PAGE
2
הוועדה לפניות הציבור
19/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 56>
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום רביעי, י"ז באדר ב התשע"ד (19 במרץ 2014), שעה 9:00

<דיון חרום- ניתוק המים לעשרות אלפי תושבים בצפון מזרח ירושלים>

חברי הוועדה: >
עדי קול – היו"ר

>
יחזקאל ליפשיץ - סמנכ"ל תשתיות, אנרגיה ומים, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

אלון מסר - רכז מים, אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד זמר בלונדהיים - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רפ"ק שיפי גבאי - קצין סיור, מחוז ירושלים, משטרת ישראל

תמי שור - סמנכ"לית בכירה, אסדרה, הרשות הממשלתית למים ולביוב

עו"ד תהל ברנדס - יועצת משפטית בפועל, הרשות הממשלתית למים ולביוב

אלי כהן - סמנכ"ל שירות לקוחות, חברת הגיחון

עו"ד אביב ברנט - יועץ משפטי, חברת הגיחון

עו"ד קרן צפריר - האגודה לזכויות האזרח

מוניר זגייר - יו"ר ועד תושבי צפון ירושלים

סמיר אבו חלאף - ועד תושבי צפון ירושלים

ג'מיל סנדוקא - ועד תושבי צפון ירושלים, תושב ראס ח'מיס

פתחי מוחמד עלי - ועד תושבי צפון ירושלים, תושב ראס ח'מיס

עו"ד אשרת מימון - מנהלת פיתוח מדיניות, עמותת עיר עמים

קולין היימס - מנהל המינהל הקהילתי עוטף ירושלים

שלומית אבינח

אהובה שרון - חבר המתרגמים
<דיון חרום- ניתוק המים לעשרות אלפי תושבים בצפון מזרח ירושלים>

בוקר טוב. אני שמחה לפתוח את הישיבה של הוועדה המיוחדת לפניות ציבור. אני אתחיל ואומר שהוועדה לפניות הציבור היא ועדה מיוחדת בכנסת שיש לה את אותן זכויות של ועדה אחרת כמו ועדת החוקה, כספים, עבודה ורווחה, אלא שהיא מתכנסת בעקבות פניית ציבור, אדם אחד או קבוצה של אזרחים או ארגונים.
אני רוצה לפתוח ולומר לנציג האוצר שנמצא כאן שאני חושבת שזה ביזיון שמגיעים ב-9:20.

אני מבקש להתנצל על האיחור.

אני חושבת שזה זלזול בוועדה וזאת לא פעם ראשונה.

עבורי זאת פעם ראשונה. אני לא מזלזל בוועדה. חשוב לי גם לציין שרק אתמול בלילה נודע לי על הדיון. לא זומנו יחד עם יתר המוזמנים. פינינו את כל הישיבות במיוחד כדי להגיע לכאן. לא הייתה כל כוונה באיזושהי צורה לזלזל בוועדה.

אנחנו יושבים עשרים דקות ומחכים לאוצר. משרד המשפטים עדיין לא הגיע ואני חושבת שזה מעיד על התייחסות מעליבה לישיבת ועדה חשובה ולדיון שהוא דיון דחוף. לכן הזימונים יצאו ברגע האחרון.

אנחנו מתכנסים כדי לדון בבעיה חמורה של אספקת מים לשכונות במזרח העיר. זה לא הדיון הראשון שלנו בנושא התשתיות במזרח העיר אלא אנחנו מקיימים רצף של דיונים. עסקנו בנושאים של המעברים, עסקנו בנושא הבעיות באופן כללי ואנחנו ממשיכים לעסוק בנושאים שרלוונטיים לשכונות האלה. אני אומרת לכל מי שמגיע לכאן בפעם הראשונה שקיבלנו כל מיני תשובות ורובן מצביעות אחורה על החלטת הממשלה ב-2005, כן תקצבה או לא תקצבה, אבל אני רוצה לומר לכם מראש שאני משאירה את ההחלטה הזאת בצד. מדובר כאן בזכות יסוד בסיסית למים. אני חושבת שבית המשפט העליון אמר את זה מספר פעמים לגבי זכות היסוד הזאת ומדובר בתושבים שלא מקבלים אספקת מים סדירה כבר מספר שבועות.

קראתי את התשובות ואני מבינה שלכל אחד מכם יש הסברים וחלקם הסברים טובים מאוד - ולכן היה חשוב לי לחכות לנציג משרד המשפטים אבל אנחנו לא נחכה עד אין קץ – אבל השורה התחתונה היא שאזרחי מדינת ישראל אינם מקבלים מים. פעם אחרונה שמישהו אמר משהו על אספקת המים שלנו, קפצו נציגי האופוזיציה ויצאה מהמליאה כאילו אין דברים בגו והנה יש. גם נציגי הקואליציה נהגו כך. מסתבר שיש תושבים במדינת ישראל שחיים כבר תקופה ארוכה בלי מים וגם כשהם מקבלים את המים, הספקת המים לא סדירה.

כיוון שזאת הוועדה המיוחדת לפניות ציבור, אנחנו נתחיל בדברים של תושבי השכונות ונמשיך לנסות לקבל תשובות גם מחברת הגיחון שאחראית על הספקת המים וגם ממשרד התשתיות כמי שאחראי על התשתיות בשכונות הללו. לאחר מכן אני מקווה שנקבל תשובות ממשרד האוצר וממשרד המשפטים.

לא רק אתה איחרת אלא גם נציג משרד האוצר. אני מרגישה שזה לא הולם.

אני מתנצל. היה לי פנצ'ר בדרך. בדרך כלל אני לא מאחר. בכל מקרה אני מתנצל.

הפנייה שהגיעה אלינו היום הגיעה מהאגודה לזכויות האזרח.

אני אומר כמה דברים ולאחר מכן התושבים יתייחסו. גברתי כבר מכירה את הנושאים היטב. אנחנו מדברים שוב ושוב על הבעיות בשכונות שמעבר לגדר ובפרט על הבעיות של אזור מחנה הפליטים שהוא באמת אזור שאני לא יודעת אם אפשר לומר שהוא המוזנח במדינה אבל הוא לפחות בין המובילים בהזנחה הכללית על ידי כלל הרשויות, אם אלה משרדי ממשלה, אם זאת העירייה וגם הגיחון בענייננו.

יש כאן איזושהי השתלשלות עניינים מאוד מאוד ארוכה שכבר שנים הבעיה הזאת ידועה והבעיה הזאת הולכת ומתעצמת ככל שיותר אנשים עוברים לגור שם. אני חייבת לציין שזאת לא פעם ראשונה אלא כבר לפני שנתיים הייתה איזושהי אפיזודה של הפסקת מים לשכונות בשיא הקיץ, זה היה בחודש יולי-אוגוסט, והנושא טופל והמים הושבו.

איך הוא טופל?

הגיחון יוכל לענות לך. עובדה שכאשר רוצים, אפשר להשיב את המים. על אף שבאופן כללי המצב שם לא אידיאלי מבחינת הספקת המים, לפחות אפשר לחיות כך. המצב היום נמשך כבר בערך שלושה שבועות, מצב שאי אפשר לחיות בו.

האצבע המאשימה שאנחנו מבקשים להפנות היא בראש ובראשונה לגיחון שאנחנו לא יודעים מה עשה ואיך עשה, אבל סגר את הברז כי אחרת - לפחות לנו - אין הסבר וגם במכתב היפה שהם שלחו שתוכנו על פי רוב מקובל, לא כתוב בו מה בדיוק קרה עכשיו ומה הביא למצב המשברי הזה. העמדה שלנו היא שאת המצב המשברי הזה חייבים לתקן באופן מידי. מעבר לכך, ברור שצריך להתכנס וצריך לפתור את הדברים לטווח הארוך ובזה צריך באמת איזשהו שיתוף פעולה של כלל המשרדים הנוגעים בדבר.

אני יושב ראש ועד שכונות ראס ח'מיס ושועפט. הבעיה התחילה בשנת 2003. מאז 2003 אנחנו במשא ומתן עם חברת הגיחון, עם מר רוזנברג ועם מר דני קומבו וכל הצוות שלהם. כאמור, בשנת 2003 היו כמה פעמים ניתוקי מים. אנחנו ישבנו אתם מספר פעמים והם אמרו שהשכונה גדלה ואנחנו חייבים לעשות סדר. הגענו להסכם בינינו לבינם לפיו החליטה חברת הגיחון לתת שעון שנקרא שעון בקרה. השעון הזה היה למבנים או לבניינים הלא חוקיים. נתנו אותו בכל מזרח ירושלים וגם במערב ירושלים. היינו במספר ישיבות וביקשנו שייתנו לנו את זה אבל נאמר לנו שאנחנו האחרונים. לאחר מכן אמרו בסדר. כמה פעמים באו לשכונה – המנכ"ל וכל המכובדים – והסתובבנו אתם כל פעם במשך שלוש שעות. נכנסנו לבית בית, למבנה מבנה, והם אמרו היכן להגדיל את הצינור המסוים משני צול לשמונה צול ולשישה צול. הם ראו היכן בדיוק בעיות. הובא קבלן כדי להתחיל להניח את שעוני המים. בהתחלה אמרו שיתקינו מאתיים שעונים לראס ח'מיס התחתון. אמרנו שאין לנו שום בעיה וכי אנחנו מבקשים 3,000 שעוני מים וזה דבר שהוא לטובת חברת הגיחון ולטובתנו. נתנו למינהל הקהילתי טפסים למלא ואכן התושבים הלכו ומילאי את הטפסים האלה. מאז עברה שנה ולא הונחו השעונים אלא התחילו בצמצום המים.

ממתי?

בערך חודשיים. המים היו מגיעים בלילה. לפני כעשרים ימים ראינו שאין מים בכל השכונות. לא בראס ח'מיס, לא במחנה, לא בראס שחאדי.

זה היה פתאומי או שלאט לאט היו פחות מים?

לא. במכה אחת. דיברתי עם רונית מהאגודה לזכויות האזרח שהיא בקשר טוב עם אלי כהן. היא דיברה עם אלי כהן והוא אמר, לפי מה שהבנתי, שאין בעיה. לידיעתנו המנכ"ל דרש ממקורות שיורידו ואם מישהו הוריד את זה, אחד שנקרא ג'ורג' שהוא הטכנאי של שעוני המים, ואנחנו יודעים היכן הורידו ומתי הורידו את הלחץ.

מה עושים בשבועיים האחרונים כדי שיהיה מים? המראה הכי חזק כשאני עוברת את הגדר, אלה מכלי המים. אני חושבת שזאת התמונה הנפוצה ביותר גם של השכונות וגם של רמאללה בכלל, מכלי המים השחורים על הגגות. זה לא קיים בשום מקום בעולם. מה אתם עושים היום?

אחרי שהורידו את המים, התחילו לקנות מים משכונת ענתה. כל שני ג'ריקנים גדולים של המים, 250 שקלים. אני יודע שהגיחון מפסיד חלק מהגניבה, אבל זאת טעות שלהם. אנחנו רוצים מים. שייכנסו כמו חברת חשמל מזרח ירושלים ששמה לכל אחד שעון ואין מצב שמישהו לוקח באופן בלתי חוקי. מדובר במחנה הפליטים שועפט ויש הסכם בין האו"מ לבין מדינת ירדן ומדינת ישראל ואתי. אף אחד לא יכול לדבר בשם מחנה הפליטי שועפט אלא רק האו"מ.

יגידו לך שגם המקומות שיש כבר לקוחות רשמיים, לא משלמים. שיש חובות של שלושים אלף שקלים ולקוחות לא משלמים את המים.

אני יודע שלפני כחודש היה מישהו שלא שילם 1,100 שקלים לחודשיים ובאו וניתקו לו את השעון. נכנסו וניתקו לו את השעון ואחר כך הוא שילם את חובו ושילם עוד 300 שקלים כדי שיחזירו לו את השעון. יש לנו את המסמכים. זה יהיה בעתירה.

זה יהיה בעתירה לבג"ץ. אתה לא סומך עלינו.

אני סומך. אנחנו מבקשים מחברת הגיחון שקודם כל תחזיר את המים כפי שהיה ותקיים את ההסכמים שהיו בין ועד התושבים, האגודה לזכויות האזרח והמינהל הקהילתי. אנחנו נעזור להם ונלך אתם בין הבתים השונים.

הילדים לא שותים אלא התחילו לקנות בקבוקי מים. כל העבודה שלנו עכשיו היא בנושא המים. אנחנו אומרים לתושבים שיירגעו. רצו לעשות הפגנות ורצו לעשות הרבה דברים לא טובים, אבל אמרנו להם לשתוק כי נחפש פתרון.

גם הביוב אצלנו שבור. משרד הביטחון שעשה את הגדר שבר בדרום ראס שחאדה והביוב יורד לגדר ומגיע עד עין פארה, עד ענתות. בקטע הצפוני הביוב לא טוב - משרד הביטחון הרס אותו – ומגיע לפסגת זאב כך שכל הוואדי מלא ביוב. יש לי צילומים על כך. זה אומר מחלות גם לנו וגם לפסגת זאב.

אנחנו מבקשים שיחזירו את המים כפי שהיה וייתנו לפחות לחיות לחיות.

חס וחלילה, רק לא להגיד כך.

אני לא רוצה להסיט את הדיון מהנושא בו אנחנו דנים אבל בהזדמנות הזאת שסוף סוף מתקיים דיון על המים על השכונות מעבר לגדר, אנחנו חייבים גם לדבר על האזור השני ואני מבקשת לתת אפשרות למוניר זגייר לומר כמה משפטים על הבעיות שהן שונות באזור הזה אבל הן בעיות אקוטיות של הפליה.

יושב ראש ועד תושבי צפון ירושלים ונציג האזורים בהם מתגוררים 64 אלף תושבים. הבעיה שלנו עם המים היא שאנחנו מקבלים מים מחברת רמאללה שמספקת את המים גם לבית חנינה. אני הייתי בקשר עם רמאללה כאשר אין מים באזור וקרו כמה פעמים שלא היו מים במשך שבוע או במשך שבועיים. שם אומרים שחברת הגיחון לא מוכרת להם את הכמות הזקוקה לתושבים באזור. התושב הירושלמי משתמש כפי שהוא רוצה בכמות המים. נאמר לי שהם רוצים לקנות יותר אבל הגיחון לא מוכרת להם.

אנחנו נקיים דיון מיוחד על המים. אני חושבת שהיום יש לנו בעיה אחת אותה אנחנו צריכים לפתור נקודתית.

כולן אותן בעיות. הבעיה השנייה באזור היא בעיה של החברה במקום שלא יכולה להיכנס לכל אזור ירושלמי ולהחליף צינורות לפי הצורך של האזור והצורך במים. לפני שמונה שנים היו מספקים לנו מים ל-15 אלף תושבים אבל היום יש לנו 64 אלף תושבים.

הבעיה השלישית עם חברת הגיחון, זה הניקוז.

אנחנו לא ניקוז. עיריית ירושלים עוסקת בניקוז.

הניקוז אצלנו קטן מאוד. הקוטר הוא מטר אבל צריכים להיות יותר מעשרים מטרים. יש לנו ארבעים בתים שבשנה שעברה נפגעו מהשיטפונות שגרמו נזקים גדולים. בנוסף לכך יש סכנה לחיי הילדים בבתים היכן שהמים עלו עד מטר ומטר וחצי.

אני עוצרת אותך. אמרנו שנקיים דיון בנושא המים באופן כללי. לא נמצאים כאן נציגי עיריית ירושלים כי זה לא היה הדיון הרלוונטי ולכן אני עוצרת אותך כאן. כאמור, אנחנו אומרים שיש בעיה יותר גדולה מהבעיה בה אנחנו עוסקים נקודתית ואתם כמובן יודעים אותה. שוב, אנחנו נקיים עוד דיונים. היום אני רוצה לפתור בעיה נקודתית כאשר שבועיים-שלושה אנשים נמצאים בלי מים. איך פותרים את זה?

סמנכ"ל שירות לקוחות. יום הולדת שמח.

תודה רבה. אתה יודע איך היום הולדת שלי יהיה ממש שמח?

אם אני אעזור.

נכון.

באתי לעזור. אני רוצה לומר שלצערי הדיון הזה מתקיים היום ולא לפני מספר שנים ואין כמונו שמייחלים לבג"ץ כי לאף אחד אין מונופול לא על החמלה ולא על שום דבר אחר. אני אנסה להשיב לגבי הטיעונים שהועלו.

קודם כל, אני אומר את זה בצורה חד משמעית שאני זה שהתנהלתי מול רונית סלע ואני אומר באחריות מלאה, אחרי שבדקתי גם עם אנשי השטח וגם עם המנכ"ל, שבגיחון לא סגרו מים בשום יום.

מי זה ג'ורג'?

הוא עובד שלנו. אני שומע משהו שהוא בגדר שמועה. אני אומר את הדברים בוודאות. שלחתי לשם לפחות שני צוותים והמידע שקיבלתי מרונית הוא שיש במקומות מסוימים מים בצורה של זרזיף ובמקומות אחרים אין בכלל. אני יכול לומר שהמוקד התפעולי שלנו שמקבל שיחות טלפון, שקיבל טענה שאין מים, ביקש פרטים. בדרך כלל מאחר שמתוך שמונים אלף תושבים יש לנו שם רק 3,000 עם מדים חוקיים, סגרו את הטלפון ולא נתנו פרטים כי ברור מאליו שהם לוקחים ללא מדידה וכולי אבל זאת לא הבעיה שלנו.

נכון. לא. זאת אחת הבעיות.

אנחנו רוצים לספק מים לכל התושבים ואנחנו עושים את זה גם בכלים שגורמים לנו נזק.

לא הבנתי. יש כאן תושבים שאומרים שאין להם מים ואתה אומר שאצלכם הכול כרגיל. אם כך, איפה בעיניך הבעיה?

אני אומר היכן הבעיה. כאשר מזג האוויר מתחיל להתחמם – ואני רוצה להזכיר למה סנדוקה שלפני שנה וחצי קיבלנו מידע מהיועץ לענייני מזרח ירושלים של הממ"ז, שהיו גם יריות בין אנשים על מים. גם אם הוא הקצין ואתם תאשרו לי את זה, יש שם מלחמות גדולות על מים. חשוב שנבין שיש שם תשתית שאמורה לספק במקרה האופטימלי ל-15 אלף אנשים, התשתית הזאת נחתכת, נפרצת חדשות לבקרים ואנשים מתחברים בשליטה מלאה שלהם. יושב כאן נציג המשטרה. אני לא יודע מי מדבר על ריבונות, אבל אנחנו בגיחון לא מסוגלים להיכנס לשם. אנחנו קונים שירות של קבלנים מבני המקום כדי שיטפלו בעניינים.

אני מבינה את הקושי אבל אם כרגע אנשים יושבים בשכונות ואומרים שאין להם מים, אתם אומרים שאין אצלכם בעיה, איך אנחנו יכולים להתמודד עם זה?

אני אומר לך. פשוט מאוד. אני אומר שאצלנו אין בעיה ואצלם יש בעיה והבעיה תחמיר.

אתה אומר שאין בעיה של מים והוא אומר שיש בעיה של מים.

לא אמרתי אין בעיה של מים.

יש בעיה עקרונית של מים.

אני אמרתי שבתשתית שלנו אין בעיה של מים גם אם כל הזמן יזרום אותו קצב של מים.

אבל עכשיו לא זורם אותו קצב של מים.

זורם כל הזמן.

איך זה יכול להיות?

אני מסביר לך. מי שרוצה יכול לבוא לשם, לבדוק את זה ולראות את הצנרת אם היא זורמת או לא זורמת.

אז מה קרה פתאום?

היו מספר ימים של מזג אוויר יותר חם ופתאום קפץ הפיק. אני אומר, ואני אומר את זה במשך שנים, שככל שמזג האוויר יהיה חם יותר, כך הבעיה תהיה יותר גדולה. אני מזמין את כל מי שרוצה ביום שמתחיל להתחמם שיבוא לצנרת שלנו, לשיברים, לתשתית ויראה אם סגרו או לא סגרו. זאת מתמטיקה פשוטה. צינור שמספיק ל-15 אלף אנשים כשהוא נקי ושמיש והכול בסדר.

מה היה בקיץ שעבר?

בקיץ שעבר היו עשרות ימים כאלה, יאמרו לך התושבים שכאן קיבלנו הודעות על כך שאין מים, אבל מספיק שאדם שם מתחבר לאותה תשתית - לטובת החיבור הוא צריך לסגור את המים כדי לחתוך ולעשות את החיבורים וההלחמות, כך שפתאום במשך שעתיים-שלוש אין להם מים. אני מסביר את הדברים ואומר מה קורה אצלנו בנקודת היציאה בה אנחנו מזרימים מים ושם יש מים.

אנחנו לא מדברים על אותם עשרה מיליון שקלים שאנחנו כל הזמן מתריעים שבא על חשבון תשתיות ועל חשבון דברים נוספים.

אני מבינה. בסופו של דבר אתם חברה כלכלית ואתם צריכים להרוויח ואתם חברה הומנית, אבל עשרה מיליון שקלים אתם משקיעים כל שנה. אתה רוצה לומר לי שלא אמרתם די וכי אתם לא יכולים יותר?

האינטליגנציה שלנו מספיק גבוהה כדי לעשות את זה אחרי כמה חודשים ולא אחרי כמה שנים. עובדה היא שאנחנו במשך כל השנים האלה פונים במיוחד לרשות המים, ויש כאן תיעוד של כל הישיבות. אם אני מסתכל על זה מבחינה קרימינלית - כי עבורי לא לתת מים לתושבים, צריך להיות קרימינל – היינו סוגרים את המים במכוון למשך שלוש שעות וזה היה מגיע לאפיפיור. אנחנו לא שם.

אני היועץ המשפטי של הגיחון. אפשר לשבת כאן ולהמשיך לדבר והלוואי ויכולנו לתת לגברתי מתנה יפה ליום ההולדת ומחר לפתור את הבעיה אבל אין לנו את הכלים לעשות את זה.

פתרונות יצירתיים. בוא ננסה. פתרונות כמו מכלי מים.

אתן לך דוגמה על מכלי מים. יש בית ספר של אונרא שבא ואמר שאין לו מים. אני ישבתי עם נציגי אונרא – ודרך אגב, מעל כל במה הם מודיעים שאין לכם קשר לאחריות על המחנה אלא רק על בתי הספר ועל המרפאה – ותיאמנו אתם מצב שכל בוקר אני אכניס שתי מכליות Back to back, הם ילוו אותן כדי שנשים אותן בתוך חצר בית הספר. אחרי שבועיים-שלושה נמצא דרכם קו צינור חדש או כזה שלא השתמשו בו ואין עליו – סליחה על הביטוי – גנבים ומצאנו להם את הפתרון.

אנחנו כבר מתעסקים בסוגיה הזאת במשך זמן מה ואני מבינה שאין מספרים. אנחנו לא יודעים כמה תושבים במקום. אלה אומרים שישים אלף ואלה אומרים שמונים אלף אבל אתה אמרת שיש לך 3,000 לקוחות.

נכון.

שיש להם שעונים.

לא.

350 שעונים.

אנחנו מעריכים שמדובר במשהו כמו 3,000 לקוחות.

האם אתה יודע ומבטיח ש-3,000 הלקוחות שלך מקבלים היום כמות מים ראויה?

חד משמעית לא. אני אעשה שקר אם אני אומר את זה כי אותו צינור שמוביל אליהם, מתחברים אליו בדרך אותם שמונים אלף.

אנחנו יכולים לומר שלפחות ל-3,000 האלה מגיע שנשלח מכליות מים.

מגיע גם לאחרים. גם לשמונים אלף מגיע.

אבל מחר בבוקר יש דרך שאנחנו נוציא מכליות מים לתושבים כדי שיהיו להם מים? לפחות מים למלא את המכלים השחורים.

אין לנו שום אפשרות.

למה?

כי יש לנו ארבעה או חמישה מכליות בירושלים ואני לא יכול להתחיל להעביר מכליות למחנה הפליטים ולסמוך על כך שהמכלית תגיע לזה או תגיע לשני. זה לא ריאלי. אנחנו רוצים למצוא פתרון לבעיה.

אני לא מבינה את התשובה הזאת. יש לך ארבעה מכלי מים ואתה לא יכול להעביר למזרח ירושלים אחת. למה?

קודם כל, אני יכול להעביר. לא אמרתי שאני לא יכול. בואי נדמיין מצב שאנחנו לוקחים מכלית ושמים בשער הגדר. זה יעזור למישהו?

למה בשער הגדר? למה לא בתוך השכונה?

איך אני יכול להיכנס לשכונה?

יש לך את משטרת ישראל שתלווה אותך.

תגידי להם שייתנו לי להיכנס לעיסאוויה, שם יש לקוחות שחייבים לי מיליון שקלים.

כרגע עיסאוויה לא על הפרק. הבנתי שאתם כן מצליחים לנתק את המים לאנשים שיש להם חוב.

אני יודע שחייבים לי מאות אלפי שקלים ואני לא מסוגל להיכנס לשם ולומר מילה. יש שם גיחון קטן. את יודעת מה זה גיחון קטן? בן אדם שיש לו שעון חוקי והוא עושה מכירה של מים לכל מי שרוצה, מגיע לחובות של מאות אלפי שקלים, גובה מהם כסף ולא משלם לי. עוד מעט הוא יבקש נציג בדירקטוריון.

לא סתם ביקשתי לדבר. אנחנו רוצים להיות ענייניים ואני רוצה להסביר. יש כאן עניין שלא נולד אתמול ולא נולד שלשום, לצערי. יש כאן בעיה לאומית שהיא ידועה ומוכרת, והיא אפילו מוכרת על ידי רשות המים.

אתה היועץ המשפטי. ספר לי איזה תשובות קיבלתם מרשות המים, ממשרד התשתיות ומהאוצר במשך כל השנים האלה.

אני אספר. רשות המים קיימת מספר שנים בודדות, או לפחות במתכונת הזאת, אבל לפני כן אנחנו יושבים, אני בעצמי, 15 שנים על הבעיה הזאת עם כל משרד במדינת ישראל.

אני רוצה להפריד לחלוטין כי זה לא הדיון. שמעתי את אדון סנדוקה ואני רוצה לסבר את האוזן ולומר שלא משלמים עבור המים במזרח ירושלים ואני לא יודע למה. לא משלמים לא בגלל שאין שעוני מים.

אם כבר סגרתם את הדיל הזה, למה אין שעוני מים?

לא סגרנו שום דיל. גם זה דיסאינפורמציה. הסיפור הוא שיש במדינת ישראל חוק ולחוק קוראים חוק התכנון והבנייה. יש סעיף שקוראים לו 157(א).

קיבלנו את התשובות.

לא. את התשובה הזאת לא קיבלת אבל שאלת שאלה ואני אענה לך.

קיבלתי את התשובה. סעיף 157 אומר שכאשר מקבלים היתר בנייה, צריך לשלם איזשהו מס.

לא. זה ממש לא זה. יש לך את משרד המשפטים כאן שאולי יפתור את העניין. אני יכול לספר לגברתי מה אני עשיתי כדי לפתור את העניין ולא הצלחתי.

סעיף 157(א) אומר חד משמעית שאסור לי לספק מים למזרח ירושלים, בצורה הכי ברורה בעולם.

זה לא בדיוק כך.

בדיוק לחלוטין וגם מה שאמרה הממונה. אני אסביר. סעיף 157(א) אומר שאם יש בנייה לא חוקית, אסור לגיחון לספק מים לבנייה לא חוקית. נקודה. את הדבר הזה שאומר עכשיו נציג משרד המשפטים שהוא לא מדויק, הסבירה לי בצורה הכי ברורה מי שממונה עליו שזאת עורכת הדין שרית דנה. בזמנו הייתה סגנית של היועץ המשפטי, בדיון האחרון בו נכחתי. אני באתי ואמרתי לה שזה יופי, אני לא מקבל כסף לכאורה בגלל שאין שעונים למרות שזה לא הסיפור – ובעוד רגע אני אסביר לגברתי מה קרה – ואני לא יכול לספק להם מים לפי חוק ולכן הם לוקחים מים. אנשים צריכים לשתות מים. לכן לפחות תנו לי לחבר להם מים ותנו לי לשים תשתיות. אמרה עורכת הדין שרית דנה בדיון - אגב, מי שאמון על סעיף 157(א) אלה הרשויות המקומיות – שזה הכלי של הרשויות המקומיות להתמודד עם עבירות הבנייה. אנחנו רואים איזו הצלחה גדולה זה מביא וכל יום יש שם בנייה חדשה אבל אסור לי לספק להם מים. אני באתי עם פתרון ואמרתי שאני אשים מדי מים לבקרה שאלה לא מדי מים שאנשים מזמינים כי אסור להם להזמין את המדים. זה נכון שנזקקתי לשיתוף פעולה כדי לדעת מי צריך ומה צריך אבל מה שיכולתי לעשות מבחינה משפטית חוקית, מה שמשרד המשפטים הרשה לי לעשות, זה להתקין את שעוני המים שלי, על מנת שאני אדע מי גונב ממני מים, על תשתית קיימת. בשום פנים ואופן, וזה נאמר בפגישה על ידי שרית דנה, אסור היה לי להניח תשתיות חדשות. אסור לי להניח תשתיות חדשות מאחר ומדובר בבנייה לא חוקית. מה זאת בנייה לא חוקית? עיריית ירושלים עשתה תכניות – כנראה לא מספיק, אבל עשתה תכניות – במזרח ירושלים וזאת בנייה שקיימת על כבישים.

לא. אנחנו מכירים.

אסור לי להתקין שם. שמתי את מדי המים. אני יכול לספר יותר מזה. עשיתי גם קצת – אני אומר את זה כאן בכנסת – דברים שאסור לי לעשות. את התושבים לא באמת עניין לשלם עבור המים ואפילו מדי המים שהתקנתי לא התחברו אליהם. אפילו הבודדים לא התחברו אליהם כי זה לא עניין אותם באמת.

אתה ממש התקנת? לרגע דמיינתי אותך הולך ומתקין בעצמך את השעונים.

תתפלא גברתי, אבל אני לא נולדתי עורך דין ולפני כן לכלכתי את ידיי. אני יודע גם להתקין שעון מים. יותר מזה, באתר האינטרנט של המשרד שלי היה כתוב שאני מומחה לתשתיות מים וביוב ולכן היו אנשים מתקשרים כדי לקבל שירותי אינסטלציה.

נחזור לרצינות. משרד המשפטים לא מאפשר את ההתקנה וזאת הבעיה. גברתי שואלת מה נעשה מחר בבוקר. אני בטוח שיש מה לעשות.

תגיד לי מה. תגיד לי מה צריך לעשות כדי שמחר יהיו מים.

מבחינתנו צריכים לקרות שני דברים. הדבר הראשון הוא שצריך להימצא תקציב כדי להניח תשתית שמתאימה לשרת את מספר התושבים במקום.

ברור שמחר בבוקר זה יקרה. תן לי שני פתרונות, אחד לטווח קצר ואחד לטווח ארוך. בטווח הארוך צריך להימצא תקציב.

אני גם יכול לומר לגברתי איך זה יכול להיעשות. מעשית מה שאפשר לעשות זה להעביר את האחריות להספקת המים שם לחברת מקורות שיודעת לעשות את זה טוב לפחות כמו הגיחון. חברת מקורות היא חברה ממשלתית. את התקציב של המים אפשר למצוא. זה לא תקציב שהוא שמים כי הגיחון לא יכולה להמשיך לספק לשמונים אלף תושבים מים בלי כסף.

אם אנחנו רוצים את התשתיות כמו שצריך, אמרתם שזאת הערכה של כמאה מיליון שקלים.

נכון.

זה לא תקציב קטן. השאלה שלי היא לגבי מחר בבוקר. חברי סנדוקה רוצה מחר בבוקר להתקלח, איך הוא עושה את זה? מה התשובה שלך לכך?

אין לי תשובה ואני אשקר ואחטא לאמת אם אני אומר שיש לי. גברתי אומרת מכלית מים, אבל במכלית מים יש מספר ליטרים מוגבל וגם אם היא תיסע הלוך-חזור וגם אם יקנו מחר מאה מכליות מים, זה לא יספק את הפתרון שצריך במזרח ירושלים. אני אומר עוד מעבר לזה, הבעיה שלא מקבלים מים היא לא בעיה של הגיחון.

יודעים כמה ליטר מים אדם צריך לשתות ביום?

יש על זה ויכוח. אגב, בפעם האחרונה ראינו את הפרסה הזאת בכנסת. יש על זה ויכוח.

להערכתכם כמה ליטר מים אדם צריך לשתות ביום?

אם אני לא טועה דיברו על ארבעים ליטרים לנפש.

וכמה ליטרים יש במכלית?

תלוי. גג חמישה קוב. 5,000 ליטרים בקוב.

5,000 ליטרים, זאת המכלית הגדולה ביותר.

מכלית מתאימה ל-120 אנשים.

אין מספר מכליות בארץ, ואני אומר את זה באחריות, שיכולות לספק את המים האלה. גם אם הגיחון תהפוך עכשיו להיות חברה לשינוע, אין מספר כזה.

כמו שאמרתי, אני חושב שכולם יודעים שלנו אין שום דבר נגד התושבים. אנחנו חושבים שמים הם באמת זכות יסוד וצריך גם לשלם עבורם.

בדרך כלל לא קונים זכויות יסוד.

גברתי דיברה על פסיקת העליון ופסיקת העליון היא עקבית. אולי היום סוף סוף ייתנו לאוכלוסיות מוחלשות מים בלי כסף אבל פסיקת העליון היא עקבית והיא אומרת שמים הם מצרך שצריך לשלם עבורו. מה לעשות, החבר'ה במזרח ירושלים לא משלמים עבורו.

עוד אין החלטה סופית. דיברו על כך שצריך למצוא הסדר.

לא, יש החלטה סופית.

אני מדברת על הניתוק.

לגבי הניתוק עוד אין החלטה וזה גם בגלל הכנסת ולא בגללנו.

זה דיון אחר.

זה באמת דיון אחר בוועדה אחרת.

לא. הדיון יכול להיות גם בוועדה הזאת.

לדעתי זה יכול להיות רק בוועדת הכלכלה כי לה הסמכות החוקית אבל אני מדבר לגופו של עניין. היועצת המשפטית של רשות המים כתבה לנו לא פעם, וגם אחרים, שהם מבינים שמדובר בבעיה לאומית.

אני עוצרת אותך כי רשות המים נמצאת כאן.

הבעיה הזאת ניתנת לפתרון והיא צריכה להיפתר מחר בבוקר. האוצר צריך לשחרר את התקציבים. אני אומר שמקורות יודעת לעשות את זה טוב יותר, לבנות את התשתית.

אני מסכמת את הפתרון של הגיחון שאומר שאין לו דרך להעביר מכליות וזה לא יפתור את הבעיה. שנית, אתם מעדיפים שלא אתם תעשו זאת.

מה זה מעדיפים? אנחנו לא יכולים.

נתתם עשרה מיליון שקלים בחינם.

זאת הבעיה הקטנה. אנחנו עושים את זה כבר שנים.

הדבר השלישי שאתם אומרים הוא תשתיות.

רשות המים, בבקשה. אני מתחילה עם השאלה הבסיסית. איך אנחנו גורמים לכך שסנדוקה יוכל להתקלח מחר בבוקר?

אני רוצה להפריד בין שני דברים. קודם כל, בין הבעיה הצבועה שהיא באמת גדולה ובעייתית. אולי נעלה לגבי כמה פרטים כי גם מהשאלות שנשאלו על ידי הוועדה היה נראה שבעצם המצב שם לא לגמרי ברור. אני לרגע שמה את זה בצד ולפני הכול אני רוצה לומר משהו. אני חושבת שהשאלות ששאלת הן בפירוש לגיטימיות ובפירוש שאלות נכונות. אני חייבת לומר שעם כל הבעייתיות ועם כל הקושי במצב הזה, שתכף אני אתייחס אליו ולמצב הקבע, בהרגשה שלי אנחנו לא קיבלנו תשובות מספיק טובות מהגיחון לגבי נושא של משבר המים שאני מניחה שהוא לא לכאורה אלא משבר מים אמיתי כי אלה הנתונים שאנחנו קיבלנו.

אמנם הם מאוד אוהבים לבוא לכאן, אבל אני מניחה שיש להם דברים יותר טובים לעשות.

נכון. אחד הקשיים במקום הזה הוא אולי בקבלת האינפורמציה מהשטח והבדיקה של הדיוק של הדברים.

אנחנו לא יכולים לומר שאין לנו דרך לבדוק והמשטרה לא מלווה אותנו עת אנחנו נכנסים.

מה שמאוד מטריד אותי בעיקר זה שהשבוע הראשון של מרץ הוא לא חודש אוגוסט ולכן לומר שבקיץ יש שם בעיות מאוד מאוד קשות, לא מסביר למה נוצרה שם באופן פתאומי הבעיה.

זה לא קרה בדיוק. זה בדיוק העניין.

עכשיו היא מדברת ואחר כך אתה תשיב. גם אני חשבתי שהתשובה שלך לא מספיק טובה.

זאת האמת.

אולי, אבל אני חושבת שהם לא התקרבו לארבעים, לפחות למיטב זיכרוני, כמו שיש באוגוסט בדרך כלל, אבל זה לא משנה.

זה חשוב.

הוויכוח הוא אלינו ואני רוצה לומר שני דברים. אנחנו כבר נמצאים הרבה מאוד זמן בהתכתבויות ודיונים ודיבורים מול הגיחון ואין ספק שיש כאן גם נושא של דברים שלא טופלו במועדם או נסחבו לאורך זמן. מטבען של בעיות קשות וסבוכות, ככל שהן נעשות קשות ויותר סבוכות, הן הולכות וגדלות מזמן לזמן. הפניות של הגיחון בתקופה, לפחות בשנתיים האחרונות בהן אני הייתי מודעת להן, היו בהיבטים כספיים. הטענות של הגיחון היו שהרבה מאוד כסף הולך לגיחון שם והגיחון מפסיד הרבה מאוד כספים, צריך לפצות אותו וצריך להשלים את הכסף וכולי וכולי. לא הגיעו, לפחות אלי ולמיטב ידיעתי, בשנתיים האחרונות טענות לגבי אי קבלת מים של התושבים באזור. לכן באמת הכתבה שהייתה בתחילת מרץ, ואני מאוד שמחה שהיא עלתה והופצה כי כנראה אחרת אולי המידע לא היה מגיע, היא בעיה שהיא בעיה אקוטית.

האגודה פונה קודם לתקשורת ורק אחר כך אלי. חוץ מזה אנחנו בסדר.

הבעיה כן דורשת התייחסות מידית. הזכות למים לא ספק קיימת בלי קשר אם המבנה הוא חוקי או המבנה הוא בלתי חוקי. אנחנו צריכים להבטיח שהדברים האלה קיימים.

איך אתם יכולים לעשות את זה?

אחד הדברים הראשונים שאני אומרת הוא שאנחנו ניכנס לאיזשהו הליך בדיקה יותר מדוקדק מול הגיחון ונעשה זאת בשבוע הקרוב לגבי מה בדיוק קרה שם ומה קורה שם כרגע ואנחנו נעביר את התשובות באופן מוסמך.

אני חייבת לשאול עובדתית רגולטורית מה הסמכויות שלכם לגביהם.

שתי סמכויות. הסמכות הראשונה היא שמדובר על תאגיד מים וביוב ועל פי תאגידי המים והביוב, הממונה על התאגידים הוא הרגולטור של התאגיד. הסמכות השנייה היא מעצם העובדה שהגיחון מקבל רישיון אספקה והוא ספק מים.

אתם יכולים לומר לו שכאן לא מגיעים מים ולכן מפסיקים לו את הרישיון, למרות שזה מה שהוא היה רוצה כרגע.

לא.

יכול להיות שאתם עונים לשאלה שלא אתם נשאלתם עליה?

אני לא חושבת שהפסקת הרישיון הוא הנושא שעומד כאן על הפרק. הנושא שעומד כאן על הפרק הוא לבדוק האם הספק ביצע את כל מה שהוא היה מחויב לבצע תחת האחריות שלו והאם ניתן לדרוש ממנו לבצע יותר כדי לפתור את הבעיה שיש כרגע, וזה דבר שאנחנו נבדוק לגבי המצב הנוכחי ונקודתית.

עד להזמנה לדיון, לפחות המידע שהיה בידינו היה שבמשך יומיים הייתה בעיה אקוטית של מים ואחרי יום הייתה בעיה חלקית של מים ואחר כך העסק נפתר.

גם אני קיבלתי את התשובה שאחרי יומיים זה נפתר, אבל כנראה שזה לא כך.

אני מקבלת. אני אומרת שאין שאלה כאן וזה צריך להיבדק וזה צריך להיבדק דחוף וצריכות להתקבל התשובות מהגיחון.

היום יום רביעי והשאלה היא מתי נוכל לקבל תשובות? שבוע בלי מים זה המון זמן לאנשים.

כן. עד סוף שבוע הבא נעדכן.

את חושבת שמכלית לא מהווה פתרון?

אני רוצה לחזור ליותר אקוטי ולדבר לרגע על המהות גם אם יהיה פתרון, כי אני בכלל לא בטוחה שהפתרון שיהיה הוא הפתרון אליו התושבים או הוועדה מחכה כי צריך להבין את המצב. אני חושבת שעורך הדין של הגיחון ניסה להסביר את זה ואולי לא השלים את דבריו. ניקח לרגע את מחנה הפליטים. לא כל השכונות שם באותו מצב ולא כל הצרכנים באותו מעמד. מחנה הפליטים היום מחובר לצינור של אספקת המים של הגיחון והתושבים שלוקחים מים במחנה הפליטים הם לא צרכנים של הגיחון.

אני חושבת שהבעיה הזאת ברורה. אני תכף אגיע לבעיה הגדולה של התשתיות.

תני לי להסביר היכן כאן הקושי ואני רוצה להסביר גם למה אם יהיה פתרון, לא בהכרח הוא הפתרון שהתושבים מחכים לו כרגע. מה שבעצם מדובר זה שעובר שם צינור מים והתושבים שנמצאים שם, כל אחד לוקח איזשהו צינור שלו או מספר תושבים ומתחברים לצינור. השאלה היא כרגע מה הגיחון יעביר כאן כרגע בצינור האספקה הראשי כדי שהתושבים שמתחברים עם הצינורות בכל מקום יצליחו לקחת את המים.

את זה הבנו. לכן אני אומרת שאחד הדברים הוא השבת המצב לקדמותו מה שאומר שהיה זרם גרוע ומעט מים אבל לפחות היה.

השבת המצב לקדמותו הוא לא מצב שאנחנו מקבלים אותו, בוודאי לא כמו שהוא בתור מצב שהוא מצב תקין.

ברור, אבל לפחות זה משהו.

נניח לרגע שנינו בעולם מוסדר ומחר בבוקר היינו עושים סדר וכל משטרת ישראל הייתה נותנת את כל הכוחות שלה כדי להיכנס לשם כולל צבא הגנה לישראל והגיחון היה מקבל עשרות מיליוני שקלים כדי לפצות על כל הסיפור. נניח שהכול היה בסדר. מה בעצם המהלך שהיה אמור להיות מבוצע כאן? היו אמורים להיכנס, לנתק את כל החיבורים שקיימים מקו המים החוקי ואז לאפשר איזושהי גישה למים מרכזית, לא לדירות, לא לבתים, לא בלחץ ולא באופן בו לוקחים היום. גם הנושא של הנגישות למים הוא באמת יותר בהיבט של או מכלית או איזושהי נגישות כדי באמת לוודא שבן אדם שצריך מים לשתייה, לא נשאר בלי מים לשתיה.

נכון.

אבל זאת לא הרמה של להבטיח את לחץ המים המספק לקומה השלישית בבית שלקח את הצינור והתחבר אליו. לכן אני מפרידה בין שני דברים. אם יש שם מצב שכרגע לאנשים אין נגישות למי שתייה, זה מצב שהוא לא תקין והוא חייב להיפתר דחוף. מי שצריך לפתור אותו, לצורך העניין כרגע, זה הגיחון כי תושבי ירושלים על פי חוק מים וביוב צריכים לקבל מים מהגיחון בין אם הם לקוחות שלו או לא.

לפני שאני ממשיכה הלאה, אני רוצה לשים כאן את הנקודה. את הפתרון הנקודתי. התשובה של עוד שבוע לא מספיק טובה לי. אם שלושה שבועות אנשים לא מקבלים מים, לומר לי עוד שבוע תבדקו את זה ותעשו תהליך, התשובה הזאת לא מספיק טובה. זאת הנקודה הספציפית. כמו שאמרתי, אספקת מים סדירה כדי שאנשים ישתו את המים שמגיע להם. את הדבר הזה אני רוצה לדעת עד יום ראשון שזה נסגר. אחר כך אני אפתח את זה ואני רוצה לשמוע תשובה לגבי מה אנחנו עושים.

מכיוון שלאזור הזה בכל זאת – וזה כן דבר מוודא – עוברים סדר גודל של 3,000 קוב ליום מים, והם עוברים, זה לא שהם לא עוברים אלא אנחנו רואים את זה במדי המים והמים זורמים, זאת אומרת שיש שם מים באזור והשאלה עכשיו היא היכן הם. מים מסופקים מטבעם, זה עניין של לחץ מים שזורם. אני מניחה שהצינורות הם לא ריקים ממים. לא הגענו למצב של ואקום אבל הגענו למצב שהלחץ של הצינור הוא כזה שלא בהכרח יודע להביא את לחץ המים שלו לקומה השלישית בה היו רגילים לקחת את המים לפני שבוע. אני לא יודעת אם הפתרון הוא באמת מכליות כי כנראה צריך להביא לשם אלפי מכליות אם זה הפתרון. יכול להיות שיהיו איזה שהן נקודות אספקה מרכזיות או כל דבר אחר כדי לאפשר לצרכנים לבוא ולקחת את המים לא בשלושים שקלים למכלית מי עדן אבל זאת תהיה רמת הפתרון בשלב הזה ולא מעבר לזה.

את רמת הפתרון הזה אני רוצה לדעת מתי אני יכולה לקבל.

זה כבר קיים.

אתך ניסיתי כבר חמש פעמים לשאול לגבי מכליות ורעיונות, ואמרתם שאין לכם ואין לכם. קודם כל היא הציעה פתרון ותכף אני אראה מה אתה עושה אתו.

אני באמת מציעה שלא נבזבז את זמן הוועדה בדבר הזה.

אני יכולה לקבל תשובה עד יום ראשון?

אני אתן איזושהי תשובה ביום ראשון אם זאת הדרישה, אבל אני לא בטוחה שזאת התשובה שתרצי.

תשובה האומרת איך אנחנו מספקים לאנשים מים לשתייה, ארבעים קוב כנדרש.

לא. ארבעים קוב לא נדרשים. חד משמעית לא.

אז כמה שנדרש על פי ההגדרות שלכם.

השאלה היא איך אנחנו מבטיחים שמתאפשרת נגישות של אנשים למים. אם הדרישה כאן היא לקבלת נניח אמצעים לסניטציה שבאמת דורשים שהלחץ של המים יגיע לקומה הרביעית כדי שאפשר יהיה להוריד את המים בשירותים, זה לא המצב. לא על זה אנחנו מדברים.

יש לי שתי שאלות. האחת, הם צריכים לעמוד בזכות הבסיסית. יש כאן תושבים, אזרחים של מדינת ישראל, שלא מקבלים זכות בסיסית. זאת השאלה הראשונה ותכף נדבר על איך אנחנו מבטיחים את זה כפתרון קבע. אני מדברת עכשיו על חירום ובחירום אני רוצה תשובה עד יום ראשון.

אנחנו יכולים, כמובן בסיוע של רשות המים, להתקין ברזיות באותה נקודה שאפשר לפני החומה ובמקום שהמים יגיעו לצרכן, לצערי, הצרכן יגיע אל המים.

חבל שלא היית בדיון שלי על המחסומים. כל מי שרוצה לשתות מים יצטרך לעבור במחסום? זה נשמע הגיוני באיזושהי צורה?

כל פתרון שאנחנו ניתן, מן הסתם לא יהיה אידיאלי. אם כרגע מתואר זה שהתושבים לוקחים מכליות מים ונוסעים לענתות ושם נותנים להם את המים ואני לא יודעת כמה שקלים לקוב, מן הסתם 12 שקלים לקוב שאולי משלם שם הצרכן, זה מצב שהוא בלתי סביר.

למה לא יכולים להכניס את המכלית פנימה?

אני לא יודעת. אם לצורך העניין יגיד לי הגיחון שבלי ליווי משטרתי אסור לו להיכנס לשם ותבוא ותאמר משטרת ישראל שהיא לא נותנת לזה אנשים, אז אני לא יודעת לתת פתרון. לכן אני צריכה לשמוע מה אומר התאגיד ואנחנו ניתן את הפתרון.

למה התאגיד לא יכול להיכנס? אני שואלת את המשטרה.

אף אחד לא אמר שהוא לא יכול להיכנס.

להיכנס אין בעיה. השאלה אם אפשר לצאת.

לא אמרתם שאתם רוצים גם לחזור.

יש מקרים מסוימים בהם המשטרה אומרת שלא נכנסים סתם כי יש מידע שיכולות להיות מהומות או דברים כאלה אבל אלה המקרים החריגים. בדרך כלל אפשר להיכנס. הרבה חברות אחרות נכנסות. זה שהמשטרה לא יכולה לתת ליווי לכל כניסה שלהם באופן שוטף, נכון. כל חברה אחרת שרוצה, יכולה לקחת מאבטחים בשכר והם מקבלים.

המדינה צריכה לספק להם מים והם ייקנו את שירותי הלווי לאספקה?

היא יכולה לקחת חברת אבטחה. החוק קובע שכל מה שלא בליבת העשייה של המשטרה וגוף פרטי רוצה לקבל את השירותים, הוא ייקח את זה בשכר כי המשטרה לא עובדת אצל חברת הגיחון באופן פרטני והיא לא חברת אבטחה שלה. אגב, הם תמיד מקבלים שירותים.

אתם תמיד מאשרים לחברת הגיחון להיכנס בלי ליווי?

ברוב המקרים כן. אני יכול להציג לך כאן את כל הדפים האלה מסודרים לפי תארים בהם הם ביקשו שוטרים וקיבלו.

כי הם שילמו עבורם, אבל השאלה אם הם יכולים להיכנס בלי שוטרים.

ברוב המקרים כן. לצורך העבודות, אם הם לא יכולים להיכנס, הם לא ייכנסו גם עם שוטרים וגם בלי שוטרים. ברגע שהמשטרה תחליט שיש בעיה, היא לא תיתן אפשרות כניסה גם לא בליווי משטרתי אלא אם כן זה משהו מאוד מאוד דחוף שצריך לטפל בו.

עכשיו שלושה שבועות אנשים בלי מים. זה נופל להגדרה של דחוף?

אני לא שמעתי שום מניעה מאתנו שאמרנו להם לא להיכנס. אם מישהו יכו לומר לי שמישהו במשטרה אמר להם לא להיכנס, אני רוצה לראות את האמירה הזאת ומי אמר אותה. לא אמרנו שאסור להיכנס. הם רוצים את האבטחה. אנחנו לא חייבנו אותם באבטחה אבל הם אלה שמבקשים את האבטחה וזה הבדל גדול.

יש מעט אישורים לדיונים היום ולכן במקביל מתקיימים כמה דיונים ואין לי את כל הזמן שבעולם. אני שמה לרגע בצד את בעיית התשתית ואני מסתכלת על הבעיה הנקודתית. אנשים שלושה שבועות בלי מים. יש כאן בעיה גדולה מאוד של תשתיות אבל היא כרגע לא רלוונטית לענייננו. בית המשפט אמר שמים הם זכות בסיסית. הם אומרים שיש פתרון וזאת חלוקה מעבר לגדר. בעיני זאת פגיעה קשה בזכות בסיסית עליה אמור להגן משרד המשפטים.

מה שאמרת, הוא נכון. בפסיקה הוכרה זכות נגישות למים כזכות שצריך להגן עליה במספר פסקי דין. אם קרה שינוי – ואני שוב מפריד מהבעיה התשתיתית שהיא אכן בעיה קשה שצריכה פתרון אבל היא סוגיה קצת יותר כבדה – ויש קבוצה גדולה של אנשים בלי מים, כמובן שצריך לעשות את כל המאמצים הנדרשים כדי לפתור את המצב הזה. הנגישות לא בהכרח צריכה להיות אספקה מרבית של מים ולכל קומה וכולי, אבל בוודאי ובוודאי מי שתייה וסניטציה בסיסיים חייבים להיות וזאת בכלל לא שאלה.

איפה אתם? מה עשיתם?

מהרגע שקיבלנו את הפנייה של האגודה לזכויות האזרח, פנינו לרשות המים. שוב, זה לא משרד המשפטים עם היד על השיבר והוא לא הגיחון, הוא לא רשות המים והוא גם לא אמור להחליף את הגופים האלה שיודעים לעשות את עבודתם ושניהם יודעים לעשות את עבודתם. למרות האמירה שסעיף 157 הוא של משרד המשפטים, כאילו הוא הרשות המחוקקת והוא קבע את הסעיף הזה, אבל נשים אותו לרגע.

כן. מיד נעבור לשאלה הגדולה.

חברי הכנסת יכולים להגיש הצעת חוק. אני לא ממעיט מהבעיה. הבעיה היא מורכבת. יש כאן בעיות שהן קצת יותר מורכבות מאשר שכונה רגילה שצריך עכשיו להעמיד בה מכלית, אבל התשובות האלה לא צריכות למנוע – גברת שור אמרה זאת – כי יש את משרד הביטחון, את המשטרה, את המינהל האזרחי, הגיחון, עיריית ירושלים וכל הגופים האלה צריכים לשבת יחד. אם צריך לעשות כאן Back to back עם קבלנים, הם יביאו עד המחסום וקבלן מקומי ייקח פנימה, לא יודע כי אני לא אמון על זה.

כחברת כנסת יש לי שני תפקידים כאשר האחד הוא לחוקק ואני אבדוק את סעיף 157, והשני, פיקוח על רשויות הממשלה. מבחינתי אתה הכתובת, לא האוצר ולא אף אחד אחר. אתה הכתובת. יש כאן זכות שלא ממומשת ואני רוצה שעד יום ראשון לאנשים יהיה מים.

לצערי למשרד המשפטים אין מכליות.

הוא יכול לכנס את ה-Back to back ולומר להם שהם צריכים לקיים את החוק.

אני פחות בטוח שמשרד המשפטים הוא זה שצריך לרכז את זה. אלה יותר דיונים שמאחדים כאן כמה משרדי ממשלה. עמדת משרד המשפטים, חד משמעית היא שהמים הם מצרכים בסיסיים, צריך למצוא את הפתרון ובהקדם. לא בעוד שבועיים, לא בעוד שלושה שבועות ולא בעוד שלושה חודשים אלא צריך למצוא את הפתרון לפחות לסניטציה וצריכת מים בסיסית. משרד המשפטים לא יודע לגבי מכליות, היכן להציב וכולי.

אני סומכת על רשות המים שתדע לפתור את הבעיה. אני שואלת איך אני עושה את זה. מה עושים לפתרון הבעיה הנקודתית הזאת, לשבת כולם ולהגיד שעכשיו נותנים מים.

למרות השם של המשרד שלנו, אנחנו אנשי המשרד לא יורדים לשטח ומרכיבים צינורות. ברשותך, אני אחזור על חלק מהדברים.

לא, אין זמן לחזור. את הבעיה הבנו. אחד הדברים שאמרו לי בוועדות הקודמות היה שלא יצאו להתכנס. אנחנו נצא, תתכנסו, שבו עכשיו, כולם נמצאים כאן סביב השולחן ומה הבעיה לפתור את הבעיה?

מן הסתם הגיחון ורשות המים צריכים לתת את הפתרון.

אתה המשרד הממונה.

כן, המשרד הממונה אבל לרשות המים אין רגולטור על תאגיד הגיחון. בגדול רשות המים כפופה לשר התשתיות. ודאי שצריך לתת פתרון לנושא המים. הפתרון הזמני לתת מים לשתייה, ודאי שצריך להינתן, אבל צריכים להתייחס לפתרון לטווח רחוק. הגיחון אומר שצריך להשקיע כאן כמאה מיליון שקלים לטובת תיקון התשתיות.

אני עושה סיכום ביניים. אני רוצה שעד יום ראשון תהיה נגישות למים ולסניטציה בסיסית על פי החלטת בית המשפט העליון.

אני לא יודעת מה זה סניטציה בסיסית.

מקלחת לכל אחד, זה בסיסי.

עד יום ראשון התושבים צריכים לקבל את המים, לקבל נגישות בסיסית למים כמו שהוגדר על פי האו"מ ועל פי בית המשפט. אני מניחה שיש הגדרות. אני לא מבינה בזה אבל יש מספיק אנשים סביב השולחן שמבינים בזה. זה עד יום ראשון. לא הגיוני ששלושה שבועות אתם מושכים את הדבר הזה ולאנשים אין מים. ילדים, קשישים, חולים, אין להם מים.

גברתי, למה עד יום ראשון? יש פתרון היום לעניין הזה.

הפתרון שלך להביא את המים למחסום, לא טוב בעיני.

זה ממש לא העניין. הבעיה היא שמה שיקרה אחרי הדיון הזה, ולא נעים לי להגיד, שוב מטאטאים את הבעיה של החבר'ה האלה וגם את הבעיה של הגיחון כי בשורה התחתונה אף אחד לא ירצה אפילו שאני אביא לו ברז מים בכניסה לבניין שלו וכל פעם הוא יצטרך לרדת ולקחת את המים שלו. גברתי יכולה להגיד עד יום ראשון, אבל אני אומר לגברתי היום אין שום בעיה. היום אנחנו עומדים בכל פסיקה של בג"ץ. יש להם את רמת המים שהם צריכים לקבל היום.

אני בקשת לעצור. שמעתי והבנתי. נקודה.

לא נעים לי להפסיק אותך, המידע שיש כרגע הוא שבשכונות יש מים אבל לדירה בקומה השלישית אין לה מים.

הוא אומר לך שלא.

זה לא נכון.

אז הוא אומר. הוא אמר הרבה דברים לא נכונים.

הלחצים לא חזרו אבל המים חזרו.

לא חזרו לכל השכונות.

אני חושב שהתוצאה של הדיון הזה הייתה צריכה להיות מתווה.

גם אני הייתי רוצה מאוד בזה. יש כאן טענה שאומרת שאין בכל השכונות את הלחץ הבסיסי וזה אני רוצה שייפתר. נקודה. זה לפני שאני מגיעה לבעיה התשתית. אם הוא אומר שיש והוא אומר שאין, אתם צריכים לבדוק שאנשים אכן מקבלים את הזכות הבסיסית שלהם למים.

עכשיו אני רוצה לומר לאוצר, למרות שאתה מדבר בטלפון. גם איחרת וגם עכשיו אתה מדבר בטלפון. היום הסתכסכת אתי מהתחלה. יש בעיה. הם לא מקבלים כסף. הם מספקים מים, הם קורים לזה הומניטרי וכל אחד יגדיר את זה בדרך אחרת. לגבי תשתיות אני מבינה שיש בנייה בלתי חוקים, יש מספרים לא הגיוניים של האנשים שגרים שם שלא נספרו על ידי אף אחד, קולין בעצמו לקח סטודנטים מתנדבים והלך לבדוק כמה אנשים נמצאים שם ויש איזושהי הערכה. יש לי מסמך שקיבלתי שכדי להסדיר את התשתיות במקום, מאה מיליון שקלים שאני חושבת שזה אפילו מספר קטן יותר כפי שצריך. מה עושים עם זה?

צריך לחדד. עלות אספקת המים בכל המדינה לא מגיעה מתקציב המדינה. היא מגיעה מתעריף המים.

כן, אבל שם יש בעיה שלא משלמים.

הגיחון מקבל תעריף מסוים והתושבים לא משלמים לו חלק מזה. עדיין ההכנסות של הגיחות מגיעות אך ורק מתעריף המים. אף ספק מים לא מקבל את הכנסותיו מתקציב המדינה.

נכון, אבל יש כאן בעיה.

ככל שיש בעיה של עלויות, אם זה חלק מעלות אספקת המים, זה צריך להגיע מתעריף המים כמו כל עלויות המים גם לכאן, גם לפזורה הבדואית וגם למקומות אחרים.

אם בשביל זה באת? תחסוך ממני את זה. בשנת 2005 הייתה החלטת ממשלה שאמרה שלשכונות מעבר לגדר מגיעות תשתיות כמו שמקבלים כל תושבי מדינת ישראל. ההחלטה לא תוקצבה באופן ראוי. תושבי מדינת ישראל משלמים עבור המים וכאן לא משלמים. אתה אומר לי שהתושבים לא משלמים ולכן אתם לא נותנים להם כסף.

לא. זה לא מה שאני אומר.

הבנת שגם אין להם תשתיות?

ודאי שהבנתי.

גם אם הם היו רוצים לשלם, הם לא יכולים.

זה לא מה שאני אומר.

זה מה שאני שמעתי. תסביר לי מה אמרת.

יש שכונות אחרות לא מעבר לגדר, שכונות בתוך העיר, שכונות בדואיות, לא משנה איזו שכונה.

אנחנו התושבים משלמים והם מרוויחים. זה לא אותו דבר.

כשאת באה להקים בניין, הקמת מד המים היא עליך.

מדינת ישראל אפשרה להם לבנות באופן לא חוקי בלי לשלם את היטלה מים. איך אתה פותר את הבעיה הזאת? בוא נלך לעיריית ירושלים ואני אשאל איך היא נתנה לבנות בנייה לא חוקית.

שאלה מצוינת.

כבר עשיתי את זה.

בתשתיות הם היו צריכים לגבות היטלי מים וביוב כמו שגובים מכל תושב אחר.

אני הולכת לעיריית ירושלים והם יאמרו שהייתה כאן בנייה לא חוקית והם לא יכולים לשמור שם כי המשטרה לא מאבטחת שם מספיק ולכן לא יכולים להקפיד על הבנייה, אז הבנייה היא לא חוקית, אז אין תשתיות וכולי. אתה מבין שאתה המתכלל של הדבר הזה וצריך להבין שהם לא יכולים לתת מים אם אין שם תשתית, הם לא יכולים לשים תשתית אם הם לא פיקחו על הבנייה. אתה לא יכול לתת לי את אותה תשובה שאתה נותן לתושבי רמת השרון שאומרת שלמו מים, יהיה מים.

אני נותן אותה לכל אזרח במדינת ישראל. כל תושב, לא משנה היכן הוא נמצא. עלויות אספקת המים שלו מגיעות מתעריף המים וכך צריך להיות גם לגבי התושבים מעבר לגדר. עלות הנחת התשתיות צריכה להיות על ידי היטלי מים וביוב כמו שנגבה מכל תושב אחר במדינת ישראל. בכל מקרה, המקורות לא מגיעים מכספי מדינה אלא מגיעים או מתעריף המים או מתשלומי היטלי מים שנגבים מהתושבים. ככל שהתושבים רוצים להקים תשתית ראויה שצריכה להיות להם, הם גם צריכים לשלם עבורה היטל כמו כל תושב.

אבל לא נותנים להם לעשות את זה כי הם לא יכולים לבנות שם כי יש להם את סעיף 157 שאומר להם לא לבנות תשתית. גם אם היו אומרים להם עכשיו נבנה תשתית, שלמו עליה, יש כאן בעיה. מדינת ישראל אומרת להם שהם לא יכולים לבנות.

אני חייב לציין שמשרד התשתיות דיבר אתי רבות על הסוגיה הזאת אבל על התשתית אני שומע פעם ראשונה.

איך זה יכול להיות? אני כבר שומעת עליה חודש וחצי ואני חברת כנסת מאוד חדשה.

אני שמעתי הרבה על הסוגיה והנושא לגבי התשתית עבורי הוא יחסית חדש לעומת יתר הדברים האחרים שאני מכיר מצוין. יחד עם זאת, לפי מה שאני מבין לגבי התשתית, קיימת תשתית והתשתית שהתושבים הקימו היא תשתית שלא יכולה לספק את המים לכל מי שנמצא שם וזאת בעיה. הם הקימו תשתית מסוימת שהיא לא מספיק טובה ועכשיו באים בטענות על כך שהיא לא מספיק טובה. התשתית עצמה אחרי אספקת המים, להגיע עד לבית, בכל מקרה צריך להקים אותה על ידי התושבים. יתכבדו התושבים ויקימו תשתיות שיספיקו למים שהם צריכים לקבל.

מעולה. אתם לא אחראים, אלה התושבים. משרד התשתיות, חזרנו אליך.

גברתי, רציתי משפט אחד שיעזור לגברתי.

תודה רבה, אני מסתדרת. אני רוצה שתכתוב לך על פתק וכאשר יגיע תורך, תאמר אותו.

התחלתי את דבריי קודם.

הפסקתי אותך כדי להתייחס לבעיה ספציפית ועכשיו חזרתי אליך. לגבי הבעיה הנקודתית של המים הבטיחו לי עד יום ראשון תשובה איך מקבלים את הזכות הבסיסית. עכשיו אנחנו מדברים על תשתיות.

בחלק מהדברים אני מסכים עם מה שאמר אלון ממשרד האוצר.

ברור, כי אתם מתואמים.

לא.

לא מתואמים. כמו שאמר אלון לפני כן, מדובר כאן על הקמת תשתית בעלות של מאה מיליון שקלים. כשאת בונה בית, מן הסתם את בונה אותו בעיר בתוך הקו הירוק, ברגע שאת באה לקבל טופס 4 ואת באה לחבר את הבית לחשמל, את צריכה לקבל את כל האישורים. כאן לצערנו אין טופס 4. הרבה פעמים אני עובר שם ורואה את הבנייה לגובה. מדובר כאן בבתים רבי קומות. נחשפתי לבעיה הזאת פעמיים. פעם ראשונה במועצת רשות המים קבעו את תעריפי המים כאשר על מנת להוריד את תעריף המים לאזרחים קבעו נורמות תפעול בתאגיד המים. זה נושא מורכב ולכן אני לא אכנס אליו. אז בעצם באו לגיחון ואמרו להם שיש להם פחת מים מותר. כלומר, עד כמות מסוימת שהולכת לאיבוד בתוך הצנרת, אנחנו נכיר לכם. אז באנו ודווקא במקרה הזה כן שילבנו ידיים עם האוצר ואמרנו שלגיחון יש כאן בעיה של תשתית, ובואו נלך לקראתם מבחינה כספית כך שיהיה פחת יותר גדול. זה בהיבט הכספי.
היבט נוסף היה כאשר נחשפתי לבעיה הזאת בעקבות הכתבה בעיתון וכל הפניות שקיבלנו. מיד כאשר נודע לנו על הבעיה, דיברתי עם אנשי הגיחון ואמרו לנו שאנחנו חד משמעית לא סגרנו את המים ולא ביצענו שום פעולה שתגרום להפחתת הלחץ במים.

מה שאמרו לנו כאן.

אפשר לעשות את הבדיקה הזאת.

אמרנו שלגבי הנקודה הספציפית תחזרו אלינו. לגבי התשתיות, לגבי המאה מיליון שקלים.

יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא שהמדינה תקציב מאה מיליון שקלים אבל אני לא רואה את זה קורה.

כמה זמן אתה במשרד?

לפני כן הייתי באוצר.

בוא ניקח את 2005, מועד החלטת הממשלה, מאז יש בעיה שהיא הולכת וגדלה. כולם יודעים שיש שם בעיית תשתית ולא רק של מים אלא של ביוב והמצב בשכונות האלה הולך ומקצין. נאמר שרוצים מתווה, אבל כיוון שאני מכירה את המגבלות שלי, היום לא יצא מכאן מתווה. אתם יושבים על מתווה? אי פעם ישבתם ושאלתם מה אתם עושים? זה הולך וגדל, זה לא חוקי, יש שם בעיה מאוד גדולה ומה עושים עם זה?

לגבי הבעיה הספציפית של אספקת המים, נחשפנו לזה רק בשבועות האחרונים. לדעתי היום אם אתה פותח ברז מים בשכונות האלה, ותקנו אותי אם אני טועה – אני לא מגיע לשם אלא משיחות שלי עם הגיחון אני מבין שגם הם לא מגיעים לשם והרבה פעמים כשהם מנסים לתאם עם המשטרה, צריך פחות או יותר שתי פלוגות של מג"ב לאבטח את הכניסה שלהם.

המשטרה אומרת משהו אחר.

זה משיחות שלי עם הגיחון.

אני יכולה מחר ללכת לשם בלי פלוגה אחת של מג"ב.

את זה משהו אחד. יש לך חסינות. אני חושב שצריך לשתף כאן פעולה יחד עם מר סנדוקא שהוא יושב ראש הוועד המקומי. הם הקימו בניין באופן בלתי חוקי, העירייה לא תיתן להם טופס 4 ולא יחברו אותם לחשמל.

קולין, המסמך שכתבת אלי מוכר?

לא.

איך הם לא מכירים אותך? אלה תשתיות. קולין, אתה רוצה להציג את עצמך או שאני אציג אותך?

אני מנהל המינהל הקהילתי. מזה שבע שנים אני מתעסק בכל מה שקשור למה שקורה מעבר לגדר.

מבחינת הממשלה הוא אחראי על השכונות האלה. זה מאוד חשוב שאתם תכירו ואני שמחה שהגענו לכאן. קולין אחראי כבר שבע שנים והוא מסתכל על מה שצריך לעשות בשכונות האלה מבחינת התשתיות כדי שאפשר יהיה לתפקד. אתה רוצה להגיד לנו בקצרה? יש לי בדיוק שבע דקות עד שאני צריכה להיות בדיון אחר. אני רוצה שתשמעו אותו ותאמרו לי מה עושים מכאן. אני לא רציתי אפילו לעשות את החישוב של סך כל הדברים שכתבת כי זה הפחיד אותי.

גם אני לא. אגב, אלה נושאים לא חדשים לממשלה כי מסמך דומה הוגש כבר לשני שרים לענייני ירושלים ולוועדות שישבו בראשותם גם כאן בכנסת. כלומר, זה לא משהו שאף אחד לא מכיר. אלה מהדברים שאמורים להיות מוכרים.

יש המון בעיות בשכונות האלה.

הממשלה יצרה באפר בין תושבי מזרח העיר לעירייה, לממשלה, ואמרה שהאחריות על התושבים תהיה למינהל קהילתי.

זה לא מדויק.

זאת ההגדרה הפרשנית שלי. בראש המינהל הקהילתי עומד קולין.

אני בסך הכול מנסה לתאם ואני מביא את התושבים בעצמם. אנחנו מנסים להביא את כל בעיות התושבים לדלתות, פותחים בפניהם את הדלתות ומביאים אותם אל המחלקות ואל האגפים השונים שצריכים לטפל בכל המקומות השונים. אצל אלי היינו מספר פעמים, פעמים רבות היינו באגפים שונים של עיריית ירושלים, במשטרה, בגופים אחרים שצריכים לטפל בתשתיות וכולי. אני מוכן לסייע לכל גוף ממשלתי שירצה לבוא ולטפל. אני לרשותו כדי לעזור לו לטפל ולפתור את הבעיות של התושבים.
ההבנה שלי של המצוקות שקיימות כרגע בשכונה, אם אנחנו מדברים כרגע על מים, להבנתי הפתרון הכי טוב הוא פשוט לבנות מערכת חדשה במטרה לנתק את כל המערכות הישנות ובכך להביא אספקה לכל המבנים הקיימים. זה להבנתי הפתרון היחיד שבאמת ייתן מענה לכל צורכי המים בשכונות האלה.

האוצר פחות מכיר את הבעיה, אתם פחות מכירים את הבעיה, ואנחנו כבר נחשפנו כאן לבעיית התשתיות שהיא הרבה מעבר לבעיית המים שאני מניחה שאתם מכירים אותה, אבל בעיית המים היא סימפטום של כל התופעה הזאת. אני רוצה לצאת מכאן עם איזושהי התחייבות שלכם שאתם יושבים לפגישה כולם ביחד ומנסים להבין איך מתקדמים.

ראשית, תמיד נשמח – אני גם מכיר את קולין באופן אישי – לשבת לפתור את הבעיה. כפי שאמרתי, יש מושג שנקרא מושג האמבטיה ואני משתמש במושג הזה. זה מושג שאנחנו גם אומרים אותו בדיונים בבג"ץ וזה מושג שמוכר גם על ידי שופטי בית המשפט העליון. זה אומר שבעצם תעריף המים כמו שאלון אמר לפני כן, תעריף המים אמור לספק את עלויות הקמת התשתית ואת כל מה שנלווה לזה. את מאה מיליון השקלים צריך להביא ממקום כלשהו וזה אומר כמה אפשרויות, או מתקציב משרד התשתיות שאין לו את התקציב לדבר הזה כאשר לצערי התקציב שלנו קטן מאוד, או מתקציב חיצוני של משרד האוצר וגם זה ככל הנראה לא יקרה.

אני רוצה להגיד לך מה אני רוצה. המסמך שיש לי וקיבלתי אותו, אתו אני יכולה ללכת לשר האוצר ולומר לו שיחליט. ברור שיש כאן החלטת ממשלה מ-2005 שלא מגובה תקציבית כפי שצריך.

נוכל לקבל את המסמך של קולין?

אני אשמח מאוד להעביר אותו כי אני חושבת שזה מאוד חשוב. גם לאגודה ולכל מי שמעוניין. אתה יכול לשלוח לוועדה ואנחנו נעביר אליכם.

יש כאן החלטה מ-2005 שהיא לא מגובה תקציבית, בטח שלא לעומת מה שקרה מ-2005 עם השכונות האלה. זאת בסוף צריכה להיות החלטת ממשלה. אני חושבת שמשרד התשתיות צריך להביא את זה לפתחה של הממשלה ולומר שיש כאן שכונות, זאת בעיית התשתיות במקום ולשאול מה עושים עם זה. לשם כך אני מבינה שצריך את ההליך כדי להבין את נושא התשתיות. את הבוקר שלי התחלתי עם יועצת שרת המשפטים ובסוף אני אומרת שאני צריכה למצוא כתובת ובמובן הזה יש כאן תושבים שבגלל אוזלת ידה של המדינה לא קיבלו הגנה וסיוע וגדלו במספר התושבים. יש כאן שכונות שלא מקבלות זכויות בסיסיות, לא ביוב, לא מספיק חשמל, לא דואר, לא תשתיות. אין. אני יושבת כאן דיון אחרי דיון ואני יכולה לעשות דיון בעוד שבוע על חינוך ואחרי כן נקיים דיון על תחבורה, וישב כאן כל אחד מהנציגים. היה כאן כיבוי אש ואמר לי שהוא מת להקים תחנה אבל הוא לא יכול. הוא אמר שהוא מוכן לשים עכשיו שם תחנה במחסום אבל הוא לא יכול. אז בא דוקטור מיקי דור ממשרד הבריאות ואמר להכניס מד"א. בסוף אני מחפשת כתובת ואני שואלת איפה משרד המשפטים אומר איך אנחנו בונים את האחריות שלנו לתושבי השכונות.

אי אפשר להגיד שהמשפטים זה הכול.

אבל אם יהיה לכם בג"ץ שיגיד לכם את זה, תעשו את זה, נכון? למה לחכות לבג"ץ?

גם אז משרד המשפטים לא יעשה את זה. עמדת משרד המשפטים כבר היום היא שזכויות יסוד – אגב, לא כל מה שהזכרת אלה זכויות יסוד אבל יש מספיק דברים שהם כן זכויות יסוד. אנחנו יכולים לחוות את עמדתנו בנושא הזה אבל בסוף יש כאן שאלות תקציביות, ביטחוניות, מדיניות ובואו לא ננתק את זה מההשלכות של זה. זה הרבה יותר מורכב. משרד המשפטים בוודאי לא יכול לרכז מהלך כזה. הוא יכול להיות חלק ממנו, הוא יכול לחוות דעה כמו שהוא התבקש והוא יעשה זאת בשמחה. עשינו את זה כאן ועשינו את זה לפני הדיון כאן כאשר ביקשנו להבין היכן זה עומד ומה הטיפול. נשמח להיות שותפים לזה אבל אין לנו תקציבים. אנחנו לא משרד ביצועי. כלומר, זה לא יכול להיות אצלנו.

המשרד הביצועי, כנראה זה אתם.

אני מנצל את זה שיושבים כאן כל הגורמים הרלוונטיים. הגיחון קונה את כל המים ולא מפיק את המים. הוא קונה אותם בכסף ממקורות והוא קונה אותם בתעריף גבוה מסיבה מאוד פשוטה.

איבדת את זכותך להמשיך את המשפט כי זה לא הנושא שלנו. המצוקה הכלכלית שלכם נשמעת לי כמו אוי, אוי, אוי, אוי.

לא, רק לנושא הזה. למרות שהגברת שור אומרת שאלה שטויות, גברת שור לא מכירה בתושבים האלה.

אתה רוצה שאני אוציא אותך? נמצא כאן משמר הכנסת ואני יכולה להוציא אותך.

אם גברתי תבקש, אני גם אצא בעצמי. לא צריך את משמר הכנסת.

שאלת מי צריך להיות אחראי לרכז את הכול. אני חושב שהנושא הוא כל כך רב תחומי שלדעתי משרד ראש הממשלה צריך להיות הגורם.

אני יודעת אבל הוא לא נמצא כאן.

אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל, לבעיה הנקודתית האקוטית אני רוצה לקבל תשובה עד יום ראשון. אני רוצה לדעת מרשות המים שהתושבים מקבלים את הנגישות הבסיסית שלהם למים. אני רוצה שתבדקו ותתנו לי תשובה.

לגבי בעיית התשתית. אנחנו יוצאים לפגרה אבל אני אקיים דיון נוסף בתחילת המושב הבא. אני מבקשת, אם לא דורשת, שתשבו בישיבה מסודרת, האנשים שנמצאים כאן, בעקבות המסמך של קולין, כדי לתת לי תשובה שאומרת איך מתקדמים. תגידו לי בסוף שאין לכם פתרונות אלא רק משרד ראש הממשלה יכול לתת לזה פתרון, אנחנו נמשיך משם. אני רוצה שפעם אחת כולכם תהיו מודעים לכל בעיית התשתיות – משרד התשתיות, משרד האוצר, משרד המשפטים, כל מי שרלוונטי – כי הבעיה של המים היא בעיה נקודתית, היא בעיה אחת, היא בעיה הרבה יותר גדולה אבל יש כאן תושבים שלא מקבלים את הזכויות הבסיסיות שלהם ממדינת ישראל. אני רוצה לקבל תשובה לקראת הדיון הבא איך אתם מתמודדים עם זה, כל אחד והזווית שלו.

יחד עם התושבים.

כמובן, יחד עם התושבים. שיתוף פעולה של התושבים במאה אחוזים ואם אתם צריכים את עזרת האגודה, היא תעזור לכם.

גם מבחינת אבטחה.

אתם מבינים שזה יהיה בתשלום. אני חושבת שמדינת ישראל צריכה באיזשהו אופן לשלם עבור המחדל לאורך השנים. התשובות של האוצר לא מקובלות עלי. רמת השרון ושועפט זה לא אותו דבר. אנחנו יצרנו שם חיץ והחיץ הזה, יש לו מחיר.

אני מסיימת בתחושה קשה וזה לא הוגן כי היום יום ההולדת שלי, אבל אני רוצה לקבל תשובה בהקדם האפשרי לגבי המים. כאמור, בתחילת המושב הבא, אם אפשר אפילו בשבוע הראשון, נקיים דיון המשך בנושא התשתיות. זה יוצא בתחילת מאי ואני חושבת שעד אז תצליחו לקבוע פגישה. אם אתם צריכים מקום להיפגש, אתם מוזמנים לעשות את זה כאן חסותנו. אני בטוחה שגם קולין ישמח להזמין אתכם למינהל הקהילתי. אנחנו נפיץ את המכתב ומשם נתחיל דיאלוג. אם אתם צריכים את עזרתי, אני כאן.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:30.>