PAGE
3
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי בשירות האזרחי

ובשוק העבודה ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות
04/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 49>
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי
ובשוק העבודה, ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות
יום רביעי, ב' באדר ב התשע"ד (04 במרץ 2014), שעה 09:30

<1. הצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013>
<2. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19 הוראת שעה) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
אילת שקד – היו"ר
מרדכי יוגב
עליזה לביא

דב ליפמן

דוד צור

יוני שטבון

עפר שלח

איציק שמולי

שמעון אוחיון

רוברט אילטוב

איתן כבל

>
רועי קונפינו - רפרנט ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

רן רידניק - רכז תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

גדי אגמון - רח"ט תומכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

תא"ל, רחל טבת ויזל - יוהלן, צה"ל, משרד הביטחון

עדי אברהם - רמ"ד תומכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

אוהד אלקבץ - ק' מדור פנסיה ביטוח וחיסכון, משרד הביטחון

הילה ארליך - לשכה משפטית מע' הביטחון, משרד הביטחון

סרן נאור יחיא - נציג דובר צה"ל, משרד הביטחון

אלון שוהם - מנהל מחלקה קונסולרית, משרד החוץ

מרים גראזי רוזנבאום - יועצת משפטית, מוסדות תורניים, משרד החינוך

שירה ברלינר - מנהלת תחום תעסוקת חרדים, משרד הכלכלה

מיכל צוק - משנה למנכ"ל וממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה

יאיר דורנפלד - רח"ט תכנון וארגון, המשרד לביטחון פנים

אבי פרץ - ראש תחום תורה ותרגילים ברשויות, המשרד להגנת העורף

עמי ברקוביץ - ממונה חקיקה, משרד המשפטים

לירון דוד - משפטנית, משרד המשפטים

דנה יפה - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יונתן נד"ב - עו"ד, משרד המשפטים

יואב ארבל - יועמ"ש, מנהלת שירות אזרחי לאומי

מולי אלמליח - מנהל אגף תקציבים, מנהלת השירות האזרחי-לאומי

מלכיאל בלס - לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

שרון צ'רקסקי - מנהלת קשרי ממשל, ויצ"ו

מירי פרנקל-שור
עידו בן-יצחק

איילת לוי

אסף פרידמן

חפציבה צנעני; ס.ל, חבר המתרגמים
<הצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013>
<הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19 הוראת שעה) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ג-2013>

אנחנו מתחילים מחוק שירות אזרחי.

אילת, את לא מוכנה להתחיל מנושא הנשים, בגלל יום העיון שלנו?

אני מוכנה, אבל יש איזו נקודה פתוחה שעוד לא נסגרה.

אני חייבת לרוץ ב-10:00.

אנחנו נתחיל מחוק שירות אזרחי. אנחנו צריכים להוסיף את המתווה של השירות האזרחי בחו"ל, וזו הייתה הסתייגות של חבר הכנסת אלעזר שטרן. לכולם יש את הנוסח?

צריך להצביע על הרביזיה – על 1, ואמרנו למחוק את "הכנסת".

דנים בתוספת לאור ההסתייגות.

זה כנראה לא הוצבע.

הוצבע העיקרון של חבר הכנסת שטרן שיהיה שירות אזרחי בחו"ל, וסביב זה היינו צריכים לבנות איזה שהוא הסדר שיסביר איך הדבר הזה אמור לעבוד, וזה מה שבנינו פה.

נסביר. רוברט, משרד החוץ מתנגד לזה.

נגיע למליאה ואתה תצביע מה שנראה לך. במליאה נדבר על המליאה. אני הבטחתי לשטרן שאני לא מפיל את זה.

צריך לקרוא את זה. יש את ההסתייגות של חבר הכנסת שטרן על שירות אזרחי בחו"ל למאה איש בשנה. הייעוץ המשפטי הכין מתווה, ואנחנו צריכים לפתוח את סעיף 1 ולהכניס את המתווה פנימה.

לא, זה לא בסעיף.

זה בתוך פרק אחד. זה פרק ב'.

הצבענו על כל סעיף 2(א) למעט הנושא הזה, ולא צריך לפתוח.

אמרנו שצריך את פרק א', ההגדרות. זה רק בשביל הכנסת?

כן.

כן.

חברי הכנסת היקרי, תקשיבו: פרק 1, פרק ההגדרות – כתוב בהצעת החוק הממשלתית לגבי הרשות לשירות לאומי-אזרחי שאפשר יהיה לעשות שירות אזרחי גם בכנסת. היועץ המשפטי של הכנסת חושב שזה קצת בעייתי כי זה גוף מאוד פוליטי, ואני גם חושבת שעדיף להוריד את זה. אתם מסכימים?

מקבלים.

צריך קודם להצביע על הרביזיה.

צריך לפתוח ולהוריד, ואז סיימנו עם פרק 1? זה הדבר היחידי שיש בפרק 1?

יש לנו עוד הערה לסעיף 1, אם אפשר. לכל אורך הדרך ביקשנו, וגם דיברתי עם הלשכה המשפטית, לגבי ההגדרות. היום שם החוק מוגדר "לאומי-אזרחי", ובתוכו יש לנו אזרחי-חברתי ואזרחי-ביטחוני. המילה "חברתי" מופיעה בהצעת חוק ממשלתית כללית, שעברה בקריאה ראשונה, ואנחנו הולכים לעבור עליה מיד אחרי החוק הזה. לכן ביקשנו את המונח "חברתי" להחליף ל"ציבורי" או ל"כללי". אני לא ראיתי שהיו התנגדויות.

לא, אני לא רוצה לשנות עכשיו.

זו הצעת חוק שכבר יוחדה לציבור הערבי בהצעת החוק הגדולה. אנחנו מאוד מבקשים לשמר אותה להצעת החוק הגדולה שאמורה לעבור אחרי הצעת החוק הזאת.

"חברתי" – זה יפריע לערבים? מה?

מה הבעיה עם "חברתי"?

ישנה הצעת חוק גדולה שמטפלת בכל מערכת השירות האזרחי לאומי. בהצעת החוק הזו, שעברה בקריאה ראשונה, מופיע המונח "שירות חברתי" שמיועד - - -

תשנו את זה שם. אנחנו צריכים להגיש את החוק הזה ולהניח אותו על שולחן הכנסת מחר.

זו רק מילה. אמנם התרגלנו פה למילה "חברתי". אם נשנה את זה ל"ציבורי" או ל"כללי", מה שלא היו לו התנגדויות בעבר, נראה לי שלא תהיה בעיה.

זה לא יכול להיות מכיון שדווקא השירות האזרחי - -

יש בו גם דברים לא ציבוריים.

- - יש בו פעילים ועמותות פרטיות.

אז "כללי".

לא.

לא.

ההערה נשמעה.

אני שמעתי, והתשובה היא: לא.

צריך קודם כל להצביע על הרביזיה.

אין יותר הצבעות, אז שנהיה סגורים. אנחנו פותחים את הסעיף הזה, מוחקים את "הכנסת".

לא. קודם מצביעים על הרביזיה.

מוחקים את "הכנסת". זהו, אין לנו יותר הערות לזה. מי בעד הרביזיה לפרק א' הגדרות, סעיף 1? מי נגד?

הצבעה

בעד הרביזיה – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

הרביזיה לפרק א', הגדרות, סעיף 1, נתקבלה.

אוקיי. פתחנו את הסעיף. ההסתייגות שלי היא להוריד את המילה "כנסת", כך שלא יהיה שירות אזרחי בכנסת, כי זה מוסד מאוד פוליטי. מי בעד? מי נגד?
הצבעה

בעד ההסתייגות – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת אילת שקד נתקבלה.

אוקיי. זה נפל.

עכשיו צריך להצביע על הסעיף.

עכשיו נצביע על הסעיף. מי בעד סעיף 1? מי נגד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 1 נתקבל.

עבר. תחליטו מי מצביע: רוברט אילטוב או שמעון אוחיון.

שניהם.

סיימנו עם זה.

עכשיו אנחנו חוזרים לפרק 2. לא צריך להצביע על פרק 2?

צריך להצביע רק על הסעיף שאותו נקרא תכף של שירות אזרחי.

אבל כבר הצבענו עליו.

הצבענו על העיקרון.

הצבענו על העיקרון. אמרנו שאנחנו נביא הסדר לשירות אזרחי בחו"ל.

אנחנו מקריאים עכשיו את הסדר השירות האזרחי בחו"ל. כאמור, משרד החוץ מאוד מתנגדים. יש כאן את נציג משרד החוץ? אוקיי. אנחנו נקרא את ההסדר, ואז תסביר למה אתם מתנגדים.

גם לנו יש הרבה הערות בנושא.

נוסח שהגיע אלינו בלילה – יש לנו הרבה הערות גם לנוסח.

שירות בחו"ל מטעם המדינה – כך הוגדר הנושא.

חברים, בבקשה. אנחנו רוצים לסיים עם זה.

שירות מחוץ לישראל ולאזור
(א)
על אף האמור בסעיף 2(ב) ו-2א, רשאי המנהל לאשר לגוף מפעיל להפעיל משרתים מחוץ לישראל ולאזור.


(ב)
לא ייתן המנהל אישור כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן –



(1)
הוגשה לו בקשה לכך על-ידי גוף המבקש לקבל אישור כגוף מפעיל, והתקיימו במבקש כל אלה:




(א)
מתקיים בו האמורים בסעיף 9;




(ב)
השירות יהיה בתחומי העזרה והסיוע לישראלים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, הסיוע למעוניינים לעלות לישראל, סיוע לישראלים במצבי חירום והסברה ממשלתית;




(ג)
הוכח להנחת דעתו כי השירות מחוץ לישראל ולאזור אינו גורע מן הזכויות המוקנות למשרתים לפי חוק זה, ובכלל זה ההוראות בעניין דמי כלכלה, נסיעות למקום השירות וביטוחים נדרשים.








סעיף (ד) אמור להיות סעיף (ג).

לא הבנתי את הסעיף הזה.

זה אומר שצריך לחשוב גם על המשרת עצמו אם הוא משרת בחו"ל. בחוק השירות האזרחי יש כל מיני סעיפים שנועדו להבטיח את הזכויות של המשרת עצמו. בחו"ל לא ברור כל כך איך זה יבטיח.

בכלל מה זה הקטע הזה לשלוח חיילות לחו"ל? באמת. למה זה יותר חשוב?

- - -

סליחה, אני לא ביקשתי עזרה.

איתן, עזוב. עשינו כבר את הדיון הזה.

סליחה. מרגע זה אני עכשיו תחת מעצר? באמת.

טוב.

אני אומר את זה שוב, כי מתעסקים פה עם כל הסיפור של כל אותן חיילות שמוקצות לכל מיני גופים. זאת שאלה. גם כשאתה מקים את השירות האזרחי ובה מצד אחד, ומצד שני אתה שואל את עצמך שאלה שאנחנו מכירים אותה. אנחנו לא נולדנו לתוך הוועדה הזאת. יש עוד התעסקות של הכנסת כל השנה בנושאים שונים, ואחת השאלות שעומדות לפתחנו היא האם צה"ל הוא בכלל הגוף שאמור לספק חיילים וחיילות לכל מיני יחידות, בוודאי כשחלקן הגדול מגיע להיות פקידות. אף אחת לא תגיע להיות נציגת משרד החוץ בלא-יודע-מה. בסוף כולם, רובם או חלקם הגדול, נהיים פקידות ופקידים.

גם בצה"ל יש אותם פקידים ופקידות.

בסדר גמור, אבל צה"ל זה בהגדרה. הם גיוס חובה למשרד החוץ. זה עוד לא מוגדר. מגיל 18 כל אחת תתייצב כדי להתגייס למשרד החוץ.

אין להם התנגדות לזה.

למשרד החוץ אין התנגדות למה? להתגייסות למשרד החוץ? אני התגייסתי למשהו אחר, אבל אני יודע? לא, זה לא רציני.

טוב.

לא שמענו את עמדת משרד החוץ.

תכף נשמע אותה. נקרא את כל זה, ואז נשמע את עמדת משרד החוץ.

שירות מחוץ לישראל ולאזור

(2)
ההסכם בין הרשות לבין הגוף המפעיל - - -

הוועדה הצביעה שהשירות לא יהיה בצפון אמריקה ובמערב אירופה. צריך להוסיף את זה.

אפשר לחלק את זה גם לרחובות?

שירות מחוץ לישראל ולאזור

(2)
ההסכם בין הרשות לבין הגוף המפעיל יכלול, בין היתר –




(א)
הוראות המחייבות את הגוף המפעיל לאפשר ללמפקח להיכנס בכל עת למקומות שבהם משרתים המשרתים בשירות הלאומי-אזרחי לפי סעיף זה ולדרוש מבעל תפקיד או עובד באותו מקום למסור לו ידיעה או מסמך הדרושים לו לשם מילוי תפקידו;

עכשיו שולחים מפקחים לחוץ-לארץ?

לא, אי-אפשר.

לא יהיה פיקוח בחו"ל?

אי-אפשר לעשות פיקוח.

נכון.

יהיה פיקוח דרך הסכם.

זה מה שזה נועד להסדיר.

- - - בחקיקה.

אנחנו התנגדנו התנגדות נחרצת.

נגד הימ"לים.

ברשותכם, אני יכול לומר משהו כבר בשלב הזה? לדעתי, אתם מפספסים פה את המדינה המארחת. מדינה לא יכולה לשלוח למדינה אחרת בשמה אנשים שעובדים או עושים משהו בלי הסכמה של המדינה המארחת. זה דורש, למשל, אשרה מיוחדת לצורך משהו טריוויאלי לחלוטין.

אני מבסוט - - -. זה גדול.

זה לא ייאמן.

אני גם מזכיר שזו חלופה שירות צבאי, זאת אומרת שזה מישהו שעושה שירות צבאי חלופי.

לא, אני לא מדבר על זה. אני אומר שאדם נכנס למדינה כתייר ואומר "אני באתי לעבוד" – הוא עבריין.

עמר גם עושה ספורט. כולם בסקי, ואנחנו בבוץ.

חצי מהוועדה בסקי – צחי, עמר ואלעזר – ואנחנו מתבוססים בשאלות שאלעזר השאיר לנו פה.

אני מוחה. אני מגן על זכותם גם לעשות סקי גם בצפון אמריקה ובמערב אירופה.

איך משרד החוץ? מה עם בנות שעושות שירות לאומי בחו"ל? האם הן מקבלות איזה מעמד מיוחד?

ודאי. הן מקבלות אשרה מיוחדת במקום שבו הן משרתות.

זה אותו דבר. זה אותו דבר.

זה לא מדויק. במכסת העובדים של שגרירות יש צוות. המדינה המארחת לא בודקת האם בצוות הזה יש מישהי שהיא בת 18 והיא סמלת או רב"טית או האם יש מישהו שהוא שגריר והוא דוקטור למדעי המדינה.

לאיזה סיבוך הוא הכניס אותנו.

תבטלו את זה.

אי-אפשר.

חבר'ה, אני רוצה שוב להבהיר: השירות הלאומי לבנות זה שירות התנדבותי במסגרת גופים מפעילים.

ומי שקיבל פטור.

כאן מדובר בשירות חליפי לשירות צבאי. הוא מחויב בשירות צבאי, והוא עושה את זה במסגרת חב"ד בחו"ל לפי ההחלטה שהוצעה פה.

גם להם נאריך את השירות?

מדובר פה בדרך-כלל בבנים חרדים מאוכלוסייה מסוימת מחסידות מסוימת שהחוק בא לתת לה מענה.

טוב, זה לא יכול להיות...

הרי בסוף ממילא הם שם.

לא. הם לא ממילא שם. אני אסביר. זה לא נכון.

אם אני מבין אותו, הרציונל - - -

פוקע.

בשם הסקי, אם אני מבין את הרציונל, - -

בשם הגולש.

הרציונל בא לכרוך בכל זאת אוכלוסייה שממילא נמצאת שם. מדובר על מאה איש בשנה שאנחנו ניתן להם את המטריה – לומר "מטריה" זה לא נכון – את ההרשאה בעצם לשרת, מה שממילא הם עושים, ולהכיר בזה כמכסה.

קל"ב.

זו לא מכסת גיוס אלא מכסה - - -

רק כדי להסביר, כדי שמאה איש ישראלים יהיו ברגע נתון בחו"ל, הם יכולים להיות אחד מהשניים: או שהם תושבי המקום, כלומר יש להם איזה שהוא סטטוס מקומי, למשל תושבי יפן או תושבי אינדונזיה או מה שלא יהיה, או שהם תיירים במקום ואז אסור להם לעסוק בפעילות שאנחנו מכוונים כאן שהם יעשו. אין מצב או לא מוכר בין מדינות מצב שבו אדם מגיע לאיזה שהוא מקום, עושה פעילות - - -

איך שליחי חב"ד עושים את זה היום שם?

חב"ד מוכר כארגון בין-לאומי שמעסיק עובדים, ויש להם אשרת עבודה.

זה לא בשליחות ישראל.

לא השגרירות ולא מדינת ישראל דואגים לאשרות שלהם.

אני רוצה להעיר הערה פרוצדורלית, כמי שהתנגד לסעיף הזה, אבל אני מעיר אותה מהצד השני. הסעיף הזה נדון והתקבלה החלטה, ואנחנו צריכים להצביע על הניסוח שלה. אני לא חושב שצריך לפתוח את הסעיף לדיון מחודש - -

אתה צודק.

- - בהשתתפות כולם על עצם קיומו. את זה אני אומר, כשאני מתנגד לו.

אתה צודק.

תהיה התנגדות מליאה.

עפר, אתה צודק, אלא שיש כאלה שלא נסעו לסקי והחליפו - - -

לא. איתן, אלה שלא נסעו לסקי - - - דנו בזה.

אבל, איתן, הדיון הזה כבר היה.

עמר בר-לב היה. הצביעו על הדבר הזה - -

אתם רוצים? – בבקשה, תצביע. אין בעיה.

- - בניגוד לדעתי ובניגוד לדעתו של עמר. אנחנו לא יכולים לפתוח אותו עכשיו.

נכון.

אני אומר לך שאני אלחם בזה, ואני לא יודע מה נעשה בהסתייגות מליאה. אבל צריך להיות גם הוגנים עם אלעזר. הוא העביר את זה בתהליך בוועדה. אנחנו אישרנו את זה. אנחנו צריכים לאשר את זה עכשיו לדון רק בניסוח.

אפשר שלבקש להיות בקוסומוי שם יש בית חב"ד?

עפר, אני מציע לא לפתוח את הדיון על ההוגנות בחוק הזה.

מה זה?

בוא ולא נפתח את הדיון על ההוגנות בחוק.

לא. שמולי, סליחה. עפר צודק במאה אחוז.

אני יודע שעפר צודק, - -

היה כבר דיון על זה, אז חלאס.

- - אבל גם אנחנו צודקים, כי אני לא זוכר שזימנתם אותנו לחדר כשדיברתם על ישיבות הסדר, נכון?

אי-אפשר לעשות דיון על כל דבר.

היית בחדר כשדיברנו יחידות ההסדר, איציק.

עפר, אל תענה לו אפילו.

ההזמנות לוועדה היו סודיות?

עכשיו כולם רוצים ללחוץ. הייתם בחדר כשנדון - - -

חברים.

אגב, עמר היה יכול גם לטרוח ולהגיע ולהצביע נגד זה. זו מפלגת העבודה. אתם רוצים גם לא להיות שם ולהצביע וגם להיות צדיקים.

עפר, עשה לי טובה. לפחות בינינו, אנחנו לא מדליקים פה עכשיו משואה לגבי מי יותר צדיק בעניין הזה.

לא, אתם התחלתם.

עפר, תכף נגיע לזה.

חברים, באמת היום אנחנו רוצים לסיים.

בסוף תראה את הצדיקים הגדולים מנהלים את הדיון.

איתן, הבאתי את צור לברור בינינו.

אנחנו רוצים לסיים הדיון היום. מספיק.

הסעיף על הפיקוח צריך לרדת?

בהסכם איתם יאפשרו פיקוח. אין סעיף פיקוח, כי משרד המשפטים אומר שאין פיקוח בחוץ-לארץ.

אנחנו לא יכולים להפעיל מפקחים בחו"ל, אבל מה שאנחנו כן אומרים הוא שכן הגוף - - -

אבל אתם מחייבים פה את הגוף המפעיל לאפשר מפקחים.

זה בהסכם שהוא חותם אתנו.

צריך לגייס מישהו שפעם בשנה ייסע - - -

אגב, פיקוח לא חייב להיות בחו"ל. פיקוח גם יכול להיות מכאן.

שהם ישרתו שם ואנחנו נפקח עליהם מפה? אני לא יודע איך עושים את זה.

חברים, אני רוצה להתקדם. סעיף (א) הזה, כמו שהוא מנוסח כאן, ישים?

יש לנו כמה הערות. האם אתם רוצים את כל ההערות בבת אחת או סעיף-סעיף? יש לנו הרבה הערות כי הנוסח לא תואם אתנו לגמרי.

תכף נמשיך. תסיימו את ההקראה.

שירות מחוץ לישראל ולאזור

(2)





(ב)
הוראות המחייבות את הגוף המפעיל לשאת בהוצאות נסיעותיו של המשרת, לרבות מישראל למקום השירות וממנו, ובהוצאות שיכונו במקום מגורים הולם במשך השירות.




(ג)
הוראות המחייבות את הגוף המפעיל למנות אדם מטעמו במקום השירות שיהיה אחראי על המשרתים בשירות הלאומי-אזרחי באותו מקום ועל הבטחתם של שמירת זכויותיהם ומילוי חובותיהם.

בשביל מה צריך את כל הסעיפים האלה?

הנוסח הראשוני בא מאתנו. הצעת החוק הממשלתית כותבת שלא יהיה שירות אזרחי בחוץ-לארץ.

נכון.

מרגע שהוועדה החליטה שיהיה שירות אזרחי בחוץ-לארץ, ביקשו מאתנו ביחד עם הייעוץ המשפטי של הוועדה לעשות, בעצם, סעיף שיהדק עד כמה שאפשר את הפיקוח, כך שאם כבר יהיה שירות אזרחי בחו"ל הוא יהיה כפי שצריך.

טוב. תמשיכי.

שירות מחוץ לישראל ולאזור
(ג)
מספר המשרתים שהרשות תפנה לשירות מחוץ לישראל והאזור מדי שנה לא יעלה על 100.


(ד)
המנהל יורה ע לאמות מידה שוויוניות לחלוקת המשרתים בין הגופים המפעילים שאושרו להפעיל משרתים מחוץ לישראל ולאזור, בהתחשב, בין היתר, בהיקף הפעילות של הגופים ובפריסתם ברחבי העולם.


(ה)
המנהל יורה על הכשרה נוספת הניתנת לו לפי סעיף 6, שתינתן למשרתים מחוץ לישראל ולאזור.


(ו)
על אף האמור בסעיף 4, משרת בשירות לאומי-אזרחי מחוץ לישראל ולאזור ישרת 40 שעות שבועיות בממוצע למשך שנתיים.


(ז)
מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ח)(1), מפקח של הרשות יבצע ביקרות במקום השירות אחת ל- - -


צריך לקבוע.

לא, לא. מה זה? אתם קובעים בחוק להטיס מפקח מהרשות לשם? זה הזוי. די.

זו לא הצעה שלנו. זה לא בא מאתנו.

אוקיי, אז תמחקו. מה זה?

צריך איזה שהוא הסדר של פיקוח.

שהם יחליטו.

די. שהם יחליטו.

שהם יחליטו באיזו תדירות ואיך. עם פאקסים?

תורידו את זה. תורידו את סעיף (ז).

הבעיה העיקרית שהייתה לנו עם השירות - - -

מי מפקח על שגרירים ונספחים בחו"ל?

על השגרירויות מפקח שר החוץ.

מי מפקח על השגרירויות?

שר החוץ.

איך שר החוץ? שר החוץ נוסע כל הזמן לפקח עליהם?

כן. ודאי. יש לו מפקח מטעמו שנוסע. הנה, אני יושב כאן. אני המפקח. אני מודה שחזרתי לפני יומיים.

תעשה כבר על הדרך את השירות הלאומי.

הבנתי, אבל הם יושבים שם שלא כחוק, ואלה יושבים כחוק.

לא סתם הכנסנו את זה.

אני מבקשת להוציא את סעיף (ז). עידו רוצה להסביר למה סעיף (ז) הוכנס.

אני רק רוצה להסביר למה הוא נכנס. אחד החששות העיקריים שהיה כשנושא השירות בחו"ל עלה היה שאנחנו שולחים את האנשים האלה לחו"ל, ואנחנו לא יודעים בעצם מה קורה אתם ואנחנו לא יודעים איזה פיקוח יש עליהם. בעצם, אין עליהם פיקוח כי הם נמצאים בחו"ל. זה לא כמו שירות אזרחי באחת העמותות פה כשמפקח יכול לבוא בכל יום.

עידו, זה לא צריך להיות בחוק. יש מנהלת, והמנהלת תקבע.

המנהלת תעשה את זה. אוקיי. אני מבקשת להוריד את סעיף (ז).

ברשותכם, אם כך, יש לי עוד הערה. האנשים האלה ייעצרו על-ידי המשטרה המקומית בטענות שונות ומשונות כפעילות בלתי חוקית. מה אתם מתכוונים לעשות עם זה? ברגע שנעצר בחור כזה ונכנס לתחנת משטרה, מי מוציא אותו משם? כשזה דיפלומט, יש איזו שהיא - - -

הגוף המפעיל.

איך הוא יוציא אותו? הוא עבריין בטוקיו.

אם הוא עבריין, שיישב בכלא. אני לא מבינה.

אנסה להסביר. שלחתם שליח והוא הגיע לטוקיו, והתחיל לעשות בטוקיו את מה שאמרתם לו לעשות ונעצר.

על מה הוא נעצר?

הוא לא תייר. הוא עבר על החוק.

זה בגלל שאין לו ויזה?

ודאי. אין אשרה שניתנת למתנדבי שירות לאומי בטוקיו.

אבל יש ויזה לענייני דת.

כלומר, היפנים לא מכירים בסטטוס הזה לצורך העניין.

במה שונה מהמצב הקיים?

שונה לחלוטין מהמצב הקיים. אני לא יכול עכשיו למשל לקחת בן-אדם מהרחוב - - -

היפותטית, ניקח לדוגמא שליח חב"ד. עם איזו אשרה הוא נמצא?

בדרך-כלל, שליח חב"ד מגיע לטוקיו ומגיש איזו שהיא תכנית מה הוא עושה שם, והממשלה המקומית מכירה בו למשל לצורך פעילות דתית, - -

אז זה מה שיקרה גם עכשיו.

ונותנת לו איזה שהוא כתב אמנה ומחליטה איזו אשרה לתת. אתם מתארים פה מצב שהממשלה המקומית - - -

מה הבעיה שיקרה אותו דבר?

אף ממשלה לא הסכימה לזה עדיין. חב"ד במשך עשרות שנים ניהלו משא ומתן שבעקבותיו הם הגיעו להסכמות עם הממשלות שבחסותן הם יושבים לגבי איזו אשרה תהיה להם.. החברים האלה, שאתם מדברים עליהם מהנבחרים – לא דובר עליהם. המדינה, שאליה הם נכנסים, קרוב לוודאי שאחרי מספר ימים שיתברר שהם לא תיירים תכלא אותם. היא פשוט תכניס אותם לכלא כי הם לא תיירים. גם אם הם יגיעו לסניף חב"ד, יגידו להם: אתם תיירים שבועיים, ועכשיו תצאו או תיאסרו.

בסדר. זו אותה פרוצדורה. מה הבעיה שזו תהיה אותה הפרוצדורה?

אם אין לו אשרה, פשוט שלא ישלחו אותו לשם.

נכון.

אם אין לו אשראי, שלא ישלחו אותו – זה מצוין.

אני מקווה שזה מצולם – להפיץ את הקלטת של הדיון. כאילו מה? חבר'ה, איפה אנחנו חיים, גברתי היושבת-ראש?

אדוני יושב-ראש סיעת העבודה, מה אתה רוצה שאני אעשה? הוועדה אישרה את זה.

מה זה "הוועדה אישרה"?

המציע נמצא בסקי, ואנחנו - - -

מי ידאג להרשאה שלהם? מישהו צריך לדאוג לזה.

אני מבקש להעלות אותו.

בסקייפ.

זה תקדים בכנסת.

די כבר.

מעולם לא נאמר המשפט: "המציע נמצא בסקי".

יש פה עניין של ריבונות זרה שחייבים לקחת בחשבון.

הבחור ממשרד החוץ רציני מדי.

למען האמת, אני קצת מודאג. אני אחראי להוציא אותם מהכלא.

אז תוציא אותם.

אני לא יודעת מה לעשות כבר.

בואו ונוסיף שזה יהיה מותנה באשרת כניסה שמסדירה את זה.

בוודאי.

טוב. תוסיף שזה יהיה מותנה באשרת כניסה. יופי. הלאה.

שירות מחוץ לישראל ולאזור
(ח)
השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין שירות אזרחי מחוץ לישראל ולאזור, ובכלל זה בעניינים אלה:



(1)
הוראות נוספות לעניין מנגנוני הבדיקות, הבקרה והדיווח על הגוף המפעיל והמשרתים בו;



(2)
חובות הרשות לבצע פעולות להבטחת שמירת זכויותיהם של משרתים שהופנו לשירות האזרחי מחוץ לישראל ולאזור;



(3)
הוראות לעניין דמי הכלכלה, ההטבות ותנאי השירות להם יהיו זכאים משרתים שיופעלו מחוץ לישראל ולאזור, ואשר ייקבעו בהתחשב באופי של השירות מחוץ לישראל ולאזור ומקום השירות.



(4)
חובות, תשלומים והוראות מיוחדים הנובעים מהאופי המיוחד של השירות מחוץ לישראל והאזור שיחולו על גופים שיפעילו משרתים מחוץ לישראל והאזור.

תכניסו שזה לא למערב אירופה ולצפון אמריקה.

מה היו ההערות שלכם?

יש מספר הערות. קודם כל, אנחנו צריכים להחזיר לחוק הראשי סעיף, וזה לא כתוב בשום מקום – הסעיף הזה ירד – שהשירות האזרחי יהיה בישראל ובאזור ואחרי זה "למעט את השירות הזה". הכלל צריך להיות שהשירות האזרחי - - -

בארץ.

זה סעיף שהיה בחוק הראשי.

בסדר.

זה רק בכפוף.
בסעיף (א) כתוב: "על אף האמור בסעיף 2(ב) ו-2א". בעצם, אני מבין שמחריגים פה גם את הסעיף של השירות האזרחי-הביטחוני וגם השירות האזרחי-חברתי. לדעתי, היו צריכים למעט רק את השירות האזרחי-חברתי, כי זה שירות אזרחי-חברתי. לא צריך למעט את 2א או 2(ב), עד כמה שאני מבין.

אוקיי.

זה נכון.

נכון.

בסדר.

סעיף (ב)(1)(א) – התיקון שנעשה פה אומר שצריכים להתקיים בגוף המפעיל התנאים האמורים בסעיף 9. סעיף 9 זה הסעיף שמגדיר מי יכול להיות גוף מפעיל בשירות האזרחי. במידה והנוסח הזה נמצא, הגופים שיכולים להיות מאושרים הם רק גופים ישראליים.

נכון.

זה רק כדי להבהיר. זה רק גופים שהתאגדו בארץ, ולא יוכל לקבל פה מתנדבים גוף שהתאגד בחוץ-לארץ.

אוקיי.

זו רק הבהרה. לנו אין התנגדות.

בסוף נעשה את כל זה, ויתברר שחב"ד לא בפנים.

אין לי מושג איך הם מאוגדים.

אם יש להם בעיה, שיתאגדו בישראל – שיקימו עמותה בישראל.

לא, זה לא נכון, - -

מה אמרנו? אמרנו שזה ארגון שצריך להיות בחמש יבשות? אמרתם שאתם לא רוצים?

- - כי אחד התנאים לפעילות חב"ד בחו"ל זה התאגדות בחו"ל. אחרת, הוא לא מקבל בדיוק - - -

טוב. אני לא נכנסת לפרטים האלה.

יואב, תמשיך.

אני מבקש לדעת למה הורידו את סעיף (ב)(1)(ג). אנחנו חושבים שזה נכון שתוגש לנו רשימת התפקידים, כאשר זה מאושר.

זו הצעה שלכם.

אני מבקש שהייעוץ המשפטי של הוועדה יבהיר למה הורידו.

כי כל גוף מפעיל פונה אליכם ואתם צריכים לאשר מה הם התפקידים, וזה לא כתנאי.

אוקיי. מה עוד?

כנ"ל לגבי הסיפא של סעיף (ב)(1)(ד): "ואינו גורע מאיכות השירות המתבצע". אם כבר יש שירות בחו"ל, לפחות שאנחנו נפקח שהשירות שם אינו גורע מאיכות השירות המתבצע. יש לכם התנגדות לזה?

אני כבר לא זוכר למה הורדנו את זה.

בסדר.

אז נחזיר את זה.

אוקיי. יש עוד משהו?

סעיף (ב)(2), בו מדובר על ההסכם – בסעיף 12(א) לחוק הראשי מדובר על ההסכם שכל גוף מפעיל צריך לחתום עם הרשות. צריך לכתוב פה "בנוסף" או "בנוסף לאמור בסעיף 12(א)". אלה דגשים שהם בנוסף.
בסעיף (ב)(2)(א) כתוב: "הוראות המחייבות את הגוף המפעיל לאפשר למפקח". אנחנו לא רוצים שיהיה "מפקח" כי אין מפקחים בחו"ל. אם אפשר – לשנות את זה ל"מנהל או מי מטעמו".

אוקיי. בסדר?

אלו ההערות שלנו.

תודה.

פספסתי. דיברתם כבר גם על המילואים שלהם?

אין מילואים בשירות האזרחי. לא יהיה להם מילואים.

אנחנו צריכים להצביע על זה. נציג משרד החוץ, אתה רוצה להגיד משהו, מלים אחרונות?

שוב, ככל שמדובר בפעולה שנעשית אצל ריבון זר, אני חושב שצריך שיהיה ברור, ויכול להיות שכדאי להכניס את זה גם להצעה, שיש פה התניה של קבלתם של האנשים האלה במקום שאליו הם נוסעים כדי: (א) שלא יינזקו האנשים, (ב) כדי שהמדינה לא תינזק או לפחות שמה, כי בעצם אנחנו מכניסים אנשים למקום שהם לא אמורים להיות בו לפחות לפי החוק המקומי.

אנחנו נוסיף שזו תהיה חובה להסדיר את אשרות הכניסה.

צריך להסדיר את האשרה.

אשרת כניסה היא רק חלק מהתהליך הזה, ואולי כדאי לדבר גם על - -

שהות כדין.

- - שהות כדין והסדרה עם המדינה המארחת.

איך תהיה הפרוצדורה? אני לא מבינה.

עזבי. לא משנה.

מבחינת האשרה. הפוקד, מותר לו לתת - - - ?

זה לא קשור לפוקד.

הילה, זה לא אצלכם – זה אצלנו.

זה השירות האזרחי.

זה השירות האזרחי יאשר את זה, ורק בכפוף לאשרה.

כן.

בכפוף לכל מה שכתוב פה.

הדברים הללו הם לא דברים חדשים. הדברים הללו קיימים מקדמת דנה גם על-ידי העסקה של גופים מקומיים כמו המרכז, המתנ"סים והמרכזים הקהילתיים בקנדה ובארצות-הברית, ויש הסדרים בין הגופים ששולחים, אם זה "בני-עקיבא", "השומר הצעיר" או תנועה כזו או אחרים. ההסדרים האלה לגבי אשרה של תעסוקה של אזרח ישראלי אם באמצעות הגוף המקומי או באמצעות הגוף השולח – הדברים הללו קיימים, ואלה לא דברים חדשים. הנהלים הללו קיימים. מדינת ישראל כבר מתנהלת מול ארצות שונות, - -

זה לא אותו דבר.

- - ואפשר להפעיל את זה גם באותם - - -

תסביר לו שגם החרדים לא מתגייסים ששים שנה. מה אנחנו עושים פה?

משנים.

חבר'ה, הבנתי. אנחנו מצביעים. משרד החוץ, אם אתם רוצים, ששר החוץ יגיש הסתייגות למליאה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הסעיף – רוב
נגד – מיעוט
הסעיף נתקבל.

אני נמנעתי.

מה?

אני לא הצבעתי.

זה 3:3.

רק אחד מכם יכול להצביע. מי מצביע משניכם?

לא משנה.

רק לוודא: זה בלי סעיף (ז), נכון?

כן, זה בלי סעיף (ז).

מה עם שמעון?

שמעון, אתה צריך להצביע אתנו. אתה הצבעת עם - - -

לדעתי, תכניסי אותו לחדר וטפלי בו קודם...

אנחנו עוברים להארכת שירות נשים.

מה עם סעיף 26, הוראת מעבר? תעלו את זה.

נכון.

הערה טכנית – בסעיף 12 בחוק שירות אזרחי בנוסח שאושר יש איזו שהיא סתירה פנימית. גם כתוב שגוף מפעיל יפעיל את המשרתים בהתאם להסכם שייחתם בינו לבין הרשות כפי שייקבע בתקנות, ואחר כך יש הוראות שחלק זה באישור הוועדה וחלק זה בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר. מה שצריך לעשות בעצם הוא למחוק את המילים "כפי שייקבע בתקנות", כי הפרוצדורה מופיעה בהמשך.

צריך לעשות רביזיה על סעיף 12?

לא. זו רק הבהרה.

זו הבהרה. אוקיי, הסכמנו.

איזה סעיף זה?

סעיף 12.

יש את סעיף 26.

לא עשינו את זה? טוב, לא הצבענו אתמול על הוראות מעבר בחוק שירות אזרחי.

זה סעיף 26א בעמוד 34.

האמת היא שקראנו את זה כבר לפני חודשיים.

(קוראת מהצעת חוק השירות האזרחי)
הוראות מעבר
26.
(א)
מנהלת השירות האזרחי שהוקמה מכוח החלטת הממשלה מספר 2295 ביום ה' באלול התשס"ז (19 באוגוסט 2007), יראו אותה כרשות שהוקמה לפי סעיף 14 לחוק זה.


(ב)
ראש מנהלת השירות האזרחי לאומי שכיהן ערב תחילתו של חוק הזה (להלן: יום התחילה) בהתאם להחלטת הממשלה מספר 1761 מיום כ"ד בסיון התש"ע (6 ביוני 2010), יראו אותו כמי שמונה למנהל לפי סעיף 14(ג) לחוק זה.


(ב1)
עובדי מנהלת השירות האזרחי לאומי שכיהנו ערב יום התחילה, יראו אותם כעובדי הרשות, ואלה מהם שהיו עובדי המדינה ערב יום התחילה יהיו עובדי המדינה גם לאחר יום התחילה.


(ג)
על אף האמור בסעיף 9, מפעיל שהפעיל מופנים לשירות בשירות אזרחי ערב יום התחילה בהתאם להוראות לפי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמנותם, התשס"ב-2002 (להלן: חוק דחיית שירות), יראו אותו כגוף שאושר לפי הסעיף האמור עד תום שנתיים מיום התחילה.


(ד)
מי שהחל לשרת לפני יום התחילה בשירות אזרחי לפי חוק דחיית שירות או בשירות אזרחי משמר בהתאם להחלטת ממשלה מספר 5275 מיום כ"ה בכסלו התשע"ג (9 בדצמבר 2012), יחולו לגבי שירותו ההוראות לפי חוק דחיית שירות שחלו על שירות אזרחי לפי אותו חוק ערב פקיעתו.


(ה)
מי שהחל לשרת בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות שאינו שירות אזרחי-ביטחוני בתקופה שמיום התחילה עד יום ב' בתמוז התשע"ד (30 ביוני 2014), יחולו עליו הוראות חוק זה בשינויים אלה:



(1)
במקום תקופת השירות והיקף השירות כאמור בסעיף 4(א)(1), הוא ישרת 40 שעות שבועיות בממוצע למשך שנה או 20 שעות שבועיות בממוצע למשך שנתיים.



(2)
במקום דמי כלכלה לפי סעיף 5(ב), ישולמו לו דמי כלכלה בהתאם להוראות תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמנותם (שירות אזרחי), התשס"ז-2007, כנוסחן ערב פקיעתו של חוק דחיית שירות.

יש רק עוד דבר שצריך להוסיף פה. בעקבות החלטת הוועדה אתמול בעניין תוקף חוק השירות האזרחי, במקרה שבו השירות האזרחי יפקע ב-2020 אז צריך להוסיף פה סעיף שאומר שמי שהתחיל יוכל להשלים את שירותו.

אוקיי. ברור. בסדר. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 26 – רוב
נגד – מיעוט
סעיף 26 נתקבל.

הסעיף עבר.

סיימנו את כל הדברים. חוק שירות אזרחי מוכן להנחה, נכון?

יש לנו - - -. באופן עקרוני, כן.

אנחנו עוברים לחוק שירות ביטחון, ואנחנו מתחילים בהארכת שירות נשים. יש לכולם את הנוסח? אני רוצה להסביר, ואחר כך אני מבקשת שחבר-הכנסת עפר שלח ידבר ונקריא את הנוסח. אני אדבר, נקריא את הנוסח ואז חבר הכנסת שלח יסביר. אנחנו החלטנו כרגע לא להאריך את שירות הנשים, אבל לתת לשר הביטחון את האפשרות בין 2016 ל-2019, אם הוא יחליט מטעמי שוויון וצרכי הצבא להאריך, הוא יצטרך לחזור לכנסת, לאשר את זה בוועדת החוץ ו הביטחון ולתקן תקנות. בבקשה.

תיקון סעיף 16
2.
בסעיף 16 לחוק העיקרי –



(1)
בפסקה (1), במקום "עשרים וארבעה חודשים" יבוא "עשרים ושמונה חודשים" ובמקום "שמונה עשר חודשים" יבואו "עשרים ושניים חודשים".



(2)
בפסקה (2), במקום "שנים עשר חודשים" יבוא "שישה עשר חודשים".

תיקון סעיף 16א
3.
בסעיף 16 לחוק העיקרי –



(1)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:




"(א1) לשם הבטחת שוויון הזדמנויות של יוצא צבא אישה, יקבע שר הביטחון תהליכי אבחון אחידים למיועדת לשירות ביטחון אישה ולמיועד לשירות ביטחון גבר וכן תהליכי מיון ושיבוץ בתפקידים ובמקצועות בשירות סדיר שיבטיחו שוויון הזדמנויות כאמור.

(א2) תקנות כאמור יובאו לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.";

(א)
תחילתו של סעיף 16, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, ביום פרסומן של תקנות לפי סעיף 16א(א1) אך לא לפני כ"ה בסיוון התשע"ו (1 ביולי 2016).


(ב)
תקנות ראשונות לפי סעיף 16א(א1) יובאו לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת עד יום כ"ז בסיוון התשע"ט (30 ביוני 2019).

הוראות מעבר פקיעת תוקף
פורסמו תקנות ראשונות לפי סעיף 16א(א1), יסיר שר הביטחון בהדרגה תפקידים ומקצועות המופיעים בצו שהוצא לפי סעיף 16(ג) לחוק העיקרי, כך שבתוך שנתיים מיום פרסומן של התקנות יפקע תוקפו של סעיף 16א(ג).

אנחנו צריכים להוסיף שהחלון לשינוי ההארכה, אם שר הביטחון יחליט, הוא עד 2019.

לא פרסם שר הביטחון תקנות, לא אושרו התקנות עד יום 30 ביוני 2019, יפקע תוקפו של סעיף זה. בסדר?

אנחנו מתנגדים.

אנחנו מתנגדים. משרד המשפטים - - -

מה זה סעיף (ב) של הוועדה?

זה סעיף 2 לחוק.

לא. יש פה את סעיף 3(ב). המשמעות של 30 ביוני 2019 היא שזה במקביל לשר הביטחון? לא משתמע מכאן ששר הביטחון יביא את התקנות עד ה-30 ביוני בכל מקרה?

אנחנו מתחילים את הדיון. אנחנו נתחיל אותו בדיון או שאנחנו מתחילים אותו בסעיף שאתם מתבקשים?

אנחנו מתחילים בדיון. אני רוצה שעפר יתחיל אותו, ואחר כך מירי תדבר וכן מייק ונשמע את כולם.

לסוגיית הארכת שירות הנשים יש שני פנים: האחד הוא צרכי כוח-האדם של צה"ל שגם אל מול קיצור השירות לבנים שכבר אישרנו פה, והשני הוא סוגיית השוויון. כשהתחלנו לדון בזה בוועדה וגם לאור נתונים שידועים פה בוודאי לחלק מחברי הוועדה, ויכול להיות שלכולם, הוועדה גרסה שצרכי כוח-האדם בכמה שנוגע לצרכי כוח-האדם הנובעים מקיצור השירות הם לא מצדיקים את הארכת השירות לנשים באופן גורף במקביל. לכן, בהתחלה, בדיון הראשון, החלטנו לא להצביע על זה, וביקשנו ממערכת הביטחון לבחון ולהגיע לנוסח אחר.

במקביל קיימת סוגיית השוויון שבה יש שני פנים. יש את השוויון בין נשים מרתות לגברים משרתים, ויש את השוויון בין נשים משרתות לנשים שאינן משרתות, בהינתן שנתוני הגיוס העדכניים הם שרק 58% מהנשים בכל מחזור משרתות ו-42% – לא. לכן, מה שמובא פה משקף את ההסכמה שהושגה, שהיא כוללת יותר ואומרת כך: (1) מכיון שממילא צרכי כוח-האדם לא יבואו לידי ביטוי עד שנת 2018, כי בקיצור השירות לגברים המחזור הראשון הוא ב-1 ביולי 2015, זאת אומרת החייל הראשון שנופל מהמצבה הוא חייל שמשתחרר במרץ 2018 במקום ביולי 2018, אז הארכת שירות הנשים אין לדון בה בכלל ולחשוב עליה לפני יוני 2016 כי זה נותן לצבא, אם אכן יגיעו למסקנה שיש חוסר בכוח-אדם, אז את האפשרות להאריך ומטעמים של כוח-אדם.
הדבר השני – על שתי המערכות לצורך העניין, גם המערכת הביטחונית וגם המעטפת שאנחנו חלק ממנה, לפעול עד אז כדי לתקן דברים. אם זה דברים של הצבא שנוגעים לשוויון הזדמנויות ולכן מגיע סעיף 3(1), הצבא צריך לפעול להוכיח לשביעות רצונה של ועדת חוץ וביטחון שהוא תיקן את התקנות שצריכים או יותר נכון הביא לאישור ויאושרו התקנות שאכן יבטיחו שאלמנט השוויון קיים. אני אומר, ושוב הדברים ידועים ונדונו: לצורך העניין, בעינינו, אם כבר, אלמנט השוויון יותר חשוב מאלמנט צרכי כוח-האדם, כי אלמנט צרכי כוח-האדם הוא כזה שיהיו לצה"ל וגם יינתנו אמצעים כדי לחפות עליו. זה הדבר הראשון.
מצד שני, המערכת, וחבר הכנסת כבל ואני למשל מתחילים בהצעת חוק שאנחנו מניחים בשבוע הבא, וגם היא תעשה את כל מה שהיא יכולה וצריכה כדי: (1) להעמיק את שירות הנשים ולהרחיב אותו, כדי שאלמנט אי-השוויון בין המשרתות ללא משרתות יצטמצם עד כמה שאפשר. (2) לתת למערכת הביטחון - - -

לא הבנתי. איזו הצעת חוק אתם מניחים?

במקור היא של מערכת הביטחון.

היא נוגעת לפקיעת תוקף של פטור לשירות למישהי שהצהרתה היא הצהרת שקר.

בקיצור: זו מי שמרמה.

זה קיים.

- - -

חבר'ה, בסדר. לא ניכנס לזה.

הכל קיים.

יש את התקנות שעומדות בוועדה של יריב לוין, ויש הרבה דברים שצריך לעשות. היא גם תעשה מה שצריך כדי לאפשר למערכת הביטחון פיצויים אחרים על החסר המסוים בכוח-אדם. אני חושב שהנוסח, שהגענו אליו, שומר את כל האפשרויות פתוחות, ועדיין מכריח את כל הצדדים לעשות כמיטב יכולתם כדי לקיים את התכליות האמתיות שאנחנו רוצים לראות בסעיף הזה. אחרת, הסעיף, וזה גם סעיף התחולה שדיברנו עליו ואנחנו מוסיפים אותו עכשיו, יפקע ומ-2019, אם הוא לא ימומש, לא יוארך שירות הנשים.

עפר, יש לי רק שאלת הבהרה. בשגרה לשר הביטחון יש את הסמכות לבוא לוועדת חוץ והביטחון עם תקנות כאלו?

מ-2016 עד 2019.

לא, אני לא שואל על זה.

לא.

לא. מה פתאום?

אמרו לי: לא.

ברור שלא, כי החוק לא מאפשר את זה.

מייק בלס, בבקשה.

אתייחס לנוסח שבסעיף המתוקן. השאלה היא האם זה סעיף הסמכה כללי – לא לגמרי הבנתי את ההערה המשלימה למה שכתוב כאן – או שזה סעיף שחובה להתקין תקנות עד 2019.

חובה להתקין תקנות עד 2019.

סליחה, לא. זה לא מה שהבנתי. לא חובה להתקין תקנות.

זה כרגע מה שכתוב בנוסח המודפס בפנינו.

כתוב שחובה להתקין.

זה סעיף של חובה להתקין תקנות עד 2019 - -

אכן כן.

- - שיאריכו את השירות לנשים בארבעה חודשים.

בוודאי.

אם הוא לא מתקין תקנות - - -

הוא מחויב להתקין תקנות.

הוא עבריין. נקודה.

אנחנו לא רוצים להגיע למצב שהחוק יחייב והוא לא יתקין.

אם זו חובה, זאת אומרת חובה עליו להאריך את השירות לפי הסעיף הזה.

נכון.

זו לא הייתה הכוונה.

אני חושב שגם אין הכרח לעשות את זה ככה כמו שזה מנוסח כרגע. אנחנו מכירים דוגמאות מחקיקה שאם לא מתקיימים תנאים שמצדיקים, לא יותקנו התקנות האלה, וזה בסדר. למשל: חוק שירות לאומי מ-1953 קובע הסדר מפורט לשירות לאומי, והוא אומר שתחילתו תהיה ביום שהממשלה החליטה להפעיל את החוק. עד היום הממשלה לא החליטה להפעיל את חוק שירות לאומי, ולא קרה כלום. זאת אומרת, אולי זו לא החקיקה הכי אלגנטית, אבל היא קיימת בספר החוקים שלנו. אני מבין שזה מה שאתה בעצם התכוונת.

נכון.

אבל זה לא מה שכתוב.

זה כן.

לא.

מייק, אנחנו צריכים לעשות תיקון, ומירי תכף תדבר על זה, בתחילה ותוקף בסעיף (ב) ולכתוב: אם לא תוקנו התקנות, הסעיף פוקע.

זה משהו אחר – בסדר – אבל זה לא מה שכתוב כרגע. אני הייתי מציע - - -

כדאי שתתייחס לסוגיה. יש פה שני דברים מהותיים. הדבר הראשון זה הארכת שירות בנות, צרכי הצבא והשוויון, ואחר כך הפרוצדורה. אני לא רוצה שנתמקד רק בפרוצדורה. יש פה קודם כל עניין - - -

לא. יש פה מהות. יש פה שאלה כבדה של מהות.

אז קודם כל נדבר על המהות, ואחר כך נדבר על הפרוצדורה.

אסביר. הבנתי מחבר הכנסת שלח שהוא אומר את הדבר הבא: אנחנו כרגע לא באמת יודעים אם אנחנו צריכים להאריך ב-2017-2018 את שירות הבנות בעוד ארבעה חודשים.

צרכי הצבא. אם צריך שוויון, אז צריך שוויון תמיד.

לכן, כרגע לא הגיוני שהכנסת תבוא ותאמר: - -

נכון.

- - אני יודעת שאני רוצה עכשיו ב-2018. המצב הביטחוני ישתנה, גיוס חרדי ישתנה. הכל יכול להיות אחרת. לכן, זה יכול להיות רק סעיף הסמכה שהיה וישתנו תנאים שיצריכו את הארכת שירות נשים בארבעה חודשים בצבא בחובה, אז נגיד מה קורה; שר הביטחון או הממשלה יחליטו לעשות את הדבר הזה. אבל, כרגע, כמו שזה כתוב, בעצם הכנסת אומרת "אני יודעת בוודאות שעד 2019 חובה להאריך את שירות החובה של נשים בארבעה חודשים", וזה, לטעמי, לא הגיוני. מבחינת מדיניות ציבורית, זה לא הגיוני.

אתה צודק.

צודק.

הכנסת לא יכולה להאריך את שירות הבנות רק על סמך צרכי הצבא. אני מסכים אתי באמירה הזאת?

לא. היא צריכה חקיקה בשביל עשות את זה.

אני לא מסכימה.

לא, לא.

כשהיא האריכה את שירות הבנים בחצי שנה, היא עשתה את זה על סמך משהו חוץ מצרכי הצבא?

להארכת שירות הנשים יש רציונאלים נוספים.

לא משנה. אם אני לא טועה, בשנת 67' זה היה בחצי שנה.

בסדר, אבל אני עונה לאמירה של מירי לגבי זה שהיא לא יכולה להאריך על-פי צרכי הצבא. היא יכולה.

יש בעיה.

העניין הוא קודם כל השוויון.

נכון.

עפר, זה לא אומר שאתה לא צודק.

שוויון בין מי למי?

של גברים ונשים בתוך הצבא.

צורי, זה לא עניין שאף אחד לא - - -

גם היום הם לא משרתים. להשוות ביניהם - - -

שנינו ורבים פה מכירים את הדיון על בוריו. אני מתייחס לנקודה של מייק בלס, שהיא נקודה חשובה מאד.

נכון.

היא ההבדל – ואני עושה את זה בלשון לא משפטית – בין "שר הביטחון יהיה רשאי" לבין "שר הביטחון יהיה חייב". הרציונל, שאנחנו הגענו אתו, כולל עם משרד הביטחון, הוא ש"שר הביטחון יהיה רשאי".

לא.

מהניסוח המשפטי של זה יוצא ששר הביטחון יהיה חייב.

לא, אבל הקושי שהיה גם לפני יומיים עם כל מיני הצעות שעלו הוא שבעצם בידי שר הביטחון להחליט על משך שירות של נשים, ולזה לא יכולנו להסכים כי הכנסת - - -

אבל זה לא נחוץ. אנחנו עכשיו מסדירים את ההסדר. אני חושב שההסדר יכול להיות שאם ממשלת ישראל תקבע שיש חיוניות בהארכת שירות החובה של נשים בצבא הגנה לישראל, - -

אז צריך - - -

- - תביא לכנסת בהחלטה ולא בחקיקה.

לא. אז זה על הקריטריון של צרכי כוח-אדם. ממש לא.

לא צריך חקיקה. אנחנו מכירים את זה מחוק איחוד משפחות ומדברים אחרים.

ומה אם שוויון הזדמנויות?

הכנסת – בהחלטה במליאה. יש כל מיני מודלים שבהם זה שילוב של החלטת ממשלה - -

למה צריך את זה בכלל?

אז מה עשינו?

- - עם החלטה של גורם בכנסת, ואז זה נכנס לתוקף. אבל צריכות להתקיים נסיבות שזה חיוני. אחרת, על מה?

בוא ונחזור בעצם לנקודה הראשונה שבה חייבים לדון. כשהכנסת מאריכה את שירות הבנות, היא מאריכה אותו לא רק על טעם של צרכי הצבא, מכיון שלעמדתי להאריך שירות בנות מהטעם של צרכי הצבא – אנחנו לא עוברים את מבחני המידתיות.

לכן, מה הטעם הנוסף?

מה, צרכי הצבא זה לא מספיק? מירי, אני לא מבינה.

לא, זה לא מספיק. אנחנו מדברים על שוויון הזדמנויות.

זה לא נכון.

הילה, למה?

אבל, בשנת 67' אתם עשיתם את זה. האריכו את שירות הבנים.

זה לא היה רק צרכי הצבא? מה זה היה? שוויון בין מי למי?

יש הבדל בין הארכת שירות בנים להארכת שירות בנות.

מירי, הטעם היחידי להאריך שירות של בנות בצבא זה צרכי הביטחון של מדינת ישראל.

ב-67' לא היו את כל השטויות - - -

לא נכון.

ודאי.

- - - של נשים לא מצדיק שירות חובה נוסף לנשים. לא יכול להיות.

מאה אחוז. ודאי. מה זה?

מאה אחוז, מייק.

למה האריכו ב-67'?

אבל זה לא קשור אחד לשני.

רק ביטחון. זו שלילת חירות.

המצב הנתון היום הוא פער של שנה בין גברים לנשים, וזה משפיע בצורה דרסטית על השירות.

אבל, זה דיון אחר.

ממש לא דיון - - -

זה דיון אחר. מה זה קשור?

יש מקרים שמאריכים את השירות רק כי זה צרכי הצבא.

בסדר, אבל לא במקרה הזה.

זה ממש המקרה. זה ממש המקרה.

לא.

העיקרון המוביל הוא קידום נשים בצבא.

אגב, גם בדיון שהיה בוועדת פרי, ויעיד תת-אלוף אגמון, עניין שירות הנשים לא עלה כי אמרו "באותה הזדמנות נסדר את השוויון". הוא עלה כי אמרו: "מקצרים את השירות".

היה פה הרמטכ"ל ואמר חד-משמעית: יש לנו פה שני נושאים, ואחד מהנושאים הוא שוויון בצורה ברורה.

אבל, מה זה קשור לחוק?

זה בתוך מה שקורה בצה"ל.

יפה, ואנחנו רוצים את זה.

הפער של משך השירות משחק לרעת הנשים. זה המצב. תאפשרו לנו.

הנסיבות השתנו.

אנחנו רוצים את זה. זה לא שייך לשאלה - - -

זה לא שייך לשאלה הזאת. זו שאלה אחרת נפרדת.

זה לא שייך לשאלה הזאת.

זה צריך להיות באיזה שהוא מקום. זה חייב להיות כתוב. אם זה לא כתוב, זה לא קיים.

בסדר. לכן, יש את התקנות האלה.

מייק, לא צריך לדון בזה עכשיו.

אל"ף, לא חייבים לחוקק. אם רוצים לחוקק, תעשו את זה כהסמכה לדון בעתיד.

- - - לחוקק.

- - - זה מה שהוא אומר, ולכן לא צריך את זה בכלל.

מה זאת אומרת? אני לא מבין.

הוא אומר שלא צריך בכלל.

מה שמייק בלס טוען הוא שאם בעצם אין חובה על שר הביטחון לתקן את התקנות אלא הוא רשאי לתקן את התקנות והחוק פוקע, - -

לא.

- - אז אנחנו לא מחזקים את עיקרון השוויון. בעצם, אין רציונל לסעיף. זה לא נכון כי הרציונל הוא קודם שוויון.

תני לי תשובה לזה: מה שאנחנו רוצים זה שאם שר הביטחון רוצה להאריך, הוא יצטרך להביא את התקנות האלה כדי לעמוד בשוויון.

זה בסדר.

אנחנו לא רוצים את מה שיש פה עכשיו שאומר ששר הביטחון חייב להאריך וחייב להביא את התקנות. מייק, אני צודק.

כן.

זה מה שאנחנו רוצים.

עפר צודק.

חבר הכנסת שלח, אני חושב שקודם כל לא חובה לחוקק כרגע.

נכון.

אם יהיה צורך, אפשר לבוא גם ב-2015 ו-2016 ואתם תהיו כאן ותחוקקו.

יפה.

זה הסיפור.

זה הסיפור.

אם בכל זאת אתם רוצים לכתוב משהו, זה חייב להיות סעיף הסמכה ולא חובה.

לא.

בסדר.

זה בסדר.

זו הייתה הכוונה.

לא.

גם לסעיף החובה או ההסמכה אני עדיין רוצה לשאול שאלות.

זו הייתה הכוונה של חברי הכנסת.

נכון.

החלטת הוועדה של חברי הכנסת הייתה רק הסמכה ולא חובה – שזה יהיה ברור.

אבל, גברתי היושבת-ראש, זה סעיף לטרת הבשר.

בסדר.

סליחה. אל תגיד לי "בסדר". אם ירצה הצבא גם לבנים וגם לבנות, אם צרכי הביטחון יחייבו החזרת השירות משנתיים וחצי לשלוש שנים, מה את חושבת? שיעשו חוק מחדש? יכנסו את המערכת, אם צה"ל יחשוב שהוא צריך לגייס את הבנות כי א', ב' ו-ג' בצרכי ביטחון ובלוח-זמנים נתון. את מבינה מה אנחנו עושים פה?

אבל אנחנו לא מדברים רק על צרכי ביטחון.

ברור לי.

זה העניין.

לא. אז תעשו את קידום השוויון גם בלי החקיקה הזאת.

קידום השוויון לא צריך להיות במסגרת החוק הזה.

אי-אפשר.

גברתי, את בנית פה by pass. את חוקקת היום by pass.

By pass לְמה?

לא צריך להעביר את זה.

בלי הארכה.

כדי להאריך את השירות, את מחפשת לך את הסיפור איך את עוקפת אותו.

ממש לא. אדוני, ממש לא.

היא יועצת הרמטכ"ל.

לא, לא אמרתי שהיא יועצת של הרמטכ"ל. אני לא בא אלייך - - -

אבל, אני, בתור יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, זה האינטרס שלי לעשות by pass? באמת.

איתן, היא רוצה, בשם השוויון, להאריך את השירות.

אתה לא יכול להגיד את מה - - -

אני מתנצל. סליחה, אני מתנצל. אני מתנצל בפנייך, אבל זו לא הנקודה. עובדה שזה עולה עכשיו.

אני רוצה להוסיף משהו.

אנחנו העלינו את זה עכשיו כי מדברים על שוויון הזדמנויות ועל שוויון בנטל. זה עולה עכשיו.

אבל, את לא יכולה לדבר על שוויון, כש-40% עושות שירות.

אבל אני מדברת על שוויון לנשים שבתוך הצבא. באמת. משווים את עצמנו למי שלא משרתות? באמת. הן לא מתגייסות, אז אנחנו נינזק? מה זה?

איתן, הרעיון, שמציגה היועל"ן, והיא עומדת על זה לאורך כל הדרך, וכבר שבעה חודשים אנחנו מדברים על זה: הם רצו, ויועל"ן רצתה, בראש ובראשונה שוויון במשך השירות בין התפקידים של הנשים לתפקידים של הגברים בצבא. היא מסתכלת על הצבא כי זה תפקידה. אנחנו מסתכלים על עוד היבטים.

בסדר. ברור לי. לא צריך לתת לי את כל ההרצאה כזאת כדי שאני אבין את מה שהיא אמרה. אני מנסה לומר לך: אז איפה היועל"ן של הגברים, כלומר זה שיבוא ויסביר לנו למה אלה משרתים רק 17 חודשים, למה אנחנו עושים א', ב' ו-ג'? למה לנו אין יועל"ן? למה אתם עכשיו, בשם השוויון, באים ומציגים את התמונה רק מהצד שלכם?

אלה שני דיונים נפרדים. דיון אחד הוא צרכי הצבא, שזה מטרת החוק וכל הסיפור הזה. נכנס פה בדלת הקדמית נושא נוסף, שהוא חשוב כשלעצמו: שוויון הזדמנויות של יוצאי צבא לאישה. אתם מכניסים פה בדלת הקדמית. למה?

גם הדיון בנושא החרדים זה לא רק צרכי צה"ל. כל החוק הזה עוסק בשוויון במדינה.

זה חוק שירות ביטחון, וזה לא חוק שוויון בין נשים לגברים.

הוא לא עוסק רק בצרכי כוח-אדם.

הוא נבע מסיפור של הציבור החרדי. הוא נבע מהציבור החרדי. זה הרציונל שלו.

חבר הכנסת שמולי, בבקשה, ואחר כך מייק בלס, ואז אני רוצה לסכם את הנוסח ביחד עם מירי. נשמע גם את הנציגה של ויצ"ו.

אני לא אומר את זה בציניות ואני לא מרגיש צורך להטיף פה מוסר לאף אחד, ואני מאמין שמה שאת אומרת את באמת מאמינה בו ואת רואה את המציאות הזאת לנגד העיניים. אבל, אחרי שעברנו את כל כברת הדרך בחוק הזה, אי-אפשר לבוא בישורת האחרונה ולדבר אתנו על שוויון.

אנחנו לא באים בישורת האחרונה. אנחנו בזה מהדקה הראשונה. אנחנו היינו פה מהדיון הראשון. זה לא נכון.

הארכת שירות נשים - - - בלי תנאים, בלי כנסת.

סליחה, סליחה.

תנו לו.

אל תתפרצי לי לדברים, בבקשה. אני לא אמרתי שאת באת לישורת האחרונה. אני אומר שאנחנו מקיימים את כל הדיון הזה, וכל הדיון הזה – בואו ונגיד שלא בכל הפעמים הטיעון של השוויון עמד לנגד העיניים של כולנו. בסוף הדרך, כאשר יצרנו מציאות שהיא לא שוויונית, באים עם האמירה הזאת של שוויון כלפי נשים לעומת הגברים בתוך הצבא, ועל בסיס זה רוצים לעשות שינוי שהוא כל כך מרחיק לכת.

אני מבקש להתייחס.

אני אולי אנסה לקחת את מה שאיתן אמר צעד אחד קדימה. גם הדברים, שאת אומרת בלחש, נשמעים כאן.

לא, כי זה מכעיס אותי. אנחנו נמצאים פה - - -

אני שמח שזה מכעיס אותך.

אי-אפשר להגיד משהו שהוא לא נכון על מה שאנחנו אומרים.

יש לי חדשות בשבילך. במסגרת החסינות שניתנה לי, בשונה מהבמות ברוטשילד, כאן גם מותר לי להגיד, בחסות החוק, שטויות, ואת חייבת להקשיב לזה.

חבר'ה, בבקשה תתייחסו בכבוד ליועל"ן. היא יושבת כאן שבעה חודשים בוועדות, בניגוד אליכם שבאתם לשתי ישיבות. אז תתייחסו אליה בכבוד.

דרך אגב, זה לא חייב להיות שטויות.

אילת, צריך גם להפסיק את הנוהל הזה שכל ישיבה את מחלקת לי ציונים. כאילו, בכל הכבוד, את רוצה שאני אתחיל לחלק לך ציונים בוועדת הכלכלה שאת לא מגיעה אליה?

איציק, תתייחסו בכבוד אל היועל"ן. זה מה שביקשתי.

אני מתייחס בכבוד גם ליועל"ן וגם לגדי ולכל אחד מהיושבים פה.

בסדר.

בואו ונגדיר את זה ככה: הם לא הבעיה שלנו פה.

נכון.

כדי שנעשה סדר, אנחנו מתנצלים בפניכם אם היה כאן איזה אקט שהוא לא מכובד. אבל בשורה התחתונה הבעיה שלנו היא לא אנשי הצבא. הבעיה שלנו היא הקומבינה, שהם לא מבינים שבחסות החשיכה על הראש שלהם עושים פה סיבוב. זה כל העניין הזה. פתאום מעלים את עניין גיוס הבנות על ראש שמחתנו. יש לי ארבע בנות, וחבל שאין לי יותר.

גם קיצור שירות הגברים.

אומר רק עוד שתי נקודות.

איתן, תן לחבר הכנסת שמולי לסיים.

אנחנו מנסים לומר – והטענות לא מופנות לצה"ל אלא לוועדה – שאם דנים בעוד שנתיים על הארכת שירות של נשים בצה"ל, זה לא יכול להיות שידברו רק על הארכת שירות של נשים. צריך להסתכל על כל המכלול, כי אנחנו מתעסקים פה בחוק של שוויון בנטל שהוא לא נוגע רק לנשים, ותכליתו התחילה בכלל ממקום אחר של הגדלת השוויון בנטל מול אוכלוסיות אחרות בחברה הישראלית. זה דבר אחד.
דבר שני – אילת, בדיוק לפי הקו שאת התווית בנושאים הקודמים שהיינו בהם בדיונים: מה שלא צריך להיות בחוק ומה שמסרבל את החוק לא צריך להיות פה. זה כפי שאמרתם לנו בדיון הקודם על יעדי החרדים, על יעדי הגיוס, וגם בנושאים של ישיבות ההסדר, שמה שמסרבל את החוק ואנחנו לא יכולים לצפות פני עתיד אז לא צריך להיכנס לפה. אני חושב שפשוט לא צריך לדבר על זה. פשוט לא צריך לדבר על זה. אם ב-2016 יהיה צורך, יבואו נציגי הצבא, יבוא שר הביטחון, תבוא הממשלה לוועדה - - -

אז איך השתרבב קיצור שירות?

ברשות יושבת-הראש, לפני חברי הכנסת, הייתי מבקש לומר איזו אמירה בקונטקסט. גם בוועדת פרי וגם בחודש או בשבוע הראשון כשהצגתי כאן את כל נתוני צה"ל, אני רוצה להזכיר שהדיון הראשון נפתח בדיון רחב על המציאות שנמצא בה צה"ל. צה"ל, בוועדת פרי וגם פה, ביקש עסקה שלמה שבעינינו מגבירה את השוויון.

אף אחד לא מאשים אותך.

אני רק רוצה להשלים. אני לא משיב לך, אלא אני רוצה רגע בקונטקסט, חברי הכנסת שמולי וכבל. ביקשנו לדון בכך ש-42% מהנשים לא משרתות היום בצה"ל. הצענו הצעה גם בוועדת פרי וגם פה, שלפיה תחול חובת שירות אזרחי או לאומי או שירות צבאי על כל בת במדינת ישראל. הנושא הזה לא נדון.

לא קיים.

אם הוא נדון, הוא נדון במשך מספר דקות מאד מצומצם, ואני אומר את זה בצורה מרחיבה.
ביקשנו במשך שלוש שנים להחיל את החוק בנושא הבנות המשתמטות, הבנות השקרניות.

לא קיים.

החוק הזה לא עבר.

איתן, זה החוק שלך?

זה יצר את תחושת אי-השוויון. החוק שחבר הכנסת כבל מציג הוא חוק משודרג יותר לתהליך הזה. החוק הזה לא עבר, וכולם יודעים מאלו טעמים הוא לא עבר.
ביקשנו בעניין הזה לראות כיצד מאריכים את שירות ההסדר וביקשנו כיצד מצמצמים את הימ"לים ואת כוח-האדם מחוץ לצה"ל, כדי להגביר את השוויון.

מה זה ימ"ל?

יחידות מחוץ לסד"כ במשרדי הממשלה השונים.

הייתה כאן תפיסה שלמה שמדברת על שוויון, על הגברת השוויון, גם אל מול צרכי הצבא.

אתם, רבותי חברי הכנסת, קיבלתם החלטות. כשקיבלתם החלטות, הן היו לנגד עיניכם כי הרי אתם יכולים לקבל החלטה שאותם 40% נשים היו משרתות.
ואז נוצר מצב, שכשאנחנו מסתכלים, גם אני וגם ידידתי יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, ומגיעים לחדרים הללו בדיונים אחרים וארגוני הנשים מטילים בנו דופי על כך שבצה"ל אין שוויון לנשים, אז אני שואל אתכם ואני שואל גם בתוך הצבא: כיצד אתם רוצים ליצור שוויון בתוך הנשים בצה"ל, כאשר מראש המדינה יוצרת לנו חוסר שוויון?

זה לא ככה.

דרך הארכת שירות בוצע פה - - -

חבר'ה, תקשיבו. אני מנהלת את הדיון.

לכן, מהטעמים האלו, באנו ואמרנו: יש לנו תכנית מלאה, שאנחנו מבקשים להחיל אותה. הם אינם רק טעמים של צרכי כוח-האדם בצה"ל. אתם המחוקק, ואתם תחליטו לאן אתם רוצים - - -

נכון, אז זה מה שאנחנו עונים לך. אילת, אני רוצה לענות לגדי בקצרה.

רגע. חבר'ה, יש סדר: מייק, יוני, שרון, איתן, רוברט, עפר, מירי ואז אנחנו מצביעים.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לעוד דבר קטן שככה נשכח. יש פה עוד שני סעיפים קטנים שמאריכים את השירות לא רק מ-24 חודשים ל-28 חודשים, אלא גם מ-18 חודשים ל-22 חודשים ומ-12 חודשים ל-16 חודשים.

נכון. לעולות חדשות.

מי הן הנשים האלה שעושים להן את זה? אלה רופאות שיניים, שחלקן בגילאי 35-38. אמא עם שלושה ילדים שעלתה לארץ תעשה עכשיו גם 16 חודשים, כלומר שנה וארבעה חודשים, במקום שנה. למה? מה זה תורם לקיצור?

שוויון.

השוויון. חברים, ה לא מוסרי, זה לא חוקתי, זה לא יעבוד.

גדי, מה דעתכם על זה?

הכניסו פה נר עשן.

אלה גם עולות חדשות שמגיעות בגיל מאוחר.

נכון.

גדי?

אני לא יודע. אפשר להסתכל על זה.

אני היחיד שמסתכל על זה?

זו הארכה בהתאמה.

לא, אני גם מסתכלת על זה. חבר הכנסת מוטי יוגב דיבר אתי על זה.

ההארכה היא בהתאמה, אבל לא זה העניין.

זה בגלל שמשכי השירות שלהן מראש הם אחרים אז - - -

אז מה? אז אנחנו מפעילים שיקול דעת.

אבל יש בזה היגיון. גם חבר הכנסת מוטי יוגב דיבר אתי על זה, שעולות חדשות שמגיעות – בשביל מה אנחנו מאריכים להן בעוד ארבעה חודשים? בכל מקרה, התפקיד שלהן קצר, וזה לא שהן יוכלו לעשות תפקיד של גבר.

והן עושות רק את התפקיד, את המקצוע שלהן. הצבא בכלל לא עושה להן הכשרה.

אפשר לבחון את זה, וזה בסדר לבחון את זה. זה לא לב העניין. לב העניין זה נשים שמשרתות רגיל בצה"ל.

גדי, אני מבקשת מכם היום לבחון את זה ולתת לנו תשובה.

אבדוק ואשיב. אני יכול לתת תשובה בשעות הקרובות?

כן.

את אלה מחקנו. זה דבר קטן ובאמת בשוליים. זה לא הרבה נשים, אבל עדיין הגישה הבסיסית, שאומרת שלכל הנשים מאריכים בארבעה חודשים, היא הבעיה. אני חושב שאנחנו צריכים להגדיר. חברת הכנסת שקד, רק בשביל לתמצת, אם יחליטו בסוף שעושים תקנות כאלה, צריך להגדיר באלו נסיבות הן יפעלו, ולטעמי צרכי הביטחון צריכים להצדיק את זה ולא צרכים אחרים כי זה חוק שירות ביטחון ולא חוק שיווי זכויות האישה. יש לנו חוקים אחרים שעוסקים בשיווי זכויות האישה. אם יחליטו שעושים דבר כזה, - - -

אפשר להאריך את זה?

בתוך החוק.

אם צרכי הביטחון של מדינת ישראל יחייבו הארכת שירות, גם אני אסכים לזה. בוודאי. לכן, זה סעיף הסמכה, וזה בסדר. לא חייב להיות תאריך הפעלה של ההסמכה.

זה לא מספיק.

גם אם כן מאריכים, צריך לקבוע לכמה זמן מאריכים, כי כרגע לפי הנוסח שקיים ברגע ששר הביטחון יתקין תקנות, זה forever - -

נכון. אפשר להאריך forever.

- - עד שאני אהיה בן 120 ומעבר לזה. זה לא יכול להיות, כי איך אנחנו יכולים כרגע להסמיך תקנות?

גם קיצור השירות הוא לתמיד.

אם שוויון – אז שוויון לתמיד.

שניה. זו כן הייתה הכוונה.

רק שנייה. האמירה שלך מאד בעייתית. אתה אומר שצרכי הצבא יכולים להאריך את השירות. אתה יודע שזה לא צרכי הצבא אלא באמת אם אין אפשרות אחרת בקשת האפשרויות - - -

ברור. זה המבחן החוקתי.

לא. אז בוא ותגיד את זה, כיון שמהדברים שלך נשמע שצרכי הצבא נותנים carte blanche לממשלה, לשר הביטחון, להאריך.

את צודקת.

יפה.

בישיבה הקודמת שהייתי נתתי את כל הניתוח החוקתי למה, להערכתי, היום לקבוע את זה צרכי הצבא לא מחזיקים מעמד.

יפה.

זה לא חוקתי, וזה יקרוס. יש חלופות אחרות.

מייק, אני רוצה להבין. לעמדתך, צרכי הצבא לא מאפשרים הארכה - - -

אגיד מה עמדתי. לעמדתי, היה והתקיימו נסיבות ביטחוניות מיוחדות, וזה לא המצב שאנחנו חיים בו היום במרץ 2014, - -

ולא תהיה אפשרות אחרת.

- - ואין אפשרות אחרת, אפשר להאריך לנשים את השירות, כי המדינה צריכה קודם כל לדאוג לקיומה.

אז למה ב-2014 אנחנו חייבים עכשיו - - -

- - - להחליט עכשיו.

רגע. תמשיך את הטיעון שלך עד הסוף.

אני חושב שהחלופה הראשונה – לא חובה לחוקק את הדבר הזה, ואם תהיה שעת צורך נתכנס וחוקק.

רוצים בכל זאת משהו שנדע כי עשינו משהו – אז עושים סעיף הסמכה שקובע שבהתקיים נסיבות X שקשורות לביטחון המדינה, שר הביטחון, באישור ממשלת ישראל, ולא לבד, כי יש פה השלכות חברתיות רחבות הרבה יותר מהחיילות שבצבא, על המשפחה, על הפרנסה, על הלימודים שלהן - - -

לנו יש גם בעיה עם הפרוצדורה הזאת.

הילה, בדיוק מהדבר הזה - - -

אנחנו חלוקים על מייק, שזה צרכי הצבא בלבד.

זה מה שהבנו בהתחלה.

- - - אחרת, לא מאפשרת הארכה.

מירי, סליחה. זה ייבחן חוקתית, ברגע שמישהו יחליט להפעיל את זה. כשממשלת ישראל תתכנס ותגיד - - -

הילה, אנחנו הבאנו. את היית מעורבת בזה.

הסעיף לא מנוסח - - -

אבל צריך לתקן אותו.

מירי, יש לי שאלה משפטית.

איתן, סליחה. יש סדר.

איתן, יש סדר דוברים.

כאילו מי שצועק יותר חזק הוא זה שמדבר?

אילטוב, לא. זו שאלה משפטית. אני מתנצל בפניך. אני יותר גבוה.

אני אומר ככה ברצינות: האם אנחנו מבקשים עכשיו את הסעיף הזה מסיבה של צרכים צבאיים שאולי יתבררו לנו ב-2016 או מפאת השוויון?

זה גם וגם.

זה גם וגם.

בסדר, חשוב לשמוע את הדברים. זה גם וגם.

יש סדר. עכשיו שרון.

זה גם מסיבה של - - -

גם וגם. אפשר לא רק מטעמים של חוסר בכוח אדם אלא בעיקר מטעמים של הגברת השוויון.

אני רוצה להתייחס לזה בצורה יותר - - -

אם אפשר, אומר מילה אחת על הצורך בשוויון. אם יש 20,000 וכמה בנות שמתגייסות מדי מחזור, מה הצידוק לפקידות, שוטרות צבאיות, נהגות, פקידות ת"ש, לעשות להן 28 חודשים במקום 24 חודשים אחרי 65 שנות מדינה?

אפשר מחדש להתחיל את זה.

בעיתון מפרסמים שצריך 4,700 במקום - - -

אתה מגיע לנקודת האפס שאנחנו לא רוצים להגיע.

לא, די, די. לא פותחים את זה. עשינו כבר עשר ישיבות על זה.

שרון, בבקשה.

אני רוצה לציין גם לפרוטוקול שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם יועל"ן, והמטרות שלנו זהות. בנקודה הזאת אנחנו חולקות על ההנחה שהדבר הזה, הארכת שירות, יגביר את השוויון בצה"ל. כדי לעשות שוויון בצבא, צריך להוציא את דו"ח שגב וצריך ללכת עם שורת צעדים שבאמת יגדילו את השוויון.

זו סיסמא.

אנחנו לקחנו את דו"ח שגב.

אני קראתי את דו"ח שגב בדיוק כמו שאתה קראת אותו.

זו סיסמא לחלוטין.

יש פה שורה של מהלכים.

אין לך מושג מה הצגנו פה.

אני לא התפרצתי לדבריך, אז תן לי להשלים אותם בבקשה.

אוקיי. זו פשוט סיסמא.

אני רוצה לציין שהעמדה שלנו, ויצ"ו, מתואמת גם עם ארגוני נשים אחרים. אנחנו לא באות לפה וזורקות סיסמאות לאוויר. אנחנו חושבות שכדי להגדיל את השוויון, צריך לעשות את זה באומץ. זה התפקיד של הח"כים פה להחליט שפותחים את כל התפקידים, שמאחדים את השירות, ומאחדים את המיון, ועושים את כל מה שכתוב בדו"ח שגב לאורך זמן. לדעתנו, זה לא המנדט של הוועדה הזאת. אנחנו לא חושבות שהצעד הזה שהוא חובה יגדיל את השוויון. זה רק הגדלת החובות ולא הזכויות.

אבל אתם לא יכולים לקחת חלק. אי-אפשר לקחת חלק ממה שמייק בלס אמר, ואחר כך להתאים אותו. אם לוקחים את כל התזה – יש לנו נוסח, ואם לא מסכימים עם מייק לחלוטין – אז אנחנו לא יכולים לקחת רק את מה שמתאים וליישם אותו על הנוסח שמוצע כאן בשם הוועדה.

בסדר. יוני, בבקשה.

גברתי היושבת-ראש, קודם כל, אני יודע שבנושא היו כבר דיונים ארוכים, אבל אני חייב לטובת הפרוטוקול ולטובת העניין להגיד כי בעוד כמה דקות יהיו פה גם הצבעות: החוק הזה רגיש באופיו. אנחנו רואים במרחב הישראלי מה זה עושה לכולנו, וטוב שכך. כך החברה הישראלית דנה האם זה טוב או לא טוב וכו'. הרציונל של החוק הזה במהותו התחיל מהבנה שיש בחורי ישיבות שלא מתגייסים. משם הוא התחיל ולשם הוא רצה להגיע. הכניסה של המלים האלה "לשם הבטחת שוויון הזדמנויות של יוצאי צבא אישה וכו'" מכניסות את המערכת החוקתית לפלונטר הרבה יותר רגיש והרבה יותר גדול.

למה קיצרתם את השירות בחוק הזה? – זו השאלה.

אני רוצה להסביר.

למה הכנסתם את זה?

אני רוצה להגיש הסתייגות על הדבר הזה.

אם הכנסתם, כל החבילה נכנסת.

אני מסכים אתך לחלוטין.

אבל עשיתם את זה.

אני אומר שעכשיו הכנסה של המילים האלה מכניסה את כל המערכת המשפטית והציבורית לבג"צים חדשים שיהיו. גם כך עבדו על החוק הנוכחי חודשים ארוכים לטובת הגיוס של האוכלוסייה החרדית ותלמידי הישיבות. לפני הדיון המהותי האם ערך השוויון או ערכים אחרים, מה שאנחנו עושים בידיים שלנו זה מכניסים, בהצבעה על המילים האלה, הסתבכות חוקתית ומכניסים את כל המערכת לפלונטר בעייתי.

כל מה - - - מוקדם מדי.

אני קורא את הבג"צים על כל מה שיקרה עכשיו, ומכניסים את צה"ל, אדוני גדי אגמון, שכבר כמעט קראתי לך חבר-כנסת, לפלונטר גדול. כשאתה מסכים להכניס את המילים האלה, אתה מכניס עכשיו את צה"ל למגננה ולמתקפה של כל מיני ארגונים וכל מיני דברים כאלה. זו טעות. כדאי לעשות דיון ציבורי. כדאי להפריד בין הדברים. זה לא נכון: לא לטובת צה"ל ולא לטובת הדיון הציבורי.

אז תורידו את קיצור השירות.

אז גם את קיצור השירות צריך להוריד.

אני אומר עוד פעם: יש פה שני דיונים.

לא, זה לא שני דיונים. זה אותו דיון. קיצור שירות והארכת שירות זה אותו דיון.

אתה לא עונה.

אני רוצה להסביר. החבילה האחת שאתם מייצרים: יש את חבילת צרכי הצבא, ויש את חבילת שוויון ההזדמנויות. אלה שני נושאים נפרדים.

הם לא נפרדים.

מה שהיא אומרת לך הוא שהנשים זה לא רק עניין של שוויון הזדמנויות – זה חלק מרכזי ממה שהם רוצים. אבל יש פה גם עניין של צרכי הצבא, ואי-אפשר להגיד שזה שני דיונים נפרדים. זה לא, פשוט לא.

זה דיון שעומד בפני עצמו. אני מסכים. צריך להבין את ההשלכות. כשאנחנו מכניסים סעיף כזה, יש לזה השלכות אקוטיות.

יוני, בג"צים יהיו בכל מקרה.

לא. אני אומר שגם ככה החוק הזה רגיש סביב אוכלוסיית החרדים. למה אנחנו צריכים להכניס את עצמנו ואת המערכת הצבאית - - -

ובני ישיבות ההסדר.

נכון. בסדר. אבל, אני אומר עוד פעם: דנו בדברים.

אל תיעצר שם.

דנו בדברים. לְמה אנחנו צריכים להכניס את עצמנו לתוך הבלגאן הזה?

נכון, בסדר. אני אומר עוד פעם: דנו בדברים. לְמה אנחנו צריכים להכניס את עצמנו לתוך הבלגאן הזה? זו אחריות שלנו, של מי שיושב כאן, גם לשמור על צה"ל - - -

כל כך הרבה תפרים גסים תוקעים את החוק. זה העניין.

אני מפסיקה את הישיבה לחמש דקות להתייעצות.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:51, ונתחדשה בשעה 11:01.)

יש הפסקה של חצי שעה בדיון, עד שנגיע לנוסח.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:01, ונתחדשה בשעה 13:00.)

אנחנו רוצים להתחיל בישיבה.

איילת, אני מבקש הסבר, כי אני לא מבין. מצטער, אני רוצה להבין.

מירי תסביר.

אני מבקש הבהרה, ברשותך היושבת ראש, לעניין של הארכת שירות בנות.

בסדר. נסביר הכול. הגענו לנוסח מוסכם. הוא מושלם, מה לא בסדר?

איילת, יש לי הרגשה שהיום זה לא ייגמר.

ייגמר.

תיקון סעיף 2 בעצם מדבר על הארכה, קראנו אותו בפעם הקודמת.

"תיקון סעיף 16א. 3. בסעיף 16א לחוק העיקרי –

"(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) שר הביטחון רשאי לקבוע באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי תהליכי אבחון אחידים למיועדת לשירות ביטחון אישה ולמיועד לשירות ביטחון גבר וכן תהליכי מיון ושיבוץ בתפקידים ובמקצועות בשירות סדיר שיבטיחו שוויון הזדמנויות".

זה לא עברית אפילו. ה'כי' הזה הוא - - -

כן, תהליכי אבחון אחידים.

(מקריאה): "תחילה. (א) תוקף תחילתו של סעיף 16 כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה ביום תחילתן של התקנות לפי סעיף 16א(א1), לא לפני כ"ח בסיוון התשע"ו (1 ביולי 2016).

"(ב) לא הועברו תקנות כאמור בסעיף קטן (א) לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת עד יום כ"ז בסיוון התשע"ט,(30 ביוני 2019) יפקע תוקפם של סעיף 16, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, וסעיף 16א(א1) כנוסחו בסעיף 3".

אני רוצה להסביר מה המנגנון ומה הקושי שקיים. המנגנון אומר שהכנסת מאריכה את שירות הבנות במספר חודשים, אבל מוטלת חובה על שר הביטחון לקבוע תקנות באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ורק לאחר שוועדת החוץ והביטחון של הכנסת תאשר את התקנות ייכנס לתוקפו הארכת שירות הבנות מ-24 חודשים ל-28 חודשים.

בנוסף סעיף קטן (ב) מדבר על כך שלכל ההסדר הזה יש חלון. החלון הוא, התקנות לא יכולות לעבור לוועדת החוץ והביטחון לפני ה-1 ביולי 2016 והוא יכול להביא אותם עד ה-30 ביוני 2019. אם שר הביטחון לא יביא את התקנות הראשונות שהוא התחייב פוקעת אפשרותו להביא את התקנות, והפועל היוצא הוא שהארכת שירות הבנות מתבטלת. בנוסף לכך, לבקשת משרד הביטחון אנחנו הבהרנו שגם מתבטלת חובתו של שר הביטחון להתקין את התקנות.

אפשר לשאול שאלת הבהרה? את אמרת ששר הביטחון חייב להביא, כתוב כאן 'רשאי לקבוע', זאת אומרת שזה נתון לשיקול דעתו?

נתון לשיקול דעתו. מה ההסדר מבחינתנו, מבחינת הכנסת, שהכנסת בעצם מאשרת את שירות הבנות משני טעמים, היא נשענת על שני אדנים. אחד, האדן העיקרי הוא השוויון והאדן הנוסף הוא צרכי הצבא, מכיוון שהיא לא יכולה להאריך את שירות הבנות רק בהתבסס על צרכי הצבא, מכיוון שלעמדתנו זה לא יעבור את מבחן המידתיות, כיוון שיש אפשרויות אחרות להתמודד עם החוסר שיהיה בקיצור שירות הגברים. לכן כאשר הכנסת מסכימה להארכת שירות הבנות היא מאריכה במיוחד על בסיס קידום השוויון ולכן לטעמנו השוויון אינו תחום בזמן. אם יש צורך לקדם את השוויון, אז אין צורך לתחום את סמכות שר הביטחון ובעצם מה שהכנסת עושה, הוועדה מעניקה לשר מעין וטו על החלטת הכנסת. לכן אני חושבת שחלון ההזדמנויות הזה הוא בעייתי.

עכשיו נקרא את הסעיף שלא קראנו ואני אסביר מה המשמעות שלו.

(מקריאה): "פורסמו תקנות לפי סעיף 16א(א1) יבחן שר הביטחון את התפקידים והמקצועות המופיעים בצו שהוצא לפי סעיף 16א(ג) לחוק העיקרי, כך שבתוך שנתיים מיום פרסומן של התקנות משך השירות בתפקידים ובמקצועות יהיה כאמור בסעיף 16".

מה שאנחנו בעצם באנו וטענו, שאם בסופו של יום תהיה הארכת שירות בנות לא יכולים להיות שני הסדרים, הסדר של 28 חודשים והסדר של 32 חודשים ולכן שני הסעיפים, ברגע שהוחלט על הארכת שירות הבנות, 16א חייבים ל - - -

ייווצר שוויון דרך ביטול תפיסת 16א(ג).

לא, לא יתבטל, הוא רק יבוטל לעניין משך השירות.

ברור, אני מדבר על משך השירות.

זה דבר אחד. דבר נוסף, אם תיכנס הארכת השירות לתוקפה, כל רשימת התפקידים שמצויה בצו לפי סעיף 16ג צריך שר הביטחון לבחון לעניין השירות, שלא ייווצר מצב שעדיין נמצאים שם - - -

יש גם וגם.

יפה. זהו.

אני מניח שפה לאנשים יותר נוח שנגיש הסתייגות מאשר נגיש רביזיה, מבחינת הזמן שלהם.

כן, נכון. מוטי, אל תגיש רביזיה.

לא, אנחנו לא רוצים סתם לכלות את זמנם של אנשים וגם לא לומר דברים בצחוק. אני רוצה לומר בכל הרצינות. עם כל הכבוד ויש לי כבוד גדול לבני שני המינים, שירות הבנות איננו תחליף, תחליף מספרי לפחות, לשירות הבנים בצה"ל, חלקו ענייני ומאפשר את השוויון, חלקו לא. ולכן אני מבקש להגיש הסתייגות, גם על בסיס מה שאמרה פה קודם היועצת המשפטית בחוסר ההסכמה על הדברים, בהתנגדות להארכת שירות בנות באופן הקולוסאלי, קרי, מירי - - -

אוקיי, אתה מתנגד לסעיף 16(2) בכלל.

לחוק העיקרי, להארכת שירות נשים עקב ערך השוויון. אני סבור שצריך לבחון אותו, צה"ל הוא לא המעבדה שלו, בצה"ל צריך לבחון אותו בעיקר לפי צרכי צבא ההגנה לישראל והייעוד שלו להגן על עם ישראל. לכן כשצריך וכשבנות יכולות לשרת כחלופה לבנים, זה מצוין, וכשזה בלתי אפשרי, כי מדובר פה בשני מינים, אז זה לא מהווה תחליף ולכן כל הסיפור הזה מיסודו הוא לא נשען על דברים אמיתיים, על כן אני סבור שצריך למחוק את סעיף 16 בחוק העיקרי ולהאריך את שירות הבנות רק פרטני לפי צורך ולא באופן מכליל.

עידו, זו הסתייגות.

שלא יוארך השירות.

שלא יוארך שירות בנות בחוק, אלא רק לפי הצורך. שר הביטחון יהיה רשאי לקבוע, באישור ועדת החוץ והביטחון, תהליכי אבחון ומיון ושיבוץ באופן שיבטיח שוויון הזדמנויות לפי האפשרי והנדרש.

יש שתי אפשרויות, או שאתה אומר שלא תהיה הארכה ושר הביטחון יוכל להאריך לחלק.

אני אומר שההסתייגות היא לסעיף 16, שר הביטחון יהיה רשאי להאריך לחלק, לפי צרכי הצבא ועם ישראל, להגן על עצמו.

אתה הגשת הסתייגות, אנחנו צריכים להצביע עליה.

בהמשך לקשיים שדיברה עליהם היועצת המשפטית, אני רק רוצה להעיר שלהבנתנו ההסדר, שלפי מה שהוסבר המשמעות שלו ששר הביטחון הוא זה שקובע בהחלטתו אם ההסדר כן או לא ייכנס לתוקף, הוא הסדר נוקשה מבחינת יחסי הכוחות בין כנסת לממשלה והעברת הסמכות בעצם לקבוע את משך התקופה לשר הביטחון.

אבל זה באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

לא, אם הוא לא עושה שום דבר ההסדר פוקע.

עד 2016 אתה לא עושה כי אתה לא יכול. בין 2016 ל-2019, תחליט שאתה רוצה להאריך, תבוא אלינו.

נכון.

אני מבקש להוסיף משפט אחד.

אם אתה מחליט שאתה לא רוצה ל - - -

אז זה נופל.

יפה, זאת אומרת שההחלטה נתונה לשר הביטחון. מכיוון שכך, ההסדר - - -

לכן הכנסת כאן יוצאת מוחלשת. נכון.

אני מבקש להוסיף משפט אחד, שאמרתי אותו גם בהסתייגות הראשונה שלי שלא לקצר את שירות הבנים. אמרתי שלגבי שני הדברים הללו גם ביחד וכאחד מבחינתי, הדברים נידונים כרגע גם בוועדה בראשותו של חבר הכנסת איתן כבל, ועדת משנה של חוץ וביטחון לענייני מוכנות, והם עוברים תהליך מקצועי בוועדת חוץ וביטחון. אני הייתי מבקש גם להסתייג ולקחת את כל הפרק הזה של קיצור שירות בנים והארכת שירות בנות ולהביא אותו לבחינה מקצועית בוועדת החוץ והביטחון בלי קשר לכל החוק כולו שבו אני לא רוצה כרגע לעכב שום דבר ולא להתייחס לשום דבר. לקחת את כל הפרק הזה של קיצור שירות בנים והארכת שירות בנות ולשים אותו במעבדה של ועדת חוץ וביטחון לבחינה מעמיקה, ומזה מה שייצא משם ייצא משם.

אוקיי, תודה רבה. חבר הכנסת כבל ואחר כך מייק ואז אני מצביעה.

אל"ף, אני מבקש להסתייג ולהתנגד להארכת שירות הנשים. גם מהטענה שהועלתה כאן, זה מחליש את כנסת ישראל. כל התהליך הזה מחליש את כנסת ישראל, גם אם הוא לא ייצא בסופו של תהליך אל הפועל ויבוצע, עצם העובדה שסעיף כזה נרשם בתוך החוק מחליש מאוד את הכנסת. גם כך כנסת ישראל חלשה ובוודאי שמערכת החוץ והביטחון מאוד מאוד חלשה בשוטף בכלל מול מערכת הביטחון, מול צה"ל.

ודבר נוסף שאני רוצה לומר לכם. אני מבין, נעשתה כאן עבודה שהיא למזער את הנזק, ואני אומר את זה גם פה לפרוטוקול. אני יודע שזה יעבור, אבל לפחות אם זה יעבור זה יהיה עם מינימום של נזק. גם את זה אני אומר לפרוטוקול. אבל יחד עם זאת חשוב לי לומר את דעתי ואת דעת מפלגתי בעניין הזה ולומר לכם שנעשה כאן מעשה באמת שלא ייעשה, כי אין כאן שוויון. אני אומר לך, גברתי, אין כאן באמת התייחסות אמיתית לצרכי הביטחון של מדינת ישראל, זה תפר גס, ממש. הייתי מוכן להילחם לצדך בכל הכוח אם היה כאן תהליך אמיתי מתחילתו ועד סופו שמלא באומץ לב להוביל שינוי באמת מול החרדים, באמת מול החבר'ה שעושים את השירות של ישיבות ההסדר ובכל התהליך כולו. וכשמסתכלים פנימה ורואים, אני רואה אותך מדברת על שוויון, זה נראה, תסלחי לי שאני אומר את זה, לתוך התהליך הזה, כמו שהוא נתון - - -

אני לא חייבת לסלוח לך.

לא, קודם כל אני מאוד מקפיד, כדי חס וחלילה, אני נזהר בלשוני ואני אומר לך מלכתחילה, אני מאמין באמונה שלמה ברצון שלך, אבל אני אומר, תראי מה יוצא כאן. את באה מתוך כוונה הכי כנה, ברצון הכי נכון לדבר על שוויון ובלי משים את מוצאת עצמך שותפה לתוך תהליך שאין בו שוויון אמיתי. זאת אומרת בסוף אנחנו נושאים כולנו את שם השוויון לשווא, כי אין פה, וכל אחת ואחד סביב השולחן הזה, כולל המשפטנים שמתפלפלים בפלפולים, כדי למצוא את הניסוח המשפטי הנכון, בסופו של תהליך אין כאן שוויון אמיתי. נהפוך הוא, בלי משים אנחנו מעמיקים את אי השוויון ובסופו של עניין - - - תשמעי, אנחנו לא בצד של החרדים, לפחות לא אני, ואינני בצד גם של הפוליטיקה עכשיו, בסוף מי יגן למען ה' על אלה שעושים כל הזמן ועושים ועושים, ועוד לא עסקנו בכלל, כולנו פה, ואני מסיים בזה, גברתי, את הדיבור הגדול של השוויון בנטל, ואף אחד לא מבין ששירות אמיתי מתחיל במילואים, שבסוף כל התהליך הזה של לעשות שירות סדיר הוא לא יותר ממסדרון, לא יותר מזה, ובסוף מסתבר אחרי שנים שהסדיר זה החלק הקל של השירות. בסופו של תהליך, אתם יודעים את זה, אתם יודעים את היטב, ואנחנו כאן מתפלפלים לתת ל-100 לשרת בקוסומוי או לא, הוא יעשה שירות שחבר'ה יתאמנו בהחלפת תפילין, כן או לא. סליחה שאני מביא את זה לרמות האלה, אבל זה הדיון.

כי אנחנו מנסים לדבר באמת, לפחות אני, לא ממקום של להוציא לאנשים עיניים, אלא לדבר ממקום של שוויון בנטל אמיתי. הייתי מהראשונים בבית הזה שנלחמו על השוויון, שכולם בגיל 18 יגישו - - - אז אני לא טהרן, אני לא צדקן, אני רוצה שיהיה תהליך, אני מברך על התהליך שמתקיים בחברה החרדית, למרות החוק. הוא מתקיים. אבל בסופו של תהליך אינני יכול להרים את ידי בעד הארכה של שירות בנות בהתפלפלות הזו של עוד שנתיים שר הביטחון ישקול.

אני אמרתי את זה גם לך, הנציג של משרד המשפטים, דמה בנפשך שנשים פה הצעות חוק שכולן ייכתבו ככה, בחוק ראשי, חקיקה ראשית, לא תקנות, לא חוק שאתה עושה אותו לתקופה קצובה, הוראת שעה, בחוק ראשי, שאתה אומר 'בעוד שנתיים תיבחן עליית המחירים', אם וככה. זה חקיקה? זו חקיקה? זו תפיסה של חקיקה?

אני אומר את זה לכם. בסוף אין לאף אחד מכם את האומץ לקום ולומר שהתהליך הזה גם משפטית לא נכון. כולכם באמת בסוף, כולם פה, משרתים פה תהליך שהוא מקצין ולא מחבר. תודה.

תודה, איתן.

בבקשה, מייק בלאס.

אני רוצה להסביר את המשמעות של התיקון הזה, כפי שאני רואה אותו כרגע. הוא יוצר לינקג', חד חד ערכי, מחובר, בין הקידום של השוויון בצבא דרך תהליכי מיון, שיבוץ, אחידים, לבין הארכת שירות בארבעה חודשים. לא תהיה הארכת שירות בארבעה חודשים, אין מחויבות לצבא לנהוג לקידום השוויון בשירות. זה מה שיוצא מהדבר הזה. כי אם יחליט שר הביטחון, או אם תיפול הכוונה להאריך את השירות בארבעה חודשים, כי לא התקיימו טעמים ביטחוניים שיצדיקו את זה, לכאורה אין מחויבות - - -

אנחנו הסכמנו שמלכתחילה הכנסת לא תוכל - - - כמו שהיא עושה היום, רק על סמך צרכי הצבא. זה אנחנו הסכמנו.

היא קיימת בכל מקרה בחוק הראשי. זה גם בהחלטת הממשלה, אני מזכיר שהתקבלה החלטה.

אני לא יודע מה 'הסכמנו', אני חולק על הדבר הזה. אני חושב שהדרך היחידה להאריך שירות של נשים בצבא עוברת דרך צרכי ביטחון ואי אפשר להאריך שירות - - -

- - - לעשות את זה עכשיו.

נכון, אבל אפשר לעשות סעיף הסמכה. כרגע אני מציע כהצעה פרקטית, החיבור של הדבר הזה לדעתי יכול לגרום לדבר שהוא אחד טוב, שלא יאריכו בסוף את השירות, כי לא צריך באמת 20,000 חיילות שיעשו עוד ארבעה חודשים, אבל גם אז לא יקדמו את השוויון בתוך הצבא, כי אמרו שהדבר תלוי אחד בשני. לכן את הסיפא של סעיף של שלושה איקסים כאלה (ב), בפסקה לפני אחרונה, אני חושב שצריך להוריד.

איזה?

אם שר הביטחון לא יצליח להביא הארכת שירות ארבעה חודשים לנשים בצבא, אז יפקע אולי תוקפן של תקנות אבל לא סעיף 16א(1) כנוסחו בסעיף 3 זה. הסעיף הזה צריך להישאר, כי זו חובה של הצבא, בין אם הוא מאריך ארבעה חודשים ובין אם הוא לא מאריך ארבעה חודשים.

אני רוצה להסביר.

אבל לא גמרתי.

למשפט הזה. אנחנו לא יודעים לפתור לגמרי ולעשות שיבוץ אחיד בלי משך שירות אחיד, ולכן אם נופל נושא הארכת שירות, אני לא יודעת לעשות שיבוץ - - -

אז תכתבי ככל הניתן.

אני מבקש למחות על הדברים הלא מקצועיים של היוהל"נית, אפשר לקדם כל בת לאותו תפקיד, זה עניין של כסף. יש טייסות, יש סייבריסטיות. הצבא עושה מאמצים לקדם כל בת, כי כל בת שיכולה לתרום, אדרבא, ישלמו לה חודשי קבע והיא תמשיך והיא תעשה והיא תעשה יותר טוב מבנים. זה לא תלוי בהארכת שירות של משך זמן, הצבא יכול לשלם את זה ואת פה באה לפגוע בצה"ל בהעמידך את ערך השוויון לפני ערך ההגנה על מדינת ישראל.

מוטי, אל תדברו ככה, בבקשה.

זה בדיוק כך.

לא.

אני מציע, אם אומרים שלא יודעים בדיוק איך לעשות את זה, אז באותו סעיף א(1) אפשר להוסיף את המילים ככל הניתן, 'צה"ל יפעל ככל הניתן לעשות הליכים אחידים'. אני לא אומר שזה חייב להגיע לאחידות מלאה, אבל ככל הניתן.

מעבר לזה עוד שתי משמעויות של התיקון הזה. האחת, זה בלתי מוגבל בזמן. זאת אומרת כנסת ישראל קובעת היום - - -

זה כתוב, ב-16א בחוק העיקרי הקיים זה כבר כתוב.

לא, אני מדבר על הנוסח הזה שאנחנו רואים עכשיו, חדש, ופה לא כתוב.

זו תוספת לחוק, בסעיף העיקרי זה כתוב. זה כבר נמצא שם משנת 2000. זה לא חדש.

אוקיי, אז תקיימו את מה שכתוב בחוק.

מקיימים.

הדבר הנוסף, הארכת השירות בארבעה חודשים היא בלתי מוגבלת בזמן, מכאן לנצח. איך אתם יודעים שצריך את זה? תעשו תחנות מעבר לעצור, כל שנתיים-שלוש, ותחליטו - - -

לא, אבל זה עד 2019.

לא, עד 2019 יעשו תקנות, אבל אם יעשו תקנות ב-2018 הן יחולו עד 2049.

אבל זה חוק. ברגע שהארכת בשנת 67' את ה - - - בסדר, בשביל זה יש כנסת, הם יכולים לקצר.

לא, אבל בנושא כזה, אם לא יהיו תחנות שצריך לחזור לפה כל פעם ולראות שההארכה הזו באמת נחוצה מצרכי ביטחון - - -

אבל זה התפקיד של ועדת חוץ וביטחון. אם יש ועדת חוץ וביטחון מתפקדת עם שיניים, היא מחזירה לה את ה - - -

לא, היא לא יוזמת חקיקה, זה הבדל תהומי.

מה זאת אומרת? חברי כנסת יכולים ליזום חקיקה.

אבל אין מצב שחברי הכנסת יצליחו מול ממשלה להעביר חקיקה, אם ממשלה לא רוצה. לכן אם הממשלה מחויבת לבוא כל שנתיים-שלוש ולהגיד שצרכי הביטחון שלנו עדיין כאלה שנשים צריכות לעשות שנתיים ו-4 ואי אפשר לקצר - - -

אז מה שאתה אומר יצטרך להידון בוועדת חוץ וביטחון לכשיגיעו, אם יגיעו, התקנות לפתחה.

לא, אבל החוק כבר יהיה סגור, אי אפשר יהיה לשנות את זה.

אפשר יהיה להעביר תיקון חקיקה.

למה אני לא יכול לגמור משפט?

יכול להיות שוועדת חוץ וביטחון, אם הנושא יבוא לפתחה, תחליט שצריך להעביר תיקון חקיקה ולשים שסתומים.

אבל היא לא תצליח לעשות את זה, לדעתי. אתם מייצרים פה כלי שהוא 20,000 נשים בשנה, יאריכו להן בארבעה חודשים לנצח.

מייק, אנחנו עצרנו את ההארכה הזאת. אז שר הביטחון יחליט בין 2016 ל-2019 אם הוא חושב שהיא נחוצה, כרגע היא לא נחוצה. באישור ועדת חוץ וביטחון של הכנסת.

הדבר הנוסף, עוד פעם נשאר כאן, שהנשים המבוגרות בצבא - - -

לא, זה עכשיו גדי בודק. תיכף כשאנחנו נביא להצבעה אני אסביר. הוא בודק ואנחנו כנראה נוריד את זה.

איציק, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להצטרף להסתייגות של חברי מוטי יוגב וגם הדברים שאמר איתן. הדיון נעשה כבר בבוקר, אני לא מרגיש צורך, גם לאור ההערה שלך, לחזור על כל הנאום של השוויון, רק אמירה אחת לכיוון נציגי צה"ל. אתם בעצמכם בבוקר בסופו של דבר הגעתם לנקודה שאמרתם, שיש קשר בין קיצור השירות שנעשה במקום אחד, או יעדי גיוס, לטעמי לא מספיק אגרסיביים, שנעשו במקום אחד, לבין הארכה של שירות הנשים. כלומר אין פה רק עניין של שוויון. מה גם שגם על תפיסת השוויון אפשר להתווכח, כפי שאמר חברי מוטי יוגב.

בסופו של דבר אני חושב שהסעיף הזה משקף אולי בצורה מושלמת את מה שנעשה בחוק הזה של השוויון בנטל. במילה אחת, מי שכבר נושא בנטל יישא בו יותר ומי שלא נושא בנטל, נעשה לו עוד כמה הנחות. אני מבקש להסתייג, לבטל את כל סעיף 16, גם, איילת, לאור ה - - -

אתה מצטרף להסתייגות של מוטי.

וגם של איתן.

אם הקואליציה תכפה עליי לא להסתייג במליאה, אז אני אצטרף להסתייגות שלו.

אוקיי.

ומשפט אחרון, איילת, אני מצטרף בדיוק לקו שאת הובלת פה לאורך כל החודשים האחרונים, שמה שמסרבל ומה שלא צריך להיות, לא צריך להיות פה. אנחנו בסעיפים מסוימים בחוק לא ניסינו להיות נביאים ולצפות פני עתיד וכך גם צריך לנהוג במקרה של מה יהיה עם שירות הנשים בעוד שנתיים. אם וכאשר יצטרך צה"ל להגדיל את מצבת כוח האדם שלו יתכבד צה"ל ויגיע לממשלה וגם לכנסת ויציג את הטיעונים וגם את החלופות. העובדה שבסעיף הזה, סעיף 16, יוצרים מסלול מהיר, יוצרים דיפולט של הארכת שירות נשים על פני אלטרנטיבות אחרות, זה מספר את כל הסיפור כולו על חוק השוויון בנטל של הממשלה הזו.

תודה רבה.

תיקון, כפי שסיכמנו, גדי הודיע שאפשר להוריד את תיקון 2. מדובר על רופאות שיניים בגיל 35 עד 38, אפשר בגיל 35 לחסוך מרופאת השיניים ורופאה להתגייס ולכן אין צורך בתיקון הזה. אנחנו מורידים אותו.

גדי, מה עם העולות החדשות?

העולות החדשות עדיין בבדיקה. אני רוצה להסביר, אנחנו עכשיו נצביע על ההסתייגות ואחר כך על החוק.

על העולות החדשות המבוגרות.

כן. גדי יודיע לנו האם אפשר להוריד את ההארכה מ-18 ל-22 בכלל של העולות החדשות, ואם הוא יגיד שאפשר, אז אני מקבלת את הסכמת הוועדה שאפשר להוריד את זה, שלא נצטרך רביזיה ובלגן.

אז קודם ההסתייגויות. ההסתייגות של מוטי ושל איציק ושל איתן. ההסתייגות של מוטי.

ההסתייגות של מוטי יוגב בעצם אומרת שלא יוארך לכולם, אלא רק למי ששר הביטחון החליט שצרכי הצבא מחייבים.

שירות דיפרנציאלי.

זה בעצם להוריד את סעיף 16.

להוריד את סעיף 16 כולו, זה מה שזה אומר.

זה אותו דבר, הוא התכוון לאותו דבר.

להוריד את סעיף 16 אומר ששר הביטחון לא יכול להאריך.

בתפקידים ובביצוע, כמו מודל שיש לנו בחוק המילואים. המשמעות של הדבר, שזה מתחיל להיות מודל של שירות דיפרנציאלי, כאשר יש עליו - - -

סיכול ממוקד.

זה לא מודל של שירות דיפרנציאלי. זה אומר שאם בן או בת, אותו דבר, בן בסיירת, מאריכים לו היום בקבע לחצי שנה או לשנה. בן בסייבר, מאריכים לו היום לחצי שנה. בת בסייבר, יאריכו לה לשנה.

אבל הקבע לא קשור.

זה קבע, מוטי, זה משהו אחר.

זה מה שאני אומר.

זה לא הארכה בתוך ה - - -

התהליך בקבע לבד, עם כל הכללים הנלווים, לא צריך - - -

אני לא יכול להצטרף אליך.

אז תציע אתה את ההסתייגות שלך, אין לי בעיה, מה שתגיד.

מה שאנחנו אומרים זה שאנחנו נגד הארכת גיוס - - -

נכון, אני מסכים.

מוטי, אתה עם איתן, זו אותה הסתייגות.

אני עם איתן ואחר כך משרד הביטחון יביע את צרכיו ויבקש מהאוצר ויעשה את התכניות. אני לא יורד כרגע לרזולוציה של איך יעשו את זה.

טוב, בסדר. איתן, דרך אגב, דיברת קודם על המילואים. חבר שלי עושה איתך מילואים, הוא סיפר לי איזה חיים אתם עושים שם.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת מוטי יוגב וחבר הכנסת שמולי וחבר הכנסת כבל? מי נגד? ההסתייגות נפלה.

הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
ההסתייגות נדחתה.

עכשיו אנחנו עוברים להצביע על החוק. הסעיף, כפי שאמרתי, בלי הארכה של פסקה 2(2), ובעניין פסקה (1), אם תת אלוף גדי אגמון יחזור אל הוועדה יגיד שלא צריך את ההארכה מ-18 חודשים ל-22 זה ירד. מי בעד הסעיף הזה? מי נגד?

הצבעה
בעד סעיף - רוב

הסעיף נתקבל.

יש עוד כמה סעיפים. חברי הוועדה, יש עוד כמה הצבעות, תישארו בבקשה, מי שמעוניין. יש כמה דברים טכניים שצריך לסגור בחוק. אנחנו צריכים להצביע על כמה דברים טכניים שנובעים כתוצאה מקיצור השירות של הגברים. איילת, תסבירי.

סעיף 11, בעמוד 32.

"תיקון חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) 11. בחוק שירות ביטחון (הוראת שעה), התשנ"ה-1995, בסעיף 1 ברישה, במקום "עד יום ג' בתמוז התשע"ד (1 ביולי 2014)" יבוא "עד יום י"ג בתמוז התשע"ה (30 ביוני 2015)". "

אני אסביר. אורך שירות הגברים מורכב משנתיים וחצי פלוס שישה חודשים והשישה חודשים מוארכים כבר מזה שנים בוועדת החוץ והביטחון מתקופה לתקופה.

עכשיו לא מאשרים את ה-6, מאשרים 36.

לא, אבל לפני קיצור תקופת שירות הגברים אנחנו חייבים להאריך עד 30 ביוני 2015 וב-2015 תחליט הוועדה שקיצור שירות הגברים ייכנס לתוקף.

יש לנו סמכות לעשות את זה במקום ועדת חוץ וביטחון?

ודאי, אין שום בעיה, כיוון ש - - -

זה חוק שירות ביטחון. בסדר.

מי בעד? מי נגד? הסעיף עבר.

הצבעה
בעד סעיף 11 - רוב

הסעיף נתקבל.

מה עכשיו?

חוק חיילים משוחררים.

סעיף 12.

(מקריאה): "12. בחוק קליטת חיילים משוחררים התשנ"ד-1994:

"(1) בסעיף 11(א) במקום "36 חודשים" יבוא "32 חודשים";

"(2) בתקופה שמיום - - -

רשום במקום 24 חודשים 28 חודשים, אבל בהתאם למנגנון שאושר עכשיו.

אוקיי, מכיוון שחוק קליטת חיילים משוחררים, כלומר לגבי הארכת שירות בנות, אם הארכת שירות בנות תיכנס לתוקף, יש לכך השלכה לחוק קליטת חיילים משוחררים. עכשיו אנחנו נצטרך להתאים את הסעיף, שאם בסופו של דבר השר יביא את התקנות ויוארך שירות הנשים, תהיה לכך השלכה על קליטת חיילים משוחררים. זה העיקרון, אנחנו נביא נוסח. צריך להצביע על העיקרון ואנחנו ננסח את הסעיף.

ומתי תנסחו? עוד פעם.

אם בסופו של דבר השר יביא תקנות לאישור הוועדה ויוארך שירות הנשים, תהיה לכך השפעה על חוק קליטת חיילים משוחררים, מכיוון שיהיה צורך להעניק לחיילות יותר כסף, מכיוון שאורך השירות הוארך, מ-24 חודשים ל-28 חודשים, אז אנחנו צריכים לבנות את המנגנון שבמידה ש - - -

עכשיו צריך לעשות את זה?

לפני שאנחנו נלך למליאה, כבר יהיה סעיף. לא כרגע. זה העיקרון ועליו צריך להצביע. הוועדה מצביעה, אנחנו קובעים את הנוסח ו - - -

למה לא לעשות את זה כש-?

טוב, אוקיי. מי בעד? מי נגד? הסעיף עבר.

הצבעה
בעד סעיף 12 - רוב

הסעיף נתקבל.

סעיף 16(1).

סעיף 16(1) עמוד 33. "תחילתו של סעיף 15 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה ביום י"ד בתמוז התשע"ה (1 ביולי 2015)".

סעיף 15 מדבר על קיצור תקופת שירות הגברים, כאשר הסעיף הזה קובע את הכניסה לתוקף ביום 1 ביולי 2015.

מי בעד? מי נגד? הסעיף עבר.

הצבעה
בעד סעיף 16(1) - רוב

הסעיף נתקבל.

(מקריאה): "סעיף 16א. בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, בכל מקום בפרק ג'1, כנוסחו בסעיף 7 בחוק זה, במקום "ועדת החוץ והביטחון של הכנסת" יקראו "ועדה שתקבע ועדת הכנסת לעניין זה"."

מי בעד? מי נגד? עבר.

הצבעה
בעד סעיף 16א - רוב

הסעיף נתקבל.
יש עוד משהו?

בסעיף המתמידים שאישרה הוועדה נשמט סעיף קטן מתוכו, שברור שזאת הכוונה של הוועדה, אבל רק שיהיה ברור למען הפרוטוקול, אותם מתמידים יקבלו את הפטור בסופו של דבר בגיל 26, כרגע רק כתוב שהם דוחים את שירותם אבל הם צריכים לקבל גם את הפטור.

גיל הפטור הוא 26 ממילא.

לא, בסעיף של המתמידים כתוב רק שהם ידחו את שירותם עד גיל 26 ולא כתוב שהם מקבלים פטור.

כן, אבל גיל הפטור הוא 26 ממילא.

לא, אבל אין לו סעיף ייחודי ואם אתה לא אומר שהם יקבלו פטור בגיל 26 אז המשמעות היא שצריך כביכול - - -

זה למען הסר ספק. אם הוא מתייחס לזה עכשיו - - -

לא, זה היה סעיף בהצעת החוק הממשלתית, זה פשוט נשמט מהנוסח.

מעבר לזה, אם פוקע תוקפו של הצו במהלך התקופה, אם הוא מסתיים והוא מחליט לא להאריך אותו אז חל עליו סעיף 26ז ואם מבוטלת דחיית השירות שלו, אז חל עליו סעיף 16, בדומה לסעיפים אחרים בתקופת הקבע.

עוד דבר אחד, ההכרה בחשיבות לימוד התורה בסעיף הפרשנות. לי יש הסתייגות. ההסתייגות שלי להכניס את המשפט שהכנסנו בסעיף של הישיבות הגבוהות לאור החשיבות בהכרת לימוד התורה, אנחנו חושבים שזה גם חשוב לבג"צ, בסעיף ג1, הייעוץ המשפטי יכניס את זה איפה שהוא רואה לנכון. מי בעד? מי נגד? עבר.

הצבעה
בעד סעיף ג1 - רוב

הסעיף נתקבל.

סיימנו. כמעט סיימנו. משרדי הממשלה משוחררים. יש לנו להצביע רק על הרביזיות.

והוראת השעה. אנחנו הערנו אז לגבי הרביזיה של תקופת הקבע, שמדברת שלא יהיה בגיל 18 הוראת שעה.

אני מתנגדת לזה, אני אדבר עם חברי הוועדה ונראה מה לעשות. דרך אגב, פרופ' פרידמן ופרופ' נאמן הציעו לנו אתמול שאם עוד כמה שנים נחשוב שתהיה בעיה עם החוק בבג"צ אפשר להכניס תיקון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שהחוק חל למעט מספר חוקים ולכתוב את החוק הזה בנספח לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. זה עוד פתרון.

עמוד 23, סעיף 26לד לא הוצבע, תנאים לדחיית שירות.

הייתה בקשה לדיון מחדש של חבר הכנסת פרוש.

הייתה רביזיה גם של אטיאס וגם של פרוש, הסעיף נפתח ובסוף הדיון פרוש אמר שהוא עוד לא נימק את ההסתייגות שלו.

מה הוא אמר?

שהוא יחליט על זה מחר.

נעשה את זה עם כל הרביזיות.

סעיף עוד לא אושר. הרביזיה נפתחה, פתחנו כי הכנסנו את הסיפור של אטיאס של התעסוקה מגיל 22.

ולמה לא סגרנו את זה?

פרוש רצה להמשיך לנמק את ההסתייגות שלו.

אז בואו נסגור? טוב, מי בעד סעיף 26לד? מי נגד? הסעיף עבר.

הצבעה
בעד סעיף 26ד - רוב

הסעיף נתקבל.

תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:00.>
30/03/2014

12:20