PAGE
3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
04/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 249>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ב' באדר ב התשע"ד (04 במרץ 2014), שעה 17:30

<הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 102), התשע"ג-2013 – המשך דיון>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
זבולון קלפה מ"מ היו"ר
יעקב אשר

>
בינת שוורץ - מנהלת מינהל התכנון, משרד הפנים

שירה ברנד - סגנית מנהלת מינהל תכנון (רגולציה), משרד הפנים

עו"ד יהודה זמרת - היועץ המשפטי, משרד הפנים

עו"ד בני ארביב - הלשכה המשפטית, משרד הפנים

עופר דרי - עוזר השר, משרד הפנים

דורית הוכנר - מנהלת תחום בכיר תכנון פיסי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

רס"ן טובי הארט - יועץ משפטי, פרקליטות צבאית, צה"ל, משרד הביטחון

רס"ן יעקב לאנין - ר תחום תכנון, אג"ת, צה"ל, משרד הביטחון

סרן חמוטל עבודי - ר מדור תכנון ארצי, אג"ת, צה"ל, משרד הביטחון

עו"ד ארז קמיניץ - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

עו"ד כרמית יוליס - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אמיר רשף - משרד האוצר

דוד וינברג - משרד הבריאות

קונסטנטין בלוז - רשות הגז הטבעי

משה פולאקביץ - כביש חוצה ישראל

עו"ד הדס ברוה - יועצת משפטית, הסתדרות ההנדסאים

רונית ליברסאט - אגף התכנון, רשות מקרקעי ישראל

עו"ד ארז סרי - היועץ המשפטי, חברת החשמל

לירון בוגנים - חברת החשמל

עינב חשאי - חברת החשמל

עו"ד נירית אהרון - מנהלת אגף פלילי, רשות הטבע והגנים הלאומיים

ניר אנגרט - מנהל אגף שטחים פתוחים, רשות הטבע והגנים הלאומיים

עו"ד טלי ענבר גולן - היועצת המשפטית, רכבת ישראל

שמואל תורג'מן - מנכ"ל, חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ

ישי אשלגי - עוזר מנכ"ל, חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ

עו"ד הילה שבתאי - יועמ"ש, לשכת שמאי המקרקעין

שאול אדם - יועץ הוועדה

חובב ינאי - פעיל, המשמר החברתי

עו"ד תמר ויינראוך - סופר אן-ג'י – חברה לחלוקת גז טבעי בע"מ

ציון יחיאלי - מועצת מטה אשר

יהודה כהן - מזכיר מושב זיתן

דוד פדלון - יו"ר הוועדה המקומי, מושב זיתן

עו"ד דור כהן - מושב זיתן

בועז רדי - לוביסט (אימפקט), חברת החשמל

עו"ד יהל עמית - לוביסט, חב' "פוליסי", מייצג את התאחדות בוני הארץ

גידי זאגא - לוביסט, מייצג את החברה להגנת הטבע

עו"ד רות פרמינגר - לוביסטית, "רציו"

עדי אביטן - לוביסט, מייצג את רכבת ישראל

סטיבן לוי - לוביסט, מייצג את מרכז המועצות האזוריות

ציון לנקרי

תומר רוזנר
גלעד קרן

רוני טיסר

לאה קריכלי

אירית שלהבת
< הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 102), התשע"ג-2013 – המשך דיון>

אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון אחרון, בעזרת-השם, בנושא הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 102), התשע"ג-2013.
הדיון היום נועד לקרוא את ההסתייגויות שקיבלנו לאחר שלושה ימי הסתייגויות ארוכים של חברי הכנסת, הקראה של מה שקיבלנו ומה שלא. זה הנוסח הסופי שיגיע מחר להצבעה בוועדה ב-8:30 בבוקר, בעזרת-השם.
יש שני נושאים שעליהם לא דיברנו בהסתייגויות ואני מבקשת להביא אותם לכאן כדי לדעת מה עמדת הממשלה ולקבל בהם החלטה.

נושא אחד, השר סילבן שלום פנה אליי בעניין חברת "נתיבי הגז הטבעי לישראל". בגלל שזאת הצעה ממשלתית ומשום שלא הבאתם את זה כחלק מהסכמה ממשלתית ביקשתי מהשר לוודא האם יש סיכום עם משרד המשפטים ומשרד הפנים והאם משרדי הממשלה מקבלים את בקשת השר. מישהו יכול להביא את בקשת השר כתובה? מישהו יכול להציג אותה לטובת הפרוטוקול? אנשי משרד התשתיות, תתעוררו.

זה הצעה של חברת "נתיבי הגז הטבעי לישראל". אנחנו לא יכולים להסתייג, ואנחנו לא הסתייגנו. חברת "נתיבי הגז הטבעי לישראל" פנתה לפי סעיף 261(ד) לחוק העיקרי, סעיף 49(2) להצעת החוק, בבקשה להצטרף לפטור מהיתר בנייה בהתאם לאותו סעיף כפי שחל על תשתיות תת-קרקעיות אחרות למי שיש לו תוכנית מפורטת. זאת הבקשה.

אני מנכ"ל "נתיבי הגז הטבעי לישראל".

טוב שנזכרתם היום.

פעלנו כמה חודשים. לדעתי היינו גם אצלך והצגנו את הנושא.

זאת הצעת חוק ממשלתית. אתה צריך להציג את הנושא בפני השר, לא בפניי.

גם בפני השר הצגנו.

אז כנראה השר לא קיבל את עמדתכם. מה גרם לשינוי, שעכשיו הוא קיבל את עמדתך?

כל התשתית שלנו, כל קווי ההולכה שלנו נבנים על סמך תוכניות מתאר ארציות, תוכניות מפורטות. יש פה עניין משמעותי מאוד לקדם את מערכת ההולכה מהר ככל הניתן. היתרי הבנייה האלה היום לא מביאים שום דבר מעבר למה שהתוכנית עצמה מביאה. אנחנו מאבדים כשנתיים על כל היתר בנייה ומההיתרים האלה אין שום דבר חדש. פשוט לוקח זמן להקים את מערכת ההולכה. נמצא פה משאב יקר וטוב וצריך להביא אותו לכל מקום בארץ. מבחינת בטיחות, מבחינת בקרה הנדסית אנחנו החברה הכי מפוקחת בארץ. כל תוכנית שלנו מבוקרת שלוש פעמים על-ידי רשות הגז, היועצים של רשות הגז ויועצים שלנו מחברות בינלאומיות.

אמרו את זה גם על ההוא שהדביר...

אנחנו חברה ממשלתית, רק לקווי הולכה, והכול מבוקר לפי תקנים בינלאומיים.

אני מבינה שמשרד התשתיות בעצם תומך בעמדה הזאת.

כן, אנחנו תומכים בזה. אנחנו חושבים שזה יזרז את הקמת קווי ההולכה לגז טבעי.

אז איך אתם מציגים עמדה בניגוד לעמדת הממשלה? למה לא הבאתם את זה לוועדת השרים לענייני חקיקה?

אנחנו לא מציגים עמדה בניגוד לממשלה. במידת הצורך מקסימום נצטרף או ננסה לעשות את זה בהמשך. אנחנו מקווים שזה יאושר במסגרת החוק הממשלתי.

מה זה "בהמשך"? בתיקון אחר לחוק?

בסדר, שיביאו תיקון לחוק.

אני מבקשת התייחסות של משרד הפנים לבקשה של שר התשתיות, ואני מבקשת לשמוע את עמדת משרד המשפטים בסוגיה הזאת. הבנתי שדיברו עם שניהם, גם עם ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וגם עם בינת שוורץ, מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים. מה עמדת משרד הפנים?

יש היגיון בבקשה אבל אנחנו חייבים לבחון אותה לעומק משום שלמערכת הגז יש פרק נפרד ומיוחד בחוק התכנון והבנייה. מכיוון שלא ערכנו את הבדיקה הזאת כי לא הבנו את הבקשה שלכם כפי שאתם מציגים אותה כרגע, וכפי שאתם מציגים אותה כרגע יש בה היגיון, ומכיוון שאנחנו בסוף של הליך החקיקה, של התיקון הזה, אנחנו מוכנים ביחד אתכם, על בסיס נייר משפטי שתכתבו, לבחון את זה עם משרד המשפטים ולתקן, אם צריך, בהמשך בתיקון אחר. זה כבר לא יהיה בתיקון הזה. התיקון הזה מסתיימת דרכו.

למיטב ידיעתי העברנו מסמכים, הצגנו בכתובים את הדברים.

היה ערבוב בין מערכת החלוקה שלהם לבין מערכת ההולכה.

אני רוצה להגיד משהו.

אנא שבי ליד השולחן ותציגי את עצמך בצורה מסודרת.

חברת "נתיבי הגז הטבעי לישראל" אין לה קווי חלוקה, יש לה רק קווי הולכה. הכוונה היא לצנרת תת-קרקעית בלבד. את הדברים הצגנו כבר מעת קבלת טיוטת החוק. חשבנו שזה ברור. גם הצגנו את זה כאן בוועדה. זה במסגרת הערות שחברת "נתיבי הגז הטבעי לישראל" הגישה לוועדה הזאת במועד. נכון שעמדתנו, כפי שהוצגה הן על ידי והן על-ידי ישי אשלגי מ"נתיבי הגז הטבעי לישראל", נדחתה, אבל זה הוצג בוועדה בזמן, זה הוצג בפני כל הגורמים.

מה זאת אומרת "נדחתה"? אז למה לא פניתם לשר התשתיות כשזה נדחה? הבאתם את זה לוועדה. הבאתם את זה לממשלה או לא הבאתם לממשלה, או שכחתם להביא לממשלה? אין הסכמה ממשלתית.

הגשנו את זה בוועדה.

אבל עזבי את הוועדה, זה הצעת חוק ממשלתית. הממשלה צריכה לבוא בהסכמה לוועדה של הכנסת.

כפי שאמרה בינת שוורץ, העלינו את זה במסמכים. יש לי פה גם את המסמך שהועבר למינהל התכנון. כנראה היתה פה איזו אי-הבנה.

יש יותר מדי אי-הבנות עם המשרד שלכם, אני חייבת להגיד.

לא, אני לא חושבת.

כן, יש יותר מדי אי-הבנות עם המשרד שלכם.

זה גם עלה פה בדיון.

זה עלה על ידי, אני העליתי את זה כאן בדיון, וגם ישי אשלגי.

מה עם המשרד להגנת הסביבה? הם אמרו את עמדתם בעניין?

בממשלה זה הוחרג במפורש מתוך התחולה של אותו סעיף.

רגע, בממשלה זה עלה והוחרג?

בנוסח שאושר בממשלה נאמר שזה יחול על כל התשתיות למעט גז.

ממש החריגו "למעט גז"?

כן, כי זה סיפור אחר. זאת היתה ההחלטה. עכשיו מבקשים בלוח הזמנים הזה לבחון את היחס בין שתי מערכות רישוי, בין המערכת החדשה המוצעת כאן לבין אותה מערכת, לקבוע ביניהן הוראות שיסדירו את היחסים ביניהן.

אין לנו עמדה של המשרד להגנת הסביבה וגם אנחנו לא הספקנו לבדוק.

אנחנו מסכמים את הנושא כדלקמן. הייתם צריכים לעשות את הפנייה מוקדם יותר. טוב שנזכרתם ברגע האחרון. משום שלא הבנתי כאשר דיברתי עם השר שהסוגיה הזאת הוחרגה בוועדת השרים לענייני חקיקה ונושא הגז הוחרג מהחוק, אני לא יכולה, אלא אם כן תהיה עמדת ממשלה, להחליט אחרת. אלא אם כן – מחר ב-8:30 בבוקר אתחיל את ההצבעות. היה והשר יבוא עם הסכמה עם שלושת השרים – לא עם הפקידים אלא עם השרים, פקידים הם לא קובעי מדיניות, שרים הם קובעי מדיניות – השר ידבר עם עמיר פרץ, עם גדעון סער ועם ציפי לבני. אם השר יגיע איתם להסכמות ויוציא לי מסמך מתואם של ארבעת השרים, שהם מקבלים את העמדה הזאת, אז אצביע בעד הנושא הזה ועמדת הפקידים מבחינתי לא תתקבל. אבל זה רק בתנאי שאקבל מסמך של השר, וגם אדבר עם סילבן שלום אחרי הישיבה הזאת.

את הדבר הכי חשוב לא אמרתם לי, שזה הוחרג בממשלה. אילו הייתם מדברים על זה מראש ומעדכנים אותנו מראש אז היה לנו גם זמן לדבר על זה, אבל משום שהחוק הזה "לא" דנו בו מספיק, "רק" חצי שנה, ו"רק" גם בבוקר וגם בערב ובלילה במשך ימים רצופים, אז היה לכם זמן.

לכן זה הסיכום שלי בשלב הזה. היועץ המשפטי, נא לרשום את זה. היה ויגיע אלינו מכתב כפי שאמרתי, אלך לקראת הבקשה. באופן עקרוני הבקשה נראית לי הגיונית. הולכה של גז היא דבר נכון וחשוב לנו שיהיה תת-קרקעי אבל, שוב, אני לא רוצה לקבל החלטה לפני שאני מקבלת את המלצת המשרד להגנת הסביבה ומשרד המשפטים. בינת שוורץ, אני חושבת שאת יכולה לנסות לראות איך את יכולה לסייע להם פה ולהביא איזו הסכמה מתואמת עם כולם. בכל זאת את מנהלת ואחראית על מינהל התכנון ואני חושבת שאת יכולה להביא איזו הסכמה שמקובלת על כולם לקראת ההצבעה על ההסתייגויות. זאת ההסתייגות היחידה שנקרא לחברי הכנסת לפני ההצבעות. אני מבקשת לבדוק את הנושא הזה.
הנושא השני הוא סוגיית המועצות האזוריות. הסוגיה הזאת עלתה מספר פעמים בוועדה. היו הסתייגויות של חלק מחברי הכנסת. אני מזכירה לכולם, ולטובת הפרוטוקול, שהצעת החוק המקורית של הממשלה לא הביאה שום התייחסות למועצות אזוריות. היא החריגה אותן. אומר לי כאן היועץ המשפטי לוועדה, ובצדק, החריגו את המועצות האזוריות מהחוק הזה.

לאחר דיונים שנערכו כאן ולאחר שיחות שהיו גם עם השר הגענו להחלטה משותפת, שנכון להחריג את המועצות האזוריות במרכז הארץ ולאפשר את אותם כלים שמאפשרים לוועדות מקומיות בערים למועצות אזוריות בנגב ובגליל. הסיבה היתה, והסברתי את זה, שאנחנו רוצים לשמור על איזה מתווה עירוני וכפרי מידתי. כי אם אנחנו נאפשר בעמק חפר את אותה יכולת כמו בנתניה אז יעברו מנתניה לעמק חפר, ואותו דבר יהיה לדוגמה מלוד ורמלה למועצות האזוריות הסמוכות. אנחנו לא רוצים להחליש את הערים. בסופו של דבר החוק הזה יהיה קיים לעוד שנים רבות ואנחנו צריכים לעשות צדק מערכתי וצדק חברתי. לכן קיבלנו החלטה, שאני חושבת שהיתה נכונה, לחזק את הנגב והגליל, ולכן אפשרנו למועצות האזוריות בנגב ובגליל לקבל את אותו סוג החלטות שמקבלות ועדות מקומיות.

מכיוון שהיו עדיין הרבה מאוד הסתייגויות של המועצות האזוריות וחלק מן המועצות האזוריות במרכז הארץ גם הן חלשות, חשבנו להביא איזו נוסחה אחרת. אני מבקשת מהיועץ המשפטי לוועדה להגיד לי איך אני יכולה לנסח את זה. חשבתי שאולי נביא לחוק הזה – אנחנו יכולים להביא חקיקה פרטית, השאלה אם אפשר בכל זאת לשלב את זה בחוק הזה – להביא סעיף סל שאומר ששר הפנים, בהתייעצות או בהסכמה, תיכף נחליט, עם יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת – כי לא אני אהיה לאורך דורות בוועדה וגם גדעון סער לא יהיה לאורך דורות שר הפנים – תהיה לו יכולת להוסיף מועצות אזוריות מסוימות על-פי צרכים או על-פי משהו שנגדיר אותו, שהשר יחליט שנכון יהיה לאפשר להן אותן סמכויות, כמובן אחרי שיתייעץ או יקבל הסכמה, בשלב זה של יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. השאלה איך אני יכולה לנסח מין סעיף כזה לחוק הזה, בנוסחה הזאת ובחוק הזה, לא להביא את זה בהצעת חוק פרטית, שזה דבר שיארך זמן רב ועד שזה יגיע "אלוהים גדול".

כעיקרון, אנחנו מדברים כאן על סמכויות של ועדות מקומיות מסוימות שבהן נעשתה אבחנה בין תוכניות שהיו בסמכות ועדות מסוימות לבין תוכניות שהיו בסמכות ועדות אחרות. בהנחה שאנחנו מדברים על קריטריונים ברורים שאפשר יהיה לקבוע אותם- - -

אני לא רוצה לקבוע. אני אומרת: שר הפנים.

לקבוע בצורה שרירותית זה בעייתי.

למה? לא בצורה שרירותית, שר הפנים יבוא לוועדה ויגיד: אני קבעתי. אתה לא אומר לו מה הקריטריונים לפיו הוא קובע כל דבר. יבוא השר ויגיד. הלכתי על מצב שהנגב והגליל מקבלים מלא, ואני מקבלת את זה, ואני רוצה לקבוע את המינון והאיזון הנכון בין הכפרי לערים, חד-משמעית. אני רוצה לאפשר עדיין, יש מועצות אזוריות חלשות במרכז הארץ ואני רוצה לאפשר להן לחזק את עצמן באמצעות הוועדות האלה. מי שמחליט בסוף, מי שאנחנו נותנים לו את הסמכות הזאת לגבי כל הוועדות המקומיות הוא בכל זאת שר הפנים. פה בעניין הזה אני עוד מגבילה אותו ואומרת לו: לא, אתה לא תעשה את זה לבד, כי אם הוא יעשה את זה לבד הוא עלול "לגנוב לי איזה סוס" שאני לא יודעת מאיפה הוא "יגנוב" אותו. אני אומרת לו: בסדר, אני רוצה שזה יהיה בסיכום אפילו, לא בהתייעצות אלא בסיכום, שלא יהיה לו וטו, שזה יהיה בסיכום עם יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה.

תיכף נתייחס לזה.

השאלה אם אני יכולה לעשות את זה בלי לקבוע קריטריונים.

תוספת בלי קריטריונים זה קצת בעייתי. זה דבר אחד.

לגבי טכניקת החקיקה, אפשר לחשוב על מתן סמכות לפרסם צו שבו יתווספו מועצות אזוריות.

בחקיקה להגיד ששר הפנים יפרסם צו?

כן. שיהיה צו. אני חושב על זה תוך כדי הישיבה.

דרך אגב, כשאתה חושב תוך כדי הישיבה זה הכי טוב. כשאתה חושב אחרי הישיבה תמיד זה שלילי...

אני יכול ללכת...

אני לא מוותרת עליך כל-כך מהר.

טוב, אין אפשרות בכלל לעשות את מה שהצעת... (נאמר בבדיחות.)

שר הפנים יכול לפרסם צו שבו יוסיפו ועדות מרחביות, במקרה הזה, לאותן ועדות שאפשר יהיה לתת להן את הסמכות.

גם ועדה מקומית שהיא במועצה אזורית, לא רק ועדה מרחבית.

תיכף אתם תוסיפו. קודם כול אני מפנה את השאלה ליועץ המשפטי של הוועדה, אחר-כך נשמע מה לך יש להגיד ואולי ליהודה זמרת וליועץ המשפטי לממשלה יש משהו להגיד.

לגבי הפרוצדורה, אפשר לקבוע ששר הפנים יפרסם צו שיוסיף ועדות לסמכות המסוימת הזאת ויעביר אותן מסעיף אחד לסעיף שני, בכפוף לשני דברים שצריכים להתקיים לדעתי. דבר אחד, לגבי האופן שזה נקבע צריכים להיות קריטריונים ברורים, זה לא יכול להיות באופן שרירותי. הדבר השני, מכיוון שמדובר בחקיקת משנה, צו כזה לא נהוג ומקובל שיהיה באישור של יושב-ראש הוועדה אלא אם רוצים שיהיה פיקוח פרלמנטרי על הנושא הזה אז זה צריך להיות הוועדה במליאתה.

למה? אני זוכרת שהיה חוק שהבאנו, על זמן חירום, על העברה של- - -

אבל זה לא צו. זה משהו אחר.

אז לא נעשה את זה בצו.

אי אפשר שלא בצו משום שכאן מדובר בעצם בשינוי בחוק.

עוד אין חוק.

נכון. את מבקשת שאחרי שהחוק יחוקק- - -

לא, אני מבקשת עכשיו, שבמהלך החקיקה, בסעיף הזה, לפיו מועצות אזוריות בדרום ובצפון יהיו להן סמכויות של ועדות מקומיות, אל תוך החקיקה הזאת- - -

אם את יכולה עכשיו להגיד לי את הרשימה, בבקשה.

לא אגיד את הרשימה. אגיד בחוק שאתן לשר הפנים אפשרות- - -

זה אומר לשנות את הוראות החוק.

להוסיף להוראות החוק.

נכון, זה שינוי בחקיקה. שינוי כזה נעשה בחקיקת משנה, במקרה הזה בצו, שבו אפשר יהיה להוסיף מועצות אזוריות, או ועדות מקומיות לצורך העניין, לסעיף הסמכות הזה. בזה אני מתייחס לפרוצדורה. מכיוון שמדובר בחקיקת משנה, שהיא צו שמשנה את החוק, זה צריך להיות באישור הוועדה ולא באישור גוף אחר בכנסת. זה לגבי הפרוצדורה.

גם לגבי המהות.

לגבי המהות, אני חושב שזה דבר שהוא בעייתי מאוד.

למה בעייתי?

מכיוון שהחוק עושה איזו אבחנה שאפשר להסביר אותה. אחר-כך לבוא ולשנות את כל המנגנון המוצע בלי שום קריטריונים, בלי שום הסבר, לא נראה לנו סביר.

אם היינו יכולים עכשיו לפרט את שמות המועצות, זה אולי אפשרי.

לא, אני לא יכולה להגיד את שמות המועצות, ואני גם לא רוצה להגיד את המועצות. בואו נניח שאנחנו מכניסים את זה לכאן, כפי שאתה אומר, מוסיפים את זה בצו, את הקריטריונים קובע השר ואז על-פי הקריטריונים האלה הוא צריך להביא את זה לאישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה.

זה יותר קל.

ואת הקריטריונים הוא קובע, אני לא צריכה לאשר את הקריטריונים.

בסדר.

הבנתי. זאת אומרת, קודם כול זה מחייב צו.

צריך לשמוע מה הממשלה חושבת.

תיכף. אני רוצה קודם להבין מה אתה חושב כי בסוף אנחנו מצביעים, לא הממשלה. הממשלה יכולה רק להביע את עמדתה אך בסוף אנחנו כאן המצביעים.

שלום חבר הכנסת זבולון קלפה, התגעגעתי אליך. כל זמן שאתה ממשיך להסתייג בעניין הדיור בר-הגה אין חוק מחר.

אז אני מסתייג פעמיים...

שמעתם, זה "הבית היהודי", רק צרות עושים לנו...

"חמסה עלינו"...

אתה תפתיע אותי, אני אפתיע אותך. אנחנו נעשה פה "דיל": אם אתה מוריד את ההסתייגות שלך בעניין הדיור בר-השגה אני הולכת ל"דיל". אתה מוכן לעשות "דיל"?

את מכירה מישהו שעושה "דיל" על משהו שהוא לא יודע?

אני יודעת שאמרו "נעשה ונשמע".

זה היה אז.

אתה מוכן לעשות "דיל"? אתה יורד מההסתייגות בעניין הדיור בר-השגה ואני הולכת לקראת איזשהו פתרון סביר בעניין המועצות האזוריות? סמוך עליי, יש לי מילה, לא כמו "הבית היהודי" שאומר ומשנה...

עוד מעט כולכם "הבית היהודי".

ברור... תחשוב על זה.

קודם כול, אמר היועץ המשפטי לוועדה שזה אפשרי, אפשר לעשות את זה בדרך כזאת או אחרת. אני עוד צריכה לבדוק איך נעשה את זה, עם צו או לא עם צו. מה היועץ המשפטי לממשלה אומר?

אנחנו חושבים שהמודל המוצע הזה מאוד בעייתי.

למה?

כפי שאמרתי, מכיוון שהחוק המוצע עשה איזו אבחנה בין הפריפריה למרכז על מנת לשמור על איזשהו איזון שעליו דיברנו בדיונים הקודמים.

הוא לא עשה שום אבחנה. אנחנו קיבלנו החלטה ועשינו את האבחנה.

נכון.

אז עכשיו אנחנו רוצים להוסיף.

ההצעה הזאת משנה את כללי המשחק בלי להבין לאן אנחנו חותרים בסוף.

את ממילא לא היית פה. אנחנו חותרים לכך שאם השר, שזאת אחריותו- - -

הוא עכשיו ידלה מועצה אזורית אחת שנמצאת במרכז וייתן לה סמכויות כמו למועצה אזורית בפריפריה?

אני רוצה לאפשר לשר הפנים סל, לתת לו pool, סעיף סל, שתהיה לו סמכות בהתייעצות או באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, תיכף נשקול את זה ונראה מה אפשר לעשות, ואם צריך קריטריונים אז הוא יקבע את הקריטריונים.

קריטריונים קובעים בחקיקה. מעבר לזה, כפי שהיועץ המשפטי לוועדה אמר בעבר, בסעיפי סמכויות אנחנו לא מותירים את זה לחקיקת משנה, אנחנו רוצים שהכול יהיה ברור וקבוע בחוק עצמו.

זה יהיה קבוע בחוק. יהיה קבוע בחוק כפי שקבענו בדיור בר-השגה. אני עוד יותר מעדיפה שזה יהיה בחוק ולא בצו. כרמית יוליס, אני הולכת אתך, אני מוכנה שזה יהיה בחוק ולא בצו. שתהיה תוספת לחוק. אנא תעזרו לי. בינת שוורץ, תעזרי לי את. אחר-כך תומר רוזנר. הוא פתח והוא יסכם אחר-כך. תגידי מה את מציעה. הבנתי שאת לא, ויהודה זמרת נרדם בשמירה.

לא נרדמתי בשמירה. הסוגיה היא- - -

חכה רגע, אל תגיד. תשמע קודם מה לבינת שוורץ יש להגיד. אתה בכל זאת יועץ משפטי של משרד הפנים, חכה.

כרמית יוליס סיימה את דבריה?

היא אמרה שהיא לא אוהבת דברים בצו, היא אוהבת שנושאים כאלה ייקבעו בחקיקה ראשית.

זה עניין הסמכות, וגם עניין המהות פה לא לגמרי ברור.

בינת שוורץ, מה את מציעה? איך אני יכולה להביא את זה כתוספת?

זה לגמרי שאלה משפטית. אני ממש לא רוצה להתערב בזה. אני חושבת שמעבר לכול, זה שאלת מדיניות. אנחנו צריכים לפחות לשמוע את עמדתו של השר, האם הוא מעוניין בסמכות כזאת. זאת סמכות שתבחין בין מועצה אזורית אחת לחברתה.

בואו נצא מנקודת הנחה שהשר מעוניין בסמכות כזאת. אני מעוניינת להטיל את זה על השר.

אם הוא מעוניין בסמכות כזאת אז אני חושבת שצריך לשמוע את היועץ המשפטי של המשרד.

הסוגיה הוכרעה על-ידי השר והשר הביע את עמדתו. אנחנו היינו נוכחים. אני לא יכול כרגע להתייחס.

בואו נניח שהוא מעוניין.

אם אשמע מהשר שהוא מעוניין, הוא יגיד במה הוא מעוניין ואז אוכל להתבטא בשם המשרד.

אז אני מסבירה לך. נניח שהשר מעוניין?

בסופו של יום לשר יש עמדה ואנחנו לא מתייחסים לְמה שהוא לא עמדתו. הכנסת כמובן סוברנית לדון.

כל הסעיף הזה מלכתחילה העלה סוגיות של מדיניות שהיו צריכות לקבל הכרעה, וההכרעה הזאת התקבלה. הסוגיות של המדיניות כוללות גם פגיעה במרקמי הערים- - -

הבנתי. את עמדת היועץ המשפטי לממשלה הבנתי. אני מבקשת מבינת שוורץ ויהודה זמרת לצאת ולהתייעץ עם השר. השלב הבא, הנושא הזה צריך להיות מוכרע. נראה מה אנחנו עושים אתו כדי לנסח אותו כחלק מהסעיפים. כל הסעיפים האחרים מקובלים עלינו ועל הממשלה. נכון?

כן.

תסבירו לי מבחינה משפטית מה יקרה עכשיו בדיון. אתם תקריאו עכשיו את הסעיפים?

כפי שזכור, ב-21 בפברואר פורסם הנוסח להצבעות, ובעקבות הסתייגויות שהתקבלו הוכנסו מספר שינויים בהצעת החוק. אנחנו מבקשים כרגע להציג לוועדה את אותם שינויים בעקבות ההסתייגויות והדיונים שהתקיימו. חלקם יובאו כהצעת הוועדה שמקבלת חלק מן ההסתייגויות.

כבוד היושבת-ראש, אני רוצה להציע לך פתרון.

עוד רגע.

נציג את ההסתייגויות שהתקבלו ודברים נוספים בנוסח שסוכמו, חלקם לבקשת הממשלה, בסעיפים שונים.

אם אני יוצאת לרגע להתייעצות ואני מסמיכה את חבר הכנסת זבולון קלפה למלא את מקומי, הוא יכול עוד פעם "לגנוב" לי הצבעות והחלטות? אם כך, אני עושה הפסקה של הדיון לרבע שעה. אתה כבר "גנבת" לי הצבעה על שר הכלכלה. אין יותר...

<(הישיבה נפסקה בשעה 18:05 ונתחדשה בשעה 18:12.)>
<(היו"ר זבולון קלפה)>

לאיזה סעיף הגענו?

כפי שאמרתי קודם, נקרא עכשיו ברצף שורה לא קצרה של דברים ששונו מהנוסח שפורסם להצבעות. לא שינויי נוסח קטנים שלא משנים את המהות אלא שינויים שיש בהם שינוי של מהות או שהם גבוליים בין נוסח למהות, כדי שהוועדה תדע לקראת ההצבעה על מה בדיוק היא מצביעה.

זה מופיע גם בנוסח שמונח לפניי?

אני מתחילה בעמוד 3, בהגדרה "תכן הבנייה".


""תכן הבנייה" – הוראות לפי חיקוק שעניינן יציבות ובטיחות הבניין ובטיחות המשתמש וכן תנאים לפי חיקוק אשר צריכים להתקיים בבניין."

נמחקו המילים "בעת הקמתו" כי זה לא בהכרח בעת הקמתו.

בעמוד 5, סעיף 6 להצעת החוק, סעיף 12א לחוק העיקרי, סעיף קטן (ג).


"(ג)
שר הפנים ימנה מזכיר לוועדת ערר, ויכול שימונה מקרב עובדי המדינה, או שלא מקרב עובדי המדינה."

זה פשוט הבהרה, שהוא יכול להיות גם עובד המדינה וגם לא עובד המדינה.

בסעיף 7 להצעת החוק, בפסקה (3), שמוסיף את סעיף קטן (ה) בסעיף 12ב לחוק העיקרי.

"(3)
אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:



"(ה) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים שבהם יהיה יושב ראש ועדת הערר מוסמך לדון ולהחליט לבדו בערר או בהשגה לפי סעיף 152(א2) על החלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי שעניינה היתר, לרבות להקלה או היתר לשימוש חורג."


בסעיף 14 להצעת החוק, בסעיף קטן 31א(ט) לחוק העיקרי.

"(ט) הודעה על הסמכה של ועדה מקומית עצמאית או של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת ותקופתה, על ביטול הסמכה כאמור, והודעה לפי פסקה (ח) תפורסם ברשומות ובאתרי האינטרנט של משרד הפנים ושל הוועדה המקומית."

זה פרסום הנושא של הותרת הסמכויות בידי הוועדה המקומית אחרי שנטלו ממנה את הסמכויות, או להיפך, פשוט שיהיה לציבור מידע מסודר בעניין הזה. לפיכך יש לפרסם את ההודעה לפי סעיף קטן (ח) באותה מידה שמפרסמים את נטילת הסמכויות. זה יותר טכני כמובן.

בסעיף 31ב(ד) להצעת החוק, בפסקה (3), שעוסקת במינוי מלווה מקצועי לוועדה המקומית, מחקנו את המילים "נושא משרה", לעניין ממי ניתן לדרוש מידע, מכיוון שאין הגדרה "נושא משרה" בחוק הזה.

במקום זה הכנסנו את המילים "ממלא תפקיד". זה היה לפני כן. אנחנו חושבים שזה מכסה את כולם ולכן לא צריך גם את המילים "נושא משרה".

בדומה לכך עשינו ביחידת הבקרה, זה מופיע בסעיף 31ג, מחקנו את המילים "נושא משרה".

התיקון הבא הוא בעמוד 16.

בעמוד 16 אין לנו תיקונים. זה תוקן כבר בדיונים הקודמים.

והמחיקה למטה בסעיף 15 להצעת החוק, שמתקן את סעיף 44(ד)?

אמרנו שלא יהיה צורך בתקנות לעניין פרסום סדר היום באינטרנט.

בעמוד 21, בסעיף 18 להצעת החוק, שמתקן את סעיף 47 לחוק העיקרי, מתקנים את כותרת השוליים. במקום כותרת השוליים יבוא "ניגוד עניינים אישי בקשר לעניין מסוים". בהצעת החוק המקורית נכתב "הימנעות מהשתתפות בדיון בשל טובת הנאה" והכותרת הזאת פשוט לא מתאימה.

בעמוד 22, בסעיף 21 להצעת החוק, תיקון של סעיף 48ב לחוק העיקרי, בנוגע לשליחת הודעות והחלטות לחברי מוסד תכנון וגורמים אחרים.

זאת בעצם הסתייגות שהתקבלה, אני מתנצל שאני לא זוכר של מי מחברי הכנסת, בעצם כל המסתייגים לדעתי הציגו אותה, שלגבי גורם שאינו חלק ממוסד התכנון האפשרות למשלוח מקוון אלקטרוני תהיה רק אם אותו אדם בחר בכך, ולא בעל כורחו.

עשינו אבחנה בין סעיף קטן (ב) לסעיף קטן (ג), כאשר סעיף קטן (ב) עוסק בחברי מוסד התכנון וסעיף קטן (ג) עוסק בגורמים האחרים. בסעיף קטן (ב) נכתב: "יישלח בדרך מקוונת לכתובת לקבלת מסרים שמסרו", ובסעיף קטן (ג) נכתב: "המשלוח יהיה בדרך מקוונת אם מסרו כתובת לקבלת מסרים בדרך מקוונת".

רק אם הם מסרו.

בעמוד 24, סעיף 24 להצעת החוק, הוספת סעיף 48ה לחוק העיקרי, שעוסק בתחילת תוקפה של החלטת מוסד תכנון ופרסומה, בעקבות הקביעה שהחלטה של מוסד תכנון תיכנס לתוקף במועד קבלתה יש דיוק בנוסח לעניין ספירת המועדים.

"(ג) נקבעו בהחלטה מועדים לשם נקיטת פעולות, ימנו המועדים מיום פרסום ההחלטה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן קיימת הוראה אחרת לפי חוק זה."

השינוי הוא "לפי חוק זה" ולא "חוק זה", זאת אומרת יכלול גם תקנות.

בעמוד 26, בסעיף 25 להצעת החוק, סעיף 61א(3) לחוק העיקרי, הוספת סעיף קטן (ב1) שעוסק בבעל עניין בקרקע והגדרת הפגיעה. אקרא את כל הנוסח כי יש הרבה שינויים.

אלה שינויים בדברים קטנים. אסביר את המהות בקצרה ואחר-כך תקראי. הוועדה סיכמה שבעל של 75% בקרקע מסוימת יכול להגיש תוכנית גם על החלק שהוא לא בעל שלו, בכפוף לכך שלא תהיה פגיעה בבעל הקרקע האחר, בעל המיעוט, שלא יהיה עושק המיעוט. יש פה קריטריונים, שהוא לא ייעד דווקא את הקרקע של בעל הקרקע האחר להפקעה או לצורכי ציבור או שיגיד שדווקא הוא צריך לשלם פיצויים, או שיש פגיעה אחרת שיכולה להיות גם בכך שההשבחה של הקרקע האחרת מאוד-מאוד נמוכה ואילו ההשבחה של הקרקע של המגיש מאוד-מאוד גבוהה.

אופציה שלישית שאנחנו מדברים עליה, והיא אופציה נפרדת, היא במקרה של בתים משותפים, ששם מכיוון שהסוגיה קצת יותר מורכבת יש הסמכה לשר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הפנים, לקבוע תקנות מיוחדות לעניין בתים משותפים, כך ששם לאו דווקא יידרשו 75%, אולי פחות, וגם הגדרת הפגיעה תהיה הגדרה אחרת.

כל הדברים האלה שאני אומר באים לידי ביטוי בנוסח החדש, שהוא יותר מדויק מהנוסח שהיה קודם ולכן נקרא את כולו מחדש כי השינויים הם מילה פה, מילה שם, ולכן צריך לקרוא.

"(3)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:




"(ב1)
לעניין סעיף קטן (ב), יראו כמי שיש לו עניין בקרקע גם אחד מאלה, ובלבד שהיועץ המשפטי של מוסד התכנון חיווה את דעתו בכתב כי מתקיימים לגביו התנאים המנויים בפסקאות (1) או (2), לפי העניין:





(1)
מי שיש לו זכות בחלק מסוים מהקרקע הנכללת בתכנית בשיעור של 75% או יותר ואין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה בחלק מסוים אחר של הקרקע הנכללת בתכנית, שהוא אינו בעל זכות בה (בפסקה זו – קרקע של בעל זכות אחר); לעניין פסקה זו "פגיעה" – אם על פני הדברים לפי התכנית המוצעת מתקיים אחד מאלה:






(א)
פגיעה כמשמעותה בפרק ט' בקרקע של בעל זכות אחר, או שהקרקע של בעל הזכות האחר מיועדת להפקעה לצרכי ציבור לפי פרק ח';






(ב)
העלייה בשוויה של הקרקע של בעל הזכות האחר היא בשיעור נמוך באופן משמעותי מהעלייה בשוויה של הקרקע של מי שמבקש להגיש את התכנית, והכל באופן יחסי לשווי זכותם בקרקע לפי מצבה בעת הבקשה להגשת התכנית;"

יש איזו הגדרה לדבר הזה?

כל מקרה לגופו. צריך לבדוק. אתה מסתכל על התוכנית ורואה מה ההשבחה שצפויה לקרקע הזאת.

זה צריך להיות ברור על פני הדברים.

אם יש הפרש משמעותי זה צריך להיות משהו שמתבהר על פני הדברים. לא צריך עכשיו לעשות שמאויות מדויקות ולראות.

"(2)
לעניין בית משותף כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין או בית משותף שפרק ו1' לחוק האמור חל עליו, הנכלל בתכנית – מי שמתקיימים בו תנאים שקבע שר המשפטים לאחר התייעצות עם שר הפנים ובלבד שאין בתכנית שהוא מבקש להגיש פגיעה במקרקעין של בעל זכות אחר והכל – כפי שנקבע בתקנות כאמור."


סעיף קטן (ב2) עוסק בגורמים נוספים שרשאים להגיש תוכנית. הבהרנו כאן שמי שיכול להגיש תוכנית זה גם "מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית המאפשר את הקמת התשתית", זה היה בנוסח הקיים, והוספנו את המילים "או תכנונה".

בפסקה (3) לאותו סעיף קטן, ההגדרה "תשתית" שקיימת בחוק, דייקנו שההגדרה הזאת היא "לעניין סעיף קטן זה" ולא לעניין כל הסעיף.

בסעיף קטן (ג), בפסקה (1) לאותו סעיף, לגבי חוות הדעת של המהנדס לקבל סתירה להוראות תוכנית כוללנית.


"(ב)
בפסקה (1), בסופה יבוא "ובכלל זה אינה סותרת הוראות של תכנית כוללנית בניגוד להוראות סעיף 62א(ד), ולא מתקיים לגביה האמור בסעיף 62א (ו)-(ח), ואישור התכנית לא יהיה בניגוד להוראות תכנית שכוחה יפה ממנה לפי חוק זה"."

יש הערה בעמוד 29 בפסקה (5).

פסקה (5) נקראה. אנחנו עדיין באותו סעיף. אקרא את הפסקה שנמחקת: "שאם ניתנה חוות דעת כאמור בפסקה (1) או (3) לפיה לא ניתן לקבל החלטה על הפקדתה של תוכנית או על אישור, לרבות על דרך שינויים הנדרשים לצורך כך, לפי העניין, יראו את התוכנית כאילו נדחתה".

לי זה ברור.

אתה זה שצריך להצביע.

הובטח לנו שיש ערר ואין צורך בפסקה הזאת.

אנחנו רוצים להבהיר שבמצב הזה, אם הוועדה דוחה את התוכנית בעקבות החלטה כזו של אחד היועצים המשפטיים או המהנדסים זה לא סוגר את הדלת בפני היזם לפנות לוועדת הערר בערר על העניין הזה. כלומר, יש לו איזה סעד במקרה כזה.

בעמוד 32, הוספת פסקה (14) לסעיף 62א(א) לחוק העיקרי, סעיף 27(1)(יא) להצעת החוק. אקרא את כל הפסקה.
קרקע עירונית



"(14)
הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה והוספת שימוש למסחר בשיעורים כמפורט להלן, וכן קביעת הוראות לעניין חניה אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מיתאר מקומית או מפורטת לעניין חניה, והכל במגרש המיועד למגורים לפי תכנית שאישרה הוועדה המחוזית וביחס לשטח המותר לבנייה שנקבע בתכנית שאישרה הוועדה המחוזית, ובלבד שכל הקרקע הכלולה בתכנית היא קרקע שהיא מקרקעי ישראל שלא חל עליה האמור בפסקה (2) להגדרת קרקע פרטית שבסעיף 61(א1)(1א)(ב), התכנית הוגשה בידי רשות מקרקעי ישראל או מי שהוסמך על ידה להגיש תכנית כאמור, נקבע בה כי הוראות התוספת השישית יחולו עליה ובשיעורים אלה:






(א)
הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה באותה קרקע תהיה בשיעור שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הועדה המחוזית;






(ב)
הוספת שימוש למסחר באותה קרקע, ובלבד שהשטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימוש למסחר כאמור, לא יעלה על 25% מסך השטח הכולל המותר לבנייה לפי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית בתוספת השטח הנוסף לפי פסקה (א)."


סעיף קטן (ג) שהיה בנוסח שפורסם של הצעת חוק, נמחק, כי הוא בעצם מיותר.

אמרנו שאת ההגדרה "קרקע עירונית או לא קרקע עירונית" עוד נצטרך לדייק. זה לא הבדל במהות. זה עניין של ניסוח, שנבדוק.

בפסקה (15) לאותו סעיף, שעוסק בסמכויות ועדה מקומית, אבהיר את התיקון. במקור הצעת החוק דיברה על שטחי שירות שנדרשים לשטחים למטרות עיקריות. הדיוק בנוסח הוא שזה שטחי שירות "שנועדו לשרת את השטחים למטרות עיקריות".

כדי שזה לא יתפרש כאמירה שהדברים האלה מתחייבים לפי איזה דין, שחייבים לצרף את שטחי השירות האלה ורק אז אפשר להוסיף אותם, אלא שאמנם צריך להיות קשר בין השטחים העיקריים לבין שטחי השירות שמוסיפים אבל זה לא חייב להיות משהו שנדרש, שמתחייב לפי איזו הוראת דין, אלא שקיים איזה קשר אינטגרלי בין שני הדברים. זה פשוט הבהרה, שמבהירה את הסמכות שהתכוונו לתת מלכתחילה.

אותו תיקון בדיוק יש בעמוד 38, בפסקה (3), לפסקה (2)(א1).
בעמוד 34, לעניין פסקה (16) שעוסקת בתוספת- - -

תדלגי על זה כרגע.

שלא יגידו ש"גנבנו" את הסעיף הספציפי הזה.

על פסקה (16) אנחנו מדלגים כרגע.

רק אתקן, התיקון בסעיף 38 הוא לסעיף 62א(א), לסמכות הוועדה המקומית הרגילה.

בעמוד 39, תיקון פסקה (10) לסעיף 62א(א)(1), שעוסק בהוספת שימושים שאינם לצורכי ציבור במגרש המיועד למבני ציבור. אקרא את סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) שבהם יש שינויים.

"(ב) הוספת השימושים במסגרת השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש, או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לצורך השימושים הנוספים לא יעלו על 20% מסך השטח הכולל המותר לבנייה למבני הציבור במגרש.


(ג)
לא יהיה ניתן לממש בנייה או הוספת שימושים כאמור בשטח העולה על 20% משטח מבני הציבור שבנייתם מומשה במגרש לאחר אישור התכנית לפי פסקה זו;"


בפסקה (11) באותו סעיף.


"(11)
הוספת שימושים והגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, במגרש שאינו מיועד למבני ציבור לפי תכנית, בכפוף להוראות אלה:



(א)
הוספת השימושים והגדלת השטח כאמור יהיו מותנות במימוש יעדים ציבוריים בתחום המגרש או במגרש גובל; בפסקה זו, "יעדים ציבוריים" – חיזוק בנין קיים מפני רעידות אדמה, או מיגונו לצרכי ביטחון, שימור אתר לשימור, פיתוח שטח פרטי פתוח בתחום המגרש תוך קביעה בתכנית של זכות הנאה לציבור לשימוש בו, וכל יעד ציבורי אחר שאישר שר הפנים לעניין זה.



(ב) (1) הוספת השימושים במסגרת הגדלת השטח המותר לבנייה או הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה לא יעלו על 15% מסך השטח הכולל המותר לבנייה במגרש.
(2)
היקף ההגדלה או השימושים הנוספים כאמור, יהיה ביחס סביר להיקף היעדים הציבוריים.



(ג) לא ניתן יהיה לממש בנייה או תוספת שימושים כאמור, אלא בכפוף למימוש היעדים הציבוריים.



(ד)
היה המגרש בתחום מועצה אזורית יחולו לגביו הוראות פסקה זו רק אם שטחו אינו עולה על 3,000 מ"ר.

(ה) אושרה בתכנית לפי פסקה זו הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה או אושרה בתכנית כאמור הוספת שימושים (להלן – תכנית קודמת) ​– יופחת משטח ההגדלה או משטח השימושים הנוספים המותרים לפי פסקה זו שטח ההגדלה שהוסיפה התכנית הקודמת או השטח שאושר לשימוש לפי התכנית כאמור."

רק אעיר לפרוטוקול כדי שלא ישתמע אחרת, שסעיפים שאנחנו לא קוראים ומופיעים בנוסח, זה לא שהם נמחקים, פשוט אין בהם שינוי ולכן הם לא מוקראים.

ברור. דיברנו על זה בהתחלה. עמוד 41.

בסעיף 62א(א2), שעוסק בסמכויות של ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לעניין תוכנית לפינוי ובינוי מחקנו את המילים "במתחם פינוי ובינוי כהגדרתו/כמשמעותו בסעיף 33א" מכיוון שבסעיף 33א יש הגדרה לתוכנית לפינוי ובינוי.

בכל מקרה, נבדוק את הניסוח המדויק. הכוונה היא שהסמכות הזאת תחול במתחמים לפינוי ובינוי לגבי תוכניות לפינוי ובינוי כהגדרתן בסעיף 33א. האם צריך לומר את זה במפורש כאן או לא – נבדוק את הניסוח.

למה בעמוד 44 השארתם את הנוסח?

לכן אני חושב שצריך לבדוק.

אם זה לא רלוונטי, זה לא רלוונטי לאורך כל הציר.

נכון, אנחנו נבדוק. לדעתי זה צריך להיות בשני המקומות.

יש הגדרה ל"מתחם פינוי ובינוי" בסעיף 33. יכול להיות שזה רק באותו פרק, אני לא בטוח.

אנחנו נבדוק את זה.

כתוב "בחוק זה".

אני לא בטוח שהייתי מסתמך על הזיכרון במקרה הזה.

גם אני לא. המהות הובהרה.

באותו סעיף 62א, בסעיף קטן (ה), פסקה (3), לעניין דחיית המועד הקובע להגשת תוכנית כוללנית, מכיוון שמדובר בענייני סמכות אנחנו מוסיפים בסיפה של פסקה (3): "אם החליט שר הפנים כאמור", כלומר לדחות את המועד הקובע, "תפורסם הודעה על כך ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הפנים".
בעמוד 43, פסקה (6) לאותו סעיף, אותו דבר לעניין הסמכויות והצורך בפרסום.

"(6) פקעו הסמכויות של ועדה מקומית לפי סעיף קטן זה, כולן או חלקן, תפורסם הודעה על כך באתר האינטרנט של משרד הפנים."

יפה. על הסעיף הבא תדלגי כי ממילא זה תלוי במה שאמרנו קודם.

עמוד 45, סעיף קטן (ח) פסקה (1), לעניין תחום של תוכנית. דיברנו על זה בדיונים קודמים. אקרא את הנוסח שסוכם.

"(1)
היא חלה בתחומה של תכנית כאמור בסעיף קטן (ז), שאינה תכנית כללית ואשר הוועדה המחוזית פרסמה הודעה על הכנתה לפי סעיף 77, או הפקידה אותה, וההליכים לגביה טרם הסתיימו, אלא אם כן קבעה הוועדה המחוזית אחרת, או בתנאים שקבעה.
לעניין פסקה זו – "תכנית כללית" – תכנית מיתאר מקומית או מפורטת החלה על כל מרחב התכנון המקומי, או על כל שטח הרשות המקומית או היישוב או על חלק משמעותי מהם, והמאפשרת להוסיף מבלי צורך באישורה של תכנית נוספת, שטח כולל מותר לבנייה, או להוסיף שימוש על השימושים המותרים בתכנית, והכל מבלי שהיא קובעת את מיקומם בתשריט התכנית."

הכול ברור. כבר דנו בזה פה שישים פעמים.

עמוד 48, סעיף 32 להצעת החוק, הוספת סעיף 84א לחוק העיקרי. זה שוב לעניין מועד הגשת תוכנית. גם זה הוסבר בדיון האחרון. אקרא את הנוסח.

"הוספת סעיף 84א
32.

אחרי סעיף 84 לחוק העיקרי יבוא:



"מועד הגשת תכנית
84א.
שר הפנים יקבע תנאים להגשת תכנית שבהתקיימם יראו את התכנית כתכנית שהוגשה לעניין חוק זה, לרבות מועדים לבדיקת התנאים האמורים ותוצאות אי-עמידה במועדים.

מוסד תכנון או יושב ראש מוסד התכנון, לא יהיו רשאים להוסיף תנאים לעניין זה"."

הייתי אומר "על אף האמור בסעיפים האחרים שנותנים לו את הסמכות הזאת". פשוט להבהיר במפורש שזה גובר על הסעיפים האחרים.

בעמוד 50, סעיף 35 להצעת החוק, הוספת סעיף 86א לחוק העיקרי, שעוסק בתוכנית מצומצמת, בסעיף קטן (ב), לעניין הבקשה שנוספה בוועדה, ההעברה לוועדת המשנה לדיון נוסף בעקבות דרישה של חברי הוועדה.


"(3)
הוגשה דרישה כאמור בפסקה (2), יידון העניין בישיבה הקרובה של ועדת המשנה, ולא יאוחר מ-15 יום מיום שהוגשה דרישה כאמור; לא הוגשה דרישה כאמור, רואים את החלטת יושב ראש הוועדה המקומית כהחלטה סופית; התקיים בוועדת המשנה דיון בהתאם לדרישה כאמור, יראו את החלטת ועדת המשנה כהחלטה סופית, ולא יחולו הוראות סעיף 18(ז)."


כפי שהוסבר בעבר, הכוונה שימשיכו לחול על התוכנית ההוראות הנוגעות לתוכנית.

עמוד 51, הוספת סעיף 96א לחוק העיקרי, סעיף 36 להצעת החוק. אקרא את הרישה של הסעיף.


"זכות עיון במסמכי מוסד תכנון וחובת פרסום באינטרנט
96א.
(א)
מסמכי תכנית וכל מסמך אחר שהוגש לפי חוק למוסד תכנון הדן בתכנית על ידי מגיש התכנית או מי מטעמו, וכן חוות דעת שהגיש נציג בעל דעה מייעצת לפי סעיף 18(ג2), חוות דעת היועץ המשפטי ומהנדס הוועדה המקומית שהוגשו לפי סעיף 61א(ג)(1), חוות דעת מהנדס הוועדה המקומית שהוגשה לפי סעיף 61א(ג)(4), וחוות דעת של נציג שר בוועדה המחוזית או גורם אחר שקבע שר הפנים שהוגשה לפי סעיף 61ב(ב), יועמדו לעיון הציבור ממועד הגשתם למוסד התכנון.






(ב)
מזכיר מוסד תכנון יפרסם מסמכים כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט של מוסד התכנון ויעמידם לעיון הציבור, ורשאי שר הפנים לקבוע הוראות לעניין זה."


אבהיר. זה לעניין פרסום מסמכים באתר האינטרנט של מוסד התכנון. מראש היתה קביעה ששר הפנים יקבע, שהפרסום מותנה בקביעות של שר הפנים. כעת שר הפנים רשאי לקבוע הוראות, אך כל עוד הוא לא קבע הוראות כמובן המסמכים יפורסמו.

עמוד 52, סעיף 109א(א), עוסק במועדים לסיום הטיפול בתוכנית.




"(2)
לא החליטה הוועדה המקומית בתכנית שבסמכותה בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יעביר מזכיר הוועדה המקומית, לבקשת מגיש התכנית, את התכנית לוועדה המחוזית; משהועברה התכנית לוועדה המחוזית יעברו סמכויותיה של הוועדה המקומית לגבי אותה תכנית לוועדה המחוזית, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן; הוועדה המחוזית רשאית להמשיך בהליכים מהשלב שאליו הגיעה הוועדה המקומית; הוועדה המחוזית תחליט אם לאשר את התכנית או לאשרה בשינויים, לקבוע תנאים לאישורה או לדחותה (בסעיף זה – תחליט בתכנית), בתוך עשרה חודשים מהמועד שבו התכנית הועברה אליה.





(3)
הדיון בתכנית שהועברה לוועדה המחוזית לפי פסקה (2) יתקיים בוועדת משנה שמינתה הוועדה המחוזית לעניין זה לפי סעיף 11ב; על החלטת ועדת משנה כאמור לא יחולו הוראות סעיפים 11ד ויחולו עליה הוראות סעיף 110 למעט החלטה לגבי תכנית מצומצמת."


הכוונה היא שלגבי כל התוכניות שהועברו לוועדה המחוזית יהיה ערר למועצה הארצית לפי הוראות סעיף 110, למעט החלטה לגבי תוכנית מצומצמת, שבמקרה הזה לא יהיה ערר.

בפסקה (4) באותו סעיף קטן, אמרנו את זה מספר פעמים אבל רק נבהיר שבניגוד לנוסח שפורסם לא יראו את התוכנית כתוכנית שנדחתה אלא כתוכנית שבטלה.

סעיף קטן (ב), רק הבהרה, שהוועדה המחוזית תחליט בתוכנית בסמכותה בתוך 18 חודשים, זאת אומרת רק תוכנית שהוגשה מלכתחילה אליה. לגבי תוכנית שהועברה אליה יש לה 10 חודשים.
בעמוד 55, סעיף 39ב להצעת החוק, תיקון סעיף 202א לחוק הקיים, לעניין ימי עבודה שהוגדרו כאן. אקרא את כל הנוסח לצורך הבהירות.

"תיקון סעיף 202א
39ב.
בסעיף 202א לחוק העיקרי, המילים "התשס"ב-2002" – יימחקו.
בפרק זה ""ימי עבודה" – למעט שבת ומועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, וערביהם, וכן ימי חול המועד ויום העצמאות"; שר הפנים רשאי לקבוע ימים נוספים שלא ייחשבו ימי עבודה לעניין פרק זה, בין דרך כלל, ובין לעניין סוגים של מוסדות תכנון או מוסד תכנון מסוים."

התיקון הזה הוא בעצם תוספת. ייתכן שהוא יעבור לסעיף ההגדרות הכללי וייתכן שהוא יישאר בסעיף ההגדרות של פרק ה', שעניינו הרישוי. המטרה להגדיר ימי עבודה כימים שלגביהם נספרים המועדים הרלוונטיים לרישוי בכל מקום שנספרים מועדים.

אולי זה צריך להופיע בסעיף של הגדרות.

ייתכן מאוד שזה יעבור לפרק של ההגדרות כולו, כי לדעתנו זה מופיע רק במקום אחד נוסף.

תספיקו עד מחר בבוקר?

את זה אפשר לנסח גם אחרי, זה עניין של נוסח.

מכיוון שיש רק מקום אחד נוסף בחוק הקיים שם מופיע הנושא של ימי עבודה, אפשר להעביר את זה לפרק ההגדרות, אבל הממשלה ביקשה עוד לבדוק את העניין הזה. אז ייתכן שזה יהיה "בפרק זה" וייתכן שזה יהיה "בחוק זה".

יש לנו עוד רבע שעה וצריך להספיק עוד הרבה עמודים.

זה דווקא חשוב לך ולהרבה אנשים. בעמוד 56, סעיף 145(א2).

ניר אנגרט, אתה אתנו?

כל הזמן. אני אחד מן האנשים שזה חשוב להם.

לעניין אישורים שלפי חוק גנים לאומיים. אקרא את הנוסח. סעיף קטן (א2), פסקה (2).




"(2)
שר הפנים יקבע תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ורשאי הוא לקבוע כי אם נדרשים אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו, כתנאי למתן היתר, יהיו האישור, התיאום או ההתייעצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר ; כללה בקשה להיתר עבודות או שימושים שלגביהם נדרש אישור או היתר לפי חוק גנים לאומיים שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 או לפי חוק העתיקות, התשל"ח, יהיה אישור או היתר כאמור תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר."


עמוד 56, לעניין סעיף 145 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ג2), פסקה (2). אקרא את הנוסח.



"(ג2)
רשות הרישוי לא תתנה תנאים למתן היתר –




(1)
בתנאי שלא נמסר במידע כאמור בסעיף קטן (א1);



(ג3)
(2) בתנאי שעניינו אישור תיאום או התייעצות, אלא אם כן תנאי כאמור נדרש במפורש לפי חוק זה לפי חיקוק אחר או לפי תכנית.

אין בהוראות סעיף קטן (ג2) כדי לגרוע מסמכותה של רשות הרישוי המקומית להתנות תנאים בהיתר לפי הוראות כל דין."



עמוד 59, סעיף 41 להצעת החוק, הוספת סעיף 145א, שנוגע להסכמה של בעל זכות במקרקעין לבקשה להיתר.

אבהיר שאנחנו מגבילים כאן את האפשרות של רשות הרישוי לקבוע תנאים למתן היתר, בעקבות דיונים ארוכים שהיו כאן. לגבי פסקה (2) אנחנו מבהירים שאם התנאים האלה נקבעו בחיקוק או בתוכנית אז גם הם יכולים להיקבע. כשאני חושב על זה עכשיו, יכול להיות שזה לאו דווקא תנאים שעניינם אישור, תיאום או התייעצות כי ייתכן שמדובר למשל בתנאי שקובע שתנאי למתן היתר הוא חיבור למערכת הביוב. זה לא אישור של אף אחד. לכן ייתכן שנצטרך להשמיט את המילים "שעניינו אישור תיאום או התייעצות".

את התנאי הזה היו צריכים לתת במידע.

אבל אם לא נתנו, עדיין זה חוק, עדיין אי אפשר להתנות על החוק. זה דבר אחד.

לגבי סעיף קטן (ג3), יש כאן פשוט הבהרה, שזה לא פוגע בסמכותה של רשות הרישוי להתנות תנאים בהיתר שעניינם למשל איך מבצעים את העבודות, איפה שמים את הגידור, דברים שנקבעים בתוך ההיתר עצמו אבל הם לא תנאים למתן ההיתר. זה הבהרה שנתבקשה והיא ניתנת כאן.

בעמוד 59, סעיף 41 להצעת החוק, לעניין בקשה להיתר שנדרשת בהסכמת רשות מקרקעי ישראל. כותרת השוליים כעת לא מתאימה ולכן נדייק אותה בהמשך.
כמו כן, סעיף קטן (א) שפורסם בנוסח להצבעות, שאומר: "שר הפנים יקבע הוראות לעניין בעל זכות במקרקעין שהסכמתו נדרשת להגשת בקשה להיתר" – יימחק.

המחיקה הזאת היא מחיקה פרוצדורלית מכיוון שהפרשנות של החוק הקיים היא שהסמכות הזאת ממילא קיימת, וגם נוצלה על-ידי שר הפנים במסגרת תקנות בקשה להיתר, תנאיו ואגרות, ולכן אין צורך בהוראה מפורשת נוספת שתסדיר את העניין. בעקבות המחיקה הזאת ייעשו השינויים המחויבים בסעיפים שהיו לפני כן (ב) ו-(ג) וייהפכו עכשיו ל-(א) ו-(ב).

עמוד 60, סעיף 145ב שנוסף לחוק העיקרי, שעוסק ברישוי בדרך מקוצרת. סעיף קטן (ב), פסקה (3).


"(3)
רשות הרישוי תיתן את ההיתר בתוך חמישה ימי עבודה מתום המועד לשליחת ההודעה על תשלום החיובים כאמור בפסקה (2) או מיום התשלום לפי המאוחר, ובלבד שנתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל דרישות לפי חוק זה , וכן התקיימו כל אלה:"


זה לפי מה שקבוע בסעיף קטן (ב), והסיפה נשארת כפי שהיא בנוסח להצבעות, אבל נאמר "ובלבד שנתמלאו לגבי הבקשה להיתר כל הדרישות לפי חוק זה וכן התקיימו כל אלה".
עמוד 65, סעיף 41 להצעת החוק, סעיף 145ד, שעוסק בהנחיות מרחביות. יש כאן דיוק של הנוסח, שהוא מהותי.

אני חייב לצאת להפסקה של דקה.

<(הישיבה נפסקה בשעה 18:50 ונתחדשה בשעה 18:51.)>

סעיף 145ד, שעוסק בהנחיות מרחביות. אקרא את סעיף קטן (ט).

במקום הסיפה שפורסמה של סעיף קטן (ח) יבוא סעיף קטן (ט) חדש.

(ט) רשות הרישוי המקומית לא תהיה רשאית לתת הנחיות או לקבוע תנאים למתן היתר בעניינים האמורים בסעיף קטן (ב) , אלא אם כן נקבעו בהנחיות המרחביות, ובהתאם לקבוע בהם."

דהיינו, אם יש נושאים שנקבע לגביהם שאפשר לקבוע אותם בהנחיות מרחביות רשות הרישוי המקומית לא תוכל לתת הנחיות או לקבוע תנאים באותם עניינים, גם אם אין הנחיות מרחביות וגם אם יש.
תיקון סעיף 152 לחוק העיקרי, סעיף 41ג להצעת החוק – אין כרגע נוסח אבל כפי שהוצג בעבר אנחנו מבהירים שוב שלא יהיה ניתן להגיש ערר בגין סירוב של רשות רישוי בשל החלטת מכון בקרה שהבקשה להיתר אינה תקינה.

תיקון סעיף 157א לחוק העיקרי, סעיף 45 להצעת החוק, בעמוד 66. סעיף קטן (ה3). פירוט החיובים. המילים "שיימסר למבקש האישור לא יאוחר מעשרים ימים" נמחקו ונקבע במקום זה "15 ימי עבודה".

עמוד 67, לעניין סעיף 157ב שנוסף לחוק העיקרי: אישור תחילת עבודה. סעיף 46 להצעת החוק. אקרא את כל הסעיף.


"אישור תחילת עבודה
157ב.
(א)
לא תבוצע עבודה לפי היתר אלא אם כן רשות הרישוי המקומית נתנה לבעל ההיתר אישור כי ניתן להתחיל בביצוע העבודות (בחוק זה – אישור תחילת עבודה); לא תתנה רשות הרישוי אישור תחילת עבודה אלא בתנאים שנקבעו בחיקוק, במידע שנמסר לפי סעיף 145(א1) מאת גורם מאשר או בהיתר."

בסיפה זה "בְהיתר" או "בַהיתר"?

"בַהיתר".

בסעיף קטן (ג) עשינו התאמה לסעיף קטן (א), ובסיפה תיקנו: "ובלבד שהתמלאו התנאים הנדרשים שנקבעו בחיקוק, במידה שנמסר לפי סעיף 145(א1) מאת גורם מאשר או בהיתר".

סעיף קטן (ד) תוקן בעקבות הסתייגות שהתקבלה במהלך הדיונים.

"(ד) לעניין הרשאה כאמור בסעיף 261(ה), הסמכויות הנתונות לפי סעיף זה לרשות הרישוי, יהיו נתונות למי שהוקנתה לו הסמכות להוצאת הרשאה."

אני לא בטוח שצריך לכתוב "כאמור בסעיף 261(ה)" כי יש גם הרשאות אחרות בחוק.

כתוב שזה רשות רישוי.

ומה עם חברת החשמל? מי נותן את ההרשאה שם?

תלוי. אם זה שטח פתוח – מתכנן המחוז ביחד עם מהנדס העיר, ואם זה שטח בנוי – רק מהנדס העיר. אלה הכללים.

אבל זה לא הרשאה כמשמעותה בסעיף 261(ה).

זה לא אותה הרשאה.

זה "היתר, לרבות הרשאה". המנגנון שם אולי קורא לזה הרשאה, אבל היא לא הרשאה של סעיף 261, לכן זה לא חל.

אז מי ייתן את ההרשאה? רשות הרישוי המקומית תיתן את אישור דחיית העבודה?

לא, זה לא עבודה לפי היתר.

זה לא עבודה לפי היתר ואני לא בטוח שצריך היתר לתחילת ביצוע עבודות, כי היתר לתחילת ביצוע עבודות זה על עבודות טעונות היתר.

"היתר, לרבות הרשאה", כידוע.

לא ההרשאה הזאת.

מי אמר?

אבל "הרשאה" זה הרשאה לפי סעיף 261.

מי אמר? ממש לא. "היתר, לרבות הרשאה", נקודה.

בכל מקרה, כדאי לשמור על אותו עיקרון שאומר שמי שנותן את ההרשאה, בין אם הרשאה מסוג זה או מסוג זה, הוא שנותן את אישור תחילת ביצוע העבודות.

נכון. לכן אני מציע למחוק את המילים "כאמור בסעיף 261(ה)".

כדי לשמור על העיקרון הזה.

בעמוד 68, הוספת סעיף 157ד לחוק העיקרי: אישור בדבר בקרת ביצוע תקינה. אקרא את כל הסעיף עם התיקון.


"אישור בדבר בקרת ביצוע תקינה
157ד.
לא תיתן רשות הרישוי המקומית אישור כאמור בסעיף 157א(ב)(2) ו-(ד)(2), אלא אם כן אישר מכון בקרה כי תוצאות בקרת הביצוע על הבנייה תקינות, אם נקבעה חובת בקרת ביצוע כאמור."


עמוד 69, סעיף 158יד(ב)(3). בנוסף לסמכות של מכון הבקרה להפעיל בקרים מורשים, הם יוכלו להפעיל בקרים.

"(3)
להפעיל בקרים ובקרים מורשים, לפי הוראות פרק זה;"


סעיף 158טו(א)(1), בעקבות הסתייגויות שהתקבלו. לגבי מנהל בקרת תכן ומנהל בקרת ביצוע, להוראה שתחול בנוסף להוראות שחלות לגביהם מתווספת הדרישה שהם יהיו רשומים כבקרים כאמור בסעיף ה'.
בסעיף קטן (ג) אקרא את הנוסח.








"(ג)
בקרים כאמור בסימן ה' לעניין סוג פעילות ובמספר שקבע שר הפנים;"


בעמוד 72, סעיף קטן (ד), שקבע כי "מכון בקרה לא יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה אם חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים למתן הרישיון לפי סעיף זה" – נמחק, מכיוון שחלק מהתנאים לא ברורים ולכן לא נכון לקבוע הוראה גורפת הקובעת שהמכון לא יוכל להפעיל את סמכויות. עם זאת, בהמשך אקרא סעיפים שנותנים פתרון לעניין אי מילוי אחד מהתנאים, שיש חובה לדווח על כל שינוי שנוצר.
עמוד 74, סעיף 158יח לחוק העיקרי, העוסק בהעסקת בקר מורשה במכון בקרה.


"העסקת בקר מורשה במכון בקרה
158יח.
(א)
מכון בקרה יעסיק בקר מורשה לעניין גורמים מאשרים אלה, והוא יהיה עובד מכון הבקרה:







(1)
שר הבריאות או עובד מעובדי משרדו;







(2) השר להגנת הסביבה, או עובד מעובדי משרדו;







(3)
הרשות הארצית לכבאות והצלה כמשמעותה בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה התשע"ב-2012 או ממלא תפקיד בה;"


בעמוד 76, סעיף 158יט, בעניין בקרים מורשים, בסעיף קטן (ה), בפסקה (7). לעניין המקרים בהם שר הפנים או השר הממונה רשאים להתלות או לבטל הרשאה של בקר מורשה נוספה פסקה (7), במקרה שהבקר המורשה התנהג התנהגות בלתי הולמת.

יש איזו הגדרה מה זה "התנהג התנהגות בלתי הולמת"? נהיגה בשכרות זה התנהגות בלתי הולמת?

יכול להיות. זה הרי כמו עובד מדינה, זה מקביל לעובד מדינה.

יש באיזה מקום הגדרה של "התנהגות בלתי הולמת"?

לא. אין הגדרה. יש התייחסות בפסיקה. ארחיב במקצת כי זה חשוב. הבקרים המורשים האלה באים בעצם במקום עובדי השירות הציבורי, יש פה איזה סוג של הפרטה. אנחנו נותנים להם את הסמכות לתת אישורים בעצם במקום רשויות המדינה.

במקום לנסוע בכביש 6 במהירות 110 קמ"ש נסעתי במהירות 150 קמ"ש. זה התנהגות בלתי הולמת?

אני לא יודע. אני לא חושב שעובד מדינה כלשהו הועמד לדין על כך שהוא נסע במהירות מופרזת, אלא אם כן הוא שוטר, ייתכן שאז זה התנהגות לא הולמת. זה תלוי בנסיבות. אבל אם מתברר למשל שאותו אדם עוסק בפעילות שהיא בתחום האפור, נאמר כך, לווה או מלווה כספים בשוק האפור ואז הוא בעצם חשוף לסחיטה ויכול להיות ששיקול הדעת שלו יוטה בשל כך שהוא חשוף לסחיטה, ייתכן שבמקרה כזה צריך לאפשר לשר שמינה אותו, כמובן אחרי שהוא נותן לו הזדמנות להשמיע את הטענות שלו והוא בודק את הדברים וזה לא דבר שנעשה באופן שרירותי- - -

זה לא סעיף חובה. זה סעיף רשות. הוא רשאי לשקול.

בוודאי. זה בעצם סוג של מעין "דיל" משמעתי לאותם גורמים, שהם במגזר הפרטי אבל עדיין אנחנו רוצים שיהיו באיזה סטנדרט גבוה יותר מהסטנדרט שאנחנו מצפים במגזר הפרטי בדרך כלל.

<(היו"ר מירי רגב)>

עמוד 80, סעיף 158כ, סעיף קטן (ט).
"(ט)
על אף האמור בסעיף קטן (ח), בקר מורשה רשאי לקבוע, שנדרשים תיקונים בבקשה להיתר או שינויים בביצוע העבודות לפי היתר, אף שאינם נדרשים לפי הוראות החיקוק שלגביו קיבל הרשאה או לפי הנחיות והוראות הגורם המאשר, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1) נתקבלה לעניין זה הנחיית הגורם המאשר, שר הפנים רשאי לקבוע המועדים לקבלת הנחיית הגורם המאשר לעניין זה.
(2) לא יהיה בתיקונים או בשינויים כאמור משום הקלה מהנחיות ומהוראות הגורם המאשר.

(3) אם מצא כי אם לא תתוקן הבקשה להיתר או שלא יבוצעו השינויים הנדרשים בעבודות לפי ההיתר, יש חשש ממשי לשלום הציבור, לבריאותו, לביטחונו או לבטיחותו או שיש סכנה לפגיעה מהותית באיכות הסביבה או להפרעה בלתי סבירה לאדם מסוים או לציבור."

בסעיף 158כב, במקום "ימים" יבוא "ימי עבודה".

בסעיף 158כג, בהמשך למה אמרנו על הביטול של הסעיף שקובע בצורה גורפת איסור על הפעלת סמכות במקרה שלא מתקיימים התנאים, הוספנו סעיף.



"חובת דיווח של
מכון בקרה
158כג.
(1) מכון בקרה ידווח לשר הפנים באופן מיידי על כל שינוי שחל במידע שמסר בעת שהוגשה הבקשה לקבלת רישיון כמכון בקרה, או אם שונה או חדל להתקיים בו תנאי מתנאים למתן רישיון כאמור.
(2) מכון הבקרה ימסור לשר הפנים דיווח על פעילותו, לרבות עמידתו בתנאים למתן רישיון ותנאים ברישיון, וכן כל מידע אחר שיבקש השר, בהתאם להוראות שקבע השר; שר הפנים רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום מידע ודיווחים שהוגשו לפי סעיף זה."


בעמוד 86, שעוסק בסעיף 158כח, בעניין עיצום כספי, בהמשך להוראה בה חייבנו למסור הודעה על כל שינוי שנוצר אנחנו מוסיפים עיצום כספי. מתקנים גם את פסקה (ב)(5) שנוגעת לחובות הדיווח הכלליות: "(5) הפר חובות דיווח לפי סעיף 158כג(א)", ומוסיפים את פסקה (6), לעניין אפשרות להטלת עיצום כספי, אם הוא "הפר חובות דיווח שקבע שר הפנים לפי סעיף 158כג(ב) המנויים בתוספת השביעית".
אגיד רק לצורך הפרוטוקול שאנחנו נוסיף – זה לא מופיע בנוסח – תוספת שביעית, שכרגע תהיה ריקה.

סעיף קטן (ד), בהמשך לעיצומים הכספיים והדברים הקבועים בתוספת השביעית: "(ד) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת השביעית לחוק".
בעמוד 86, אחרי סעיף 206 לחוק העיקרי, אנחנו מוסיפים עבירה פלילית לעניין מכון בקרה שפועל ללא רישיון. אקרא את הנוסח.


"המקים או מפעיל מכון בקרה ללא רישיון לפי פרק זה או בניגוד לתנאים לקבלתו, או בניגוד לתנאים שקבע השר באישור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; ואם היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר המועד שבו נדרש על ידי שר הפנים להפסיק את ההפרה."


תיקון סעיף 214 לחוק העיקרי, בסעיף 48ג להצעת החוק.

"תיקון סעיף 214
48ג.
בסעיף 214 לחוק העיקרי, לאחר המילים "למוסד תכנון" יבוא "למכון בקרה"."


בסעיף 216א כבר הסברנו את העיקרון. אקרא את הנוסח ורק אגיד שאנחנו צריכים לדייק את הנוסח. זה חל במקרים של היתר בדרך אוטומטית, ברישוי בדרך מקוצרת.

"הוספת סעיף 216א
"216א
(א) ניתן היתר על פי סעיף 145ב(ב)(6), ופרט מהפרטים שנכללו בבקשה להיתר כאמור, או נתון או מידע שנמסרו לצורך אישורה, לא היה נכון, ואילו כללה הבקשה את הפרטים, המידע והנתונים הנכונים לא היה ניתן ההיתר או לא היו רואים את הבקשה להיתר כהיתר – בטל ההיתר, ובלבד שלא חלפו חמש שנים מיום שניתן; לעניין פרק זה יראו את העבודה או השימוש שלהם ניתן היתר או שראו זאת כהיתר כאמור כאילו בוצעו ללא היתר.



(ב)
ראתה רשות הרישוי שמתקיימים לכאורה התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), תודיע לבעל ההיתר על בטלותו, ובלבד שתיתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בפניה."

תעברו טוב-טוב על הסעיפים, תוודאו שלא שכחתם לקרוא משהו, כי אחרת מחר תהיה לנו בעיה בהצבעה.

בעמוד 93, בסעיף 49 להצעת החוק שמתקן את סעיף 261 לחוק העיקרי, בסעיף שמתקן את סעיף קטן 261(ד), המילים "או סוגי עבודות ומיתקנים לפי סעיף 145(ו) " – יימחקו. התיבה הזאת תימחק בעקבות קבלת ההסתייגויות הרבות שהוגשו.

זה בעצם חברת החשמל. זה בעצם אותה הסתייגות שרוצה גם חברת הגז. חברת הגז בעצם רוצה את אותו דבר כמו חברת החשמל וכרגע, עד שאנחנו לא מבינים שזה "נסגר", זה עדיין לא "נסגר".

עמוד 93, סעיף 52 להצעת החוק, סעיף קטן (ד).






"(ד)
הודעה על הוצאתו של צו כאמור תישלח למי שנדרש לפי חוק אישורו לביצוע העבודות או השימושים האמורים, ולגורמים המנויים בסעיף 119ב(9)(א), ולרשות המקומית הנוגעת בדבר".


כמו כן הסכמנו שבעת ההתייעצות, בהמשך להסתייגויות- - -

בעקבות הסתייגויות שהוגשו לנושא הזה הוסכם – זה עדיין לא מופיע אצלכם בנוסח אבל זה ינוסח עד מחר – שתימסר הודעה לרשות המקומית, מה שהציעה גברת שוורץ.

שרשות מקומית תדע ולא תופתע.

היא הציעה יותר מזה. היא הציעה, והוועדה שמחה לקבל, שבדיון ההתייעצות שיתקיים במועצה הארצית, כאשר השר מבקש התייעצות עם המועצה הארצית בנושא של הוצאת הצו הזה לביצוע העבודות הזמניות, ישתתף ראש הרשות המקומית הנוגעת בדבר, שבתחומה אמורות להתבצע העבודות, או נציג אחר שהוא ימנה לעניין זה.

בסדר גמור, מצוין.

סעיף קטן (ה) – העברנו את ההוראה כי "ביצוע העבודות לפי סעיף זה, יהיה כפוף להוראות לפי חוק שעניינן תכן הבנייה". זה יהיה הוראה כללית ולא הוראה שקשורה לסמכות השר.
בעמוד 97, סעיף קטן (ד) לסעיף 5.

מה עם עמוד 93, סעיף קטן (ד)?

אמרנו.

שמישהו מהממשלה יעבור על כל ההסתייגויות, לראות שלא פספסנו משהו. אתם עם הבירוקרטיה שלכם, של היועצים המשפטיים – אנחנו בסוף לא נצביע על משהו בגלל זה.

האם לקרוא את השינויים בתוספת השישית לגבי דיור בר-השגה? צריך להחליט. בואו נסיים את החלק הזה, יש לנו עוד כמה דברים קטנים, ואז תתקבל החלטה.

בכל מקרה צריך הקראה לגבי המועצות האזוריות אם אנחנו מכניסים שינוי, אז באותה הקראה נקרא גם את התיקונים בתוספת השישית.

בעמוד 110, סעיף 56 להצעת החוק, שעוסק בתקנות, הנחיות והוראות ראשונות. נאמר בדיון אבל נשמט מהנוסח להצבעות – אקרא את הנוסח:



"(א1)
תקנות ראשונות לפי סעיף 83ג(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 31 לחוק זה, ייקבעו עד יום התחילה."


כמו כן תתווסף הוראת מעבר לעניין מקרקעי ישראל, ואקרא אותה.


"הוראות סעיף 145א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 41 לחוק זה יחולו על בקשה להיתר שהוגשה ביום התחילה או לאחריו".


זאת אומרת, ההוראה לעניין מקרקעי ישראל וקציבת הזמן תחול רק על היתרים שהוגשו מיום התחילה ואילך.
הערה כללית לגבי הרישוי. כל הסעיפים שנוספו שקשורים למכון בקרה ולרישוי יידחו לאותה תחילה כמו כל סעיפי הרישוי במכון הבקרה.

גלעד קרן, מה שהעברתי לך מבוני הארץ, השאלה ששאלתי אותך, זה נכלל בהצעת החוק?

זה המצב.

בסעיף קטן (ה), תחילתן של ההוראות הנוגעות למכון הבקרה והרישוי לא יהיו "18 חודשים מיום פרסומו של חוק זה" אלא יהיו "ביום כ' בטבת השתע"ו (1 בינואר 2016)".

אנחנו מוסיפים הוראת תחילה לעניין סעיף 214 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 48ג לחוק הזה, גם ל-1 בינואר 2016. וכן לסעיף 216א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 48(ד) לחוק הזה, וגם לסעיף העונשין, סעיף 206.

בעמוד 113, סעיף קטן (ד), לעניין סעיף 58 להצעת החוק, הוראות מעבר. אקרא את כל הסעיף.



"(ד)
ועדה מקומית ששר הפנים אישר אותה לפי הוראות סעיף 62א(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום התחילה, יראו אותה כוועדה מקומית עצמאית שהוסמכה לפי הוראות סעיף 31א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 14 לחוק זה, עד תום התקופה שלגביה ניתן האישור כאמור." הסיפה ששונה מהנוסח שפורסם להצבעות: "לעניין ועדה כאמור, יקראו את הוראת סעיף 62א(ה)(1), כאילו במקום "עד תום חמש שנים מיום שהוסמכה" יבוא "חמש שנים מיום התחילה", ובלבד שהיא מוסמכת."

אנשי חברת החשמל, למה אתם עוד פה? הקראנו את ההסתייגות. אתם לא סומכים עלינו יותר?

עד שזה לא נגמר, זה לא נגמר.

חשבתי לרגע שאתם מחכים לעוד מתנה היום...

אקרא בעמוד 114 שני סעיפים שהיו בנוסח שפורסם לפני שבועיים אבל לא הוקראו, אז נקרא אותם לשם התייחסות, אם צריך. סעיף קטן (י) וסעיף קטן (יא), עדיין בהוראות המעבר.


"(י)
הוראות סעיף 44ב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 17 לחוק זה, יחולו גם לגבי חבר מוסד תכנון מקומי, שהוגש נגדו כתב אישום לפני תחילתו של חוק זה.



(יא)
חבר מוסד תכנון מקומי המכהן ערב תחילתו של חוק זה, ימסור ליועץ המשפטי של מוסד התכנון מידע כאמור בסעיף 44ד לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 17 לחוק זה, בתוך 45 ימים מיום התחילה והיועץ המשפטי של מוסד התכנון יבדוק את המידע כאמור לפי הוראות אותו סעיף עד יום תחילתו של הסעיף האמור."

חסר הסעיף על האגרות, שסיכמנו עליו, בנוגע לסמכות השר.

נכון, את זה סיכמנו היום. סיכמנו שבסעיף שמתייחס לתקופה שבה צריך לתת היתר בנייה, ייאמר כי "שר הפנים יהיה רשאי לקבוע הוראות בעניין איחור בלתי סביר במתן היתר, ובמקרה שקיים איחור בלתי סביר כאמור יוחזרו או לא ישולמו"- - -

שר הפנים יהיה רשאי- -

להפחית משיעור האגרה.

- -לקבוע כללים להחזר. זה בעצם לא להפחית אלא יכול להיות החזר.

לא תמיד זה החזר.

או החזר, או מראש לא לגבות יותר.

"יופחת שיעור האגרות בשיעור של 50 אחוזים".

לא. אולי 50%, אולי 70%, תלוי במידת האיחור.

יש לו סמכות להפחית.

זה מה שהציע חבר הכנסת.

פעם יכול להיות 75% ופעם יכול להיות 25%, אם האיחור בשבוע.

לפי שיעורים שהשר יקבע.

אני מציעה שנלך עכשיו לחדר האחורי, היועצים המשפטיים בלבד. אנחנו מחכים לארז קמיניץ ולבינת שוורץ כדי "לסגור" את הסוגיה הזאת.

קודם תשאלי אם למישהו יש התייחסות לדברים שנאמרו עד עכשיו.

רוני טיסר ובני ארביב, אני מציעה שתבדקו אם לא שכחנו איזו הסתייגות בשל העייפות בעקבות הימים והלילות שאתם יושבים על החוק הזה. תראו שלא שכחנו לקרוא משהו. אני לא רוצה מחר לקרוא הסתייגויות בוועדה, אחרת ניכנס לסחרור.

למעט שלושה דברים שעדיין לא דיברנו עליהם.

היום אנחנו "סוגרים" את עניין המועצות האזוריות ואת עניין הדיור בר-השגה. הדבר היחיד שנקרא מחר זה אם השר סילבן שלום "יסגור" עם השרים האחרים את עניין ההטמנה של צינורות הגז הטבעי כמו בחברת החשמל. זה הסתייגות אחת למחר.

לא הצלחנו.

ניסינו ואנחנו לא מסוגלים להביא את זה עד מחר.

לא מסוגלים. אז תביאו את זה בתיקון חקיקה אחר.

השרים נמצאים בחוץ לארץ וזה בעייתי.

אבל יש להם טלפונים, בחוץ לארץ יש טלפונים. אנחנו בעידן דיגיטלי מתקדם ואתם במשרד התשתיות והאנרגיה מבינים את זה. אז תדברו איתם בחוץ לארץ. מה הבעיה? יש להם עוזרים.

הם לא יאשרו בלי האישורים של היועצים המשפטיים שלהם.

הבנתי. אם כך, אנחנו "יורדים" מההסתייגות הזאת ואתם תביאו הצעה מסודרת. אני מבטיחה, ברגע שתגישו אותה, להביא אותה להצבעה בוועדה מהר ככל הניתן, אני מבטיחה לכם. בגלל שזה חוק שהוא חלק מחוק התכנון והבנייה, אני מבטיחה לכם להביא את זה להצבעה בוועדת הפנים והגנת הסביבה מהר ככל הניתן. נעלה את הצעת החוק בפטור למליאה לקריאה ראשונה.

יש עוד משהו שאנחנו עוד יכולים לעשות הלילה? אני רוצה לציין שנקבעה לנו ישיבה עם היועץ המשפטי כבר לפני שבוע וחצי וזה נדחה ונדחה ונדחה.

הבנתי. אני אומרת לך "טיפ" לגבי ההמשך. הישיבה לא צריכה להיות עם היועץ המשפטי של הוועדה. הישיבה צריכה להיות עם הממשלה. ברגע שתבואו כגוף מאוחד, כמו שבאו אנשי חברת החשמל, כגוף מאוחד, כשיש הסכמה של שר הפנים, של שרת המשפטים, אז לוועדה יהיה יותר פשוט. אין כאן נושא עקרוני שבשלו אפיל את ההצעה. אבל כשאתה בא אליי ואני מבקשת לשמוע את עמדת הממשלה, והממשלה אומרת לי שבוועדת השרים לענייני חקיקה הגז הוחרג באופן ודאי אז אני לא יכולה להביא משהו כזה, כי הכובע השני שלי הוא גם הגנת הסביבה. פספסתם את התהליך הנכון שעושים.

אנחנו יוצאים להפסקה של כחצי שעה.

<(הישיבה נפסקה בשעה 19:25 ונתחדשה בשעה 20:45.)>

אני מחדשת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה להמשך דיון בסוגיית ההסתייגויות, לקראת ההצבעה מחר, בחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 102), התשע"ג-2013. אני מבקשת מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, לקרוא את הסיכומים שאליהם הגענו בשני נושאים, בסוגיית דיור בר-השגה ובסוגיית המועצות האזוריות.

קודם כול חבר הכנסת זבולון קלפה צריך "למשוך" את ההסתייגות שלו, לטובת הפרוטוקול.

כן, "משכתי".

חבר הכנסת זבולון קלפה "משך" את ההסתייגויות שהוא הגיש, לטובת הפרוטוקול.
אני מבקשת לקרוא את הסעיפים שסוכמו גם עם שר הפנים.

בסעיף 62א לחוק העיקרי, בסעיף 27 להצעת החוק, פסקה (16)(ב) תסומן "(1)" ואחריה יבוא:
"(2) שר הפנים רשאי בצו לקבוע מועצות אזוריות נוספות שאינן בתחום מחוזות הצפון והדרום, שיחולו עליהן הוראות פסקת משנה זאת. השר יפעיל את סמכותו לפי אמות מידה שיקבע לעניין זה, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. אמות המידה יתייחסו, בין היתר, למצבה הסוציו-אקונומי של המועצה האזורית ולמידת הפגיעה שעלולה להיגרם ברשויות העירוניות הסמוכות לה בשל מתן הסמכות האמורה. הוחלו הוראות פסקת משנה זו על המועצה האזורית כאמור לא תחול עליה הוראת פסקת משנה (ג)".

יש מישהו מהממשלה שמתנגד לסעיף הזה? משרד הפנים?

לא.

משרד הפנים לא מתנגד לזה. משרד המשפטים כמובן אישר את זה.

היועץ המשפטי של הוועדה, לטובת הפרוטוקול אנא הסבר את המשמעות של הסעיף הזה.

בעקבות הסיכומים עם הממשלה ההצעה כפי שהונחה בפני הוועדה התייחסה למחוזות הצפון והדרום שבהם יתנו זכויות בבנייה בדומה לרשות עירונית.

נראה פה כמו אחרי קרב אגרוף.

האמת היא שקרב אגרוף קל יותר מהקרב הזה. בשעה 20:50 הצטרף לדיון גם חבר הכנסת יעקב אשר.

מי ניצח?...

אין מנצחים ואין מפסידים...

למחוזות הצפון והדרום נתנו זכויות כמו ברשות עירונית לגבי בנייה בלתי רוויה, ולגבי מועצות אזוריות שאינן במחוזות הצפון והדרום נקבעו זכויות מופחתות, שבעצם הן מצומצמות מאוד יחסית לאותן מועצות אזוריות בצפון ובדרום.

בעקבות פניות שקיבלה יושבת-ראש הוועדה בנושא הזה ממועצות אזוריות נמצא כי יש מקום לאפשר לשר הפנים, לפי אמות מידה שיקבע באישור ועדת הפנים, להרחיב את רשימת המועצות האזוריות שעליהן יחולו הזכויות שדומות לרשויות עירוניות בבנייה רוויה גם במחוזות אחרים. למעשה מדובר במחוז המרכז.

חברי הכנסת, אלה ההסתייגויות. יש לכם התייחסות לסעיף הזה או שאתם מברכים עליו, חברי הכנסת זבולון קלפה ויעקב אשר?

אני מברך עליו. אני שואל עוד פעם לגבי זמן התחילה של הדבר הזה.

באופן מיידי, מרגע אישור החוק. ברגע שיאושר החוק השר צריך לגבש אמות מידה ולאשר את אמות המידה.

אפשר להעביר אלינו את הנוסח הזה?

כן. אחרי שכבר קראנו אותו והסרת את ההסתייגויות שלך, כן.

יעקב אשר, יש לך הערות? אתה לא חייב להגיב.

ההצעה הזאת תגיע מחר להצבעה, בעזרת השם.

עכשיו נעבור לנוסח לגבי דיור בר-השגה.

מה קורה עם נושא המינהל?

עכשיו מגיעים לזה.

ביחס לדיור בר-השגה הגענו לכמה הסכמות. קודם כול, ביחס לסעיף 62א1(1)(א) הגענו להסכמות כדלקמן. אנחנו בעצם מדברים על מה שמכונה בהצעה "קרקע פרטית". בקרקע פרטית אפשר לתת תמריצים לטובת דיור בר-השגה של 120% עד שתי קומות, של 85% בין 3-9 קומות, ומ-10 קומות ומעלה 60%.

לא הבנתי. אני מבקש הסבר.

אנחנו מדברים על הסעיף שעוסק בתמריצים לדיור בר-השגה.

הגדלת זכויות בנייה בעצם.

אתם מכניסים גם קרקע פרטית לעסק?

בעיקר קרקע פרטית.

רק לגבי דיור בר-השגה?

כן. יש סעיף שעוסק בקרקע פרטית, בשאלת תמריצים לדיור בר-השגה. הוא נותן עוד זכויות. אם במקום רגיל נתתי 100% זכויות אז פה נותנים 120%. נוסיף עוד זכויות כדי לתמרץ דווקא דיור בר-השגה.

עלתה שאלה מה היא קרקע פרטית לעניין זה. הגענו להסכמה. קרקע פרטית קודם כול היא קרקע בבעלות פרטית, שרשומה במרשם המקרקעין כבעלות פרטית, והיא גם קרקע שהיא בחכירה לדורות לפלוני או אלמוני.

עכשיו נשאלה השאלה, החכירה לדורות ממתי ועד מתי. אסביר. יש שלוש קבוצות של החכרה לדורות.
קבוצה ראשונה היא קבוצה של חוזים שניתנה בהם זכות חכירה לדורות לפני 5 שנים, בשנת 2009 ולפני כן.

דרך אגב, בהגדרה בחוק זה כתוב בדיוק להיפך. הקבוצה הראשונה בהצעת החוק היא של מי שנערך איתם הסכם לאחר שנת 2009.

זה לא משנה.

יש שלוש קבוצות שאליהן אנחנו מתייחסים בבואנו להכריע מה היא קרקע פרטית ומה אינה קרקע פרטית לצורך הסעיף הזה.
קבוצה ראשונה היא קבוצת החוזים שחתמה רשות מקרקעי ישראל עם קבלנים אחרי תחילת החוק, היינו החל מ-1 באוגוסט 2014. לגבי הקבוצה הזאת אנחנו אומרים שלמשך שנתיים אנחנו רואים את הקרקע- - -

למה נקבע 1 באוגוסט?

זה מועד תחילתו של החוק.

למה החוק ייכנס לתוקף רק בעוד 3 חודשים?

כי צריכים להיערך.

עד שכולם מתארגנים.

או כי ב-3 החודשים האלה שר הבינוי והשיכון יגמור כמה דברים?

לא בגלל זה.

אני לא אישרתי את ה-3 חודשים. למה 3 חודשים? כדי שהוא יגמור את כל החוזים שלו?

אבל זה לא משנה. אנחנו ממילא נותנים שנתיים לחוזים האלה.

עוד פעם אתה "עושה לי סיבוב"?

לא, לא, זה לא "סיבוב". אמרנו שנתיים ממילא, אז מה זה משנה?

תיקנו את זה ל-3 שנים.

שנתיים.

יש שלוש קבוצות.

קבוצה ראשונה היא קבוצה של החוזים החדשים שנחתמים מיום תחילת החוק ואילך. הקבוצה הזאת במשך השנתיים מיום תחילת החוק אנחנו לא מתייחסים אליהם כקרקע פרטית אלא כקרקע ציבורית. המשמעות של קרקע ציבורית – אי אפשר להחיל עליהם את סעיף התמריצים הזה כי הם לא נחשבים קרקע פרטית.

קבוצה שנייה היא קבוצה של החוזים שנחתמו בין 1 באוגוסט 2009 ובין מועד תחילת החוק. זאת קבוצה של חוזים שכרגע תלויים באוויר מבחינת מדינת ישראל, משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל. אלה חוזים שהביעו לגביהם חשש שאם נחיל עליהם את התמריצים האלה הם יעכבו במאוד. ביחס לחוזים האלה אנחנו אומרים שבמהלך תקופה של 3 שנים מיום תחילת החוק לא נתייחס אליהם כקרקע פרטית והתמריצים לא יחולו.

הקבוצה השלישית היא קבוצה של קרקעות שלגביהן נחתמו חוזים עם רשות מקרקעי ישראל לפני 1 באוגוסט 2009. אנחנו אומרים שקרקע ביחס לחוזים האלה היא קרקע פרטית לצורך הסעיף הזה, ומשכך ניתן להפעיל על הקרקע הזאת את התמריצים האלה ללא שום מגבלה כבר ממועד תחילת החוק.

זה הסכמה אחת.

הסכמה שנייה נוגעת לתוספת השישית.

נתקבלה החלטה על גובה התמריץ?

בזכויות הוא הוגדל. עד שתי קומות – 120%, בין 3-9 קומות – 85%, ומעל 10 קומות – 60%.

זה בעצם אומר גם על שטחים- - - בלי הגבלה?

גם בנוי וגם לא בנוי.

יפה. ואיפה ההתייחסות פה לנושאים של צורכי הציבור ודברים מן הסוג הזה?

זה חייב להיות.

לא ניתן יהיה לאשר תוכנית אם לא יהיו בה שטחים לצורכי ציבור.

יפה. פה משרד המשפטים לא קפץ ושאל מה פתאום בקרקע פרטית?

זה רק תמריץ. כלומר, לא מחייבים את מגיש התוכנית.

בסדר גמור, אבל אוטומטית אתה נותן. דיברתי לגבי ה"ויפללא" שאם רוצים להגדיל את מלאי הדירות שיעשו את זה בקרקע פרטית, ואז קפצתם כולכם.

כי שם זה מיועד לקרקע- - -

זה משהו אחר. זה תוכניות בסדר גודל אחר. הוותמ"ל הוא עולם אחר לחלוטין. אבל זה לדיון אחר.
בתוספת השישית הגענו להסכמות כדלקמן.

ביחס לעיצומים הכספיים, סעיף 14 לתוספת, בפרק ו', העיצומים הכספיים כאן הם בשורה של נושאים. הסכמנו להוריד את פסקאות (2) ו-(4) שעוסקות בהשתתפות בהוצאות אחזקה וניהול ובתשלומים נוספים שאינם דמי שכירות. שני הנושאים הללו ימצאו מענה לא באמצעות עיצומים כספיים אלא באמצעות כלים חוזיים ביחסים שבין המשכיר והשוכר. אנחנו נוסיף להגדרות, או לאחד הסעיפים הראשונים בתוספת, אמירה, שכל הוראה שתיקבע בתוספת, או בתקנות לפיה ביחס להוראות האלה, תיחשב חלק מחוזה השכירות. המשמעות של הדבר הזה היא שאם שוכר מצא שדרשו ממנו- - -

את כל זה "סגרנו" עם מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בצהרים, הכול.

גברתי היושבת-ראש, אני לא השר ולא המנכ"ל, אני עצמאי.

המשמעות של הדבר הזה היא שהשוכר יכול לפנות לבית המשפט ולהגיד: חלק מתנאי החוזה שכרתתי עם המשכיר הם מה שנקבע בתקנות לעניין הוצאות אחזקה וניהול, ולכן אם המשכיר לא עמד בזה יש פה הפרה של החוזה ואפשר לתבוע את זה בהפרה חוזית עם כל הסעדים החוזיים הנלווים לזה. זה עניין אחד.

דבר נוסף, סעיף 13 עוסק בפניות ציבור. המנהל שמונה פה לפי התוספת הזאת נקרא, לפי הסעיף הזה, לברר פניות ציבור בכל הקשור לתוספת, להפעלתה של התוספת, להתנהגותו של משכיר אל מול שוכר. סיכמנו שאם יש הכרעה של המנהל, אחרי שהוא בירר פנייה כזאת או אחרת של הציבור, שהמשכיר פעל בצורה לא נכונה או לא ראויה, יכול השוכר להשתמש בהכרעה הזאת כראיה לכאורה בהליך משפטי, ככל שהוא יפנה לבית המשפט.

מה זה דיור בר-השגה בשטח פרטי?

זה התמריצים האלה שציינו.

את זה הבנתי. אבל מה ההגדרה של "דיור בר-השגה"?

אותו דבר.

גם שכירות לטווח ארוך?

כן, בטח. הכול אותו דבר.

10 שנים לפחות.

קביעת המנהל היא כמו בהסדר של קביעת הממונה על הגבלים עסקיים, באותו ניסוח.

אני לא בטוח בכך.

אחרי כן נסתכל על זה, אבל זה מה שאני זוכר.

אנחנו אומרים שזה ראיה בהליך המשפטי, ככל שיתנהל, בין השוכר והמשכיר.

בסדר גמור.

לגבי התמריצים בזכויות, זה יותר תכנוני. אם היתה קרקע מסוימת – זה מעבר למה שהיה?

זה ביחס לתוכנית המחוזית הקודמת שהיתה שם.

והקלות וכל זה? זה כולל ההקלות? מה קורה עם תמ"א 38?

לא הגבלנו אותם.

התמריץ הוא מאיפה? מאיזה גג? ברגע שאתה עושה את זה לגבי שטח פרטי, וגם אם הוא מבונה, השאלה אם יחשיבו את זה.

אם יש מקבץ תוכניות שחלות על השטח, כמה תוכניות שהוועדה המחוזית אישרה, זה מהמקבץ.

כולל תמ"א 38?

תמ"א 38 היא בלי קשר.

אי אפשר להוסיף עליה?

אפשר להוסיף עליה את התמריצים האלה. זה בנוסף.

ברגע שהיא תוכנית אחרת, היא כבר לא חלה, צריך לזכור. יש גם את הפרק שמחריג אותה, אם אתה עושה תוכנית נקודתית.

אני לא עושה תוכנית נקודתית. למה אני צריך לעשות תוכנית נקודתית? אני אעשה תמ"א 38 ואת התוכנית הזאת. התוכנית הזאת היא לא תוכנית חיזוק.

איפה התמריץ מתחיל? הרי זה זכויות, זה נחשב כזכויות. כשאתה אומר שהורדת את הבניין, אין לך כבר את תמ"א 38.

אבל סדרי הגודל של התמריצים פה הרבה יותר גדולים מתמ"א 38. סדרי הגודל כאן הם פי שתיים כמעט ממה שיש בתמ"א 38.

השאלה אם זה "בולע" את זה או מעל זה, כי אז התמריץ יהיה פי אלף גדול יותר.

אני מבין את השאלה שלך.

זה לא כל-כך רלוונטי מכיוון שבתמ"א 38 אתה יכול להכין תוכנית רק על בניינים ישנים.

פה למעשה זה בניינים שבנו מהתחלה.

יש לך את תמ"א 38(3). אתה הורס בניין, הריסה ובנייה מחדש.

הדיירים כבר לא יגורו שם. זה לא אותם דיירים.

בסדר, אבל אתה נותן פה תמריץ כפול.

צריך להסתכל על הנוסח של תמ"א 38(3).

צריך לבדוק את זה.

אני רוצה רק לוודא שמחר מ-8:30 ועד 11:00 כולם יהיו פה ושלא יהיו לנו בעיות. יש פה 150-200 הסתייגויות.

תם ולא נשלם.

תודה רבה לכולם. באמת תם ולא נשלם.

<הישיבה ננעלה בשעה 21:05.>