PAGE
4
ועדת המדע והטכנולוגיה
11/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 42>
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, ט' באדר ב התשע"ד (11 במרץ 2014), שעה 14:00

<כנס לציון היום הלאומי למדע לשנת 2014>

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

שמעון אוחיון

בועז טופורובסקי

>
יושב ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין

שר החינוך שי פירון

מנכ"ל הכנסת רונן פלוט
בינה בר-און - מנכ"לית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אמרי קוזק - יועץ בכיר למנכ"לית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

נורית ירמיה - מדענית ראשית, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ויקטור וייס - סגן מדען ראשי, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

רן בר - סמנכ"ל בכיר למינהל משאבי אנוש, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

קלייר לבטון - מנהלת מח' צפון מערב אירופה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

יהודית נתן - מנהלת מחלקת אסיה והפאסיפיק, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

יוסי קאליפא - מנהל תחום מחקרים במדעי החיים, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אילנה לוי - מנהלת האגף לקשרי חוץ, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

טופז נורית - מנהלת תחום קשרי חוץ, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

פדיל סאלח - ראש בתחום קידום מחקרים בתחום הפיזיקה ומתמטיקה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

חוסאם מסאלחה - ראש תחום חקלאות, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אבי ענתי - סמנכ"ל, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

רבקה לקריץ - מנהלת היחידה לנוער שוחר מדע, משרד החינוך

עופר רימון - מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

יהלומה גת - מנהלת מדעית בכירה, משרד הבריאות

עמי בן-יהודה - מנהל מינהל מחקר רפואי, משרד הבריאות

יוסף אהרונוב - מנהל תחום מחקר, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שי סופר - המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ארנה ברגרזון - סגנית המדענית הראשית, המשרד להגנת הסביבה

גבריאלה הרמני - נספחת מדעית בשגרירות גרמניה בישראל

בנימין זאב קדר - סגן נשיאת האקדמיה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

גד לוין - סמנכ"ל, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

אביטל בר - דוברת, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

כוכי מימרן - מזכירת הדוברת, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

גליה פינצי - רכזת החטיבה למדעי הרוח והאקדמיה הצעירה, האקדמיה הצעירה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

גורי זילכה - יועץ בכיר למולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

אברהם כהן - יועץ של המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

פרידה סופר - מזכ"לית המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

מרים ברקת - חברת המולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

חיים מזרחי - ראש אגף מינהל, האוניברסיטה העברית בירושלים

אמנון כהן - אמריטוס, האוניברסיטה העברית בירושלים

חנוך גוטפרוינד - יו"ר צוות השופטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

ראם סרי - יו"ר ועד מנהל, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

טטיאנה שצ'ופק - מורה למוסיקה, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

רויטל בר-לב - סמנכ"ל פיתוח עסקי, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

קתרין מנון הרן - רכזת פרויקטים, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

לאה כהן - רכזת, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

ששון טירם - צלם, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

שמואל (מולי) אדן - נשיא אינטל ישראל וסגן בכיר למנכ"ל אינטל העולמי, חברות היי טק

מקסין פסברג - מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית אינטל העולמי, חברות היי טק

יעל סברדלוף - עוזרת אישית של מנכ"לית אינטל, חברות היי טק

אריאל וסרשטרום - מנהל פעילות ייצור, אינטל, חברות היי טק

בלה אברהמס - מנהלת קשרי חוץ, אינטל, חברות היי טק

טל עזרא-שמר - מנהלת תכניות חינוך, אינטל, חברות היי טק

גיא גרימלנד - דובר אינטל, חברות היי טק

סיגל כהן - מנתחת מערכות, אמדוקס, חברות היי טק

דניאל ויס - פרופ' מחקר, חבר אקדמיה, הטכניון

עמליה כהן - מורה, הדסה ישראל

אורנה שמאי לובוביץ - רופאה, קופת חולים מכבי

אבי רונן - מנכ"ל, עמותת "בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל"

ויקי גולדברג - סמנכ"ל, עמותת "בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל"

פנינה מילגרם - רכזת חינוך ופרויקטים, עיריית ירושלים

עפרה אבידור - מנהלת המחלקה למדע וטכנולוגיה, עיריית ירושלים

אלכסנדרה מאיר - ממונה על נושא המדיניות, מייצגת את משלחת האיחוד האירופי בישראל, האיחוד האירופי

יעקב חי אזולאי - ראש חוג מדעי האופטומטריה, מכללת הדסה ירושלים

איתי ברנע - מנחה הטקס

עדית רובין - מנהלת תכניות מצוינות

אורנה רונן - פנסיונרית של משרד החינוך, ביבליותרפיה, מרכז טיפולי מת"י, כפר סבא

רם מנחם - תלמיד מקבוצת המדענים הצעירים

יפה גינזבורג - אורחת מטעם המדענים הצעירים

ליאור כהן - אורחת מטעם המדענים הצעירים

מאי כהן - אורחת מטעם המדענים הצעירים

מרגלית מוסה פרידברג - אורחת מטעם המדענים הצעירים

מור פרידברג - אורחת מטעם המדענים הצעירים

יהודית פרידברג - אורחת מטעם המדענים הצעירים

ענבר פריגנטי - אורחת מטעם המדענים הצעירים

חגי אולשניצקי - אורח מטעם המדענים הצעירים

אילון גינזבורג - אורח מטעם המדענים הצעירים

עופר פרידברג - אורח מטעם המדענים הצעירים

שלמה שמאי שיץ - אורח מטעם המדענים הצעירים

ירחמיאל אברמזון - אורח מטעם המדענים הצעירים

שמעון אביכזר - אורח מטעם המדענים הצעירים

איאד זועבי - אורח מטעם המדענים הצעירים

יעקב פריגנטי - אורח מטעם המדענים הצעירים

גרשון שבח - אורח מטעם המדענים הצעירים

טל הולצמן - אורח מטעם המדענים הצעירים

גניפר לבן - אורח מטעם המדענים הצעירים

יהודה גוטמן - אורח

שיר זקן - משתתפת בתחרות

אסיל כיסאר - משתתפת בתחרות

סאלי הדרא - משתתפת בתחרות

נגאח ותאת - משתתפת בתחרות

מלק מהביט - משתתפת בתחרות

מרואה אבו עטף - משתתפת בתחרות


רותם מאיו - משתתפת בתחרות

נועה שולמי - משתתפת בתחרות

שחר זילברשטיין - משתתפת בתחרות

ירדן ליכטרמן - משתתפת בתחרות

דניאל יוסקוביץ - משתתף בתחרות

חנא מועלם - משתתף בתחרות

אייל פישר - משתתף בתחרות

עידן פרידברג - משתתף בתחרות

אבי דובובסקי - משתתף בתחרות

רועי שפרן - משתתף בתחרות

תאמר חמוד - משתתף בתחרות

שכינזי למברג



מריה חיטריק



בוריס לרין




בנוסף השתתפו בכנס כ-300 מדענים צעירים ובני משפחותיהם

ענת לוי

ס.ל., חבר המתרגמים
<כנס לציון היום הלאומי למדע לשנת 2014>

אנו מקדמים בברכה את כבוד יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין ואת יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת משה גפני, אשר מארח אותנו בכנס לציון היום הלאומי למדע, שחל ביום הולדתו של אלברט אדלשטיין, ב-14 במרץ.
כבוד יושב ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, חבר הכנסת משה גפני, מנכ"ל הכנסת, רונן פלוט, פרופ' בנימין זאב קדר, סגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הנספחת המדעית בשגרירות גרמניה בישראל, הגב' גבריאלה הרמני, ברוכה הבאה. מר מולי אדן, נשיא חברת אינטל וסגן נשיא אינטל העולמית, גב' מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית, פרופ' ראם סרי, יושב ראש הוועד המנהל של מוזיאון המדע על שם בלומפילד ירושלים, חברי כנסת, מדענים ראשיים, חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אורחים נכבדים.

במסגרת פעילותה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, להעלאת מעמד המדע והטכנולוגיה בתקציב, בציבור, בפוליטיקה, בתקשורת ובחינוך, ייסדה הוועדה את היום הלאומי למדע אשר נערך כל שנה ב-14 במרץ, יום הולדתו של אלברט איינשטיין, המתקיים ביוזמת הוועדה ובהתאם להחלטת הממשלה החל משנת 2000. זה היום הלאומי למדע ה-14 במספר אשר לכבוד הוא לנו לקחת חלק באירועים לציונו. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת משה גפני, יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת לפתוח את הטקס החגיגי. בבקשה.

צהריים טובים לכולם. כבוד יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, מנכ"ל הכנסת, האמת היא שהמנחה לקח לי את כל ה - - - כבוד שר החינוך, הרב שי פירון, אני אמרתי להם שדתיים תמיד מאחרים.

הייתי באספה אלטרנטיבית.

שר החינוך, הרב שי פירון. שר המדע והטכנולוגיה יגיע מאוחר יותר. אני בכלל מתנצל, היום הזה נפל בזמן מבחינת הכנסת מאוד לא פשוט, דיונים אלטרנטיביים, ויהיו שרים שיבואו וייצאו וגם אני אצטרך לצאת, אבל האירוע הזה הוא אירוע מאוד מאוד חשוב, מאוד מאוד מכובד, שלא עלה בדעתנו אפילו לשנות אותו ואני שמח שנמצאים פה כבר יושב ראש הכנסת ושר החינוך. מנכ"לית משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, הגב' בינה בר-און, חברי ועדת המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בהמשך יבואו חברים נוספים. סגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' בנימין זאב קדר, נשיא אינטל ישראל וסגן בכיר למנכ"ל אינטל העולמי מר מולי אדן, המדענים הראשיים, נציגי משרדי הממשלה השונים, הנספחת המדעית, מה שהמנחה הציג קודם, הנספחת המדעית בשגרירות גרמניה בישראל, הגב' גבריאלה הרמני, נציגי האקדמיה, יושב ראש ועד מנהל מוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים, פרופ' ראם סרי ויושב ראש חבר השופטים, פרופ' חנוך גוטפרוינד, ואחרונים חביבים במיוחד, המדענים הצעירים, המפתחים הצעירים ומשפחותיהם. אורחים יקרים.

היום הלאומי, שנקבע, כפי שהמנחה תיאר אותו, היה ביוזמתה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת לפני שנים רבות, 14 שנים, ועדת השרים לסמלים וטקסים אישרה את קיום היום הזה כיום לאומי למדע ומאז מדי שנה בשנה ועדת המדע והטכנולוגיה מקיימת את האירוע הזה, שהוא אירוע מאוד חשוב, גם לכנסת וגם למדינת ישראל.
בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות למנהלת הוועדה שהיא מארגנת את היום הזה. היא מארגנת את זה כבר הרבה מאוד שנים, אפילו השנה, שאני זכיתי להיות היושב ראש של ועדת המדע, ואפילו אותי רתמה גב' לוי לעניין הזה ואני נדבקתי בחיידק הזה שצריך לעשות את זה. אתם יכולים לתאר לעצמכם, אני אהיה פה את חצי השעה הזו, גם בשעה שאני צריך להיות בהנהלת האופוזיציה וגם כשאני צריך להיות בבחירות בבית שמש, סימן שענת רתמה אותי לגמרי לעניין.

אנחנו רוצים גם להודות לגב' איילת חכימיאן, רכזת בכירה בוועדה, לגב' נעמי ברוך, שהצטרפה לאחרונה לצוות העבודה וכמובן לכל צוות אגף טקסים ואירועים, שגם להם חלק נכבד בעשייה, לצוות המקצועי של מוזיאון בלומפילד למדע, ולכל העוסקים במלאכה, תודה רבה.

אני רק אקדים במספר משפטים. הקדוש ברוך הוא ברא את האדם עם יכולות אינסופיות, בלתי מוגבלות, ביכולות שלו להתפתח במדע, בטכנולוגיה וגם בחלל. המציאות הזאת שבה ההתפתחויות הן בלתי נתפסות בשנים האחרונות, המציאות הזאת קיימת בעולם כולו, אבל אנחנו מדברים על מדינת ישראל ובמדינת ישראל באמת יש התפתחות שהיא בלתי רגילה. אני אמרתי במספר דיונים בוועדה, ממשלת ישראל איננה מקדישה את המשאבים הדרושים כדי לפתח את המדע ובעקבות העובדה הזאת קיימנו גם דיון על בריחת מוחות. אנחנו בישראל יכולים להשתבח ברבים מאוד באופן יחסי יותר מאשר העם היהודי באנושות כולה שמקבלים פרסי נובל. אנשים שמכבדים גם את מדינת ישראל וגם את העם היהודי בכלל, אנחנו משתבחים בעניין הזה ואני חושב שמכאן אנחנו יכולים לצאת בקריאה לממשלת ישראל, צריך להגדיר את התקצוב לכל הנושאים הללו, שהם נושאים שמתפתחים ובסופו של דבר גם מחזירים כסף למעשה למדינת ישראל. אני מדבר רק על ההתפתחות הטכנולוגית והמדעית האזרחית, שלא לדבר על ההתפתחות הצבאית שהיא מאוד מאוד משמעותית ונוגעת בכלל לחיי אדם ונוגעת לדברים שהם מבחינתנו קריטיים מאוד.
אני רוצה להקריא לכם, הביא לי רועי ממרכז המחקר של הכנסת דיון שהתקיים, אדוני שר החינוך, ב-1969, אז יגאל אלון היה סגן ראש הממשלה, נדמה לי שהוא היה גם שר החינוך אבל זה לא כתוב בדברי הכנסת ב-1969, אדוני היושב ראש, הוא ככל הנראה גם היה. היה דיון במליאת הכנסת על הקדשת אמצעים לזירוזה ועידודה של התפתחות המחקר המדעי. מדברים על 1969, אומר סגן ראש הממשלה, יגאל אלון, 'אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה, בימים אלה ובשעה זו עצמה אנו עדים לדרמה מדעית טכנולוגית מרקיעת שחקים, בזכות גאון האדם, סקרנותו האינטלקטואלית ועוז רוחו, עתה מפלסים את הדרך אל הירח', 1969, 'עתה מפלסים את הדרך אל הירח שלושה אסטרונאוטים נוספים בני עם גדול המייצגים את המין האנושי. ברכתנו מצטרפת אל ברכת העולם הנאור כולו. ינחתו בשלום במחוז חפצים וישובו בשלום אל כדור מכורתם ויעשירו את המדע באוצרות ידע חדשים לרווחתו של האדם'.
אבל הכנסת הייתה אותו דבר. חבר הכנסת מרדכי ביבי הציע הצעת סיכום בשם כל הסיעות וההצעה הזאת התקבלה, אורי אבנרי הציע לבד הצעה ולא התקבלה. זאת אומרת כבר היה לעולמים שהיו מחלוקות בכנסת. אתה לא צריך להיות כל כך מוטרד, אדוני היושב ראש, זה לא רק בזמן שלך.

אני מברך את כל המשתתפים בטקס הזה. אני מתנצל שאני אצטרך לצאת, אני מקווה שתבינו אותי. הכבוד הוא שלי להזמין את יושב ראש הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין לשאת את דברו, בבקשה.

קודם כל ברוכים הבאים כולם, יישר כוח לחבר הכנסת גפני, יושב ראש ועדת המדע, אני מקבל בברכה גם את שר החינוך ואני הולך להפתיע, אני לא הולך לחזור על כל הרשימה הארוכה של האזכורים. המנחה עשה את זה מצוין. אני מודה מאוד למדע הישראלי ולאלה שקבעו את יום המדע כי אני פעם ראשונה בשלושה ימים ראיתי חבר כנסת מהאופוזיציה ואני מאוד התגעגעתי לפנים היפות של חברי הכנסת מהאופוזיציה. תודה רבה לכם, זה אחד מהישגי המדע הישראלי, בהחלט המדע תורם בכל התחומים.

אני אחזור על מה שכבר נאמר כאן, לא במובן של האזכורים, אבל נאמר על ידי המנחה שהיום הזה קשור לאישיות של אלברט איינשטיין. אני חושב שבלי להגזים אנחנו יכולים לומר, ובאמת רק ליחידי סגולה המשפטים האלה שמורים, שהעולם לפני איינשטיין והעולם כפי שאנחנו מכירים אותו אחרי איינשטיין זה לא בדיוק אותו דבר. זה כבר משהו שונה. בוודאי אני תמיד בנסיבות האלה אומר, אמרתי את זה גם בזמנו כשנבחר חבר הכנסת גפני ליושב ראש ועדת המדע, הבעיה שלי שאני דור שלישי למדעי הרוח ומעבר לדברים מאוד בסיסיים בתחום המדע אני לא מנסה אפילו להבין מה בדיוק איינשטיין התכוון לומר, אבל דבר אחד אני כן יודע על אישיותו, שעם כל הכבוד להישגים המדעיים שלו ועם כל הרצון שלו באמת לפרוץ ממש לעולמות חדשים ולעולמות שונים אני זוכר שכל הזמן הוא ידע שכנראה ליד עץ הדעת יש גם עץ החיים ומדע, כידוע, זה כמו כל דבר בחיים, כמו כסף, או כמו כוח, או כל דבר אחר בחיים, זה לא ערך בפני עצמו, הייתי מעז לומר, אפילו ביום המדע, מדע יכול להיות דבר הכי נפלא ומדע יכול להיות דבר הכי רע והעולם, כפי שאנחנו מכירים אותו אחרי איינשטיין, זה גם עולם של פצצות אטום ועוד כל מיני כלי נשק שאלמלא ההתפתחות המדעית הוא לא היה קיים אולי, העולם הזה. אבל מצד שני, גם למחות נגד זה זה מגוחך, כי היו גם, מה שלמדנו בשיעורי היסטוריה כשהיינו צעירים, מלחמות ומרד כנגד תיעוש וכנגד הכנסת מכונות למפעלים. את הדברים האלה אפשר לאהוב או לא לאהוב, אבל לעצור את הקדמה לא ניתן וגם כנראה בסופו של דבר לא ראוי, בתנאי אחד, שאנחנו, כפי שאמרתי, תמיד נזכור שפרט לעץ הדעת יש גם עץ החיים.

למה אני דיברתי ככה בתחילת דבריי על החוברת שכמעט גנבו לי? כי הודות לחבר הכנסת משה גפני וחבריו, בניגוד לתחזיות ולדיונים סוערים מאוד במליאה, היה לי יותר זמן היום. הדיונים היו יותר מהירות, ההצבעות יותר מהירות ויכולתי באמת לשבת, בניגוד למציאות שבה אתה עובר על הנאום מה בדיוק אני צריך לומר, גם קצת לעיין בחוברת. אני לא רוצה להיכנס לכל האשמות, אני גם אתבלבל או לא אזכיר מישהו או לא אבטא איזה שהוא שם נכון, אבל זה שאני רואה כאן שחבר'ה מבאקה אל גרבייה מפתחים משהו שקשור לפעילות היד במקום עצבים, וזה מישהו, סבא או מישהו, אני לא זוכר, משקיע בעניין של כיסא גלגלים או דברים שהם קשורים לאפשרות אולי לאנשים שמוגבלים קצת בתנועתם, רשום לי אפילו, מפתחים כיסא גלגלים שנשלט על ידי המוח ועוד פתרונות שונים לבעיות שונות, את הבעיות אני מכיר, וכפי שאמרתי כבר, הפתרונות נשמעים לי כמו מגילת מלחמה יפנית מימי הביניים, אבל יחד עם זה אני חושב שכאן, כשאני מסתכל על החוברת הזאת, אני לא רק רואה חבר'ה מוכשרים שבהנחיית אנשים עוד יותר מוכשרים עושים דברים נפלאים, אלא אני רואה אנשים שלא רק יהיו מדענים במגדל השן, אלא אולי את הידע שלהם, את ההישגים שלהם, את היכולות שלהם יהפכו גם לכך שעץ החיים של כולנו יפרח עוד יותר. בהצלחה.

תודה ליושב ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין.

מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך מוביל מהלך ארצי מקיף של קידום למידת חקר וביצוע פרויקטים, החל מתלמידים בגיל בית הספר היסודי ועד אל תלמידי תיכון מצטיינים. נמצאים איתנו כאן 57 תלמידי תיכון מכל רחבי הארץ, תלמידים מצטיינים שעלו לשלב הגמר בתחרות מדענים ומפתחים צעירים, תלמידים בעלי יכולות מחקר מדעיות, חשיבה מקורית, פתיחות וסקרנות. בחלקו השני של הטקס יוענקו פרסים לזוכים בתחרות.

אני מתכבד להזמין את שר החינוך, חבר הכנסת שי פירון, לברך את העולים לשלב הגמר בתחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל.

שלום לכולם, כל המכובדים, כפי שכבר הוזכרו על ידי המנחה, אבל אני אזכיר רק את יושב ראש חבר השופטים, ידידי פרופ' חנוך גוטפרוינד, שהוא מהווה אות ומופת לאיש מדע במובן הטהור של המילה, ולכל צוות השופטים שבעצם עשה כאן עבודה יוצאת דופן אני מבקש לומר מילים ספורות. בעברית המילה מדע היא כנראה מילה שמורכבת משתי מילים, מה ודע. כלומר מה צריך לדעת? מה מוטל על האדם כדי שיידע. הבעיה שהשאלה מה מתחדשת כל פעם מחדש ומה שכבר חשבנו שיש לנו עליו תשובה, מסתבר שאנחנו לא יודעים כלום.

סיפר לי לפני כמה זמן חתן פרס נובל, הפרופ' צ'חנובר, סיפור מעניין. הוא סיפר לי שכשהוא קיבל את פרס הנובל הייתה סעודה, בזמן הפרס עצמו הזוכים לא מדברים, אבל אחר כך יש סעודה ובארוחה כל אחד מהזוכים מדבר דקה, שתיים, אומר משהו, ורוב הזוכים מטבע הדברים אומרים תודה לרעיה, או לבעל, תלוי אם זה גבר או אישה, למעבדה, לחוקרים וכו', אבל אחד מהחוקרים שזכו באותה שנה שהוא זכה בפרס הנובל נעמד על הבימה ואמר שהוא רוצה לשאול שאלה, האם בעוד 100 יהיה עדיין פרס נובל? והוא אמר שאת השאלה האם בעוד 100 שנה יהיה פרס נובל הוא רוצה לחלק לשתי שאלות, השאלה הראשונה האם יהיה מספיק כסף בקרן כדי שבעוד 100 שנה יחלקו פרס נובל. הוא אמר שהשאלה הזאת כנראה לא שאלה רצינית משני טעמים, הטעם הראשון, אני מניח, הוא אמר, שגם אם הפרס יהיה דולר הערך והמשמעות של פרס נובל יהיה כזה שאנשים ירוצו לקבל את הפרס גם אם יהיה בלי כסף, וחוץ מזה אני מניח שממלכת שבדיה תנהל את זה באופן כזה שלא תהיה בעיה כלכלית. אבל הבעיה השנייה, הוא שאל, האם בעוד 100 שנה יהיה מה להמציא. האם אחרי שהמדענים ייתנו כל כך הרבה תשובות ואחרי שהמדענים ימציאו כל כך הרבה המצאות ויפותחו כל כך הרבה פיתוחים, מה יהיה בעוד 100 שנה? והוא עמד שם ואמר כחתן פרס נובל ואני אומר את זה לאותם תלמידים מופלאים שעלו לתחרות הגמר ולכאורה מצאו פתרון מסוים, אז הוא אמר שהחוויה המרכזית שמלווה את חתני פרס נובל בגילוי שהם גילו, בהמצאה שהם המציאו, בפתרון שהם הביאו, הדבר המרכזי זה כמה אנחנו לא יודעים ושבעצם בכל פעם שאתה זוכה בגילוי של משהו, הגילוי הזה מעורר מה חדש, מה-דע חדש ובעצם התשובה מעוררת הרבה יותר שאלות מהשאלות שהיו לפני כן, והעומק והגדולה והמיוחדות שבמדע זאת העובדה שכל יום מחדש אנחנו שואלים עוד פעם מה דע? מה דע? מה צריך לדעת? מה צריך לדעת?

אני חושב שמה שמייחד את המסורת היהודית ואת מדינת ישראל זה היכולת לשאול שאלות. עוד מעט יבוא חג הפסח, במרכזו עומדות קושיות, לא תשובות. במרכזו עומדות קושיות, משום שבאתוס היהודי שלנו, בתפיסת העולם התרבותית שלנו, תמיד למדנו שלשאול שאלה זה יותר חשוב מהתשובה. אני זוכר בתור תלמיד בבית הספר שהמורה למתמטיקה תמיד ניחמה אותי שהדרך יותר חשובה מהפתרון, מאז אני מכיר חלק מהדרך ואף פעם לא הגעתי לפתרון. אבל אמרו לי שהדרך יותר חשובה מהפתרון.

יש משהו מאוד עמוק בתפיסה הזאת שאנחנו כל הזמן חיים בעולם של שאלות, בעולם של קושיות. שאלות זה כמו, איך אומרים? כשם שלא תערב האכילה, כך אומר המגיד מדובנא, בלא רעב, כך לא תערב התשובה בלא שאלה. ועולם הקושיות, עולם המה דע הזה, שאתם באתם לתוכו, הוא בעצם תופעה מאוד פשוטה, הייתה סקרנות, הרגשתם איזה שהוא רעב, משהו הציק לכם, באופן קיומי, הייתה איזה שאלה שהסעירה אתכם, טלטלה אתכם, גרמה לכם לרצות למצוא פתרון ואז פתאום זה כבר לא היה שיעורי בית וזה לא היה משעמם וזה לא היה עול, זה היה מסע מופלא, חוויה עצומה שכל תכליתה זה למצוא תשובה. המדען האמיתי מביניכם הוא זה שביום שהוא מצא את התשובה, התעוררה בתוכו תחושה חדשה של מה דע? מה דע, מה השאלה הבאה.

אני מרגיש שהחינוך להקשות קושיות, לשאול שאלות, לתהות תהיות, לחפש, לבקש, לחלום, לדמות, לא להפסיק לרגע אחד הוא תכלית החינוך ותכלית הלמידה המשמעותית שעליה אנחנו מדברים עכשיו. מערכת שרואה בסימן שאלה ערך גדול יותר מסימן קריאה, מערכת שרואה במשפט לא גמור, בפסקה חצויה, בתשובה חלקית, את הבסיס לתפיחתם של משמעויות חדשות, עולמות חדשים ועוד כהנה וכהנה. לכן אני מבקש מכם, אל תפסיקו לשאול, אל תפסיקו לתהות, תקבלו היום תעודות ופרסים, אבל זאת לא סופה של דרך. אם לא תצאו מהאולם הזה ותשאלו מה דע, מה דע? מה צריך לדעת? פספסנו, החמצנו.

זו בעצם איזה שהיא זריקת עידוד לכל אחד ואחד מכם, לומר לכם שכנראה שאתם שואלים נכון וכנראה שגם יש לכם כלים לענות תשובות, אבל אם עניתם תשובה, כנראה שיש לכם כלים גדולים יותר לשאול את השאלה הבאה. אנחנו צריכים לתת לכם את האפשרות לשאול וללמוד, לפתח ולהתפתח, לאפשר לכם לחבור למנחים הכי טובים, למורים הכי דגולים, להודות לארגונים, לקרנות, לחברות שחוברות לתוך הסיפור הזה ותומכות בכך כדי שזה יוכל להיות גבוה יותר, מהר יותר, חזק יותר, ובעיקר להתפלל שבעולם הזה יושבים עכשיו חתני פרס נובל של העתיד. אז תודה רבה לכם ובהצלחה לכולם.

תודה לשר החינוך, חבר הכנסת שי פירון, ותודה גם ליושב ראש הכנסת, חבר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין על השתתפותו בכנס. יושב ראש הכנסת נאלץ לעזוב בשלב זה בשל הדיונים המתקיימים במליאה. תודה ליושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, חבר הכנסת משה גפני, תודה רבה, וגם לשר החינוך, שעזב לדיונים. כמו שאמרנו, יום סוער ביותר במליאת הכנסת.

משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל מוביל את מדיניות המחקר והפיתוח בישראל, מעודד מצוינות בתחומים אלה ומרחיב את נגישות הציבור למחקרים אקדמיים ולפיתוחים טכנולוגיים ישראלים. אני מתכבד להזמין את גב' בינה בר-און, מנכ"לית משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.

שלום, מכובדיי כולם, ובעיקר תלמידים ותלמידות, ממציאים וממציאות, כל הכבוד. באמת ריגשתם אותנו מאוד. השנה המבחר של ההמצאות והשאלות והפתרונות והמקומות הרבים שמהם אתם באים, יישר כוח, באמת נהדר. כפול נהדר לבנות שביניכם. מי כאן הממציאות? יפה מאוד.

יום הולדת של איינשטיין ביום שישי, אבל אנחנו, כשאנחנו תמיד יודעים יותר טוב, כמו שאמר שר החינוך, אנחנו צריכים לשנות, אז אנחנו במשרד חוגגים את יום המדע ב-26 בחודש מרץ, תהיה חגיגה גדולה בכל הארץ ואתם מוזמנים לבוא לכל המקומות שבהם נחגוג, לרבות כיכר רבין בתל אביב, ששם יהיה אוהל גדול עם פנטזיות, יהיו חידונים, יהיו כל מיני עשיות ואנחנו נשמח מאוד לראות את כולכם.

אנחנו נשמח מאוד לראות את כולכם ממשיכים באקדמיה ואנחנו כמשרד המדע פועלים במסגרת פרויקט שנקרא מדעניות העתיד, לקדם 700 נערות צעירות מכל המגזרים, שיש להן ציונים טובים במקצועות ריאליים ואנחנו נחזיק אותן יד ביד עד שהן יגמרו את האוניברסיטה ויהיו מדעניות שכולנו נתגאה בהן. אנחנו רוצים שלא תרפו, אנחנו רוצים שלא יסבירו לכם שיש קיצורי דרך, אנחנו רוצים שלא יסבירו לכם שזה חבל, אפשר לעשות משהו יותר מהר, אל תשקיעו, כן תשקיעו. העתיד הוא שלכם ובעיקר בעיקר בעיקר הוא בידיים שלכם.

אז יישר כוח, זה היום שלכם, כל הכבוד, נהדרים אתם, תודה רבה.

תודה לגב' בינה בר-און, מנכ"לית משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פועלת לקידום המחקר המדעי במדינת ישראל ולהעלאת קרנו של המדע בקרב הציבור הישראלי בכלל והנחלתו לנוער בפרט. האקדמיה רואה בקידומה ובפיתוחה של מערכת המחקר המדעי הבסיסי יעד בעל חשיבות לאומית. השנה הצטרפו לחבר השופטים בתחרות ארבעה מחברי האקדמיה הצעירה למדעים, מייסודה של האקדמיה הבכירה.

אני מתכבד להזמין את פרופ' בנימין זאב קדר, סגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, לברך בשמה של האקדמיה.

התבקשתי לדבר שלוש דקות, אשתדל לדבר דקה אחת. מדעניות צעירות, מדענים צעירים, אני שמח לברך כל אחת וכל אחד מכם בשם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. אנחנו, חברי האקדמיה, כמובן תושבי ואזרחי ישראל, אבל כל אחד מאיתנו הוא גם חבר בקהילת החוקרים הבינלאומית בתחומו. אם אתם, מדעניות ומדענים צעירים, תתמידו בדרככם, תצטרפו ביום מן הימים לקהילת החוקרים הבינלאומית בתחום בו תבחרו לפעול, כי המדע הוא בינלאומי. המדע הוא בינלאומי. אנחנו רואים שיש מבטאים את שמו של אלברט איינשטיין, כאלברט איינצטיין, ואני יודע שיש כאלה שאומרים אלברט איינסטין. מדע בינלאומי.

המדע הזה, יש בו יסוד חווייתי כלל אנושי, שכל אחד וכל אחת מכם כבר התנסה בו. אני מתכוון לחוויה של גילוי דבר מה חדש, אני מתכוון לרגע בו את או אתה פותחים דלת לחדר או לאולם שאיש לא שיער קודם את קיומו ואתם כבר יודעים שאין מתכון אחד כדי להגיע לרגע המיוחד הזה של התגלית, לפעמים הוא בא כהרף עין, כברק, כגנב בלילה, ולפעמים הוא בא מקץ ימים רבים של ניסוי וטעייה. אני מאחל לכם מקרב לב שתזכו בעתיד לרגעים רבים שכאלה ואני מאחל לכולנו שבטקסים של השנים הבאות יופיעו גם צעירות וצעירים מבתי הספר מן הזרם החרדי. תודה רבה.

תודה לפרופ' קדר, סגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

נעבור עתה לאתנחתא מוסיקלית קצרה ולאחריה יישאו דברים מולי אדן, נשיא חברת אינטל, ורם מנחם, נציג המדענים הצעירים. אני שמח להזמין לבמה את חן שובל, סקסופוניסט, תלמיד כיתה י"א ותלמידו של גן לב בקונסרבטוריום הסדנא בירושלים, את חן תלווה הפסנתרנית טניה שצ'ופק והשניים יבצעו ווקליזה מאת המלחין רחמנינוב, בעיבוד לסקסופון אלט. בבקשה.

(אתנחתא מוזיקלית)
תודה לחן שובל ולטניה שצ'ופק על הנגינה המקסימה.
חברת אינטל ישראל מציינת השנה 40 שנות פעילות בארץ. חברת אינטל שותפה מלאה לתחרות מדענים ומפתחים צעירים מיומה הראשון בישראל. אני מתכבד לקרוא למר מולי אדן, נשיא חברת אינטל וסגן נשיא אינטל העולמית.

זה מוזר לעמוד ליד מיקרופון ולא לרוץ. מכובדיי כולם, נערים ונערות, או מדענים צעירים. אינטל ישראל חוגגת 40 שנות פעילות בארץ. לאורך השנים השקיעה אינטל ישראל רבות בתחום החינוך. לפני כשנה אינטל החליטה לחבור ליעד לאומי, בצוותא עם משרד החינוך וארגונים נוספים, לטובת קידום וחיזוק החינוך המדעי טכנולוגי בישראל. כיום רק 6.5% מבוגרי התיכון בישראל זכאים לתעודת בגרות מדעית טכנולוגית. תנו לי לחזור, רק 6.5% מבוגרי התיכון זכאים לתעודת בגרות מדעית טכנולוגית, 5 יחידות לימוד במתמטיקה ובתחומים נוספים.

המערך האסטרטגי של אינטל ומשרד החינוך מתפרש על פני ארבע שנים ונועד להגדיל את שיעור התלמידים המסיימים לימודי תיכון ובגרות עם לימודי מתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה מוגברים, על מנת לספק בעתיד את כוח האדם האיכותי הנחוץ לתעשיות עתירות הידע בישראל ולשמור על חוסנה הכלכלי, ואם מותר לי להוסיף, הצבאי, של מדינת ישראל. במסגרת היוזמה פועלות כיום 11 חברות יחד עם צה"ל במטרה להגיע במהלך שנת הלימודים הנוכחית ל-80 בתי ספר וללמעלה מ-7,000 תלמידים. כ-100 ארגונים נוספים פועלים במסגרת נדבכים נוספים של התכנית ועל כך גאוותנו. השותפות של אינטל בתחרות המדענים הצעירים היא חלק מהאמונה שלנו שעידוד מדע וטכנולוגיה תורם רבות לאנושות באופן כללי ולישראל באופן ספציפי בתחומי מדע וטכנולוגיה בפרט, מצוינות שמדינת ישראל ידועה בה בכל העולם ולא בכדי קוראים לנו Israel, the startup nation.

בשנה זו הוגשו 204 פרויקטי מחקר, 181 בתחומי מדעים וטכנולוגיה וכוללים רעיונות חדשניים במגוון רב של תחומים. זו הזדמנות יוצאת דופן של דור העתיד, שלכם, בתחום המדעים והטכנולוגיה להיפגש, לחלוק רעיונות, להציג פרויקטים מדעיים מהשורה הראשונה. התלמידים מתחרים על פרסים ונסיעה יוקרתית לאחת משתי תחרויות בינלאומיות רבות מוניטין שנקראת Intel ISEF האמריקאית ותחרות מדענים צעירים של האיחוד האירופאי.
עד כאן לחלק הרציונאלי של החלק השמאלי של המוח ועכשיו נעבור לחלק האמוציונאלי, שזה הצד הימני של המוח. שר החינוך אומר שבעצם הידע מתחיל עם שאלה ואני מקווה שאני לא party pooper או איך שאומרים את זה בעברית, משבית שמחות, אבל אני אשאל את השאלה והשאלה שלי היא מה עתיד המדע במדינת ישראל. הנקודה, לפחות לגביי, כמו מישהו שנמצא בתעשייה, היא לא נקודה מבריקה. אם אני מסתכל בשנת 2007 על מספר התלמידים שגמרו מתמטיקה 5 יחידות, מספר התלמידים מעל 12,500 ב-2007, אם אני מסתכל היום ב-2013, מספר התלמידים הוא פחות מ-8,500, ירידה של 30%. מאחר שכולכם אנשי מדעים בואו נעשה את החשבון, 2007, ועוד לחלקם שלוש שנים צבא זה 2010, ארבע שנים מוסד אקדמי 2014, היום התעשיות עתירות הידע מקבלות את אותם ילדים, את אותם 12,500 ילדים שגמרו לפני שבע שנים. זה אומר שאם המספרים האלה נכונים והם נכונים, כי לקחתי אותם ממשרד החינוך, בחמש השנים הקרובות כמות האנשים שהולכים להזין את התעשיות עתירות הידע יותר קטן ממספר האנשים שאנחנו מקבלים אותם היום. רבותיי, לגביי זה דגל אדום. אז אני מצטער שאני משתמש בפורום הזה בשביל להדליק נורת אזהרה, אל תבינו אותי לא נכון, אני לא מרים ידיים, אני חושב שיש הרבה עתיד.

מאחר שכולם כאן ציטטו את אלברט איינשטיין, תנו לי גם כן לצטט אותו. אחת הציטטות הידועות של אלברט איינשטיין היה the definition of insanity. The definition of insanity is doing the same thing again and again and expects different results, או בעברית, ההגדרה של חוסר שפיות דעת זה לעשות את אותם דברים עוד פעם ועוד פעם ולצפות לתוצאות שונות. אני יכול להכביר על זה את הדיבור במשך שעה אבל זה לא הזמן שניתן לי, אבל אני חושב שזו אחריות של משרד החינוך, של משרד המדע, תעשיות ההיי טק, אני לא מוריד את האחריות מאיתנו, ושלכם, כי בעצם התלמידים שרואים כאן, התלמידים שנמצאים בחזית, בשפיץ, בחוד החנית של האנשים שיובילו את הטכנולוגיה קדימה, אני רואה בכם שגרירים לעזור למשרד החינוך לעזור לנו, לעזור לכולנו, לתת יותר מוטיבציה לתלמידים של היום כדי להתאמץ, כדי שנגיע ליותר ילדים שגומרים במצוינות מתמטיקה, פיזיקה 5 יחידות, מדעי הטבע, כדי שנוכל להזין גם את התעשיות עתירות הידע, גם את כל הכלכלה הישראלית, גם את מערכת הביטחון ובעצם לתת לכולנו רמת חיים טובה יותר.

כל הכבוד לכם. אמרתי שאולי אני אסיים את זה כמו שאני בדרך כלל מסיים את ההרצאות שלי, ואומר, ולגבי המצטיינים שלכם, אל תשכחו, www.intel.com/hiring, אמרו לי, מולי, אל תעשה את זה, אני לא אעשה את זה, אבל אני באמת מקווה שבעתיד ייצא לי להיפגש עם חלק מכם, כי אין דבר שמעורר יותר כיף מאשר לראות באמת יצירתיות, לראות רעיונות של ילדים צעירים, לראות ילדים שבעצם לא חושבים מחוץ לקופסה. אני חזרתי מארצות הברית ואני אומר לכולם, I'm not looking for people that think out of the box, I'm looking for people that do not have box at all . אני חושב שזה אתם, יישר כוח ותודה רבה.

תודה למר אדן.

לפני שנעבור לטקס ההכרזה על הזוכים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים, אני שמח להזמין את נציג המדענים הצעירים, רם מנחם, לומר מספר מילים בשמו ובשם חבריו. רם הוא תלמיד כיתה י"ב בתיכון קשת בירושלים והעבודה שהגיש לתחרות עוסקת בתקשורת לא מילולית של פוליטיקאים, שזה מאוד מתאים למקום שבו אנחנו נמצאים, באמצעות בחינה של שפת הגוף. רם, בבקשה.

טוב, הרבה ציטטו פה את אלברט איינשטיין, אני אצטט דווקא מישהו ממדעי הרוח. פרידריך ניטשה אמר שהאושר היחידי שניתן לנו הוא במפעלי היצירה. ובכן, אחד הדברים שהופכים את עבודות הגמר שלנו לכל כך משמעותיות עבורנו הוא החופש ליצור מחקר שהוא באמת פרי יצירתנו, הוא באמת שלנו. כמובן שמה שמעצים את המסע הזה עוד יותר היא ההזדמנות לשתף את עבודתנו עם חברינו לתחרות, עם השופטים ועם כל יתר האנשים שהקשיבו לנו מהלב והעריכו את עבודתנו המושקעת.

התחרות נתנה לנו הזדמנות להביע את עצמנו מול אנשים שבאמת מתעניינים בעבודתנו ולכן אני יותר משמח להודות בשמי ובשם חבריי לתחרות למוזיאון המדע על שם בלומפילד, בראשותו של פרופ' ראם סרי ומיה הלוי, לריטה גלעד, מנהלת התחרות, למלווים המסורים שלנו בשלושת הימים האחרונים, יקיר ושלומית, תודה רבה. המון תודה לכם. ולצוות המדריכים הנפלא, עומר, טל, עתיר, עקיל, יעלה, סאמר ולאה. תודה רבה. כמובן לצוות השופטים הנכבד, בראשותו של פרופ' חנוך גוטפרוינד, ולרכז האקדמי, פרופ' גדי גלזר, תודה רבה. ולתומכים בתחרות, משרד החינוך, המינהל למדע וטכנולוגיה וחברת אינטל ישראל ולכנסת ישראל, ועדת המדע והטכנולוגיה בראשותו של חבר הכנסת משה גפני שמארחת אותנו כאן היום. תודה רבה. ותודה רבה לכולם.

תודה לרם מנחם.

הגענו לחלקו השני של האירוע, לטקס הענקת הפרסים לזוכים בתחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל. זו השנה ה-17 שבה נערכת התחרות בישראל בניהולו של מוזיאון המדע על של בלומפילד ירושלים. התחרות היא חלק מתכנית האיחוד האירופי לעידוד הקשר ושיתוף הפעולה בין מדענים צעירים באירופה ומתחרות Intel ISEF העולמית, הנערכת בארצות הברית. שותפים לתחרות, המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך, בראשותו של ד"ר עופר רימון וחברת אינטל בהנהלת מולי אדן ומקסין פסברג, שלושתם נמצאים איתנו כאן היום.

אני רוצה לברך את פרופ' חנוך גוטפרוינד, יושב ראש חבר הושפטים בתחרות, את פרופ' גדי גלזר, הרכז האקדמי, את פרופ' ראם סרי, יושב ראש הוועד המנהל של מוזיאון המדע על שם בלומפילד ירושלים וכמובן את המדענים הצעירים שיושבים כאן עמנו, את המורים, את המנחים ואת הורי המדענים הצעירים.

אני מתכבד להזמין לשולחן הנשיאות את חבר הכנסת שמעון אוחיון, ממלא מקום יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה. את הגב' בינה בר-און, מנכ"לית משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. פרופ' בנימין זאב קדר, סגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. גב' מקסין פסברג, מנכ"לית חברת אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית. גב' גבריאלה הרמני, הנספחת המדעית בשגרירות גרמניה בישראל. אנא תפסו את מקומותיכם ליד שולחן הנשיאות.
את טקס הענקת הפרסים לזוכים בתחרות ינחה פרופ' חנוך גוטפרוינד, יושב ראש חבר השופטים. פרופ' גוטפרוינד, בבקשה.

שלום לכולכם, הגיע הרגע שכולנו מצפים לו. אני לא אבזבז זמן על לציין את שמות כל המכובדים כאן, המכובדים בחלק הזה של הטקס הם המדענים והמדעניות, המפתחים והמפתחות הצעירים. זה סיומו, רגע השיא של תהליך ארוך שלמעשה הגיע לשלב הגמר אתמול כאשר במשך יום שלם חבריי השופטים, מומחים בכל תחומי המדע והדעת שמיוצגים על ידי העבודות שהוגשו לתחרות הזאת מכל מוסדות המדע וההשכלה הגבוהה בישראל ומחברת אינטל, כולנו יחד אתמול שוחחנו עם הצעירים, ראינו את העבודות שלהם, שאלנו אותם שאלות ובסופו של דבר היינו צריכים להחליט, וזה היה הדבר הקשה והמייסר. אני אומר כמה מילים שכבר אמרתי הבוקר, אלה שהיו בטקס שחילקנו בו תעודות במוזיאון שמעו את זה, יש כאן רבים אחרים, אני נוהג להשוות את התהליך הזה למשחקים האולימפיים. אתם יודעים כמה קשה להיכלל בנבחרת הלאומית של מדינה ולייצג מדינה באולימפיאדה. בזה אתם זכיתם, כי היה תהליך של ברירה, מסובך, ארוך ומקפיד, אז לנבחרת אתם הגעתם וזה הניצחון. אבל בסופו של דבר על הפודיום עומדים רק שלושה ורובם השתתפו וזכו. זה מה שיקרה גם כאן, קצת יותר משלושה, אבל לא הרוב. אז את זה כולם צריכים להבין.
אנחנו שופטים עבודות מכל תחומי המחקר והדעת, מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעים מדויקים בסיסיים ועבודות בטכנולוגיה והנדסה. מה אנחנו מחפשים? אנחנו בכל אחד מן התחומים האלה כמובן מחפשים קורטוב של מקוריות, חדשנות ועבודה עצמאית. אנחנו דורשים ומצפים שהעבודה תהיה מתוארת בצורה רחבה, נבונה, מעמיקה, שהכתיבה תהיה רהוטה, שההצגה בעל פה גם כן תעמוד באיזה שהם סטנדרטים כאלה.

כאשר אנחנו מדברים למשל בעבודות על טכנולוגיה והנדסה אנחנו מצפים שבנושא הנבחר יהיה איזה שהוא עניין יישומי מוגדר היטב, שהוא יענה על צורך ברור, שתהיה עם העבודה הזאת גם הוכחה של היתכנות, שאפשר באמת לעשות את זה, שתהיה איזה שהיא הערכה שזה לא יהיה יקר מדי. כל דבר וכל בעיה אנושית, שהיא לא רק שלנו, שהיא נמצאת בכל מקום, סביר להניח שבכל מקום אחר כבר חשבו על זה, ואז צריך לראות אם התלמיד או התלמידה יודעים מה נעשה במקומות אחרים, צריך להדגיש שמה שהם מציעים, יש בו איזה שהוא יתרון. זאת דרישה מאוד מחמירה ואנחנו מוצאים דברים כאלה וכפי שתראו, מצאנו דברים כאלה. כשאנחנו מדברים על עבודה במדעי הרוח אנחנו מחפשים איזה שהיא תובנה חדשה, אנחנו מחפשים שימוש מתוחכם במקורות ורצוי מקורות ראשוניים ולא מקורות משניים. כשאנחנו שופטים עבודה במדעי החברה, כשמדובר על התנהגות ישנה מתודולוגיה שלמה, צריך לבדוק קבוצות של אוכלוסיות, צריך לעשות קבוצות ביקורת, צריך להשתמש בכלים סטטיסטיים. כשאנחנו שופטים עבודה במדע בסיסי, ביולוגיה, פיסיקה, מתמטיקה, אנחנו מחפשים, נוסף לדברים שאמרתי קודם, הבנה טובה ורחבה של הרקע, של כל המושגים, אם מישהו משתמש בשיטות ניסוייות אנחנו רוצים לראות עד כמה מבינים את השיטות האלה, אם מישהו משתמש בשיטות מתמטיות מורכבות, גם כאן אנחנו רוצים לראות הבנה.
אתם יכולים לתמוה איך אפשר לדרוש דברים כאלה מתלמידי תיכון בסך הכול. אפשר ואנחנו מוצאים. אני רוצה לומר לכם שבכל אחת מהעבודות ששפטנו יש מרכיבים מכל הדברים שאמרתי ואנחנו חיפשנו את אותן העבודות, ואת אותן העבודת אני אזכיר ואציין, שיש בהן מינון יותר גבוה מבאחרות של צירוף של כמה או כולם, של כל הדברים האלה.
אז עכשיו אני ניגש לשמות. מה שאני אעשה, אנחנו ציינו שמונה מן העבודות לשבח ואני אתחיל בעבודות שצוינו לשבח, כל עבודה כזאת, הזוכים מקבלים תעודה של 500 שקל לקניית ספרים ויש עוד כמה צ'ופרים שאני אזכיר אותם פה. אז עכשיו אני מתחיל בעבודות לשבח, אחר כך נעבור לפרסים. כשאני אקרא את השמות, לא קודם, הזוכים, הזוכה, יעלו לכאן. יש עבודות שהן עבודות צוות ובעבודות צוות גם חיפשנו ורצינו לראות את שיתוף הפעולה בתוך הצוות, את ההשתתפות הכללית, אז יבואו אליי ויקבלו.
החלטנו לציין לשבח דווקא, הראשונה שאני אזכיר, לא עבודה במדעים המדויקים, כי יש הרבה תחכום ואתגר גם בנושאים אחרים, ואני יודע שחברת אינטל מעריכה את זה מאוד ואנחנו החלטנו לציין עבודה שעוסקת באירועי ספורט. אירועי ספורט בקונטקסט היסטורי. מדובר באירועים מעצבים, אירועים דרמטיים בתולדות הכדורגל הבריטי בימיה של מרגרט תאצ'ר בעיקר. אירוע אחד נגמר בעשרות הרוגים, כשהאוהדים של קבוצות הכדורגל הבריטיות התפרעו בבלגיה והתלמיד אייל פישר בחר את הנושא, אתם רואים, זה נושא מקורי, הוא טיפל היטב במקורות השונים, הוא כתב את העבודה בצורה מאוד אינטליגנטית והוא קשר את כל האירועים האלה בהקשר ההיסטורי, החברתי, הסוציולוגי והכלכלי של השינויים שחלו בחברה הבריטית בתקופת מרגרט תאצ'ר. ועל כך אנחנו מציינים את העבודה הזאת.
העבודה השנייה שהחלטנו לציין לשבח עוסקת בבעיה מאוד חמורה, מאתגרת, חשובה, על סדר היום של העולם התעשייתי כולו. אתם יודעים שהתעשייה עם כל היתרונות שלה היא גם לא כל כך ידידותית לסביבה מפני שהיא מפיקה שפכים ואת השפכים, את העודפים, צריך בצורה בטוחה וטובה לשלוח לביוב, אבל הבעיה שהשפכים האלה מאוד חומציים וצינורות הביוב עוברים קורוזיה והיום בכל המקומות יש תקנות מאוד מחמירות של המוסדות להיפטר או לנטרל את החומציות של השפכים עוד לפני שמעבירים אותם לביוב. יש כל מיני שיטות להשתמש בחומרים שונים והתלמיד עידן פרידברג בחר את זה כנושא. זאת עבודה בסיסית בהנדסה כימית. קשה לחדש בתחום הזה ובכל זאת כפי שלמדנו מהמומחים, אפילו יותר מומחים משלנו, יש איזה מהנדס כימי שראה את זה ושיבח את זה, יש כאן משהו חדש, יש כאן חשיבה יפה והחשיבה היפה היא להשתמש בערבובים שונים ולחקור את האופטימיות של הערבובים של חומרים מנטרלים שונים. הוא עשה את העבודה, הוא כתב אותה בצורה מאוד מאוד טובה ועל כך מגיע לו שבח.
אתם רואים, אנחנו כולנו לוקחים תרופות וברגע שאנחנו לוקחים איזה שהיא תרופה דרך זריקה, דרך נוזל, עם כדור, זה מתמוסס והמולקולות של התרופה מתחילות לבעבע דרך הרקמות שלנו, דרך הדם ומגיעות לכל מיני מקומות ויש תרופות שאנחנו רוצים לכוון אותן דווקא למקום מסוים, כי לזה הם נועדו ואולי יש להן תכונות שמגיעות לשם ואנחנו רוצים לדעת לאן מגיעה התרופה, כי תרופות שמגיעות למקום לא נכון אז הן טוקסיות, הן רעילות. יש כל מיני שיטות לעקוב אחרי זה. בזמן האחרון ישנו מודל מעניין והמודל הזה הוא דג הזברה, דג קטן ושקוף, שאפשר לראות את כל האיברים הפנימיים שלו. אז לא שדג הזברה דומה לבן אדם, אבל כן משתמשים בדג הזברה כדי לעקוב אחרי מהלך תרופות, ושיר זקן עשתה עבודה עצמאית מאוד, היא בחרה שלושה חומרים שיש להם עניין תרפויטי בזמן האחרון והיא עשתה את כל העבודה והדביקה להם סמנים פלורוסנטיים שאפשר יהיה לראות את זה וחקרה באמת על דג הזברה, לאן התרופות האלה מובילות ואנחנו ציינו את זה. גם הרעיון מעניין, העבודה מאוד עצמאית, היא הציגה את זה מאוד יפה, כתבה מאוד יפה, וכל הכבוד.

אנחנו התחלנו עם תרופות אז אנחנו נדבר קצת על מחלות. ישנן מחלות יותר נפוצות, פחות נפוצות, ישנה מחלה אחת מאוד מאוד לא סימפטית, יש כ-500 נפגעים בישראל במחלה הזאת והיא מחלה ניוונית עצבית שבה בני אדם מאבדים את חוש המישוש. ברגע שהם מאבדים את חוש המישוש אז היד לא מזהירה אותנו כשאנחנו נוגעים בתנור לוהט או במשהו חם, או במשהו קר, ואז הבן אדם הזה נוגע בדברים חמים ולא מודע לזה שזה עושה לו נזקים פיזיולוגיים חמורים. שתי תלמידות, אסיל כיסאר כבהא וסאלי הדרא, כאן יש לכם את כל הפרטים, חשבו על רעיון לפתח כפפה ועל הכפפה הזאת יהיו חיישנים לכל הדברים הגרועים האלה, לכל הסכנות האלה ושהכפפה תזהיר אותנו מהם. מה שהן עשו פה, הן לקחו הרבה אלמנטים, אפשר לומר מן המדע, אבל התרומה היפה שלהן זה לעשות אינטגרציה חכמה של כל הדברים האלה. זה מה שהן עשו ועל זה מגיע להן ציון לשבח.
עכשיו במדע ובטכנולוגיה מודרנית, להרבה מאוד תהליכים יותר ויותר משתמשים בתכשירים שהם ננו חלקיקים. אלה הם חלקיקים בממדים מאוד מאוד מאוד קטנים והחלקיקים האלה מופיעים בכל מיני מקומות ולפעמים הם מזהמים את הסביבה, לפעמים הם מועילים לנו וחשוב מאוד לפתח או ללוות את כל התהליכים האלה בדרך פשוטה, זולה ומהירה, לזהות איפה יש ננו חלקיקים כאלה ומה הגודל שלהם וזאת הייתה העבודה של ימית פיסמן. אנחנו במיוחד התרשמנו מן הכתיבה. העבודה שלה כתובה ברמה מאוד גבוהה, כמעט מאמר מדעי, וגם הוצגה לנו כך והעבודה שהיא עשתה היא עבודה עצמאית ועל כך, ימית, מגיע לך.
עכשיו אני עובר לנושא שהוא אפילו מרגש. אתם יודעים שיש לא מעט ילדים עם בעיות קוגניטיביות ופיזיולוגיות. מערכת החינוך מקיימת מוסדות מיוחדים, מוסדות לחינוך מיוחד, ילדים כאלה דורשים טיפול מאוד מיוחד, ילדים כאלה, קשה להם לתקשר מילולית, וילדים כאלה קשה להם והם לא יודעים כיצד לבטא את הצרכים המיידיים שלהם, את הרגשות שלהם. שלוש תלמידות, נג'אח ותאת, מלק מהביט ומרואה אבו עטף, פיתחו מערכת של תקשורת שמחליפה תקשורת מילולית, תקשורת בין ילדים כאלה בכיתה ובין המורה והמורה. העבודה שלהן היא קודם כל בחירת הרעיון, הוא שלהן, הן עשו את כל האלקטרוניקה, הן בנו, פיתחו, תכננו, תכננו לבד, הן עומדות בקשר עם המערכת החינוכית והפסיכולוגית של הילדים האלה ואין לי מילים, זה פשוט מרגש, אז מגיע להן ציון לשבח.
ועכשיו אני רוצה להוסיף עוד משהו, שנג'אח, מלק ומרואה, נוסף למה שהן עשו, הן תיסענה לגרמניה לביקור מוסדות מחקר ופיתוח בגרמניה. הגב' הרמני, אני לא יודע אם הבנת מה שעכשיו אמרתי.

אמרת שתלמידות אלה ייסעו לגרמניה.

התלמידות האלה יבקרו אצלכם.

הציון לשבח הבא עוסק במכניזם לא נפוץ, נחקר בהרחבה רבה והוא כיצד הגוף, האורגניזם החי, מטפל, מגיב, נלחם בתאים סרטניים שמתחילים להופיע מסיבות שונות. ישנו מכניזם שנקרא אפופטוזיס, שזה מעין התאבדות של תאים לא טובים. אבל ישנם בגוף הזה גם כל מיני תהליכים, מכניזמים, חומרים שמעכבים את האפופטוזיס. אם התהליך הזה של מות תאים סרטניים לא יעיל במערכת אז מתפתח סרטן. יש לנו עניין גדול להבין מה הם התהליכים שמעכבים את האפופטוזיס וישנו חלבון אחד מסוים שאנחנו יודעים שהוא עושה את זה ורותם מאיו למעשה התחילה מחקר, יש עוד הרבה מה לעשות פה, אבל ההתחלה היא מאוד טובה והיא עשתה את זה מאוד טוב והיא הציגה את זה מאוד טוב, וזה לברר את המכניזם המולקולרי שבו חלבון מסוים שנקרא BCL2 ולא החלבון הרגיל, אלא חלבון מוטנטי, שיש בו איזה שהיא מוטציה, אנחנו יודעים שהוא מפריע לאפופטוזיס ואם זה קורה, אז לא עלינו. וזאת העבודה של רותם ואנחנו מציינים אותה לשבח. רותם תייצג אותנו בתחרות האיחוד האירופי למדענים צעירים.

וציון לשבח אחרון. אתם יודעים, אנחנו כל הזמן מחפשים מקורות חלופיים לאנרגיה ויש לנו שתי סיבות, אל"ף, כי המקורות הרגילים אולי ייגמרו, אולי קשה להשיג ואולי הם יקרים, וסיבה אחרת, הם בדרך כלל לא ידידותיים לסביבה. אז ישנו מקור אנרגיה, או ישנו מאגר אנרגיה, שלא פשוט לנצל אותו, אבל הוא נמצא בשפע וזה כל הפסולת החקלאית והפסולת האורגנית מהבית. זה מה שנקרא הביו מסה העצומה שאנחנו קוברים אותה, חלקה לא מתפרקת מהר, אז גם יש לה בעיית סביבה, ואז הרעיון שישנו, ועובדים על זה בכל העולם, זה לקחת איזה שהם אנזימים, אלה חומרים שמיוצרים על ידי מיקרו אנזימים שקיימים בטבע והם מפרקים את הביו מסה, את הפסולת הזאת לאיזה שהם חומרים שנקראים חד סוכרים ואת זה אפשר להתסיס באיזה שהוא תהליך, בשימוש שמרים ואז נוצר דלק, והדלק הזה נקרא ביו דלק וישנה תחרות גדולה בעולם לעשות. שוב, דברים שקשה לחדש, אבל מה? מה כן? נועה שולמי עשתה עבודה מאוד מוגדרת, מאוד מצומצמת, מאוד מוקפדת ומדויקת, על אנזים אחד. היא בודדה אותו, היא גיבשה אותו, היא אפיינה אותו, היא עשתה ניסויים וזאת תרומה למאמץ הגדול הזה ואנחנו ציינו את זה לשבח.

נועה תייצג את ישראל בתחרות Intel ISEF הבינלאומית בארצות הברית.
אני עובר לפרסים. נתקלנו במשהו שכל כולו חידוש מקורי, הוא דבר לכאורה מאוד פשוט, הפתרון לא מתוחכם, אבל מוגדר יפה וכל כולו מקורי ואני רוצה לתאר לכם אותו. ישנם אנשים שיש להם בעיית ראייה מסוימת, לא כאלה שבשבילם אנחנו עושים משקפיים. יש אנשים שבהם עדשת העין לא עושה טוב את הרפלקציה, את השבירה של האור שמגיע אלינו על הרשתית ואנשים כאלה רואים הכול מטושטש, קשה להם לקרוא, הם לא יכולים לראות טלוויזיה וכו'. בשביל האנשים האלה פיתחו משקפיים עם הרבה מאוד חורים, רשת רב חרירית. ישנם אנשים כאלה והם מרכיבים את המשקפיים האלה ואז האור הזה לא נשבר, הוא מגיע בקווים ישרים לרשתית, הוא לא נהשבר דרך עדשת העין והם יכולים לקרוא והם יכולים לצפות בטלוויזיה, אלא מה? שדה הראייה שלהם מאוד מצומצם, הם מרגישים מבודדים וכו'. ואז התלמיד חנא מועלם, היה לו רעיון ואני רוצה לומר לכם שראש המחלקה לאופטומטריה במכללת הדסה, שהוא במקרה היה בצוות השופטים והוא קרא את זה והוא אומר שהוא לא מבין איך לא חשבו על זה קודם, והוא מכיר את כל הסיפור. מה הוא עושה? בתוך המשקפיים עם החרירים הוא שם עדשות רגילות, כמו ששמים במשקפיים כאלה וכשהוא עושה את זה, זה מאפשר לו לחקור מחדש את גודל החרירים ואז מתברר שהאנשים האלה, אם מוסיפים את העדשה, החרירים לא צריכים להיות של מילימטר קוטר, כמו בזה, אלא הם יכולים להיות שניים-שלושה מילימטרים קוטר, הרבה יותר גדולים. זה משנה את כל התחושה, זה מגדיל את זווית העין, את זווית הראייה, זה מבטל את אותה הרגשת סגירות ובדידות ובאמת לא תמיד אנחנו מוצאים דבר שהוא כל כך פשוט והוא חדש. הוא חקר את זה, בדק עם פציינטים מה הגודל והוא ייצר את זה וזה עובד. חנא מועלם גם ייצג את ישראל בתחרות Intel ISEF בארצות הברית.

אני עובר לפרס השני. את הפרס השני אנחנו מחלקים בין שניים. ושוב אני חוזר לעולם המחלות. על מחלת הפרקינסון כולכם שמעתם, היא מחלה מאוד נפוצה. ישנה מחלה אחרת שלא רבים שמעו עליה, זאת מחלת גושה. מחלת גושה היא מחלת אגירה, הגוף אוגר שומנים בטחול, בכבד, לאנשים האלה יש בטן גדולה, הם שמנים, לא נוח. ישנם הרבה במיוחד צעירים שיש להם גם פרקינסון וגם גושה, וישנה שאלה, האם יש קשר גנטי בין שתי המחלות האלה ואת זה צריך לבדוק בעזרת צורה של גנים מסוימים, במיוחד גנים שמזוהים כגנים שקשורים למחלת גושה. התלמיד דניאל יוסקוביץ בדק את הדבר הזה על אוכלוסייה של 14 חולים שיש להם את שתי הצרות האלה ביחד, הוא השתתף כמובן בצוות מחקר, אבל תרומתו היא עצמאית עד כדי כך שהוא כבר שותף למאמר מדעי שכבר התקבל וכבר התפרסם. אז הוא עבר עוד שלב יותר מכל האנשים שאנחנו רואים. העבודה מאוד מרשימה, המסקנות מאוד ברורות וזה פרס שני. Intel ISEF, דניאל, אתה רוצה לנסוע לתחרות?

כן.

אז תיסע.

אני כל כך מתרגש שאני שוכח להגיד. הפרסים האלה, פרס שלישי זה 5,000 שקל למלגת לימודים, פרס שני זה 7,500 למלגת לימודים, תיכף אגיד לכם מה הוא פרס ראשון. אבל אמרנו, את הפרס השני אנחנו חילקנו בין שניים.

אתם יודעים, כולכם, גם מי שלא למד 5 יחידות במתמטיקה, אנחנו רואים כמה מעט למדו מתמטיקה, גם מי שלא למד 5 יחידות במתמטיקה, אפילו אם למד 3 יחידות, קצת מתמטיקה למד וכל מי שלמד קצת מתמטיקה למד גיאומטריה. בגיאומטריה, כל מי שלמד גיאומטריה היה צריך להוכיח משפטים, בדרך כלל על משולשים. לוקחים משולשים, מוכיחים שכל הגבהים נפגשים בנקודה אחת, כל חוצי הזווית נפגשים בנקודה ויש הרבה מאוד משפטים כאלה, כך שהיה קשה לחשוב שאפשר לחדש משהו בגיאומטריה הפשוטה הזאת, האוקלידית של משולשים, אבל היו לנו שני מתמטיקאים, פרופסורים באוניברסיטה למתמטיקה שחשבו ששחר זילברשטיין כן עשתה את זה.

ובאמת מה שהיא עשתה, היא קודם כל כתבה עבודה מאוד יפה. אתם יודעים, אני לא יודע אם את יודעת שגיאומטריה, אמרתי גיאומטריה זה בסיסי, אתם יודעים שעל האקדמיה של אפלטון באתונה מעל השער בכניסה היה כתוב 'מי שלא יודע גיאומטריה, אסור לו להיכנס לכאן'. אז אנחנו מדברים עכשיו על גיאומטריה. שחר פשוט גילתה שליטה מבריקה בשורה שלמה של שיטות מתמטיות, אנליזה, אנליזה פונקציונאלית, חשבון דיפרנציאלי, והיא הצליחה ליישם את השיטות האלה גם לניסוח משפטים חדשים שנוגעים למשולשים במישור וגם למציאת הוכחות ומשפחות של הוכחות חדשות ועל כך החלטנו לציין אותה. שחר, גם את תיסעי לתחרות Intel ISEF. בדיוק עכשיו זה זמן לא - - - זאת המנכ"לית של אינטל.

אנחנו חילקנו גם את הפרס הראשון בין שניים ואני אספר לכם עכשיו על פרס ראשון אחד והוא אולי יפתיע אתכם, כי אנחנו כל הזמן מדברים על מדענים ונשיא אינטל, כשהוא דיבר על מדענים הוא התכוון למדענים כאלה that he will hire, שהוא ישכור. אבל אני מכיר מקודמיך באינטל שדווקא חיפשו את אנשי הרוח to hire ויש במחקר ספרותי, לא רק אצלנו, בעולם, אתגר לחקור תרגום. תרגום הוא יצירה, תרגום מאפשר למתרגם לתת פרשנות חדשה. בישראל, זה שייך לתולדות המדינה, היישוב, הייתה בראשית המדינה תנועה אידיאולוגית קטנה אבל מאוד בולטת, התנועה הכנענית, ואחד האידיאולוגים של התנועה הכנענית היה יונתן רטוש שהיה משורר, מסאי, אידיאולוג ומתרגם. ירדן ליכטרמן כתבה עבודה שכל מי שקרא אותה, המומחים במדעי הרוח שיושבים בוועדה, המומחים לספרות וכל האחרים, חשבו שזאת עבודה פשוט מעולה. מה שהיא חקרה, היא חקרה אם יונתן רטוש, דרך התרגומים שלו, משפיע או מעביר את האידיאולוגיה הכנענית ויש גם מסקנה ברורה שמוכחת בהרבה מאוד דוגמאות והדגמות, שלא בתוכן, אבל בבחירת לשון, בסגנון, בצורה מובהקת. אנחנו באמת חשבנו שיש פה תרומה לא רק לנושא הספציפי הזה, אלא תרומה לחקר התרגום בכלל. אני רואה שסגן נשיאת האקדמיה שיושב כאן יעריך את זה, הוא בא מהמקומות האלה של מדעי הרוח. העבודה מאוד יסודית ומדוקדקת ואנחנו גם נבקש שתייצגי אותנו בתחרות האיחוד האירופי, יש להם גם נושאים כאלה.

ואני מגיע לפרס הראשון השני, שבמובן מסוים הוא ראשון, כי הלכנו ככה והייחוד שלו שהוא פרס אינטל. אתם כבר שמעתם מדוע השנה יש לנו סיבה מיוחדת להקדיש פרס אחד לכבוד או מטעם חברת אינטל. הפרס הזה ניתן על עבודה לדעתנו מקורית וחדשה. שוב, מבעיות העולם המודרני, אנחנו מובילים היום הרבה מאוד נפט בנתיבי אוויר במכליות נפט ומדי פעם אנחנו מתבשרים על מפגעי טבע שמגיעים לאסונות כאשר נוצרים איזה שהם סדקים בדופן המכלית וישנה דליפה. ואז מה עושים? הדליפה מזהמת, הנפט מתפשט על פני משטחים גדולים ואז בעזרת חומרים כימיים מנסים לפרק את זה. זה תהליך ארוך, בינתיים נעשה נזק גדול. מה שאבי דובובסקי, רועי שפרן ותאמר חמוד עשו, באמת יש בו חידוש וכבר חברה מסחרית מתעניינת והם בקשר איתה והעבודה שלהם מורכבת משני מרכיבים, שאת שניהם הם פיתחו, הם מציעים.
מרכיב אחד הוא לזהות את הדליפה עוד באונייה, ברגע שהיא קורית. זה אומר שבמכלית ישנם תאים כאלה ובכל תא כזה, שיהיה איזה שהוא מצוף, כמו בניאגרה אולי, ואליו ישנה מערכת חישה שבודקת אם המצוף הזה מתחיל לרדת ובאיזה קצב הוא יורד ואז גם יודעים את קצב הדליפה ומזה יודעים את גודל החור. אם קצב הדליפה איננו גדול מדי, אז יש להם פתרון ושיטה איך להתגבר על זה מבפנים ואז ישנם שם למ טה, בקרקעית, כדורים עם משקל סגולי כמעט של הנפט, כך שבהתנעה קטנה אפשר להביא אותם, אפשר לשאוב אותם, הם יישאבו בהתנעה קטנה ויסתמו את החור. ואם זה גדול מדי, אז ישנה מערכת, את החומרים המפרקים להכניס כבר אז, עוד לפני שזה יוצא לים, אז לים זה כבר יוצא עם החומר, אז זה הרבה יותר מהר. אנחנו חשבנו שהסיפור הזה הוא מורכב, הוא חדש, השקיעו בו הרבה עבודה, הציגו אותו נפלא ועל זה באמת מגיע פרס ראשון וייצוג ישראל בתחרות Intel ISEF וזה פרס אינטל.

עכשיו אני מבטיח לכם שיכולתי לספר לכם כך, על כל אחת מהעבודות האלה שלא הזכרתי עד עכשיו, כי בכל אחת יש, כמו שאמרתי, קורטוב של חידוש, מקוריות, עבודה, אבל אלה הם כללים של תחרות, זה מה שצוות השופטים, אחרי התלבטות לא פשוטה החליט. אז בזה אני מסיים את הטקס. אני רוצה להודות לחבריי השופטים, חלק מהם נמצאים כאן באולם, אבל גדי גלזר, כבר הוזכר כאן לטובה על חלקו, ואת ראם סרי, שהוא מוביל את המוזיאון שלנו במנהיגותו וריטה היא האמא של כולם, של כל המדענים הצעירים, היא המרכזת. תודה רבה לכם.
משהו אישי אני רוצה להגיד. אני עומד במעמד הזה זו הפעם ה-17. ביום הזה, אני אמרתי, אני מתייסר מאוד, אבל בסך הכול זה תענוג וסיפוק ואני לא מתכונן להתפטר.

תודה, פרופ' גוטפרוינד.

לפני סיום חבר הכנסת שמעון אוחיון, ממלא מקום יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, גם רוצה לומר כמה דברים. בבקשה.

קודם כל תודה רבה. זה באמת מעמד מרגש ומעודד ומשמח לראות 200 שמגיעים ומגישים עבודות מצטיינות ומשתתפים בתחרות כזאת. זה באמת מלבב ומעודד. התלבטתי, מר מולי אדן, אם להתחבר אליך, כי אני כחבר ועדת החינוך חשבתי לרגע גם להמשיך, אולי גם קצת להתבכיין, ואנחנו עושים זאת הרבה פעמים. לצערי, חייבים לעשות זאת, כמעט להמשיך באותה סטטיסטיקה שאתה התחלת לפרט, כמה מסיימים עם 5 יחידות פיזיקה, וכמעט גם אני רציתי להגיד וכמה מורים שמלמדים מתמטיקה הם בעלי תואר אקדמי במתמטיקה? ועוד. אבל אמרתי לא, נשאיר את זה בצד. אני אשאיר כרגע את צרות ועדת החינוך, אני אחזור אל ועדת המדע והטכנולוגיה ושם אנחנו מתלבטים בבעיות אחרות, מה יקרה אם ההפקות הנפלאות שמחכות לנו מהגז, מבארות כאלה ואחרות, ובוודאי נזכור ואנחנו כבר מוודאים עכשיו כמה חברות וכמה חברות ביטוח יהיו שותפות לסיוע בכל מיני מקרים של זיהומים. עכשיו אני כבר יודע למי לפנות. בעלי הפרס הראשון הם יהיו הכתובת הראשונה שדרכה נוכל לחסוך את אותם מיליונים שהחברות בישראל יצטרכו לשלם לחברות אחרות. אכן מראה מעודד, מבטיח ובהצלחה לכולם.

תודה לחבר הכנסת שמעון אוחיון, ממלא מקום יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה.

אנא הישארו במקומותיכם, אני מתכבד להזמין את מר מולי אדן, פרופ' ראם סרי, פרופ' גדי גלזר ואת כל הזוכים לעלות לבמה לצילום קבוצתי ביחד עם מעניקי הפרסים. בבקשה.

אנא, הורים, הישארו במקומותיכם, עדיין לא לקום. מיד.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:45.>