PAGE
2
ועדת הכנסת
05/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 79>
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, ג' באדר ב התשע"ד (05 במרץ 2014), שעה 14:45

<רביזיה בדבר סדרי דיון מיוחדים בהצעות חוק>

חברי הוועדה: >
יריב לוין- מ"מ היו"ר
רוברט אילטוב

באסל גטאס

אילן גילאון

אחמד טיבי

איתן כבל

דב ליפמן

אברהם מיכאלי

אורי מקלב

משה זלמן פייגלין

יפעת קריב

דוד רותם

איילת שקד
שמעון אוחיון
משה גפני

דוד צור

רות קלדרון

>
מזכירת הכנסת ירדנה מלר הורוביץ

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

לאה קיקיון
<רביזיה בדבר סדרי דיון מיוחדים בהצעות חוק>

רבותי, אני פותח את הישיבה, אנחנו דנים ברביזיות על החלטת ועדת הכנסת בדבר סדרי דיון מיוחדים בקריאה השניה ובקריאה השלישית, לעניין הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון), הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 62), התשע"ד-2014, הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014, הצעת חוק שירות לאומי אזרחי, התשע"ד-2014, והצעת חוק יסוד: משאל עם.

אני מציע שנתחיל בהנמקת הרביזיות אחר כך נשמע אם תהיינה התייחסויות, ובסוף ננסה לראות אם אנחנו מגיעים להסכמה ואם לא – נצביע. אני מבקש מחברי הכנסת מקלב ומיכאלי – שני אלה שהגישו את הרביזיה.

אדוני היושב ראש, אל"ף, אני אומר שמדינת ישראל הופכת היום להיות מדינה אחרת ממה שהיא היתה קודם, לפי מה שאני מכיר אותה. לא היה דבר כזה, לא היתה מציאות כזו – מדובר בשלושה חוקים ששניים מהם הם חוקים שנוגעים לציבורים גדולים במדינת ישראל, מיעוטים, אמנם, אבל ציבורים גדולים במדינה שאצלם זה קריטי. אחמד טיבי מגדיר את זה "ציפור הנפש", וזה ציפור הנפש. החוק של המשילות גם פוגע בנו, גם פוגע בעוד מפלגות, בסופו של דבר זה גם יפגע במי שהציע את זה, שלא יעבור את אחוז החסימה, כמו שהיה בעבר, אבל עליהם אני לא מדבר, כי להם יש מפלגות אחרות שהם יכולים להצביע עבורן. לציבור הערבי המשמעות של העניין היא שכאילו שהכנסת אומרת – הם לא יבואו לכאן, רק אם הם יעשו קומבינות, הקומוניסטים יתאחדו עם המוסלמים, כל מיני דברים כאלה שאו ואבוי אם היו עושים את זה אצל היהודים. זה כאילו אומרים לעולם: מדינת ישראל בעניין הזה הופכת להיות לא דמוקרטית. אי לא אומר. מקיימים דיון בהליך, נותנים לאנשים להתבטא כמו שצריך - - אלא אם כן אתם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים, שיש מחר בחירות. אם לא – מה המהירות הזו? למה לא לקיים דיון נורמלי, להגיע להסכמה, כמו שמגיעים להסכמה בדברים שהם בציפור הנפש? זה הפירוש, אומרים – מדינת ישראל הופכת להיות מדינה כמו השכנות שלה. זה מה שאנחנו הולכים לומר: הערבים לא יוכלו להיבחר. זה דבר אחד.
אחרי זה מגיע החוק של מעמדם של בני הישיבות. כולם יודעים שזה אצלנו נושא שהוא נושא קריטי במלוא מובן המילה. היה צריך למצות את הדיון בעניין הזה. בוודאי כשזה מגיע למליאת הכנסת. עם כל הכבוד, מה שהיה בוועדת שקד שכל הזמן עופר שלח הכתיב לראש הממשלה. לפחות תתנו לנו להביע את דעתנו.

24 שעות רצוף של דיון - - -

אין 24 שעות רצוף. לא מקיימים דיונים בלילה. עם כל הכבוד.

למה? למה לא מקיימים דיונים בלילה? מהיום הראשון שהגעתי לכאן כל הזמן אני יושב בלילות.

יריב, אל תהיה נגדי.

לא נגדך, אני רק שואל.

למה בוער העניין? הרי בחירות, לפי מה שאני מבין, אין, בשבוע הבא. מקסימום יהיה בקיץ.

מי יודע? מישהו יודע?

גם אם יחליטו, אנחנו מתחייבים שגם אם תביאו הקדמת בחירות, אנחנו נצביע על זה, שזה לא יהיה בפסח. זאת אומרת שאפשר יהיה לעשות את החוק. הנה, אנחנו מתחייבים. אז זה יהיה בקיץ, סביר להניח שזה מה שיקרה. החוק לא דחוף, ודאי לא בבת אחת. החוק שמדבר על מעמדם של בני הישיבות – גם מדובר על עוד למעלה משלוש שנים. גם על זה מדובר. ואני אומר לכם באופן רשמי – גם בעוד למעלה משלוש שנים לא יהיה אחד שכתוצאה מהחוק הזה יתגייס ויפסיק ללמוד תורה. לא יהיה דבר כזה.

מה זה שייך לזמן הדיבור?

אני אגיד לך מה זה קשור. אם היה מדובר על דבר שיש לו דד ליין, שאם לא מחוקקים אותו במליאת הכנסת קורה משהו, שהכנסת מתפזרת, הממשלה נופלת, הקואליציה נופלת – אני לא יודע מה - - -

כך זה יהיה. הקואליציה תיפול.

חבר הכנסת גפני, בינתיים חל חוק שירות ביטחון, וצריך להוציא צווי גיוס לכולם, למיטב הבנתי.

תאמין לי שעם הכל בעניין הזה אפשר להסתדר. אתה יודע מה? תביא את החוק הזה בשבוע הבא, תיתן שלושה ימי דיונים. אבל מה שאתם עושים, אני לא רוצה לחזור על אוקראינה, אתם עושים בתוך צפיפות כזו של שבוע אחד שלושה חוקים שהם מאד מאד משמעותיים, רק בגלל שמרכיבי הקואליציה לא מאמינים אחד לשני. זה הסיפור, אין סיפור אחר. מעוותים את הדמוקרטיה, קובעים את סעיף 98 שהוא סעיף דרקוני, שצריך להשתמש בו רק במקרים נדירים, רק בגלל שיש שנאה בין המפלגות שמרכיבות את הקואליציה. כל אחד חושב שהשני שקרן, כל אחד רוצה את לטרת הבשר – אני לא אצביע בעד חוק הגיוס אם לא תצביע לי בעד חוק המשילות, אני לא אצביע על חוק המשילות אם לא תצביע על חוק משאל עם. זו הסיבה, על זה אתם הולכים והורגים את הכנסת.
אני לא רוצה להגיד, אבל היתה ישיבה של הנהלת האופוזיציה. אני 25 שנה בכנסת, ולא שמעתי משפט כזה, גם אם הוא לא יתבצע. אחד מחברי הכנסת הערבים, אני לא יודע אם הוא רוצה שאני אגיד את שמו, הוא אמר: אני שוקל, אני אומר לא על דעת חברי – וחבריו אמרו שהם לא מסכימים, באמת – הוא אמר: אני שוקל להחזיר את פנקס חבר הכנסת שלי בשבוע הבא. הוא אמר את זה. אני לא שמעתי משפט כזה בדמוקרטיה הישראלית 25 שנה שאני כאן.

בוא נראה אם יחזיר, אוחר כך נבדוק.

חבל על הציניות, חבר הכנסת לוין.

חבר הכנסת גפני, המיעוט לא יכול להכתיב את הדברים בכוח איומים. גם את זה צריך לזכור. זה גם חלק מהדמוקרטיה.

אבל אתה אדם אחראי.

נכון, לכן הצעתי לכם 24 שעות דיון בחוק. לא מספיק?

תן לי, אני מסיים, אני עוד מתקשר להוא – איך אמרת? שהדיחו אותו. לא חשוב. אני רוצה להגיד לך: אתה אדם אחראי. אתה חבר כנסת ציוני. חשוב לך מוסדות השלטון. חשוב לך הציונות והדמוקרטיה. חשוב לך. משפט כזה שייאמר בכנסת ישראל, שייאמר, לא שיתבצע – אני אומר לך שזה דבר חמור. אני חבר כנסת חרדי. אני לא אומר דבר כזה, אלא אם כן גדולי התורה יגידו לי. אני לא אומר, אבל תדע לך שכשהוא אמר את זה – אצלי זז משהו בלב. אם חושבים שידחקו ציבור כזה, של מיליון איש, שידחקו אותו לפינה, וגם לא יתנו לו להביא את הדברים שלו לידי ביטוי, אני אומר לך, כחבר כנסת ציוני – תחשוב פעמיים.

עוד 12 שעות דיון – זה יפתור את זה?

לא אמרתי.

נו, אז באמת. הרי אין טענה שאין לך זמן לדבר. יש טענות לגוף החוק, שאני מבין אותן. אבל זה לא המקום.

אדוני היושב ראש, לכל דבר יש תקדימים. השינויים פה הולכים להיות דרמטיים, בכנסת ובעם. צריך להתייחס לדיון במליאה בחוקים האלה, בצורה הרבה יותר מחמירה ויותר זהירה מאשר אנחנו עושים את זה. אני מבין את הלחץ שיש עליך. חבר הכנסת גפני אומר את זה בצורה גלויה וזה ידוע לכולנו כבר. אנשי הקואליציה לא סומכים אחד עם השני, לכן הם מביאים עלינו את כל הלחץ הזה. אנשי הקואליציה לא מסתדרים ביניהם, ואנחנו צריכים לשלם על כך כאופוזיציה ולבקש תחינה לתת לנו לדבר. מה יש לנו לעשות במליאה, חוץ מלדבר? הרי אנחנו יודעים שאין לנו רוב. חוץ מלדבר, מה נשאר לנו? לבוא ולהביע מחאה על החוקים שאנחנו מתנגדים להם.
עכשיו, אם אתה היית באופוזיציה בדיוק היית נוהג בדרך הזו. לכן אני יודע שאתה הגון בגישה שלך לתת לכנסת למצות את הדיון בצורה הכי סבירה. עכשיו אתה אומר- נתתי לכם 24 שעות. אני לא יכול להכתיב לכל החברים שלי באופוזיציה איך לדבר, אבל אתה יודע מה זה דיוני לילה. אנשים באים רדומים, חצי ישנים וחצי עם פיז'מה. ואז מנסים לדבר. הכנסת גם לא נראית הכי מכובדת, באמצע הלילה לקיים דיון. מה מבקשים פה? מבקשים פה להרחיב את הדיונים האלה, לדחות את הדיונים האלה לעוד כמה ימים, עוד פעם – דיונים ארוכים יותר, בימים. עד 12 בלילה להפסיק את הדיונים. אני הבנתי – אנשים הסתייגו גם מדיוני לילה ואמרו - אנחנו לא יכולים, כל אחד מאתנו, להרשות לעצמנו - - -

אבל תמיד היו כאן דיוני לילה.

היו, בסדר. איך שהם נראו – אתה יודע.

אני מניח שלפחות האופוזיציה תהיה במלוא נוכחותה. יישבו 50 חברי הכנסת - - -

האופוזיציה תשב פה, האופוזיציה תנהל את הדיון.

אני מניח, לפחות. אנחנו גם נשתדל לבוא, כמובן, אבל אני מניח שמבחינתכם לפחות אין שום בעיה של נוכחות.

אני אומר לך, אני מאד חושש פה לתקנון הכנסת. תקנון הכנסת – אנחנו יושבים בימים האלה ומנסים שוב לשפר את תדמית הכנסת, לשפר כללי אתיקה. רבותיי, על מה אנחנו דנים פה, שהכנסת פורצת גדר מתי שהיא רוצה? מתי שהקואליציה לוחצת - אני לא רוצה להשתמש במילים בוטות כלפי אותה מפלגה שסוחטת אתכם, אבל חברה', תתאוששו. לא כל דבר צריכים להסכים. אתם יכולים להגיד – את החוקים האלה נעביר בקצב של דיונים יותר ארוכים, יותר מסודרים.
לכן אני לא יודע מה רכז האופוזיציה, יושב ראש סיעות האופוזיציה סיכם, אולי צריך לדווח לנו, אולי, אנחנו לא יודעים מה היה הסיכום.

הוא עוד לא סיכם.

אנחנו בתחושה שבעצם סותמים לנו פיות. האופוזיציה צריכה להחליט מה היא רוצה לעשות: להשתתף בדיון שהוא דיון דמה, דיון שרק נותן לנו שלוש דקות או עשר דקות, כל מי שרוצה.

איזה עשר דקות? יש 24 שעות לכל חוק.

אם אתה לוקח בחשבון שלא כולם יכולים לשבת פה באמצע הלילה ולדבר – מה לעשות?

עד היום יכלו ומעכשיו הם לא יכולים.

אני לא חושב שעד היום גם, זה התנהל בצורה מכובדת. אז מבקשים להוסיף יום נוסף לכל חוק.

אי אפשר.

מה זה אי אפשר?

קיבלת 24 שעות רצוף לנהל דיון רצוף.

חבר הכנסת לוין, איפה כתוב את זה שאי אפשר בגלל ש "יש עתיד" סוחטת אתכם. אני לא מבין.

חבר הכנסת מיכאלי, קיבלת דיון. אי אפשר לשתק את כל עבודת הכנסת.

אני מצפה פה שהכנסת הפעם – כולנו, במיוחד יושב ראש הכנסת, הייעוץ המשפטי של הכנסת – לא יתנו לדבר הזה לעבור בצורה כזו.

אדוני היושב ראש, אני אומר בכנות רבה. האמת, כל מה שאנחנו עושים עכשיו זה זוג של פאסדה, ולו רק מהסיבה הפשוטה, ונכון, ישבנו והצעת לי הצעה, לשיטתך היא מרחיקת לכת. אני לא במצב רוח לצחוק, או דברים מסוג הזה, אבל לשיטתנו אין מצב, כי מה קורה פה? זו לא התגמשות אמיתית כי מהרגע שהוחלט, גפני, שאתם, הדיון שלכם מסיבות כאלה ואחרות לא ייצא מתוך המתחם של שני-שלישי-רביעי – נגמר הסיפור. נגמר הסיפור. אין לך מנדט. זאת אומרת, מה שאנחנו עכשיו - - על זה נאמר "מכדררים ברחבה". אין לנו מצב בכלל שאנחנו עומדים שבו מי מאתנו יכול לצאת מתוך המסגרת ולעשות מעשה. כי מבחינתך אתה כבול בתוך קואליציה בעייתית, קשה, שכל מילה קשה שאני אומר רק תמעיט ממה שמתקיים שם. כולם נהיו משגיחי כשרות אחד של השני. כולם מוסמכי כשרות. כל אחד בודק, כולם מסתובבים עם מכשירי בדיקה, לבדוק מה מידת הכשרות. ברגע שזה קורה, אז אתה ואני יושבים, רק, אתה יודע – אתה עושה את עבודתך - -

זה לא נכון.

- - אתה עושה את עבודתך נאמנה, אתה שליח של הקואליציה, אתה יושב ראש הקואליציה. הנחו אותך, כמו שמנקודת המבט שלי הנחו אותי לבואו ולומר: איש יקר, ההצעה שלכם בתהליך הזה – אתם מחליטים שהפוליטיקה יותר חשובה מהמהות. אני לא מזלזל, אני לא טהרן, לא צדקן, עשיתי כאן מספיק תרגילים פוליטיים בבית הזה. אני לא בא מהמקום של טהרנות וצדקנות. לא ביקשתי מאף אחד שימליץ עלי להדליק משואה של טהרן או צדקן. יחד עם זאת, בכל זאת, נער הייתי וגם זקנתי – ובסופו של דבר, כשאתה נכנס לתוך המהות ואתה מנסה לבדוק באמת כמה רגעים היו כאלה, כמו היום - - -

בכמה חוקים היו 24 שעות דיון?

אתה יודע שלאחד הדוברים יש 27 - - -הסתייגויות? מה אתה אומר?

אפשר גם להגיש 27 שעות הסתייגות. זה קנה מידה למשהו?

זו זכותנו.

זה קנה מידה למשהו? רוצה שאני אקריא לך את ההסתייגויות, או שאני אחסוך ממך?

תקריא ואני אסביר אותן.

"במקום "להביע אמון" - - -במקום "מאותה שעה", ל "מאותה עת". בוא תלמד אותי איך מנמקים את ההסתייגויות האלה, לא יספיקו 24 שעות לנמק את הדבר הזה?

ההסתייגויות האלה יותר מהותיות מהחוקים שחייבים לעבור.

נו, באמת. חבר הכנסת. תמיד מה שאתם עושים זה מהותי. חבר הכנסת כבל, בשביל ההסתייגויות האלה – 24 שעות, הרי זו הבעיה שלכם, איך תמלאו את ה 24 שעות שצריך לנמק את ההסתייגויות האלה, שלא אומרות כלום. זו הרי הבעיה. באמת. מה ההצגה הזו?

קודם כל, הכנסת הזו העבירה חוקים למכביר, שבמקום "ו" ייאמר "גם". ישבו פה וקיימו דיונים ואלה חוקים בספר החוקים של מדינת ישראל.

לכן אני אומר – 27 יממות, אפשר גם 27 כנסות. נו, באמת. איזה קנה מידה זה?

אני באתי לפה ואני באמת אומר את זה, לך – מה אתה עכשיו, נכנס לי למהות?

לא, אני אמשיך: "משהביע" – "מיד לאחר שהביע", "בין השרים" – "בין חברי הממשלה". סתם דף מקרי שלקחתי פה – עם ההסתייגויות המהותיות ש 24 שעות לא יספיקו לנמק אותן. נו, באמת.

חבר הכנסת לוין, אל תעשה מעצמך צחוק. לא מתאים לך לעשות מעצמך צחוק.

אה, אני עושה מעצמי צחוק. להגיש את ההסתייגויות האלה ולהגיד שצריך 27 יום לנמק אותן, זה לא צחוק?

ואתם, להגיש את החוקים האלה ולהגיד שמתחייבים לעשות אותם ב 72 שעות – זה כן רציני? זה כן מהותי?

זה בכלל לא משנה. גם אם כל ההסתייגויות שלנו יהיו מהסוג הזה – זה לא עניינך.

זה לא ענייני? 24 שעות לא מספיקות לנמק אותן, חבר הכנסת כבל?

תבטלו את הכללים, תבטלו את התקנון.

יריב, אתה מדבר על שני דברים שונים. אתה מדבר אתי על מה אולי ראוי להצביע עליו או לא. יש לאנשים מה לומר.

רק צריך להגיע להצבעה בזמן סביר, זה הכל.

אז אני אומר לך, גם – שוב, אני אומר על ציפור הנפש. אני זוכר, הייתי פה בהתנתקות, והצבעתי נגדכם בעניין ההוא. אני זוכר איך ביקשתם ונאבקתם, בצדק, מהמקום שלכם - - -

10,000 איש - - -

ומה אתה רוצה לעשות עכשיו, לגרש – כמה ערבים יש בישראל? זה מה שאתה עושה.

מישהו מגרש פה מישהו? אתה משווה בכלל?

כן, כן. אתה מגרש אנשים ברגע שאתה עושה את כל מה שאתה עושה.

- - -

תקרא את חוות הדעת של פרופ' סמי סמוכה ותראה שאתה סתם מקשקש.

נהיה לך פרקינסון בלשון, אחי. זה - חצית אצלי קו אדום, עוד ניפגש, אבל זה דיון אחר. אני לא רוצה להיתלות באילן כל כך גבוה. אני אומר לך את זה בשורה התחתונה – אני מבקש ממך. אני באתי אליך ודיברתי אתך, שתינתן לנו - - תקשיב מה אתה אומר לי: אתה לא יכול לתת לי אפילו חצי יום, אפילו רבע יום. אתם לא מוכנים לתת אפילו להיכנס ליום חמישי - - -

יש לך 24 שעות בכל חוק.

תסלח לי, אנחנו לא נעשה דיונים יותר בלילה. לא יהיה יותר, פה. במה שתלוי בי, לא יהיו יותר דיונים בלילה.

עכשיו - - -. בדיוק בחוקים האלה נקבע את ההלכה החדשה.

לגופו של עניין אנחנו מבקשים, ואני חוזר ואומר – שכל דיון יהיה כמו שצריך, מצדי מ 11 בבוקר או מ 9 בבוקר, אפילו, עד הלילה, ישבו כולם פה, ידברו, ינאמו, נצביע ונמשיך מכאן ליום - - - גם תזכור – היום הוא ברוטו. יש אי אימון, יש עוד סדרה של פעולות שהכנסת הזו צריכה להמשיך ולתפקד. אתה בא ומציג לי עכשיו כאילו הלכת לקראתי. לא הלכת לקראתי בכלום כי הם לא הלכו לקראתך, ראשי המפלגות שהנחו אותך כיצד לפעול, הם אלה שלא מוכנים לזוז בשום פנים ואופן, כי הם קשורים זה בזה. הם לא סומכים אחד על השני, לא מאמינים אחד לשני, בעצם הם אומרים שכל אחד מחברי הקואליציה הבכירים הוא שקרן, מבחינתם. הם לא סומכים על מילתו, שהוא יעמוד במילתו, איך הוא יצביע, וזו הסיבה, נכון, אתה צודק, דוד רותם. חושבים שאתה שקרן, ואתה חושב שהם שקרנים, השותפים שלך בקואליציה. אתה מהנהן, אבל גם בלי שתהנהן אני יודע את זה.

תודה.

אני אומר את הדברים שאני אומר רק למען הפרוטוקול, ברור לי שאין עם מי לדבר ואין על מה לדבר, אז אני אומר את זה למען הפרוטוקול ולמען הרקורד ההיסטורי. המהלך של הקואליציה הפעם הוא מהלך חסר תקדים. לא קרה כדבר הזה ששלושה חוקים כל כך מהותיים מובאים בשבוע אחד בסדרי דיון מיוחדים. אתם שוברים את כל הכלים. אני רוצה רק שתבינו דבר אחד נורא פשוט: אתם יכולים לחשוב עלינו מה שאתם רוצים. טיפשים אנחנו לא. אתם שוברים את כל הכלים, שלא תחשבו שאנחנו לא מבינים את זה. שלא תחשבו שאנחנו לא מבינים את זה. אתם רוצים לשרוף את המועדון – אתם יכולים לשרוף את המועדון, אתם הרוב, אבל כאשר המועדון נשרף, כל מי שנמצא בתוכו נשרף יחד אתו. תודה.

גם אני הגשתי רביזיה אני רק רוצה לומר כמה מילים. אתה יודע שבמשך שלושה הימים האלה מדובר על דיוני מליאה רגילים, עם כל הצעות החוק, עם ביקור של ראש הממשלה, עם הצעות אי אמון, עם נאומים בני דקה – כל מה שאתה רוצה נמצא בתוך השלושה ימים האלה. חקיקה פרטית, הכל נמצא.

בתוך השעות האלה, אולי שש שעות.

לא, לא. שבוע מלא. חוץ מזה, וזה העיקר – אל תציג את זה כ 24 שעות. זה 24 שעות ועוד 24 שעות ועוד 24 שעות. מי, אתה חושב, יכול לעמוד בזה?

אני לא יודע. אני יכול לומר לך, חבר הכנסת מקלב, כאן אני למדתי הלכה מפי מכתבו של חבר הכנסת כבל, אלי, שכתב לי שהוא מבקש שלושה ימים מלאים לכל חוק. כלומר, לשיטתו הוא יכול תשעה ימים רצוף לשבת.

אז גם דיברנו - - 24 שעות, אבל הצעת חוק אחת. לא יכול להיות - - - שלושה חוקים. על זה דיברנו, ואתה לא ענית.

לא, זה שיח של חרשים. חבל על הזמן.

הכנסת ישבה בחוקים האלה עשרות ישיבות. זה לא סתם שאנחנו מגישים הסתייגויות. אתה יודע שמאחורי ההסתייגויות יש נאומים שדיברו פה כמה ישיבות על הסתייגות אחת. הצעת דיסקין – דיברו על זה כמה וכמה ישיבות, וזו הסתייגות אחת, רק.

אין שום בעיה, יש 24 שעות לנמק.

אל תציג את זה ככה. המצג שאתה מציג אינו נכון. "יהדות התורה" חשוב לה גם חוק המשילות, גם חוק גיוס בכפיה, וגם חוק יסוד: הממשלה, ואתה יודע שאני השתתפתי כאן בכל הישיבות של כל שלושת החוקים האלה.

אני יודע, נכון. גם אני, נו, אז מה? זה אומר שאני צריך 12 שעות בשביל להסביר את עמדתי?

אני צריך 12 שעות.

טוב, רבותי. רק כדי לסכם: יש לנו שתי אפשרויות. האחת היא שאנחנו נאשר, פשוט, נצביע על הרביזיה. אם הרביזיה תתקבל אז אנחנו נפתח את הדיון, אם היא תדחה, אז אנחנו נשארים עם ההחלטה שקיבלנו קודם.
האפשרות השניה היא – אני הצעתי, בעקבות שיחות שהיו גם לראשי האופוזיציה עם יושב ראש הכנסת וגם שיחות שלי היו עם יושב ראש הכנסת, וגם עם חבר הכנסת כבל, מאחר שאני מבין שהרצון שתהיינה הרבה שעות דיון, הוא בכל אופן משני לרצון שלא יהיו דיונים בלילה, בניסיון ליישב את העניין הזה בין שני הקצוות האלה, הצעתי הצעה נוספת אבל היא מחייבת הסכמה, כי המשמעות שלה היא באמת שאנחנו עושים איזשהו שינוי, כי – ההצעה היתה להתחיל את חוק המשילות, לקיים בו דיון רציף מ 10:00 בבוקר עד 01:00 בלילה ביום שני, לאחר מכן לנמק את אי האמון בין 01:00 ל 02:00, כאשר אפשר גם, אגב, להתחיל בין 10:00 בבוקר לנמק אי אמון, ואז להמשיך את המשילות עד 02:00, איך שרוצים, אחר כך, ביום שלישי להמשיך ולנמק את חוקי המשילות, מ 08:00 בבוקר עד 23:00, לעבור אחר כך להצבעות על האי אמון ועל המשילות, מכאן להתחיל בדיון בחוקי הגיוס שיסתיימו עד השעה 02:00 בלילה, לחדש את הדיון ביום רביעי, בשעה 07:00 בבוקר ולהמשיך עד השעה 11:00 בבוקר בחוקי הגיוס, אז לעבור להצבעה עליהם, לשאילתות, חקיקה פרטית, הנאום של ראש ממשלת בריטניה, ולאחר מכן – דיון בחוק משאל העם עד סביבות 02:00 בלילה, ושם – הצבעות. היתרון של הדבר הזה שמתחנו עוד יותר את השעות תוך שחסכנו את הדיונים בשעות המאוחרות של הלילה, אם רוצים את זה.

אני פונה אליך, חבר הכנסת כבל, אני מבין שאתם לא מאושרים מכל ההסדר, אבל במציאות שבה אלה הן שתי האלטרנטיבות, אני מעדיף ללכת לקראתכן - יש אחת מהן שעדיפה מבחינתכם. אז תאמר לי, כי אם אתה רוצה אני מוכן לפתוח את הרביזיה ולאשר את המתווה השני בהצבעה. אם מעדיפים להשאיר את המצב הקיים, כולל דיוני הלילה, אין לי בעיה.

זה לא עניין של העדפה. אנחנו הגשנו רביזיה, אני מבקש להצביע עליה, ו- - -

מאה אחוז. אז אני מבין שלא רוצים את האלטרנטיבה השניה ולפיכך נעבור להצבעה על הרביזיה. מי שתומך ברביזיה מצביע בעד - - -

למה אתה הולך בדרך הזו?

חבר הכנסת גפני - - -

אתה מוכן להצביע, ולהפסיק את הוויכוחים האלה?

לא, אני אסביר לו, ברשותך, חבר הכנסת רותם.

הוא לא יבין. מה זה יעזור לך? אתה מוכן לעבור להצבעה?

אני אסביר לו. אם אתם באים ואומרים לי – תראה, אנחנו את הדיון סיימנו, אלה שתי ההצעות שעכשיו עומדות על השולחן, יש אפשרות אחת והיא – להצביע על הרביזיה ואם הצבענו על הרביזיה וקיבלנו את הרביזיה, נוכל לאשר את ההצעה השניה. אם דחינו את הרביזיה, אז ההצעה השניה מתה, ונשארנו עם החלטה.

לכן אני שואל – למה אתה הולך לדחות - - -

כי אני שומע מה אומר חבר הכנסת כבל.

אבל מה זה רלבנטי?

אם תגידו לי שאתם מעדיפים את ההצעה השניה – אני מסכים, אני רק רוצה לדעת.

אני מעדיף את מה שהצעתי בבוקר, שיהיה שעה לכל דיון.

זה לא על הפרק.

אני לא מבין אותך. הרי אנחנו נקיים אחרי זה דיון. מה שתחליטו פה – אנחנו נקיים דיון. בין יתר הדברים שהנהלת האופוזיציה תקיים דיון – זה מה שסיכמנו היום, אם אנחנו לא באים בכלל לדיונים.

מאה אחוז, זה לא ענייני.

אבל תקשיב, אני אומר לך בידידות, אני לא מאיים עליך, אני בעניין הזה לא חייב לאיים. אני לא אבוא, ושלום על ישראל. לא זה הנושא. אחד השיקולים שיעמדו בפני הנהלת האופוזיציה – איזו החלטה החלטתם.

אני מסכים, אבל אני שואל אתכם מה אתם מעדיפים.

אני לא יודע לענות לך. גם הוא לא יודע.

מנקודת המבט שלי – הוא הציע הצעה, עשינו רביזיה. אין - - - מה, אני מנהל אתו משא ומתן עכשיו? זה העניין ונגמר הסיפור.

נכון, אני מצטרף אליך.

תודה רבה. אני עובר, אם כך, להצבעה על הרביזיה. מי שבעד הרביזיה - בעד לפתוח את הדיון מחדש. אני אקיים הצבעה שמית, כדי שלא תהיה דאגה והכל יהיה בסדר.
צחי הנגבי – איננו, במקומו – חבר הכנסת שמעון אוחיון – נגד

יריב לוין – נגד

משה פייגלין - נגד

דוד רותם – נגד

רוברט אילטוב – נגד

יפעת קריב – נגד

במקום חברת הכנסת פנינה תמנו- שאטה – רות קלדרון – נגד
דב ליפמן – נגד

איתן כבל - בעד

אילן גילאון – בעד

איילת שקד – נגד

אברהם מיכאלי – בעד

יצחק וקנין – אינו נוכח
אורי מקלב – בעד
אחמד טיבי – בעד

באסל גטאס – בעד
התוצאה היא – בעד הרביזיה 6, נגדה – 9. אם כך, ההחלטה עומדת על כנה.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:25.>