ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 24/03/2014

אישור מסגרות ערבות מדינה לצורך יישום תכנית סיוע לייצוא הישראלי

פרוטוקול

 
PAGE
2
ועדת הכספים
24/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 318>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ב באדר ב התשע"ד (24 במרץ 2014), שעה 18:00
<סדר היום:>
<אישור מסגרות ערבות מדינה לצורך יישום תכנית סיוע לייצוא הישראלי>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר
בועז טופורובסקי

יצחק כהן

עיסאווי פריג'
זבולון קלפא
ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

סתיו שפיר

<מוזמנים:>
יהלי רוטנברג - מנהל החטיבה הפיננסית, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

שלמה וקס - מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

חיים מר - חבר התאחדות התעשיינים וחבר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה


<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון – חבר המתרגמים
<אישור מסגרות ערבות מדינה לצורך יישום תכנית סיוע לייצוא הישראלי>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עד שהרפרנט יגיע, אני אסביר במה מדובר. מדובר בערבויות המדינה ליצוא. יהלי מאגף החשב הכללי שאחראי על זה בדרך אלינו ועד שהוא יגיע אני אסביר בגדול למה הכוונה.

נמצאים כאן הנציגים מהתאחדות התעשיינים ומאיגוד תעשיות האלקטרוניקה.

הגיע יהלי.

<עיסאווי פריג':>
חוץ מזה , יש לנו עוד משהו היום?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא. אין.

<ראובן ריבלין:>
אתם מסכימים שנצביע על זה? זבולון מטעמי פעולת תגמול, לא יצביע בעד זה אבל אתם מסכימים?

<יצחק כהן:>
כן, ודאי.

<ראובן ריבלין:>
אתה יכול להצביע על זה.

<יהלי רוטנברג:>
שלום לוועדה הנכבדה. אנחנו מבקשים מחברי הכנסת הנכבדים לאשר הגדלת ערבות לחברת אשרא ולמבטחים פרטיים בגין סיכון המדינה בביטוחים של סיכוני סחר חוץ לטווח ארוך.

<עיסאווי פריג':>
למה אתם מבקשים את זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חכה רגע. תן לאיש להסביר.

<יהלי רוטנברג:>
המדינה בעצם נוטלת סיכון כתוצאה מכשל שוק שקיים בביטוח סיכונים לטווח ארוך, דבר שקיים בכל העולם. כל המדינות עושות את הדבר הזה ובמובן הזה זה יסייע ליצואנים לשפר את כושר התחרות שלהם ולהתחרות על פרויקטים בעולם. לאור הכוונה שלנו והרצון שלנו לסייע, אני מבקשים זאת מהוועדה.

<יצחק כהן:>
כן. הצבעה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מישהו רוצה לשאול שאלות?

<יצחק כהן:>
לא. אף אחד לא שואל כלום.

<עיסאווי פריג':>
זאת שיטה טובה להביא בסוף היום נושא כזה.

<יצחק כהן:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה יום חג.

<עיסאווי פריג':>
הראש כבד ואין כוח לשאול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה דווקא דבר שנקרא בכיף. דווקא בכיף אנחנו מעודדים את היצוא. נמצאים אתנו שני חברים שחיכו הרבה זמן.

<ראובן ריבלין:>
הם לא רוצים לדבר.

<שלמה וקס:>
רוצים לדבר.

<ראובן ריבלין:>
דברו. אני מציע לכם שנצביע ואחר כך תדברו עם מי שאתם רוצים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם ישבו כאן כל היום וחיכו.

מנכ"ל התאחדות התעשיינים.

<חיים מר:>
אני לא המנכ"ל. שלמה הוא המנכ"ל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ברשימה שלי כתוב התאחדות התעשיינים, המנכ"ל חיים. לעומת זאת, איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שלמה וקס, מנכ"ל.

<חיים מר:>
אני לא מנכ"ל התאחדות התעשיינים ואני גם לא מנכ"ל האיגוד. אני חבר נשיאות האיגוד וחבר בהתאחדות התעשיינים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בהזמנה נרשם אחרת. סליחה.

<חיים מר:>
אני מקדם בברכה ואני מניח שאתם תצביעו בעד הגדלת תקציב הערבויות לאשרא אבל זאת טיפה בים. העולם מתחרה כאשר מדינות תומכות בערבויות ביצוע, ערבויות למכרזים, בחברות שנמצאות בתוך הטריטוריה שלהן. הן מתחרות על הדבר הזה. אני היום מנסה להתמודד על ביזנס חדש בבורמה, במיינמר, והמתחרה הגדול הם סינים שבאים עם ערבות של המדינה שלהם. נאמר שאני יכול להתחרות בהם על ה-סרביסס, על היכולת, על ההנדסה, אבל אני לא יכול להתחרות בהם במימון ובערבויות עם לקיחת הסיכונים.

אני אתן לכם דוגמה. אני חבר במועצת המנהלים של חברה ישראלית בשם חלל שיש לה הון עצמי של עשרה אחוזים מהמאזן או 12 אחוזים מהמאזן. בנק היצוא האמריקאי והקנדי נותנים לה ערבויות במאתיים מיליון דולר, כאשר אם אני רוצה את זה מ-אשרא, אני צריך להפוך את העולם. גם כאשר תתנו את התקציב הזה, צריך לתת אותו באפשרות שאנחנו נוכל להשתמש בו ולהשתמש בו, פירושו, לא רק ערבות ממדינה למדינה אלא לחברות מסחריות שפועלות באותה מדינה כי זה השוק.

<ראובן ריבלין:>
האם הזמנתם כבר את שר האוצר לבקר בחברת חלל?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תכף אני אבקש מיהלי לתת תשובות.

<ראובן ריבלין:>
כדי שהוא יראה ויכיר את התעשייה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
שלמה, רצית לומר משהו? בבקשה.

<שלמה וקס:>
אני רוצה לומר רק דבר אחד כתוספת על דבריו של חיים. קודם כל, אנחנו מברכים על הצעד הזה של האוצר. זאת התקדמות אבל עדיין אחרי הדברים שחיים אמר כתעשיין שזועק, אני רוצה לתת נתון אחד שיש לנו אותו. בשנת 2013 מדינת ישראל הפסידה עסקאות יצוא בסכום של ארבעה מיליארד דולר וזה בגלל חוסר בביטוח סחר חוץ. מתוך זה תעשיית האלקטרוניקה לבד, מיליארד דולר. צריך לזכור שהתעשייה הישראלית בעיקרה מוטת יצוא. כל תעשיית ההייטק היא מוטת יצוא ואם לא נשכיל להגדיל יותר ולהגדיל גם את הערבויות, גם כלל האצבע שנקבע בשנת 1958 שלמדינה מותר לתת עשרה אחוזים ערבויות, זה כלל אצבע שנקבע ב-1958. מדינות נותנות מיליארדים. תראו מה עושה פינלנד ותראו מה עושה שוודיה שהן באותו סדר גודל שלנו ותראו כמה ערבויות הן נותנות. אנחנו מקבלים כאן חצי מיליארד דולר. אנחנו לא מזלזלים בזה אבל זה אפס קצהו.

<ראובן ריבלין:>
יש אנשים בכנסת שהם ממש לובי שלכם. השר שמיר, חבר הכנסת חיים כץ, איציק כהן סגן שר האוצר לשעבר. אני אומר לכם, תזמינו את שר האוצר שיבוא לראות מה אתם עושים. אני אומר לכם שיש קושי גדול כאשר אתה מדבר על הערבויות מבחינת תקציב המדינה כי ערבות היא תקציב. לכן הם לא מבינים מה עומד מול מה. אני מציע לכם להזמין אותם כדי שיראו את נפלאות ה-חלל.

<יצחק כהן:>
אנחנו בממוצע של ה-OECD?

<שלמה וקס:>
אנחנו לא קרובים. מדינות ה-OECD, הנתון שנמצא בנייר של האוצר שהניח על שולחן חברי הוועדה המכובדת, יש 1.3 משהו.

<קריאה:>
1.2.

<שלמה וקס:>
כן. זה ממוצע. יש מדינות שהן מוטות יצוא שנותנות הרבה יותר וציינתי את פינלנד ואת שוודיה. פינלנד ושוודיה, כל אחת מעמידה 15 מיליארד דולר לזכות התעשייה. אנחנו נגיע כאן בסוף התהליך, ב-2016, ל-3.8. רבותיי, עם זה אנחנו צריכים להתחרות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה. יהלי, תסביר.

<יהלי רוטנברג:>
אני חושב שזה צעד משמעותי ומהותי בכיוון הנכון. אני חושב שעבר זמן רב מאז הוועדה אישרה הרחבה כל כך משמעותית ליצואנים ועידוד היצוא. יש דוח של ועדה שאנחנו מיישמים אותו וזה חלק מהצעדים התלת שנתיים. היום יש חוק וזה החוק כיום לפיו אנחנו עובדים. חלק מהדברים שאמרתם, אנחנו מסכימים אתכם ויש חלק בדברים שאמרתם שהם בגדר דיס-אינפורמציה ואני לא רוצה להיכנס לזה כרגע.

אני שוב מבקש מהוועדה המכובדת לאשר את הבקשה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לכם איזשהו סף שאתם רוצים להגיע אליו במהלך התקופה או שבינתיים זה הסף?

<יהלי רוטנברג:>
המטרה היא להגיע בתהליך מדורג לממוצע ה-OECD ויש לכך כמה סיבות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמה זה?

<יהלי רוטנברג:>
כ-1.1 אחוז מהתוצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמה כסף?

<יהלי רוטנברג:>
זה יהיה סדר גודל של למעלה משלושה מיליארד דולר ליצואנים.

<ראובן ריבלין:>
שלושה מיליארד ומשהו.

<יהלי רוטנברג:>
זה מאוד משמעותי ואני חושב שזה מהלך שנכון לעשות אותו בדירוג, גם מבחינת נטילת הסיכונים של המדינה. לא נכון בעסקי ביטוח, להגדיל סיכונים בבת אחת בצורה דרסטית.

<ראובן ריבלין:>
אדוני היושב ראש, אתה רוצה להצביע?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, אני הולך להצביע.

<חיים מר:>
אני רק רוצה לומר לכם שהיום אשרא מרוויחה כסף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אנחנו לא דנים עכשיו על אשרא אלא על הבקשה שאני מבין שעל דעת כולם היא מכובדת.

<ראובן ריבלין:>
נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כמה אנחנו מוסיפים בנייר הזה?

<יהלי רוטנברג:>
אתם מוסיפים 550 מיליון דולר ל-אשרא ועוד 300 מיליון שיבוצעו באמצעות מבטחים פרטיים. בסך הכול 850 מיליון דולר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מי בעד לאשר את הבקשה למסגרות ערבות מדינה לצורך יישום תכנית סיוע ליצוא הישראלי?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הבקשה אושרה

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אושר. תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:15.

קוד המקור של הנתונים