PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
27/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 69 >
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום חמישי, כ"ה באדר ב התשע"ד (27 במרץ 2014), שעה 13:00

<סיור במרכז קליטה יעלים - אולפן לאוכלוסיית ארצות מצוקה>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר

דב ליפמן

נטלי גרנד - מנהלת מרחב באר שבע והנגב, משרד העלייה והקליטה

שירלי בן דהן - מדריכת קליטת תלמידים בבאר שבע, משרד החינוך

סוני רוט אדלר - מנהלת אגף אתיופיה וקליטת עלייה, הסוכנות היהודית

רוית אליה - מנחה אזור של עו"סים בדרום ובירושלים, הסוכנות היהודית

רוסט קרפמן - חבר מועצה ויו"ר ועדת הקליטה, עיריית באר שבע

מוריס כהן - מנהל מרכז קליטה בבאר שבע

אריאלה - עו"ס, מרכז קליטה יעלים

אמילי שפירו - 'נפש בנפש'

דנה גורדון שושני

סמדר לביא, חבר המתרגמים
<סיור במרכז קליטה יעלים - אולפן לאוכלוסיית ארצות מצוקה>

שלום. אני מנהלת אגף הקליטה בסוכנות היהודית, שמחה מאוד לארח אתכם במרכז הקליטה יעלים בבאר שבע, אחד מ-22 מרכזי קליטה שיש לנו ברחבי הארץ, בשיתוף פעולה של משרד הקליטה והסוכנות היהודית. יותר מכבוד לי ועונג לקרוא למוריס כהן, המנהל המיתולוגי שלנו פה, לתת סקירה על מגוון התכניות והעולים שיש לנו בבניין הארוך ביותר במזרח התיכון, אבל באמת נעשית פה עבודה מעולה עם אתגרים לא פשוטים של אוכלוסיות מכל העולם ומוריס והצוות עושים פה עבודת קודש, אז בבקשה, תשוויצו קצת.

תודה לסוני. בטרם אפתח אני רק מבקש לתת רקע על הנושא של העלייה מארצות מצוקה.

אנחנו נמצאים בישיבת ועדה.

אנחנו אמנם נמצאים במקלט, אבל אנחנו לפעמים גם מרגישים מה שמרחף מעלינו לפעמים, אז אנחנו נכנסים לפה. אריאלה, בבקשה, העובדת הסוציאלית, תיתן לנו רקע קצר על אפיון האוכלוסייה מארצות מצוקה.

זה יהיה ממש בקיצור. ברוכים הבאים לכולם. אני רוצה לספר לכם שטיפול בעליות מצוקה ובאוכלוסיות מצוקה זה חלק מהמטרות האסטרטגיות ששמה לפניה הסוכנות היהודית. כמו שאתם יודעים, בעקבות האביב הערבי וההפיכות בכל העולם הערבי שמסביבנו בעצם נוצר מצב שאוכלוסיות יהודיות, מהשאריות של הקהילות המכובדות שהיו שם, נכנסו למצב של מצוקה. יש עדיין, כמו שאנחנו יודעים, אוכלוסיות של יהודים בארצות הערביות השונות. למשל בתימן יש 200 יהודים, בטוניס 1,500 יהודים, במרוקו 5,700 יהודים, בטורקיה 19,000 יהודים ובאירן 12,000 יהודים. אז הסוכנות היהודית ביחד עם גורמי הביטחון של המדינה, ואתם בוודאי יודעים יותר ממני על הפעילות החשאית והפעילות הענפה שנעשית באותן מדינות על מנת לעזור לאותם אנשים שהם בעצם האחים שלנו ורוצים לעלות למדינת ישראל.

לצערנו הרב היו יהודים, למשל בתימן, שנרצחו על רקע היהדות שלהם. פה במרכז הקליטה יש אפילו שתי אלמנות עם הילדים שלהם, של אותם אנשים שנרצחו על רקע היהדות שלהם. יש נערות שנמצאות בתימן והן נחטפות מהמשפחות שלהן, נחטפות ומשיאים אותן ממש בכוח למוסלמים והן אבודות למשפחות שלהן. שלא לדבר על מה שקורה באירן, שאין לי יותר מדי מידע, חוץ מזה שיש יהודים שנאסרו על רקע חשד לאיזה שהיא פעילות ציונית.

פה במרכז הקליטה זאת נקודת הקצה, יש לנו פה קהילה של עולים מתימן, קהילה של עולים מטוניס ובהמשך אנחנו נראה נציגים של אותם אנשים ואנחנו צריכים לעזור להם כדי שהם ייקלטו, כל אחד והמאפיינים המיוחדים שלו והייחודיים שלו, אנחנו צריכים לתת להם איזה שהיא ראייה רגישת תרבות, אנחנו צריכים לחנוך לנער על פי דרכו. זה העיקרון שאנחנו עובדים פה, אנחנו מכבדים מאיפה הם מגיעים ומנסים לעזור להם להגיע לעולם המערבי. אם מדובר באנשים שמגיעים מתרבות פטרנליסטית, פער במעמד של נשים וגברים, אנשים וילדים שמעולם לא למדו בבית ספר ואנחנו צריכים לעזור להם להתחיל מהתחלה, אנחנו מאוד שמחים לקבל את האנשים האלה, מאוד מתרגשים לקבל אותם ואנחנו פה בשבילם באהבה.

תודה.

אז סדר היום, אני אתן איזה שהיא סקירה על מרכז הקליטה, אפיון של האוכלוסייה ומספרים, אני מתאר לעצמי שזה הנושא העיקרי כדי לדעת את הייחוד של מרכז הקליטה, והדבר, לדעתי, המרגש יותר זה העניין הפרונטלי, לפגוש את העולים, שכל אחד יספר. נתתי להם שלוש דקות, כל אחד יספר בשלוש דקות את העבר, הווה ועתיד. על כל דקה עולם ומלואו.

מרכז הקליטה, כפי שאמרתי גם בחוץ, ממוקם בשכונה ה' בבאר שבע, שכונה ותיקה בעלת אוריינטציה לקליטת עלייה. בדרך כלל כל העולים שנקלטים פה לא מתרחקים ברדיוס קילומטר מהמקום מאחר שאחר כך באיזה שהוא שלב כשהם יוצאים ממרכז הקליטה הם מקבלים גם את הסיוע שלנו. סיוע בהמשך הקליטה שלהם.

נכון להיום מתגוררים 442 נפש, שהם 208 ראשי אב. ראש אב אצלנו זה יכול להיות ראש משפחה, זה יכול להיות גם בודד, הוא ראש אב לכל דבר. העולים מגיעים מ-30 ארצות מוצא, אנחנו מדברים על בערך כ-17 שפות ואחד הדברים שמאפיינים את המקום פה, ברגע שאנחנו מקבלים מידע על עלייתם של עולים ושל משפחות אנחנו מתחילים להיערך בהתאם למצב של המשפחה, של העולה. רבותיי, אחד הדברים המאפיינים זה שאנחנו זיהינו במהלך הקליטה עולה שמגיע, הוא צריך מיד שיידעו לדבר את השפה שלו, שאם לא, אז אנחנו מתחילים ברגל שמאל. לכן הקימונו מערך של מתנדבים שמדברים את השפה.
רק כדי לסבר את אוזנינו, לפני ארבע-חמש שנים הגיעו לפה משפחות מסין, וכי אני מדבר סינית? לא. אז אנחנו הצלחנו לאתר סטודנטים ששהו בסין והם ליוו את המשפחות האלה במשך קרוב לשנה, שנה וחצי, עד לקליטתם הסופית, ותאמינו לי, הם נקלטו יוצא מן הכלל.

התפוסה פה היא בערך כ-500. זה נתון שמשתנה מעת לעת, הכניסה והיציאה היא בתדירות די גבוהה. יש לנו פה מתימן, מהודו, מרוסיה, בילרוסיה, לטביה, אוקראינה, אוזבקיסטן, קזחסטן, אזרבייג'ן, מולדביה, סרביה, טוניס, ארצות הברית, מקסיקו, קובה, ונצואלה, קולומביה, פרו, בוליביה, ברזיל, ארגנטינה. זה נשמע בדיוק כמו באו"ם, רק הבעיה שאין להם זכות הצבעה.

התפלגות העולים במרכז הקליטה יעלים באר שבע: יש לנו מחמ"ע, חבר העמים, רוסיה, בילרוסיה, אמרנו, 109 ראשי אב, 145 נפש שמהווים כ-33%. מאמל"ט, דרום אמריקה, קובה, ונצואלה, קולומביה, פרו, בוליביה, ברזיל, ארגנטינה – 40 ראשי אב, 93 נפש, שמהווים כ-21%. תימן – יש לנו 38 ראשי אב, 118 נפש, מהווים כ-26%. טוניס – 15 ראשי אב, 76 נפש, 17%. שאר העולם, הודו, סרביה, ארצות הברית, 10 נפש – 3%.

בעיקר במה עוסק מרכז הקליטה. יש ארבעה שלבי תהליך שעובר כל עולה, כל משפחה. ראשית כל הנושא של הנחלת הלשון. הלשון זה קודם כל הדבר המאוד אלמנטרי וחשוב ואנחנו מתמקדים בו כל כך חזק, כי אנחנו חושבים שהשפה היא הכניסה לחברה הישראלית. בלי הדבר הזה לא ניתן לקדם או כל דבר אחד שהוא תהליך אחר כך.

אני רוצה לפני זה להבין, אמרנו גילאים סביב 5 עד 45.

לא, הגילאים במרכז הקליטה מתחילים מ-0 ועד - - -

באות משפחות דרך תכנית, או באות בעלייה ישירה?

תיכף. שוב אני אומר, הנושא של הנחלת הלשון הוא דגש שאנחנו באמת שמים לב אליו ונותנים לו פוש כזה. הנושא של חינוך הילדים הוא מאוד חשוב, אנחנו חושבים שהילדים זה דור ההמשך של מדינת ישראל, חשוב להתמקד בו ולתת לו מענה רציני ביותר. הפלא ופלא שהילדים אחרי שלושה חודשים כבר יודעים קרוא וכתוב והם בעצם מהווים עזרה וסיוע לליווי המשפחות או ההורים. זה מסייע לנו לא מעט בהמשך הקליטה. הילדים לומדים בבתי ספר מחוץ לכותלי מרכז הקליטה, לא רחוק מפה, התיכונים פזורים בכל באר שבע.
תעסוקה. האזור הזה לא כל כך מתברך בתעסוקה ואנחנו עושים את כל המאמצים כדי שכל אחד בסופו של דבר ישתלב בתעסוקה. יש תעסוקה יזומה ויש לנו השמות. השמות זה תוך כדי הקורסים למיניהם שאנחנו משלבים במרכז הקליטה.

דיור מתחלק לשלושה חלקים. דיור בשכירות, ברכישה ודיור ציבורי. אני אתחיל מהאחרון, דיור ציבורי. אגב, העבודה שלנו היא בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה פה, שלדעתי אין לו אח ורע בכל הארץ, וזה חשוב מאוד, שיתוף הפעולה הזה מסייע המון לעולים ומסייע לנו פה לא מעט. הם שותפים הלכה למעשה בכל הקליטה של העולה מהתחלה ועד הסוף. הדיור הציבורי מאז שחוקק חוק הדיור הציבורי, הרזרבה הלכה והתמעטה ובעצם אין דיור ציבורי. אם פעם הייתי מצליח להוציא 20 משפחות ממוצע בשנה, אזי בשנים האחרונות אני לא מצליח להוציא שתי משפחות. מצוקת הדיור היא קריטית מאוד ומי כמוכם יודע ומודע לזה. הנושא של שכירויות, כי זה הדבר היחיד שניתן להוציא את המשפחות, כאשר אנחנו מלווים אותם יחד עם המתווכים כדי ללוות את העולה שבאיזה שהוא מקום לא יסדרו אותו. כי השוק הוא פרוע פה ואנחנו מפחדים מאוד שהעולים לא ייצאו ניזוקים מכל העניין. הרכישה, כמובן המשכנתאות שקיימות בשוק.

האולפן. יש לנו אולפן אקדמאי והוא משרת גם את העולים שנמצאים פה וגם ברדיוס 50 קילומטר. יש לנו שמונה כיתות אולפן פעילות, שתי כיתות תל רן. תל רן זו תכנית מתכנתים שמגיעים מחבר העמים. הם באים לפה לשנה וחצי, בסופו של דבר הם עוזבים. הם לומדים גם במכללת תל רן ברחובות. במשך שנה וחצי, חמישה חודשים, הם לומדים באולפן ואחר כך יש תהליך של למידה והשמה וכו'.
קליטת רופאים. יש לנו כ-13 רופאים פה שלומדים. הם באיזה שהוא תהליך, בסופו של דבר הם משובצים בסוף בסורוקה, היות שכולנו יודעים את מצוקת הרופאים שקיימת בארץ ובייחוד בדרום, בסורוקה.

שתי כיתות מסע. יש בערך כ-90 חניכים שמגיעים בשני מחזורים, מחזור שמתחיל בספטמבר ומסתיים ביולי ומחזור שמתחיל במרץ ומסתיים בדצמבר. אז כרגע קלטנו ממש, ממש מהתנור חם, 30 חניכים שהגיעו מחבר העמים. בסך הכול 90. הם תיירים לכל דבר, בסופו של תהליך הם עושים עלייה. אני רוצה לסבר את אוזנינו, בערך כ-100% עושים עלייה בסופו של תהליך. הייתי אומר 94%-95% נשארים.

שתי כיתות תעסוקתיות, כמו שאמרתי לכם, שזה תל רן וכיתות עולות מתימן. כיתת עולות מתימן, זה מיועד לנשים בלבד. תבינו שהעניין של התימנים זה לא דבר רגיל. זה לא דבר רגיל להוציא אישה תימנייה עם ילדים מהבית, מהילדים, מהטיפול בילדים, ולהושיב אותה על ספסל הלימודים פעמיים בשבוע חמש-שש שעות, ובעיקר שהבעל ירשה. זה לא פשוט, אבל ההצלחה רבה. רבותיי, אני כל פעם מחדש כשאני נכנס לכיתה אני מתרגש מחדש, משהו מדהים.

תכנית תל רן, יש לנו 24 ראשי אב. רופאים 12, אמרתי, תכנית מסע זה 88, 90, ותכנית אולפן עציון. אולפן עציון בעצם זה אולפן המשך. הבסיס מושתת על מסע, אנחנו מבקשים, מי שרוצה להמשיך ולתת לו הזדמנות עוד חמישה חודשים כדי להעשיר את השפה שלו, כדי לתת לו מעטפת שתחזק אותו ואנחנו סיימנו מחזור של 35 חבר'ה צעירים שיצאו בצורה יוצאת מן הכלל. המחזור הבא יהיה באוקטובר, אנחנו בתהליכי קליטה כרגע, שזה גם פה, מתוך מסע, וגם מכל העולם. אנחנו נשמע פה את קטרינה.
מאפייני האוכלוסייה, עולים בסידור מוקדם מארצות המצוקה, זה מהודו, מדרום אמריקה, עולים המוגדרים כפליטים זה קובה, תימן, טוניס. אנחנו עושים גם איזה שהוא קלט. קלט, שהוא מגיע לתקופה של שבועיים כדי להסתדר בחוץ, לשכור דירה, אבל מלווים אותו גם לאחר שהוא שוכר את הדירה. עולים שעזבו את מרכז הקליטה והם ממשיכים לפנות לצוות גם לאחר עזיבתם, כמו שאמרתי, שלא מתרחקים מרדיוס קילומטר ממרכז הקליטה.

זמן שהות. נשאלה פה השאלה, 237 נפשות עד שנה אחת, 110 נפשות עד שנה שנייה, 36 נפשות עד שנה שלישית ו-8 נפשות עד שנה רביעית, בעיקר משפחות שלא מצליחות לצאת מתחומי מרכז הקליטה והם חייבים להמשיך לקבל את המעטפת. בסופו של דבר זה קצת בעייתי, אבל המספרים מדברים בעד עצמם.

פה יש טבלה שאנחנו רואים בדיוק מה כמות הנפשות שיוצאות ממרכז הקליטה. ב-2010 זה היה 163, ב-2011 156, ב-2012 197. המספרים דומים.

העולים פה חיים ומנהלים את החיים העצמאיים שלהם. רק להגיד לכם, בפרוזדור של 256, מי שמסתובב בשעה אחת, הוא יכול להיות שבע רק מהריחות והטעמים של העולים. הם משלמים שכר דירה, 1,000 לדירת שני חדרים. יש לנו פה דירות של שני חדרים ודירות של שלושה חדרים. דירות של שלושה חדרים זה 1,200 ושכר דירה לבודד זה 700 שקל לחודש כולל ארנונה, גז, מים וחשמל. כמובן שהכול סמלי פה, הם יודעים מה שקורה בחוץ, השתוללות כזאת. בשכר הדירה משתתף אולפן עציון, בגלל שנותנים לו את ההזדמנות השנייה הוספנו עוד 50 שקל, לטובתנו.

חברה ותרבות. יש לנו מספיק זמן?

לא. בוא נשמע את העולים.

אז נדלג על הדבר הזה ואני נותן לקטע המרגש ביותר, רבותיי, העולים. העולים עבורנו זה נכס יקר לצביונה ושגשוגה של מדינת ישראל ולכן אנחנו עושים את הכול על מנת שיצליחו, הצלחה שלהם זו הצלחה שלנו, זו הצלחה של מדינת ישראל. תודה רבה.

אני באמת רוצה לעבור לעולים שלנו שהזמנו לפה, שמייצגים חתך של העם היהודי, ואנחנו עושים פה את ההתיישבות בדרום, את הציונות האמיתית, תשמעו מהאנשים עצמם. נתחיל באסתר סבג, עולה מטוניס, שתציג את עצמה ותספר.

שלום לכולם. קוראים לי אסתר סבג, עליתי לפני שנתיים וחצי מטוניס, אני ובעלי ושלושה ילדים. בטוניס הייתי בתור מורה לבית הספר היהודי, אבל עקב הפיכה שהייתה ועליתי אז הממשלה שם לא נתנה לי את המסמכים שלי. פה בארץ אני עשיתי בגרות עצמית, נולד לי גם בן, עכשיו אני לומדת שנה ראשונה במכללת קיי, לימוד אקדמאי לקבל תואר ראשון בהוראה ובעתיד אני - - - כאילו עוד מעט אנחנו יוצאים מחוץ למרכז הקליטה וממש כואב לי, כי פשוט מחוץ לטוניס זה הבית השני שלי פה ואני ממש מעריכה את כל אחד ואחד מהמשפחה, אני ממש גאה בה, של מרכז הקליטה בהנהלת מוריס כהן. כמו שאמרתי, אני מתחילה את הדרך לרכוש דירה פה בארץ. סליחה שלא אמרתי, בעלי עובד בתור טבח באולם אירועים ואני מקווה שבעזרת ה' אני אהיה מורה וזה יהיה לילדים שלי שימשיכו בדרך שלי. תודה רבה לכם.

יפה מאוד.

והעברית.

אז את עושה פה תואר ראשון, נכון?

כן.

את לומדת במינהל הסטודנטים?

כן, קיבלתי מלגה.

קיבלה מלגה חריגה גם בגלל הגיל, היא קצת קצת עברה את הגיל. פה יש רגישות תרבותית, כמובן משרד הקליטה, השותפים הראשונים שלנו, ומאשת חיל אחת שהיא אשת חיל מדהימה, שעושה פה מסלול מדהים, ללמוד בגרות בזמן שהיא בהריון, בגרות שלמה, מהתחלה, לטפל בילדים שלה לבד ועכשיו ללמוד לתואר ראשון, לעוד אשת חיל אחת ממקום אחר - - -

רגע, אני חייב לציין את שיתוף הפעולה של עיריית באר שבע והמכללה הטכנולוגית. רבותיי, זה שיתוף פעולה אמיתי שבאמת בא לסייע לקידומם ושגשוגם של העולים.

אני מסכימה לכל מילה וחוזרת חזרה לנציגה מתכנית תל רן הסבה אקדמאית למקצועות התכנות, לנה, בבקשה.

שלום, אני ילנה. אני עליתי לישראל בדצמבר.

שימו לב לעברית, דצמבר, כן? 2013.

אנחנו לומדים פה שפה תכנית וגם שפה עברית וכל יום אני מרגישה שאני מתקדמת בתכנית ובעברית גם. אני מתכנתת והתכנית שלנו תל רן, מעניינת מאוד, אנחנו לומדים אצל ד"ר גרנובסקי ואנחנו לומדים פה בכיתה עברית אצל אליס וכל יום אנחנו חושבים שזה משהו מיוחד, מה יש בחיים שלנו, ואני פה שלוש או ארבע חודשים, אבל אני יכולה לומר שאני מרגישה פה כמו בבית ואני מודה למוריס ולכולם שאני מבינה אם יש לנו בעיות, אם יש לנו את הדברים, ואני או חברים שלי צריכים עזרה אנחנו תמיד יכולים לפנות למוריס, לאריאלה, לנטלי, והם לא רק עובדים פה, הם חברים שלנו ואני חושבת שהחודשים הראשונים זה חשוב ממש בשבילנו. אני עליתי לישראל קודם אבל אף פעם לא פה בדרום, בבאר שבע, ועכשיו אני יכולה לומר שאני אוהבת את באר שבע ואני מרגישה פה טוב מאוד.

מאיפה עלית?

אני גרתי בבילרוס, במינסק.

וידעת עברית לפני?

לא.

לא, יש לך עברית יותר טובה ממני. אני 24 שנים בארץ. יפה מאוד.

יש לה גם ילדה מתוקה.

כן, יש לי ילדה ואני צריכה עכשיו ללכת לגן. להתראות.

יפה מאוד, בהצלחה, כל הכבוד.

אני חושבת שזה המקום להגיד שאי אפשר לקלוט בלי מגשרי קליטה ויש לנו פה שיתוף פעולה עם מנהל הקליטה העירוני. גם נטלי וגם רות, שהם מגשרים מערבית טוניסאית ורוסית, הם עוזרים לנו בקשר עם העולים.
וללכת עכשיו לעולה מהמערב, מארצות הברית, בוגרת אולפן עציון, קטי, שהיא החליטה שהיא רוצה להיות ציונית ולגור בדרום.

אני קארין מארצות הברית, עשיתי עלייה לפני שמונה חודשים. אני בת 32, נולדתי באינדיאנה, למשפחה גדולה, אני עשיתי עלייה לבד, כל המשפחה שלי בארצות הברית. התחלתי לרקוד בלט בגיל 3 ואני עדיין רוקדת. בשנת 2005 קניתי ביחד עם אחות שלי בית ספר לריקוד. בשנת 2007 הקמנו חברה להופעות בלט. הסטודנטים שלנו התקבלו להופעות בלט ולאקדמיה לבלט כמו school American ballet ו-American ballet theatre וגם הם משתתפים בתחרויות. כרגע יש לנו 160 סטודנטים ובית הספר שלנו ממשיך להצליח.

כשביקרתי בישראל בפעם הראשונה ידעתי שאני אשאר כאן. הרגשה שלא הייתה לי בארצות הברית. כשחזרתי לארצות הברית ניסיתי להבין מה גרם להרגשה הזאת ואז הבנתי שמה שגרם להרגשה הזאת הם האנשים, התרבות והיופי של הארץ. ישראל היא הבית שלי. מאז בכל קיץ חזרתי לבקר. בגלל שהרגשתי שאני חייבת להיות בישראל ידעתי שיום אחד אעבור לגור בישראל. בשנת 2012, כשהייתי בתכנית אורנים, החלטתי לעשות עלייה וביולי האחרון עשיתי עלייה.
כשהגעתי לישראל השתתפתי באולפן עציון בירושלים וסיימתי את התכנית בדצמבר. התכנית הייתה לי טובה בגלל שלמדתי לכתוב ולקרוא בעברית. כשסיימתי אולפן בירושלים החלטתי לעבור לבאר שבע ואז עברתי למרכז הקליטה יעלים. בחרתי בבאר שבע כי אני גם מרגישה שאני שייכת לנגב וגם בגלל שאני חושבת שיותר יהודים צריכים לאכלס את הנגב, בגלל שהנגב הוא יותר מחצי מדינת ישראל ואם אנשים לא יחיו בנגב ישראל תאבד את הנגב. סיבה נוספת שבגללה עשיתי עלייה היא שאני מרגישה שהחיים שלי יהיו בעלי משמעות רבה יותר בגלל שאני יכולה לתרום לישראל ולנגב.

עכשיו אני גרה במרכז הקליטה יעלים ואני מעריכה את ההזדמנות לבנות את החיים שלי בנגב בעזרת מרכז הקליטה. אחרי פסח אני הולכת לראיונות בבתי ספר בבאר שבע, אני מרגישה שזו דרך טובה להכיר את החיים בישראל ולשפר את העברית. אני רוצה לקדם את תחום הבלט בישראל בכך שאקים בית ספר לריקוד וקבוצה מפה שתופיע בישראל.

יפה מאוד.

ומציונית אחד לעוד אחת שהיא מדהימה, ד"ר אנה טברמן, שהיא באה אלינו לנגב, ואתם יודעים כמה אנחנו צריכים רופאים. תודה לך ובואי תספרי.

קוראים לי אנה, אני עליתי מרוסיה, מסנט פטרבורג. אני רופאת עיניים, סיימתי את האוניברסיטה לרפואה בשנת 2012. אנחנו עלינו ביחד, אני ובעלי, הוא מהנדס, עכשיו אנחנו לומדים באולפן ומסיימים במאי ואחר כך בעלי יחפש עבודה והלימודים של הרופאים ימשיכו עד פברואר. אחר כך אני מקווה להצליח במבחן ו - - -

תצליחי.

ולמצוא עבודה ולעבוד כרופאה. מוצא חן בעיניי מאוד בבאר שבע, לפני השנה הזאת לא הייתי בבאר שבע ובנגב בכלל ומוצא חן בעיניי מאוד.

מתי עלית לארץ?

בדצמבר.

דצמבר 2013. פשוט מדהימה.

אני כועס על עצמי עכשיו.

אתה כועס שלא עלית לבאר שבע.

היית רוצה להגיד שזה רק כי - - - אבל יש כל כך הרבה שהם באמת מצליחים. תודה.

אני רוצה לעבור לתכנית שהיא חלק מאיתנו, תכנית מסע. יש לנו פה נציגה צעירה, אלכסנדרה מדורסקה. בבקשה, בוא תספרי קצת עלייך.

שלום לכולם. שמי אלכסנדרה. אני לא עליתי, אני עכשיו בפרויקט מסע ואחרי התכנית החלטתי לעשות עלייה, אני פה רק חצי שנה אבל אנחנו כבר סיימנו אולפן א' ועכשיו אנחנו לומדים במכללה הטכנולוגית, אני לומדת עיצוב גרפי. זה קשה, אבל אני מרגישה שיש - - - ואחרי אני יודעת שיש לי אפשרות להגשים את החלום שלי, וזה להתגייס לצבא. והכול טוב.

תודה. אני רוצה להגיד שאנחנו ראיינו את אלכסנדרה, היא ביקשה להתקבל לאולפן עציון הבא, שיתחיל באוקטובר, וקיבלנו אותה בשמחה, עם עוד 22 חבר'ה מתכנית של - - - ובאמת אנחנו שמחים על שיתוף הפעולה ורוצים לעבור לעוד משהו שקשור בנשמה.
חברים, אנחנו עובדים פה עם אנשים שהם חרדים והם באים לישראל כי הם ציוניים, כי הם מאמינים בעלייה והם גם מתגייסים לצבא. חביב יעיש, בוא תספר על העבר, עתיד והווה בתימן, בבקשה.

שלום לכולם. קוראים לי יעיש, אני נשוי, אב לשתי בנות. אני פה כמעט שנתיים ומשהו במרכז קליטה. בשנתיים האלה התחלתי לעבוד, ראיתי את עצמי לא מצליח להשתפר בחברה הישראלית ופתאום החלטתי שאני רוצה להתגייס לצבא. בהתחלה שלחו לי שאני לא חייב להתגייס לצבא, אני פטור בגלל שאני נשוי ואב לשתי בנות וזה. אמרתי, אם זה ככה, לא ויתרתי, ראיתי את עצמי שאני יכול לתרום למדינה, לא, אמרתי לעצמי שאני רוצה להתגייס וזה. לאן אתה רוצה להתגייס? היו לי כמה פגישות, רציתי רק מג"ב מהתחלה. לא נתנו לי בהתחלה, שלחו אותי לחוות השומר, נשארתי שם אולי איזה חודשיים, אחרי זה עוד חודשיים - - - ושם התחלתי, אמרתי 'אני לא מוותר לעצמי, אני רוצה להיות קרבי' - - - לא ויתרתי על זה, עד הסוף, טחנתי שם עוד חודשיים, בסוף סיימתי ארבעה חודשים, התחלתי טירונות מחדש, הכול מחדש, בסוף הוציאו אותי למג"ב, אמרתי שאני רוצה רק מג"ב, הוציאו אותי לשם. לפני שבוע סיימתי טירונות מג"ב, מוסמך 05, מצטיין גדודי למופת. העלו אותי עוד דרגה, סמל שני יצאתי, והיום אני משובץ למג"ב דרום ואני יוצא לקורס מ"כים.

יפה מאוד. שיהיה בהצלחה.

יפה. אשתו של חביב לומדת פה בכיתת העולות מתימן, הייחודית, ובאמת זה עוד סימן למה שקורה בכלל במדינה שלנו.

ואחרון חביב, עולה חדש ממקסיקו. תגיד לי מה תאריך עלייה שלך?

לפני כמעט חודש. שמי יוסף וולקוביץ, נולדתי במקסיקו סיטי, במשפחה מסורתית. אף על פי שלא היינו דתיים חינכו אותנו לאהוב את עם ישראל ואת העם היהודי ואת מדינת ישראל. סבא, חיים וולקוביץ, הגיע מפולין כמה שנים לפני השואה והוא היה הניצול היחיד ממשפחה של תשעה אחים. הם ומשפחתם, כולם נהרגו על ידי הנאצים יימח שמם וזה פגע בנו מאוד. הגורמים והאירועים האלה השפיעו על החינוך שלנו, ואף על פי שגדלנו עם הרגשה של הכרת הטוב לגבי מקסיקו, מדינה שקיבלה אותנו בידידות, כבוד וסובלנות, תמיד ידענו שיש לנו בית, הבית של כל יהודי בעולם, ארץ ישראל.

חבר'ה, אלה עבודות אמנות של יוסף, יודאיקה וכו'.

השתתפתי בכמה תנועות נוער, במיוחד בבית"ר, וזה מה שהחזיק את הקשר ואת ההתחייבות לבני עמנו. אחרי התיכון נסעתי לתכנית שנת הכשרה ומאז ידעתי שיום יבוא ואני אעלה לארץ מולדת. חזרתי למקסיקו, למדתי עיצוב תעשייתי ומאותו זמן התחלתי לעבוד בתחום האמנות, כך התחילה הקריירה שלי כצייר לפני 26 שנים.
אשתי ואני זכינו כהורים של שני בנים מצוינים, הבכור חיים, התגייס בגיל 18 לנח"ל בתור חייל בודד וסיים את שירותו ואחרי כן חזר למקסיקו ולפני שלושה חודשים עלה לארץ. בתנו אמילי, מראה לנו את הדרך. לפני שנה ושלושה חודשים היא עלתה במטרה ללמוד חינוך מיוחד ולעבוד בתור מדריכה במכון הוראה בירושלים. דרך אגב, קיבלו אותה במכללת אלקנה.

כתוב בתורה בנערינו ובזקנינו נלך, ביום 3 למרץ עלינו סוף סוף והגענו הביתה. כך אנחנו מרגישים, כך אנשי באר שבע ומרכז הקליטה והצוות הנפלא שלנו מטפלים בנו, כאחים, כבני בית. תודה לכולכם מתוך הלב.

איך אפשר שלא לאהוב אותם?

רבותיי, אני חייב לציין שכל המלאכה הזאת נעשית על ידי חמישה אנשים בלבד, אנשי הצוות. בעזרתם של הרבה גורמים חיצוניים ומתנדבים ומוסדות שעוסקים במאטריה הזאת אנחנו מצליחים להגשים את חלומם של העולים.

כל הכבוד.

האמת, עוד פעם, לא פעם ראשונה בסיור של הוועדה שלנו, אנחנו שומעים את העולים ואני כל פעם מחדש עומד מופתע שהעולים תוך תקופת זמן כזו קצרה רוכשים את השפה וחלק בכלל נהיים צברים. אני חושב שמבחינת העלייה, אנחנו יודעים שיש הרבה קושי, אנחנו עלינו ואנחנו יודעים שזה לא כזה פשוט ואני יודע שהרבה פעמים מציגים את התמונה הוורודה ואת ההצלחות, אבל יש גם הרבה קשיים מאחורה. בשביל זה באמת צריכים אתכם, את הצוות, שתעזרו להם בצדדים החלשים יותר ואיפה שהחבר'ה האלה מתקשים.

פה, איך שאני מבין, הרבה מגיעים מתכניות, הכול פה מסגרות מסוימות, כבר יש כיוונים, יש יעדים. אני יכול להגיד שהיינו באולפני עציון והצעתי, יש לכם כאן מהנדסים ואני יודע שיש ביקוש גם למהנדסים, לחברת חשמל דרושים מהנדסים, למשרד הכלכלה דרושים מהנדסים, מנכ"ל משרד הכלכלה פנה אליי, הוא אומר שיש לו תקנים, אז אנחנו דרך הוועדה - - - גם פה, נקודתית, אני כבר אומר, לא צריך פה יותר מדי, תפנו אנשים לוועדה ואנחנו נעביר את זה, גם לתמ"ת וגם לחברת חשמל ולכל החברות שזקוקות. בסופו של דבר אנחנו רואים כאן עלייה מאוד מאוד איכותית, של חבר'ה צעירים, חלקם אקדמאים, במקצועות הדרושים, שבאים לתרום, ציונים. אני חושב שזה שובה את הלב. אנחנו יושבים כאן ובאמת מתרגשים מבחינת ידיעת השפה ובכלל, מאוד מאוד מפתיע.

אז אנחנו כאן בשבילכם ואנחנו באמת כנבחרי ציבור, יש לכם את הפלטפורמה של הוועדה שלנו, מה שאתם צריכים. אני תמיד אומר, יש הרבה בעיות, אפילו אתם לא מצליחים להסתדר עם הבעיות האלה, ביטוח לאומי, משרד הפנים, מה שצריך, אז אתם מוזמנים לפנות. יש לכם גם נציג בעירייה, במועצת העיר, אחראי על ועדת הקליטה, רוסט. אני מציע לך להשאיר כאן את הפרטים, שתהיו מתוקשרים. תפנו אליו את כל הפניות שיש לכם ובמה שנוכל אנחנו נסייע. בסופו של דבר המטרה שלנו כולנו, כמו שאמרתי כבר לא בפגישה אחת, אנחנו מדינת עלייה ולצערי חלקנו שוכחים את זה ויש פה ושם מלחמות, אבל כמו בכל דבר, לא הכול ורוד כמו שהיינו רוצים שיהיה, אבל כמו שאני אומר מבחינת הוועדה אנחנו ניתן לכם את כל הסיוע, כל מה שאתם צריכים, כל קושי שאתם רואים אתם מוזמנים לפנות, כי בסופו של דבר העשייה כאן היא ברוכה ומה שאתם עושים זה באמת כבוד גדול למדינה. תודה לכם.

רבותיי, יש לכם כיבוד. חלק מהכיבוד זה גם פרי יצירתם של העולים, אז תכבדו אותם.

תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:45.>