שקלים למוסדות ציבור בעיר חריש, בהתאם לסיכום המקורי מלפני שנתיים על פיתוח העיר חריש, סוכם - - -
צחי דוד
¶
תמיכה כספית בתמ"א 38. בהתאם לסיכום המקורי של פיתוח העיר חריש, סוכם שהיא תתוקצב ב-40 מיליון שקלים.
צחי דוד
¶
40 מיליון שקלים למוסדות ציבור בעיר חריש, בהתאם לסיכום המקורי מ-2011.
הגדלת תקציב התכנון בביצוע ישיר של המשרד, המשרד ימשיך בביצוע ישיר, לא רק חברות מנהלות 40 מיליון שקלים, יש לכם פה את רשימת היישובים.
צחי דוד
¶
אני אסביר. התקנה הזאת של תקציב התכנון מיועדת למה שנקרא משקים קטנים. אלעד היא משק סגור, גדול, היא נפרדת, יש לה תכנית משלה, היא מתוקצבת בבסיס היא לא צריכה הגדלה כרגע. יש באלעד עוד יתרות, המשרד עוד עובד באילת, כולם משווקים שם לדעתי את - - -
כולל מרכז מסחרי גדול. יש תקציב בסיס עבורם.
צחי דוד
¶
בית"ר מופיעה בחברות מנהלות. את בית"ר העברנו לחברה מנהלת כדי להאיץ את הפעילות שם.
הגדלה של הסכם עמיגור, הסכם הניהול של נכסי הדיור הציבורי של עמיגור ב-3.5 מיליון שקלים.
צחי דוד
¶
הסעיף האחרון הוא 18 מיליון שקלים לדירות נ"ר ומענקי נ"ר, נשאלה שאלה, נ"ר זה נכסי רכישה, כלומר, הנכסים שהמשרד רוכש לבעלות? מענקי נ"ר זה חליף, זה רכישה לבעלותו של הזכאי הנובע מסיכום תקציבי לפינוי הדיירים בשכונת הארגזים. הקרקע בשכונת הארגזים שווקה, יש דיירי דיור ציבורי שמתגוררים בקרוונים, המטרה היא לפנות אותם לדירות, דירות ראויות, לשם כך התקצוב.
יעקב אשר
¶
סלח לי, אבל התקציב הזה הוא דיי מרוקן עד היום, רק עכשיו בשביל שכונת הארגזים, אבל באופן כללי הוא - - -
צחי דוד
¶
זה הבסיס, יש הגדלות מדי שנה, רכשו, לדעתי - - - עוד עשרות מיליונים רבים, אני יכול להעביר את הנתונים האלה. אבל צריך לזכור משהו, הנ"ר זה - - -
אריאל לוין
¶
אני אענה לך, זה דירות נ"ר. לפני שלושה חודשים נכנס, התחילו למכור דירות. אנחנו חושבים שבטווח של שנתיים הקרובות נרכוש כ-1,000 דירות נ"ר
צחי דוד
¶
חבר הכנסת כהן, נכים זה בסך הכול הקבוצה העליונה ביותר בתור הממתינים, ולכן בתקופות שלא רכשו להם תמיד רכשו בהתאם לשיקולי התקציב, היו שנים שבסיס יש 30 מיליון שקלים, יש שנים שמוסיפים הרבה, יש שנים שמוסיפים פחות, אבל כל שנה הוסיפו, אין שנה שלא הוסיפו. הם בסך הכול ראש התור. כרגע שהולך להיות הרכישה במיליארד שקלים הם הראשונים, הם לפני כולם.
אלעזר שטרן
¶
בסעיף 6 על ריכוז מאמץ והחזקה שיטתית כתבתם: "בין יתר היישובים ניתן למנות את קריית שמונה, דימונה, ג'דיידה מכר, צפת, בית שאן, סכנין". לפי מה אתם בוחרים איזה יישובים איפה שנתרגש?
צחי דוד
¶
לא, חס ושלום, התכנית קיימת מ-2009, היא תכנית שש-שנתית שנבחרו 10 יישובים לפי התכנית במקור, ימשיכו גם ל-3 השנים השניות שמסתיימות ב-2014. 10 היישובים נבחרו לפי תבחינים של גודל, רמאסות אקונומית, משיכת אוכלוסייה.
צחי דוד
¶
בדרום זה דימונה, אופקים וערד. בצפון, זה ג'דיידה מכר, סכנין, עכו, קריית שמונה, בית שאן, טבריה וצפת.
משה גפני
¶
הוא מעביר את כל הכספים להתנחלויות, תאמין לי. אתה יודע מה, בסדר, מאה אחוז, תעביר להתנחלויות - - -
מיכל בירן
¶
נשאלת פה שאלה - - - לקראת האופוזיציה אף פעם, ובסופו של דבר כשאין להם רוב אנחנו צריכים להעביר את זה.
יצחק כהן
¶
אלה דברים חשובים מאוד, ואסור שהתעכבו, כולל תכנונים, אנחנו נמצאים במצב מאוד מסובך,
צריכים לקדם תכנון ואני בעד.
משה גפני
¶
אז הם יביאו את זה לישיבה הבאה, מה קרה? מה אתה רוצה לעזור להם? אל תעשה לי טובה, איך המשרד מתנהל אני יודע, גם אתה יודע.
מיכל בירן
¶
שיילכו להביא רוב, אבל למה אתה עושה להם את העבודה? הוא אומר לך את האמת - - - הכול פוליטי, האופוזיציה לא תקבל כלום.
משה גפני
¶
אתה יותר מכל אחד אחר יודע איך משרד מתנהל, תעזוב את הפנייה, זה מגיע לשר, אתה יודע לאן הוא מעביר את זה.
אלעזר שטרן
¶
בסדר, אבל הוא לא יכול להתעלם מלומר את האמת גם מה שגפני אומר. אני בעניין של מה שגפני אומר.
מיכל בירן
¶
בסדר, זה לא קשור לזה. זה קשור לזה שכל דבר שאיכפת לנו ממנו נעצר פה, אז יש פה בעיה. איציק, לא נשמע שיש פה בעיה של לחץ זמן, שיגייסו את הרוב ויעבירו את הפנייה, למה אתה עושה להם עבודה קלה?
צחי דוד
¶
גם אני הגבתי כך כשהמשרד הסביר לי למה זה דחוף. יש בחלק מאתרי הפיתוח לפי הוראות של פקיד היערות צריך להזיז עצים, אני יודע שזה נשמע מוזר. להזיז עצים, אי אפשר היום פשוט לבוא ולכרות, יש הוראות, יש חוק, פקיד היערות צריך להעתיק את העצים. יש כל מיני הנחיות שבגלל כניסה לשנת שמיטה, הפרויקטים האלה עשויים להיתקע. יש פרויקטים שלמים שיכולים להיתקע כי אם נכנס לשנת שמיטה אי אפשר להעתיק את העצים. זה נשמע מוזר - - -
מיכל בירן
¶
שיטרחו, יש להם אנשים בבניין שיטרחו להביא אותם, שהתאמצו קצת. לך הם לא נותנים מרווח לנשימה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני שואל שוב את חבריי, לי אין מניעה להצביע הפעם, אני רק שואל אתכם, אם תתמכו בזה טוב.
מיכל בירן
¶
אני אצביע נגד עכשיו, וכמו שאמרת מסיבות פוליטיות אני בעד הפנייה באופן כללי, ואני אצביע נגד - אני לומדת מ"יש עתיד".
מיכל בירן
¶
השיטה של להגיד אני בעד, אבל אצביע נגד. אם היו משכנעים אותי פה שיש עניין דחוף של לחץ זמן, היינו מעבירים כמו שהעברנו את העניין של תעסוקת חרדים וערבים. אני מצטערת, לא שוכנעתי שיש פה לחץ זמן אמתי, תסלחו לי שעניין עם שנת השמיטה לא הפיל אותי מהכיסא, אני בעד חבריי מהאופוזיציה שיטרחו והתכבדו - - -
אלעזר שטרן
¶
אתה לא אשם, אני אגיד לך מה אתה לא מבין באמת. שאי אפשר לבוא על - - - כשיש באמת בעיה של אמון בשר השיכון, מה ששמעת פה מאנשים – לאן הולך הכסף. למה אנחנו יכולים לשלוט? אנחנו, דרך אגב, רואים שלמרות שאיפה שיש פירוט ואיפה שאין פרוט דברים - - -
נדב לחמן לזר
¶
אני אסביר על הנושא הזה. קודם כל הסעיף של חברות מנהלות עובר דרך ועדת פרויקטים שיושב בה צחי באופן קבוע, נציג אוצר, יש חברת בקרה, הדברים האלה ממש הם בתוך משקים סגורים, לא יכולים לצאת לשום דבר מעבר למה - - -
נדב לחמן לזר
¶
יש פה דברים אחרים שבתוך משקים סגורים שלא יכולים לצאת לשום דבר מעבר, זה הסכם חתום עם משרד האוצר, תכנית מיקוד מאמץ היא תכנית סגורה, שיפוץ דירות הדיור הציבורי, אין כאן כספים שיכולים לצאת מעבר לדברים שיוצגו בפניכם ליהודים אחרים. הדברים שנמצאים על הפרק, עם כל דבר אפשר לחכות, זה מעכב כרגע עבודות פיתוח באתרים שמיועדים לשיווק. זה מעכב יציאה לתכנון תכניות, זה מעכב שיפוץ דירות של דיור ציבורי. הדברים האלה מבחינתנו ברמת העבודה השוטפת של המשרד - אנחנו צריכים להיות מסוגלים לעבוד. מוגשת פה הבקשה, המשרד העביר אותה כבר לפני כמה חודשים.
משה גפני
¶
נדב, אותי שיכנעת. מבחינה מקצועית אתה צודק מאה אחוז. רק מי ששותף לשחרור מחבלים רוצחים, או מי ששותף לכל הדברים האלה – צריך לדאוג לזה שיהיו פה ליד השולחן כדי לאשר את זה.
משה גפני
¶
- - - כל הזמן, אני באופוזיציה, ובסוף אני צריך להגן על שר השיכון שהוא הלוחם הראשי נגד הציבור החרדי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
התפקיד שלך כשאת מדברת על דירות נ"ר ועל כל זה, ואחר כך לא להצביע בעד זה, אז את צריכה לחיות עם המצפון שלך לא אני וזה בסדר, נו, אין לי בעיה.
מיכל בירן
¶
זה כמו שאמרנו אנחנו נשמח להצביע בעד אם יהיה דיון רציני, אם יגיע שר השיכון, נשמח להצביע בעד.
משה גפני
¶
אני לא יודע, אבל הרבה פעמים אתה כיושב ראש לא הבאת דברים להצבעה בגלל שהיה לך בעיות בקואליציה.
משה גפני
¶
עם כל הכבוד, אנחנו לא מנזר השתקנים כאן. זאת מערכת פוליטית שאתה מוביל אותה ביד רמה, אל תבוא אלינו בטענות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
הפוך, אני לא אבוא בטענות, במקום להצביע בעד, ואחר כך לצאת לתקשורת להראות, אתם רואים את האחריות הציבורית שיש לנו על זה, אתה בדיוק - - -
מיכל בירן
¶
חיים קשים, היו פה אנשים ששכנעו אותי, על תעסוקת חרדים וערבים הצבענו בעד, הבנו שיש פה לחץ זמן, לא רצינו - - -
יעקב אשר
¶
תעשו סיור בכמה מקומות, ובוא נראה איך המצפון יעבוד. ניקח אותך לסיור על עוולות שנעשו כאן בשולחן הזה, בגלל עניינים פוליטיים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אל"ף גם זה יכול להיות, וגם יש הרבה דברים שהם מעבירים, וגם אני בדעתי לא מאה אחוז בזה, ואני יודע.
אמיר רשף
¶
הפנייה הזאת נועדה לבצע שינויים בתקציב רשות מקרקעי ישראל, אני אסביר לפי הסעיפים שמופיעים בפני חברי הכנסת.
הסעיף הראשון – תקצוב של 9 מליון שקלים בהוצאות עבור פעילות מוקדי השרות לאזרח במהלך 2013.
במהלך 2013, במסגרת יישום הרפורמה במקרקעי ישראל, רשות מקרקעי ישראל התחילה להפעיל מוקדי שרות שנותנים את חלק מהשרותים לאזרח, בעיקר פעולות קטנות כמו העברת זכויות בנכס, או אישור לקיחת משכנתא בגין נכס שהוא יושב על מקרקעי ישראל, על מנת לקצר את הזמנים ולשפר את השרות שהאזרחים מקבלים, אנחנו מגדילים את פעילות מוקדי השרות שדיברתי עליהם.
הסעיף השני, וזה סעיף מאוד מרכזי בקשר לפעילות הממשלה, בכל מה שקשור להגדלת היצע הקרקעות. הסכום הגדול בו זה עסקאות פדיון והשבת קרקע למדינה. מדובר בקרקע שהייתה בייעוד חקלאי, החוכר החקלאי שקיבל את הקרקע ידע שבעת שינוי הייעוד הוא הצטרך להשיב אותה למדינה תמורת הפיצוי שהמדינה תשלם לו. כל העסקה הזאת מתבצעת דרך רשות מקרקעי ישראל שהיא הגוף שמנהל את הקרקעות. ברגע שהקרקע מושבת למדינה, אפשר לשווק אותה, ובדרך כלל מדובר בעסקאות של קרקע למגורים. אתן את הדוגמאות - - -
אמיר רשף
¶
לא, זה לא קומבינות, זה חוזה של המדינה מול חוכר חקלאי, אומרים לו, בעת שינוי ייעוד הקרקע תושב למדינה תמורת פיצוי, ומתוך הסכום שאתה רואה 271, 254 מיליון, זה סכום של עסקאות השבה. יש לציין שבשנים קודמות בתקנה הזאת היה סכום קטן בהרבה, בערך 120, 130 מיליון, זה גם מה שתוקצב בבסיס, אבל לאור גידול בהיקף עסקאות ההשבה אנחנו נגביל את התקצוב.
אמיר רשף
¶
אני אגיד לא באופן כללי. יש בנהריה קרקע של אגודה חקלאית נהריה שתשווק לקרקע למגורים בנהריה. יש קרקע שהיישוב אדמית שתשווק בשלומים, מדובר על כמעט 1,200 יחידות דיור, בנהריה מדובר על כמעט 3,000. יש קרקע של חברת חוות הזרע שמחזיקה אותה לייעוד חקלאי והופך לקרקע למגורים בקריית גת, שם זה חלק מתכנית של 7,000 יחידות דיור. יש פה עוד כמה עסקאות. קרקע של שער העמקים שהופך לקרקע שתשווק בשטח קריית טבעון, זה עוד 500 יחידות דיור. קרקע של קיבוץ עין כרמל, שתהפוך לקרקע שתשווק בעתלית שיש עליה 370 יחידות דיור. ויש לנו קרקע של היישוב ינוב במרכז הארץ שהופכת לשטח המוניציפלי של כפר יונה, וגם היא תשווק למגורים, סדר גודל של 2,000 יחידות דיור יש בתכנית הזאת.
אמיר רשף
¶
לא, אין על שמיטה, אבל עלה קודם נושא הדחיפות. אני רק אציין, שחלק מהמכרזים כבר יצאו, הם לא יוכלו להיסגר המכרזים האלה, גם אם יגישו הצעות עד שעסקאות ההשבה שהיישום שלהם כרוך באישור התקציבי הזה ייסגרו. לכן, כדי שנוכל באמת להוציא את הקרקעות לציבור, ולבנות להם יחידות דיור, חשוב מאוד שהעיסקאות, הפדיון יאושרו.
אלעזר שטרן
¶
למה כשאנחנו שואלים אתכם שאלות אי אפשר לתת לנו להתכונן קודם, ולהגיד את מה שאמרת עכשיו קודם, הרי השאלה הזאת של מה שעכשיו פירטת, אני לא יודע אם אמרת את הכול. אגיד לך למה אני לא יודע, לא בגלל שיש לי מידע אחר, בגלל שאני שאלתי אתכם בדיוק את השאלה הזאת, והתשובה שנתת לי בכתב, הבקשה נועדה לתקציב תכניות מפורטות למגורים.
אלעזר שטרן
¶
אבל בסעיף הבא עשית לי אותו דבר. בשום מקום לא נתת פירוט של מה שאמרת עכשיו למרות השאלות שאני שאלתי. אני אומר עוד פעם, העניין של אבק, או של מסך עשן שיש מאחורי חלק ממשרדי הממשלה, בגלל שיש לנו ספק ביושר של העומדים בראשם, ובטוהר כוונותיהם, אני אומר לך את זה באמת, אז אתה יכול לבוא לכאן, ולא רק אתה אני אומר את זה, ולהגיד על שאלות שאנחנו שואלים, שהיושב פה הנהיג פה נוהג, שבצדק הוא גאה בו בהקשר הזה, ואתם לא נותנים לנו תשובות. ומקסימום אנחנו באים לפה לוועדה, אולי לא היינו באים והכול היה עובר פה בכלל, בגלל שהייתם נותנים תשובות אמיתיות, היינו חוסכים לנו את הדבר הזה.
אמיר רשף
¶
השאלה ששאלת לגבי הסעיף הבא שהתכניות מפורטות. אנחנו נעביר לכם רשימה מסודרת. אני מחזיק בידי רשימה שהיא עוד לא מסודרת, היא לא - - -
אלעזר שטרן
¶
אם נתנו שאלה, העברנו אותה בזמן לפי הנהלים של ועדת הכספים, למה אי אפשר לבוא ולתת את התשובות האלה באותו נוהל שהתבקשנו? מה, אנחנו צריכים לבוא לפה, כשאתם מקריאים חלק מהתשובה שאני לא יודע אם זאת כל התשובה. אנחנו אין לנו שום אפשרות לבדוק. אמרתי לך, תחת בעיית האמינות שיש לי באופן אישי, אני לא רוצה לדבר בשם אף אחד אחר.
אמיר רשף
¶
בתקנות האלה, יש פה סכום שהוא לעסקאות ידועות, ויש סכום שהוא לעסקאות שאולי סגרו במהלך השנה. מה שאמרתי לך, זה עסקאות שברגע שהתקציב מאושר הן נחתמות.
אמיר רשף
¶
לגבי התכניות שזה הסעיף הבא, הוצאות של תכנון מפורט, מדובר בתכנון של קידום תכניות מפורטות, הרבה מאוד מגורים, הרבה מאוד תשתיות שתומכות מגורים, זה רשימה של קרוב ל-100 תכניות או יותר. יושבים פה גם נציגי המשרד בכל רחבי הארץ, חלק מהגדלת הפעילות של רשות מקרקעי ישראל כחלק מהגדלת ההיצע הממשלתי, אם הועדה מעוניינת, אנחנו נקריא את כל היישובים שבהם יש תכניות.
אורי גבע
¶
תכנית העבודה רב שנתית של רשות מקרקעי ישראל כוללת מעל 200 אלף יחידות דיור. ההתקדמות של כל אחת מהתכניות היא בהתאם לעצם לתנאים בשטח, חסמים, כפי שכולכם מכירים. כרגע, על הפרק מה שאנחנו מביאים, זה סדר גודל של 20, ל-30 תכניות, שנעות בין הרחבות של כמה אלפי יחידות דיור מועצה אזורית גולן. אני יכול לעבור על רשימת יישובים - בטבעון, במודיעין, בשפיר, יש לי פה בית שמש, בירושלים ברוממה וגלילות, נצרת, סכנין, דיר אל-אסעד, יש פה הרבה תכניות שנמצאות בתכנית העבודה של אגף התכנון.
בנוסף לכך, יש לנו תכניות שבהם אנחנו בעצם מעבירים כספים להסרת חסמים כדי להוציא תכניות תכנון אל הפועל – הרחבת כבישים, מחלפים וכיוצא בזה, שבהם אנחנו בעצם תומכים, וכך אנחנו מקדמים את הפרויקטים למגורים. התקציב שמאושר ברשות מקרקעי ישראל, בדרך כלל, התכניות האלה, במיוחד לאור זה שאנחנו מרחיבים את הפעילות, התקציב אושר ל-2012, 2013, מאז עברו מים מתחת לנהר. אנחנו מרחיבים את הפעילות שלנו, ולכן הכסף הזה לא נמצא בבסיס, ברגע שהוא מגיע, ותכניות מגיעות להבשלה, אנחנו באים ומביאים אותם בפני הוועדה. אלה הסכומים שעליהם אנחנו מדברים.
אורי גבע
¶
יש לי פה מול העיניים כרגע במיידי, מה זה במיידי? עד שהם יביאו כמובן להפקדה. כ-15 אלף יחידות דיור, בנוסף, הסרת חסמים שיתמכו - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, יש לך טעות. הסרת חסמים, המשמעות היא שאתה משחרר את ראש העין לדוגמה, ל-5,000 יחידות, את בית שמש על 8,000 יחידות או דברים כאלה. אני לא יודעת אם זה, אבל זה המשמעות של הסרת חסמים.
אמיר רשף
¶
זה חלק מתפיסה יותר כוללת, שאם רשות מקרקעי ישראל מתכננת שכונה, והיא מבינה שלצורך השכונה צריך לתכנן את הכביש, היא לוקחת על עצמה תקציבית - - -
אמיר רשף
¶
לא, אבל התכנון הזה מאפשר שכאשר תהיה לך את התב"ע לשכונה, תוכל גם לשווק, יש לך גם את התב"ע למחלף, אתה לא נזכר רק בסוף שמשרד התחבורה לא תכנן אותו, כי רשות מקרקעי ישראל אומרת, אני לא לוקחת עכשיו על עצמי לנהל את התכנון, לדאוג שהדברים התקדמו במקביל, שנגיע לקו הסיום מוכנים לשיווק בכל ההיבטים.
אמיר רשף
¶
זה לא עובדים חדשים, יש שם הרבה עובדים בקליטה. אמרתי קודם שיש פה איזה מהלך של רפורמה שאתם מכירים, אושרה עוד בכנסת הקודמת. לאור זה יש הרבה עובדים שהם בתהליכי קליטה, תהליכי מיון, ובמקביל נפח העבודה לזה. לאור זה, עלתה בקשה של הנהלת רשות מקרקעי ישראל להגדיל את היקף השעות הנוספות שהעובדים הקיימים יוכלו לבצע בשנת העבודה הזאת, ולכן צריך לתקצב את זה.
אמיר רשף
¶
עד תום 2014 יעזבו 200. צריך לקחת בחשבון שיש פה גם עובדים שפורשים השנה. יש פה נקודת זמן של החלפת משמרות.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותיי, יש עוד שאלות? חבריי, אנחנו הולכים לאשר את זה? תדעו, אם אנחנו רוצים אי פעם להורדת יוקר הבינוי וכו', זה שיחרור חסמים וזה היחידות שאנחנו מדברים עליהם. ועוד איך זה מוריד, מדובר כאן על מאסה אדירה של יחידות בפועל, וחוץ מזה סעיפים של תכנון של שכונות. ברגע שכבר מתכננים שכונה ומאשרים, כבר כולם, השוק יודע שעומדים כאן להיבנות, זה כבר מגדיל את ההיצע הרבה מאוד. פה זה ממש הגדלת היצע, אין כאן לא יהודה ושומרון ולא כלום.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
זה הגדלת היצע ממש. אם אנחנו גם פה, בבקשה. רק שנדע, שלא נדבר אחר כך גבוהה גבוהה, ובפועל נעשה אחרת.
משה גפני
¶
מה זה נדבר גבוהה גבוהה. אתם יושבים כל השנה, אתם ממררים את החיים של כולם, פתאום אתה רוצה לדבר איתי על אחריות? אתם ממררים את החיים של כולם.
משה גפני
¶
איזה תקציב העברתם פה? ממררים את החיים של כולם ופתאום אחריות? תביא את אלה שאחראים על מירור החיים.
אראל מרגלית
¶
אני פה עם האופוזיציה במשמעת אופוזיציונית. אם הקבוצה רוצה לדון בזה, אני מוכן לקחת התייעצות, אם לא, אני לא רוצה להפר את הסולידריות האופוזיציונית.
משה גפני
¶
בסדר, האיש הכי חשוב במדינה, חבל שהוא מנכ"ל בממשלה כזאת רעה, הייתי מעדיף שיהיה מנכ"ל בקואליציה שלנו. זאת ממשלה רעה, רעה, עושה נזק לכל הציבורים. בסדר, ליצמן פה אני לא מצביע. אפשר לפתוח בדיאלוג חדש ולדחות את ההצבעה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אלעזר, שתי הצבעות שהן יכולות להיעשות או לא מבחינתי זה השיכון, ומינהל מקרקעי ישראל. איפה עמדתך תהיה שנדע?
יעקב ליצמן
¶
לא, אם היא ראויה אז אני לא כאן, לא, אצלי הכול ראוי או לא ראוי, זה לא משנה. אם הנושא שדיברנו - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מיכל, אני לא התניתי את זה לא בהצבעה ולא בכלום. אמרתי לכם במפורש, אני לקחתי את זה לתשומת ליבי בלי להתנות בשום דבר זה לא זהו.
רבותיי, פנייה 22, אני מדבר על מינהל מקרקעי ישראל. מי בעד לאשר את פנייה מס' 22 ירים את ידו. מי נגד ירים את ידו. מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
פנייה מס' 22 נתקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד פנייה מס' 15 משרד השיכון ירים את ידו?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין
פנייה מס' 15 נתקבלה.
משה גפני
¶
למה להרוס ציבורים שלמים בישראל – להצביע בעד תקציב כזה, למה, רק קליטה? אני הייתי גם נגד השיכון.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
העלנו, דנו בזה, כבר לא היה אף אחד. לא היה אף אחד מהמשרד. לא היה אף אחד מחברי הכנסת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מתכוון מחברי הכנסת.
מבקשים התייעצות.
<(הישיבה נפסקה בשעה 11:05 ונתחדשה בשעה 11:20.)>
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רבותיי, בבקשה, המציאות כרגע שגם הבקשה של משרד השיכון וגם של מינהל מקרקעי ישראל אושרו, ויש על כל אחד רביזיה. אני שואל את מי שהגיש את הרביזיה במשרד השיכון, אלעזר, אתה מוריד אותה?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מסכים, אני לכן לא רוצה להפעיל רוב, יכול להיות שיהיה לי רוב, אני לא רוצה אותו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אבל שאלתם אותי, ואמרתי שאת מינהל מעכבים, ושיכון משחררים, שאלו אותי בחוץ ואמרתי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני יודע, אני רק שואל אותו.
בעשרה לאחת קבעתי דיון ברביזיה, יכול להיות שנוכל לגייס רוב, אני לא אוהב לעבוד כך.
יעקב ליצמן
¶
שני הנושאים אושרו, לשני הדברים יש רביזיה, זאת אומרת, כרגע, זה תלוי באלה שהגישו את רביזיה להוריד או לא להוריד.
יעקב ליצמן
¶
רוב אני לא חושב שיש לך, לא משנה, כרגע תעזוב את הקטע הזה. אני מציע, בוא נמשיך את סדר היום, לא בוער כלום, להוריד יהיה אפשר כל הזמן אחר כך.