PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
12/03/2014
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
<פרוטוקול מס' 255>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י' באדר ב התשע"ד (12 במרץ 2014), שעה 14:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 12/03/2014
חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101), התשע"ד-2014
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101), התשע"ד-2014>
היו"ר מירי רגב
¶
אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בבקשת רביזיה של חברת הכנסת מירי רגב ויש בקשת רביזיה של דוד צור להצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 102), התשע"ד-2013.
אנחנו נתחיל עם הרביזיה של דוד צור. שלום, תמר.
היו"ר מירי רגב
¶
הציגו את העבודה שלך, הוא אמר.
דוד צור, טוב שבאת. דוד צור הגיע, חברת הכנסת תמר זנדברג.
היועץ המשפטי, נא להציג את הרביזיה של דוד צור.
היו"ר מירי רגב
¶
האם אנחנו מסכימים לעשות רביזיה על מה שביקש חבר הכנסת דוד צור במכתב שהוא שלח? בוודאי. אני בעד. דוד – אתה בעד?
היו"ר מירי רגב
¶
מי נגד? אין. מי נמנע? אין.
הצבעה
בעד דיון ברביזיה – פה אחד
ההצעה לקיים דיון ברביזיה שבציע חבר הכנסת דוד צור נתקבלה.
תומר רוזנר
¶
חבר הכנסת צור פנה אלינו לאחר שעיין היטב בהצעת החוק ומצא מספר עניינים שהוא ביקש מאתנו להציג אותם בצורה יותר מדויקת. הם מופיעים במכתב שהוא שלח. בסעיף 1, בהגדרה של "ימי עבודה", הגדרה שהוצגה להצבעות, דיברה של כך שבמניין הימים לא יבאו יום העצמאות וימי מנוחה נוספים שמנויים בהצעה.
מתברר שיש צורך לתקן את הנוסח הזה ולקבוע שלא יבוא במניין ימי שבתון שנקבעו בחיקוק. כלומר, זה כולל את יום העצמאות, ימי הבחירות – כי עכשיו יהיו לנו גם ימי בחירות לרשויות המקומיות.
היו"ר מירי רגב
¶
היא מסכימה או לא מסכימה זה פחות רלבנטי כי אנחנו ממילא רוב פה. אבל אני חייבת להגיד לך שזה בהחלט נכון, אתה צודק. אי אפשר לחשב – תומר, בשבעה ימי ההתייחסות שנתנו לוועדות מקומיות או לאזרחים, אם זה נפל, נניח, על יום העצמאות, אז חישבו את זה כיום עבודה.
תומר רוזנר
¶
ההערה השנייה מתייחסת לסעיף שהוסף בהצעת החוק, שמתייחס לשליחת מסמכים ומידע לחברי מוסד התכנון ולציבור.
תומר רוזנר
¶
הסעיף מחייב את מזכיר מוסד התכנון לשלוח לחברי מוסד התכנון הודעה על הדיון וכן לצרף להודעה הזאת מסמכים שונים שרלוונטיים לדיון. בחוק, בנוסח כפי שאושר בהצבעות, בעצם נקבע שיש לשר הפנים חובה לקבוע תקנות שיפרטו את הדברים האלה שצריך לשלוח.
התברר שלא צריך את החובה הזאת אלא מספיק להסתפק ברשות: ששר הפנים יהיה רשאי לקבוע הוראות בעניין הזה, ולא תהיה חובה כזאת כי זה ברור, פחות או יותר, מה צריך לצרף להודעה כזאת, ולחייב את שר הפנים להתקין תקנות בעניין הזה זה קצת מיותר.
היו"ר מירי רגב
¶
לטובת הפרוטוקול, אני רוצה לברך את שני ראשי העיריות שנבחרו: את ראש עיריית נצרת, עלי סאלם, שדיברתי אתו לפני כמה דקות - -
היו"ר מירי רגב
¶
- - גם אתו דיברתי. הדמוקרטיה היא הדבר החשוב. מה שהציבור קבע זה מה שיהיה. ועדת הפנים, כפי שאמרתי לשניהם, תהיה פתוחה ותסייע לשני ראשי הערים לקדם את איכות החיים של האזרחים והתושבים שגרים ביישובים עצמם.
תומר רוזנר
¶
תיקון 10 בסעיף 44(ג) המוצע וזה בעצם התיקון המוצע: שלא תהיה חובה על שר הפנים להתקין תקנות אלא רשות להתקין תקנות בנושא של המידע שיצרפו.
תומר רוזנר
¶
סעיף 44ב, עניינו בחבר מועצה שהורשע בעבירה פלילית. כזכור, הוועדה אישרה את הנוסח שאומר שבעצם חבר מוסד תענון שהורשע בעבירה פלילית, אם העבירה יש עמה קלון, הוא מפסיק לכהן במוסד התכנון.
התייחסנו למצב שבו בית המשפט שהרשיע אותו לא החליט אם בעבירה יש קלון כי למשל יכול להיות שההרשעה הייתה לפני שהוא היה חבר. פשוט הייתה השמטה, שכחנו להוסיף, ואנחנו מבקשים את אישור הוועדה להוסיף, את זה שאם ההרשעה הזאת הוגש עליה ערעור, אז הפנייה כדי לקבוע את הקלון, בהנחה שהוא לא נקבע בפסק הדין, תהיה לבית המשפט שלערעור.
תומר רוזנר
¶
כל עוד אין קביעה שמדובר בקלון אז הוא ממשיך לכהן. הקביעה צריכה להיות קביעה של בית משפט שבעבירה שהוא עבר יש קלון.
תמר זנדברג
¶
אם הוא מורשע על-ידי בית משפט מחוזי והוא מערער לעליון. בפסק הדין הרי זו לא חובה להגיד אם יש קלון או לא, הוא הורשע בעבירת שוחד ומתן דבר במרמה, הפרת אמונים - - -
תומר רוזנר
¶
המצב שאנחנו מדברים עליו שלא נקבע זה מצב שבו הוא לא היה מכהן, כי אם הוא כבר מכהן אז ברור שהיועץ המשפטי לממשלה או התביעה, במקרה הזה, תבקש להחליט אם יש קלון או אין קלון. אם היא לא תבקש אז כנראה שלא צריך.
יעקב אשר
¶
השאלה שהיא שואלת היא שאלה אחרת: אחד הורשע בעבירות שאם הוא היה באותו זמן איש ציבור, זה היה עם קלון. אבל הוא עשה את זה לא כאיש ציבור אלא כאיש פרטי. האם זה - - -
תומר רוזנר
¶
הנושא הבא הוא נושא של בדיקת ניגוד עניינים של חברי מוסד תכנון מקומי. גם כאן זה עניין של הבהרה. הנוסח, כפי שאושר בהצבעות, משתמע ממנו שכאשר שר המשפטים קובע את הכללים איך בודקים את הנושא של ניגוד עניינים – זה מתייחס רק לשלב הראשוני של התביעה ולא מתייחס למצב שבו חל שינוי בנסיבות וצריך חבר מוסד התכנון להמציא מסמכים חדשים ונוספים כדי לבדוק את העניין הזה של הניגוד עניינים.
לכן מוצע להבהיר שגם במצב של שינוי בנסיבות, שר המשפטים יוכל לקבוע מהם המסמכים שצריך להגיש כדי לבדוק את הנושא של ניגוד עניינים. זו יותר הבהרה מאשר - - -
תומר רוזנר
¶
הנושא הבא הוא תכנית מתאר כוללנית. בנוסח, כפי שאושר בהצבעות, נאמר שתכנית מתאר כוללנית היא תכנית מקומית או תכנית מפורטת שכוללת של מיני הוראות. לאחר הדיון התברר שנעשתה טעות ובעצם זאת לא הייתה הכוונה והכוונה היא לאפיין את התכנית הזאת כתכנית מתארית שדווקא לא יורדת לפרטים.
לכן אנחנו מציעים נוסח שיאמר שמדובר בתכנית מתאר מקומית שאינה כוללת הוראות כאמור בסעיף 145(ז), שאלה ההוראות שמאפשרות הוצאות היתר בנייה, לגבי מגרש בודד. זאת אומרת - - -
בינת שוורץ
¶
בנוסח אנחנו נבהיר שזה לא חל לגבי תכניות שכבר מאושרות כי יכול להיות שיש איזושהי תכנית מתארית שכוללת איזה משהו מפורט ופתאום יגידו שהיא לא יכולה להיות.
תומר רוזנר
¶
אנחנו קופצים לסעיף 145. תיקון של סעיף 145. החוק, כפי שאושר, קובע שמניין הימים למתן היתר על-ידי הוועדה המקומית מתחיל להיספר מהמועד של קליטת התכנית: יש לה 45 יום לרשות הרישוי לבדוק את ההיתר.
אבל יש סייג לדבר הזה
¶
אם, למשל, מתבקשת הקלה או מתבקש איזשהו אישור של מוסד תכנון אחר, המועדים האלה לא נספרים, המועדים של ההקלה או של שימוש חורג או דברים כאלה. בנוסח כפי שאושר, מדובר רק על בקשה כזאת שמוגשת לוועדה המקומית ועניינה הקלה או שימוש שחורג.
לאחר שבדקנו את העניין שוב, התברר שיש גם מקרים שבהם צרים לבקש את ההקלה ממוסד תכנון אחר, לפעמים צריך לבקש הקלה מהמועצה הארצית, לפעמים לפי תכניות מסוימות נדרשות החלטות של מוסדות תכנון אחרים.
לכן, אנחנו מבקשים להבהיר בנוסח שמניין הימים לא ייספר אם נדרשת החלטה של מוסד תכנון אחר, לרבות החלטה לפי סעיף 146 עד 149 שהם הסעיפים של הקלה ושימוש חורג. זה פשוט מבהיר את המצב המשפטי כפי שהוא יהיה בפועל ויש פער בינו לבין מה שאושר.
יעקב אשר
¶
המילה "נדרשת" צריכה להיות, אולי, "נדרשת על פי חוק". זאת אומרת, לא נדרשת שמחר תבוא ועדה מחוזית - - -
תומר רוזנר
¶
בסעיף 145(ג)(2), זו הייתה יוזמה של הוועדה, להוסיף סעיף שמבהיר שלרשות המקומית, כשהיא מוציאה היתר בנייה, אין סמכות עכשיו להמציא תנאים למתן היתר שהם לא מחויבים מכוח חוק או מכוח מידע שהיא כבר נתנה קודם, בזמן שביקשו ממנה את המידע על ההיתר, כדי למנוע את המצב שאנחנו נמצאים בו היום: כשאתה מקבל היתר בנייה, אתה מקבל שלושה דפים של תנאים שאתה צריך למלא ורק אחרי שתמלא אותם אולי יסתכלו על הבקשה שלך ויגידו לך אם בכלל תקבל היתר או לא.
יעקב אשר
¶
פה צריך לחלק בין שני דברים. יש דברים שבמידע הראשוני אתה מקבל ויש דברים שהם תנאים בהיתר, שהם באים לאחר העיון - - -
תומר רוזנר
¶
לא, לא. אנחנו מדברים על תנאים למתן ההיתר – לא תנאים בהיתר. תנאים בהיתר בוודאי שהרשות המקומית יכולה לקבוע.
תומר רוזנר
¶
אין הקלה. לא מדובר על מצב שמבקשים הקלה. מבקשים היתר תואם תכנית. רשות הרישוי צריכה לתת את ההיתר. אנחנו מבקשים להבהיר שהרשות המקומית לא תתנה תנאים למתן ההיתר אלא בשלושה מקרים.
הדברים שאושרו בוועדה הם
¶
אם היא מסרה את המידע הזה בזמן שביקשו את הבקשה למידע. זאת אומרת, כשהוא הגיש בקשה למידע הוא יודע מראש מה התנאים שהרשות הזאת תרצה. אז אני לא מגביל אותה – אני אומר לה שהיא יכולה לתבוע איזה תנאי שהיא רוצה, אבל שתודיע עליו מראש.
המקרה השני זה
¶
לפי הנוסח שאושר בוועדה, זה רק אם נדרשת התייעצות או תיאום עם גוף אחר לפי חוק. אנחנו מבקשים לדייק את העניין הזה שכאשר נדרש כל תנאי לפי חוק או לפי תכנית, הרשות המקומית תהיה רשאית, וכמובן נראה לנו שהיא גם חייבת, לכלול אותו בתנאים למתן היתר.
לדוגמה
¶
אם נדרש אישור של רשות הטבע והגנים לעבודה מסוימת, אפילו שהתנאי הזה לא נכתב במידע להיתר שקיבל מגיש הבקשה, כמובן שהוצאת ההיתר תהיה מותנית בקבלת האישור הזה. אי אפשר שרשות תתעלם מהוראת חוק שמחייבת או אם זה קבוע בתכנית.
המקרה השלישי הוא לבקשת הגורמים השונים, הוא גם כבר אושר בוועדה. אני לא אומר את הנוסח המדויק: במקרה שבו התברר שיש סיכון בריאותי או סיכון סביבתי או סיכון אחר שלא ניתן היה לדעת עליו מראש.
כמובן שבמקרה כזה אנחנו לא מצפים מרשות הרישוי להתעלם ולתת את ההיתר בכל זאת, למרות שזה מסוכן. גם במקרה הזה, כמובן, היא תוכל להתנות תנאים גם אם היא לא אמרה אותם מראש. אלו שלושת המקרים. השינוי הוא בעיקר בתנאי השני.
תומר רוזנר
¶
סעיף 145(ב)(ב), עניינו רישוי בדרך מקוצרת. אנחנו מבקשים להבהיר שבמצב שבו רשות הרישוי חדלה ולא מקיימת את הדרישות שנקבעו בחוק לבדיקת הבקשה בתוך 25 ימים, היא צריכה בתוך 40 יום ממועד קליטת הבקשה לשלוח את החיובים שהוא צריך לשלם למבקש ההיתר ותוך 45 יום ממועד הקליטה להוציא - - -
תומר רוזנר
¶
במצב כזה, אם היא לא עומדת בתנאים, אז ההיתר מוצע באופן אוטומטי. אנחנו רק רוצים להבהיר שבמצב כזה יש את הטקט הזה כאשר היא לא מקיימת את החובה לבדוק את זה תוך 25 יום, אז היא צריכה תוך 40 יום ממועד הקליטה לשלוח את החיובים. זה הנושא הבא.
בנושא מכוני הבקרה
¶
לאחר שדייקנו את הנוסח ועברנו עליו שוב ושוב, התברר לנו שכנראה חסרה בו התייחסות מפורשת למצב שבו אנחנו לא רוצים שחברת בנייה, למשל, תקים מכון בקרה כחברת בת שלה והיא תבדוק את עצמה.
אם אתם זוכרים, היה ויכוח גדול בוועדה ובסופו של דבר הוכרע שחברות ממשלתיות יכולות לעשות את זה כי הן גופים יחסית סמי-ציבוריים, אלא אם המשרד הממשלתי יקים מכון בקרה משלו.
תומר רוזנר
¶
אבל לגבי גופים פרטיים, צריך להבהיר שאם יש ניגוד עניינים כזה בין המכון לבין מי שהוא בודק אותו, כמובן שהוא לא יכול לעשות את זה. אנחנו נציע נוסח בעניין הזה.
גלעד קרן
¶
"מכון בקרה, בעל המכון, מנהלו, מי שפועל בשירותו כאמור בפסקה (1) וכל בעל תפקיד אחר בו שקבע שר הפנים, הינם עלולים להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד עניינים בין פעולת מכון הבקרה או תפקידיו במכון הבקרה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלהם או של קרובם.".
תומר רוזנר
¶
ביקשנו להבהיר שני דברים למען הסר ספק. בדיונים שהיו כאן סוכם שלגבי דיור בר השגה, היעדים שהמנהל יקבע, היעדים הראשונים לשנת 2014, יקבעו עד יום התחילה. זאת אומרת עד אוגוסט. זה פשוט נשמט מהנוסח ואנחנו רוצים, להבהיר למען הסר ספק, שהוועדה תחזור ותאשר את העניין הזה.
הנושא השני שהוא נושא טכני לחלוטין, מבקשים לאפשר לנסחיות לעבוד – יש להן עוד עשרות חוקים – לאפשר שהחוק יפורסם ברשומות בתוך 30 יום ממועד קבלתו בכנסת ולא בתוך 10 ימים כמתחייב לפי החוק הקיים.
תומר רוזנר
¶
משרד המשפטים וגם מחלקת נוסח החוק אצלנו. הרי ממילא החוק נכנס לתוקף רק באוגוסט, זאת אומרת זה לא משפיע.
היו"ר מירי רגב
¶
דבר שנשמט? אחרי כל-כך הרבה דיונים האם התעוררתם, שתיתם קפה שחור, נחתם, האם יש עוד דברים שאתם צריכים שנדון בהם?
תומר רוזנר
¶
אבל כפי שאת מבינה, גברתי, אני לא יכול להתחייב על כך שלא יהיו עוד תיקונים נוספים. יתכן שהממשלה תצטרך להציע הצעת חוק מתקנת לעניין הזה או - - -
היו"ר מירי רגב
¶
טוב. אנחנו מצביעים על הרביזיה של חבר הכנסת דוד צור. אנחנו מצביעים על כולה בעד, נכון?
תמר זנדברג
¶
אני שומעת את הדברים, הם נשמעים לא נוגעים לדברים העיקריים שדיברנו עליהם. לא הכנסנו עכשיו דיור בר השגה פתאום.
היו"ר מירי רגב
¶
3 בעד: יפעת קריב, דוד צור, חברת הכנסת מירי רגב. נגד אין, נמנע אין – ההצעות התקבלו.
עכשיו אני מבקשת להביא את ההצבעה שלי לרביזיה.
היו"ר מירי רגב
¶
מי בעד הרביזיה שלי? מי נגד?
הצבעה
בעד דחיית הרביזיה – פה אחד
הרביזיה של יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה לא נתקבלה.
היו"ר מירי רגב
¶
נגד – 3. בעד – אף אחד. נמנע אין. הרביזיה שלי נדחתה.
תודה רבה לכולם.
<הישיבה ננעלה בשעה 14:30.>