PAGE
2
ועדת הכספים
18/03/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 311>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ט"ז באדר ב התשע"ד (18 במרץ 2014), שעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 18/03/2014
תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות משקיעים בסרט ישראלי) (הוראת שעה)(תיקון), התשע"ד-2014
פרוטוקול
סדר היום
<תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות משקיעים בסרט ישראלי) (הוראת שעה)(תיקון), התשע"ד-2014>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
רוברט אילטוב
זהבה גלאון
בועז טופורובסקי
יצחק כהן
חמד עמאר
עפר שלח
סתיו שפיר
מוזמנים
¶
>
עו"ד ליאת גרבר - ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר
צביקה נמט - חטיבה מקצועית, רשות המסים, משרד האוצר
עמירם גיל - המרכז האקדמי למשפט ולעסקים
עו"ד נתי שילה - היועץ המשפטי, איגוד החברות הציבוריות
עו"ד שאול שרצר - מייצג את התאחדות ענף הקולנוע
חני שטרית בק - הבורסה לניירות ערך
עו"ד חיים אינדיג - עורך דין עצמאי
רועי מימרן - יו"ר פורום החוסכים לפנסיה בישראל
בני זאבי - יו"ר משותף, איגוד טכנולוגיות בישראל
רישום פרלמנטרי
¶
אהובה שרון – חבר המתרגמים
<תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות משקיעים בסרט ישראלי) (הוראת שעה)(תיקון), התשע"ד-2014>
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו פותחים את הישיבה. על סדר היום תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות משקיעים בסרט ישראלי) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ד-2014.
ליאת גרבר
¶
למעשה העיקרון דומה לעיקרון שהסברנו כאן בנושא של הגז והנפט. אלה למעשה שני הענפים בהם בלבד קיים נושא של שותפות נסחרת והטבות למשקיעים מהציבור כפי שדיברנו. גם התקנות הללו מאפשרות ניכוי הוצאה שוטפת כנגד כל מקור הכנסה שהוא לרבות הוצאות שנעשו בחוץ לארץ.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
סיכון? כמה יכול להיות כאן הסיכון? באיזה תחום אין סיכון? תראי לי תחום שאין בו סיכון ואני מיד נכנס אליו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לגבי נפט, אני מבין שכל קידוח הוא חמישים-מאה מיליון דולר וזה סיפור. חוץ ממה שגילו היום בגז, קודם לכן לא גילו כלום, אבל מה הסיכון בסרטים? מה יש בסרטים ששונה מכל תחום אחר?
ליאת גרבר
¶
יש כאן שילוב של השקעה, של סיכון, ובעיה להשיג מימון. תחומים שבאמת קשה ללכת לבנק ולבקש מימון להפיק סרט. שוב, זאת מטרה שהמדינה כן ראתה לנגד עיניה כמשהו שהיא רוצה לעודד, את הפקת סרטים ישראלים.
חני שטרית בק
¶
יש היום רק את סינמה, שותפות מוגבלת אחת בישראל ששווי השוק שלה הוא נמוך, הוא ארבעה מיליון שקלים, אבל מתוכו 76 אחוזים בציבור. תכנית זוגות שמשודרת עכשיו בטלוויזיה מומנה על ידי סינמה, למי שצפה בה, אני לא צפיתי אבל לפי מה שנאמר לי. כמו שליאת אמרה, הרעיון היה שהמדינה הציבה לעצמה להביא את הסרטים הישראלים ולעודד אותם והתקנות מגדירות מה זה סרט ישראלי. זה לא יכול ללכת לכל סרט אלא רק לסרט ישראלי. יש ועדה שעוברת עליו ורואה שאכן הוא סרט ישראלי.
ליאת גרבר
¶
הייתה ועדה במשרד האוצר שבחנה את כל הנושא הזה באופן מאוד מקיף. בשנת 2009 התקנות הללו שונו ובמתכונת הנוכחית הן בסך הכול קיימות בסביבות ארבע שנים ולכן חשבנו שנכון להאריך אותן בשנתיים נוספות ולבחון אם באמת יהיה איזשהו שינוי בתקופה הזאת.
עפר שלח
¶
אני לגמרי בעד זה. אני רק אומר לך שבפועל המודל של השקעות פרטיות בסרטי קולנוע ישראלים די עברו מן העולם. היום זה או דרך חוק הקולנוע או חברות כמו יס ו-הוט שיש להן גם רמה של מחויבות וכן הלאה. שמענו שההשקעה הפרטית בסרטים ישראלים היא ארבעה מיליון שקלים.
חני שטרית בק
¶
עד עכשיו הייתה להם בעיה כי התקנות לא היו. זה לא נפט. זאת תהיה שותפות אחת שהיא פחות סחירה אבל אם לא יהיה אותה, לא יהיה כלום.
שאול שרצר
¶
אני נמצא כאן כשירות לענף. אני מייצג את התאחדות ענף הקולנוע בישראל ואת הקרן לעידוד הסרט הישראלי. אנחנו שמענו על הדיון הזה. אני רוצה לתת תמונה כללית אולי קצת יותר אופטימית. מה שנשמע כאן זה על כל השותפויות הנסחרות בבורסה. אנחנו לא צריכים לשכוח שנעשים סרטים בארץ, ואני מדבר כרגע על סרטים ישראליים, ורבים וכל אחד מהם שיש לו משקיע פרטי אחד שמאוד קשה לגייס אותו בדרך כלל מכיוון שההשקעה בסרטים היא היי ריסק ולאו פרופיט. הכוונה שלי ב-לאו פרופיט היא לא שאתה מפסיד קצת או מרוויח קצת אלא בדרך כלל אתה מפסיד הכול. אלה אנשים שבאמת משקיעים בסרטים ויש לה אינסנטיב אחד ויחיד והוא התקנות האלה. הן לא נסחרות בבורסה מכיוון שלהפיק סרט זה סכום אמנם של כמה מיליוני שקלים אבל הוא לא כל כך גדול כדי להצדיק הנפקה או גיוס מהציבור. הדבר היחיד שיש לאותו משקיע שבאמת הוא ציוני בנפשו – וזה בלי מירכאות – ורוצה להשקיע בסרט ישראלי, נותנים לו איזושהי הטבה שאולי מקור התקנות האלה, אם אדוני יודע או זוכר, הן בתקנות מס הכנסה התשמ"ד-1984. זה היה בימי האינפלציה הדוהרת ושם באמת היה לזה איזשהו ערך של מה שנקרא מקלט מס. היום ההטבה הזאת היא ממש זניחה. אם אנחנו נסתכל על העולם במובן הזה של תעשיית הקולנוע, נראה שבישראל באמת ההטבה הזאת היא מאוד מאוד שולית לעומת השוק האירופי המשותף שתומך בסרטים של מדינות כמו צרפת, גרמניה, שם יש תמיכה אדירה, ארצות הברית בה נותנים היום אינסנטיב בצורת פטור ממס שנסחר בין הבנקים וזה מהווה מטבע עובר לסוחר. אנחנו בציון באמת נותנים את ההטבה הזאת ואנחנו רוצים לבדוק אותה. נדמה לי שלבדוק אותה לאורך כמה שנים, היא קיימת מעט מאוד שנים.
נדמה לי שלמען עיקרון הוודאות ולמען תעשיית הסרט הישראלי יהיה זה נכון מאוד מצד הוועדה הזאת לפחות לאשר את הפרוטה הזאת.
ליאת גרבר
¶
זה לא קיים הרבה זמן במתכונת הנוכחית. התקנות האלה קיימות מ-1988. זה לא אותו מצב. שם הייתה ועדה שדנה בזה ב-2009 והמליצה להאריך לתקופה מסוימת שנגמרה בסוף 2013 ואנחנו רוצים לתת לזה הזדמנות נוספת לבחינה.
חיים אינדיג
¶
הפעם אני מדבר בשם עצמי ולא בשם אף אחד אחר. אני גם לא מדבר בגלל העניין המיוחד שלי בענף הסרטים אלא בגלל העניין הגדול שלי בשותפויות הנפט, בשותפויות הנסחרות.
אני חושב שכדאי להשאיר את התקנות האלה ואת ההטבה הזאת. זה שיש כרגע חוסר עניין של ציבור המשקיעים, זה לא אומר כלום כי ברגע שיהיה סרט ישראלי אחד שיצליח ברמה בינלאומית, עלול לקרות מה שקרה עם מירבליס. אחרי שמירבליס הצליחה, כולם רצו להשקיע במחקר ופיתוח. אני חושב שצריך לתת את ההזדמנות שאחרי הצלחה, אם תהיה, בסרט ישראלי אחד, יהיו הרבה מאוד משקיעים שירצו לבוא ולהשקיע בסרטים באמצעות שותפויות.
חיים אינדיג
¶
לא. אני בעד זה שיכירו בשותפויות הנפט באופן פתוח לכל הרוחב, בשותפויות בכלל הנסחרות לכל הרוחב.
זהבה גלאון
¶
נכון, אבל כאן עבור תעשיית הקולנוע זה עולם ומלואו. לא שאני משתגעת בדרך כלל על הטבות מס אבל בהקשר הזה זה עולם ומלואו. תעשיית הקולנוע הישראלית היא לתפארת מדינת ישראל. אתה רוצה שגם הקולנוע יהיה מטעמכם? הכול מטעמכם.
רוברט אילטוב
¶
את לא חייבת להסכים עם דבריו. מותר לו להגיב על מה שאת אומרת. אני גם לא מסכים, אבל מותר לו להגיד מה שהוא רוצה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו נעלה להצבעה תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות משקיעים בסרט ישראלי) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ד-2014. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – פה אחד
התקנות אושרו.