PAGE
3
ועדת החוקה, חוק ומשפט
18/03/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 163>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ט"ז באדר ב התשע"ד (18 במרץ 2014), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 18/03/2014
הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (מס' 2), התשע"ה-2014
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (מס' 3) (מערך הגיור ובתי דין לגיור), התשע"ד-2014>
נכחו
¶
חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
קארין אלהרר – מ"מ היו"ר
אלעזר שטרן – מ"מ היו"ר
יריב לוין
משה מזרחי
אברהם מיכאלי
מרב מיכאלי
אורי מקלב
אורית סטרוק
יעקב אשר
משה גפני
איתן כבל
עליזה לביא
יוני שטבון
איילת שקד
מוזמנים
¶
>
סגן שר לשירותי דת הרב אלי בן-דהן
רוני נויבאואר - ראש תחום, מח' ייעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים
איגי פז - משפטן, מח' ייעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים
רינה נשר - רשות האוכלוסין, משרד הפנים
דסי צנגן - הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין, משרד הפנים
זאב איתן - מתמחה משפטים, המשרד לשירותי דת
שמעון יעקבי - יועמ"ש, בתי הדין הרבניים
אברהם קטלן - יועמ"ש, משרד ראש הממשלה – מערך הגיור
משה לאופר - סא"ל, ק' בית דיון לגיור, משרד הביטחון
בת-שבע שרמן-שני - עו"ד, לשכת עורכי הדין
ורד סויד - מנכ"לית, הרשות לקידום מעמד האישה
ידידיה צבי שטרן - סגן נשיא למחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה
ארנון מאור - המכון הישראלי לדמוקרטיה
יזהר הס - מנכ"ל, התנועה המסורתית
אנדרו סאקס - מנהל הלשכה לשירותי דת, התנועה המסורתית
שאול פרבר - מנהל, מכון "עתים"
עטרה קניגסברג-ראם - מנכ"לית, מרכז רקמן באונ' בר אילן
גלעד קריב - מנכ"ל, התנועה הרפורמית
ניקול מאור - מנהלת סיוע משפטי לעולים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה
נועה סתת - מנהלת המרכז, המרכז הרפורמי לדת ומדינה
לורן פוריס - המרכז הרפורמי לדת ומדינה
ישראל רוזן - ראש מכון צומת
רבקה כספי - מנכ"לית הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה בישראל
ג'ק קורקוס - הסוכנות היהודית
רומן גרביץ - לוביסט, חב' "פוליסי" מייצג את הסוכנות היהודית
תמי ברנע - רכזת בועדה
רישום פרלמנטרי
¶
אסתר מימון
<הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (מס' 3) (מערך הגיור ובתי דין לגיור), התשע"ד-2014>
היו"ר דוד רותם
¶
רבותי, בוקר טוב, אני מבקש לפתוח את הישיבה. אנחנו נעסוק היום בהצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (מס' 3) (מערך הגיור ובתי דין לגיור), של חבר הכנסת אלעזר שטרן, עמרם מצנע, מאיר שטרית, דוד צור, דב ליפמן ועליזה לביא. מי רוצה להמשיך לקרוא? אלעזר, תמשיך לקרוא.
אורית סטרוק
¶
לחוק הזה, כידוע לך, יש חוק מקביל, חוק ממשלתי, שאותו הגיש שר הדתות, השר נפתלי בנט, ועמל על ניסוחו של החוק סגן השר שיושב לצדך, סגן השר, הרב אלי בן דהן. למעשה חוק הגיור הממשלתי, מטרתו היא לעגן את הגיור, בהתאם להחלטות ממשלה שהיו בעבר, ולהפוך את כל מערך הגיור למערך גיור מעוגן בחקיקה, לעגן את אותו מערך גיור שהיה לנו עד עכשיו בחקיקה בצורה מיטבית לטובת מדינת ישראל ולטובת כל מי שבא בשערי היהדות להצטרף אליה.
אורית סטרוק
¶
רגע. קודם כול, אני רוצה לומר שבמקומות שבהם מוגשת הצעת חוק ממשלתית, מכבדים אותה, ולא נותנים להצעות חוק פרטיות לרוץ קדימה ולהגיע לקריאה שנייה ושלישית, כאשר הצעת חוק ממשלתית מוגשת עוד בטרם שההצעה הפרטית עולה לקריאה טרומית. כך מקובל.
חשוב לי להדגיש שאנחנו, בסיעת הבית היהודי, אנחנו מאוד-מאוד מעוניינים לקדם חוק גיור, מאוד מעוניינים לעגן את הגיור בחקיקה, ולכן טרחנו בהצעת החוק הממשלתית הזאת.
במקביל, גם קיימנו דיונים ארוכים מאוד עם המציע של הצעת החוק הפרטית, עם חבר הכנסת שטרן, עשרות שעות, אם אני לא טועה. נכון, הרב אלי? עשרות שעות הושקעו בשיחות אתו ובניסיון להגיע לסיכומים ולהבנות אתו. והרב אלי בן-דהן, למרות שיש לו הצעת חוק ממשלתית, עבד אתו על הנוסח שוב ושוב ורשם הערות, וחבר הכנסת אלעזר שטרן, מציע ההצעה הפרטית, לא מוכן לזוז ולהתכנס להערות האלה.
גם ידוע שבהסכמים הקואליציוניים לסיעת הבית היהודי – אגב, לכל סיעות הקואליציה כמובן – מוקנית זכות וטו על הצעות חוק שעניינן דת ומדינה, מה שעד עכשיו מיעטנו להשתמש בו. אבל ברור שזכות וטו כזאת - - -
אלעזר שטרן
¶
אני לא מוחה, כי אני לא מבין מה קורה פה. הרב אלי יושב פה. אני מתפלא שהרב אלי לא מוחה כשחברת סיעתו אומרת שאלעזר שטרן לא היה מוכן לזוז מילימטר.
אורית סטרוק
¶
אני מבינה שאתה רוצה, אבל, אדוני היושב-ראש, אני שומעת חברי כנסת מנמקים באריכות רבה, ואתה יודע שאני בין המקצרים בדרך כלל.
היו"ר דוד רותם
¶
אתם מצדי תשכנעו את הקואליציה. אני יודע איפה אני עומד. אני עומד להצביע על החוק לקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר דוד רותם
¶
אין לי תשובה לגבי ההצעה הממשלתית, היא לא עברה אפילו בקריאה הראשונה, היא לא הגיעה הנה, ולכן חבל על הזמן.
אורית סטרוק
¶
יפה. אדוני היושב-ראש, היה סיכום בהנהלת הקואליציה ב-24 בדצמבר שהצעת החוק הממשלתית, ששרת המשפטים תוקעת אותה ולא מאפשרת לה להתקדם, תשוחרר ותעלה בתוך שבוע להצבעה. הסיכום הזה לא כובד.
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (מס' 3) (מערך הגיור ובתי דין לגיור), התשע"ד–2014
1. הוספת כותרת
"בפקודת העדה הדתית (המרה) (להלן – הפקודה), לפני סעיף 1 יבוא: "פרק א': המרת עדה"."
2. הוספת פרק ב'
" אחרי סעיף 4 לפקודה יבוא: "פרק ב: מערך הגיור ובתי הדין לגיור."
הגדרות.
היו"ר דוד רותם
¶
על מה יש לך הסתייגות? עוד לא הגעתי להסתייגויות. אחרי שנקרא את יכולה להביע הסתייגות.
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
5. הגדרות
"בפרק זה – "בית דין לגיור" – בית דין שהוקם לפי פרק זה; "דיין גיור" – מי שמונה לדיין גיור בבית הדין לגיור לפי סעיף 9;"
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
""חוק הדיינים" – חוק הדיינים, התשט"ו–1955; "חוק הרבנות הראשית לישראל" – חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980; "חייל" – כהגדרתו בסעיף 1(1) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955; "המועצה" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הרבנות הראשית לישראל; "מערך הגיור" – מערך הגיור שהוקם לפי פרק זה; "נתין זר" – מי שאינו אזרח ישראלי או אינו בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 או מי שלא נמצא זכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950; "רב אזורי" ו"רב יישוב" – כהגדרתם בסעיפים 7(3) ו־(4) לחוק הרבנות הראשית לישראל, בהתאמה; "רב מקומי" – רב עיר, רב יישוב ורב אזורי; "רב עיר" – כהגדרתו בסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971; "הרב הראשי לישראל" – אחד מהרבנים הראשיים לישראל לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, שנקבע בהחלטת הממשלה; "השר" – השר לשירותי דת;"
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
לא. אני קורא מנוסח מעודכן של חבר הכנסת שטרן. נוסח שחבר הכנסת שטרן שלח לוועדה, והוא עלה לאתר ביום חמישי.
שמעון יעקבי
¶
יש לנו כאן את ההגדרה של "בית דין לגיור" ו"דיין גיור". ההגדרות האלה מעוררות שאלה איך זה משתלב עם סמכות השיפוט לפי חוק-יסוד: השפיטה. האם אנחנו מדברים פה בבית דין ובדיין שיש להם סמכות שיפוט? הרי בחוק-יסוד: השפיטה נאמר שגם לבתי דין דתיים תהיה סמכות שפיטה.
שמעון יעקבי
¶
אם הכוונה לתת לבית הדין הזה סמכות שיפוט, ואני לא חושב שזאת הכוונה, צריך לומר זאת במפורש. ואם לא, ראוי להבהיר זאת. עד כה הגיור נתפס כפעולה מינהלית, ועכשיו, כשאנחנו הולכים לכנות את זה בחוק, במיוחד בחוק ראשי, "בית דין" ו"דיין", נדמה לי שראוי לעורר את השאלה הזאת וראוי גם להבהיר שאין הכוונה פה לבית דין כמו בית דין להגבלים עסקיים או בית דין לימאות, אלא מדובר פה על פעולות מינהליות, ולא חורגים מהתחום המינהלי. זה בקשר לסעיף הזה.
רוני נויבאואר
¶
אדוני, אנחנו צריכים לבדוק את זה. הרב יעקבי העלה את זה עכשיו, אנחנו צריכים לבדוק. לא הגענו מוכנים לשאלה הזאת, היא לא היתה חלק מהנוסח. דרך אגב, בית דין להגבלים עסקיים הוא בית דין מינהלי לפי חוק, הוא נכתב בתוספת לחוק וזה ברור שהוא בית דין מינהלי. אני לא בטוחה שזה המצב. אנחנו נבדוק את זה אם אדוני יגדיר את זה במסגרת הדיון כרגע.
רוני נויבאואר
¶
אנחנו יכולים לבדוק תוך כדי הדיון. אנחנו רוצים לנסות לבדוק את זה תוך כדי, אבל אולי שיהיה צבר של שאלות, שנוכל לבדוק את כולן במקביל, כי אנחנו לא יכולים להיות בעת ובעונה אחת בשני מקומות.
שמעון יעקבי
¶
לא סיימתי. הגדרת "רב מקומי", כפי שנאמר בנוסח, "רב עיר, רב יישוב ורב אזורי, ובלבד שהם כשרים להתמנות לדיין גיור לפי סעיף 8". ההגדרה הזאת מעקרת למעשה - - -
שמעון יעקבי
¶
על-פי הסיכומים וכל השיחות המוקדמות והישיבות שהיו עד כה, לא הספיק שרב מקומי הוא רב עיר, רב יישוב ורב אזורי, אלא גם שהוא עבר בחינות בהלכות - - -
שמעון יעקבי
¶
אוקיי. נמתין לזה.
הערה נוספת לגבי הרב הראשי לישראל. אמרתי את זה בישיבה הקודמת, ואני חוזר ואומר עכשיו: לדעתי צריכה להיות קביעה מראש בחוק מיהו הרב הראשי הממונה על נושא הגיור, שזה לא יהיה נתון להחלטת הממשלה. כשקובעים שזה נתון להחלטת הממשלה, יש פה התערבות פוליטית בסוגיה הזאת. כשאנחנו עוסקים פה בסוגיה ממלכתית, לא רצוי שלפי שינוי העיתים והזמנים ישתנה מי שממונה על מערך הגיור או מי שנותן את ההכוונה ההלכתית למערך הגיור. עד כה הרב הראשי שהיה ממונה על מערך הגיור זה היה מי שכיהן כנשיא בית הדין הגדול. כך היה בתקופתו של הרב בקשי דורון, כך היה בתקופתו של הרב לאו, כך היה בתקופתו של הרב שלמה משה עמר. מי שכיהן כנשיא בית הדין הגדול, הוא זה שהיה ממונה, וכך ראוי לעשות גם בהמשך.
שמעון יעקבי
¶
על זה אני אומר שצריך להבהיר. כשאנחנו משתמשים במושגים האלה, אנחנו עושים את זה בחוק ראשי - -
שמעון יעקבי
¶
- - צריך להבהיר האם תהיה להם סמכות שפיטה. הסמכות שאנחנו נותנים להם לגייר היא חלק מסמכויות שפיטה שיש לפי חוק-יסוד: השפיטה, בגלל שהחוק הראשי משתמש באותם מושגים שהיו עד היום. עד היום זה לא היה בחוק הראשי, אז הציבור יכול היה להשתמש במונחים האלה של "בית דין מיוחד לגיור" ו"חבר בית דין לגיור" ו"דיין גיור", ועדיין הפרשנות היתה שהסמכות שיש להם היא סמכות מינהלית, היא לא סמכות שיפוטית.
יוני שטבון
¶
אמרת שיש "שינויים מהותיים". אמרת משפט מאוד אגרסיבי בהתחלה, שיש שינויים מהותיים בנוסח שמונח לפנינו.
שמעון יעקבי
¶
בנושא של רב מקומי, לא ראיתי את הדרישה לפי הנוסח הכחול. כרגע אני מסתכל בנוסח הלבן. אומרים לי שבהמשך יהיו אי-אלה הבהרות. עוד לא ראיתי אותן. אני עוצר את ההערה שהיתה לי לגבי רב מקומי. אולי אני אשוב אליה, אולי לא.
אורית סטרוק
¶
רגע. לנו יש הסתייגות כאן, סליחה. לנו יש הסתייגות. אנחנו רוצים להוסיף סעיף 4, "מטרה – מטרת פרק זה לעגן את החלטות הממשלה בנושא גיור, שמספריהן 3160, 3163, 3155, ולעודד גיורים בישראל".
כדי להסביר את ההסתייגות הזאת, יש מספר החלטות ממשלה שעל גביהן הוקם מערך הגיור הקיים – אדוני היושב-ראש - - -
אורית סטרוק
¶
מבחינתנו אפשר לפתוח ולהעתיק את מה שכתוב, זה גם בסדר. הרעיון הוא שהרציונל והעקרונות שהנחו את החלטות הממשלה, שעל-פיהן עד עכשיו פעל מערך הגיור, הן יעוגנו בחוק - -
אורית סטרוק
¶
- - והן יהוו את הבסיס החוקי לכל העניין הזה. ואנחנו רוצים לציין בחוק שמטרת החוק היא לעודד את הגיורים בישראל. אני אשמח אם הרב אלי יסביר מה יש בהחלטות הממשלה, כדי שכולנו נבין, כי אני רוצה שנצביע על הדבר הזה.
אורית סטרוק
¶
סליחה, אתה אולי יודע, אבל יש אנשים שיושבים סביב השולחן הזה שלא יודעים, וחשוב שנבין את זה.
אורית סטרוק
¶
נאמר מה החלטות הממשלה, והייתי רוצה לבקש שהרב אלי, שהוא אמון על החלטות הממשלה, שיסביר במילים קצרות מה יש בהן, כדי שנדע על מה אנחנו מצביעים. זה הכול.
סגן שר לשירותי דת אלי בן-דהן
¶
ההחלטה הראשונה המרכזית היא החלטה של הממשלה לקבל את מסקנות ועדת נאמן. אני אזכיר בכמה מילים. ועדת נאמן היתה ועדה שישבה על המדוכה עוד בממשלת נתניהו הראשונה, ב-1996, נדמה לי, או ב-1997. ומסקנות ועדת נאמן היו שמצד אחד יוקם מכון שיעסוק בהכשרת המתגיירים, במכון הזה יוכלו להיות שותפים כל נציגי הזרמים ביהדות, אבל מצד שני, ההחלטה קבעה שיהיה גיור ממלכתי אחד בלבד, ויוקמו בתי דין על-ידי הממלכה, על-ידי המדינה, שהם יהיו המקום היחיד שבו יגיירו בישראל. זו היתה החלטת הממשלה, אולי המרכזית.
החלטת הממשלה הנוספת קבעה את מעמדו של ראש מערך הגיור, שהוא כפוף הלכתית לרב הראשי לישראל. יש החלטת ממשלה שקבעה רק לאחרונה מיהו הרב הראשי האחראי על הגיור, המנחה את הגיור, שזה הרב יצחק יוסף, שבא במקומו של הרב עמר. גם לגבי הרב עמר היתה החלטת ממשלה קודמת שקבעה אותו כאחראי על הגיור, שמנחה הלכתית את כל מערך הגיור.
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
כפי שהצגתי גם בדיונים לקראת הקריאה הראשונה, ההנחיה של היועצת המשפטית של הוועדה היא, להימנע ככל האפשר מסעיפי מטרה. ככל שאפשר, את הדברים שאתם רוצים, להכניס לסעיפים בחוק ולא כסעיפי מטרה. א', לכתוב את הדברים במפורש ולא רק כציון של החלטת ממשלה, ו-ב' לא לכתוב כסעיף מטרה, אלא כסעיף אופרטיבי בחוק, זה עדיף.
רוני נויבאואר
¶
אדוני, אנחנו בעיקרון לא מתנגדים לסעיפי מטרה. בזמנו היה סעיף מטרה לחוק, מבחינתנו אפשר להוסיף. מה שכן, אני רוצה לחדד, שאנחנו לא יכולים כמובן להפנות להחלטות ממשלה.
רוני נויבאואר
¶
לא ניתן להפנות להחלטות ממשלה, כי החלטות ממשלה כתובות באופן אחר, שהוא הרבה יותר גמיש מאשר הצעות חוק, והן גם ברמה נורמטיבית יותר נמוכה. זה מצחיק שאנחנו מפנים. מה שצריך זה לזקק משפט אחד או שניים לכל היותר מהחלטת הממשלה.
אורית סטרוק
¶
אז הנה לדוגמה, אמרה עכשיו נציגת משרד המשפטים. איך אמרת? בזמנו היה סעיף מטרה בחוק. זאת אומרת, כן היה פה ניסיון להיכנס לכל ההסכמות - - -
אלעזר שטרן
¶
היה רעיון לסעיף מטרה. כשהבנו שאין עליו הסכמות, הסכמנו להוריד את סעיף המטרה, ואין סעיף מטרה. גם אני הייתי שמח אם בסעיף המטרה היה כתוב שמטרת החוק היא להרבות גיורים בישראל. כיוון שעל זה לא היתה הסכמה, לצערי הרב, וזאת באמת מטרת החוק, לכן אין סעיף מטרה לחוק.
אורית סטרוק
¶
זה רק מראה את מה שאמרתי בראשית דברי, שחבר הכנסת אלעזר שטרן, יוזם החוק, לא הסכים להתכנס לתוך הסכמות עם הרב אלי בן-דהן - - -
היו"ר דוד רותם
¶
הוא לא חייב היה להסכים על זה. יכולתם להטיל וטו גם אז, אבל אתם הרי תמיד נזכרים אחרי הזמן.
אורית סטרוק
¶
כתוב שהחוק צריך היה לעבור בכפוף להסכמות, וכיוון שאין הסכמות, אנחנו בפני משבר קואליציוני.
אורית סטרוק
¶
מה שאני רוצה להגיד לגבי החלטות ממשלה, שכיוון שהישיבה הספציפית הזאת נקבעה ביום תענית אסתר, והתקיימו מגעים ארוכים, שגם אדוני מכיר, מתענית אסתר ועד עכשיו, בחג הפורים, לגבי עצם קיומה, לכן לא היה סיפק בידי להפוך את ההסתייגות הזאת באופן כזה שלא היו מובאים מספרי החלטות הממשלה, אלא במקום זה יהיה מובא הכתוב בהן במפורט. אני מבקשת, מכיוון שזה מאוד חשוב לנו הדבר הזה - -
אורית סטרוק
¶
הרב אלי עכשיו אמר, והוא יכול לחזור ולומר שוב כדי שהיועץ המשפטי אלעזר שטרן ירשום את עיקרי החלטות הממשלה האלה, על מנת שהן תכנסנה להסתייגות, ונצביע עליהן כלשונן, משום שכאשר מצביעים על משהו, צריכים להצביע עליו בנוסחו המלא. זה כל מה שאני מבקשת. זה לא דבר ארוך, זה לא לוקח הרבה זמן. הרב אלי יחזור רגע על הדברים, הוא ירשום את זה, זו תהיה הסתייגות רשומה ומסודרת, ואז נצביע עליה.
היו"ר דוד רותם
¶
סליחה. מי בעד ההסתייגות של חברת הכנסת סטרוק, ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 4
ההסתייגות של חברת הכנסת סטרוק לא נתקבלה ותעלה למליאה לקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר דוד רותם
¶
מה רע במהפכות? הפחד שלי שעד שאני אגמור את החוק הזה לפי גישתכם, יעלה בוז'י הרצוג להיות ראש הממשלה...
יוני שטבון
¶
אדוני היושב-ראש, אני חייב להעיר. דיברו פה על מהפכה. אני מסכים, מהפכות צריך לעשות, אבל לא יכול להיות בצורה כזאת. הרי המשמעות של העברת החוק בצורה כזאת, יש לה גם השלכות ציבוריות.
יוני שטבון
¶
יכולה להיווצר פה מציאות של שני ציבורים: ציבור אחד שבבית דין כזה וציבור אחר שבבית דין כזה, למרות הרצון הטוב. נכון שרוצים לעשות פה כל מיני סגירות פוליטיות מהירות, אבל צריך להבין את ההשלכות. במקום הזה מסתכלים עלינו עכשיו אלפי אזרחי מדינת ישראל שצופים בערוץ הכנסת, מסתבר, כמו בריאליטי, ורואים אותנו מעבירים חוק כזה בצורה כזאת. אני בטוח, אדוני היושב-ראש, שזה יתבצע בצורה הדרגתית.
אורית סטרוק
¶
יותר מזה, אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שיושב-ראש הקואליציה אמר לי כמה וכמה פעמים לאורך המגעים שהיו בימים האחרונים, שהחוק הזה מאוד-מאוד חשוב לו, משום שהוא לא רוצה חלילה שמי מבני משפחתו יתחתן עם מישהו שאינו יהודי. הסברתי לו, ואני מסבירה גם לך - - -
אורית סטרוק
¶
אני בטוחה. בשביל שאדם שאיננו יהודי יהפוך להיות יהודי, לא מספיק שיהיה חוק שיצביעו פה עליו ברוב קואליציוני. זה לא יהפוך את האדם הזה ליהודי. כדי שהוא יהיה יהודי, הוא צריך לעמוד בכללי ההלכה.
אורית סטרוק
¶
אפשר להיכנס לחנות, לקנות מגהץ ולבקש מהמוכר שירשום על המגהץ שהוא שואב אבק. זה לא יהפוך את המגהץ לשואב אבק. לכן, אם אתה עכשיו מעביר בחוק שפלוני יהיה יהודי, בגלל שפה הצביעו ברוב כזה ואחר - - -
היו"ר דוד רותם
¶
לא כתוב בחוק הזה בשום מקום שפלוני יהיה יהודי. כל מה שכתוב בחוק הזה שרבני עיר יוכלו להקים בתי דין לגיור ולגייר.
אורית סטרוק
¶
בסדר. מה אומר לי יריב לוין? יריב לוין אומר לי שהחוק הזה חשוב לו, שאם ירצו להתחתן עם איזה גוי או גויה, אז הגוי והגויה הזאת יוכלו לעבור הליך גיור כפי שמוצע בחוק הפרטי של אלעזר שטרן, ובזה הם יהפכו ליהודים. הבעיה היא שבזה הם לא יהפכו ליהודים, זאת פיקציה - - -
סגן שר לשירותי דת אלי בן-דהן
¶
דודו, נו באמת. די. עכשיו אתה סתם יורד לפסים אישיים לא במקום. באמת, לא מתאים לך, דודו, זו לא הרמה.
אני אסביר לך בצורה פשוטה, הרי אתה יודע לבד, שאם הרבנים הראשיים לישראל יודיעו שהחוק הזה, מי שמתגייר על-פיו איננו נחשב כיהודי, אז אתה מבין לבד - - -
אברהם מיכאלי
¶
דודו, אתה רואה לאיזה חבורה מצרפים אותך? אתה רואה, אתה מבין בדיוק, ובתי משפט ייקחו אותך לגייר.
היו"ר דוד רותם
¶
בתי הדין האלה שבהם יהיו רבני עיר, יגיירו בדיוק לפי ההלכה. ואם זה לא מוצא חן בעיניך, תצביעי נגד.
יוני שטבון
¶
אולי חלק מהסיפור פה זה באמת שחיקה נוספת למעמד הרבנות הראשית. אולי זאת המהות של כל התהליך פה. אני שואל באמת.
שמעון יעקבי
¶
אדוני היושב-ראש, אם אדוני אומר שהגיור צריך להיות לפי ההלכה, אז צריך לכתוב במפורש בחוק הזה.
שמעון יעקבי
¶
גם בחוק שיפוט בתי דין רבניים, שדייניו מתמנים לפי חוק הדיינים וכולם עוברים בחינות וכולם אמורים לפסוק ובהתאם לדין, כתוב שנישואים וגירושים בישראל ייערכו על-פי דין תורה. כך גם כאן, כשאנחנו מדברים על חוק שנפקותו היא לעניין נישואים, צריך לומר בצורה ברורה, בקול רם, שהגיור ייערך על-פי דין תורה.
אלעזר שטרן
¶
יעקבי, אני מתאפק כל הזמן. הרי אתה יודע שיש פה שלושה רבנים שהרבנות הראשית מכירה בהם. זה כל החוק. אתם פשוט רוצים לתת כוח לשחיתות רבנית שלטונית, שכבר הוכיחה, הוכיחה, שגם מי שמנהל את מחלקת הבחינות ברבנות הראשית, יש עליו, גם לפי היועץ המשפטי לממשלה, יותר מאשר עילה אחת בתוך בתי הדין. באמת, בואו נגיד את האמת. אנחנו לא נפסוק שום הלכות, אבל אתם רוצים לתת כוח למערכת שלצערי הרב, בגלל שבבניין הזה נתנו לה יותר מדי כוח, השחיתה את עצמה לדעת.
אלעזר שטרן
¶
יוני, תעזוב. אנחנו נדבר על זה אחרי זה. יכולת לבוא לפה ל-20 ישיבות שכבר היו פה ול-50 שעות. לבוא היום בשנייה האחרונה בשביל זה? תעזוב אותי מהטכניקה הזאת. אתם הרי לא צריכים את זה, בסוף תעשו מה שאתם רוצים, כרגיל, וזהו.
<(היו"ר קארין אלהרר, 09:52)>
אורית סטרוק
¶
- - ויושב-ראש הסיעה שלך התחייב בישיבת הנהלת קואליציה לשחרר את החוק שהשרה הנכבדה שלך - - -
אלעזר שטרן
¶
חבל שלא התעקשתם על זה במקום משאל עם. הרי גם לדעתכם זה חוק יותר חשוב ממשאל עם, ואני הייתי בעד חוק משאל עם. למה לא התעקשתם?
אורית סטרוק
¶
לא. לא נכון. ממש לא נכון. אם לא אכפת לך, לא שצרה עיני חס ושלום, ואני בעד שייתנו פה רשות דיבור לכל אחד ואחד, אבל בינתיים מר יעקבי, למשל, קיבל רשות דיבור יותר ממני, אז אני מבקשת להסביר - - -
אורית סטרוק
¶
לא. את סוף המשפט לא נתנו לי לסיים אפילו פעם אחת, אז תתאזרי בסבלנות ותתני לי להשלים עד סוף המשפט. מטרתה בדיוק אותה מטרה, הכלים הם אותם כלים, בשינויים שמתבקשים מההלכה, ומה שקורה ששרת המשפטים תוקעת את הצעת החוק הזאת ולא מאפשרת לה להתקדם. יושב-ראש הסיעה שלה, חבר הכנסת שטרית, התחייב לשחרר את התקיעה הזאת בישיבת הנהלת הקואליציה. יש לי מייל סיכום שעליו חתום אגב יושב-ראש הסיעה שלך, עופר שלח, שגם הוא חתם על הדבר הזה, והוא הסכים שזה היה הסיכום – לשחרר את הצעת החוק הממשלתית, בתוך שבוע. זה היה ב-24 בדצמבר, ועד עכשיו זה לא קרה, ואנחנו צריכים עכשיו להצביע על הצעת חוק פרטית שכבר אלעזר שטרן, המציע, בעבר הסכים לתיקונים של הרב אלי בן-דהן וחזר בו. זה מצב אבסורדי שלא ייתכן מבחינה קואליציונית.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אוקיי, שמעתי. אורית, הבנתי. בואו נתקדם. אם תהיה לך הערה, הסתייגות, תגידי, נצביע עליה. בסדר? זאת נראית לי השיטה המקובלת בבניין. בסדר? אמרת את הדברים.
אברהם מיכאלי
¶
בבניין היו הרבה דברים מקובלים ומשנים אותם פה. הפוליטיקה החדשה שלכם מביאה פה לחורבן, מה לעשות.
היו"ר קארין אלהרר
¶
חבר הכנסת מיכאלי, אני מצטערת שאני מחרבת לך, אבל זה המצב. בואו נמשיך. אלעזר, תמשיך לקרוא.
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
בהסתייגויות של חברת הכנסת סטרוק יש עוד שתי הסתייגויות לגבי ההגדרה של "רב אזורי" ו"רב יישוב" והגדרה של "רב עיר".
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
בסעיף ההגדרות, לגבי ההגדרה של "רב אזורי" ו"רב יישוב" ולגבי ההגדרה של "רב עיר".
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
זה כתוב מתחת "רב מקומי", אבל התוכן שלו זה הסתייגות להגדרה של "רב אזורי" ו"רב יישוב".
אורית סטרוק
¶
"רב מקומי המכהן בפועל כרב אזורי או כרב יישוב ונבחן בבחינות גיור בכתב או בעל-פה, לפי פקודת מועצת הרבנות הראשית, או שהוא בעל כשירות לכהן כדיין לפי חוק הדיינים." זאת אומרת, מה שאנחנו רוצים לעשות בהסתייגות הזאת, זה לטייב ולהבטיח לעצמנו שאותו רב שיושב בפני המותב הזה, הוא מספיק בקיא בכל ההלכות שנוגעות לגיור, או שהוא עמד בבחינות בכתב או בבחינות בעל-פה שקבעה מועצת הרבנות הראשית, וממילא הוא כשיר לקבל החלטות בנושאים האלה, מכיוון שאם הוא לא עמד בזה, יכול מאוד להיות שהוא לא מספיק בקיא בהלכות הללו, או שיהיה בעל כשירות לכהן כדיין לפי חוק הדיינים, אז שוב, המשמעות היא, שהוא יכול לשבת במותב כזה ולקבל החלטות. אם לא אחד משני התנאים האלה, אנחנו עלולים לקבל בית דין שלוקה באי-ידיעה מספקת של פרטי ההלכה, וממילא לא נוכל לסמוך על הגיור שלו.
אורית סטרוק
¶
בשביל היושר, בשביל שכולם ידעו על מה אנחנו מדברים, אני שואלת, האם נכון, חבר הכנסת אלעזר - - -
אורי מקלב
¶
כל ההסתייגויות האלה, שלא דנו בהן. זה נוסח חדש לקראת הקריאה השנייה והשלישית, זה לא היה בקריאה הראשונה. דברים שנאמרו ולא נאמרו - - -
אורי מקלב
¶
היום אנחנו נמצאים בפני דברים חדשים שבכלל לא היינו מודעים להם. לכן זו טענה אמיתית של נושא חדש. בנושא חדש יש ועדה שצריך לדון בה. לכן אני מבקש להתייחס לכל הדברים האלה כנושאים חדשים, והם דורשים מוועדת הכנסת שתדון בעניין.
יריב לוין
¶
גברתי היושבת-ראש, האמת היא שכמובן אין פה שום בדל טענה אמיתית של נושא חדש, אבל צודק חבר הכנסת מקלב שהוא זכאי לעשות שימוש טכני בעניין הזה.
יריב לוין
¶
מכיוון שהסוגיה שאנחנו עוסקים בה, למשל כרגע, שנוגעת לכשירותו של רב כדי לכהן בוועדה שבוחנת את הגיורים ומאשרת אותם, אני מניח - - -
יריב לוין
¶
חבר הכנסת מקלב, אנחנו לא צריכים לקיים את הוויכוח, כי אני לא כופר לרגע אחד בזכותך להעלות את הטענה. לכן, גברתי, מה שהייתי מציע, על מנת שלא נמצא את עצמנו רצים הלוך וחזור לוועדת הכנסת – אני מציע שנתקדם בדיון באופן הזה שבכל פעם שתעלה טענת נושא חדש, פשוט נדלג על אותו נושא ונמשיך הלאה, ולאחר מכן נכנס את ועדת הכנסת ונדון בכל טענות הנושאים החדשים כמקשה אחת, נצביע עליהם, ובהתאם להחלטות של ועדת הכנסת, נוכל לחזור לכאן. כך, אגב, עושים תמיד, זו לא איזו פרוצדורה חדשה. זה הנוהל שזה נעשה תמיד.
יריב לוין
¶
כמובן במקום שבו תיטען טענה של נושא חדש, לא נוכל להצביע, אלא נצטרך להעביר את העניין קודם להכרעה של ועדת הכנסת לפני הצבעה.
אורי מקלב
¶
אני רק אתייחס בחצי דקה. את יודעת שאני לא מאריך בדיבור. חבר הכנסת יריב לוין, תתייחס למשל לטענה שעו"ד יעקבי התייחס אליה לגבי בתי הדין, שמדובר כאן על מתן סמכות שיפוטית לבתי הדין האלה - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני אסביר את מה שהוא הציע. מה שהציע חבר הכנסת יריב לוין, שככל שתעלה טענה של נושא חדש לגבי עניין ספציפי, לא נצביע עליה, פשוט נרכז את כל הדברים, ואז נכנס את ועדת הכנסת.
יריב לוין
¶
אי אפשר להצביע. נצטרך לעבור על כל החוק, לרכז את כל הטענות של נושא חדש עד סוף החוק, נצביע עליהן שם, ואז נוכל לחזור לכאן רק כדי לקיים הצבעות על כל הדברים שלא ייקבעו כנושא חדש.
יריב לוין
¶
כן. אין בעיה. נעבור על כל החוק, נרכז את כל הנושאים החדשים, נדון בהם שם, ואז נצטרך לחזור לכאן רק להצבעות, זה הכול.
איילת שקד
¶
יש לי שאלה לגבי סעיף 5. כתוב: "'השר' – השר לשירותי דת." איך יכול להיות שהשר לשירותי דת מגיש הצעת חוק ממשלתית ולא מצמידים אותה?
איילת שקד
¶
יש לי שאלה אחרת. האם יכול להיות שאני, יושבת-ראש סיעת הבית היהודי, הייתי מגישה הצעת חוק שקשורה למערכת המשפט ושרת המשפטים היתה מגישה הצעה דומה והיו נותנים לי להעביר את הצעת החוק שלי?
איילת שקד
¶
יריב, יש לי חוק מאוד משמעותי לגבי מערכת המשפט – דרך אגב, גם לך. יש לנו כמה כאלה – האם יכול להיות שהיינו מעבירים את הצעות החוק האלה בניגוד להסכמתה של שרת המשפטים, כאשר לשרת המשפטים היתה הצעת חוק דומה משלה, ממשלתית?
עליזה לביא
¶
אי-אפשר לעצור את עבודת הכנסת בזה שכל הזמן ינופפו בהצעת חוק ממשלתית, עם כל הכבוד, ואנחנו רואים את זה חדשות לבקרים. זה הפך להיות דפוס פעולה. זה משתק את הכנסת - -
אורית סטרוק
¶
סליחה. שנייה, שנייה, שנייה. היתה לי עוד הסתייגות על הסעיף הזה. הסתייגות לגבי "רב עיר".
אורית סטרוק
¶
ההסתייגות שלי אומרת כך: "רב עיר, כהגדרתו בסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971, המכהן בפועל כרב עיר או כרב יישוב ונבחן בבחינות גיור ומילה בכתב ובעל-פה, כפי שקבעה מועצת הרבנות הראשית לישראל".
סגן שר לשירותי דת אלי בן-דהן
¶
רב עיר נבחן במספר בחינות. בעבר היה נהוג שמועצת הרבנות הראשית היתה גם נותנת שירות לרבני עיר, גם על חלק קטן מהבחינות שהנבחן היה עושה, וגם היו מקרים שרב עיר היה מקבל כשירות לכהן כרב עיר גם ללא בחינות בכלל. לאחרונה הרבנות הראשית הפסיקה עם הנוהל הזה וכל מי שנבחן ב-12 בחינות מקבל תעודת כשירות לרבנות עיר, אבל יש רבנים רבים, והרוב המוחלט של רבני ערים המכהנים הם כאלה, שלא נבחנו כלל בנושא של הלכות גיור ומילה. אנחנו מצפים ודורשים שרב עיר, שהולך להקים בית דין לגיור ולעמוד בראש ההרכב הזה, הדבר המינימלי הנדרש שהוא ייבחן בהלכות שבהן הוא אמור לדון, הלכות גיור ומילה.
שאול פרבר
¶
הרב אלי, אני מזכיר לך שמאיר הר ציון לא עבר קורס קצינים, אבל לא היית פוסל אותו מלהיות קצין.
עליזה לביא
¶
גם מורים. היו הרבה מורים שנקלטו במערכת החינוך ללא תעודת הוראה. אני מזכירה לכם, בין ההורים שלנו - - -
סגן שר לשירותי דת אלי בן-דהן
¶
היום הולכים לחוקק פה חוק חדש, לתת להם תפקיד חדש כשלא היה התפקיד הזה קודם. חברת הכנסת לביא, זו תהיה הסתייגות, נצביע עליה.
<(היו"ר דוד רותם, 10:10)>
שמעון יעקבי
¶
אני רוצה לחדד משהו. אני מזכיר מה שאמרתי בישיבה הקודמת, שכאשר אנחנו מדברים פה על הסמכה לכהן כדיין גיור לאותם רבנים, לא מספיק בחינה בהלכות גיור ומילה, אלא צריך שאותם רבנים גם ייבחנו בהלכות דיינים, שיש לכך כמה סימנים ב"שולחן ערוך", ב"חושן משפט" - - -
עליזה לביא
¶
רגע, אבל הרבנים הראשיים למשל לדוגמה, הרבנים הראשיים שנבחרו, יש להם מה שאתה דורש מרבני ערים? אין להם. אין להם. הרבנים הראשיים שלפקודתם הדברים עומדים, האם יש להם תעודת דיין? הם מבינים בהלכות גיור? אני רוצה לדעת אם זה תנאי גם לבחירת רב ראשי בישראל.
אלעזר שטרן
¶
אתה רוצה לתת פה כוח למישהו שלעצמו אין את זה. הרי לא יעלה על הדעת שנשיא בית המשפט העליון לא עבר את הבחינות של הלשכה המשפטית, ואנחנו יודעים שברבנות הראשית זה כך.
שמעון יעקבי
¶
אם שואלים לדעתי המקצועית, התשובה היא חד-משמעית, גם רב ראשי לישראל שממונה על מערכת בתי הדין, מן הראוי שיעבור את כל הבחינות.
שמעון יעקבי
¶
כשאתם הולכים לתת, רבותי חברי הכנסת, גבירותי חברות הכנסת, כשאתם הולכים עכשיו לחוקק בחוק ראשי חוק שמאפשר יכולת שפיטה לפחות מבחינה הלכתית לאותם רבנים - - -
שמעון יעקבי
¶
- - לכן כשעושים בחינות, עושים בחינות בהלכות גיור ומילה. יחד עם זה צריך לצרף בחינות גם בהלכות דיינים וגם בהלכות עדות, והבחינות צריכות להיות, רבותי, בכתב ובעל-פה.
יריב לוין
¶
מי שעובר גיור בחו"ל, אתם בודקים אם הרב מוכר? אתם מאשרים. אתם עושים לו את כל הבחינות האלה? אתם מערבבים את הנושאים ההלכתיים בנושאים המינהליים. אל תעשו את זה, כי זה לא נא נכון. לא נולדנו אתמול, אנחנו מבינים את הדברים בין שני הדברים האלה. אף אחד לא מתערב לכם בהסמכת רב עיר או בהסמכת רב אחר.
שמעון יעקבי
¶
עד היום היה ידוע שרב עיר עוסק בענייני רבנות עירו. מכאן ואילך אתה רוצה להסמיך אותו - - -
שמעון יעקבי
¶
ההסמכה של הרבנים היתה רק לענייני רבנות. מכאן ואילך אתה רוצה להסמיך אותו לעניין גיור. היינו, אתה רוצה שהוא ישב בבית דין, אז צריך שיעבור בחינות בהלכות דיינים - -
רוני נויבאואר
¶
בסעיף ההגדרות אנחנו מבקשים להוסיף את המילה "ממלכתי" ב"מערך הגיור", שיהיה ברור שזה לא מערך גיור אחד מיני כמה, זה מערך גיור ממלכתי.
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
6. מערך הגיור
"(א) השר יקים במשרד לשירותי דת מערך גיור (להלן – מערך הגיור), שבראשו יעמוד ראש מערך הגיור. (ב) תפקידי מערך הגיור יהיו, בין השאר: (1) אחריות מנהלית לבתי הדין לגיור; (2) אחריות מנהלית לתהליך ההכנה והלימוד לקראת גיור; (3) הסברה, לרבות מתן מידע וטיפול בפניות ציבור; (4) פיקוח מנהלי על תהליך הגיור בצבא ההגנה לישראל; (5) הסדרת שירותי מילה וטבילה; (6) רישום לנישואין של מתגיירים המבקשים זאת; (7) טיפול בהנפקת תעודה לפי סעיף 2(2)."
יש פה עוד שלושה סעיפי משנה שלא מופיעים בנוסח, שקיבלתי הבוקר מהלשכה של חבר הכנסת שטרן, שביקש להוסיף שלושה סעיפים נוספים: "(8) טיפול שוטף בפניות מבקשים ותיקיהם; (9) גביית אגרות; (10) כל שירות אחר הנדרש למבקש לשם גיורו".
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני אסביר. הנוסח שלפנינו היום הוא עד פסקה (7), מהלשכה של חבר הכנסת אלעזר שטרן ביקשו להוסיף שלוש פסקאות. טען חבר הכנסת מיכאלי "נושא חדש", ולכן חבר הכנסת אלעזר שטרן ירד מהבקשה שלו, ולכן אין נושא חדש, ואנחנו עוברים הלאה.
אורית סטרוק
¶
קודם כול, לגבי סעיף קטן (א), ההסתייגות שלי אומרת: "השר יקים במשרד לשירותי דת מערך גיור (להלן – מערך הגיור), שיטפל בכל בתי הדין לגיור, ובראשו יעמוד ראש מערך הגיור". כפי שאפשר לראות, ההבדל מנוסח החוק של אלעזר שטרן הוא שמערך הגיור יטפל בכל בתי הדין לגיור.
אורית סטרוק
¶
רק שנייה. אני רוצה להסביר את הדבר הזה. מכיוון שהיו כמה וכמה דיונים סביב העניין הזה - - -
אורית סטרוק
¶
מכיוון שסביב ארבע המילים האלה או חמש המילים האלה, "יטפל בכל בתי הדין לגיור", היו דיונים שניהל אותם הרב אלי בן-דהן, אני אשמח אם הוא יעזור לי להסביר את המשמעות.
סגן שר לשירותי דת אלי בן-דהן
¶
אני רוצה להסביר. החוק הזה הולך להקים בית דין לגיור מסוג חדש, שלא קיים עד היום, בית דין שיעמוד בראשו רב עיר. אנחנו רוצים שכל מה שעומד תחת אחריות מערך הגיור, כל בתי הדין האלה, מכל הסוגים, כולם, דרך הפעולה שלהם תהיה שווה – דרך העבודה המנהלתית, גביית האגרות, פתיחת התיק, הכנת הלימודים. כל הדברים כולם. ולכן ראש מערך הגיור אמור להיות אחראי על כל בתי הדין המיוחדים לגיור שהם מסוגים שונים, אם בתי דין שהוקמו בדרך אחת או בתי דין שהוקמו בדרך שנייה, על-ידי רבני עיר. הדרך תהיה דרך אחידה.
אורית סטרוק
¶
המגמה שלנו היא לעשות חוק גיור ממלכתי שהמדינה תהיה אחראית על כל מה שקורה בכל מערך הגיור.
אורית סטרוק
¶
כן, כמובן. בסעיף קטן (ב)(1) כתוב כרגע בהצעה של אלעזר שטרן "אחריות מנהלית לבתי הדין לגיור".
אורית סטרוק
¶
בהצעה של אלעזר שטרן כתוב "אחריות מינהלית לבתי הדין לגיור". ההסתייגות שלי אומרת שהמילה "מינהלית" תורד, ויהיה כתוב: "אחריות לבתי הדין לגיור". זה על מנת להבהיר שמדובר פה לא רק באחריות מינהלית, אלא על אחריות הלכתית.
סגן שר לשירותי דת אלי בן-דהן
¶
אגב, זה מעוגן בהחלטת הממשלה, שלא יהיו אי-הבנות. זאת החלטת הממשלה. כך היא קבעה במפורש, שראש מערך הגיור אחראי גם - - -
אורית סטרוק
¶
הראשונה מוסיפה. "השר יקים במשרד לשירותי דת מערך גיור (להלן – מערך הגיור), שיטפל בכל בתי הדין לגיור" – זאת התוספת – "שבראשו יעמוד ראש מערך הגיור."
אברהם קטלן
¶
אלעזר, החשש הוא ליצור גיור סוג א' וגיור סוג ב'. הכול צריך להיות תחת קורת גג אחת, לכן ש"יטפל בכל בתי הדין לגיור".
סגן שר לשירותי דת אלי בן-דהן
¶
זה לא קשור. סעיף קטן (ב) לא כולל את סעיף קטן (א), אבל לא חשוב. זה לא קשור.
סגן שר לשירותי דת אלי בן-דהן
¶
לפי דבריך, אם אתה לא כותב את מה שכתוב בסעיף קטן (א), אז סעיף קטן (ב) יעסוק אך ורק בבתי הדין לגיור האחרים, לא שעומד בראשם רב עיר.
אלעזר שטרן
¶
לכן לא אמרתי "אם כנים דבריך". מה לעשות, אתה חלק מקבוצה שמה שהיא מנסה לעשות פה זה איך לא נביא את הבשורה הזאת.
אלעזר שטרן
¶
בזה אני מסכים אתך. ולכן אני חושב שבדיונים האלה, כמו שנאמר פה קודם, עשרות ומאות שעות שישבנו עליהם יחד, היה מקום לכל הדברים האלה.
אורית סטרוק
¶
עשרות ומאות שעות. תחזור על זה עוד פעם שיושב-ראש הקואליציה ישמע – עשרות ומאות שעות שישבתם על זה יחד. נכון?
יריב לוין
¶
חבר הכנסת גפני, הבשורה הזאת על שיתוף הפעולה המחודש בין הבית היהודי לסיעות החרדיות, קירבנו משהו בעם ישראל - - -
אורית סטרוק
¶
לא. אם שמת לב, אני פה הכי מנומסת מכולם, וכולם צועקים כל הזמן. אני מנסה להשלים משפט - -
אורית סטרוק
¶
אל תהיה היועץ של קארין, תודה רבה. אחד השרים שלנו מבקש התייעצות סיעתית, אז אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית.
אורית סטרוק
¶
בחוק של חבר הכנסת אלעזר שטרן כתוב: "אחריות מנהלית לתהליך ההכנה והלימוד לקראת גיור". אני מציעה להוריד את המילה "המינהלית", ושהסעיף יהיה "אחריות לתהליך ההכנה והלימוד לקראת גיור" – שוב, הרעיון מאחורי ההסתייגות הזאת שמדובר לא רק באחריות מינהלית אלא גם באחריות הלכתית לכל תהליך ההכנה. לא רק הגיור עצמו, אלא כל תהליך ההכנה לקראת הגיור – הלימוד של ההלכות השונות ושל משמעות - - -
אורית סטרוק
¶
תאמיני לי, קארין, סליחה שאני אומרת לך את זה, שבזמן שאת מסבירה לי שזה די ברור, כבר הייתי מסבירה את ההסתייגות.
אורית סטרוק
¶
בזמן שאת מסבירה לי שיש גבול לכמה אפשר להסביר, כבר הייתי גומרת להסביר את ההסתייגות שלי.
אורית סטרוק
¶
עם כל הכבוד, ישבנו יחד בחדר הזה, שמענו חברי כנסת שאינם חברי הוועדה הזאת מנמקים את עצמם באריכות הרבה יותר רבה מאשר אני, ולא יכול להיות שכשיש לי הסתייגות כתובה, אני לא אוכל לבוא ולנמק אותה במשפט קצר, יותר קצר מכל ההערה שלך.
סגן שר לשירותי דת אלי בן-דהן
¶
אני רוצה לומר שיש פה דבר אחר לגמרי. החוק הזה, לפחות בחלקו, עבר בקריאה הראשונה. בקריאה הראשונה המילה "מינהלתית" לא היתה, עכשיו חבר הכנסת שטרן מוסיף דבר מנוגד לקריאה הראשונה, מי שצריך להסביר זה הוא, לא אנחנו. הוועדה צריכה להגן עלינו, כי הוועדה פה הצביעה פה אחד - - -
סגן שר לשירותי דת אלי בן-דהן
¶
דודו, זה כבר הרבה מעבר לפה אחד, כולנו הצבענו בקריאה ראשונה בלי המילה "מינהלתית" בכמה מקומות. בא ביום חמישי חבר הכנסת שטרן, וזכותו המלאה. מי שצריך פה להתמודד, הוא צריך לנמק למה הוא משנה מהקריאה הראשונה, לא אנחנו. הכול פה גלגל הפוך לגמרי.
סגן שר לשירותי דת אלי בן-דהן
¶
אלעזר, היועץ המשפטי, תגיד. אני לא צודק? מה זה הדבר הזה? יש קריאה ראשונה, הוועדה הצביעה, פתאום משנים את זה? מה זה? איזה סדרי עבודה זה? תסבירו לי. אני רוצה להבין את העניין.
אורית סטרוק
¶
בהכנה לקריאה הראשונה הוחלט להוריד מנוסח החוק כל מיני דברים שלא היתה עליהם הסכמה, והחוק עלה, כך כינינו אותו אז, כ"חוק נכה" למליאה.
אורית סטרוק
¶
- - שלדית ומקוטעת וירדו ממנו הרבה מאוד קטעים משמעותיים – אני מתנצלת על הביטוי, קארין, מכל הלב – ירדו ממנו הרבה קטעים משמעותיים. כך הוא עלה למליאה וכך הצבענו עליו כולנו במליאה. לא יכול להיות שפתאום יבוא חבר כנסת, מציע חוק, ועם כל הכבוד אנחנו כבר בהכנה לשנייה ושלישית ופתאום הוא ישנה את הנוסחים והוא ישלח לאלעזר שטרן, היועץ המשפטי, מה שבא לו בשונה לגמרי ממה שמליאת הכנסת החליטה. איך הדבר הזה בכלל נכנס לתקנון?
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
הצעת החוק עברה בנוסח מסוים בקריאה הראשונה. הוועדה סוברנית לעשות איזה תיקונים שהיא רוצה במהלך ההכנה לקריאה שנייה ושלישית.
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
גם. גם מציע החוק רשאי לבוא ולהציע. זה מה שהוא עשה. הוא שלח נוסח עם הצעות שלו לתיקונים לנוסח, שהוא שונה מהנוסח של הקריאה הראשונה, כמי שהציע את החוק.
הוועדה יכולה, זה תלוי ביושבת-ראש הוועדה, להחליט איך לנהל את הדיון. אפשר לנהל את הדיון על בסיס הקריאה של נוסח הכחול ועל בסיס זה להוסיף הסתייגויות, ואפשר לקרוא את הנוסח שהציע חבר הכנסת שטרן עם התיקונים מהקריאה הראשונה, ועל סמך זה לעשות את ההסתייגויות.
אורית סטרוק
¶
שאלה פשוטה. היה ומציע החוק רוצה להכניס שינויים בנוסח הכחול שעבר בקריאה הראשונה, ויושבים פה חברי כנסת ודנים בחוק. לא כולם בערנות של הרב אלי בן-דהן ולא כולם שמים לב - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
אמרנו את זה בתחילת הדיון שיש נוסח חדש שיצא ביום חמישי, פורסם באתר הוועדה. זהו. עכשיו יש לך עוד הסתייגויות?
אברהם קטלן
¶
יועץ משפטי למערך הגיור. אני רוצה להוסיף שהשינוי סוטה מהחלטת הממשלה 3155, ושם כתוב אחרת. שם האחריות של מערך הגיור היא לא דווקא מינהלית.
סגן שר לשירותי דת אלי בן-דהן
¶
יריב, לא היית פה. יש פה שינוי ממה שהוועדה הצביעה עליו בקריאה הראשונה.
היו"ר דוד רותם
¶
- - - אל תתערב לי. הרב אלי, אתה רוצה שאני אוריד את המילה "מינהלית", אז אני אוריד אותה.
אורית סטרוק
¶
אני תיכף אסביר את ההסתייגות הרביעית. אני רק רוצה לפני כן לחדד ששוב במהלך כל הדיון הזה נחשפה שוב ושוב העובדה - - -
אורית סטרוק
¶
אני רוצה להגיד ששוב, לאורך כל הדיון, נחשף שוב ושוב עד כמה הדבר המינימלי הזה שסוכם בהנהלת הקואליציה, שהחוק הזה יעבור - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
חברת הכנסת סטרוק, אמרת בדיון שהתחיל לפני יותר משעה – אמרת לפי ספירה, שלי לפחות, עשר פעמים שיש פה סטייה מהחלטה של הנהלת קואליציה. נראה לי שהנקודה הזאת הופנמה אצל כולם. עכשיו יש לך הסתייגות מהותית לדבר עליה?
אורית סטרוק
¶
- - אבל מה שרציתי להגיד לא שמה שקורה שונה מהחלטת הנהלת קואליציה, אלא שמה שקורה פה, סביב השולחן הזה, חושף פעם אחר פעם עד כמה אנחנו צודקים שאכן היו הסכמות בהנהלת הקואליציה - -
אורית סטרוק
¶
- - הן באות להחזיר את החוק אל המתווה הנורמלי שהיה צריך להיות ושאלעזר שטרן כבר התחיל ללכת בו - - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
אורית, את חוזרת על עצמך בצורה שיכולה להוציא מהדעת. אני אומרת "אמיתי". את אומרת: עכשיו אני אדבר על ההסתייגות, ואז את חוזרת שוב על הטיעון שזה חזרה מהסיכום בהנהלת הקואליציה - - -
אורית סטרוק
¶
אנחנו לא יושבים פה בחלל ריק. את מבינה שאפשר היה לשבת ולהעביר את החוק הזה בהסכמות בין הרב אלי בן-דהן לבין אלעזר שטרן?
אורית סטרוק
¶
סליחה, חבר הכנסת שטרן, דבר ראשון, לא שמעת ממני הכול, יש עוד הרבה דברים שלא שמעת. דבר שני, חוצפה בהגדרה המילונית זה מאדם שהוא במדרגה נחותה לעומת אדם שמעליו - -
<(היו"ר דוד רותם, 10:43)>
אורית סטרוק
¶
הנמקה להסתייגות בפסקה (3). הסעיף כפי שהוא כרגע בהצעת החוק כתוב "פיקוח מנהלי על תהליך הגיור בצבא ההגנה לישראל". אני מציעה בהסתייגות שלי לשנות את זה ל"עריכת הגיורים בצבא ההגנה לישראל".
יריב לוין
¶
היושב-ראש, אני מבקש הצעה לסדר. לנמק הסתייגויות אפשר, אבל צריך לתחום בזמן ושהעסק יתקדם. אי-אפשר לעבוד כך.
יריב לוין
¶
אפשר לקצוב זמן ולנמק את כל ההסתייגויות. נימוק הסתייגויות הוא לא דרך לסיכול ההתקדמות בדיון.
איילת שקד
¶
אלעזר, בעניין הגיורים של צה"ל. זה שלא כתוב עריכת גיורים בצה"ל, היום בעצם הגיורים בצה"ל כפופים לרבנות הצבאית הראשית?
אורית סטרוק
¶
עוד לא התחלתי לנמק, כי מה שקרה שאנשים אחרים לקחו את רשות הדיבור שלי, עם כל הכבוד - - -
איילת שקד
¶
דודו, אני לא מושכת את הזמן, אני מנסה להבין על הרבנות הצבאית הראשית, אם יש פה משהו שונה ממה שיש היום. אתה אומר שלא, אתה אומר שלא, אז אתם מסכימים. אז מה הסיפור?
סגן שר לשירותי דת אלי בן-דהן
¶
אני אסביר, איילת, שנייה. למה ההסתייגות של אורית? כי הנוסח שעבר בקריאה הראשונה היה כתוב ככה: "פיקוח על תהליך הגיור בצבא ההגנה לישראל", בלי המילה "מינהלי". כך הצבענו בקריאה הראשונה. ביום חמישי הופץ באתר הוועדה נוסח חדש, שבו הוספה המילה "מינהלי", שהיא מעקרת - - -
איילת שקד
¶
טוב, יאללה. אם אתה חושב שככה יעבור חוק גיור בישראל, בלי שאתה מוכן לדבר על שום מילה ושום סעיף, רק כי אלעזר שטרן רוצה, אתה טועה. אנחנו מוכנים ללכת אתך, מוכנים לתאם אתך, אבל אנחנו לא מוכנים שתתנהג כך.
משה גפני
¶
זה דיון על הגיור. הבעיה בכל הסיפור הזה שכאשר יש עתיד רוצה משהו, היא מאיימת בפרישה מהקואליציה. הבית היהודי לא עושה את זה. ועל זה אמר שלמה המלך "חכמת המסכן בזויה" – יש לך דקה להסתייגות, ואם לא, הוא מוציא אותך. זה התהליך פה, שלא תהיה לכם טעות. אם אתם לא קמים ואומרים: אנחנו פורשים מקואליציה, יש לכם גיור כמו שאלעזר שטרן רוצה, נגד הרבנים הראשיים, נגד הרבנים שלכם, נגד הרבנים שלנו, נגד בתי הדין. זה מה שיהיה.
משה גפני
¶
אתם לא צד במשחק, אתם הגשתם חוק משילות, ובעזרת השם לא תעברו את אחוז החסימה. בסדר גמור. אתם לא צד.
אורית סטרוק
¶
היושב-ראש, אני אומרת לפרוטוקול, כי סימנו לי שזה לא נכנס. יושב-ראש הקואליציה שיושב לשמאלך יודע מצוין מה תעשה הסיעה שלנו אם החוק הזה עובר - - -
אורית סטרוק
¶
תודה רבה. מטרת ההסתייגות היא להבהיר שתהליך הגיורים בצה"ל יהיה גם הוא כפוף לכל מערך הגיור, ולא יהיה תהליך עצמאי, גם מבחינה הלכתית, ושהפיקוח של מערך הגיור על התהליך הזה לא יהיה רק פיקוח מינהלי, הוא יהיה פיקוח הלכתי, הוא יהיה פיקוח שנוגע לכל תהליך הלמידה לקראת הגיור, לכל תהליך הגיור לכל אורכו, ולמעשה לא יהיה הבדל מהותי בין הגיורים בצה"ל לבין הגיורים בהליך האזרחי.
הדבר הזה הוסכם על חבר הכנסת אלעזר שטרן, הוסכם, והמילה הזאת הורדה בתיאום עם חבר הכנסת אלעזר שטרן מהצעת החוק במתכונת שבה היא עלתה לקריאה הראשונה, וכך הצבענו עליה בקריאה הראשונה, כולנו במליאה. ועכשיו בגחמה פרטית שלו, בשיגעון גדלות שהוא מנהל פה את העולם, זה נכנס בחזרה. אז אנחנו עומדים על ההסתייגות הזאת ואנחנו מבקשים להצביע בעדה.
אורית סטרוק
¶
זה בדיוק מה שאני רוצה לשנות, אדוני היושב-ראש. אני אשמח אם תצביע יחד אתי בהסתייגות הזאת.
אורית סטרוק
¶
אני בהסתייגות לפסקה (8), "טיפול שוטף בפניות מבקשים". אני מבקשת, אם אפשר, את עזרת הרב אלי להסביר את ההסתייגות הזאת.
סגן שר לשירותי דת אלי בן-דהן
¶
כפי שאמרתי, אנחנו פה בסעיף שעוסק בהגדרות התפקידים של מערך הגיור, וחלק מהן הוא לא רק הטיפול בפניות, אלא אנחנו רוצים להוסיף גם טיפול בתיקים שלהם, כי כפי שהגדרנו, מערך הגיור עוסק בכל התהליך המינהלי של הגיור, כדי שההליך המינהלי יהיה תהליך אחיד ותהליך שמקיף את כל עבודת הגיור, ההכנה לפני ונושא מינהלי של הבקשות עם התיקים. אנחנו רוצים להוסיף את המילה "ותיקיהם". זו הסתייגות אחת.
אני מוסיף הסתייגות שנייה. גביית אגרות. דבר שלא מופיע משום מה, למרות שהיה מדובר עליו, שתהיה סמכות למערך הגיור גם לעסוק בגביית אגרות.
משה גפני
¶
הרב בן-דהן, לא כל כך הבנתי. אתה סגן שר מטעם הממשלה שעוסק בעניין הזה. אתה מופקד על החוק הזה. זאת אומרת, לא תיאמו אתך את החוק?
אלעזר שטרן – הלשכה המשפטית
¶
7. ראש מערך הגיור
"(א) ראש מערך הגיור יפעל לביצוע תפקידי מערך הגיור. (ב) ראש מערך הגיור יתמנה בידי הממשלה לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, לפי המלצת ועדה לאיתור ראש מערך הגיור; בהרכב ועדת האיתור יינתן ייצוג הולם לבני שני המינים."
סגן שר לשירותי דת אלי בן-דהן
¶
גם פה זו סטייה מהקריאה הראשונה, שהדברים יהיו ברורים. זה שונה ממה שהצבענו פה בקריאה הראשונה. מי שצריך פה לנמק זה חבר הכנסת שטרן שמשנה, לא אנחנו.
איילת שקד
¶
יריב, שנייה. הרב אלי, בקריאה הראשונה אמרנו ששמנו את הדברים שמוסכמים, לכן יריב שואל האם הנוסח שעבר בקריאה - - -
יריב לוין
¶
חברת הכנסת סטרוק, תקשיבי, כדאי שקצת היגיון יהיה, לפחות טיפה. לא הרבה, קצת. ולא ריקוד קצת קדימה ואחד אחורה ומדלגים על המשבצת.
איילת שקד
¶