הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני

<פרוטוקול מס' 317>
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ב באדר ב התשע"ד (24 במרץ 2014), שעה 10:00

<שינויים בתקציב לשנת 2014>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר

זבולון כלפה – מ"מ היו"ר

מיכל בירן
משה גפני

בועז טופורובסקי

יצחק כהן

חיים כץ

עליזה לביא

יעקב ליצמן

משולם נהרי

חמד עמאר

עיסאווי פריג'

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

עפר שלח

סתיו שפיר

רונן הופמן

אורי מקלב

שמעון סולומון

>

אייל דולב - ראש ענף תקציבי חיילים משוחררים, משרד הביטחון

דרורית שטיינמץ - משרד ראש הממשלה

דוד שטיינמץ - מנהל תקציבים, משרד הכלכלה

רועי פישר - סגן מנהל מינהל, משרד הכלכלה

יאיר אסרף - סמנכ"ל תכנון ותקצוב, משרד הבריאות

אליאן רובנוביץ' - מנהלת תחום תקציב ורכש, משרד התקשורת

קרן שפר - משרד התיירות

שרי שלזינגר - ממונה תקציבים, המשרד לקליטת העלייה

יורם עוזרי - מנהל תחום תקציב, המשרד לתשתיות לאומיות

חביב קטן - אגף התקציבים, משרד המדע, התרבות והספורט

קרינה קליגר - ראש אגף תקציבים ותכניות עבודה, המשרד לאזרחים ותיקים

שלומית נקש - החטיבה להתיישבות

נעם שטרן - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

מורן מזור - אגף התקציבים, משרד האוצר

גיא הרמתי - אגף התקציבים, משרד האוצר

שירה ברגמן - אגף התקציבים, משרד האוצר

צחי דוד - אגף התקציבים, משרד האוצר

איתי טמקין - אגף התקציבים, משרד האוצר

ניר אמסל - אגף התקציבים, משרד האוצר

מורי אמיתי - רפרנט בריאות אגף תקציבים, משרד האוצר

נורדן שלאבנה - רפרנטית אנרגיה, משרד האוצר

מיכה פרלמן - רכז תחום המו"פ, אגף תקציבים, משרד האוצר

אמיר רשף - רפרנט הדיור הממשלתי, אגף התקציבים, משרד האוצר

עדי חכמון - אגף התקציבים, משרד האוצר

רן רידניק - אגף התקציבים, משרד האוצר

אורלי ביטרמן - סגנית מנהל תחום תקצוב בתי חולים כלליים, משרד הבריאות

יונתן גנסבורג - אגף התקציבים, משרד הבריאות

אריאל לוין - משרד הבינוי והשיכון

אופיר להב - המשרד לקליטת העלייה

אילן בכר - משרד האנרגיה

אסף וסרצוג



נועה היימן



משה שגיא



דורון סמיש



יוסי עדס



אנסטסיה הראל



דור בלוך



שירלי ברנע



מעיין נשר

אייל לב-ארי

ליאת קרפטי

אורית ארז

הדס צנוירט
אהובה שרון – חבר המתרגמים
<שינויים בתקציב לשנת 2014>

אנחנו עוברים לסעיף הבא: שינויים בתקציב – בקשות לדיון מחדש. יש לנו שתי רביזיות. בבקשה.

אנחנו מצביעים על הבקשה של חברת הכנסת סתיו שפיר לרביזיה, להודעה תקציבית 06003, פנים.

סתיו, זה אוטומטי.

תקריאי בבקשה מה הבקשה.

העברת עודפי תקציב משנת 2013 לשימוש בשנת 2014.

אנחנו לא מבינים באיזה משרד זה.

בהעברה תקציבית אנחנו לא- - -

העברה תקציבית של כמה?

לא צריך. הטבלאות היו כבר, וזה רק רביזיה.

גם כשמצביעים על רביזיה, צריך להגיד על מה מצביעים.

אמרנו: על העברה של משרד הפנים.

בעיקר אלה שלא נכחו בישיבה הקודמת, לא יודעים על מה מדובר.

מי שלא היה, לא היה. לא מתחילים עכשיו דיון. מה אני יכול לעשות?

מי בעד הרביזיה – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 1

נגד – רוב גדול

הרביזיה לא אושרה.

הרביזיה נפלה.

הלאה, רביזיה שנייה.

הודעה 09003, רביזיה של חבר הכנסת בועז טופורובסקי, משרד החוץ, העברת עודפי תקציב משנת 2013 לשימוש בשנת 2014.

מי בעד הרביזיה – ירים את ידו. מי נגד הרביזיה – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 0

נגד – רוב גדול

הרביזיה לא אושרה.

הרביזיה נפלה.

לא היה רוב.

היה רוב, כי אף אחד לא הצביע אפילו בעד.

כי לא הספקת. הרצת. היה רוב בעד.

אנחנו עוברים עכשיו להעברות. אני מזכיר שוב, שאנחנו מדברים כרגע רק על עודפים מחויבים, כרגע. בסוף יהיה גם שלוש העברות בנושאים מאוד מיוחדים, אבל זה יהיה בסוף. כרגע זה על העברות של עודפים מחויבים. כולם קיבלו את החוברות? החוברות נוכו ממה שאושר בפעם הקודמת.

פנייה 05003

05003, שימוש בעודפי תקציב לשנת 2014. משרד האוצר.

שלום, דורון סמיש, אגף תקציבים. הפנייה התקציבית הזאת מעבירה את עודפי התקציב של משרד האוצר בסך של כ-370 מיליון שקל. למעשה מדובר בהתחייבויות שנוצרו בשנת 2013, והתשלום בגינן מגיע רק בשנת 2014, לכן מעבירים את הכסף משנה לשנה בהתאם לחוק יסוד התקציב.

מאחר שקוים על זה בזמנו דיון- - -

אבל קיבלנו מכתב ממשרד האוצר, שאני חייבת לומר שהוא די משונה. חתומה עליו יעל מבורך. המכתב הזה אומר לנו במילים יותר עדינות: לכו חפשו את החברים שלכם. מכתב שכוון אליי ואל חבר הכנסת שטרן. ביקשנו לקבל את רשימת - שלא בתיאום, אגב - ביקשנו לקבל את רשימת כל ההתחייבויות של המשרד, שאותן אנחנו נדרשים להעביר עכשיו בהעברה. במקום לקבל תגובה מפורטת לרשימת ההתחייבויות, קיבלנו מכתב שאומר שמשרד האוצר מוכן בתיאום לצרף נציג מטעמו למעבר על כל מיני חומרים, אין לו החומרים, מדובר בכל מיני עודפים – ממילא הם לא חייבים לבוא אלינו כי עברו 21 יום וכו' – בליל של תירוצים במקום לתת לנו את הרשימה.

לא עברו 21 יום.

יש לכם הרשימה, למה אתם לא מעבירים אותה? אף אחד לא ביקש שתשבו אתנו. אנחנו מבינים ממש טוב לבד. למה לא להעביר את כל המידע?

מה זה 144 מיליון שמבקשים להעביר לרשות המסים ו-55 מיליון של מינהל הרכב? למי זה הולך?

עודפי רשות המסים הם עודפים כמו כל משרד אחר.

אל תגיד לי את המילה עודפים. לאן הולך הכסף של רשות המסים? העודפים זה הפנייה.

מרבית הכסף של עודפי רשות המסים מיועדים למערכת סחר חוץ, כפי שאמרנו בדיון הקודם.

לשאלתך, חברת הכנסת שפיר, סך כל הפרויקט של מערכת סחר חוץ עומד על 400 מיליון שקלים. זה פרוס על פני חמש שנים. פה מועבר בין 60 ל-70 מיליון שקל בעודפים. זה סחר חוץ.

כמה יעבור מזה השנה?

ממה שידוע לי, זו אמורה להיות ההעברה האחרונה. זה הסוף של ההעברות של הפנייה.

בנוסף, יש פרויקט של משקף מכולות בנמל אשדוד. גם פה מדובר בכ-30 מיליון שקלים. זה עיקר הכסף.

היתה העברה כזאת לפני מספר חודשים, באותו תחום, בשני הדברים האלה.

ההעברות התקציביות תוקצבו בפועל בשביל שיוכלו לצאת להתקשרויות. התשלום עבור מערכת סחר חוץ מבוצעת לפי ביצוע של אבני דרך. אם החברה שמפתחת את המערכת לא עומדת באבני הדרך, לא מבוצע תשלום, ולכן מגולגלים העודפים לשנת התקציב. הצפי הוא שהעודפים האלה יבוצעו השנה- - -

אתם מחלקים את הכסף הזה במשך חמש שנים במקום להוציא אותו על עניינים אחרים- - -

לא מחזיקים אותו במשך חמש שנים.

על כדי לפתוח התחייבות כמו הדוגמה של סחר חוץ, המדינה צריכה שיהיה לה את ה-X מיליוני שקלים- - -

אבל אתה יודע שזה הולך לקחת חמש שנים- - -

רבותיי.

הוא היה באמצע ההסבר.

הסברנו את זה פעם אחת.

לא, הוא לא הסביר את זה בפעם הקודמת. אני מיעה לך לעיין בפרוטוקול.

את לא יודעת מה אני רוצה להגיד. אני מבקש שלא נחזור בכל המשרדים, כי אנחנו לא נמצאים בשלב שאנחנו רוצים. עודפים מחויבים – הכוונה או שאושר בתקציב המדינה, או ועדת הכספים אישרה סכום על פרויקט שיכול להיות שהוא מתמשך. הסכום עצמו כולו חייב להיות בתקציב של אותה שנה שמדובר בה, ב-2013. אם גמרו את כל הפרויקט הזה ב-2013, לא נשאר שום עודף. אם התחילו את הפרויקט, והוא מתמשך על כמה שנים, ויש חוזים מחויבים, זה נקרא עודף מחויב, והיתרה על מה שלא נוצל ב-2013 ומנוצל ב-2014 זה עודף מחויב שנמצא פה. העודפים המחויבים האלה לא רק נמסרו לידי המשרדים; נבדקו על-ידי החשבת הכללית של המשרד בדיקה נוספת, כדי לוודא שזה עודפים מחויבים, ואכן כולם עודפים מחויבים.

עם כל זאת ועדת הכספים יכולה להצביע נגד.

אין לי בעיה. אני רק אומר שאני לא רוצה שנחזור כל סעיף וסעיף שוב על ההסבר העקרוני הזה.

370 מיליון שקל. בקטנה.

לא בקטנה. אנחנו מתייחסים לזה בכבוד.

לא מספיק בכבוד, כי אם באמת היה מדובר בעודפים מחויבים- - -

את שואלת אותו שאלה. בשנה שעברה דיברנו על הנושא של מערכת השיקוף הזאת.

אחר כך אתה רץ לתקשורת ואומר שאני משקרת לציבור, אז בבקשה תקשיב לטענותיי.

נכון, אמרת דברים לא נכונים לגבי ה-177- - -

לא נכונים?

לא נכונים זה בעדינות.

כמות השקרים שאנחנו כבר תפסנו סביב השולחן הזה- - -

ממני לא תפסת אפילו עוד פעם אחת לא, והגדרתי את זה בהגדרה נעימה.

בוא לא ניכנס לזה. תפסנו מספר פעמים. נדון על זה בבג"ץ. השאלה היא כזו: אם משרד האוצר באמת מביא לפה רק עודפים מחויבים, למה למשרד האוצר יש בעיה כל כך קשה למסור לנו את המידע המפורט- - -

הנה, הוא מוסר לך את המידע.

הוא לא מוסר מידע. ביקשתי את המידע הזה בכתב.

לא יודע בכתב. הם נמצאים פה.

קיבלתי מכתב שאומר לי: אנחנו לא יודעים לאסוף את הנתונים.

אנחנו לא מצביעים עכשיו לא על הנייר הזה ולא זה.

אלה התשובות מיעל מבורך.

יש לך בקשה. יושבים פה רפרנטים, נותנים לך הסברים מדויקים.

שיעבירו את זה בכתב. מה הבעיה לפרסם את רשימת ההתחייבויות שלכם? מה זה? זה נייר ביטחוני, למה רשות המסים מתחייבת?

נותנים לנו הסבר. אם ההסבר מספק את דעתנו- - -

אבל הוא לא מספק את דעתנו.

אז אותך לא. מי שלא, יצביע נגד. מה הבעיה?

מעבר לוויכוח הפוליטי, ויש ויכוח פוליטי, ואנחנו מתנגחים פוליטית, יש טענה - היא אומרת: לפני שארצה להמשיך, הרי זה סך הכול לחיצה בכפתור במחשב. תוציא לי במחשב, מה המחויבות שלכם, שאדע את כל המחויבות שלכם. זה לא שייך לוויכוח הפוליטי.

אני לא יודע להגיד לך על לחיצת כפתור וכל המחויבויות של האוצר. אני לא אחראי על כל המחויבויות של האוצר. יושבים פה רפרנטים, נותנים לנו הסברים שמניחים את דעתנו.

היא ביקשה. אתה צריך לתמוך בבקשה, שנקבע את המידע.

אני לא צריך לתמוך.

בתור יו"ר ועדת הכספים אך הגיוני שתתמוך.

לא. בגלל זה אנחנו נמצאים פה והם מסבירים לנו, ואם יש שאלות, אני יודע לשאול, כמו שכשלא ידעתי, שאלתי, ויש לי רשימה מפורטת.

לא רק אני ביקשתי. ביקשו גם חברי כנסת מהקואליציה. לא רק מהאופוזיציה. כולם קיבלו תשובות כאלה מביכות. מה הבעיה? אמר ליצמן: זה עניין של לחיצת כפתור. לשלוח את הטבלה. מה קרה?

אבדוק אתם מה ביקשתם. אראה מה ביקשתם.

הנה, בבקשה.

אבדוק את זה, לא עכשיו.

אבל עכשיו אנחנו מצביעים.

אז אל תצביעי, אם את מרגישה- - -

אז נדחה את ההצבעה לפעם הבאה.

בוא נלך לבג"ץ. אנחנו נקבל את זה. אם הם לא ייתנו את זה, בוא נלך לבג"ץ על חופש המידע.

מאוד מצער שחברי כנסת צריכים לפנות לבג"ץ, כי יושב-ראש הוועדה לא מוכן לדרוש מהאוצר נתונים בסיסיים על מידע שמבקשים.

כי עוד מעט יש לו 177 מיליון שקל כאן.

חוץ ממילים אין לו כאן שום דבר.

מילים זה שום דבר.

זה מילים של הבית היהודי.

מה זה מנהל הרכב הממשלתי?

מינהל הרכב הוא מי ש- - -

כבר הסבירו את זה.

נכון, אבל לפנים משורת הדין. יסבירו שוב.

מינהל הרכב הוא מי שאמון על האחזקה של כל הרכבים בצי מדינת ישראל. המודל התקצובי של מינהל- - -

זה רכב של שרים? מה אתה יודע להגיד על רכב השרים?

אני לא יודע להגיד.

אז מה זה הכסף?

הכסף עובד ככה: ביום שאתה קונה רכב, מחליפים אותו פעם בארבע שנים, לכן המשרד מפריש כל שנה רבע מעולת הרכב למינהל הרכב, כדי שבתום ארבע השנים הוא יוכל לקבל רכב חלופי. הכסף הזה מחויב כבר כלפי ספקי הרכבים. לכן הוא מתגלגל משנה לשנה בעודפים כדי שבתום ארבע שנים אפשר יהיה להחליף את הרכב.

מה עם רכב השרים?

גם הם נכנסים.

איזה רכב הם הולכים לקבל?

לא יודע. זה תלוי במכרז.

מי בעד לאשר את בקשה 05003 – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב גדול

נגד – 1

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

הבקשה אושרה.

רביזיה.

אי-אפשר להגיש רביזיה, כי כבר הוגש עליה רביזיה.

וכמה זמן אחרי שעוברת רביזיה מותר להעלות דברים להצבעה מחדש?

עברה בשבוע שעבר. הרביזיה נפלה כי היה כאן בלגאן, וכשהעליתי את הרביזיה, היא אושרה.

על הכול?

לא. רק על אחד.

פנייה 14002

בבקשה.

יוסי עדס, רפרנט פנים. הפנייה נועדה להעברת עודפים בסך 11,615 אלפי ₪ עבור ועדת הבחירות המרכזית. ועדת הבחירות המרכזית פורסת את ההתארגנות הלוגיסטית לקראת הבחירות לכנסת על פני כל השנים משתי סיבות: אל"ף, כיוון שהרבה יותר קל להיערך על פני מספר שנים מאשר לבצע רכישות באופן חד-פעמי בבת אחת בזמן הבחירות; בי"ת, כיוון שהיא רוצה להיות יותר מוכנה לבחירות, אם הבחירות יוקדמו. לכן יש תקציב לוועדת הבחירות המרכזית לאורך כל השנים. העודפים האלה נועדו בגין התקשרויות עם ספקים.

האופוזיציה שואלת אם הפעם פרסתם את זה רק על שנתיים.

מה הערכת המצב שלכם מבחינת הנחת העבודה - שמתי יהיו בחירות?

אתה לא מחויב לענות על זה.

מי בעד לאשר את סעיף 14002 – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב גדול

נגד – 1

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

ההעברה אושרה.

רביזיה. יש העברות חשובות, ויש כאלה שלא מוגדרות היטב.

זה לא מוגדר היטב, נכון? שהגשת רביזיה? סליחה ששאלתי את השאלה.

זה בסדר, ניסן. את כל ההכפשות וההשמצות שלך אני חוטפת מהתקשורת, אז אתה לא צריך גם פה.

מילא. אני קורא את זה אצל התקשורת ואצל אברמוביץ'. זה בערב שבת אמנם.

מה, צפית ביום ששי בטלוויזיה?

לא צפיתי. צלצלו לספר במוצאי שבת.

במוצאי שבת.

כרגע הרביזיה תהיה ב-11:30.

פנייה 16003

במוצאי שבת צלצלו, סיפרו לי שיש בכלכליסט. סליחה, הרביזיה תהיה ב-11:20. בבקשה, מי מייצג?

הפנייה נועדה להעביר עודפים מחויבים בסך של כ-385 מיליוני שקלים בסעיף 16, שזה סעיף של הוצאות חיוב אזרחיות, תקציב עורף אזרחי, מעודפים של 2013 ל-2014.

תוכלי לתת לנו דוגמה?

יש פה פרויקט סופת חול, שזה ערכות מגן. יש פרויקט של מרכיבי ביטחון, שזה אלמנטי מיגון בישובים. יש פרויקט של מיגון הניוד, מיגון אוטובוסים והסעות לתלמידים באיו"ש.

כמה אוטובוסים כאלה יש?

אני לא יודעת להגיד כמה אוטובוסים יש בדיוק.

את מדברת על המון כסף.

זה לא נמצא פה.

למה? יש פה סעיף. היא אמרה כרגע מיגון רכבים באיו"ש.

זה רק חלק קטן.

גם להסעת ילדים. היא אמרה. 19 מיליון שקל.

מה הסכום המלא?

19 מיליון שקל. אני יודע שיש היום בודדים. 20 אוטובוסים.

הפוך. ביהודה ושומרון?

כן. שהיא תענה כמה אוטובוסים.

אני יודע שהסכום שצריך להיות זה סכום של סדר גודל של 200 מיליון למגן את כל האוטובוסים להסעת ילדים.

כמה אוטובוסים ממוגנים יש באיו"ש?

אבדוק את זה.

אני מבקש תשובה לפני סוף הישיבה.

יש לי שאלה. לפני מספר חודשים עבר פה סכום של 36 מיליון שקלים ליהודה ושומרון, שנקרא בדברי ההסבר מענק ביטחוני בגין הקפאת בנייה. הסתבר אחר כך מפרסום הפרוטוקולים של המועצה המקומית באפרת ש-80 אחוז מהכסף הזה עובר למועצת יש"ע בעצם, לצורכי תעמולה פוליטית- כמובן, בניגוד לחוק ובניגוד לבג"ץ מ-2006.

כל הדבר הזה, אני מאוד מקווה שהיועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה יפתחו על זה בחקירה. זה גורם לי לתהות, אם- - - מיליון, וזה עובר כבר ארבע שנים, כל פעם בין 36 ל-40 מיליון שקל, בסך הכול כ-150 שקלים. לכאורה קראו לזה מענק ביטחוני. כשאנחנו שומעים ביטחוני, אנחנו מייד אומרים: אבל זה ביטחוני – חייבים לעזור, חלילה שלא יקרה כלום. אבל בגלל שאותו כסף עבר לעמותת מועצת יש"ע, שעם כל הכבוד, לא עוסקת בענייניםביטחוניים אלא בתעמולה, הרבה פעמים גם נגד הממשלה, אני שואלת, האם גם העניין הזה הוא ענין ביטחוני או גם פה זה עובר בסוף למועצת יש"ע או לעמותה אחרת?

זה מיגון הסעות.

אני מבקש להוסיף. כיוון שהנושא הזה הוא לא חדש, ואמרתי פה כבר כמה שכבות מיגון צריך לשים על המכוניות האלה, כמה שכבות מיגון – לא יודע איך הם יכולים לנסוע עם כל הכספים שעוברים פה כל שנה, האם בשנים קודמות במעקב שלכם יש באמת הוכחות גם לאור מה שהתפרסם, שזה לא עשה לנו טוב, שהכסף הזה באמת עבר למיגון רכבים כמו שבאמת כתוב פה? כי ממה שהבנתי, זה לא בדיוק עובר רק לזה, וזה דרך של להעביר לאורך שנים סוגים של כספים קואליציוניים, מה שנקרא בלעז, תרתי משמע. לכן אני שואל- - -

אל תיתפס על המילה. זה לא כספים קואליציוניים.

אני מוכן להיתפס על המילה. השר בנט הגדיר מה זה כספים קואליציוניים. אני מתכוון לכספים קואליציוניים. אשאל שוב: האם כיוון שההעברה הזאת היא לא חדשה, וכיוון שגם אתם במשרד האוצר ערים לסוג הזה של ביקורת ולשאלות, האם אתם בדקתם גם בשנה האחרונה, גם בחלק שהעברנו בסוף השנה בריצה הזאת לאשר לקראת סוף השנה וגם בשנה הקודמת, שהכספים באמת הועברו למיגון?

הכספים מועברים בהתאם לסיכום תקציבי- - -

לא את זה שאלתי.

אנחנו יודעים שהפרויקט מתבצע בהתאם לכסף שמגיע.

איך בודקים אם הפרויקט מתבצע? מי בודק?

אני לא יודעת- - -

יש לך מושג לאן הדברים הולכים?

אני יודעת לאן הדברים הולכים. אני מסבירה את זה.

מי בודק מה קורה אחרי שאת עכשיו מעבירה את הכסף?

אנחנו מדי פעם מבצעים סיורים בשטח. אין לי דרך אחרת לבדוק אם זה מתבצע או לא מתבצע. הקבלות לא מגיעות למשרד האוצר.

ניסן, אתה מבין שלא אוכל להצביע בעד.

אני חושבת שגם יש עתיד לא יוכלו להצביע בעד.

סלחו לי, אני רוצה לחלוק עליך בכל הנושא שפתחת על אפרת, אבל אני יודע שזה טורף העניין.

מה בנוגע לאפרת?

שר האוצר אמר שהוא יבדוק את זה, והוא יבדוק את זה, ונראה את התוצאות.

זה היה כבר לפני חודשיים.

קצת הקדים אותך. הוא אמר את זה באותו יום אפילו. אני יודע מהבדיקה שהיתה שאין שום קשר בין זה לזה.

אבל מה אתה אומר על הפרוטוקול מאפרת. הוא הומצא?

לא, אני מדבר עליו, רק צריך לדעת מה כתוב שם.

קראתי אותו כמה פעמים.

בסדר גמור. מצד שני, כל אחד מהמועצות, כמו שכל אחת מהערים בישראל משלם למרכז השלטון המקומי, גם כל אחת מהמועצות מעביר למועצת יש"ע, שזה המרכז השלטון המקומי שלהם, וזה אושר בבג"ץ שהוגש על-ידי מפלגת העבודה.

לא, אושר שאסור שזה יבוא מכספי מדינה. זה מה שאושר.

אבל אין לזה קשר לכספי מדינה, זה מה שאני רוצה לומר לך. זה לא חד-חד ערכי. כסף שכל מועצה קיבלה בגין הקפאת הבנייה, נקודה.

למה קוראים לזה מענק ביטחוני אם זה עובר למועצת יש"ע?

זה לא עובר למועצת יש"ע, זה מה שאני רוצה להסביר לך.

זה כן עובר. הופיע שם שחור על גבי לבן, 80 אחוז עובר למועצת יש"ע. זה נעשה יותר מזה, בתקופה שמנכ"ל מועצת יש"ע היה יושב-ראש המפלגה שלך.

זה לא רלוונטי לנושא הזה.

זה עובר לתעמולה פוליטית של מועצת יש"ע, שהיא לא מועצה מקומית. היא עמותה.

אין שום קשר אחד לשני.

ויושב ראש המפלגה שלך, חברת הכנסת לביא, אמר שהוא הולך לבדוק את העניין ולהקפיא את ההעברות התקציביות.

את שמה לב שאת נכנסת לדבריי, אין לך שום בעיה עם זה, ואחר כך יש לך בעיות. את נכנסת לנושאים שלא קשורים לזה.

אתה טוען שזה כן עובר למועצת יש"ע או שזה כן עובר?

הסברתי שמועצת יש"ע מקבלת מסים מכל רשות מקומית ביש"ע, כמו שהמרכז לשלטון המקומי מקבל. אין לזה קשר בכלל לכספים שעוברים לישובים בגין כל מיני סעיפים אחרים, נקודה. מעבר לזה השר יבדוק. אין בעיה.

באותו פרוטוקול כתוב שחור על גבי לבן, יושב יושב-ראש המועצה- - -

סליחה.

אתה לא יכול לקטוע את האנשים. אני אבהיר את מה שכתוב בפרוטוקול, רק שנבין.

זה לא קשור לנושא וזה לא דיון עכשיו.

בספטמבר 2011, כתוב שם ש-80 אחוז מהמענק להקפאת בנייה, מענק ביטחוני כתוב על המענק הזה, להקפאת בנייה, מועבר על-ידי הרשויות באיו"ש למועצת יש"ע לצורכי פרסומים ותעמולה. זה כתוב, ואפילו באותו פרוטוקול אומר יושב-ראש המועצה: אתה לא חושב שכדאי לכבות את הטייפ? יש פה דיל ברור, וכולם משקרים לנו, כולל ישבו פה האוצר, ואמרו: זה מענק ביטחוני, אבל לא ביטחוני ולא נעליים.

הקפאת הבנייה זה לא מענק ביטחוני. את מערבבת.

כך זה כתוב בפנייה.

אני לא יודע מה כתוב שם ומה האיש אמר. אנחנו העברנו שני דברים שאין קשר ביניהם. יש תשלום בגין הקפאת הבנייה ויש מענק ביטחוני.

הוא נקרא: מענק ביטחוני להקפאת בנייה. כך זה כתוב בדברי ההסבר.

אני רוצה לחזור לנושא המיגון.

- - -

מסכים אתך. לכן ביקשה לשאול. חבר'ה, שנהיה רציניים.

זו היתה שאלה עניינית.

לא עניינית, כי היא לא קשורה לזה. לא דנים עכשיו. דנים להקפאה עכשיו?

אתה מודה שהכסף הזה כן עובר למועצת יש"ע.

לא. תעמיסי גם בדבריי דברים? אמרתי שכל המועצות ביש"ע לפי פסיקת בג"ץ מעבירים מסים למועצת יש"ע. אין.

רק מארנונה מותר להם. לא מכספי מדינה.

ראית פעם כסף שכתוב עליו את זה?

זה מה שכתוב בפרוטוקול. כתוב שם שמענק הבנייה נתפס על-מנת- - -

אז תשאלי את אותו אחד שאמר, מה שאמר, אבל אני אומר לך מה קיים בפועל.

בבקשה, זמן את נפתלי בנט לוועדה, ונשאל אותו.

לא צריך לזמן. אני יודע מה קיים, וזהו.

אני רוצה לחזור, אם כי זה לא קשור לסעיף הזה. אני רוצה להסביר בנושא המיגון, שנהיה רציניים, נוסעים כ-200, נדמה לי, אוטובוסים, שמסיעים ילדים ברחבי יהודה ושומרון.

אתה לא צודק. כל שנה מוסיפים כמה אוטובוסים. לא בסכומים כאלה.

מותר לי שנייה לדבר? זה אוטובוסים של אגד או דן – אני לא יודע, של החברות שזכו במכרזים, חלקם זה של החברות לפיתוח שמסיעות את הילדים. אוטובוסים על-פי חוק, כל אוטובוס חייב אחרי עשר שנים- - -

אתה צודק. כמה אוטובוסים צריך בשנה חדשים? אתה משלם כאן 20 מיליון שקל, שאני לא יודע את הסעיף הקודם.

רב יעקב, אתה מוכן לתת לי לסיים? על-פי חוק, כל עשר שנים אוטובוסים חייבים להתחדש.

כמה בשנה?

שמעתי את השאלה שלך.

אבל אתה לא עונה לי.

לא התכוונתי לענות לשאלה שלך בכלל. אני מדבר על העניין עצמו, שנהיה רציניים, והסברתי שאני הולך להגיד דבר שלא קשור לסעיף הספציפי הזה, כי אני לא יודע מה הם יסבירו. אני אומר, ויש סדר גודל של היום – האוטובוסים ביש"ע, כבר עברו 15 שנה.

מסכים. אתה מדבר שטויות, תסלח לי. אתה עונה על דבר שלא עלינו. אני לא מערער שצריך ביטחון, ואני לא מערער שצריך אוטובוסים ממוגנים. שאלתי, כמה אוטובוסים ממוגנים הולכים לקנות כאן? כמה כל שנה קונים חדש? ואני אומר לך, זה בודדים, וזה כיסוי לדברים אחרים.

שמעתי את השאלה, ואמרתי שאין לי תשובה אליה. מי שיצטרך, יביא את התשובה. אני מנסה לדבר, כי דיברו כאן גם אחרים. אני רוצה רק לומר, שנהיה רציניים בנושא הזה של מיגון הרכבים, עברו על האוטובוסים האלה לא עשר שנים; 15 שנה. כל יום הם אמורים- - -

מישהו מערער על זה? כמה בכסף הזה, 19 מיליון שקל- - -

קמת היום ואמרת שהיום אתה במצב של התקפה.

מה פתאום התקפה?

אפשר ניסוי חד-פעמי של ועדת הכספים, ולבקש לראות את הקבלות ששולמו למי שמיגן את האוטובוסים? מדגם, באופן חד-פעמי.

זה מה שאני ביקשתי

האוטובוסים ביש"ע, זה לא רק זה; גם אגד ודן, כל מי שעושים חשבון- - -

איזה מספר אוטובוס. אני מרגישה צורך לסייע למשרד האוצר, כי הם לא יכולים לדעת.

האוטובוסים האלה עברו כבר 15 שנה.

מי דיבר על זה?

אני רוצה. מותר לי לדבר על זה, והיו כאן כאלה שדיברו על נושא המיגון. לא שמעת.

סתיו, את מערערת על נושא המיגון?

ניסן, אבל תקציב הבסיס של מיגון האוטובוסים ביו"ש הוא רק 3 מיליון, ופה אתה מעביר להם עוד 19 מיליון רק כעודפים, אז קצת מוזר שקוראים לזה עודפים מחויבים.

אני מדבר על משהו אחר.

מ-3 מיליון ל-22 מיליון, זה בעודפים?

87 מיליון שקל זה לא אוטובוסים.

אם תספר לה בשקט שאתה רוצה לפוצץ את הישיבה היום, אפסיק לדבר, ואתחיל להצביע. אתה יודע שאני יכול לעשות את זה.

אלעזר, אני מתייחס בעיקר אליך – אני אומר באחריות, זה סדר גודל של 200 מיליון, שעובדים על זה עכשיו במשרד ראש הממשלה, כי האוטובוסים האלה, יקרה יום אחד אסון. האוטובוסים האלה, מרגע שאתה מאשר תקציבים, לוקח כמה חודשים עד שעובר הכסף, אחר כך עד שמרכיבים, ואני ואחרים – כבר עברו 15 שנה, והדם יהיה חס ושלום. הנושא של המיגון- - -

מה אני ביקשתי? ניסן, אין מועצה בארץ, לא בדקתי- - -

רובי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, הייתי מוסיף עוד למיגון, כי אני נוסע ביהודה ושומרון, ורואה את המצוקה של חוסר אוטובוסים במיגון. מה שהעלה אצלי חשש כבד זה שאלתו גם של ליצמן בהתחלה ושל אלעזר שטרן את האוצר, ששאל אותם: האם יש לכם מעקב אחרי הכסף? אני מאוד מוטרד מזה שאין מיגון, כמוך, ואם העבירו 20 מיליון, מדוע עדיין אין מיגון? זאת שאלה במקומה, וצריך שהאוצר, גם יהיה לו האמצעי לפקח. הרי יש חשבים של האוצר או רפרנטים של האוצר בכל משרד ומשרד. הדבר הזה הוא מחויב, כי בלי המיגון אנחנו מסכנים חיי ילדים.

זה סדר גודל של 200 מיליון שמדובר, וזה טיפול ישיר של מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

ניסן, אתה צודק.

ניסן, שמע, כמו שאמר רובי, אין לנו צל-צלו של ספק בקשר לדאגה, אבל כיוון שהאוצר לא מסוגל להגיד לי שהא פיקח על זה פעם אחת, וכיוון שאני אומר לך – אני לא מסכים עם כל מה שסתיו אמרה, אבל אני יכול להגיד לך שבסקירה כללית, אין מועצה בארץ שמשקיעה בפרסום, חלק גם בהשמצות, כמו יש"ע. אני שואל אותך, כל המודעות האלה בעיתונים, אי-אפשר היה להפנות אותם למיגון, אם זה כל כך חסר? שיביאו בבקשה האוצר ביקורת- - -

מה זה קשור?

אם אתם רוצים שאני אתרגש ממצוקת הביטחון ביהודה ושומרון וממצוקת הכסף- - -

אבל לא הגיעה בקשה למיגון עדיין.

כמה אוטובוסים? תעשה חשבון.

העורף? איזה משרד זה?

הנושא הוא של שר הביטחון, ויש פה גם תקציבים של המשרד להגנת העורף.

התקציב הזה, מיגון הניוד ביהודה ושומרון, של מי זה? איזה משרד זה?

שר הביטחון.

משרד הביטחון.

נותן למועצות, זה מה שהיא אמרה.

מה פתאום? אתה עושה צחוק? תוכלי לוודא את הסעיף הספציפי הזה, למה הוא הולך?

אמרתי למה הוא הולך – למיגון הניוד, זה מיגון האוטובוסים והסעות לתלמידים באיו"ש.

כמה אוטובוסים ממוגנים דרך זה?

אני לא יודעת.

תוכלי להרים טלפון? כי אני חושב שיש לך טעות. אני לא יודע שזורם כסף לנושא הזה. הלוואי.

אוכל לבדוק.

נדמה לי שיש לך טעות, שהניוד פה זה לא האוטובוסים.

בטוח שזה אוטובוסים והסעות לתלמידים באיו"ש, כן.

הסעיף הקודם - 78 מיליון שקל, הסעיף הקודם זה אותו דבר.

2.88.

תקציב שתוקצב בעל-שינויו במהלך- - -

נצביע, ואת תעבירי לנו על הסעיף הזה, בדיוק מהו וכמה רכבים ימוגנו בזה.

גם הסעות ילדים? כי הסעות ילדים זה עשרות-מיליונים.

היום זה 200 מיליונים. היא תעביר לנו.

אני לא יכול להצביע בעד דבר שהיא לא יודעת- - -

היא תעביר לנו.

למה כל שנה יש הפערים האלה בין התקציב לבין ההעברות?

הנושא הזה לא מתוקצב בבסיס התקציב. הוא מתוקצב- - -

אם זה כל שנה ככה, למה?

אני בעד מיגון באיו"ש. זה לא קשור בשמאל וימין. כולנו רוצים להגן על חיי אדם, אבל אני חוששת שהכסף לא באמת הולך לשם אלא לכל מיני מטרות פוליטיות.

זה דבר שהשאלה שלך לגיטימית לחלוטין.

אבל היא ענתה על חלק.

שואל אלעזר שטרן, למה זה לא מופיע בבסיס התקציב?

אני מסכים אתך, לכן אמרתי שאני לא חושב שזה הולך לאוטובוסים, והיא תבדוק ותקבל תשובה, כי האוטובוסים זה פעם בעשר או 15 שנה.

אתה טועה.

אני לא טועה. הבוקר רבתי עם הראל על 200 מיליון שקל שצריך לבוא, שהוא רוצה, ובודקים את זה אצלו, ויש פיקוח, ומירי מטפלת בזה אישית.

למה זה לא מופיע בבסיס? למה בבסיס זה רק 3 מיליון, אם זה קבוע? בשנה שעברה היה? לפני שנתיים היה?

אבל השנה אין, למשל.

שנייה. אני רוצה לדעת את הפרטים הטכניים. בשנה שעברה היה. לפני שנתיים היה. לפני שלוש שנים היה. השנה אין, היא אומרת. למה?

בבסיס התקציב לא קיים, כי אנחנו מתקצבים את זה בהתאם לסיכום תקציבי שקיים מאז- - -

אה, עשו סעיף אחר להעביר את זה.

נורא פשוט – כשאנחנו נמצאים בקואליציה, יש כסף. למה היום אין?

כי עוד לא סוכם, לצערי. אני ואחרים מתווכחים אתו כבר כמה ימים על 200 מיליון שצריך להגיע, ומסכימים, למיגון האוטובוסים.

אבל מדובר על 20 מיליון.

זה לא הסכום. האוטובוסים ל-15 שנה, וצריך. לכן זה לא נכנס עדיין לתקציב.

אפשר שמשרד האוצר ייתן לנו תשובה?

ביקשתי שהיא תבדוק את זה שוב, ותעביר לנו בכתב את זה, בדיוק מה זה הסעיף הזה.

למה בשנה שעברה מופיע 3 מיליון, ו- - - 19?

לא יודע להגיד לך.

אני שואל אותה.

למה כתוב ניוד, אם זה לאוטובוסים?

למה מעבר לקו הירוק הכול מעורפל? למה? אי-אפשר לקבל תשובה על שום שאלה. מאות-מילונים, למה? על מי?

אני מוכנה לענות. ב-2013 במהלך השנה תוקצבו כספים נוספים לטובת הנושא מיגון הניוד ועל שינויו, בהתאם לסיכום תקציבי שקיים. לא כל הכסף בוצע בשנה שעברה, אבל כל הכסף חויב. לכן חלק מהכסף שלא בוצע- - -

למה הוא לא היה בבסיס ב-2013, אחרי שהיה ב-2012 והיה ב-2011 והיה ב-2010?

<

הוא לא היה בבסיס. הוא תמיד תוקצב בעל-שינויו.

כלומר במשך שנים ידע האוצר על ההעברה הזו, ובכל זאת לא הכניס אותה לבסיס התקציב, למרות שבחוק יסוד: משק המדינה הוא מחויב להכניס לבסיס התקציב את כל הידע שידוע לו?

הסיכום הזה קיים מ-2010, ואנחנו מתקצבים את הנושא, ולא רק את הנושא הזה אלא יש עוד פרויקטים שמתוקצבים בעל-שינויו ולא בבסיס התקציב.

מה זה בעל שינויו? את יודעת שזה בניגוד לחוק יסוד: משק המדינה? זה בניגוד לחוק. אין דבר כזה, לתקצב בעל-שינויו.

שמענו.

זו שאלה נכונה, לכן אמשיך לשאול אותה עד שהם ישנו את הדרך שבה הם עובדים.

לא על חשבון הזמן שלנו תמשיכי לשאול.

על-שינויו זה רק לנושאים שבהם יש העברה דחופה שלא ידעתם עליה לפני העברת התקציב. זה לפי חוק יסוד במדינת ישראל.

לא תמיד ניתן להעריך כמה אתה צריך לתקצב במהלך השנה.

אז למה יש תקציב המדינה?

ליצמן שאל, בכמה אוטובוסים מדובר?

3 מיליון, ואתם קופצים ל-22 מיליון. אתם עוברים פה על החוק ביודעין, ואתם ממציאים פה המצאות.

סתיו.

הם עוברים על החוק ואתה תוציא אותי מהוועדה? אני לא מבינה.

את לא יכולה לחזור כל הזמן ולנסות לעצור.

אני לא מבינה איך אתה לא מנסה ל- - -

הכול את לא מבינה.

לא מבינה. כנראה, פער השנים בינינו הופך אותך להרבה יותר חכם ואינטליגנטי. אני לא מצליחה להבין – מה, כי כתוב שביהודה ושומרון? ממש מילת קסם: יהודה ושומרון. כאילו ישראל לא קיימת. חיפה לא נחשב, שדרות לא נחשב, רק יהודה ושומרון.

אני פעם ראשונה רואה שמשרד האוצר לא יודע לאן זה הולך. לא בדק.

אל תעני עכשיו.

האוצר לא יודע לענות. אי-אפשר להצביע בעד.

יודע מצוין.

מי בעד לאשר את בקשה 16003 – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 7

נגד – 5

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

על מה אתה מצביע? מושחתים.

אסור לכם להצביע על זה.

ההעברה אושרה.

רביזיה.

אני מגיש על זה רביזיה, ואני אומר לך- - -

לא, אנחנו רביזיה. אתה הצבעת בעד.

הגשנו על זה רביזיה, אנחנו מבקשים עד הדיון להבא לקבל את הפירוט.

גם אנחנו הגשנו רביזיה, כל הקבוצה.

מה שהוא ביקש, שיביאו לו.

הבנתי. היא יצאה החוצה ותביא עכשיו.

פנייה 17003

הפנייה נועדה להעביר את עודפי משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים משנת 2013 ל-2014.

כמה כסף צריך ביהודה ושומרון?

שוב שטחים? לגבעת המשמשים.

צריך הרבה מאוד. אין לנו ארץ אחרת.

רובי, ירושלים, תל-אביב, חיפה הם לא בארץ? רק השטחים. רק אלקנה. חיפה, שדרות, דימונה לא בארץ. לא באותן כמויות כמו ביהודה ושומרון. סלח לי, תראה את הסבסוד של תחבורה ציבורית בנגב לעומת סבסוד תחבורה ציבורית ביהודה ושומרון.

אני לא מבחין.

אתה לא, אבל הוא מבחין.

איך הוא יידע? מפוזר על חמישה משרדים, ויש עתיד תומכים בדבר הזה.

כמה כסף הולך ליהודה ושומרון?

יצחק, אני מבקש פעם אחרונה וגם מכם.

מה אתה מבקש פעם אחרונה? אני מדבר אתו.

אני מבקש פעם אחרונה, ואל תעשה לי פרצוף.

תוריד טונים קודם כל. אני לא התלמיד שלך.

אתה תוריד את הטונים.

תנמיך, תנמיך.

אתה תנמיך. אתם החלטתם לפוצץ את הישיבה.

ממש לא.

תצביע – אתן לך רשות לדבר. לא בצעקות.

כל פקידי האוצר, יש להם מחלת השכחה. כל דבר, הם לא יודעים לענות על זה.

אתה מוכן להסביר?

מדובר בתקציב מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שתחתיו נמצא המינהל האזרחי באיו"ש, ומת"ק עזה.

מה זה מתאם?

עיסאווי, אני מבקש להצביע.

יש מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף שתחתיו יש מינהל האזרחי באיוש ואת מת"ק עזה. מדובר פה בהתחייבויות השוטפות שלהם, התפעוליות, ובנוסף, מדובר פה גם בכספים של הוצאות פיתוח באזור יהודה ושומרון. מדובר בפרויקטים של בינוי ואחזקה ושיפוץ של מעברי קהל, פרויקטי תשתית בתחום מים, חשמל, כבישים, תאורה, איכות סביבה וכיוצא בזאת.

מה זה מעברי קהל?

אולי תפרט יותר, שנבין?

עיסאווי, ביקשתי: אתה רוצה – תצביע.

אדוני היושב-ראש, 173109 – אין שום העברה מהשנה הקודמת, לכן זה לא יכול להיות.

זה לא עודפים מחויבים.

תסביר לנו.

מאיפה?

תקציב הוצאות הפיתוח במינהל האזרחי באיו"ש, בעקבות פסק דין מחצבות ובעקבות החלטה של סגן היועץ המשפטי לממשלה דאז בלס, ההחלטה היתה שכספים שההכנסות שלהם מקורם באזור – הכוונה לאזור יהודה ושומרון - נשארים באזור יהודה ושומרון ומוקצים לטובת פרויקטי תשתית ופיתוח באזור יהודה ושומרון.

מה בדיוק- - -

אל תשאלי כשהוא מסביר.

אתה מדבר בצורה מאוד חצופה ולא נעימה. אני מצטערת, אבל יש גבולות ואתה לא תדבר אליי ככה.

הגבולות הם כאלה: את רוצה לדבר – תצביעי ואני אתן לך. אני יודע מה באתם לעשות, ואני לא רוצה את זה.

אתה עצבני, תירגע.

תודה רבה. אני עצבני.

תיקח כדור אם זה מה שצריך, כדי להירגע. אל תוציא את זה עליי. אני לא חברה שלך ולא הבת שלך.

כיוון שהכספים האלה מקורם בהכנסות, כלומר הכנסות ממקרקעין, הכנסות מאגרות תקשורת וכן הלאה, שמקורם באזור- - -

מה זה באזור?

תצביעי.

הנה, הצבעתי.

עוד שני משפטים, ותבינו למה זה עודפים. מכיוון שהם מתוקצבים בהוצאה מותנית בהכנסה, מכיוון שהם מגיעים כדרך הכנסה, אתם רואים בסיס התקציב בנטו אפס אבל בפועל הכספים האלה מגיעים דרך הכנסה, דרך כספים שמקורם בהכנסה באזור יהודה ושומרון. מוקצים לטובת פרויקטי- - -

זה לא עודפים.

זה הוצאה מותנית בהכנסה.

למה זה בעודפים? למה זה לא בהעברה?

אני מבקש שוב – לא לדבר. רק להצביע.

אם זה הוצאה מותנית בהכנסה- - -

אז זה צריך להיות בהעברה רגילה.

הם מתוקצבים בבסיס התקציב בהוצאה מותנית בהכנסה, כלומר לא בתור ההוצאה נטו אלא בתור ההוצאה המותנית. זה ענין טכני. ברגע שהכספים מתקבלים, הם קיימים, אמתיים, ואז המינהל האזרחי באיו"ש מבצע את ההתקשרויות מול הספקים, מול הקבלנים וכן הלאה, מי שמבצע את העבודות. כשהכסף מגיע בשנה העוקבת כעודפים, הוא מגיע ככסף בתור הנטו, ולכן זה עניין טכני שאתם רואים אפס בנטו והעודפים מגיעים אליו, אבל העודפים אמתיים כנגד התחייבויות משנים קודמות.

רב יצחק, בבקשה.

תודה. כמה הכנסות היו בכלל? יש פה הוצאה מותנית בהכנסה.

בשנה שעברה, אם אני לא טועה, אביא לכם מספר מדויק, סך ההכנסות באזור יהודה ושומרון היה כ-200 מיליון שקלים.

מה מקורות ההכנסה?

מקרקעין.

מה זה מקרקעין?

יש תשלומים של פיתוח מקרקעין באיו"ש, מחצבות, למשל, זה נחשב כמקרקעין.

אפשר לקבל את דוח ההכנסות?

כן.

עיסאווי.

אני מבקש לקבל את פירוט ההכנסות מאיו"ש, ולדחות את ההצבעה על הסעיף, שנדע.

תודה. סתיו.

תודה רבה. ביקשתי מכם את רשימת ההתחייבויות. מאחר שלא העברתם לי אותה בתירוצים שונים ומשונים, אני מבקשת שתנסו לפרוס בפנינו עכשיו את כל ההתחייבויות. התקציב יושב פה לפניי. אני לא רואה בהכנסות שונות, וגם כשאני מסתכלת על שמונה הספרות, אי-אפשר באמת להבין על מה ההוצאות שלכם. זה לא מפורט פה. זה כי הרזולוציה שלנו היא רק עד ה-8 ספרות. בבקשה, תפרט בפנינו מה כל ההתחייבויות, לכמה שנים כל התחייבות כזו, והשאלה הנוספת היא איך אתם בדיוק עוקבים כאן אחרי הכסף? מרגע שאנחנו מצביעים בוועדה על אישור התקציב הזה, מה קורה עם הכסף? האם בלחיצת כפתור הוא עובר לאן שהוא? למי הוא עובר? איך אתם מוודאים שהתקצוב הזה באמת הלך למטרות שאליהן הוא יועד? אלה ארבע השאלות שלי.

אני רק רוצה להסב את תשומת הלב, שזה כסף שהולך למינהל האזרחי. קשור לאחרים.

אנחנו יודעים. אנחנו רק רוצים לדעת כמה המדינה משקיעה ביהודה ושומרון. זה הכול. האם זה מגביל את תקציב הישיבות? האם זה יותר? האם זה פחות?

מה זה קשור?

לא קשור.

זה רק הולך ליועצים משפטיים.

כמה המדינה משקיעה ביהודה ושומרון? יהיו לי עוד שאלות בעניין.

אסף, תשובה קצרה.

אל"ף, שוב, אנחנו לא מאשרים פה תקציב אלא מאשרים פה עודפים. זה למעשה התקשרויות והתחשבויות שהמשרד ביצע בשנה הקודמת.

לגבי איך אנחנו מבצעים את הבקרה – דבר ראשון, אנחנו מבצעים סיורים בשטח. הדבר השני והעיקרי הוא שאנחנו מבצעים דיונים שוטפים, וגם מבקשים דיווחים מהמשרדים. אנחנו מבצעים הרבה דיונים עם המשרדים, בטח בפרויקטים שאנחנו מעורבים בהם. אנחנו לא יושבים אתם ויושבים על חשבון החשמל, אבל באופן כללי – במיוחד על העברות.

מתי נקבל את ההכנסות?

מסיורים בשטח אתה יודע איפה נמצא כל שקל של משלמי המסים? כמה סיורים בשטח אתם עושים?

אנחנו מנסים לבצע כמה שיותר דיונים ומעקבים מהגופים. מקבלים מהם גם את הדיווחים, מנסים גם לעשות עדכונים שנתיים מסכמים. בסוף אנחנו נוטים גם להאמין למשרדים שאנחנו עובדים מולם. אנחנו נוטים להאמין לתקציבנים ולחשבים ולראשי הארגונים שמספקים לנו את ההסברים.

ראשי הארגונים, כמו מי?

במקרה הזה, למשל, נניח, ראש המינהל האזרחי.

אז היית אומר שיותר מהבדיקה מבוססת על אמון ופחות על בדיקה משמעותית.

משרדי הממשלה אמונים על לבצע את תפקידם. יש להם את הבקרות שלהם ואת השקיפות שהם מחויבים אליה. יש להם חשבים מטעם משרד האוצר. הם עושים את עבודתם נאמנה. אנחנו מבצעים את הבקרה שלנו ובצורה מיטבית ובצורה הטובה ביותר.

לא שאלתי באיזו צורה אתם עושים. לא קיבלתי תשובה.

אז לא.

ניסן, אתה נורא עצבני. לא ייתכן שהדיון הזה ייסוב סביב העצבים שלך.

תשמעי מה את שואלת. אלוף בצה"ל, אחראי על מערכת צבאית, ואת כל הזמן שואלת - - -

יש בוועדה עוד אלוף בצה"ל ששואל שאלות, והאוצר לא עונה לו.

לא שאלות מהסוג הזה.

בדיוק השאלות האלה. המכתב הזה שקיבלנו – מופנה אל שנינו. בדיוק אותן שאלות. אתה לא יכול למנוע ממנו לענות.

הוא ענה לך.

הוא לא ענה. הוא אמר: אנחנו עושים את זה בצורה מיטבית.

הסביר לך שהוא מקבל ממנו דיווחים, ויש לו אנשים שם, מה את עוד רוצה? אלוף פיקוד המרכז, אתה יודע בדיוק פיקוד מרכז, הכספים שהוא מקבל ואיפה, ואתה בודק ונפגש אתם בכל תרגיל והכול? באמת. יש גבול לרצון. רב משה, בבקשה.

מדובר בכספי מסים.

אני מבקש לדעת, היות שאנחנו מדברים על עודפים מחויבים, ויש הבדל בחוק בין עודפים מחויבים לבין העברה תקציבית – העברה תקציבית מחייבת אישור של הוועדה. הודעה כזאת אינה מחייבת. זה היה יכול להישאר 21 יום. אם אף אחד לא מערער, זה היה עובר, כלומר יש הבדל משמעותי בין העברה תקציבית.

אתם מביאים הוצאה מותנית בהכנסה, שזה 30 מיליון שקל בפיתוח האזור. אין בבסיס התקציב דבר וחצי דבר. יש הוצאה מותנית בהכנסה, כאשר האישור הוא עכשיו על 51,225 מיליון שקל. כאשר לא מדובר על אותו סכום – מדובר על משהו אחר. פיתוח האזור הוא דבר שמצריך דיון יותר רחב. למה זה לא נמצא כהעברה תקציבית כדי שהוועדה תהיה חייבת לאשר? למה אתם מסתירים את זה בתוך עודפים מחויבים?

אסביר. דבר ראשון, לא מדובר פה בהעברה תקציבית אלא בעודפים.

זה שלא מדובר פה בהעברה תקציבית אני יודע. השאלה, למה?

התוכנית הזאת היא תוכנית של פיתוח. מכיוון שמדובר פה בפרויקטים של פיתוח, פרויקטים של תשתית, חלקם אורכים לפעמים יותר משנה אחת, לפעמים יש עיכובים בביצוע, ולכן גם יש תקציבים משנים קודמות שמגולגלים. לצורך העניין, אם כביש, השיפוץ בו היה אמור להתחיל ב-2013 ולהסתיים ב-2014, עיכובים, הארכות וכן הלאה, מסיבות כאלה ואחרות נמשך ל-2015, אתה גם תראה את הגלגול הזה. לכן יש פה גלגולים יותר משנה אחת לפעמים, של פרויקטים שכבר התחילו בשנים קודמות, ולכן אתה רואה סכום גבוה מ-30 מיליון שקל.

למה זה לא העברה?

אלה עודפים שממשיכים להתקדם, כי זה עדיין התחייבויות.

אני רוצה לדעת מבחינה משפטית, האם זה נכון מה שהם עושים? יש פה יועץ משפטי. זה העברת עודפים. זה צריך להיות העברה רגילה. זה סכום אחר.

כי יש להם עודפים.

אין.

בטח שיש. אלעזר, בבקשה.

בוודאות שצריך העברה. זה לא הודעה.

זה כמו הרשאה להתחייב. הוא התחייב בפני ספקים, ועכשיו הם משלמים להם.

אבל זה משהו אחר. הם היו מעבירים את זה בהעברה.

האחרים היו לא בסדר.

אם זה היה העניין, לא היתה לו שום בעיה לחשוף את רשימת ההתחייבויות שלו – מה שהוא לא מוכן לעשות. במה הוא מתבייש בדיוק?

בזה הם לא עושים התחמקות. זו שיטה שאולי לא נכונה. 54 שנים. זה, כנראה, האוצר למד עוד משרים קודמים.

אלעזר, בבקשה.

השאלה היא קצת יותר רחבה, כי אתם מביאים פה סוגים של תשתיות ושל מתאם הפעולות. אני אתמול בבוקר ביקרתי ברומת הייב. זה קו אוויר 3 ק"מ מהבית שלי. למעלה משנה אין תאורת רחוב, בורות ספיגה פתוחים, לא באים לפנות אותם כל יום, אין תשתית של ביוב. האם דבר כזה נכנס בתוך מה שאתם קוראים תשתיות? למה אני שואל – כמובן, בשביל שאיך אנחנו נראים כמדינה. כלומר למה ששאלו פה קודם, לכמה הכספים הולכים, האם עכשיו כשאומרים תשתיות, ואומרים: מתאם פעולות הממשלה, ואנחנו אומרים: זה משרד הביטחון, כאילו כל הדברים שמרגשים אותנו, האם בסוף כמדינה אתה יכול להגיד לי שלמרות שזה כתוב פה מתאם פעולות הממשלה/ צה"ל/ משרד הביטחון, האם אני יכול לדעת, שההשקעה פר קפיטה, נגיד, לצורך העניין הזה, יש לכם מדד כלשהו? כמובן, אוסיף לזה כל הזמן את נתוני ההגירה השליליים מהגליל מול נתוני ההגירה החיוביים מאוד ליהודה ושומרון, וכבר אמרתי שאין לי בעיה עם התיישבות ביהודה ושומרון. יש לי בעיה עם המקורות המוגבלים של המדינה, ואיך אנחנו מחלקים אותם. ואני מודה שכמי שיושב פה כבר איזה שנה, זה די צועק לי כל הזמן. וכשאני אתמול הולך לאנשים שמשרתים בצבא, נותנים למדינה הכול כמוני, ויש להם בורות ספיגה פתוחים, שפעם ביומיים צריכה לבוא ביובית- - -

זה בתוך הקו הירוק?

כן.

נו, מה אתה שואל שאלות כאלה? באמת. אתה תמים?

דעתי לא נוחה מזה. יש לי ילדים ביהודה ושומרון, ואני מבין מה משקיעים שם ומה משקיעים פה. וזה חבר'ה לא של יום אחד. ניסן, תגיד לי עכשיו: זה לא לדיון.

נכון, זה דיון בפני עצמו, מה משקיעים בכפרים.

אני שואל על תשתיות. באיזה תשתיות אתה משקיע?

הוא מדבר על המינהל האזרחי. על מה אתה מדבר? תשתיות של המינהל האזרחי?

כי לפי מה שאני מבין, ביוב ביהודה ושומרון זה צרכים ביטחוניים.

מיגון.

כי המתאם הוא איש צבא.

אני מבין את זה.

רובי, זה רק זה? אבל אם זה מזהם את המים של ישראל, הכול בסדר?

הסעיף הזה הוא בסדר גמור. הסעיף הקודם- - -

אני מדבר אתך- - - יש בורות מים של מקורות.

אלעזר, תבקש דיון.

זה קריטריון.

· - - אתה בא עכשיו עם הביובית. צריך להגיש את זה בזמן.

מתי בזמן? אגב, זה נכון שהועבר 28 מיליון שקל לבית אל, והמתיישבים לא קיבלו את זה – זה הלך רק למוסד אחד?

מה זה קשור לזה?

לאיזה מוסד?

בית אורי אריאל. אני אבדוק את זה בחטיבה להתיישבות.

מי בעד לאשר- - -

ניסן, לפני שאתם משארים, הצעה אחת לסדר. אתה שכחת ממדינת ישראל. זה מה שכל כך מצער. בזמן כל הדיבורים, ארץ ישראל השלמה, אתם משאירים את ארץ ישראל מאוד לא שלמה, כי אתם מעבירים כסף רק לחלק מאוד מסוים. תגיד לי כמה עבר בוועדה הזאת לצרכים של התושבים בדימונה בדימונה. כמה? מאשר ליהודה ושומרון.

אגיד לך, אבלך מה זה קשור? את מתה להעלות את הנושא הזה כל הזמן.

כי זה מה שעולה. אתה מעביר רק העברות תקציביות ליהודה ושומרון? כמה עבר לדימונה ולחיפה?

זה קשור לישובים, המינהל האזרחי? על מה את מדברת?

מה זה פיתוח האזור? אם הוא יגיד מהי רשימת- - - אבל הוא לא אומר.

אני מצטער להגיד לך שוב שאת לא מבינה על מה את מדברת.

תביא את הרשימה של כל ההתחייבויות האלה. אשמח להסיר את הכובע. אם אתה לא מתבייש במידע, תעביר את הרשימה של כל ההתחייבויות.

עיכבנו את התקציבים האלה הרבה זמן. הולך ליועצים משפטיים שרק עוצרים את כל ההתיישבות.

ניסן, מי שלא מעביר מידע, כנראה, יש לו מה להתבייש במידע הזה. אם אתה לא מתבייש במידע הזה, תעביר את המידע. מה הסיפור?

רבותיי, 17003, מי בעד לאשר את ההעברה הכספית – ירים את ידו. מי נגד?

זה לא ייאמן. חברים, אתם לא בעד הסכם שלום? אתם לא בעד חלוקה שוויונית? אתם לא בעד מעמד הביניים? אין מעמד הביניים יותר? יש רק מעמד הביניים באלקנה?

הצבעה

בעד – 7

נגד – 5

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

הפנייה אושרה.

רביזיה מכל הקבוצה.

רביזיה בשם הקבוצה.

בסדר, ההצבעה היא הצבעה ויש רביזיה. רק ביקשתי נתון – כמה כסף משקיעה מדינת ישראל ביהודה ושומרון?

אני לא יודע לומר.

כולל המינהל האזרחי.

מה זה קשור, המינהל האזרחי?

לא קשור. אנחנו ועדת כספים פה.

כמה משקיעים בביתר.

ביתר. הכול בסדר.

פנייה 18003.

רק לעצמכם אתם לוקחים ורק לקבוצה קטנה אצלכם. ביתר.

בבקשה.

יוסי עדס, רפרנט פנים. הפנייה נועדה להעברת 588,527 אלפי ₪ עודפים משנת 2013 ל-2014 בסעיף 18. עיקר העודפים בסעיף הזה הם בגין מענקי איזון שלעתים הם נדחים משנה לשנה בחודש האחרון או מענק מותנה. בנוסף יש מענקי פיתוח שנפרסים על פני שנים, ולכן יש עודפים. אותו דבר תוכניות הבראה שגם הן נפרסות על פני שנים. אלה עיקרי העודפים בסעיף הזה.

עיסאווי, בבקשה.

אני מבקש לקבל את הסעיף הזה, מה משקלו של המגזר הערבי בסעיף? הכול המגזר הערבי, אני מבין. ברגע שעושים מענקי איזון, זה ערבי.

מענקי איזון מועברים בהתאם לנוסחת גדיש. הנוסחה וההקצאה מפורסמים באתר משרד הפנים. כל שנה אנחנו מבקשים בדרך כלל פה בוועדה ומעבירים. המשרד עדיין לא פרסם את ההקצאה לשנת 2014. את ההקצאה ל-2013 העברתי בסוף השנה שעברה. הנוסחה שווה לכל ה- - -

שאלתי, 600 מיליון שקל, כשאני מעביר בין שנה לשנה, והחברה הערבית זועקת וכל הזמן דוחים לה את התקציבים, למה זה קורה? בסכומים כאלה?

אסביר. אותם דברים שאמרתי, אותם מענקי פיתוח, תוכניות הבראה ומענקי איזון מועברים באופן שוויוני בהתאם לכללים שווים לכולם.

אני יודע את זה. אל תחרטטו אותי. לא למרוח.

אני לא יודע למה אתה מתכוון כשאתה אומר שדווקא לחברה הערבית מעכבים. אני לא מכיר דבר כזה.

אני מבקש לקבל את הפירוט.

של איזה סכום?

אין מקום לסעיף הזה.

זו דעתך. אני מסכים שזו דעתך, אבל אחרים חושבים שכן.

רב יעקב. אבל זה מופיע לך בדרך כלל ברשימות באינטרנט, הכול מסודר, מפורט.

אתה עונה במקומו? אני מבקש לקבל את הפירוט אדוני של ה-588.

רב יעקב.

אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה שאני לא מבין. איך יכול להיות משרד הפנים 588 מיליון שקל לא העביר לרשויות רק בעודפים? איך יכול להיות שסוף שנה, כשהרשויות נאנקות ונופלות, ממש במשבר, אנחנו ראינו את המשברים בסוף שנה, איך יכול להיות ש-588 מיליון שקל – לא העביר, שהוא ידע שאי-אפשר להשתמש בזה עד סוף מרס? זה סכום ענק.

סכום גדול.

וכמה מענק האיזון סך הכול?

הוא עומד בשנת 2013 על 2.8 מיליארד ₪.

מתוך ה-600 מיליון כמה מענק איזון?

לא הכול מענק איזון. כפי שאמרתי, יש גם תוכניות מענקי פיתוח, שזה סכום לא קטן.

מתוך ה-600 מיליון כמה מענק איזון?

מענק איזון מתוך ה-600 מיליון – בתקנת ענק איזון – כ-37 מיליון ₪.

זה הכול?

אסביר. מענק איזון באופן כללי, מועבר באופן שוטף כל חודש. בסעיף הזה, 18, יש מספר דברים: יש מענק איזון, יש תוכניות הבראה, יש מענקי פיתוח לרשויות. כל זה נמצא בסעיף 18. גם מענק דירה נמצא בסעיף 18. בעצם כל ההעברות לרשויות המקומיות שמשרד הפנים מעביר לרשויות המקומיות, נמצאים בסעיף 18. מענקי איזון מועברים באופן שוטף בהתאם לנוסחה. יש חלק במענקי הפיתוח שמועבר בהתאם לשיעור גבייה לפי החלטת ממשלה. זה נדחה כשיש הדוחות הסופיים, הדוחות המבוקרים לשנת 2013, יעברו אותו חלק במענק האיזון לאותן רשויות ש- - -

אתה הרחבת מענקי איזון, גדיש וכו', אבל אתה אומר ש-588 מיליון זה לא מענקי איזון.

הוא דיבר על מענקי איזון? איפה השאר? כשאני אומר: מחרטט, הוא מחרטט. מענק איזון - 30 מיליון מתוך ה-600. אז איפה- - -

הוא מסביר, ואני מבקש שתשמע.

160 מיליון ₪ מענקי פיתוח, כ-50 מיליון ₪ במענק בירה.

מענק בירה - יש סעיף נפרד.

מענק בירה נמצא בתוך סעיף 18.

למה מענק בירה כבר עבר? זה עובר כל הזמן.

כ-120 מיליון ₪ בתוכניות הבראה- - -

הם מכניסים הכול ככה שלא נדע.

מענק איזון 140? לא 37?

יש תקנת מענק איזון עצמו, 37, ובמענק מותנה יש עוד כ-100 מיליון ₪. סך הכול במענק האיזון לכל מענק האיזון, כולל המענק המותנה - זה בהתאם, כפי שאמרתי- - -

תראה איך הוא מדבר. הוא מנסה: יאללה – תעביר. ניסן, אתה צריך להיות אתנו. אתה צריך להגן עלינו. לא להיות נגדנו.

הוא נותן הסבר.

שייתן הסבר מסודר. הוא אפילו לא רוצה להקשיב.

יוסי, תחזור שוב בלי שאף אחד יפריע, ואז נמשיך.

בלי חרטא...

כפי שאמרתי, אני חוזר – בסעיף הזה יש כל ההעברות שמשרד הפנים מעביר לרשויות המקומיות. משרד הפנים מעביר לרשויות המקומיות עבור דברים שונים. הדברים העיקריים שהוא מעביר לרשויות המקומיות זה מענק איזון. במענק האיזון יש גם מרכיב שמועבר אחרי שמתקבלים הדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות. באופן כללי הוא מועבר באופן שוטף. יש מרכיב מסוים שמועבר אחרי שיש הדוחות המבוקרים, וזה מועבר כעודפים. סך הכול בסעיף הזה מועבר כעודפים בגין מענק האיזון כולל המענק שמועבר אחרי הדוחות המבוקרים, זה כ-140 מיליון ש"ח.

בנוסף יש מענקי הפיתוח בסעיף הזה. מטבעם הם נפרסים על פני מספר שנים, בהתאם לביצוע, והם מחולקים בהתאם לקצב וביצוע. ההתחייבויות נפתחת ברגע שהרשות מגישה בקשה, וברגע שהיא מביאה אישורים על כך שהפרויקט בוצע, הכסף מועבר לה. לכן ההתחייבות נפתחת בשנה מסוימת, הכסף מועבר- - -

זה בהרשאה להתחייב או במזומן?

למה אתה לא יכול פשוט לפרט כמה התחייבויות- - -

בהרשאה להתחייב.

אבל לא כתוב פה: הרשאה להתחייב.

כי זה לא הרשאה להתחייב. בכל שנה בשנים האחרונות ניתנה הרשאה להתחייב בהיקף של 280 מיליון ₪. כ-160 מיליון ₪ מועברים כעודפים.

הוא התחייב 280, עכשיו 160 מעביר. ניסן, אני מחדד - הוא אמר 280 מענק פיתוח שנתי, מתוכו עכשיו מעביר 160. יעני, שנבין- - - אחוז מועבר. זה נגד ההיגיון.

בשנת 2013 הועברו לרשויות המקומיות בתקנת מענקי הפיתוח 216 מיליון ₪. כיוון שיש הצטברות של התחייבויות על פני שנים – כפי שאמרתי, בשנים האחרונות בכל שנה ניתנה הרשאה להתחייב בהיקף של 280 מיליון ש"ח. ה-280 מיליון ש"ח לא מועברים בכל שנה במלואם, כיוון שזה מותנה באישור ובכפוף לביצוע הפרויקט – פרויקטים שלעתים מתבצעים על פני מספר שנים, ולכן יש צבר התחייבויות, כמו בכל תקנת פיתוח, כמו בכל תקנת הרשאה. בגין צבר ההתחייבויות הזה מועברים השנה עודפים בהיקף של 160 מיליון ₪ בפנייה הזאת.

הוא אמר 280 התחייבות שנתית. הוא סותר את עצמו.

הוא לא סותר את עצמו.

אני אומר לך. אני עוקב ורושם. 280 התחייבות שנתית הוא מעביר לרשויות כמענק פיתוח. עכשיו הוא אמר שב-2016 העביר 216.

216 מיליון הועברו בפועל מעבר להתחייבויות.

יפה. אם 280 התחייבות שנתית, הרי עם השנים ה-280 יהיו 280, כולל העברות. אז איך זה 216 יצא?

השאיפה היא שבמצב הקבוע, שבכל שנה יינתן מחויבות בהיקף של 280, וגם הביצוע במזומן – לא חייב להיות זהה.

השאיפה היא 280. הוא עונה לא נכון. הוא מדבר דברים לא נכונים. ואתה ממשיך עם זה.

שאלתי שאלה משפטית ליועץ המשפטי – האם, היות שהאוצר אומר כאן, כולל כמה תתי-סעיפים, שתתי-הסעיפים האלה נמצאים בחוק התקציב, אני מבקש לשאול, האם זה שיש תתי-סעיפים – למשל, הוא הזכיר את מענק הבירה, שאני בעד. יש עוד כמה סעיפים, שהוא אמר שהוא מעביר שם 140 מיליון שקל, ובחוק ספר התקציב יש סעיף נפרד, מענק הבירה. האם זה שהוא כולל כאן ביחד זה חוקי, כשיש סעיפים נפרדים, או הוא צריך לפרט ולחלק את זה? שאלתי אותו שאלה, הוא אמר שהוא בודק את זה. אני מבקש לחכות עד שיקבל תשובה על זה.

כששאלנו את יוסע הוא אמר שסעיף מענק הבירה נמצא בסעיף הזה?

כן.

היות שבחוק שהצבענו עליו בלילה זה מפורט, סעיף נפרד, הוא חייב כאן לפרט את זה.

הפירוט שמופיע בפנייה הוא ברמת הפירוט שמופיע בחוק התקציב.

ה-349 מיליון בהרשאה להתחייב – הם מתוך ה-600 מיליון או בנוסף?

זה לא קשור. זה קשור להרשאה להתחייב של 2014.

יש פה בעיה, כי אתה הסברת על ה-600 מיליון, שמתוכם יש גם הרשאות להתחייב.

לא. ה-600 מיליון, חלקם באים לממן הרשאה להתחייב, שניתנו בשנים- - - זו הרשאה חדשה של השנה. זה לא פנייה- - - זה מציג את מה שקיים בתקציב הקיים. זה לא מציג דבר חדש.

הוא לא השלים את התשובה.

האם יש רשויות שאושר להם מענקי פיתוח, וכיוון שהם לא הצליחו, כי אין להם כסף, הם לא הצליחו לבצע את זה, הם לא מקבלי את המענק?

אמר – כן.

היות שאתה מדבר, בין היתר – כמובן, אני מצטרף לשאלות שהיו פה, למה לא פירטתם, אבל אני שואל, האם יש רשויות, בעיקר רשויות ערביות, שהיות שאין להן כסף לעשות את הפיתוח, אין להן אשראי בבנקים, האם כתוצאה מהעובדה שהם לא יכולים לבצע את- - -

אין להם מאצ'ינג.

האם יש רשויות כאלה, שהיות שאין להם המאצ'ינג, כמו שרובי אומר, או אין להם האשראי, הם לא ביצעו את הפיתוח, ולכן הם גם לא קיבלו את המענק ממשרד הפנים? ולכן גם חשוב לדעת הפירוט של הרשויות - מי קיבל ומי לא קיבל?

למיטב ידיעתי, אין בעיה כזאת במענקי הפיתוח שמעביר משרד הפנים, כי הם לא מותנים במאצ'ינג. הם מותנים בביצוע.

ידעתי את זה, אבל לא שמת לב לשאלה שלי. כנראה, כבר חשבת על התשובה. שאלתי, לא בגלל שזה מותנה. שאלתי, האם יש רשויות, בעיקר ערביות, לדעתי, שלא יכולות לבצע כי הבנק לא נותן להם כסף, ואז אם מבקשים מהם עכשיו את הקבלות של הביצוע ואין להם, כי הם לא ביצעו, אז הם לא מקבלות.

למיטב ידיעתי, אין בעיה כזאת. עיכובים נובעים דווקא מעיכובים טכניים או סטטוטוריים או עיכובים אחרים. אין בעיה כזו, למיטב ידיעתי, של עיכוב כיוון שהרשויות לא יכולות לבצע. כיוון שאנחנו רואים, שרשויות מקבלות את המענקים ללא קשר לסוג הרשות - רשויות חלשות – קודם כל, כל מענקי הפיתוח מותנים בכך שרשות זכאית למענק איזון. רשות שלא זכאית למענק איזון לא מקבלת מענקי פיתוח. לכן בפועל אנחנו רואים שהרשויות מקבלות את מענקי הפיתוח. אם יש עיכוב, הרשויות גם יכולות- - -

אין דבר כזה, שמישהו לא ביצע בגלל חוסר כסף?

למיטב ידיעתי אין בעיה כזאת.

מי בעד- - -

חברים, הוא לא השלים את התשובה.

מי בעד לאשר 18003?

אדוני, אתה לא יכול לעשות את זה. הוא לא השלים את התשובה.

להצביע. מי בעד – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 7

נגד – 5

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

אני מבקש ממך, יועצת משפטית. שאלתי שאלה. הוא לא השלים את התשובה. אנחנו עושים צחוק מעצמנו, וניסן נותן יד לכל הפולישטיק הזה.

אושר.

זאת לא שיטה.

עיסאווי, זו בדיוק השיטה. זה בדיוק מה שבעייתי.

שאלנו שאלה. שיתחיל לפרט. עצר אותו במתן תשובה. מה זה צריך להיות?

הוא פירט שלוש פעמים.

לא נכון. אני רושם כל מילה שאתה אומר. זה לא נכון, מה שאתה אומר.

רביזיה.

רביזיה של חברת הכנסת סתיו שפיר על הודעה מס' 14002, מימון מפלגות.

מי בעד – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

לא אושר.

הרביזיה נפלה. הלאה.

רביזיה של חברי הכנסת ליצמן, טופורובסקי ושפיר, סעיף 16003, הוצאות חירום אזרחיות.

איפה אנסטסיה והפירוט?

עוד לא חזרה – נדחה את זה.

הלאה.

יש רביזיה.

חיכינו.

אני רוצה לדעת, האם יש עתיד תומכת ביהודה ושומרון?

תומכים בכול.

חלק מאתנו תומך בזה שכולם יקבלו אותו דבר, וחלק תומך שרק ביהודה ושומרון.

יש יהודי שלא תומך ביהודה ושומרון? שתיו לא תומכת ביהודה ושומרון? כולנו תומכים.

פנייה 20005

רגע, למה אתה לא מצביע על הקודם?

כי אין רוב.

אין רוב.

יש רוב. מחכים שתביא את התשובה.

נועה היימן, רפרנטית חינוך באגף תקציבים. הפנייה נועדה להעברת מיליארד ₪ ו-500- - -

מחכים שהתקשורת ייצאו. עוד מעט הקואליציה הזאת תרצה להסתיר הכול, אז יעלימו גם את התקשורת.

שיראו רק איזו אופוזיציה אחראית יש. בבקשה, נועה.

קואליציה הכי מופרעת שהיתה אי פעם למדינת ישראל.

הפנייה נועדה להעביר את העודפים המחויבים בתקציב משרד החינוך, מיליארד שקל. תקציב משרד החינוך פועל בעיקרו באופן שונה קצת מתקציב המדינה. יש בו מורכבות נוספת – שנות לימוד. משרד החינוך בחלק מהפעולות שלו פועל לפי שנות לימוד - תשע"ד, תשע"ה וכו'. המשמעות של פעולה לפי שנות לימוד היא שיש התקשרויות שהמשרד חותם בתחילת כל שנת לימודים, שזה בעצם אומר לקראת סוף שנת תקציב: בסוף שנת 2013 בספטמבר נחתמו התקשרויות עבור תשע"ד, ושני-שלישים ממנה הוא בשנת התקציב של 2014, לכן יש עודפים מחויבים לכאורה גבוהים במיוחד בתקציב משרד החינוך. למשל, בתוכנית ההזנה של משרד החינוך יצאו למכרז מאוד גדול על הזנה במערכת החינוך. כרגע יש פה בפנייה- - -

ראיתי היום ביתד נאמן שביטלו את תוכנית ההזנה בירושלים, ציל"ה.

זה לא מדויק.

האם ביטלו את מרכז ההזנה בירושלים?

לא. יש החלטת ממשלה שהתקבלה בדצמבר 2013, שנותנת תוכנית של צהרונים מסובסדים על-ידי המדינה גם בעיר ירושלים בגובה 36 מיליון ₪.

למה ציל"ה הפסיקה?

לא הפסיקה.

היה בעיתונים היום שמפסיקים את ההזנה בירושלים, את ציל"ה.

כמו כל גוף שמתוקצב על-ידי הממשלה, הממשלה מבקשת בקשה לגיטימית – מצד אחד, דוחות ביצוע, להוכיח ביצוע בפועל כחלק מהבקרה שהמדינה מנהלת על התקציבים שהיא מעבירה – זה מצד אחד. עיריית ירושלים טרם הגישה את דוחות הביצוע למרות שהתבקשה לעשות כך על-ידי משרד החינוך. לכן חלק מהתקציב עבור הפעלת הפרויקט עוד לא הועבר אליה. כאשר עיריית ירושלים תגיש למשרד החינוך את דוחות הביצוע, יועבר לה.

היום יש הזנה בבתי הספר בירושלים?

יש. מצד שני, כחלק מהחלטת הממשלה – אני מסבירה שאכן יש בעיות. המדינה תקצבה את הפרויקט באופן מלא. הבעיה היא שעיריית ירושלים כדי לקבל את הפרויקט באופן מלא- - -

לגבי מספר תוכניות: 202409, חינוך יהודי בתפוצות, תוספת של 10 מיליון: איפה אנחנו מחנכים? מי הארגונים והעמותות ששותפים לדבר הזה? למי מעבירים את הכסף? איך אתם עוקבים אחריו? מתנ"סים – 202412 – איזה מתנ"סים? היכן? איך עוקבים אחרי הכסף? 202418 – חינוך לדמוקרטיה וליהדות – מי מקבל את הכסף? מה המכרזים? ביקשתי את כל הפרטים האלה בבקשה מוקדמת ולא קיבתי אותם.

ותרבות יהודית.

משה שגיא, סמנכ"ל תקציבים, משרד החינוך. מדובר בתוכנית מורשה, החלטת ממשלה, שזה פעילות שנעשית במסגרת אוניברסיטאות בחו"ל בקרב סטודנטים יהודים בחו"ל. יש שם לימודי יהדות לסטודנטים.

מי הגוף שעושה את הפרויקט?

הסוכנות היהודית.

אז הכסף עובר לסוכנות?

באמצעות.

למה זה עודפים מחויבים?

כי זה התקשרות עם הסוכנות היהודית.

מה היא לא ביצעה, שאתם מביאים לה עכשיו כסף?

קודם כל, זה הפעילות לשנת הלימודים תשע"ד. התקציב התקבל ממשרד התפוצות בסוף שנת התקציב, וההתקשרות בוצעה לקראת סוף שנת התקציב.

זה נשמע כמו העברה תקציבית.

התקציב הועבר משנה שעברה.

פה בוועדה, לקראת סוף השנה, ואז מה שקורה, המשרד פותח התחייבות לסוכנות היהודית בפנייה, אבל לא הספיקו לשלם. התחייבו לסוכנות.

מה הסכום הכולל של הפרויקט?

10 מיליון שקל בשנה.

אבל זה 10 מיליון, מה שאתם מעבירים עכשיו.

זה 20 מיליון.

נהרי בקי בזה.

יש החלטת ממשלה בנושא של מורשה, שאומרת שמשרד התפוצות יעביר 5 מיליון משנת התקציב 2013, ומשרד החינוך יממן 5 מיליון משנת התקציב 2014. החלק של משרד התפוצות הגיע בתקציב 2013, נרשמה התקשרות כנגד הסכום, ונמצא בתהליכי ביצוע, כאשר הכסף יחזור חזרה למשרד. תהיה העברה נוספת, כשתהיה פנייה תקציבית של משרד החינוך.

זה התקשרות עם הסוכנות היהודית, אז זה 10 ו-10 מיליון.

אבל למה לא לתקצב את זה כך בבסיס?

אי-אפשר לתקצב - היה בשנת 2013, ותקציב 14-13- - -

לאיזו תקופה זה מתוקצב?

תשע"ד.

רק השנה?

כן.

ומה לגבי הדברים האחרים – חינוך יהודי בתפוצות- - -

זה מה שאני מסביר. זה חינוך יהודי בתפוצות.

אה, סליחה. חינוך לדמוקרטיה ויהדות?

זה התקשרויות בנושא מורשת בקרב החינוך הממלכתי עם מכון הרטמן, יש מהר"ג, כל מיני גופים שזכו.

מה בדיוק הגופים?

זה מיזם משותף עם גופים שניגשו – מכון הרטמן, מהר"ג, תל"י.

למה את הרשימה הזאת לא יכולנו לקבל מראש כדי שנוכל לקרוא אותה?

אני לא יודע. אם היו מבקשים- - -

ביקשנו את הרשימה. אז מכון הרטמן, מהר"ג. אתה יכול לנקוב בסכומים?

הסכומים פה בעודפים לא רלוונטיים, כי ההתקשרות היא על היקף אחר. זו רשימה מקרית פה העודפים.

מה הסכומים שמקבלים באופן כללי, כולל העודפים?

לפי מיטב זיכרוני, כ-7 מיליון שקל, לכולם יחד.

הרטמן, מהר"ג, מי עוד?

תל"י. זה פחות או יותר.

יותר? פחות? פחות או יותר? אז שלושה גופים מקבלים 7 מיליון. יש נתונים מדויקים בטח שכתובים. למה לא להעביר אותם?

אין בעיה להביא.

שלחנו בקשה. למה לא להעביר, מה הבושה, אם חברי כנסת מבקשים?

הוא יעביר את זה.

היו שם עוד שתי שאלות שהוא לא ענה.

משרד החינוך תומך בחברה למתנ"סים בהיקף שנתי כולל של כ-110 מיליון ₪. משרד החינוך מתקצב את המטה של החברה; לא את המתנ"ס הבודד. כל מתנ"ס בודד מתנהל כמשק כספי סגור, כאשר המדינה דרך החברה המרכזית למתנ"סים תומכת גם בגוף המטה של החברה למתנ"סים, והיא מממנת את מנהל המתנ"סים בכל מתנ"ס. ההתקשרות הזאת גם כחלק מעניין של דוחות ביצוע והתקשרויות מאוחרות מועברים העודפים המחויבים. כאמור זה לא למתנ"ס ספציפי אלא לחברה למתנ"סים כגוף מטה.

ואתם עוקבים אחרי איך היא מחלקת את הכסף בין המתנ"סים? או מרגע שזה בידיים שלה- - -

קודם כל, החברה למתנ"סים היא חברה ממשלתית, היא מגישה את הדוחות המבוקרים שלה מדי שנה לרשות החברות. שנית, שוב, החברה למתנ"סים תומכת בכל מתנ"ס בודד בשתי צורות: היא מממנת את השכר של מנהל המתנ"ס על-פי הסכם שכר שיש לחברה למתנ"סים עם עובדיה. סך תקציב הפעולות שהחברה למתנ"סים מעבירה, שתומכת בו, מתנ"סים בודדים, עומד על 6 מיליון שקלים ל-160 המתנ"סים שקיימים. בעיקרון החברה לא תומכת בכל מתנ"ס בסכומים. היא בעיקר מעבירה השתלמויות והכשרות את מנהלי המתנ"סים.

נהרי, בבקשה.

אני רוצה לשאול, קודם כל, העודפים המחויבים, המיליארד, כמה זה מהווה באחוזים מסך העודפים של משרד החינוך? זה 50 אחוז.

כן.

ואז אני עובר לשאלה הבאה, לסעיף 2031, תרבות. אם זה מהווה 50 אחוז, זה אומר שההעברה שצריכה להיות השנה מגיעה כמעט ל-40 מיליון. יש לי כמה שאלות פה. לא סיימתי. כלומר זה יהיה כ-40 מיליון. קודם כל, השאלה שלי, בהעברה הזו, איך החלוקה מתבצעת בתוך התקנות? ובנוסף, אני שואל, יש תקנה שהיא 312246, שנקראת פרויקטים ייחודיים, והפרויקטים הייחודיים, נדמה לי שרוב הכסף שמועבר בעודפים, עובר לתקנה הזאת. אני רוצה לדעת, מה התקנה הזאת – את מי היא אמורה לתקצב, וממתי התקנה הזו צמחה במשרד החינוך? תודה. זה סעיף 31.

<(היו"ר זבולון כלפה, 11:48)>

חבל שניסן לא פה, כי הוא רצה לעשות אתנו חשבון, אז אני אעשה את החשבון, האם יש לנו מה לצפות, אבל לפני זה, יש לי שאלה לגבי מה ששאלה סתיו, חינוך לדמוקרטיה ויהדות. אני מבין שלא היה סעיף כזה בכלל בספר התקציב, כי מוסיפים עכשיו 7 מיליון ו-59 אלף. אנחנו מדברים על העברת עודפים. בסעיף עצמו יש אפס. כלומר זה משהו חדש לגמרי. חינוך לדמוקרטיה ויהדות. אני טועה?

אתה לא טועה, אבל אני אסביר.

רגע, ברשותך. אני רק רוצה שיידעו שזה יתוסף השנה. הכול בסדר. רק תסבירי, שנדע כולם על מה אנחנו מדברים. יש סיכוי, אגב, שניסן יחזור עוד במהלך השאלות שלי או לא? מה זה 2,000 שקל שאתם מבקשים עודפים במוסדות להשכלה? 2,000 שקל. מ-404 ל-406. אני רוצה הסבר. מוסדות להשכלה עלה מ-404 ל-406. אני רוצה לדעת מה זה ה-2,000 שקלים האלה, שאתם מבקשים מאתנו לאשר. מי הולך לקחת את ה-2,000 שקלים האלה? לאיזו מטרה זה הולך?

אני רוצה לדעת, מה זה התוספת של תמיכות ומענקים למוסדות תורה – מיליון ו-914? לאיזה צורך הכסף הזה מיועד – אם אפשר לתת לי פירוט מדויק, ומה זה מלגת לימודים לאברכים - מיליון ו-36, ומה זה תמיכה בכוללים – 408 אלף? ההעברות האלה, הרי התקציב הזה הוא פר תלמיד. הסכומים האלה לא מתאימים לפר תלמיד. נראה כאילו הולך למשהו ייעודי. אם מוסיפים לפר תלמיד – בסדר, יש לכם זמן להתעסק בזה, אז זה בסדר, אבל אם זה הולך למשהו ייעודי, אני רוצה לדעת מה זה. מה זה הסעיפים הקטנים למה ייעודי, כשמדובר על תקציב של 450 מיליון שקל בסך הכול הכללי? האם יש פרויקטים מיוחדים שנותנים לשם כסף?

שאלה אחרונה. תרבות יהודית. זה מה שניסן אמר לי קודם, שהם יעשו אתנו חשבון. עכשיו אני רוצה לעשות חשבון. יש המקביל שלו, תרבות חרדית. אלה שני סעיפים שפוצלו במשרד החינוך לפני הרבה שנים לפני בקשת משרד החינוך. מופיע תרבות חרדית.

לא, אין דבר כזה.

יש לנו אגף נפרד. שאלתי כבר מיליון פעם, הסעיף התקציבי היה שווה, פחות או יותר. במהלך השנה הזאת הוסיפו הרבה פעמים לתרבות היהודית, דהיינו לציונות הדתית בעיקר, ועכשיו מוסיפים עוד 19 מיליון, כאשר זה מגיע כבר ל-57.5 מיליון שקל, כאשר אין שקל אחד תוספת לתרבות החרדית. אני לא יודע איך לשאלות את השאלה הזאת, אבל אשאל בכל זאת. תנפו את מה שאתם רוצים. עם כל הכבוד, יש אנשים אצלנו שלא מקבלים משכורות כבר שנה שלמה. הכול בסדר. אתם יכולים לרמוס אותם.

זה מה שנהרי שאל. הוא שאל. כששמעתי אותו, הבנתי, ועכשיו כשאתה מדבר, אני כבר לא מבין.

אני מצטרף לשאלה של חבר הכנסת נהרי – האם התרבות היהודית הגיעה כבר ל-55 מיליון שקל, והתרבות החרדית נרמסה לחלוטין, ועוד ניסן סלומינסקי מאיים עליי שהוא יפגע בי עוד משהו, אז מה עוד הולכים לפגוע בנו?

תודה. ושאלה קטנה לפני - מה זה ראמ"ה?

בחינות המיצב.

נסביר. הפנייה הזאת מהווה כ-50 אחוז מהעודפים המחויבים בתקציב משרד החינוך. לרוב העודפים לא מועברים בבת אחת, בגלל שיש עוד סגירת ספרים שנעשית בחשב הכללי. לכן אנחנו מעבירים הפעם רק 50 אחוז מעודפי התקציב. הפנייה שאתם רואים היא לא בדיוק 50 אחוז. המשרד, יש מקומות שבהם יש מצוקה תקציבית יותר קשה, וצריכים את העודפים יותר, ויש מקומיות שקצת פחות. לכן, בגלל שעכשיו מתקבלים רק 50 אחוז מהעודפים, ויסתנו כך שבמקומות שבהם היה צורך, שהחשבת של המשרד שיקפה צורך מהותי להכניס שם את התקציב, הכנסנו יותר מ-50 אחוז- - -

כמה זה בתרבות יהודית?

75 אחוז, למיטב זיכרוני.

כלומר כ-31 מיליון יהיה סך העודפים המחויבים בתרבות יהודית. עכשיו בואי נתקדם לפי התקנות.

נענה על השאלות במסודר. אז זה לגבי ה-50 אחוז עודפים.

אני רוצה לדעת לגבי החלוקה הפנימית.

אנחנו לא הולכים לשום מקום. נענה על הכול.

אני בטוח שלגבי התקנה של פרויקטים ייחודית, את יכולה גם לענות.

האמת שלא, לכן אעביר את רשות הדיבור.

לגבי מטה שנהר על בסיס אפס, במהלך בניית התקציב של שנת 2000, כפי שאתם יודעים, ממשלת ישראל ביצעה מהלך של חריש עמוק, של צמצום מספר התקנות והתקציב. משרד החינוך עוד לא ביצע חריש עמוק באפן מוסדר. עם זאת יש ניסיון של משרדי החינוך והאוצר לבצע צמצום תקנות ללא תהליך של חריש עמוק. אחד הדברים שעשינו בתקציב האחרון זה לאחד בין תקנות שבהן היה היגיון שהתקנות יהיו מאוחדות. זה אחד מהנושאים. לכן בתקציב 2014 אתה רואה אפס בבסיס - זה לא כי זה נושא חדש- להפך – פשוט, התקציב לשנה הזאת עבר למקום אחר.

כלומר יהדות ודמוקרטיה היה גם קודם.

נכון. ראמ"ה זו הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. זו יחידת סמך של משרד החינוך, שבעצם אחראית על כל נושא המדידה וההערכה לתלמידי ישראל, אם זה הביצוע של המבחנים הבין-לאומיים, הפיזה ומבחני המיצ"ב. שוב, בגלל שמשרד החינוך עובד בשנות לימודים, יש פה התקשרויות שהתבצעו לתשע"ד, ולכן העודפים הגבוהים.

התוספת של ה-2,000 זה לתוכנית שנקראת מורשת כוחות המגן. על זה משה יכול לפרט יותר.

זה סעיף תמיכה שנוגע לנושא המחתרות, כל מיני גופים שמציגים את הנושא. 2,000 שקל זה ההתחייבות שנרשמה. יש בסעיף כ-400 אלף שקל. זה כ-2,000 שקל שלא שולמו במסגרת ההתחייבות.

כמה התקציב הכולל?

כ-400 אלף, למיטב זיכרוני.

מי מקבל את זה?

יש קריטריונים.

מי היום מקבל בפועל לפי הקריטריונים?

לא זוכר את שמות הגופים שם, אני יכול להעביר אותם. יש רשימה.

אוכל לקבל את השמות?

כן.

<(היו"ר ניסן סלומינסקי, 11:58)>

משה יעביר לך את הרשימה.

שאלו לגבי פרויקטים ייחודיים. מדובר בפרויקטים ברשויות מקומיות בנושא מורשת. זה הקצבות לרשויות מקומיות במסגרת חודש המורשת היהודית על-ידי אגף תרבות יהודית.

זה שוב המוסדות של הרב רונסקי, או מדובר במשהו חדש הפעם?

מעבירים לרשויות מקומיות; לא למוסדות.

מה הארגונים?

הרשויות מבצעות פעילות, כל אחת לפי- - -

זה מה שהוא תיאר עכשיו, לפני חמש דקות.

שאלתי לגבי המוסדות, מה זה התוספת הזאת, של תמיכה בכוללים ומלגות לאברכים, ושאלתי מה זה התרבות יהודית ומה עם תרבות חרדית. זה מה ששאל משולם נהרי. השאלה של משולם נהרי – אני רוצה תשובה.

אני רוצה לענות באופן עקרוני. למעשה העודפים פה עומדים כנגד התחייבויות, כנגד התקשרויות שיש בתקציב בנושאים מסוימים, שעברו ועדת רכישות או התקשרות חזית או במסגרת ועדת הקצבות או ועדת תמיכות, ששוב, ההחלטה של ועדת תמיכות, יש לה התחייבות חוזית גם.

יש התחייבויות לרשויות? הכסף הזה עבר בדצמבר. בדצמבר הספיקו לעשות התחייבויות?

לדעתי, כן. ועדת תמיכות יושבת ומקצה את הסכומים לפי קריטריונים. לא היתה נרשמת התחייבות- - -

לפני שזה עובר, מכינים את כל החומר. אתה יודע את זה טוב, נהרי.

כנגד כל התחייבות נעשתה פרוצדורה במסגרת החשבות, או של ועדת תמיכות או של ועדת הקצבות או של ועדת מכרזים. לכן אני אומר שכל התחייבות שרשומה פה היא כדין.

הכלל הוא שכן. יכולים להיות יוצאים מן הכלל.

שאלתי שתי שאלות ולא קיבלתי תשובה.

קיבלת תשובה – אולי לא מפסקת.

לגבי אגף מוסדות, מדובר בהתקשרויות בעיקר עם חברת המחשוב שמבצעת את כל התכלול של כל התמיכות לכוללים ולגופים הזכאים של הרכישות.

וכל זה, זה המחשוב?

הרוב. יש שם עוד סכום קטן לכוללים, לגרעינים לאומיים חינוכיים. יש סכום של 125 אלף.

הזקנתי. תוכל לומר בדיוק, שנבין?

גרעינים לאומיים חינוכיים.

זה שם חדש? ואין לי עדיין תשובה לתרבות החרדית.

משרד החינוך תומך בכל מיני צורות של פעילות בלתי-פורמלית שנעשית בישובים. יש קריטריונים, וגרעינים יכולים לגשת לקול קורא שמשרד החינוך מוציא. גרעינים – מספר משפחות שמתאגדות, והולכות לגור בעיקר בפריפריה. יש קריטריונים על סמך כמה שעות התנדבות הם עושים. הם נדרשים גם לעבוד בלי קשר בחינוך, ולעשות פעילות התנדבות בקהילה אחר הצהריים. המשרד תומך בזה.

אז יש גרעינים תורניים. יש סעיף. אז זה לא גרעינים לאומיים.

גרעינים חינוכיים לאומיים. סך הכול לתוכנית נכנס מיליון ו-914.

- - -

אני יודע, תאמיני לי. ואני יודע גם למי זה הולך ולמי זה לא הולך.

חבר הכנסת גפני היה יושב-ראש ועדת כספים. השאלות שלו טובות, והתשובות שלו היו יכולות אפילו להיות יותר טובות מהמלומדת.

ההבדל הוא שלא היתה לא שאלה ולא תשובה, כשהוא היה.

אלא אם כן היו דברים שנעלמו מעיניי.

האם לגבי תרבות חרדית – אתם כמעט מוחקים את הסעיף הזה. זה מגיע ל-57 מיליון, והתרבות היהודית, ששייכת לציונות הדתית, ואת התרבות החרדית אתם מוחקים. אין שום העברה. נאמר לפני כמה חודשים שבעוד שבועיים תבוא העברה. נגמרה שנת התקציב, אנחנו עומדים היום במרס – לא מגיע כלום.

קודם כל, פרויקטים ברשויות- - - בכלל לפעילויות מורשת ברשות - לא רק לנושא של יהודי או חרדי. זה חלק ניכר מהעודפים.

כתוב פה: תרבות יהודית. יהודי.

חרדי זה לא יהודי?

לא. חרדי לא. רק ציוני-דתי הוא יהודי. לפי הסעיף הזה. הרי הבטחתם שתביאו את התרבות החרדית. מה עשיתם - מחקתם את זה. אתה עוד מאיים עליי. תאיים.

ממש.

מחקתם. אנחנו לא יהודים אצלכם. אנחנו לא קיימים. רק הרב רונסקי. אנחנו נגיע לזה, עד הגרוש האחרון נגיע. שקל לא ייעלם מעינינו. לאן לקחתם את הכסף, ולמי נתתם את זה בתור שוחד, כדי שהוא ישתוק? אני רוצה לדעת כל התרבות החרדית. כשתגיע החטיבה להתיישבות, אגיד, לאן הלך הכסף? והוא עוד מאיים עלינו.

תרבות חרדית מיועד לשיעורי תורה לעמותות.

כמה כסף יש בתרבות החרדית? כמה נשאר?

הבסיס – אין לי פה.

אין תקנה כזאת. זה תרבות יהודית. 03 זה שיעורי תורה. זה מה שנקרא. אנחנו גם תרבות יהודית.

למה העבירו לסעיף הזה, ולא לשיעורי תורה?

וזה תוספתי.

אומרים ש-24 מיליון יש בבסיס של התקציב.

למה רק לסעיף הזה היתוסף, ולזה - לא? זה מגיע ל-57 מיליון. זה היה אותו דבר הרי.

אבל לא דנים על הסעיף עצמו.

זה מגיע ל-57 מיליון. למה? בתרבות היהודית. מה, אתם עושים את עצמכם תמימים? אני מדבר על העודפים בתרבות היהודית. יש כמעט 20 מיליון שקל של עודפים מחויבים, שזה מגיע ל-57 מיליון. כמעט 60 מיליון. למה כל הזמן מיתוסף בתרבות היהודית, ולא מיתוסף בסעיף המקביל? שאלתי את זה כבר מיליון פעם, ואמרו לי: בעוד שבועיים, כן.

כי אתה באופוזיציה והם בקואליציה.

ככה מנהלים את המדינה? בגלל שהאנשים האלה חרדים, לא יקבלו משכורת?

אתה יכול להעביר את התשובה הזאת לשר. אלעזר, בבקשה, תשאל.

אני מודה שהפליק פלאק הזה בין 29 מיליון ל-97 מיליון הוא קצת חשוד בעיניי. אני מדבר על הסעיף של תרבות יהודית. מ-2013 ל-2014. אני רוצה לחדד את זה. אני מצטרף למה שאמר חברי חבר הכנסת גפני, ואני גם רוצה לשים את הצד השני, את מה שבתי מדרש מהסוג שמנהלת חברת הכנסת רות קלדרון. גם היא תרבות יהודית. ואני, לאור מה ששמעתי, כולל האדם שמחלק את הכספים האלה, ואני מודה גם איך הם מתחלקים – ביקשתי בכתב, פניתי לשר וביקשתי פירוט לפני הדיונים, עוד לפני שזומנה הבקשה הזאת. לצערי, לא קיבלתי. אני מכיר את התלונות משני הצדדים, ומחבר את זה לנושא הזה של הקפיצה. אם יש קפיצה כזו גדולה, שהיא קצת מעוררת חשד, בעיניי, ואם אתם לא יודעים לתת לי את האירועים, אני אומר שיש לי יותר מחשש שזה חלק מהכספים הקואליציוניים, וכיוון שכך, אני חושב שאני צריך להסתכל על זה עוד יותר טוב. אבל אני כבר עברתי על הפרוטוקול, שלידיעתי, יש כספים קואליציוניים.

אמרו שאין. היושב-ראש אמר שאין.

לא, אני אמרתי מה אמר סגן שר האוצר.

אז יש או אין?

מאיפה אני יודע?

אבל מה הוא אומר?

שסגן שר האוצר יש עתיד אמר ש- - - כסף קואליציוני, והרב אמר שהוא וסגן שר האוצר זה אותו דבר.

אז יש קואליציוני או אין קואליציוני?

יש.

הוא אומר שלא.

אני אחדד את השאלה. האם מההגדלה של ההעברה הזאת יש משהו, שקל שהלך או לגופים חרדים כהגדלה או לגופים יהודים פלורליסטים – עזבו את הפרויקט הנכון של בארי, של מכון הרטמן? אני חושב שאלה דברים מאוד כנונים. שאלתי כאן, האם מהגידול הזה הלך גם למקומות האלה, או הכול הלך – קשה לי להגיד.

נשאלנו קודם על תקנה ספציפית. הסברנו על הפרויקטים הייחודיים. במסגרת הזאת המשרד מקצה לרשויות המקומיות - אנחנו לא יודעים לעקוב אחר – אם אנחנו עובדים דרך הרשויות המקומיות, אנחנו לא תמיד יודעים- - -

גפני, אל תרוץ. שנים אמרנו שזה מה שש"ס עושים, שהם מעבירים לרשויות בתנאי שיעבירו לי.

למה?

אני מעריך את התשובה. זו תשובה מלומדת. כל הכבוד.

בבקשה, עיסאווי.

אני לא יודעת להגיד לך עבור כל התקציב, לאילו עמותות בסוף זה הולך. אם יש פרויקטים שאנחנו מעבירים דרך הרשויות המקומיות, הרשויות המקומיות בוחרות איך להפעיל את זה.

אני רוצה לחדד את השאלה. בשנים עברו התקנה הזאת היתה קיימת, וככה זה עבד? את בטוחה?

למיטב ידיעתי.

פרויקטים ייחודיים. התקנה הזאת לא היתה.

עיסאווי, בבקשה.

רגע, לא קיבלתי תשובה. בחיים לא אקבל תשובה יותר מדויקת? זה נעלם? אני אומר את האמת שלי, כי מה שקורה פה בוועדה באופן די רציף - נותנים לנו תשובות שלא נותנות לנו אפשרות למלא את תפקידנו באמת, לדעתי. לפחות פעם אחת.

זה התפקיד של היועצים המשפטיים. אתה היחיד שלא יודע. יש כספים קואליציוניים, כמה שלא צרחנו וזעמנו.

לא. יכול להיות שיש הסכמים.

ההסכמים כוללים כספים.

אבל זה לא קואליציוניים.

מה ההבדל בין- - -

אם הוא נחתם לפני אישור התקציב, או יש הסכמים לאחרי כן. לאחרי כן אין שום איסור לעשות את זה. אם נחתם לפני כן, גם אין איסור. רק צריכים להודיע את זה.

כסף שנחתם, צריך להיכלל בתקציב המדינה. הוא לא נכלל. הוא עובר בהעברות.

אני לא יודע אם יש או לא.

אומר יושב-ראש הכנסת לשעבר שיש.

יש. איך עושים את זה – למשל, ועדת הכספים עצמה היתה מעבירה כספים לא פוליטיים למוסדות שאנחנו ראינו בהם מוסדות שאנחנו חייבים כציבור להעניק להם דברים, ו-וועדת הכספים היתה מקבלת בשנים עברו סכום כזה וכזה כדי לתקן עיוותים בחברה הישראלית. השאלה, איך היא היתה יכולה לעשות את זה? היא בעצמה לא יכולה להעניק כספים. מעניקה דרך המשרדים. היא אומרת לך: אני מעניקה למשרדים. באותו רגע שהועברה למשרדים באורח שהוא נקי וחוקי, ועומד בכל הקריטריונים שלה, זה מגיע למשרדים, והם אומרים: אנחנו רוצים לתת למוסד כזה או אחר. עיקרון השוויוניות, שהא עיקרון חוקתי במדינת ישראל, יכול לומר - אם, למשל, רונסקי מקבל, יכול לשאול אחר מכפר סמוך או מארץ ישראל כולה, בין שמדינת ישראל ובין ששטחי יהודה ושומרון – אני רוצה שוויוניות. כלומר אם קיבלת את המיליון, תן לי חצי מיליון. אם יבואו אלף, כל אחד יקבל 10,000 ולא חצי מיליון. אלה דברים שתלויים ביכולת הפיקוח גם של מערכת החשב הכללי וגם של מערכת התקציבים, אגב, התקציבים על-ידי הרפרנטים שלהם, ובעיקר על-ידי היועצים המשפטיים של כל מוסד, כי יש משרדים שאומרים: אתה לא יכול להעביר. משרד הפנים יאמר: אני לא יכול להעביר אלא בשוויוניות. לעומת זאת, יש משרדים אחרים – אני לא מדבר על השרים של היום אלא על השרים לדורותיהם, שהיו יכולים להעביר ללא שום בעיה. היו כאלה שזעקו.

עיסאווי, בבקשה.

אתה רוצה שאתפרץ?

אני רוצה שתשאל שאלה.

ישבתי בשקט לבקשתך. עכשיו- - -

אדוני היושב-ראש, אנחנו מלאי הערכה לנועה ולמשה, שהתאפקו.

הם מקצוענים. הם ענו טוב מאוד.

עיסאווי, בבקשה.

יש להם רק בעיה אחת – שהם נמצאים עכשיו בממשלה רעה, ובקדנציה הקודמת הם היו בממשלה טובה.

עיסאווי, בבקשה, תשאל את השאלה.

אני מוותר על השאלה, אדוני, ותודה על היחס. באמת. יש לי מצד שמאל חצי תשובות, ויש לי סתימת פיות ממך.

איזה סתימה? שאני נותן לך לשאול שאלה? אל תלך.

איזה שילוב זה.

אין כאן שום סתימת פיות, אלא אם כן אתה בין כה וכה ממהר וצריך ללכת.

יש פה. זו זכותי לדבר.

ביקשתי ממך לשאול, לא לדבר.

תסתכל על זה איך שאתה רוצה – שאלה ודיבור בעיניי זה אותו דבר.

זה שני דברים נפרדים. מאחר שאני מעריך אותך מאוד- - -

מה זה מעריך? חברים, נוצר מצב שמקומם, רובי, ועושה אותך עצבני, שאתה מקבל חצי תשובות מאגף התקציבים, שנותנים לך מסר, כמה אתה שווה: יאללה, נו, קדימה. וזה מקומם. ואני מצפה מהיושב-ראש שנפעל.

מה אתה שווה כחבר כנסת. שלא יחשבו – מה אתה שווה כערבי ויהודי.

כחבר כנסת. אני מצפה מיושב-ראש הוועדה שייתן לי את ההגנה, ויספק אותי בתשובה מינימלית, שאני אוכל להיות רגוע, אבל ברגע שאני – אז אני מבקש את הגנתך בקבלת התשובות.

בעניין החינוך, אנחנו עכשיו מעבירים מיליארד שקל, ועניתם לנהרי, 50 אחוז מהם עודפים מחויבים, ו-50 אחוז - יש לכם הגמישות.

לא. כל ה-50 אחוז כולם עודפים מחויבים. מה שהסברנו, את ה-100 אחוז עודפים מחויבים עבור כל תוכנית – מה שאנחנו רואים פה זה לא ה-100 אחוז אלא 50 אחוז בסך הכול. יש תוכניות שיש בהן פחות מ-50 אחוז ויש תוכניות שיש בהן- - -

שאלה ראשונה: פעולות לשכת הדובר. האם זה טבעי וסביר שתקציב דוברות, 2.5 מיליון, אתם בין יום ובין לילה מחליטים להעלות את זה ל-7 מיליון? תוספת של 200 אחוז בלשכת דוברות.

יש הרבה רפורמות.

מה ההיגיון?

עיסאווי, אם מותר לי להסביר – אנחנו כרגע לא דנים על תקציב משרד החינוך אלא אנחנו דנים עכשיו על ההעברות המחויבויות. אם אתה שואל למה התקציב עצמו גדל, זה לא הזמן היום; זה היה צריך לשאול כשדנים על תקציב משרד החינוך. אנחנו שואלים רק על ההעברה המחויבת.

4.6 מיליון ₪ שמיתוספים פה לפעולות לשכת הדובר. מדובר, כל הסכום זה עודפים מחויבים שנוצרו בשנת 2013. משרד החינוך יצא לקראת סוף שנת 2013 בקמפיין גדול, גם בגלל רפורמת הבגרויות המתוכננת.

אבל לא יצא מזה כלום.

גם בגלל שלושת השבועות הארכת שנת הלימודים.

לא עדיף להשקיע את המיליונים האלה בילדים עם מוגבלויות, במערך הסעות לבתי ספר, בכל מיני מטרות יותר טובות מקמפיינים תקשורתיים?

סתיו, את רואה את הדוגמה? הרי את יודעת שזה לא רלוונטי, השאלה. הם לא המחליטים. באמת.

בגלל ריבוי הרפורמות, ריבוי ההסברים. הבנו. ריבוי כמה שיותר רפורמות, כמה שיותר כסף לדברר את הרפורמות האלה.

השאלה השנייה, בסעיף 202401, תוכניות לקידום החינוך למיעוטים. אני מבקש לקבל הסבר על הסעיף הזה.

משרד החינוך פועל לתקצב מספר תוכניות חומש לקידום אוכלוסיית המיעוטים בישראל בתחום החינוך. העברנו את כל הפניות התקציביות האלה בשנה שעברה פה בוועדה. זה כספים שמועברים ברובם ממשרד ראש הממשלה, שמרוכזים שם תוכניות החומש, ברובן תוכניות גם בתחומי התחבורה, גם בתחומי התעסוקה וגם בתחומי החינוך. משרד ראש הממשלה מתכלל את התוכניות ומעביר- - -

אני מבקש לקבל מכם את תקציב משרד החינוך לשנת 2004.

אסביר הסבר כללי פה ואשלח לך מה שצריך. בעצם יש שני אלמנטים לשאלה שאתה שואל: יש חלקים שיותר קל לזהות, כמו תוכניות החומש שנמצאות בתקנות ייעודיות, לכן קל לומר מה התוספת התקציבית שלה זכאי תלמיד מיעוטים. חוץ מזה יש כיתה במגזר הערבי, שמתוקצבת כמו כיתה במגזר היהודי, זה סכומים שיותר קשה לי לחלץ. אני יכולה לתת לך פירוט גם על תוכניות החומש, מה שהעברנו בזמנו בשנה שעברה גם לחבר הכנסת שטרן, בכתב.

הדבר האחרון בשלב זה, 202 ו-711, מלגות ומענקים לתלמידים. אני מבקש לקבל את הפירוט של הסעיף.

ההקצאה של המלגות היא בהתאם למדרג הטיפוח של בתי הספר. בתי ספר עם מדרג טיפוח נמוך, שהאוכלוסייה שם יותר חלשה, יש שם עדיפות בהקצאה בהיקף המלגות ש- - - לבתי הספר, לעומת בתי ספר חזקים.

מה זה מלגות?

- - - עבור תשלומי הורים.

זה לא להשכלה גבוהה.

לא. יש שם רק מיליון שקל לסטודנטים דרוזים, אבל כל השאר – מדובר במלגות תלמידים. כ-100 ומשהו מיליון זה מלגות תלמידים, ועוד 35 מיליון למלגות- - -

שאבין, ה-11 מיליון שקל שמופע כאן, לפי מה שאתה אומר – מתוכם- - -

זה לא מתוכם. אני עומד בגדול על תקציב המלגות.

זה מלגות של תלמידים בתוך בתי הספר. ומה הקריטריון למלגות האלה?

לפי דירוג הטיפוח של בית הספר.

אני יכול לקבל פירוט של הקריטריונים?

ודאי.

ו-2013.

נחדד. נעביר הכול, אבל רק נחדד עכשיו. התקציב מועבר לבתי ספר. משרד החינוך לא קובע לאיזה תלמיד להעביר אלא כמה להעביר לכל בית ספר לפי מדד הטיפוח – מדד שנקבע לפי הכנסת המשפחה והשכלת ההורים, ואז מנהל בית הספר מחלק.

שאלה אחרונה, ברשותך. 203003, ישובים נתמכים. 3 מיליון ו-200.

משרד החינוך מעביר מדי שנה לרשויות שנמצאות במקומות או גבוהים במיוחד, ולכן קר בהם, או נמוכים במיוחד, ולכן חם בהם, תגבור לתקצוב של הסקות ומזגנים. יש קריטריונים. מעל גובה מסוים- - -

מי בעד לאשר 20005 – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב גדול

נגד – 1

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

ההעברה אושרה.

בשם כל הקבוצה רביזיה.

בגלל לחץ הזמן אני עושה קפיצה. פנו אליי שני שרים במשך השבועיים האחרונים, שהעודפים האלה מעכבים אותם, לכן אני מנסה לקפוץ אליהם. הראשונה זה שרת הקליטה, סופה לנדבר.

אתה מביא את החטיבה להתיישבות? אני צריך לדעת. אני מהבוקר נמצא בשביל זה.

אני לא בטוח.

לאן הלך ה-28 מיליון? משהו שערורייתי. יש היום החטיבה להתיישבות?

אם נספיק. נראה.

עמוד 39, משרד הקליטה.

פנייה 30004

שני שרים כבר שבועיים מבקשים ממני, ואמרו שזה ממש מעכב את המשרד כולו, הוא נעצר. חשבתי שנגיע לפי הסדר, אבל מאחר שאני רואה שלא – אני קופץ לשני המשרדים האלה.

שרי שלזינגר, משרד העלייה והקליטה. זו בקשה של משרד העלייה והקליטה להעברת עודפי התקציב משנת 2013 לשנת 2014 על סך 185,500 אלף ₪. מדובר בהתחייבויות שנפתחו בשנת 2013, וטרם סיימנו לשלם בגינן. בסכומים זה אחרת.

185 מיליון?

נכון, עודפי תקציב. מאחר שהתקציב לשנת 2013 אושר מאוחר, העודפים הגיעו מאוחר, מדובר בהתחייבויות שטרם סיימנו לשלם בגינן. הם נפתחו ב-2013.

מה תפקידך במשרד?

הממונה על התקציבים.

לגבי סעיף 1204, יש שם עודף – גם, אני לא יודע אם זה 50 אחוז. אני מתאר לעצמי שזה 50 אחוז. בתקנה יש 28 מיליון ו-890, בבסיס התקנה. העודף הוא 29 מיליון, שזה מהווה 50 אחוז. איך מסבירים את זה? הגיע להם איזה פיס, משהו, סכום גדול, שלא הצליחו לבצע אותו בדצמבר?

הסכום הכללי הגיע לסכום גבוה הרבה יותר לאור עודפים, תוספות, שינויים בתקציבים.

כמה היו התוספות?

אני מצטערת, אני לא יודעת לומר לך את הסכום כרגע.

את לא חושבת שזה מוזר, ש-50 אחוז- - -

אם אין הצבעות היום – תגיד לנו. תשאל את היועצים המשפטיים. אל תשאיר אותנו סתם.

האם את לא חושבת שזה מוזר ש-50 אחוז מהעודפים עולים על הבסיס שיש בתקנה?

אופי התקנות כולל מספר תוכניות רב ומגוון. חלקם נובעים משינויים ומצרכים נקודתיים אד הוק של אותו גל עלייה שמגיע או בתמיכות לפי קריטריונים ושיקולים שהמשרד החליט לתת.

לא שמענו שיש גל עלייה מיוחד.

למשל, תקציב תמיכות שלנו נובע מהפניות ומהתמיכות- - -

לזה אני רוצה להגיע. איך הוא מתבצע. כל שנה מעבירים עודף בכל הנושא של הפעילות לעולים חדשים, כאשר נמצאים במרכזי קליטה, נמקים שם, יושבים כבר שנים, ויש תקציב של 25 מיליון לפעילות חברתית, והכסף הזה הולך וחוזר והולך וחוזר, ומיתוסף עליו גם כן משהו שלא יכול להתבצע.

שאלה מצוינת. הוא מייצג את כולנו בשאלה הזאת. שאלה טובה.

לפני שאתה עונה, שמעון, בבקשה.

לגבי 301202, לגבי תעסוקה, מידע ויזמות. אני רוצה לדעת קודם כל פירוט, על מה מדובר. כשמדובר בעולים חדשים אני יודע שלמשל, בעולים החדשים, במוקדים, מתחננים להיות בין המועסקים ולהיות עובדים מהמשרד. אני רוצה לדעת את הפירוט, כשאת אומרת: תעסוקה, מה זה אומר?

עובדי המוקדים לא נכנסים בתוכנית הזאת. בתוכנית 3007, שם נכנסים.

רגע, מה עם 202?

ב-202 נכנסים ודאי ככלל העולים.

כמה יוצאי אתיופיה יש שם?

זה פר עולה.

אני יכולה לחזור אליך ולבדוק את הנושא, איזה אחוז מושמים דרך האגף הספציפי הזה.

אם אין לך תשובות עכשיו, יכול להיות שתצטרכי לחזור עם תשובות.

זה תוכניות שמיועדות לכלל העולים, וליוצאי אתיופיה בתוכם.

כמה יוצאי אתיופיה יש בפנים?

יהיו לך הפתעות.

בבקשה.

אופיר להב, משרד העלייה והקליטה. מנהל אגף תכנון מדיניות, תקצוב ומחקר. ראשית, לשאלה לגבי גלי העלייה ומרכזי הקליטה. דבר ראשון, מי שנמצא היום במרכזי קליטה זה רק העולים מאתיופיה, כלומר כל שאר העולים, שלא מאתיופיה, לא נמצאים במרכזי הקליטה; הם נקלטים בקליטה ישירה.

מי נמצא בבאר שבע?

רק יוצאי אתיופיה.

התימנים לא נמצאים שם?

יש ארצות מסוימות- - -

במרכזי הקליטה יש כ-6,500 מיטות. רובם המכריע זה יוצאי אתיופיה. יש מעט, בעניין של עשרות, מתימן וטוניס, בהתאם להחלטות ממשלה – טוניס, בהחלטת ממשלה, שנותנים איזשהו טיפול בנושא. יש עוד כמה ארצות, שאני לא חושב שזה המקום, שיש עלייה מהן, שזה המקום פה להרחיב. מדובר בעשרות אנשים.

בהמשך לשאלה לקליטה בקהילה, כל הפעילויות שמתבצעות במרכזי הקליטה מופעלות על-ידי משרד הקליטה באמצעות הסוכנות היהודית. כל התקציב לכל כולל פעולות חברה ותרבות וכל הפעולות של קליטה בקהילה מתוקצבות דרך ההפעלה של מרכזי הקליטה, שזה לא בתוכנית שאתה דיברת עליה, 301204. זה נמצא במשהו אחר – בתוכנית שנקראת קליטת עולי אתיופיה. בתוכנית של קליטה בקהילה לא מדובר באנשים שנמצאים במרכזי קליטה; מדובר בקליטה בעיקר דרך רשויות מקומיות.

בקהילה. כמה זה מתבצע שם? באילו אחוזים? כל שנה חוזר עודף גדול.

אם זאת השאלה, מה אחוז הביצוע של תוכנית קליטה בקהילה במשרד הקליטה, אני בהחלט יכול לבדוק.

ומה התוספת פה?

אין פה תוספת. זה עודפים מחויבים. אומר בוודאות, שאחוז הביצוע של כלל המשרד בשנה שעברה נפגע בגלל שהתקציבים הגיעו רק בסוף השנה – גם העודפים וגם התוספות וגם ההסתות הפנימיות.

למה זה כך?

בעצם יש לך עודפים שמתגלגלים אולי אפילו שנה שנייה, כדי ליצור סכום כזה.

חלילה. גם לא יכול להיות בתקציב תמיכות, לפחות לא אצלנו במשרד, שעודף מתגלגל מעבר לשנה קלנדרית אחת, כי החשב לא ייתן דבר כזה. גם אנחנו לא נעשה.

אני אומר לך שיש אפשרות כזאת, שיש עתירה ומעכבים כסף.

אם יש עתירה בבית משפט על משהו – יכול להיות.

לא קיבלתי תשובה, ויש לי עוד שאלה.

היא אמרה שתעביר לך.

שאלת לגבי העלייה. בשלוש השנים האחרונות, חבר הכנסת נהרי, היתה עלייה במספר העולים. רק בשבוע שעבר שרת העלייה והקליטה אגב שיחת הטלפון שאמרה שהמשרד תקוע, שרת העליי והקליטה הציגה פה בכנסת בשדולה של יהודי צרפת את העובדה שרק בשלושת החודשים האלה עלו יותר מפי כפול מיהודי צרפת ממה שהיה בשנה שעברה, ולכן הממשלה – מקדמים תוכנית עלייה מיוחדת- - -

יש תוכנית בסוף החודש, לעשות יריד עלייה בצרפת ובאיטליה.

אבל אתה אומר שהמשרד מתוקצב בפחות ממה- - -

אבל הוא באמצע תשובות שהוא נותן.

התשובות שלך מספקות. אפשר להצביע, לדעתי.

לגבי עניין התעסוקה, אני מנסה להבחין את השאלה, ואענה על שני דברים. כל תוכניות התעסוקה באמצעות מוקדי הקליטה, כפי שיודעים, משרד הקליטה מפעיל 22 מוקדי קליטה ברשויות המקומיות בתוך השכונות שיש בהן ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה. תקציב התעסוקה למוקדים הוא לא במסגרת תקציב התעסוקה הרגיל של המשרד. הוא יותר גדול, והוא מגיע ל- - - בנפרד.

זו הבעיה הכי גדולה. לא ייתכן שעשרות שנים יוצאי אתיופיה עובדים בכל מיני מקומות, והם לא נכנסים לתוך הקור של המשרד. זה לא ייתכן. אתם צריכים לחשוב שוב, כי הם לא עובדים חיצוניים. הם צריכים להיות עובדים פנימיים כמו כל אחד אחר.

אתה מדבר על תקציב ההעסקה? אני לא יכול להתייחס לזה. אני יודע שזה נמצא עכשיו על המדוכה בהרבה- - - וגם בערכאות משפטיות. אנחנו תומכים ברשויות מקומיות.

מה, זה מדיניות של המשרד?

ודאי. בפועל יש עשרות עובדים- - - בשנה, והם לא נמצאים בתוך המשרד.

אנחנו תומכים ברשויות מקומיות לקליטת יוצאי אתיופיה- --

ניסן, זה לא רציני. יש עובדים יוצאי אתיופיה שעובדים עשרות שנים, והם נמצאים מחוץ למערכת, ברשויות מקומיות שכל שנה מחדשים להם את המשרה, אז נראה לך זה ברור? תבדקו את זה. זה לא יכול להימשך ככה.

אנחנו מתקצבים רשויות מקומיות לנושא קליטת- - -

למה הם לא מהמשרד?

זה שהרשות מחליטה- - -

סלח לי, אתה מטעה פה את האנשים. מי שמחליט זה בעל המאה. זה המשרד שמתקצב. לא הרשות מתקצבת את המשרד הראשי.

הסוגייה הזאת היא ידועה, היא נמצאת לפתחם של כל מי שנוגע בדבר. זה גם המשרד, גם השרה התייחסה לזה. לדעתי, אפילו יש בזה עניין משפטי בנושא, של אופן ההעסקה. בגדול, מה שהוא אומר, שאנחנו מעסיקים- - -

המדיניות היא של העיריות או של משרד הקליטה?

נחש, באמת.

אני מבקש שלאחר מכן אתם תזמינו את שמעון, ותפרסו את הדברים, ותראו.

ישבנו אתו מספר פעמים, והוא גם נמצא בתהליך.

קודם כל, אני יודע שאתה לא הכתובת, אבל אתה פה, לכן אני מדבר אליך. זה מדיניות של משרד הקליטה. לא עשו אותנו באצבע. כל מה שקשור ליוצאי אתיופיה, השאיפה היא להעסיק אותם דרך גופים חיצוניים, דרך הרשות המקומית, דרך כיוונים, דרך כל מיני ארגונים, כי ככה משמרים- - - אני מבקש שתהיה מדיניות – לגבי ההצבעה, מבקש שנצביע, ונעשה רביזיה.

לגבי החומש, ראו זה פלא – המצב של בני הקהילה הוא לא הולך ומשתפר, והממשלה החליטה לתת תקציב גדול, שנקרא תקציב חומש, ויש עודף. איך זה ייתכן?

העודפים של שנה שעברה, בדיוק כמו שהיה בכלל המשרד, לפחות המשרד שלנו - העודפים שהגיעו בשנה שעברה רק באוקטובר או בסוף ספטמבר, לדעתי, ותקעו את המשרד עד אוקטובר, לא אפשרו לצאת בתוכניות חדשות. לדוגמה, אם תוכנית שהחומש בשנה שעבר רצתה לעשות, כל השנה היתה תוכנית עבודה לעשות תוכנית עבודה במסגרת תוכנית החומש, לא יכולנו להפעיל אותה עד שהתקציב הגיע. רק באוקטובר יכולנו לחתום על חוזה עם ספק, וחוזה עם ספק חותמים לפחות לשנה. אני מכיר את תוכנית החומש לפרטיה, אגב.

תוכנית דיור, שהיא חלק מתוכנית החומש, שהיא 120 מיליון שקל, מ-2008 עד 2013, ניצלו רק שני אנשים. אולי אחוז אחד. אז יש כל מיני קריטריונים שאתם עושים, שהם לא מנצלים.

אתה מדבר על תוכנית החומש שנמצא במשרד השיכון. זה תוכנית החומש שבמשרד הקליטה.

אתם המתכללים.

חבר הכנסת סולומון, רק תסביר לי דבר אחד, וחיים ואני נתמוך בך – את זה אני אומר ליושב-ראש – אני רוצה להבין, אם אנחנו לא נעביר את הכסף הזה, רוב העולים שייפגעו זה דווקא עולי אתיופיה. עכשיו תגיד לנו מה לעשות.

אני יודע את זה. אמנם אני חבר כנסת חדש, אבל אני מבין את זה. אני רוצה שנצביע בעד, ורביזיה.

סתיו לא נמצאת?

אז מי בעד לאשר את בקשה 30004 – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

הבקשה אושרה.

הבקשה אושרה.

הצבעתי בעד, אבל מבקש רביזיה.

גם אנחנו מבקשים רביזיה אתו.

זה אפשרי. הרביזיות יידונו יותר מאוחר. דברו אתו אחר כך.

אתה מעלה עכשיו את הרביזיה?

לא, ממילא צריך לחכות חצי שעה.

אדוני היושב-ראש, תוכל לומר לנו מה הסדר? אנחנו פה עד הלילה.

אנחנו קופצים. יכול להיות שנוכל לחזור לכולם אחר כך. תכף נשמע את דעתו של היועץ המשפטי. אנחנו קופצים לעמוד 72.

פנייה 70003

משרד השיכון.

בבקשה.

למה זה עכשיו?

אמרתי - כבר כמה פעמים פנו אליי שני שרים. אם יהיה לנו יותר זמן, נחזור לכולם.

אמרת לנו לבוא לפה ב-11:00.

מי הרפרנט שמדבר על זה? אין פה אף אחד שמייצג?

אקרא לו, כי שיניתם את הסדר.

שתי דקות הפסקה. תקראו לו, ובינתיים אבדוק את הנושא.

<(הישיבה נפסקה בשעה 12:53 ונתחדשה בשעה 13:00.)>

אני מחדש את הישיבה.

הגיע נציג של משרד השיכון?

אם כל הכבוד, היה אמור להיות נציג משרד השיכון – הוא לא היה. עשית הפסקה כדי שהוא יבוא. הוא לא הגיע. אני מבקש להוריד את זה היום מסדר-היום.

לא.

אני, כשלא היו מגיעים רפרנטים, לא הייתי מעלה את זה.

זה לא היה כך. עשיתי קפיצה גדולה לעמוד 82, אז יכול להיות שהוא לקח חשבון, והלך להתפלל מנחה.

פעמיים מחכים לרפרנט שלא נמצא?

אני לא צלצלתי אליו. אני מקווה שמישהו צלצל.

זה גם מסר שגוי – שיטה לא להגיע.

ממילא הם לא מספקים תשובות, אז מישהו אחר יכול להחליף אותם.

משרד הרווחה.

פנייה 23005

ניסן, אתה יכול לומר מה התוכניות שלך?

שנמשיך בזה. אני מקווה שזה מה שיסוכם. תהיה התייעצות עם הייעוץ המשפטי, ונוכל להמשיך לנושא כפל עמלות.

אז נפלה החטיבה להתיישבות?

למה נפלה? אם נספיק, נגיע אליה. אם הייתם נותנים לי רמז איך ייראה ההמשך, אוכל לדעת – שאוכל להעריך זמנים. אחרת אין לי יכולת. העודפים מחויבים – אף פעם לא היה דיון על זה.

זה בחקלאות. אני חושבת שיש חשש, כי אולי אין לך רוב, אז אולי שווה כן לדבר על זה.

אולי בשנים קודמות היה אמון יותר גדול.

יכול להיות.

היה מגיע אורי אריאל לפה, וההתיישבות היתה מקבלת את מה שמגיע לה. לא כמו שאצלכם.

גם ג'ומס – תמיד אנחנו לוקחים אותו כדוגמה – שני דברים היה אומר: אם זה כסף קואליציוני – לא שואלים, מצביעים בעד, כי זה ההסכמים. עודפים מחויבים – זה ברור. כבר היה דיון על זה.

לא כמו בזמן שלך שדורסים אותנו, ניסן. מה ציפית שנעשה? בתקופה שלי קיבלתם להתנחלויות הרבה כסף, מה שלא קיבלתם קודם.

הרבה פחות מהיום.

כי הקואליציה היתה בעד ההתיישבות, וגם אותו חלק באופוזיציה- - -

23005, משרד הרווחה.

הפנייה נועדה להעברת 400 מיליון ₪ עודפים מחויבים משנת 2013 למשרד הרווחה. זה כ-400 מיליון שקל. זה כ-7 אחוז מתוך 5.5 מיליארד שקלים תקציב המשרד. עיקר ההוצאות עבור מיועד להוצאות עבור מסגרות רווחה, עבור התשלום החודשי לחוסים מכל מיני סוגים. עיקר התשלום – 140 מיליון ₪, מיועד לאגף לשירותים אישיים וחברתיים, שזה בעיקר אוכלוסיות בסיכון.

מי בעד 23005 – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הבקשה אושרה.

אושר פה אחד.

עמוד 31.

שר הרווחה – כשיש אמון, זה עובר הכי מהר.

נכון. משרד הרווחה גם לא מפלה לרעה את החרדים.

הנה, דוגמה.

פנייה 24005

משרד הבריאות.

מורי אמיתי, רפרנט בריאות. הפנייה נועדה להעביר עודפים בסך 212 מיליון שקל משנת 2013 לשנת 2014, עודפים מחויבים. מדובר על בערך כ-3 אחוז מתקציב המשרד. ההעברות מדברות על עודפים, בין אם זה קניות לשירותי המשרד כמו שירותי מחשוב, ובין אם שירותים שהמשרד מחויב לספק כמו שירותי אשפוז לקשישים, שירותי שיקום לנכי נפש, בריאות התלמיד.

מה זה העסקת עולים? מספר תוכנית 240409, 8,000 שקל.

זה כל העודפים?

80 אחוז מהעודפים.

למה לא מעבירים הכול ביחד?

זה הנחיות המשרד.

אני מבינה שככה הונחית, אבל למה לא מעבירים הכול יחד?

ברשותך, אני אתן תשובה, כי זה לא רק פה. מאחר שזה עודפים מחויבים, המשרד, החשכ"לית בדקה כל אחד ואחד מזה. בדרך כלל המשרדים מעבירים להם רק 80 אחוז, ולאחר שמקבלים את הדוח הסופי של השנה, אם הכול בסדר ואכן זה עונה, מעבירים את ה-20 אחוז האחרים.

מה זאת אומרת, הכול בסדר?

שזה עונה על מה שאמרו. יש משרדים, ואני אומר את זה שוב, שהחשכ"לית אישרה לא 80 אחוז, אלא לשלב הזה 50 אחוז, ובהמשך יאשרו עוד 50- - -

אקח את הדוגמה שאתה תמיד אומר: אתה אומר: אנחנו בונים כביש – אנחנו צריכים לאשר את הבנייה הזאת את התקציב. אז למה אתה אומר עכשיו: מאשרים רק 80 אחוז? הרי אתה יודע שבסוף תסלול את הכביש.

אני אומר לך מה הכללים שבמשרד נמצאים. הם רוצים לראות, אחרי שמקבלים את הדוח – הרי עכשיו זה רק לפי מידע שנותנים, אבל אחר כך מגיע הדיווח המסודר על כל הביצוע, חתום, מסודר. לא עכשיו - זה רק לוקח קצת זמן, ואז משלימים את ה-20 אחוז, כנראה.

ויש מקרים שבהם לא משלימים, אני מניחה. השיטה הזאת – האוצר יכול כך תוך כדי השנה להמשיך לקצץ.

זה שני דברים.

ועדת הכספים אישרה למשרד כסף. אתה אומר שכל העודפים המחויבים אושרו. ועדת הכספים אישרה את הכסף, אבל האוצר מחזיק אותו. למה האוצר מחזיק אותו?

אני מסביר שוב. זה קורה בהמון דברים. יש תמיד הקו העדין בין העודפים לעודפים המחויבים.

לא קו עדין. יש התחייבויות, ויש דברים שלא השתמשו בהם בתקציב.

יש דברים פשוטים ויש דברים שהם יותר, כנראה. אבל זה נוהל שדווקא את היית צריכה לתמוך בו, שיש כאן בקרה כפולה.

אני נגד קיצוצים בשירותים חברתיים.

לא חברתיים. זה בכל המשרדים כך.

יש פה למשל סעיף 231204 – ביטוח שירותים למפגר. מעבירים לו עכשיו 4.7 מיליון. משהו חשוב שכולם פה מסכימים עליו. למה מעבירים רק 80 אחוז ולא את כל הכסף?

אני מנסה להסביר מה שאמרו לי ומה שאני יודע מכל המשרדים - שלכל המשרדים מאשרים רק 80 אחוז כדי- - -

אעזור לך – הכסף הולך כדי לעזור לאותם נצרכים, שהם ילדים עם פיגור שכלי. יש דברים שהם נדרשו מאנשים שהם ספקים. עכשיו, רוצים לדעת, האם הם מילאו אחר כל מחויבויותיהם כלפי מדינת ישראל, ולכן קבעו בקרה ומעקב שבו החשב הכללי רואה, האם באמת התחייבת או גם ביצעת? כלומר ההתחייבות שלך לא מזכה אותך מייד בקבלת כל התשלום. אנחנו רוצים לראות את כל התהליך של הביצוע עצמו. לכן לפעמים, במקום 80 אחוז, 50 אחוז.

בדרך כלל, כל המשרדים, זה דבר קבוע, יש 80 אחוז שמאשרים, ואחר כך 20 אחוז תמיד לבדיקה סופית. זה לא למשרד הרווחה רק או בריאות אלא זה כללית לכל המשרדים.

הכנסת יודעת: הולך לעבור עכשיו X מיליוני שקלים למשרד הבריאות, וכך אזרחי ישראל יודעים שעוברים X מיליוני שקלים, אבל משרד האוצר בעצם לא- - -

יש לך טעות. לא הוציאו את הסכום.

רגע. בא משרד האוצר ובעצם לא מעביר את הכספים האלה יחד; הוא אומר: עכשיו אנחנו מעבירים חלק, וחלק אנחנו גם שותפים בכל מיני סעיפים, כמו רזרבות. בא משרד האוצר, וחלק מהכסף שם בקופה קטנה שנקראת רזרבה, ומשרד הבריאות לא יכול להשתמש בה, ואז שם עוד חלק מהכסף בעוד קופה קטנה, שנקראת הוצאות שונות, ואז הוא שם את הכסף בעוד קופה קטנה, בתוך סוגיית העודפים המחויבים האלה, ואומר: עכשיו אנחנו לא מעבירים לכם הכול, אנחנו מחזיקים אתכם קצר-קצר, ונעביר לכם אולי אחר כך. מה קורה בתהליך – בגלל זה היה מאוד נחמד לראות פה אולי נציג של משרד הבריאות ולא רפרנט של האוצר במשרד הבריאות, אלא לשמוע מה אומר אולי מנכ"ל משרד הבריאות, מה חושבים באותו זמן המשרד, שהם רוצים לנהל את הפרויקטים שלהם, רוצים לנהל את המשרד, רוצה השר לנהל את המשרד, ושר האוצר התרעם לפני כמה ימים שהפקידים לא נותנים לו לנהל. אפילו שר האוצר. אז רוצה שרת הבריאות לנהל את המשרד, אבל האוצר יושב לו שם ואומר: לא, אם לא תעשי כך, לא נעביר לך את המשך התקציב. זה הסיפור. מחזיקים אותה קצר. השאלה היא למה. אשמח שהאוצר יענה.

מותר לי לענות? אענה, כי זה כללי. מדובר פה בסכום שהכנסת אישרה, והוא לא מומש. בדרך כלל, אם הסכום לא ממומש ב-31 בדצמבר של אותה שנה, לוקחים את הכסף הזה.

זה לא עודפים מחויבים.

הכסף הולך. אבל אם העודף הוא לא עודף רגיל אלא עודף מחויב, אז אפשר להעביר אותו. הקו העדין הזה בין עודף לעודף מחויב נמצא בבדיקה, במעקב, ולכן אומרים: אנחנו רוצים לראות, אבל אפשר יהיה לראות את המימוש האמתי רק כשאת מקבלת את הדיווח על הביצוע של השנה, ואז את רואה אם העודף הזה היה עודף מחויב או רק עודף. לכן, ליתר ביטחון, מאחר שסומכים על המשרדים והכול, שבכל המשרדים 80 אחוז מאשרים, אלא אם כן יש משרדים שבהם יש דילמות- - -

יושב פה נציג של איזה משרד, שהוא לא מהאוצר?

כן, יש פה נציגת משרד הבריאות.

מה תפקידך בבקשה?

סגנית מנהלת תחום תקצוב. אנחנו בדרך כלל בונים תוכנית רב-שנתית, מאשרים אותה גם מול האוצר. יכול להיות שחלק מהתקציב יושב, כנראה, בסעיפי רזרבה של האוצר, שלא יכולים להשתמש בו. החשבות אצלנו גם עוצרים חלק מהפרויקטים, אבל בסופו של דבר אנחנו כן עובדים על סמך הרזרבות.

מה זאת אומרת, עוצרים חלק מהפרויקטים?

מתעכבים, עד שמגיעים להסכמות- - -

אבל הפרויקט תוקצב על-ידי הכנסת, אושר על-ידי הכנסת. למה מעכבים אותו?

הפרויקטים הספציפיים שקיבלו תקציב, אנחנו מבצעים אותו - אין לנו בעיה אתו. יש אצלנו הרבה יחידות שהן יחידות מטה, שהתקציב בבסיס הוא מאוד נמוך, ואז אנחנו מסתמכים על הרזרבות האלה, בהסכם עם האוצר.

כלומר לפני ההצבעה על התקציב, אתם יודעים מראש שבמהלך השנה יעבירו לכם כספים נוספים שאתם צריכים. הם היו צפויים, זו הכוונה.

כן. מה שנמצא בסעיפי הרזרבות, בדרך כלל כל שנה אנחנו מקבלים חזרה מהאוצר לפרויקטים שאנחנו בונים אותם בתחילת השנה.

לא בהכרח מהרזרבות – לעתים גם מסעיפים אחרים.

כן.

עלינו פה על משהו מאוד מעניין. את אומרת בצורה מפורשת, שלפני העברת התקציב ידוע לכם על תקציבים נוספים- - -

זה מיליונים, בועז.

את אומרת פה שאתם יודעים לפני הגשת התקציב שאתם הולכים לקבל כסף נוסף במהלך השנה. אישרת לי את זה כרגע.

יש תקציבים שאנחנו יודעים שנמצאים ברזרבה. אנחנו מקבלים אותם במהלך השנה.

או בסעיפים אחרים.

בסעיפים אחרים – מעט מאוד, כי אין שם הרבה- - -

ברזרבה הכללית או של המשרד?

של המשרד.

אבל זה כסף שמיועד היה ושאושר בשנת אותו תקציב ולא מומש. עודף מחויב שאנחנו מדברים עליו היום זה כספים שאושרו ב-2013.

כן.

הם לא יצאו עד 31, ועכשיו צריכים לדעת אם זה עודף מחויב או לא.

הכספים התקבלו בסוף ספטמבר. הפרויקטים כבר אושרו.

אבל את אומרת שחלק מהפרויקטים מעוכבים. מדוע חלק מהפרויקטים מעוכבים במהלך השנה, למרות שאושרו על-ידי הכנסת?

התקציב אושר בספטמבר הרי.

ביולי.

עד שהגיע אלינו זה היה ספטמבר. השנה האחרונה היתה קצת יותר בעייתית. קיבלנו את הכספים רק בסוף ספטמבר, ופניית סוף שנה היתה גם בסוף דצמבר.

אבל את אומרת שמה שאושר לכם בתקציב לא היה מספיק. קודם אמרת שהוא לא מספיק בשביל הפרויקטים - אתם יודעים שתקבלו אחר כך עוד.

לא שיודעים. מתאמים במהלך השנה על פרויקטים שאנחנו יודעים שאנחנו צריכים לקבל אותם, מתאמים מול האוצר, מסכמים.

אתם מתחילים לעבוד על פרויקטים בתחילת השנה בלי לדעת אם תקבלו עליהם כסף?

אנחנו לא יוצאים עם שום פרויקט לדרך בלי שאנחנו מקבלים אישור לכל מסגרת התקציב שיש.

אבל את עדיין אומרת שסכום התקציב לפרויקט הוא יותר גדול מהסכום שמאושר- - -

עשינו את הבירור. את רוצה – שבי אתה בנפרד ותשמעי.

אני רוצה שהיא תגיד את זה לפרוטוקול. כולם פה נציגי האוצר. יושבת פה אחת שמגיעה ממשרד, שעליו אנחנו מדברים, ואתה לא נותן לה לסיים את דבריה?

עד עכשיו חלק גדול מהדוברים היו אנשי המשרד.

לא, הם היו רפרנטים של האוצר.

סמנכ"ל משרד החינוך ישב, ישבה התקציבאית של משרד הקליטה.

אורלי ומשה היו נציגי המשרדים. תגיד לי מי עוד. רוב האנשים פה הם אנשים של האוצר, אין לנו שום דבר רע נגדם, אבל יושבת פה נציגה של משרד הבריאות.

שאלתי שאלה ולא קיבלתי תשובה: מה עם המיגון בבית החולים ברזילי?

המיגון הוא מסעיף 67. אין בעיה. עוד לא הגענו לסעיף הזה. התקציב שעכשיו מועבר בפניית העודפים, מיועד למיגון של בית החולים ברזילי.

איפה זה עומד עכשיו?

הגיע עוד נציג של משרד הבריאות, כיוון שזה סעיף 67, והתקדמנו לפי הסדר. הוא כרגע לא נמצא בחדר. אני יכול לברר איפה בדיוק הפרויקט נמצא כרגע. זה פנייה 67, תקציב פיתוח של משרד הבריאות. אני לא יודע לענות על זה.

כי פעם היתה על זה סערה ציבורית. אני רוצה לדעת, אם הסתיים המיגון. אתה הורדת את הרביזיה?

כן.

אז גם אני מוריד.

כל הרביזיות על משרד העלייה והקליטה בוטלו. רק על הקליטה.

לא על החינוך. יש שאלה שלי שלא קיבלתי תשובה. כשנגיע לסעיף שם אני רוצה לדעת, איפה עומד המיגון בבית החולים ברזילי. האם זה הסתיים?

סתיו, זו דוגמה מעולה. בית החולים ברזילי, תכננו תוכנית, כמו עם רמב"ם בעבר, לשפץ.

למגן.

בינתיים קרו דברים שעיכבו את הבנייה. היתה הרשאה להתחייב.

מה עיכב את הבנייה?

חפירות.

משרד האוצר רוצה לקצץ תוך כדי- - - זה מה שאמרה אורלי.

מי בעד לאשר 24005 – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 5

נגד – 1

נמנעים - 1

הבקשה אושרה.

אושר.

רביזיה.

קיבלנו על המיגון תשובות.

למה כשהקואליציה מבקשת מידע, היא מקבלת, וכשהאופוזיציה מבקשת מידע – לא מעבירים?

לא יודע. מי שיסתכל, יש פה הסבר מפורט, וכפי שאמרנו, לא מדובר פה על האוטובוסים. זה הסבנות ורכבי נכים. לא מדובר על האוטובוסים, שזה הפרויקט הגדול, כמו שאמרתי.

איפה הרפרנט? איפה ה-77 מיליון שקלים האלה מופיעים בתקציב? התקציב השנתי הוא רק 30 מיליון.

מופיע לך מתוך ה- - - העודף המחויב.

אין פה 158. זה מספר רכבים. זה עודף ברכבים עכשיו? ה-77 מיליון שקל עבור מיגון – למה בתקציב מופיע 3 מיליון, אם זה 77 מיליון? למה אתם לא מכניסים בכל שנה את הסכום לפי- - -

נעשה את הרביזיות. בבקשה תקריאי את הרביזיות.

אי-אפשר להכניס את זה לבסיס התקציב, כי הדבר תלוי בביצוע.

אבל הם יודעים שכל שנה הם עושים את זה, אז שיגידו שזה מה שהם עושים. מה הסיפור?

עושים את זה פעם בחמש שנים.

רביזיה של חברי הכנסת ליצמן, טופורובסקי ושפיר.

אני מוריד את הרביזיה.

16003, הוצאות חירום אזרחיות.

מי בעד הרביזיה – ירים את ידו. מי נגד הרביזיה – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 3

נגד – רוב גדול

לא אושר.

הרביזיה נפלה. הלאה.

רביזיה של חברי הכנסת יצחק כהן וסתיו שפיר, 17003, תיאום הפעולות בשטחים.

זה פיתוח האזור, שעדיין לא קיבלנו על זה תשובות.

מי בעד הרביזיה – ירים את ידו. מי נגד הרביזיה – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 3

נגד – רוב גדול

לא אושר.

הרביזיה נפלה.

רביזיה של מספר חברי כנסת, 20005, חינוך.

ביקשתי, רביזיה הקודמת – הרביזיה נפלה – הבנתי. כמה כסף משקיעה מדינת ישראל ביהודה ושומרון?

רביזיה של מספר חברי כנסת, 18003, רשויות מקומיות.

מי בעד הרביזיה – ירים את ידו. מי נגד הרביזיה – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 1

נגד – 3

לא אושר.

הרביזיה נפלה. הלאה.

רביזיה של מספר חברי כנסת, חינוך.

החינוך זה אפליה בתרבות יהודית. זה מה שאתם לוקחים לעצמכם את הכסף.

מי בעד הרביזיה – ירים את ידו. מי נגד הרביזיה – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 1

נגד – 3

לא אושר.

הרביזיה נפלה.

פשוט לא ייאמן. הבית היהודי היא המפלגה הכי אגואיסטית בכנסת.

אדוני היושב-ראש, אני בכל זאת חושב, שאחרי שהסרנו את הרביזיה צריך לשאול, מדוע חינוך יהודי הוא לא גם חינוך חרדי?

אני מסכים אתך שהקיצוץ שם – הכוונה, שלא היה הכסף- - -

זבולון, אנחנו צריכים לשאול, מדוע חינוך יהודי הוא לא חינוך אורתודוכסי? אלעזר אמר: צריך לעזור- - -

הבית היהודי לא מפלגה זמנית; היא מפלגה קבועה. יש עתיד זמניים. הם רק זמניים במה שהיה עד היום. מעמדם יהיה שונה לגמרי. הם לא ייהנו יותר מכל העולמות. נגמר העניין. יש ציבור כזה. אמרתי בהעברה הקודמת לגבי התרבות היהודית במשרד החינוך, שהבית היהודי מפלגה אגואיסטית, שדואגת רק לעצמה. אני דאגתי לכולם. לערבים דאגתי יותר מאשר ליהודים.

פנייה 25003.

גיא הרמתי, אגף תקציבים. סעיף 25, הרשות לזכויות ניצולי השואה.

נצביע על ההעברה הזאת, ותעשה הפסקה למנחה?

אעשה עוד מעט, ב-14:00.

לא יהיה מניין.

25003.

25 מיליון ₪ עודפים מחויבים לשנת 2013, כאשר 10 מיליון מתוכם באמרכלות, ו-14 מיליון מתוכם בתגמולים וטיפול רפואי לניצולים. ההוצאה העיקרית הם 12 מיליון ₪ להנחה בתרופות לניצולים.

אין שאלות.

יש. אני אצביע בעד הפנייה. אני רוצה לדעת פרטים. מה זה: לאמרכלות?

באמרכלות, קודם כל 2 מיליון לשירותי מענה טלפוני. יש מוקד מידע לניצולים, בגלל שהזכויות של הניצולים הן מורכבות, והם צריכים סיוע פרטני. העונים במוקד הם נדרשים במידע, והתשלום הוא יחסית גבוה למוקד הזה.

זה לא תוספת לתקציב של ניצולי השואה אלא רק העברה משנה שעברה. אתה יכול להצביע, מבחינתי.

המוקד שיש במשרד המיותר הזה של הגמלאים, אורי אורבך – פועל במקביל? איך זה עובד?

אורי אורבך עוד בממשלה?

יש שר מיותר, משרד מיותר.

המשרד לאזרחים ותיקים הוא היום מהפעילים ביותר.

השר מיותר.

<

כשהפונה הוא ניצול שואה, ושואל על הזכויות שלו כניצול שואה, המוקד של הגמלאים מפנה אותו למוקד.

25003, ניצולי השואה. מי בעד – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

הבקשה אושרה.

פה אחד.

רק שלא יגידו בזה שהוסיפו כסף. זו רק העברה.

המשרד להגנת הסביבה.

פנייה 26003

דור בלוך, רפרנט הגנת הסביבה באגף תקציבים. הפנייה מיועדת להעברת 779 מיליון שקלים ו-154 אלף שקלים, העודפים המחויבים במשרד להגנת הסביבה משנת 2013 לשנת 2014. הקרן לשמירת הניקיון מעגנת את כל הכספים שנכנסים מהיטל ההטמנה מכל מי שמטמין במטמנות ברחבי הארץ. הקרן הזו עוגנה מכוח חוק, ומטרתה – לעגן את הכספים האלה ולהשתמש בהם כדי לצמצם את ההטמנה, בעיקר באמצעות עידוד מחזור. הכספים הללו מתגלגלים משנה לשנה מכוח החוק. זה משק סגור. מגיעים בהוצאה מותנית בהכנסה.

ב-2013 היתה באפס?

אני אסביר את הגדילה של הקרן ואת היקף הכספים שנמצאת בה. הקרן הוקמה ב-2009, כמדומני. אסביר את היקף הקרן. הקרן הוקמה לפני כשש-שבע שנים, ונמצאת במתווה עולה של ההיטל. בנוסף, כמות הפסולת מדי שנה עולה, וכמות הכסף שיוצאת רק הרגע מתחילה לגדול, מאחר שאופן הוצאת הכספים נעשית על-ידי קולות קוראים, כשהכסף שיוצא נעשה לפי שלביות הפרויקטים. לכן במרוצת השנים ובשנים הקרובות נראה ירידה בעודפים, אבל בשלב הזה אנחנו נמצאים- - -

יש פרויקטים למחזור שנמצאים כבר?

ודאי. אתן לשירלי ברנע מהמשרד להגנת הסביבה לתת דוגמה או שתיים לגבי הפרויקטים שמקדמת הקרן.

למה לא מפיקים חשמל?

אחד מהדברים שמקדמים הם פרויקטי RDF.

בבקשה.

התקציב הולך לשני אפיקים: כמעט 500 מיליון שקל הוצאנו התחייבויות לרשויות מקומיות כדי שיקימו תשתיות להפרדה במקור בבית התושב ובאזורים- - - אנחנו הולכים לשני כיוונים: מצד אחד, להפריד את הפסולת כדי שתוכל להגיע לאותם מתקני קצה שגם עבורם ליזמים הוצאנו התחייבויות של קרוב ל-450 מיליון שקל למתקנים, שימחזרו את הפסולת הזאת, גם מתקנים להפקת אנרגיה.

יש מתקנים כאלה שכבר קיימים?

עדיין לא. בתהליכי הקמה.

מה הצפי?

אנחנו מעריכים שתוך שלוש עד ארבע שנים.

התחילו לדבר על זה בשנות ה-80. היה אז מנכ"ל במשרד הפנים, בשנות ה-80, שלאחר שפרש, עבר לנושא של מחזור והפקת חשמל מפסולת. היה ירושלמי, שם ידוע כזה. בשנות ה-80 התחילו לתכנן את זה.

התחלנו במהלך הזה לפני שנתיים-שלוש.

26003, מי בעד לאשר את ההעברה – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב גדול

נגד – אין

נמנעים – 1

הבקשה אושרה.

ההעברה אושרה.

פנייה 32003

זה עמוד 42.

מעיין נשר, רפרנטית חקלאות, אגף תקציבים. הפנייה נועדה להעביר סכום של 221 מילוני שקלים ו-851 אלפי שקלים של עודפים מחויבים משנת הכספים 2013 לשימוש בשנת 2014 לסעיף 32, תמיכות שונות. סעיף תמיכות שונות מכיל בתוכו תמיכות לתחבורה ציבורית, ספקי וצרכני מים, תמיכות משק האנרגיה ותמיכות חקלאות.

יש מישהו- - -

יש לי שאלה: מה זה תמיכות שנתיות שונות? במי אנחנו תומכים? כמו כן, מה זה תמיכות בספקי מים? ומשק לשעת חירום – איפה זה נמצא? ולמה זה בתמיכות שונות? למה זה לא מפוזר תחת הגנת העורף, משרד הפנים?

הגנת העורף לא אחראים על מלאי החירום אלא משרד האנרגיה אחראי על תנאי החירום בתחום האנרגיה, משרד החקלאות אחראי על מלאי חירום בתחום החקלאות, משרד התעשייה בתחום התעשייה - כל משרד, יש לו אחריות להחזיק מלאי חירום בתחום שלו. לכן זה לא קשור להגנת העורף.

סעיפי התמיכות באופיים הם סעיפים מיוחדים. כולם מחולקים בנהלים עם קולות קוראים, חלקם לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, לכן ריכזו את התמיכות של משרד משרדים בסעיף ייעודי – כך יותר קל לחשבות לטפל בזה.

מי המשרד האחראי על זה?

זה לא משרד שאחראי על סעיף אלא סעיף שיש בו תוכניות ותקנות, שבאחריות המשרדים השונים. המשרדים השונים שאחראיים פה הם רשות המים, משרד החקלאות, משרד האנרגיה והמים ומשרד התחבורה.

אז מה זה התמיכות השנתיות השונות, למשל?

זה שם הסעיף. 325004 זה בתוך חקלאות. 3250 זה תמיכות בחקלאות, ו-325004 זה תמיכות שנתיות שונות בחקלאות.

תמיכות בחקלאות איפה? מי מקבל את זה? על סמך איזה מכרז? מה? אפשר גם לתמוך באוויר.

אלה לא מכרזים. התמיכות של משרד החקלאות מחולקות פה לתמיכות שנתיות ביצרן, תמיכות רב-שנתיות ביצרן, תמיכות שנתיות שונות, תמיכות רב-שנתיות שונות לפי אופי ההתחייבות. הסעיפים של תמיכות שנתיות ניתנים מדי שנה, ואמורים להיות על בסיס- - -

הם אמורים להיות באופן שוויוני לכל החקלאים?

לא. אנחנו מעדיפים לא לתמוך באופן שוויוני בחקלאים במרכז ובחקלאים בערבה, אבל זה באופן כללי.

את יכולה להעביר לנו רשימה של במי התמיכות השונות הולכות?

לא אמרתי במה זה.

דווקא רשימה היתה יכולה למנוע את כל השיחה, רשימה שביקשתי מראש ולא קיבלתי, של כל התמיכות, למי אתם נותנים תמיכות.

אין לי בעיה להעביר רשימה, אבל תנו לי לנסות להסביר.

ביקשתי את זה מראש ולא קיבלתי.

תסבירי בבקשה, מה זה התמיכות.

התמיכות מחולקות, כפי שאמרתי, לפי אופי ההתחייבויות. התמיכות השנתיות אמורות להיות על בסיס שנתי. תמיכות שנתיות ביצרן, למשל, זה תמיכות לפי חוק הגליל שמקבלים מי שיש לו מכסות של ביצים ו- - - בגליל, וזה לפי חוק. תמיכות בביטוח זה תמיכות שנתיות. למשל, מי שמקבל, וזה כל החקלאים באופן שוויוני, יכולים לעשות ביטוח נזקי טבע ואסונות טבע, והמדינה מסבסדת 35 אחוז מהפרמיה בביטוח נזקי טבע ו-80 אחוז מפרמיית אסונות טבע.

זה לא קבוע?

זה קבוע.

מה זה החברה להקמת השוק, שנמצאת תחת התוכנית הזאת? 325004, 04.

תסיימי, בבקשה.

זה, למשל, תמיכות שנתיות. תמיכות רב-שנתיות זה תמיכות, למשל, במענקי השקעות לפי חוק עידוד השקעות הון או לפי הסכם המים או לפי הסכם- - - עובדים זרים, שזה הסכמים שנעשו עם החקלאים למטרות מסוימות. הסכם המים ניתן למי שהוא צרכן מקורות, ותעריף המים שלו עולה. הסכם של עובדים זרים ניתן למי שיש לו היתרים להחזיק בעובדים זרים, ורוצה לקנות מכונות שיחסכו את העובדים הזרים שהוא צריך להשתמש בהם כדי להפחית את העובדים הזרים בחקלאות. זה, בגדול, התמיכות. מהתמיכות הללו נהנים החקלאים.

תמיכות שנתיות שונות זה, למשל, מלאי חירום של משרד החקלאות. משרד החקלאות מחזיק מלאי חירום שנועד למקרה שיהיה פה חירום, ויש מלאי של מספוא למאכל בעלי חיים ומלאי חיטה למאכל בני אדם. זה מה שנקרא שונות. זה לא מגיע בהכרח לחקלאים; זה מגיע לפעילויות שתומכות באופן כללי בחקלאות – מוצרים ציבוריים וכדומה.

חברה להקמת השוק הסיטונאי היא חברה ממשלתית, שעליה אחראי משרד החקלאות, והיא הוקדמה כדי לסייע בהקמת גוש סיטונאי בגוש דן. זה פרויקט שאנחנו עובדים עליו במשרד האוצר- - -

המטרה היא להוזיל את המחירים של הפירות והירקות.

יש ועדת מכרזים בחשב הכללי, שיושבת ומנסחת את המכרז. כבר יצא שלב המיון המקדים, קיבלנו 12 הצעות, שזה המון. זה אומר שאנחנו עושים עבודה טובה. זה החשב הכללי, לא אני, אז אני יכולה לשבח אותם פה. החברה הממשלתית נועדה בסופו של דבר לפקח על הזכיין ולסייע בהכנת המכרז.

מה התקציב הכולל?

של החברה? 4 מיליון שקלים בשנה.

כתוב פה 13.

יש פה תקציב שנועד לעזור לוועדת המכרזים, אם היא צריכה לשכור יועצים.

אז 9 מיליון שקלים הולכים ליועצים ו-4 מיליון להקמת השוק?

לא. גם התקציב של החברה, 4 מיליון, הולך לאנשים שהתפקיד שלהם הוא לייעץ לצורך המכרז.

אז כל ה-13 מיליון זה לייעוץ?

בגדול אפשר להגיד שכן, אבל- - -

זה יועצים נורא יקרים ב-13 מיליון שקל, לא?

לא כולם יועצים חיצוניים.

נראה שרימו אתכם.

זה פרויקט אדיר.

כך נהוג, ש-13 מיליון בשנה הולך לחברות ייעוץ?

הרעיון בניסוח מכרז לשותף פרטי שיעזור בהקמת שוק סיטונאי הוא לעשות באמת מכרז שיעזור לממשלה, שאין לה ניסיון בהקמת שוקים סיטונאים, למצוא שותף מהשוק הפרטי, שיידע לתפעל ולהקים את השוק. מכרז כזה, לוקח הרבה זמן לנסח אותו.

13 מיליון. קודם שאלתי אותך כמה, אמרת לי: 4. אמרתי: אבל זה 13, אז אמרת: נכון, 9 הולכים לייעוץ. שאלתי: 4 לא לייעוץ? אמרת: גם זה לייעוץ. את יכולה להבין למה אני קצת מבולבלת.

4 מיליון שקלים זה לתקציב של חברה ממשלתית, חברת השוק שיש בה גם יועצים וגם, כמו כל חברה, מנכ"ל, סמנכ"ל, עובדי החברה, שהתפקיד שלהם זה לסייע – כרגע בכתיבת המכרז. פרויקט כזה יעלה למדינה כ-300 מיליון שקל על פני 15 שנה, ואמור לחסוך שנתית למשק משהו כמו 350 מיליון שקל, כלומר עלות של בערך 20 מיליון שקל, נגיד, במקסימום בשנה של הדבר הזה ב-15 השנה הקרובות, הוא אמור לחסוך למשק 350.

נשמע מדהים, אבל ספרי לנו אילו חברות ייעוץ זכו במכרזים, ומקבלות 13 מיליון שקל בשנה מהמדינה?

זה לא תקציב שנתי. לכן הרבה פה עובר- - -

כתוב פה: שנתי 13.2 מיליון. זה בתקציב שלכם, אלא אם יש תקציב אחר שאני לא רואה.

תסתכלי כמה עובר בעודפים.

אני רואה את תקציב הבסיס.

כמה עובר בעודפים?

חלק מזה עובר בעודפים בגלל שתקציב הייעוץ נפרס על פני ארבע שנים. ההתקשרות לארבע שנים.

איזה חברות מייעצות לכם? זה כל מה שאני שואלת. זו שאלה נורא פשוטה.

למשל, חברת אפשטיין הנדסה, חברת אביב.

אני רוצה את הרשימה. חברת אפשטיין. כמה כסף כל חברה כזאת קיבלה עבור ייעוץ?

יעקב רוזנבאום, יועץ לענייני שיווק תוצרת חקלאית טרייה. יש שם ייעוץ משפטי ממשרד ליפא מאיר, אם אני לא טועה.

גם ייעוץ משפטי אתם לא יודעים לעשות? אין לנו ייעוץ משפטי בממשלה?

עורכי הדין של הממשלה מתמחים בתחומים מסוימים. לפעמים צריך עזרה מהשוק הפרטי.

כמה קיבלה חברת אפשטיין, כמה קיבלה חברת אביב? כמה קיבל יעקב רוזנבלום? 13 מיליון שקלים, זה מעניין.

יש גבול.

אם זה מעניין- - -

ברור שזה מעניין.

מעיין, תעבירי לאחר מכן את הפירוט שהיא מבקשת, אליה.

אם היא ביקשה קודם, למה לאחר מכן?

היא ביקשה פירוט של כל החקלאים שיש להם ביצים.

זה לא מה שביקשתי. 13 מיליון שקלים עוברים לחברות ייעוץ. אני מבקשת לדעת, מי חברות הייעוץ.

תקבלי את זה מפורט.

אם היא העבירה לכם את הבקשה, למה אי-אפשר היה לבוא לדיון הזה עם החומרים מוכנים?

משרד החקלאות דרך המדען הראשי במשרד החקלאות תומך במחקרים בתחום החקלאות, כאשר הנהנים העיקריים זה מינהל המחקר החקלאי, שנקרא מכון וולקני, והאוניברסיטאות השונות, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת חיפה, הטכניון. זה מי שנהנה מתמיכות רב-שנתיות במחקר.

וזהו? באילו סכומים? מה? מי?

למה לא אריאל?

גם אוניברסיטת אריאל יכולה להגיש, אם היא תעשה מחקרים בחקלאות. אין אף אחד שמנוע מלהגיש.

מי בעד?

רגע. זה מקובל עליך?

הם יגישו לך את זה.

אתה יודע כמה דברים הם התחייבו להגיש לי בעבר ולא קיבלתי עד היום?

אין כזה דבר. תגידי לי מה הבטיחו ולא העבירו.

בכל ישיבה מה שאתה עושה זה להגיד: תעבירו רשימה.

כי אי-אפשר לרדת לפרטים של כל החקלאים שמגדלים. אבל שאלת גם על החלק הראשון פירוט.

עכשיו אני שואלת רק על זה.

אבל קודם שאלת, אז יש גבול לדברים. היא תעביר לך את זה עכשיו. כמו שהיתה צריכה להעביר לך את הרשימה של כל בעלי התרנגולים.

מה הסיפור להעביר לחברי הכנסת רשימה של החברות, שנבין על מה אנחנו מצביעים?

אבל לא נעים לי שאת אומרת שאני מטעה את חברי הכנסת.

בהתחלה אמרת לי 4 מיליון. אמרתי לך: לא נכון, כתוב 13 מיליון בתקציב. תיקנת את עצמך. לא מכובד להטעות את הציבור. אני יודעת שאת עושה את זה לא באשמתך אלא שולחים אותך.

מי בעד לאשר העברה 32003 – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב גדול

נגד – 1

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

ההעברה אושרה.

רביזיה.

בסדר.

אני לא מתמצאת. היא בהתחלה אמרה 4 מיליון, אחר כך הסתבר שזה 13 מיליון.

רק אחד מתוך פרויקט ענק שקיים. מי צריך לדעת את כל הפרטים? בחיים לא ירדו לרמה כזאת. היא מוכנה ברמה מאוד יפה, אבל יש גבול.

עובדה שזה עובר בכל מיני חברות חיצוניות בשביל ייעוץ, כל מיני דברים כאלה. אתם לא יכולים להסביר למה. זאת בושה.

משרד החקלאות.

פנייה 33003

הפנייה נועדה להעביר סכום של 167 מיליון שקלים ו-549 אלפי שקלים של עודפים מחויבים משנת הכספים 2013 לשנת הכספים 2014 לתקציב משרד החקלאות.

אין שאלות? אז מי בעד לאשר?

אני חושבת שלא צריך לאשר להם שום דבר.

מי בעד לאשר? מי נגד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב גדול

נגד – 1

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

ההעברה אושרה.

אני רואה שגם פה יש לכם ייעוץ מקצועי, 35 מיליון. כל חברי הכנסת יושבים פה ופשוט מסכימים עם הדבר הזה. אני ממש לא מבינה אתכם. יושבים פה אנשים מכובדים, ואתם מסכימים עם כל דבר שהם אומרים. תגידו שהכול עובר, ולמה לבזבז זמן?

פנייה 34003

מדובר בהעברת עודפים ממשרד האנרגיה, שמחולקים בין היתר בגין פעולות לשימור אנרגיה ותוכנית להתייעלות אנרגטית במגזר הביתי ועבודות ייעוץ וסקרי אנרגיה למשק הנפט, משק החשמל, משק הדלק. היתר לתפעול, מחשוב.

<(היו"ר זבולון כלפה, 13:50)>

שאלות?

כן. 343006, 35.858 מיליון. מה זה? מה? מי? מו? מי מקבל? אתם מכירים את השאלות שלי. אתם יכולים פשוט לענות.

מדובר בעבודות ייעוץ, בין היתר, למשק הנפט והגז.

הכי משתלם להיות יועצים. מקבלים טונות של כסף מהמדינה.

חוות דעת של רואי חשבון ועורכי דין חיצוניים.

מי?

אילן, יש לך הרשימה?

אילן בכר, ממשרד האנרגיה. מדובר בייעוץ הנדסי של חברות בין-לאומיות – SGS.

כמה היא מקבלת?

במצטבר קיבלו 18 מיליון שקל, אני חושב.

בשנה?

לא, זה בערך שנתיים-שלוש.

זה פה 35 בשנה. אז כמה מקבלים בשנה?

זה מתפרס, בא במנות. בא בהתאם לייעוץ. החברה הזאת בודקת שבאמת הקידוחים שמתבצעים בים, מתבצעים כמו שצריך. שלא יהיה לנו חלילה אסון אקולוגי פה.

ברור שצריך להתייעץ. אני שואלת מי החברות וכמה כסף.

זה ייעוץ מאוד ייעודי ומאוד ייחודי ומאוד יקר גם.

מי עוד מקבל?

יש חברה בשם HIS, חברה בין-לאומית שעוזרת להכין את הרגולציה של כל משק הנפט והגז, הן מהיבטים סביבתיים. כשאנחנו רוצים למכור חלקה, לתת זיכיון לאדם או לחברה על תחום מסוים בים, אנחנו רוצים שהם יעמדו בקריטריונים הכי גבוהים מחמירים שיש, הן מבחינה הנדסית והן מבחינה של איכות סביבה, והחברה הזו עוזרת לנו לגבש נהלים מאוד ברורים, איך יקדחו פה בים.

חברה אמריקאית. כמה כסף היא מקבלת?

4 מיליון שקל קיבלה בשנה שעברה. השנה היא תקבל עוד 4 מיליון שקל. בסך הכול 8 מיליון שקל.

מר בכר, אם אפשר להעביר לחברת הכנסת שפיר פירוט בצורה מסודרת.

זה לא מעניין אותך גם?

זה פרויקטים מתמשכים. כל שנה מבקשים עוד עבודות, כי יש עוד קידוחים.

הזכרתם רואי חשבון ועורכי דין. מי מקבל את הכסף?

חברת הכנסת שפיר, שאלות נוספות?

כן. עוד לא הגענו ל-35 מיליון.

אין בעיה, נעבור אחד-אחד. היועץ – 8 מיליון. הרגולציה עוד 4. 12. יועצי מחשוב של המשרד, שכיום יש תהליך של נציבות שירות המדינה, להפוך אותם לעובדי המשרד – זה תהליך. בינתיים. מיליון וחצי. יש איתור אתרים לתחנות כוח חשמל. אנחנו מנסים לאתר בתוך המדינה, בצפון, בדרום, אתרים שבהם נוכל לבנות עוד תחנות חשמל או אזורים ייעודיים.

אילן, באמת תודה על ההרחבה, אבל מעניין אותי לשמוע את החברות.

אין בעיה. חברת גיאופרוספקט, שזו חברה שעוזרת לנו לאתר אתרים. אנחנו רוצים להקים עוד שש תחנות כוח. הם עוזרים לנו לאתר את התחנות האלה. חלקם יהיו חברת חשמל, חלקם יופרטו וכן הלאה. תכנון קווי הולכה של דלק – מיליון ו-600. חשבות, שזה רואה החשבון – יש לנו רואה חשבון, שהם עושים את ביקורות הפנים של המשרד. 670 אלף. יועצים של המדען 600 אלף. היועצים האלה, יש לנו הרבה תוכניות של תמיכות בכל מיני מחקר שקשור באנרגיה, הן ברמה התשתיתית והאקדמית, הן ברמה של סטארט-אפים והן ברמה של אנרגיות מתחדשות שבהן אנחנו מסבסדים כל מיני חברות, כדי לראות איך אנחנו יכולים ליצור אנרגיה. הם עוזרים לנו בעניין הזה.

יש לנו יועצי אבטחה בתשתיות אנרגיה פרטיות. יש כיום הרבה מאוד, ככל שהמדינה מתקדמת יש הרבה מאוד חברות פרטיות שמייצרות אנרגיה וכל מיני תשתיות שלא מוגנות, כלומר אם יהיה או רעידת אדמה או פיגוע או משהו כזה, זה יוריד שאלטר- - -

יש לפניך את הרשימה המלאה בטח. תוכל פשוט בפעם הבאה שאני מבקשת וגם עכשיו להעביר לי?

בטח.

לא העברנו פירוט מדויק של החברות.

כל החברות שמקבלות כסף, כולל הסכומים שהן מקבלות מדי שנה. זה מה שביקשתי.

אין בעיה.

אשמח שתעביר אותן עכשיו, בפניך.

אנחנו עוברים להצבעה.

הצבעה

בעד – 5

נגד – 2

הפנייה אושרה

הפנייה אושרה.

פנייה מספר 38004. כ-142 מיליון שקלים לתקציב המדען הראשי במשרד הכלכלה.

יש שתי פניות של 38 ואני בשנייה. הפנייה נועדה להעביר תקציב של כ-142 מיליון שקלים מתקציב המדען הראשי בשנת 2013 לשנת 2014, בעיקר כדי לממן חברות שנתמכות על ידי המדען הראשי בהתאם לכל התמיכות השונות שיש לו.

זה נעשה דרך משרד הכלכלה.

דרך משרד הכלכלה. זאת לשכת המדען הראשי.

זה לא נעשה דרך משרד המדע?

לא. לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה.