PAGE
2
הוועדה לפניות הציבור
03/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 53>
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שני, א' באדר ב התשע"ד (03 במרץ 2014), שעה 12:00

<אפליה על רקע לאומי בבידוק ברשות שדות התעופה>

חברי הוועדה: >
עדי קול – היו"ר

עפו אגבריה – מ"מ היו"ר
מסעוד גנאים

ג'מאל זחאלקה

עיסאווי פריג'

>
עו"ד אריה שחם - יועץ משפטי, רשות שדות התעופה

אברהם זיו - מנהל בטחון מסופי גבול ושדות תעופה פנים ארציים, רשות שדות התעופה

עו"ד סאמח עיראקי - יעוץ משפטי, מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים

ד"ר עבד אגבאריה - פונה, מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים

אהוד עוזיאל - מקדם מדיניות, האגודה לזכויות האזרח

עו"ד מוחמד דחלה - לשכת עורכי הדין

מאיר דוד דור - מנכ"ל אלמגור - ארגון נפגעי טרור

טל מועלם - תלמיד

איתמר צוקרמן - תלמיד

עמרי לנדא - תלמיד

עו"ד איזוריס שחאדה



איזיס אליאס



אליאס שרבל



ד"ר אירנה שופאינה

שלומית אבינח

יעל, חבר המתרגמים
<אפליה על רקע לאומי בבידוק ברשות שדות התעופה>

צהריים טובים. אני שמחה לפתוח את הישיבה של הוועדה המיוחדת לפניות הציבור. כל דיון שלנו אני פותחת ומסבירה על הוועדה. הוועדה לפניות הציבור היא ועדה קטנה ונשכנית. לוועדה לזכויות הציבור יש את אותן זכויות שיש לכל ועדה אחרת בכנסת, כמו לועדת כספים, ועדת הכלכלה, חוקה ומשפט, אבל היא מתכנסת באופן שונה מוועדות אחרות, היא מתכנסת בעקבות פנייה של ציבור, אדם, אזרח ואפילו חבר כנסת. כמקרה הספציפי הזה, אנחנו מקיימים דיונים שיש להם השלכה על ציבור רחב. הנושא הזה הוא בלי ספק נושא מאוד משמעותי.


קיבלנו פנייה מחבר הכנסת דוקטור עפו אגבריה, אנחנו ניתן לו להציג את הפנייה - - -

גם לי יש דיון מהיר, אבל לא הספקתם כי קבעתם את הדיון, וזה טוב מאוד.

אנחנו זריזים, רצינו להקדים את הדיון כמה שיותר כי לדעתי צריך לגעת בברזל כל עוד הוא חם. באמת חבר הכנסת מסעוד גנאים הגיש בקשה לדיון מהיר בנושא.

כאזרחית אני מכירה כמלווה באופן מאוד צמוד את הנושא של בידוק בשדות התעופה בישראל לאוכלוסיות שונות, כי המדינה לא מוכנה להגיד לאילו אוכלוסיות היא פונה באופן אחר. אני חושבת שנעשו מהלכים במהלך השנים, הגישו בג"צ, הייתה עתירה לבית המשפט והיו החלטות ונאמר שנעשו שינויים, אבל נוכחנו לשמוע על מקרה מזעזע בשדה התעופה באילת. אני אבקש מחבר הכנסת עפו אגבריה להציג את הנושא ואחר כך כמובן הפונה לעצמה.

גברתי היושבת ראש, אורחים נכבדים. אני כמו כולם שמעתי ונודע לי המקרה של איזיס אליאס שחאדה, מורה בבית ספר בטירת הכרמל מזה 19 שנה, כמובן שאחר כך היא תשלים את הדברים על עניין הבידוק המשפיל שעוברת האוכלוסייה הערבית בשדות התעופה. אני רוצה לציין שזה מנהג לא חדש, זה מנהג די ישן שאני בעצמי חווייתי אותו. אולי כשמוניתי להיות חבר כנסת, כחבר כנסת זה פחות - - -

יודעים מי אתה? כי אותי אף אחד לא יודע מי אני וזה לא עוזר.

כשאני בא אני מציג את עצמי, אם הם יודעים שאני לא חבר כנסת אז הבידוק אחר. אם בני משפחתי שנמצאים איתי, כשהם לא יודעים שהאבא שלהם חבר כנסת הבידוק הוא מאוד קשה. ברגע שיודעים שהאבא חבר כנסת זה פחות. הדברים הללו לא חדשים בשבילי. זה נורא משפיל כאשר לוקחים אותך גם בשדה התעופה בלוד, אני לא טסתי אף פעם משדה התעופה באילת, כפי ששמעתי בשדה התעופה באילת הבידוק הוא פי כמה יותר חמור ופי כמה יותר משפיל אפילו ממה קיים בנתב"ג (נמל תעופה בן גוריון). בנתב"ג היו כבר מחאות והיו כבר תלונות בעבר. עשו שם את זה קצת יותר דיסקרטי ועכשיו לא בודקים את התחתונים שלך ואת הגרביים שלך מול כל העולם, לוקחים אותך לחדר צדדי. אבל מה שקרה עם המורה איזיס אני חושב שזה דבר מאוד מאוד משפיל ומאוד מזוויע לשמורה שהיא מדריכה לתיירות. האבסורד הוא שהיא צריכה להיות כל כך מושפלת רק בגלל היותה שייכת ללאום מסוים, ערבייה. שקר וכזב הדברים שרוצה להגיד חבר הכנסת יריב לוין כאילו האוכלוסייה הנוצרית זה משהו אחר. זה רק מראה שהעניין לא כזה.

ברשותך אספר בדיחה מאוקראינה ששמעתי אותה לא עכשיו מיהודים שגרו בונצ'ה ומי שמכיר את העניין יודעים מה זה בונצ'ה. ילד אחד יהודי בא הביתה ואומר לאימא שלו 'הרביצו לי, אימא שלי הרביצו לי בגלל שאני יהודי'. היא ענתה לו 'טוב, זה קורה'. אמר לה 'אבל רשום לי בדרכון שאני אוקראיני, שאני לא יהודי'. היא ענתה לו 'מרביצים לפי הפנים ולא לפי הדרכון'. כנראה שלפי המוצא של האדם כך הוא הבידוק. לצערי הרב מדינה שאמורה להיות ב-OECD ודמוקרטית, המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון שתתנהג לאוכלוסייה בשלמותה, ולא משנה אם זו מורה או רופא, אני גם כרופא שעבד שנים במערכת הבריאות, מקבל יחס כזה. לפעמים אתה רואה אדם זר שיכול להיות אפילו נרקומן וזרוק והוא עובר עם כבוד ומבלי כל זה. זה נורא משפיל. בזה אסתפק כדי שיהיה לאיזיס מה לומר.

תודה. לא ארצה להאריך כי דוקטור עפו אגבאריה פתח ואמר, כאשר קראתי על המקרה גם אני הגשתי דיון מהיר בנושא.

המקרה שקרה עם המורה איזיס הוא מזעזע, זו לא הפעם הראשונה ולא נאמר שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה. לצערי הרב, האוכלוסייה הערבית עוברת מסכת השפלות בכל שעריה של המדינה, בין אם זה השער האווירי בנתב"ג וכדומה והן אם זה גם בגדה המערבית בשטחים הכבושים במחסומים. אפילו אני כחבר כנסת, בגלל שאני ערבי מתעכב כדי להראות את הכרטיס ואחר כך ישאלו 'באמת אתה חבר כנסת?.
בקשר למקרה של איזיס, אפילו כשמסתכלים על פניה, ראיתי עם המשקפיים, אתה לא יכול לזהות שהיא ערבייה. אבל בדרכון, אולי השם שחאדה שזה שם של אחד ממנהגי החמאס, סלאח שחאדה שישראל התנקשה בו בעזה, אולי חשבו שהיא מאותה משפחה. זה על שני דברים, על הפרצוף וגם על השם המשפחה. אני חושב שככל שתהייה קדושת הביטחון במדינת ישראל שעל שעריה רומסים את כבודו של האדם, אלה פניה של המדינה, אלו פנים גזעניות, לצערי הרב אלו פנים גזעניות. הם מוכנים לחלל ולרמוס את כבודה של אישה ולהפשיט אותה, לאיפה הגענו? אומרים יש כללים, אומרים יש נהלים, אומרים יש סדרי ביטחון. האם הביטחון צריך לעבור רק דרך השפלות? אין דרכים טכנולוגיות, אין פטנטים בעולם? אני חושב שיש ומה שיותר מסוכן שזה לשיקול דעתו של פקיד. זו לא הנחייה, בא לו וזהו. הוא רוצה לבדוק אותה, הוא רוצה לבדוק אותו וזהו הוא המחליט וזה המסוכן.

אני חייבת לומר לכם שאתמול דיברתי עם העורך דין שלי, עורך דין יישם שבייתא מאוניברסיטת תל אביב, הוא סיפר לי כשהוא בעצמו חזר מירח הדבש עם אשתו ביקשו מהם, לא רק שפירקו לו את כל המזוודות, גם ביקשו ממנו להביא את כל הוא הואוצ'רים של בתי המלון שהוא התארח כדי להוכיח שהוא היה בבתי מלון. הוא אמר 'למה שאני אחזיק את זה'. אחד הבודקים היה סטודנט שלו למשפטים. הוא הלך למנהל שלו ואמר 'אני מבקש, זה עורך דין מהפקולטה למשפטים ואני מכיר אותו ואני לא צריך'. הוא אמר לו 'לא, מי אמר שהוא לא מתעסק - - -

לא פיטרו אותו אחרי זה?

לא פיטרו אותו, אבל עשו לו את כל החיפוש - - -

סטודנטית שלמדה איתה והייתה בודקת, אחרי שדיברה איתי ארוכות בנתב"ג, פיטרו אותה אחרי שבוע.

היא כבר נגועה.

לא פיטרו אותו, אבל חיפשו למרות שאמרו שמדובר בעורך דין שעובד בפקולטה למשפטים ומרצה באוניברסיטה, עדיין חיפשו אותו בדיוק באותה צורה, מה שכנראה אומר שיש סיבות אחרות לחיפוש. בבקשה גברתי.

האמת, כבר יודעים את המקרה לצערי הרב. אני מורה. 19 שנים אני מלמדת בתיכון יהודי, אני מנחה ארצית בתחום שלי בכל המגזרים, אני עובדת גם משרד החינוך וגם עירייה.

שר החינוך דיבר איתך מאז המקרה?

לצערי הרב לא, ותכף אדבר על זה.

לא דיבר איתך?

ממש לא. מיד אגיע לכל הדברים וקצת סבלנות.

19 שנים בתיכון יהודי, כלומר גידלתי 19 שנים, ממש כל הבוגרים שלי מתקשרים ומזועזעים מהמקרה הזה. אני מנחה ארצית בכל הארץ בלי שום קשר למגזר שלי, אני מרצה בכל המגזרים. זה מה שעושים למורה שירדה לתת לתלמידים מעבר למה שצריך כי התלמידים היו באילת והצטרפתי אליהם כדי לתת להם סיור שקשור לתיירות. זה היה אבסורד. אני מלמדת אותם אהבת הארץ, להיות סבלניים כלפי אנשים אחרים, סובלנות. אני הדו-קיום בעצמו.

תארי לנו איך זה קרה.

בהלוך כמובן בנתב"ג בדקו, שפכו את כל המזוודה, עברתי בידוק משפיל מול כל האנשים, אמרתי, אוקיי אנחנו רגילים נמשיך הלאה. בחזרה שאלה אותי 'מה נשמע?' אמרתי 'בסדר אני מקווה שאני לא אעבור את אותו תהליך שעברתי בהלוך'. היא כאילו לקחה את תעודת הזהות, חזרו אלי אחרי 7-10 דקות, מתדיינים ביניהם מאחורי הקלעים, היא חוזרת אלי אחרי 10 דקות 'בואי איתנו', לוקחים אותי הצידה ובודקים את התיק, פותחים את המזוודה ושואלים שאלות רגילות, אמרתי לעצמי 'וואלה הולך להיות קל היום, אנחנו נסיים מוקדם'. שאלתי 'סיימתי?', אמרה 'מה פתאום, לא סיימת בואי איתנו'. שניים ליוו אותי לאיזה חדר צדדי ועוד אחד היה כדי לשמור על הדלת מבחוץ, כנראה, שאני לא אברח, אני לא יודעת. היא לקחה את התיק שלי לבדוק, שאלתי לאן לוקחת אותו, זה התיק שלי ולמה את בודקת אותו בלי שאני אראה מה שאת עושה, ענתה 'ככה'. שאלתי 'מה זה ככה? אולי תשימי לי משהו שאני לא רוצה, אולי תכניסי איזה שבב שאני לא רואה. למה את לוקחת את התיק ללא רשות, זה התיק שלי'. חוץ מזה שלקחו את הטלפון ולקחו את הכול לבדיקה, אני לא יודעת מה עשו שם, הכול חוץ מהתכשיטים שהם הדברים הרגילים. סגרו וילון והיא התחילה לבדוק אותי, היא שמה כפפות, אני אתחיל לבכות - - -

את צודקת, באמת אין מילים. היית באילת בעבר - - -

הייתי באילת, אני מצטרפת לתלמידים שלי, הבידוק לא היה ברמה הזאת, כנראה שהגיע התור שלי. תארו לעצמכם מתי היו שמו כפפות על יהודי ומתחילים לפשפש להם בשיער. אין צורך להזכיר את כל ההיסטוריה של היהודים, כי זו בדיוק התחושה. אחר כך היא מתחילה עם כל הגוף, היא בדקה את כל הגוף אפילו על העצמות שלי היא שאלה. היא שאלה אותי 'מה זה?' ואני צריכה להסביר שזו עצם כי היא לא יודעת לזהות מה עצם ומה לא. היא ממשיכה. בהתחלה לא עברתי שום בידוק ושם שיקוף, שום כלום, שום גלאי מתכות, כלום, כך שהתגובה שלהם היא מאוד שקרית. לא עברתי, לא צפצפתי, לא כלום. בתעודת זהות כתוב שחאדה איזיס, אולי אם לא היה כתוב שחאדה, אלא אליאס כי יש יהודים הייתי עוברת. היא מתחילה להעביר ואומרת 'עכשיו אני מעבירה חלק עליון' כשהיא מדברת עם ההיא מאחורי הוילון. בחלק העליון מן הסתם יש חזייה, יש ברזלים והיא אומרת לה 'יש חזייה עם ברזלים ולכן זה מפצפץ. אז היא מבקשת ממני להוריד, אמרתי לה שאצלנו זה לא מקובל, 'אני לא מסכימה. אין אצלנו דבר כזה ואני לא מוכנה. בכלל אני לא מוכנה'. אז היא קראה לעוד מישהי כי צריך תגבורת. אחר כך גם על המכנס היה אותו דבר. בסיטואציה כזאת או שאני נשארת והיא אומרת לי 'את רוצה לעבור את זה מהר או שאת רוצה להישאר כאן'. אני תוך כדי אומרת לה שזה פשוט משפיל, איך בכלל מסוגלים לעשות את העבודה הזאת. זו השפלה. זו בכלל בושה לכל החברה, בושה לנו.

מה היא אמרה?

היא שתקה. היא לא הסתכלה לי מן הסתם בעיניים. השנייה כשבאה אמרה לה 'למה את אומרת את זה, זו העבודה שלה, היא צריכה לעשות את זה'. אין דבר כזה שצריך לעשות את זה - - -

כשהפנייה התפרסמה מישהו פנה אליך, התנצל?

לא. ראיתם את הכתבה, ראיתם את הפרסום, ראיתם את התגובה שלהם שאומרת שלא הייתה בשום שלב הפשטה, שקר וכזב כמובן. שצפצפתי שלוש פעמים. צפצפתי רק אחרי שערכו עלי בדיקה גופנית משפילה. איפה אנחנו? איפה אנחנו כבני אדם? איפה? למה צריך להפשיט בנאדם? אני לא מבינה. אנחנו מדינה שאמורה להיות דמוקרטית, נאורה, מתקדמת טכנולוגית, מדינה שמוכרת לכל העולם מכשירים. כל המכשירים שמשתמשים בהם בארצות הברית זו המצאה ישראלית מן הסתם, חלקם לפחות. אין דבר כזה לערוך על בנאדם מבלי לבזות אותו. מבלי לבזות את האדם כאדם? אני אדם. אמרתי להם שאני מורה ובאתי לכאן עם התלמידים, הנה הכרטיס של ארגון המורים, זה לא הזיז להם בכלל, לא דיברו איתי, לא שאלו אותי. נגיד שאחת השאלות הייתה 'למה באת ליום אחד' נגיד שזה מחשיד, אפילו את זה לא שאלו. תעודת זהות, שאלתי למה, כי אני VIP. כי אני ערבייה? זה היה שיעור לתלמידים. תדעו שזה היה אחד השיעורים שהתלמידים קיבלו באזרחות, זה היה שיעור לחיים.

התלמידים היו סביבך וראו את הכול?

התלמידים נשארו שם ואני חזרתי כי כל כך רציתי לחזור ללמד ולא שתלמידים אחרים יפסידו, עד כדי כך מוסר העבודה שלנו גבוה ובזה אני נתקלת. אנחנו באותו יום היינו באילת עם ראש העיר שלנו שביקר שם בכנס של ראשי ערים, הצטלמנו איתו, היה סיור מאוד מוצלח לתלמידים, ותארי מצד שני איך זה הסתיים. כאשת חינוך נכנסתי לכל הכיתות, זה תיכון יהודי וכמובן כולם גינו את זה ובמיוחד התלמידים. התחלנו בשיעורי חינוך. האבסורד שאני דרך שיעורי חינוך יכולה להעביר כל מסר שאני רוצה גם אם הוא יפגע, אני יכולה לעשות הכול וזה האבסורד, אבל מורה לתיירות, אין פלא שאין כאן תיירים לצערי הרב.

לפחות התלמידים שלומדים אצלה יודעים שאם הם יהיו באותו תפקיד הם ידעו - - -

בדיוק על זה דיברנו, אמרנו להם שיפעילו שיקול דעת, איפה שיקול הדעת? איפה המידתיות? אני בעד בידוק כי היא גם בשבילי. אבל למה להשפיל אותי? אם אלו הנהלים שמישהו יבוא ויגיד מהם הנהלים, אף אחד לא יודע מהם הנהלים. מישהו יודע מהם הנהלים?

אנחנו נשמע כאן. אנחנו ניתן לכמה פונים ואחר כך נרצה לדעת מהם הנהלים כי אנחנו רוצים לדעת.

יש פה בכלל נציגים מרשות שדות התעופה בכלל?

בוא נעשה אחד אחד. פונה ואחר כך חבר כנסת, פונה ואחר כך חבר כנסת. אני שאלתי המון שאלות את רשות שדות התעופה ולא קיבלתי תשובות. אני מקווה שאקבל אותן היום.

למען גילוי נאות, אני מכיר את משפחתה של איזיס, את האימא סועד אנחנו מכירים במרצ שנים רבות, היא חברה אישית של כל חבריי. אם יש דו-קיום שאני למדתי זה דרך האימא שלה סועד שהיא 30 שנה באותה דרך. אל תספרו לי דברים שאני יודע. כי אני יודע את הבית ממנו איזיס הגיעה, אני מכיר את האבא ואת האימא.

לעניינו, אבי זיו הקב"ט, יש לנו את אריה שחם היועץ המשפטי של נתב"ג. אני מבין שלא נעים לעמוד בפורום כזה בסיטואציה כזאת. זה המצב ועם מקרים כאלה צריך להתמודד. ברמה האישית חברים, אני לא זוכר שעברתי תהליכים של השפלות בשדות התעופה. הסתדרתי.

כי אתה הולך בכל מקום כחבר כנסת.

לא. גם לפני הסתדרתי, לא היה. אבל ראיתי, הייתי עם קבוצות וראיתי - - -

אולי מרצ נתנה לך את האפשרות?

ראיתי דברים יותר מזעזעים ממה שאיזיס עכשיו הסבירה. לא כל זמזום של ברזל הוא עילה כי יש גם ברזל במקומות רגישים ואחרים בגוף, אנשים עברו את זה ועברו את זה בצורה מאוד מביכה, מאוד משפילה וחוויתי את זה.

חברים, נגיד את האמת, אני שאלתי את איזיס אם שר החינוך לא התקשר אליה עד עכשיו ואת מורה - - - -

הוא קיבל מכתב ואני יודעת בוודאות.

ממה שהבנתי מהמכתב של חבר הכנסת עפו אגבריה, את מדריכה ארצית בתחום התיירות.

לא בתיירות, במרחב תחום הדעת שלי.

מה זה תחום? תיירות לא?

מורה לתיירות, אבל אני יודעת בוודאות שנשלח לו מכתב דרך רחל מתוקי וגם דרך הפנייה שלי.

מבחינתי זו סוגיה חינוכית גזענית שמחייבת התייחסות. שר החינוך שממהר להתקשר לכל כל ילדה ששולחת מכתב לעיתונות לא ראה לנכון להרים טלפון - - -

"האחר הוא אני ואני הוא האחר" זו הסיסמה של משרד החינוך

שר החינוך לא מצא לנכון להרים טלפון למורה בכירה אצלו באגף וזה אומר רבות. זה התחיל בביטול השפה הערבית וזה מתחיל בחוסר התייחסות לכל גילוי הגזענות שאנחנו חווים ורואים.

כאן אני רוצה לדבר בשפה קצת משונה. כנראה שלבודקים לא הסתדר שמורה ערבייה נמצאת בבית ספר יהודי ושהתלמידים היהודים נמצאים בחסות - - -

אתה נותן קרדיט לבודקים, אני לא חושבת שהם עשו - - -

כנראה שהבודקים לא ראו בעין יפה. אני רוצה לשים את זה על השולחן. זה לא נעים, ושהחבר'ה מרשות שדות התעופה יקשיבו. הבעיה היא לא ביטחונית ונקרא לילד בשמו. הבעיה היא להזכיר לערבים 'דיר באלק אני ער' - לא לתת לשגרה להיכנס. יכול להיות שזאת הבעיה, כי יש ירידה במקרים של הבדיקות, יש ואני שומע מהאנשים שיש ירידה, אבל מדי פעם אין פצועים, יש מכת רצח, יעני בדיקה משפילה יותר. אני שואל למה ריבונו של עולם עושים את זה אם ברמה הביטחונית ניתן לעשות בדיקה שגרתית שכל האזרחים עוברים אותה. מה המטרה?– להזכיר לכל מי שלא יהודי 'דיר באלק, אתה לא משלנו'. בוא נשים את הדברים על השולחן. זאת המטרה, לא לתת לבני המיעוטים ולערבים במיוחד להיכנס לשגרה, אנחנו לא ניתן לכם להרגיש כמו כל אזרח אחר. אם זאת המטרה? המטרה היא לא ביטחונית ובוא נשים את הדברים על השולחן.

אני חושבת שאתה צודק. יש איזו תחושה שאנחנו כבר משתפרים, אלא אם תאמרו שזה שרך עודף, שזה חד-פעמי, אבל ככל שאנחנו משפרים את הנהלים עדיין אנחנו שומעים מדי פעם סיפורים כאלה קשים. יש כאן הרגשה שאנחנו משדרים איזה מסר אחר. תודה.

דוקטור עבד אגבאריה שהוא אונקולוג בכיר בבית חולים רמב"ם. הוא מרפא סרטן.

אני הוזמנתי כדי לספר במישור האישי. אני גם פעיל ברופאים לזכויות האדם. אני אתחבר דווקא למה שאיזיס אמרה. אני כרופא, כשהם התחילו לבדוק ומבקשים לראות את העצמות, אני חושב שזה תיאוריית הגזע, זה מחזיר אותנו הרבה שנים אחורה בהיסטוריה. זה מצמרר, אולי יש לך אנטומיה אחרת שהיא שונה מהאנטומיה של הגזע המכובד. זה באמת בושה וחרפה לכל מי שעושה את זה באופן אישי ולכל מי שמנחה אותו. אני אומר את זה בקול רם.

יש לי המון סיפורים לספר, אני בתור רופא בכיר, אני גם מנהל יחידה, גם מרצה בטכניון. לי יש המון סיפורים וחלק ניכר מהעבודה שלי זה נסיעות לחו"ל לכנסים שאני מפרסם בהם עבודות. יש לי עבודות ומחקרים שאני מפרסם אותם. הנה מופיע דוקטור עבד אל גבאריה ישראל, הדילמה תמיד אחרי כל מה שאני עובר בשדה התעופה, האם להסתובב שם כל כך גאה תחת ישראל או להוריד את השם הזה מתעודת הזהות. אבל אנחנו נשארים כאן, למרות כל מה שעושים אנחנו נשארים ואנחנו נמשיך ואנחנו נילחם. אני אומר שאנחנו נמשיך להילחם. כמי שגדל בכפר קטן שרק בשנת 1986 נכנס אליו חשמל, ודוקטור עפו אגבאריה מכיר את המשפחה שלנו טוב מאוד, בשנת 1986 נכנס החשמל אצלנו בפעם הראשונה. יש גם בעיה להשכיר לנו מכוניות, אני גאה שהייתי אחד מתוך 60 סטודנטים שהתקבלו לטכניון, למדתי רפואה בטכניון, סיימתי התמחות בהצטיינות והיום אני מנהל יחידה בשירותי בריאות כללית, אני רופא בכיר בבית החולים רמב"ם ואני גם מרצה בטכניון. את כל זה עשיתי, עשיתי מתוך מצוקה ומתוך כאב וייסורים, אבל זה כל מה שאני מכיר בחיים.

כשאני נוסע אני נוסע עם דרכון ישראלי, זה האבסורד. אתה נוסע כישראלי לכל דבר, אבל מהרגע שהרגל שלך דורכת בשדה התעופה אתה חשוד. עד שאתה עולה לטיסה, זה מסע ייסורים. יש לי המון סיפורים וחוויות לספר ואפשר אפילו לחבר ספרים - - -

אתה מרגיש שינוי בשנים האחרונות?

אני לא מרגיש שינוי וכל מי שאומר, יכול להיות שחברי הכנסת המכובדים מרגישים שינוי, אבל אנחנו האזרחים הפשוטים לא מרגישים שום שינוי. את אותו מסלול אני ממשיך לעבור, אני לא מוכן להציג תעודת רופא ואני מתעקש על זה, אני רוצה לעבור את אותו מסלול של ההשפלה שכל האוכלוסייה שלי, שכל הגזע שלי עובר ואני גאה בזה. האבסורד הוא שרוב האנשים שנוסעים הם סטודנטים או אנשי עסקים. השאלה שלי האם יש קשר לביטחון? זה קשר מקרי לחלוטין, אין לזה שום קשר לביטחון. יש הרבה פניות לחברת אל-על ולרשות שדות התעופה והם אומרים שהם לא מתייחסים ולא עושים הפרדה לפי מוצא אתני, זה שטותי ולא צריך להיות כך כל אינטליגנט. אתה לוקח שתי קבוצות של 100 נוסעים ערבים ו- 100 נוסעים יהודים, אם כל ה- 100 נוסעים עוברים את אותו בידוק, אז מן הסתם הגורם המשותף שלהם הוא המוצא האתני שלהם ושלא יספרו שטויות. שלא יספרו לנו שטויות, אנחנו עברנו את התקופה הזאת.
אני מתפלא מהי המטרה שלהם, שהסטודנטים האלה שרובם הם הרופאים לעתיד, שאנשי העסקים האלה לא יחזרו לכאן? - - -

כן, כדי שהם לא יחזרו לפה. זאת המטרה.

זה אבסורד שאנחנו ממשיכים לדון בועדת הכנסת. אני בספק אם יצא מזה משהו. האנשים האלה שיושבים שם הם מקבלים את ההחלטות, אנשים אטומים ואני מודע לזה. כל מה שנוגע במדינה הזאת לביטחון זה משהו קדוש ואי אפשר לגעת בו.

אסיים ולא אאריך, האפליה אוכלת את יוצריה. היום זה בגלל שאת ערבייה, מחר בגלל שצבע העור שלו שחור. ספרתי אתמול לרופאה קולגה שאני לא אגיע מחר לעבודה, יהודיה, אנחנו עובדים יחד. הייתה לה מן דמעה בעין, שלושת בניה שירתו בצבא, אבל היא נולדה במקום שלא כל כך היה טוב ליהודים, ביוגוסלביה לשעבר, היא אמרה לי 'אולי תעביר מסר גם לאנשים, גם אני עברתי פעמיים את ההשפלה הזאת בגלל מה כתוב לי בתעודת הזהות בארץ המוצא'. לכן אני אומר שהיום זה אני בגלל שאני ערבי, מחר יהיה משה, מחר יהיה אתיופי. לצערנו הרב זה בומרנג וזה לא יחסך מאף אחד, כי מי שהוא חושב שהוא שונה מאחרים, בינתיים הוא ימשיך לחשוב כך.

מסתבר שזה לא חייב להיות ערבי. נכון שרק שם משפחה יכול להיות ערבי.

אני אציג את עצמי, אני דוקטור שופאינה אירנה, אני לא ערבייה מלידה, בעלי דרוזי ואת שם המשפחה שלי אני קיבלתי עם נישואי. גם מה שקרה איתי קרה באילת בספטמבר האחרון. אני הייתי יום אחד, בעלי לא היה איתי, אני הייתי שם עם קולגה לעבודה. הגענו בטיסה חזרה ביחד, שאלו אותנו אם אנחנו ביחד, וכמובן אגיד שהוא יהודי עם שם משפחה כשר. בעלי בבית במודיעין, הוא לא היה איתי בטיסה בכלל. אמרנו שאנחנו טסים ביחד, לקחו את תעודות הזהות, הסתכלו על שלי, הלכו הצידה עם השם שופאינה הזה, הלכו הצידה קראו למישהו ולעוד מישהו, בקיצור ארבעה אנשים הסתכלו על תעודת הזהות ואחר כך חזרו.

מה שם הבעל?

יוסף שופאינה. בכל מקרה לתום הבחור שהיה איתי אמרו לזוז הצידה, הוא נבדק בנפרד. אז התחילה חקירה 'איך קוראים לבעלך? איפה הוא נולד? איך קוראים לאימא שלו? ואיך קוראים לאבא שלו?' זה היה כבר שלב שאני התעצבנתי, כלומר מה אתם רוצים לשאול? אתם רוצים לשאול מאיזה מוצא הוא? הוא דרוזי. 'לא, לא, אנחנו לא רוצים לשאול, אבל איזה שפות הוא מדבר?'. אחרי התענוג הזה, כל התיק המסכן שלי נשפך על השולחן, תחתון תחתון והכול עם הסמרטוט הזה שהם בודקים, אני לא יודעת מה זה. אחרי זה ליוו אותי באופן אישי לעמדת כרטוס כאילו אני אסירה, טוב שאזיקים לא שמו עלי, אחרי שלקחתי את כרטיס העלייה למטוס הוא ליווה אותי לעמדת שיקוף ועד שלא עברתי לאולם העלייה של המטוס הוא לא זז ממני.

אני אבקש לציין עוד משהו, אני לקחתי את הטיסה הזאת מאות פעמים. אני קצינה לשעבר, אני עשיתי שירות שם אני ולקחתי אותה על אזרחי, על מדים ובכל הצורות האפשריות ועם שם המשפחה הקודם, שפיגל, מעולם לא נבדקתי, אף אחד לא הסתכל עלי, יכולתי לעלות חמש דקות לפני הטיסה והיו מעלים אותי. עם שם המשפחה הזה - - -

הרס לך את החיים בשדות התעופה.

אני בטוחה שהוא עשה הרבה טוב.

אגב אני הצעתי להציג את תעודת הקצין שלי, היא ממש לא עניינה אף אחד, שם המשפחה שלי היה הרבה יותר מעניין. בעלי הוא מ"פ לשעבר, הוא ביחידה מיוחדת של המשטרה. באופן אירוני היחידה שלו היא אחת מיחידות ההתערבות במקרה וקורה משהו כזה בשדה התעופה. הוא שמע את הסיפור הזה, הוא הזדעזע - - -

צריך לספר את זה ליריב לוין.

בשביל זה אני פה. אני מפסידה עבודה, ביטלתי מטופלים ברגע האחרון ואני פה.

אני מודה לך מאוד.

אני לא יודע למה אתם כל כך שליליים, למה אתם מביאים דברים כאלה. אני דווקא רוצה להיות חיובי ולספר על מקרים הפוכים. אתם מציגים כאן תמונה לא מאוזנת בכלל. לי באו חברים עם חדשות מרעישות. הם נסעו לחוץ לארץ ואמרו לי תתפלא, הייתי בנמל תעופה, בדקו אותי, התייחסו אלי בכבוד, חפשו עלי ובזה נגמר ואמרו לי תודה רבה וסליחה, פתחו את התיק בעדינות אחרי ששאלו האם נוכל לפתוח ברשותך והכול היה טוב ויפה. שמעתי כמה מקרים כאלה. האמת היא שאני שמעתי מקרים כאלה ולמה אתם מציגים רק את ההשפלות שאנשים עוברים? יש אנשים שלא עברו השפלות.

באיזה שדה תעופה, כאן או בהיתרו?

תאמין לי אנשים עם שם מוחמד אפילו.

נשאל אותך כמה מקרים כאלה אתה מכיר.

אני אדם אופטימי מטבעי.

מכירים אותך, אתה בכלל לא ציני.

נכון שהמקרים האלה לא רבים, אבל זה קורה כמה פעמים בשנה שאנשים באים אלי ומספרים לי את החדשות. מספרים לי את זה כחדשות, אומרים 'ג'ימאל אתה יודע שאני עליתי למטוס בלי השפלה, אתה יודע שאני חזרתי בלי השפלה, אתה גם יודע שהייתי עם המשפחה שלי, עם אשתי ולא חפשו על הגוף שלה ולא הפשיטו אותה, הם עברו בידוק רגיל ועברתי בזמן, הכול עבר טוב ויפה'. קורים מקרים כאלה, אני אומר שהיו מקרים כאלה, אתם לא מאמינים נכון? אני רואה מבטי ספקנות בפניכם - - -

אני אישית מאמין. אני אומר שנתקלתי בלא מעט מקרים כאלה.

שאנשים אומרים שהכל היה בסדר? אפילו לא מתקשרים אלי בטלפון. 'חזרתי מחו"ל ולא השפילו אותי', התייחסו אלי כאזרח כאל אדם'.

ההשפלה היא יותר כשאתה עולה לטיסה. היו שם מקרים.

רק חברי הכנסת לא הבינו את הציניות. כולם הבינו חוץ מחברי הכנסת. אני ממשיך בקו שהתחלתי איתו. המקרים הבודדים, הנדירים שקיימים במציאות של בדיקה, לא בלי בדיקה שהיא מסודרת ושהיא עם כבוד והכול בסדר. הוא עולה למטוס עם כבוד והוא לא מרגיש שהוא מושפל וכשהוא חוזר ארצה ולא מרגיש שהוא הושפל אפילו שחיפשו אותו. מה אפשר ללמוד מזה? – אפשר ושלא יספרו לנו סיפורים. את זה צריך להשוות למקרים של ההשפלה שהם 95%. אפילו להגיד מילה אחת, אתה נוסע לחו"ל, אנשים שמחים לצאת לחו"ל, הם רוצים לבלות ויש איזו שמחה ואיזו התרגשות, אבל המעבר בנמל התעופה לאנשים זה סיוט, אפילו עוד לפני שמתחילים ועוד זורקים מילה פה ומילה שם, משפילים אותך כמו שהציגה איזיס.

אני אומר לרשויות ללמוד ולחקור את אותם אנשים שלא עברו השפלה, לחוקר את המקרים בהם לא הייתה השפלה. את זה צריך לחקור וצריך ללמוד. מקרי ההשפלה הם הכלל, הם הכלל ולא צריך לחקור אותם. צריך לחקור איך אפשר לעשות את זה בלי השפלה. תביאו לנו הצעות איך לעשות את זה. כל השרים הבטיחו לנו, אני הרבה זמן בכנסת וכל פעם מבטיחים ואומרים נשתפר וכל שר מכנס כינוסים. אני אומר שאפשר אחרת. צריך ללמוד מן היוצא מהכלל ולעשות אותו ככלל. זה הכול. תודה רבה.

אנחנו ניתן לעוד פונים. אני רוצה לתת לנציגי רשות שדות התעופה. אנחנו קבענו את הדיון הזה כדיון מהיר ראשית כי הנושא הזה מזעזע בעיניי. אנחנו שומעים את זה שוב ושוב ואנחנו באמת שומעים את זה על קשת רחבה של נושאים ולא רק עם האוכלוסייה הערבית. שם משפחה ערבי מספיק לזה, ושאף אחד לא יגיד שיש הבדל בין נוצרים לבין לא נוצרים, אני חושבת שאפשר להגדיר באופן מוחלט.
העברנו מספר שאלות לרשות שדות התעופה. אקריא את השאלות כי לא קיבלנו עליהן תשובה ואני מקווה שנקבל עליהן תשובה היום.
האם קיים נוהל אחיד לבדיקות ברשות שדות התעופה? האם אילת זה כמו נתב"ג או מקומות אחרים, כמו חיפה?
מיהן האוכלוסיות המיוחדות שלגביהן הנוהל מדבר על בידוק אחר, איך מגדירים אותן? האם היא רק ערבים? האם יש עוד קבוצות אוכלוסייה?

כמה תלונות התקבלו בנושא בשנים האחרונות מקרב הנבדקים?

מי בודק את התלונות? איך מתבצעת הבדיקה.

האם אי פעם בודק או עובד הושעה מתפקידו על בדיקה לא ראויה?

הבנו שיש איזה שינוי שהוא הגדרה חדשה בעקבות העתירה לבג"צ. מהן ההגדרות החדשות?

מהי ההכשרה שעובר בודק כדי לא השפיל את הנבדקים?


אשמח לדעת שנוכל לקבל את התשובות לשאלות האלה היום.

אני היועץ המשפטי של רשות שדות התעופה. ראשית אני רוצה לומר שאני אומר בצורה נחרצת כשמדברים על השפלה, ברשות שדות תעופה לא מנסים להשפיל אף אחד, לא מתנהגים בהשפלה. אני רוצה לומר שבמרבית המקרים, ראשית אני מבין - - -

אני חייבת להבין משהו באמת, מאחר ואני יושבת ראש הוועדה, השפלה היא קודם כל בעיני המתבונן. אתה יכול לומר כמשפט ראשון שאין כוונה להשפיל ובזה אני מאמינה. אבל להגיד לא משפילים זה כבר דבר אחר, מי שמרגיש מושפל סימן שהוא עבר איזה תהליך השפלה גם אם לא התכוונתם. זו סמנטיקה, אבל חשובה.

אני אוכל לבוא ולומר שכל אדם כאשר יש לו הרגשה לחדירה לפרטיות שלו הוא יכול להרגיש שהוא מושפל, זה מאוד סובייקטיבי. אנחנו עוברים ברשות שדות התעופה, נתב"ג ולא אילת הם לא שדות התעופה היחידים בעולם. אני חזרתי רק לפני כשבועיים מארה"ב והם בדקו לי את כל הגוף ומיששו אותי והפכו לי את כל התיק, הפכו את כל התיק כמו שבדקו בנתב"ג למרות שיודעים שאני יועץ משפטי ואני חבר בוועדות בצפון אמריקה של שדות התעופה - - -

אתה רוצה לטעון שמשהו מהטענות שעלו כאן לא נכון?

ראשית כמה כללים. האחד לא מדברים בלי רשות דיבור, זה הכלל הכי מרכזי כאן ואתם מכירים את הכללים בוועדה הזאת.

אחד אחרי השני מספר כאן על חוויות קשות שהם עוברים, אגב הם אומרים שהם לא עברו אותן בשדות תעופה אחרים, הם עוברים אותן רק בישראל, אלו אנשים שהיו בעולם ולא אנשים שלא טיילו ולא נסעו. הם אמרו לך שהם מרגישים ואתה עדיין טוען שזה כמו שאתה עובר כאן.

ראשית אני רוצה לומר, שלבוא להעיר את ההערות על עצמות ועל בדיקה וגזע, אני חושב שאני סולד מכל הערה מהסוג הזה.

היא אמרה שהיא עברה את המקרה. תסתכל לה בעיניים.

אני מסתכל לה כל הזמן בעיניים ואני מסתכל לך בעיניים ואני מסתכל לכל אחד בעיניים.

ואתה אומר שזה לא קרה?

אני אתחיל מההתחלה ואחר כך אני אמשיך מהדבר הזה.

ראשית, אם הרגשת מושפלת אני מוכן להתנצל בפנייך, אין לנו שום כוונה להשפיל אף אחד. לא יהודי, לא נוצרי ולא מוסלמי ולא בן מיעוטים, את אף אחד. אני רוצה לומר יותר מזה, יושב ראש מועצת המנהלים של רשות שדות התעופה עובדיה אלי, לאחר שהוא שמע על המקרה הזה הנחה אותי לבדוק את המקרה. בכל מקרה אנחנו עושים בדיקת אירוע, הוא הנחה אותי לבדוק ספציפית את המקרה כי מי שבדרך כלל בודק את האנשים אלו אנשי הביטחון באותו שדה, כאן הוא ביקש ממני לבדוק באופן אישי את המקרה ולתת בפניו דוח, אני מקווה שבשבוע הבא אעביר לו - - -

בבדיקה שלך התכוונת גם להיפגש איתה אם לא היינו עושים דיונים, או שאתה בודק רק צד אחד, את מה אומרים העובדים שעש? אני שואלת.

אני עורך את הבדיקה אצלנו בתוך המערכת כדי לראות איך ומה. אגב, לא שמעתי עם כל ההתנפלות כאן שמישהו ניסה לבדוק ולראות את אנשי הביטחון אצלנו אם אכן הדברים הם כהווייתם. אני מוכרח לומר דבר נוסף מעבר לבדיקה שאעשה. אני גם מוכן, כשאני קורא את התלונה כשמופיעה בכתוב "נאלצה להתפשט" אני רוצה לומר מה המשמעות "נאלצה להתפשט", ראשית אני אומר שהיו התרעות, אני אומר בצורה קטגורית שהיו התרעות ולכן - - -

התרעות נגד המורה מבית הספר?

מה זה שייך למורה או לפרופסור - - -

בכל המקרים היו התרעות אריה?

אם תתנו לדבר אסביר. ישבתי ושתקתי כל הזמן - - -

אני רק אסביר את החוקים. לחברי כנסת מותר להתפרץ בוועדות. אלו הכללים של הכנסת.

הנקודה, אני רוצה להשיב באופן מסודר, אם קוטעים אותי אני יוכל לאבד את קו המחשבה. אני מוכן להשיב לכל שאלה.

נשתדל, אבל לפעמים דברים שאתה אומר גורמים לנו להתפרצויות בלתי נשלטות.

אני חושב שכלל בסיסי זה גם לשמוע את הצד השני. לשמוע צד אחד ולא לשמוע את הצד השני - - -

אבל אתה לא התכוונת בבדיקה שלך לשמוע אותה, אתה התכוונת לשמוע רק את העובדים ובגלל זה שאלתי, אני מסכימה איתך. שאלתי אם הבדיקה אומרת לשמוע אותה, לשמוע את מי שהיה איתה ולשמוע את הבודקים. אני מבינה שבדיקה צריכה להיות בדיקה יסודית.

נכון. בדיקה צריכה להיות בדיקה יסודית בכל הכיוונים. אני מוכן להזמין אותה אלי לנתב"ג ולהראות לה את תהליכי הבידוק ותראי שהדברים הם לא כהווייתם. אני רוצה לומר לכם דבר נוסף, אתמול במקרה, מאחר וידעתי שהיום אני אגיע, אתמול טס, סייד קשוע שהוא עיתונאי - - -

גם אני דיברתי איתו לקראת הדיון - - -

אני רוצה לומר לכם שהוא יודע להראות את הפרצוף של היהודים והערבים יפה מאוד - - -

נכון, והוא התכוון לבוא לדיון הזה, אבל בגלל שהוא - - -

אני יודע, אני לוויתי אתמול לטיסה לברצלונה והוא אמר בפניי שאין מה להשוות בין הבדיקות היום לבדיקות שהיו, - - -

בלווי שלך, בטח בלווי שלך, אתה מלווה אותו. אתה מלווה כל אזרח?

תן לי להשלים את המשפט.

תן לו להשלים. אגב, אין הבדל בין סייד קשוע הידוע לבין עכשיו - - -

לא. אף אחד לא מוכר בשדה, בשדה לא מכירים אותו ולא קוראים את עיתון הארץ. אני לא לוויתי אותו בבידוק הביטחוני. אני קבלתי אותו וישבתי איתו כי יש לי הכרות איתו, ישבתי איתו בדיוטי פרי לאחר שהוא עבר את כל הבידוק.

אני דיברתי עם סייד קשוע וגם דיברתי עם מירה עווד ועם עוד אנשים שרצו להגיע לפה ולא יכלו, כדי להגיד שגם הם עוברים חוויות מאוד קשות בשדה.

אולי דיברנו עם אדם שונה. אתמול אני ישבתי איתו בערב. אני רוצה לומר לכם שתדעו שתלונות מתקבלות יותר מיהודים נקרא לזה כך, יותר מאנשים ממוצא מוסלמי או נוצרי. עשרות תלונות מתקבלות. למשל באילת בשנת 2013 התקבלו 50 תלונות שהן 50% ממה שהיה בשנת 2012. 22 תלונות היו של יהודים – 9 של בני מיעוטים ו- 19 מזרים.

כי יהודים נוסעים יותר והרוב לא מתלוננים.

כשבאים ואומרים - - -

אילו תלונות אריה?

וגם מה נעשה איתן?

אציג סוגי תלונות, עורך יורם ראב"ד, שמעתם אני מקווה את שם העורך דין הזה, הוא עורך דין נכבד שמציג הרבה אנשים כולל אם איני טועה את ראש הממשלה שלנו, הוא בא והתלונן בפני ואמר 'שאלו אותי מאיפה שם המשפחה שלי'. אם עורך דין יהודי ישראלי שאלו אותו מאיפה מקור שם משפחתו.

האם זה נראה לך הגדרה של השפלה? עורך הדין יורם ראב"ד הוא במקרה עורך הדין של ראש הממשלה ולכן כשהוא מרגיש טיפה לא נוח כששאלו אותו מאיפה שם המשפחה שלו הוא מתלונן. אבל רוב האוכלוסייה של בני המיעוטים בישראל לא מתלונן על שאלה כזאת, כי ברור מאליו שישאלו מאיפה שם המשפחה. הם מתלוננים כשמתחילים לפתוח להם את הדברים, ולקחת להם התיקים - - -

כשלוקחים כפפות ומפשפשים להם בראש.

תלונה כזאת של יהודי אתה מכיר? תראי לי יהודי שהתלונן על כך.

סלח לי, את הכפפות שמים מעניין של סטריליות ולא רוצים לגעת. אדם יכול להיות - - -

למה צריך לגעת?

אתה יועץ משפטי, אתה יועץ משפטי אריה, אתה צריך לתת את התמונה על פי תפיסה משפטית ולא להצדיק, יש מקרים.

אל תסביר לנו, אני רופא כירורג ואני יודע מה זה סטריליות, אז אל תסביר על סטריליות.

תגיד לי באיזה שדה תעופה בעולם ראית שלא משתמשים בכפפות?

באף שדה תעופה בעולם לא בדקו כמו שעושים פה.

לא בדקו אותך בשום דבר? אז מה דעתך שאותי בודקים בשדות תעופה?

יש מכונת שיקוף, בודקים.

יש מגנומטר והמגנומטר מצפצף ולוקחים ובודקים אותך בידיים, ואם תגיד שמעולם לא בדקו אותך - - -

לא בדקו.

אז אני לא יודע לאן אתה טס, אני יודע לאן אני טס. אני רוצה להמשיך.

אנחנו שומעים אותך מר אריה שחם. תסביר לנו רק את העניין. תאמין לי כשאתה תדבר בשקט אנחנו נבין יותר טוב.

אבל אתם מתפרצים על דבר.

אתה צריך להישאר רגוע, אתה משפטן.

אני אסביר את הכללים.

קודם שוחטים אותו ואחרי כן שואלים אותו למה אתה נשחט. אתם לא נותנים לו לדבר. אני עוקב אחרי הדו-שיח ואני לא עוד ראיתי כזה דיון ובמיוחד כשלא נותנים לאחרים לדבר. זה איזה משחק חד-צדדי.

כולם ידברו, הזכות כמעט היחידה שיש לחברי כנסת מתקיימת בוועדות. בוועדות לנו יש את הכוח לדבר ולשאול את השאלות וזה תלוי גם בהרכב הוועדה והרכב הוועדה הוא כזה. כל מי שנמצא כאן ורוצה לדבר ידבר בזמן שאני אתן לו. אבל אריה, התחושה שלי, ההתחלה שלך הייתה נכונה. אשמח מאוד שתזמן אותה כדי שהיא תהייה חלק מהבדיקה. להתנצל בפני מי שמרגיש מושפל זה חלק מהעניין. לבוא להגיד לקבוצה של אנשים שמרגישה יחס שונה באופן ברור בין שדה התעופה בישראל לבין שדות תעופה בעולם. אני נסעתי בעשרות משלחות שהיו בה חברים ערבים ישראלים וראיתי היחס שהם עברו, אני והם עברנו באותו מקום ואיך שחיפשו אותם ואיך את האחרים, אין מה להשוות. אני מוכנה לחתום שגם מחר בשדה תעופה יחד עם חברים ערבים שלי, הם יעברו תהליכים אחרים. אני אבדוק אתכם בעניין הזה. אני אומרת לך שאבדוק, תהיו מוכנים.

מבחינה סטטיסטית הבדיקה לגבי בני מיעוטים, בקושי 5% מבני המיעוטים נבדקים, כרגע אני מדבר על נתב"ג.

בו נלך על פי הסדר, שאלון, נהלים לגבי חיפוש שווים בכל שדות התעופה? יש לך את השאלות ובוא תענה עליהן אחת אחת.

לגבי הנהלים אני רוצה לומר שני דברים, ראשית צר לי ששירות הביטחון הכללי שהוא המנחה שלנו לא נמצא כאן. אני לא יכול לומר מילה לגבי הנהלים אלא רק לצטט מפסק הדין של השופט רובינשטיין, בית המשפט העליון - - -

לא לא. לא. פסק דין אנחנו מכירים. אתה לא יכול להגיד - - -

אני לא יכול לדבר על הנהלים, יש חיסיון ולכן אני לא יכול לדבר על הנהלים.

שאני אקריא את זה. אני רק רוצה להגיד לך. אתה לא צריך לדבר על נהלים, אתה רק צריך להגיד האם הם שונים לגבי אוכלוסייה מסוימת.

לא - - -

האם הם לא שונים או שאתה לא יכול להגיד?

לא שונים. הבדיקה לא הולכת לפי קבוצות אוכלוסייה אלא לפי קריטריונים – את רוצה עכשיו שאני אפרט?

רק באופן כללי. לפי אילו קריטריונים, של מה? אני שואלת את השאלה באמת. לפי התרעות מודיעיניות? לפי מה?

לפי קריטריונים ששירות הביטחון הכללי מנחה אותנו ועליהם אני לא יכול לדבר כי יש חיסיון.

אבל הן לא מחולקות לפי קבוצות אוכלוסייה? למשל חרדים נגיד.

לא לפי קבוצות אוכלוסייה ואני אומר את זה בצורה קטגורית. אני לא יודע אם האנשים יגיעו לבית המשפט העליון ויראו ששופטי בית המשפט העליון לא עושים חיים קלים לא לרשות שדות התעופה ולא למישהו אחר. רשות שדות תעופה נמצאת תחת ביקורת קפדנית. נשיא בית המשפט העליון ונשיאה הקודמת, כל שלושה חודשים אנחנו נדרשים. רשות שדות התעופה - - -

תגיד לי מה זה אומר.

אני אשלים עוד דבר אחד. רשות שדות התעופה השקיעה למעלה מ- 400 מיליון שקל עכשיו כדי שהכבודה, עד עכשיו ולאו דווקא של בני מיעוטים גם של יהודים, כשהייתה התרעה ויש התרעות בכבודה, אגב ההתרעה יכולה להיות משחת שיניים למשל, עד עכשיו פתחו את הכבודה, הזיזו את הנוסע הצידה ובדקו את זה בצורה מסוימת בקומה השלישית. מיום שישי האחרון כל הכבודה יורדת למטה ולא בודקים יותר כבודת בטן מטוס בנתב"ג כשהנוסע עומד ליד הכבודה כשהיא נבדקת. זה נעשה באמצעות טכנולוגיה והדברים - - -

זה יהיה רק בנתב"ג או גם באילת?

כרגע בנתב"ג, אילת זה גם שדה שכבודת בטן המטוס נבדקת לא בפני הנוסע. כבודת היד - - -

זה למעשה השינוי שנעשה בעקבות החלטת בג"צ?

ה- HBS שהשקענו בו 400 מיליון שקל והמערכת החדשה. יותר מזה, בנתב"ג הכנסנו מערכת שאנחנו מתכוונים להביא אותה גם לאילת, גם את הבדיקה הגופנית הלאה לא יצטרכו לעבור אלא שזה יהיה מתקן שנכנסים אליו והוא משקף ובודק.

מתי זה צריך לקרות?

רשות שדות התעופה משקיעה בשנתיים-שלוש השנים האחרונות - - -

רגע, כדי שנהייה מסודרים. אתה יודע למה היא משקיעה את זה? – כי בג"צ אמר לה, לא מרצונה החופשי היא אמרה 'אנחנו נשקיע'.

לא נכון. לא נכון ויש לי גם הפתעה בנושא הזה. בתכנון ה- HBS התחלנו הרבה לפני שבג"צ דיבר על זה, עוד הרבה לפני שבג"צ דיבר על זה משום שאנחנו רגישים לא פחות מכל אחד אחר לדבר הזה. ואם מישהו חושב שברשות שדות התעופה יש הנאה או כוונה לעשות אפליה בין אנשים כאלה ואחרים, אז יש לו טעות בנושא הזה.

אבל בסוף התוצאה, בסוף מה יוצא?

התוצאה היא שמיעוט של אנשים, גם יהודים, גם ערבים וגם תיירים נבדקים בצורה כזאת או אחרת כשיש התרעות - - -

שגורמת להשפלתם.

אני לא חושב שזו השפלה כשמבקשים ממך. הרי דיברנו שזה סובייקטיבי. בכל שדה בעולם שמחטטים לי ופותחים לי את הלבנים או דברים כאלה ועושים - - -

סליחה, שוב - - -

להוריד לה את המכנסים ולהשאיר אותה עם התחתונים.

סלח לי, זה שקר וכזב. את יודעת - - -

אני הורדתי את המכנסיים, צר לי להגיד לך שגם את החזייה. צר לי להגיד לך ואתה לא היית איתי בתוך החדר. איך אני יכולה להמציא דברים כאלה? ממש חוצפה.

אני יכול להגיב.

זו חוצפה לבוא להגיד, אתה לא היית איתי בתוך החדר והם משקרים לך בעיניים. הם ביקשו להפשיט, להוריד את המכנסיים, זו לא הפשטה?

מה דעתך לעבור ביחד איתה בדיקה של מכונת אמת ושכל אחת תיבדק?

אין לי בעיה.

גם לה אין בעיה. אני מוכן שתהייה בדיקה כזאת. לא הפשיטו אותה.

אתה היית שם?

ואיך אתם יודעים אם לא הייתם שם?

תודה. תקשיבו, בצרחות האלה לא קורה דבר. אני חושבת ואני באמת אומרת, אתה מייצג כאן רשות ממשלתית, נמצאים כאן חברי כנסת ואתה צורח עליהם - - -

אני לא צורח עליהם, אני פשוט משתדל להגיע לגובה שהם צועקים.

יושבת כאן מולך אישה שאומרת לך שהיא עברה תהליך כזה , עכשיו אתה לא בית משפט, אתה בוחן לא כליות ולב, ואתה בטח לא חוקר משטרתי. היא אומרת לך שהיא עברה את זה ואתה אומר לה שהיא משקרת.

לא אמרתי שהיא משקרת. הצעתי שהיא והבודקת יעברו מכונת אמת.

היא אמרה את זה באותו רגע, אתה יודע מה? – אני מצפה ממך, קודם כל אמרת שהיא משקרת, אמרת שזה שקר וכזב - - -

על שמפשיטים, שקר וכזב.

עובדה שיש כאן אישה שאומרת ואתה אומר לה שקר וכזב על סמך זה שהבודקת אמרה שהיא לא עשתה את זה. יש פה אישה אחת שאומרת, ואין לה שום אינטרס להגיד את זה, מול הבודקת שתסכן את עבודתה. אני מבקשת שלא תענה לי על השאלה, באמת, לבוא לכאן ולומר שאנשים משקרים, לא מחפשים כשכולם אומרים לך שהם עברו את זה. מה זה משנה, זה ביזיון - - -

לא אמרתי ... אמרתי מה זה כולם. אני יכול להבין שהגברת הנכבדה הזאת אמרה מה שאמרה, כל השורה של שורת חברי הכנסת הנכבדים שטוענים בלהט כזה, שיסלחו לי, הם יודעים בדיוק כמוני, לא יותר ולא פחות, ולכן העדות שלהם שווה - - -

אני חושב שהיועץ המשפטי כבר חורג - - -

די, תקשיבו טוב. סליחה אתה לא יודע יותר טוב מאף אחד שפה את החוויות שאנשים עברו, אתה בא ואומר לא עברתם, זו חוצפה ותסלח לי באמת, אתה יכול לבוא ולהגיד זה לא הנהלים, אנחנו לא יכולים לדעת שום דבר כי אתה אומר שהשב"כ לא נותן לי להגיד. אתה יכול לומר שזו לא המדיניות, אבל להגיד לאנשים שהם לא עברו השפלה, הם יושבים ואומרים את זה. אתה לא יכול לעשות את זה כאן, לא כעורך דין ולא כנציג רשות שדות התעופה ולא כבנאדם. אומרים פה אנשים שהם עברו את זה ואתה לא תבוא ותגיד שזה לא קרה.

אני מציע שהוועדה תשלח תלונה. אני רוצה להציע משהו ואת אולי תקבלי את דעתי. אני מציע להגיש תלונה על התנהגותו של מר אריה שחם שמזלזלת בחברי הכנסת, שלא נותן תשובות. אני רוצה לומר, אני דווקא מהרושם שלי מאמין לה ולא מאמין לך. גם הצעקות שלך מראות שאתה לא דובר אמת.

אתה לא מציג עמדה של יועץ משפטי. עם כל הכבוד ואני אגיד לך יותר מזה. אני אישית עברתי את ההשפלה עוד לפני שהייתי חבר כנסת וגם לי הורידו את המכנסיים בנתב"ג.

אני מבקשת שתנסה לא להגיד דברים שאתה לא יודע. אני יודעת שזה חדש לעורכי דין אבל תנסה לא הגיד דברים. אתה יכול לדבר על מדיניות, אתה יכול לדבר על כללים, אתה יכול לדבר על בג"צ, אתה לא יכול לדבר על דברים שאתה לא יודע. לכן אני רוצה שתדבק לשאלות שאני ביקשתי.

אתה אומר שקריטריונים לא מחולקים לפי אוכלוסיות. אני רוצה לדעת כמה תלונות התקבלו על חיפוש בין השנים 2010 ל- 2013. יש לך את הנתונים האלה?

אני מבקש - - -

לא. לא. לא. שאלתי מספר, אני לא רוצה שום תשובה אחרת.

אמרתי, באילת 50 תלונות שזה 50% פחות משנת 2012 - -

זאת אומרת שאני אניח שהיה 100, כי אני טובה בחשבון, אבל ביקשתי בין השנים 2010 ל- 2013.

אין לי את הנתונים האלה.

למה?

כי לא הספקתי לקבל אותם. ביום חמישי בצהריים הודיעו לנו, עד עכשיו לא הספקתי לקבל אותם.

ומה עם התלונות בנתב"ג? גם אותם לא קיבלת? נתת לי רק על אילת.

לא חשבתי שהתבקשתי לגבי נתב"ג.

כמה תלונות התקבלו בנושא בשנים האחרונות וכמה בכל שדה תעופה? זה כתוב בשאלה. אני מקריאה אותה.

אני אעביר לכם גם לגבי אילת.

אז אמרנו מי בודק את התלונות, כיצד מתבצעת הבדיקה?

אנחנו.

מי זה אנחנו?

רשות שדות תעופה.

האם אתם הגוף המבקר את עצמו? יש איזו בקרה חיצונית על הבדיקות האלה?

הבדיקות לא נעשות על ידי האנשים של אותו מתקן, כלומר, אם באילת היה אירוע מי שבודק באילת אלו הם קציני הביטחון שלנו.

שנבין.

עכשיו די. שאלתי אותו והוא אמר שהנוהל הוא בכל שדות התעופה. זה מה שאמרת.

אמרתי שהבדיקות בכל שדות התעופה הן אותו דבר למעט - - -

והנוהל הוא שונה?

לא אמרתי שהנוהל שונה. אמרתי שאני לא אדבר על נהלים.

אני רק שאלתי אם הנוהל שונה, לא שאלתי מה הנוהל. שאלתי אם הוא שונה.

אמרתי שההבדל היחיד הוא שהיום בנתב"ג את הבדיקה הגופנית אפשר לעשות בצורה אחרת, עדיין באילה אי אפשר ולכן עושים אותה - - - -

זה לא שהנוהל שונה, זאת המציאות שונה.

המציאות באילת שונה.

אני מבקש לשמוע אותה, אני רוצה להבין.

אתה תבין לאט לאט בקצב שלי. אתה אומר שמישהו מבחוץ מגיע ובודק. מוזמן המתלונן לדיון על הפניות?

לא.

למה? זאת אומרת שהבדיקה נעשית, יש מישהו שמתלונן והאדם אומר לא עשיתי וזהו הסתיימה הבדיקה.

אנחנו הרי מסתמכים, הרי המתלונן כתב את התלונה שלו, אנחנו רואים את התלונה, מתייחסים לתלונה במקרים שיש צורך אנחנו מזמינים ובמקרים שאין צורך - - -

אבל איך נדע אם יש צורך? למשל במשטרה שיש מקרה של שני צדדים, נכון שהוגשה תלונה והקורבן כבר לא נשאר חלק, עדיין מזמינים אותו. ואתה יודע מה? – מזמינים אפילו לעימות ואני בטוחה שגם שמעת על זה גם לאחרונה.

אנחנו לא עושים עימותים. נצטרך להבין דבר שאמרת בראשיתו. ההשפלה היא מאוד סובייקטיבית, אנחנו לא יכולים להתווכח עם אדם - - -

עימות זה לשים שני אנשים, למשל היא אומרת דבר אחד והיא אומרת דבר שני, איך תחליט אם התלונה נכונה או לא. אני שואלת באמת. אתה לוקח לבדיקת פוליגרף? עשית פעם בדיקת פוליגרף?

לא היה צורך לעשות בדיקת פוליגרף.

אם היא לא הייתה מגיעה לתקשורת מה היה נעשה? הייתה מתקשר לבודקת והיא הייתה אומרת לא חיפשתי וזה היה נגמר. נכון?

זה לא כך.

אז איך זה נבדק?

תבינו דבר אחד, כשמדברים והעירו כאן על צעקות משני הצדדים. אני מרגיש כאן, אני מייצג את מדינת ישראל כרגע ולא רק את רשות שדות התעופה - - -

גם אנחנו, אנחנו נבחרי הציבור.

נכון, שישה שמתקיפים שלא נותנים להשיב לאט לאט וגם את חוקרת אותי כמו חקירה נגדית כשאני רוצה לומר עוד מילה - - -

כך צריך לעשות - - -

סליחה, אני מוכן לקבל את כל מה שאת אומרת, את יושבת ראש הישיבה, אבל כשאת סותמת לי את הפה במובן הזה שאת אומרת לי "אתה תשיב רק למה שאני שואלת" אז אני מוגבל ואני יכול להשיב רק למה שאת שואלת.

נכון, זה הכלל, באת לענות לשאלות שלי. תפקיד הכנסת כרשות מחוקקת ורשות מפקחת על רשויות הממשלה, וזה לפקח על עבודתכם ולכן כשאני שואלת אותך איך מתבצעת החקירה, האם יש לה שני צדדים, האם כאשר יש לך עמדה של היא אומרת והיא אומרת, מה אתה עושה ואתה לא עונה לי.

אני סבור שכמו, ואני צריך להתנהג אליכם בכבוד רב כי אתם באמת המחוקקים, אני חושב שגם אני זכאי קצת ליחס כמיצג - - -

אבל אתה לא עונה לי לשאלות.

כי אתם מתקיפים אותי כל הזמן. אני חושב שאני משיב לכל השאלות.

הנה שאלתי עכשיו איך מתבצעת חקירה כשיש את ההיא אומרת וההיא שאומרת. יש לך תלונה ויש בודק שאומר לא היה. איך עושים את זה? יש דרך לצלם את הבדיקות האלה?בודקים אנשים אחרים ושואלים את קרובי המשפחה? עושים איזה תחקיר?

זו לא שאלה של קרובי משפחה. אצלנו יש את הבודק עצמו, יש ראש צוות, יש ראש משמרת, אף אחד לא מנסה להגן על אף אחד. אנשים עוברים קורסים, אנשים עוברים תשאולים, אנשים עוברים סדנאות בנושא של התייחסות לקהל - - -

יש לכם מחלקה כמו מח"ש (מחלקת חקירת שוטרים)? ברור לי שכולם זו אותה קבוצה. אני רוצה לדעת מתוך התלונות שנתת לי מספרים חלקיים, כאמור ביקשתי נתונים על שנים 2010-2013 כמה תלונות הוכחו כמוצדקות?

שתיים.

שתיים מתוך?

אמרתי לך, מתוך ה- 50.

זה רק באילת.

אני מדבר על אילת.

נכון, אבל ביקשתי גם לגבי נתב"ג. באילת מתוך ה- 50 היו 2 מוצדקות.

אני אעביר לך נתונים לגבי נתב"ג גם כן. אני אוכל לומר לך שיש לא מעט תביעות קטנות של בני מיעוטים שמגישים לבתי המשפט, ובתי המשפט עד היום, למעט מקרה אחד בחיפה שבו הייתה באמת התנהגות לא ראויה ושילמנו פיצויים במקרה הזה, זה היה לפני שמונה שנים בערך, כל המקרים בבתי המשפט נדחים על ידי עדויות ושם גם שומעים את הצד המתלונן וגם את הצד המשיב. כל התביעות בבתי משפט כולל על ידי שופטים ממוצא ערבי דוחים את התביעות נגד אנשי הביטחון שלנו. אני אומר לך את זה באחריות, תרצי אביא לך את פסקי הדין.

אני אשמח, אני רוצה את המספרים. כמה תביעות הוגשו, כמה נדחו, כמה התקבלו כדי שאנחנו נוכל לפקח. אני אומרת גם לבתי משפט. אני שואלת אותך האם כדי לקבל חקירה אמיתית אתה אומר תגישו לבתי משפט?

צריך להבין דבר אחד, אין לנו עניין לפגוע לא באזרח ולא בתייר ולא באף אחד אחר. אנחנו עושים את הכול ברגישות, יכול להיות שלפעמים אנחנו לא מצליחים במידה הראויה. אבל אנחנו משתדלים לעשות כל דבר ברגישות. כשנראה לנו שהעובד הוא לא בסדר, במקרים מסוימים - - -

אמרת ששתי תלונות היו מוצדקות. מה עשו לאותו בודק באותם מקרים?

עובד אחד פוטר, ועובדת אחת הושעתה. אני רוצה לומר שאנחנו לא נוהגים בכפפות משי עם עובדים משום שאנחנו חושבים שאדם צריך לעשות את העבודה באופן מקצועי תוך מתן כבוד לצד השני. כך אנחנו נוהגים כל הזמן.

עכשיו אני רוצה לדעת באמת, אתם אומרים שהייתה תלונה, נבדקה והוחלט שזה לא מוצדק. עושים אחר כך רענון הנהלים, עושים בידוק בצורה לא משפילה, קורסי הכשרה, קורסי רגישות? מה אתם עושים כדי למנוע מצב כזה? יש קבוצת אוכלוסייה ותגיד לי שזה לא נכון ושזה סובייקטיבי, תגיד אנחנו לא יכולים לבדוק את זה, אבל יש פה קבוצת אוכלוסייה שהיא לקוחה שלך, היא משתמשת בשירותים שלך והיא מרגישה מושפלת. מה אתה עושה כדי למנוע את ההרגשה הזאת?

אני עושה הרבה דברים. ראשית אמרתי שהשקענו רק בנתב"ג את ה- 400 מיליון שקל במערכות חדשות ועוד הוספנו עוד כמה מיליונים כדי להימנע מהחיפוש הגופני. באילת עשינו שינויים שעלו לנו כמה מיליונים כדי שהבדיקה של תכולת בטן המטוס לא תהייה בנוכחות נוסעים, אלא תהייה בצורה נפרדת שלא תפגע בנוסע. אנחנו כל הזמן משקיעים. כשיש לנו הערות לגבי שירות הביטחון הכללי, כשאנחנו חושבים שבמקרים מסוימים יש לעשות כדי להקל, יש לנו ויכוחים מתמידים עם השירות הביטחון הכללי. אמרתי ואומר עוד הפעם, אני מצטער שהם לא נמצאים כאן ואני סופג את כל האש. בסדר, אני עושה את זה, זה תפקידי - - -

גם אני מצטערת שהם לא מגיעים, באמת מזמינים אותם והם לא באים.

אני בעניין הזה לא אומר דבר. אנחנו עושים סדנאות, אנחנו עושים לגבי יחס לנוסעים וכל הזמן משקיעים כספים כדי להקל. שוב אני אומר, אין לי כאן את השמות, היה ראש מועצה ערבי בדרום הארץ, אנחנו מביאים אנשים, יש לנו פורום - - -

ומה עם חברי הכנסת הערבים. האם הם מגיעים? עיסוואי פריג'?

אני מוכן להזמין את הועדה, נכבד אותה, תופיע אצלנו, תקבל הרצאה, תקבל בדיקה ושיראו את הדברים במבט ראשון.

בגלל זה עיסוואי פריג' פרגן בהתחלה כי הוא חלק מהקורס.

אני פרגנתי. אני אומר - - -

אני אתן לך מיד. יש כאן אנשים שלא דיברו ואתם דיברתם הרבה מאוד.

שוב, אני מבקשת את האפשרות שחברי הכנסת יוכלו לבוא ולהיות חלק מהדוברים בקורס.

בשמחה.

אני עשיתי סיורים כבר.

לא סיורים. אני רוצה שבמהלך הקורס בו אתם מכשירים את הבודקים האלה שעוברים קורס וסדנאות, למה שלא תהייה סדנא בה חברי הכנסת ערביים יבואו ויספרו על החוויה שלהם?

ובהזדמנות זו גם נפגעי טרור יספרו על החוויות ההפוכות כתוצאה - - -

כתוצאה מנסיעה של חברי הכנסת הערבים אני מניחה.

טרור בגלל איזיס?

יש גם צד נפגע.

אני רוצה לומר שני דברים. ראשית יש פורום להסכמה אזרחית. אנחנו בקשר עם קבוצה של אזרחים בני מיעוטים, אנחנו יושבים איתם ואנחנו שומעים תלונות אם ישנן, אנחנו שומעים הצעות ואנחנו משתדלים ללכת לקראת כדי שהדברים יהיו ברורים ובכדי להקל. בין השאר חלק מהדברים שאנחנו עושים כדי להקל, כל עובדי המדינה: רופאים, עורכי דין, מורים, כל עובדי הציבור ואחרים ובין השאר רופאים וכמו שהתייחס ואמר הרופא הנכבד שלא רצה להציג בכלל תעודת רופא, רשות שדות התעופה הגיעה איתם להסדר שאנחנו נקבל רשימות גם מיהודים וגם מערבים ועובדי מיעוטים אחרים, נקבל רשימות מסודרות. גם עורכי דין עוברים כל הזמן וגם בני מיעוטים ואחרים עוברים, עוברים את כל הטיפול מראש. כשאנחנו מקבלים את המידע הזה מראש הם עוברים בלי שום בדיקה ביטחונית מיוחדת אלא בדיקה שגרתית.

התחלתי ופתחתי עם הסיפור של העורך דין שלי - - -

אני אומר לך מה שנעשה כדי להקל על האנשים.

אני פניתי אליך בבקשה האם יש אפשרות שחברי הכנסת יוכלו לבוא פעם אחת לדבר בקורס הבודקים.

אני מוכן להעביר, ראשית אני היועץ המשפטי, אני לא מנכ"ל הרשות. אני מוכן להפנות את הפנייה שלך. אני משוכנע שהיא תענה בחיוב.

אני חושבת שאם אנחנו מנסים לעשות משהו, עדיף לעשות בדיאלוג ולא בצעקות.

עפו אגבאריה אתה מחליף אותי כעת לכמה דקות.

חבר הכנסת עפו אגבאריה, תחליף אותי בבקשה למספר דקות.

(היו"ר עפו אגבאריה)

האם יש הבדל בבידוק כאשר הנוסע טס באל-על או בחברה זרה? האם ידוע לכם על דבר כזה בנתב"ג?

אין הבדל בבידוק.

לי ידוע שיש. אנחנו נמשיך.

אני יועץ משפטי מרכז מוסאוא. ראשית אני רוצה להתייחס לתביעות בבית המשפט, אני הצלחתי רק בקליק לתפוס עוד שני מקרים משנת 2011 ומ-2010, מקרים אחרים שבית המשפט חייב את הרשות.

אשמח לשמוע.

אתה רוצה את השמות? אני חושב שהבעיה של הכחשת התופעה מדברת בפני עצמה. זה התנאי שממנו אם אין הודעה שיש כזה דבר וצריך להתמודד. ההכחשה הזאת טמונה גם בקונספציה הכללית של הקונספציה הביטחונית ששולטת בנושא. גם זה כפוף לתפיסה הביטחונית ואז הדבר הראשון הוא שצריך להכחיש את הכול ולכן זה מה שאנחנו רואים. אני חושב שאם לא נצליח להודות שהרשות, השב"כ יודה שישנה בעיה. כאשר מכחישים את הדברים ולומר שהמקרה שמדברים, אני לא יודע שלאנשים יש תחביב, שלמורה הנכבדת הזאת יש תחביב לטעון טענה כזאת ולהגיע למקום כזה ולהתחיל לתאר מסע השפלה. שוב זה מראה על חשיבה לא נכונה. אני לא חושב שיש אדם באשר הוא שיש לו תחביב להציג את הסבל שלו פה, להציג את ההשפלה שלו כי בא לו, כי הוא רוצה להתנפל על המדינה ועל הרשות. איך מתייחסים? אני חושב שהיחס הזה הוא לא עניין שאתה שולט בעניין, זה כי אתה כפוף לתפיסה הכוללת - - -

אין לי מחלוקת שהיא הרגישה מושפלת. אין לי מחלוקת.

לא זה. אני אומר שאם מישהו כבר מגיע לוועדה בכנסת והוא מתאר איך הוא הושפל, אני חושב שאין מקום בחשיבה נורמאלית להטיל אפילו ספק. יכול להיות שבכל זאת צריך להטיל ספק של 2% וצריך לבדוק את זה בחקירה כוללת. אני כיועץ משפטי, כמשפטן, מבחינתי הייתי מציג קודם כל את העובדות שעולות כאן כבסיס לחקירה, לא שאני מכחיש, זה הבסיס של החקירה. בצניעות וכקולגה הייתי מציג אומר שאני ארצה ללמוד את העובדות האלה, מבחינתי הייתי אומר שאלו עובדות חמורות ביותר, זה מקרה קשה ביותר ואני אתן כאן הרגשה שיכול להיות שאפילו 1% שקרה המקרה אנחנו נערוך בדיקה שלמה ושאני אתחייב מול הוועדה לעשות בדיקה שלמה, לבדוק את שתי הגרסאות, גרסה מול גרסה, אני אתחייב לחזור לוועדה עם תוצאות החקירה. כך הייתי אני הייתי אומר בתור יועץ משפטי.

ללא קשר למוצא.

אבל להתכחש ולהגיד. זה שאתה נוקט עמדה לצד הבודקת, בזה אתה כבר איבדת את האובייקטיביות שלך כיועץ משפטי. כשאתה לצד הבודקת כנגד המתלוננת, בזה כבר איבדת את כל הלגיטימציה שלך לכל טיעון שלך.

אני חושב שזה לא סתם, הרי אתם אומרים שהדברים משתפרים, משפט זה טומן בתוכו שיש תופעה, שיש דברים שמשתפרים. אני אומר לא כל האנשים כמו סייד קשוע, הוא סובייקטיבי והוא מרגיש שהדברים משתפרים, הוא לא יושב בשדה התעופה. לכן אני חושב שגם זה קשור לתופעת האפליה והגזענות. אני חושב שהיום אנחנו צריכים לצאת עם משהו ענייני, אני מציע שהוועדה תעמוד על הצורך לבחון את המקרה הספציפי ולחזור עם תוצאות הבדיקה.

אני אבקש לשאול אותך עוד שאלה. האם כל עובד מדינה צריך להציג תעודה מיהו ומה הוא ואז כאילו נופל ממנו החשד?

לא. במסגרת הרצון שלנו להקל, הרי צריך להבין שאנחנו לא מכירים את האנשים שעוברים, שמדינת ישראל ושדות התעופה הם אובייקט ראשון במעלה לפעולות טרור ואלו דברים ידועים מראש והדברים ברורים. אנחנו לא יודעים מיהו כל מי שעובר ומה הוא. האנשים - - -

אתה אמרת על התרעות, איך זה משתלב?

אותם בודקים מכיוון שלא יודעים מי הם. אבל כשיש התרעה אנחנו בודקים כל אחד ואחד. כשאנחנו מקבלים ממשרדים ממשלתיים, מבתי חולים, ממשרד החינוך, ממשרד המשפטים ומכל מי שאנחנו מקבלים מראש, אנחנו יודעים מי האיש. כשאתה מגיע לשדה התעופה אנחנו יודעים בדיוק מי אתה ולכן כשאנחנו יודעים מראש מי בא, אבל כשאדם בא בלי שמודיעים מראש ולא חשוב מי בא, אריה שחם כשמגיע לשדה התעופה לא יודעים מיהו אריה שחם. כשבא משה חיים או תקראו לו באיזה שם, לא יודעים מיהו ולכן ברגע שיש התרעה חייבים לבדוק עד הסוף.

כשיש התרעה, אבל כנראה שלא רק זה. אתה אומר שאתה מנוע מלפרט.

אני לא יכול.

אני רוצה להתייחס בקצרה להגיד שאנחנו מברכים על השינויים שקורים בשדה התעופה ועל השיפורים הטכנולוגיים. מאז שהגשנו את העתירה בשנת 2007 לבג"צ מתקדמים לאט, אבל רואים. רק לפני שבועיים קיבלנו עדכון שביום שישי מתחילה מערכת בידוק חדשה. הדברים האלה לא משנים עדיין את הסוגיה המהותית של התיוג, של הנחת העבודה הביטחונית שגם עמיתי ממסאוא ציין שאוכלוסייה שהיא לא תחת איומים קונקרטיים ולא בנאדם ספציפי בגלל חשדות, אלא אוכלוסייה שלמה בגלל הלאום או הדת ולפעמים זה השם, מופלת בתוך הבידוק הביטחוני. זה לא משנה את התפיסה, זה כן משנה את החוויה ולשינוי החוויה יש גם את החשיבות. עדיין כל השינויים האלה מתייחסים, הלחץ שבג"צ הפעיל ולחץ הביקורת הציבורית מתייחסים לנתב"ג ולא מתייחסים לשדות התעופה הפנימיים. לא סתם מגיעות הרבה תלונות משם. אני רוצה לומר שאנחנו מקבלים הרבה מאוד תלונות על הנושא הזה. בגלל שהנושא בבג"צ ומחכים בעצם להתקדמות הטכנולוגית אין מה לעשות עם התלונות האלה - - -

מה זה הרבה תלונות?

מגיעות אלינו למעלה מעשר תלונות בשנה וכמו שאמר היועץ המשפטי של רשות שדות התעופה, רוב התלונות הן של יהודים ישראלים כמו למשל אירנה שנמצאת כאן שנשואה ושם משפחתה השתנה ואם זה מישהו עם חזות מזרחית יוצא עיראק או יוצא מרוקו. יש מקרה של אחד שאמר שהבן שלו אמר לו 'אבא אני לא רוצה לטוס איתך יותר כי אני לא רוצה לעבור את החוויה הזאת שדה התעופה' והוא יוצא מערכת הביטחון ומתנדב וכדומה, הוא לא יודע למה דווקא אותו בודקים. יש לי כאן עוד דוגמאות אבל הזמן קצר ולכן אני לא אקריא.

הדבר החשוב ביותר שמה שקורה בנתב"ג יקרה גם בשדות התעופה הפנימיים. לדעתי על זה צריך לתת את הדעת כדי שהדברים יקרו בצורה נאותה ולפחות לצמצם את האפליה.

תודה. לשכת עורכי הדין עורך הדין מוחמד דחלה. בבקשה.

(היו"ר עדי קול)

עורך הדין אריה שחם זה שיש תופעה כזאת, על זה לא יכולה להיות מחלוקת. זה שחל שיפור בשלושים השנים האחרונות. אני זוכר את זה מאז שהאחים שלי למדו רפואה בחו"ל והיו בודקים להם כל דבר בכל פעם, אכן חל שינוי מסוים בזכות האמצעים הטכנולוגיים. זה שהשיפור לא מספיק לדעתי על כך לא יכולה להיות מחלוקת. זה התיוג הגזעי, זאת אומרת שעובדת היותך ערבי זה שיקול חשוב בבדיקה, גם על זה לא יכולה להיות מחלוקת. אתה מדבר על עורכי דין, אני עורך דין ואשתי עורכת דין, אנחנו נסענו רק לפני כמה חודשים לטיול בחו"ל עם עוד משפחה עם ארבעה ילדים. אתה יודע איזו בדיקה משפילה עברנו? המשפחה עברה, אשתי, אני וילדיי? לך תסביר לילדים פגיעים שמדברים שלוש שפות כמו שפת אם ומכירים אנשים מכל העולם, לך תסביר להם מה אני עובר. מה אתה רוצה שאני אגיד לילדים שלי? איך אתה רוצה שאני אסביר להם אחרי זה על דו-קיום, על מדינה דמוקרטית, על הרגשה למולדת, על הרגשה של שייכות, מה אני אגיד להם לעזאזל בדיוק? איך? הילד כל הזמן שואל שאלות ושואל שאלות נוקבות וקשות ואני צריך להסביר לו שזה בגלל התרעה? אני הצגתי את תעודת העורך דין, אשתי הציגה את תעודת העורך דין שלה וזה לא עוזר ואין למי לפנות. לכן התופעה קיימת.
אתה מדבר על תלונות, אני אומר לך שהערבים לא מתלוננים ככלל, אלו ערבים ולא יהודים, לצערי הערבים לא יודעים, הערבים לא עם 'אופניק', הם לא מתלוננים על כל דבר, על כל דבר הם יגידו ברוך ה' זה מהשמיים. תמצא פה ושם כמו הגברת שפנתה והתלוננה - - -

יהודים מתלוננים כי הם מופתעים, ערבים לא מתלוננים כי הם רגילים.

ראשית לא כל כך מתלוננים. שנית, הם לא מאמינים במערכת ושזה יעזור. יותר מזה שלישית, ואני מכיר את זה מעמיתים שלי עורכי הדין, הם חוששים להתלונן. הם אומרים שאם הם יתלוננו יסמנו אותם ובכל פעם שהם ייסעו לחו"ל ויחזרו הם יעברו את ויה דל לרוזה הזאת ולכן הם לא מתלוננים. תבינו את זה. אנחנו בני העולם הגדול, אנחנו מסתובבים בכל העולם ואנחנו לא עוברים את החוויה המשפילה הזאת. לא עוברים אותה. שואלים אותנו שאלות כגון: מה מטרת הנסיעה. אני נוסע לאו"ם לוועדה לזכויות האדם כדי להרצות, מה זה לכל הרוחות קשור? יש עדיין מישהו בעולם ששואל את זה? הרי באמצעים הטכנולוגיים אני יכול להעביר את זה חודשיים לפני. הוא רוצה לעיין בהרצאה ולפי ההרצאה להחליט? אני הייתי צריך להצטייד בתמונות שלי כמתמחה בבית המשפט העליון כדי שאעבור בנתב"ג בלי בדיקה פולשנית ומשפילה? כך זה צריך לעבוד? אין לזה סוף, שתבין שאין לזה סוף. אפשר לעשות ואתם יכולים לעשות. יש את האמצעים הטכנולוגיים, יש את החינוך.
אני יודע שהבחורים והבחורות שנמצאים שם, חלקם סטודנטים שלי וחלקם פגשו אותי שם בתור מרצה והם התביישו בעבודה שלהם. אבל האוכלוסייה שנמצאת שם מייצגת את עם ישראל. הבחורים שנמצאים שם הם מטובי בחורינו אולי, אבל הם מכל קצוות האוכלוסייה ואתה לא יודע על מי אתה נופל. כל בחור, אני לא יודע על מי אתם מדברים, איזה חינוך אתם נותנים להם, זה תלוי במצב הרוח שלו, הוא יכול לשאול אותך שאלות מכאן ועד להודעה חדשה שאין להן שום קשר, אין להן שום קשר לביטחון. אני אומר לך שזה לא מוביל לשום מקום. זו בושה ואתם צריכים לחנך את האנשים האלה. אני מוכן לבוא להרצות בפניהם. חברי הכנסת מוכנים להרצות בפניהם ולהסביר להם שאין לנו קרניים ואין לנו זנב, שיבדקו כי אני מבין את צרכי הביטחון. אתה יודע מה? – אשתי אומרת שהיא רוצה שיבדקו את כולם כי היא חוששת לילדים בדיוק כמו שאימא יהודיה פולניה חוששת לילדים שלה ואולי יותר. תבדקו, אבל תבדקו באופן שוויוני ולא באופן משפיל. אתם יכולים לעשות את זה, אבל אתם לא רוצים. ההרגשה של ערבי שיוצא מהארץ שרוצים לצרוב לו את התודעה שזו לא המדינה שלך. אתה רוצה לדעת מה אני מרגיש? בכל פעם שאני עובר בנתב"ג אני אומר אין לי מדינה יהודית, אתם רוצים מדינה יהודית, הנה קבלתה. זו ההרגשה שנותנים לי. חבל.

אני רוצה להוסיף משהו. אני חייבת להגיד לך כסטודנטית למשפטים לתואר ראשון ואחרי זה עשיתי דוקטורט, השיחה הכי משמעותית שהייתה לי בתואר הייתה שיחה עם עורך הדין מוחמד דחלה במרכז לזכויות האדם. הוא סיפר לי איך זה להיות ערבי ישראלי בישראל. הוא סיפר על הבגרות בספרות ומה הוא היה צריך לכתוב, אני לא אשכח את זה - - -

אני לא זכרתי את זה, אבל התרשמתי ממך היום כיושבת ראש, לא ידעתי שזה קשור לשיעורים שלי.

אני אומרת את זה ולא אשכח את זה אף פעם. אני אומרת, כנראה אנחנו לא נשנה את הנהלים של השב"כ למרות שאנחנו נורא רוצים. אבל האפשרות לפגוש בנאדם ולשמוע ממנו את הסיפור, כמה משמעותי זה, באמת החוויה לצאת מהארץ ולעבור את התהליך הזה, כמה רגישות צריך להיות בה. לתקן אנשים כנראה שלא נצליח כשהם מגיעים אליכם בגיל של אחרי צבא ואחרי שירות כזה או אחר. אנחנו מבקשים רגישות בסיסית, אני לא מבקשת שינוי נהלים, אני מבקשת רגישות וכדי שתהייה הרגישות הזאת צריך לפגוש יותר אנשים וצריך לשמוע את הסיפורים וצריך להרגיש את זה. אני רוצה להרגיש שאתם עושים את המקסימום. אתה יודע שהרבה פעמים כשעוברים את החוויות האלה אנחנו מצפים לשמוע מכם 'אנחנו מתנצלים ואנחנו נבדוק את זה ואנחנו בסך הכול מנסים לשמור על ביטחון המדינה'. לא לשמוע את התשובה 'זה לא קרה, את משקרת, אמרו משהו אחר'. הגישה של לבוא ולהגיד 'אתם לא בסדר' היא זו שמעוררת ריבים. גם אצלי הגישה שלך מעוררת אנטי ולכן היו הצעקות, אבל היית מתחיל ואומר 'אני מבין - - -

חכי ותשמעי אותי.

אני יודעת שאתה תעורר אנטי מראש ולכן שמרתי אותך כדובדבן של הקצפת לסוף.

אני אומרת שכל מה שאנחנו מבקשים מכם זה לבוא ולהגיד 'אנחנו מבינים את הקושי'. אני לא רוצה סיור ואני לא רוצה שתראו לי איך אתם בודקים מזוודה ואיך בודקים אותה. הייתי, ראיתי וחוויתי. אני רוצה את ההזדמנות שנציגים מהציבור הערבי יבוא ויגידו אנחנו מרגישים כך כשאתם אומרים לנו לפתוח את המזוודה, כשאתם מחטטים לנו בדברים, כשאתם מבקשים את תעודת הנישואין, לאף מכם אין צמוד תעודת נישואין, אנחנו לא הולכים איתה. הם צריכים לקחת את תעודת הנישואין שלהם כשהם נוסעים לאילת? זה לא הגיוני. כדי להסביר את הקושי תנו את ההזדמנות לדבר. זה ההבדל בין מדינה שחיה בדו-קיום, שחיה בדיאלוג ומדינה שאומרת אנחנו יהודים ואנחנו עושים הכול בשביל ביטחון המדינה. זה כל מה שאני מבקשת וכל הסיכום שלי הוא איך אנחנו נעשה את זה בדיאלוג ולא איך לא נאמר 'זה השב"כ וזה מה שהוא אומר לי' ולהתחבא מאחורי זה. אני מבינה את ביטחון המדינה, תאמין לי שאף אחד מאיתנו לא רוצה להתפוצץ לא במטוס, לא באוטובוס ולא בשום מקום אחר. גם אף אחד לא רוצה להרגיש שעושים לו את המוות. לשאול מישהו שחוזר מחו"ל אם הוא יכול להציג את הואוצ'רים של המלון שבו שהה כדי להוכיח שהוא היה במלון - - -

את הקטע הזה אנחנו בכלל לא בודקים. מה זה חוזר מחו"ל? מאיפה? מבקשים במטוס לפני שהוא עולה לטיסה?

כן, שם.

זה לא שייך בכלל לרשות שדות התעופה.

בסדר, זה אותו נוהל.

כי הם בודקים שם את הישראלים. אולי שדה התעופה הכי קשה הוא שדה התעופה במינכן בחזרה לכאן. בשאר שדות תעופה זה לא כך. אפילו שם לא בודקים כמו שבודקים כאן.

כמו שאומרים ארץ נהדרת, אני פונה ללב שלך.

ראשית אמרתי בתחילת דבריי שיושב ראש מועצת המנהלים של הרשות ביקש לבדוק את זה בצורה יסודית למרות שנעשתה כבר בדיקה והבדיקה תיעשה.

א'. הבטחת ולפני שיצאתי אמרתי שגם תיפגש איתה.

אפגש איתה זה משהו אחר. חשבתי שאמרת שהבדיקה תעשה. נפגש איתה. יש לנו רגישות ויכול להיות שאתם לא מקבלים את זה ויכול להיות שאתם לא מאמינים בזה - - -

אולי זה לא מספיק?

השעות שאנחנו מקדישים בקורסים ולאחר הקורסים בסדנאות שאנחנו מעבירים עם עובדי הביטחון והיחס, אין ויתורים, אנחנו גוף ציבורי, היחידים שלא יודעים מחר אם הם יעבדו או לא יעבדו - - -

לא רק, כך למשל את עובדי רשות השידור.

אני לא יודע על רשות השידור, אני יודע שבגופים ציבוריים, שבנתב"ג או במקומות אחרים כדי לפטר אדם זה דרך ייסורים שלמה גם אם האדם ראוי שיפטרו אותו. ברשות שדות תעופה נבדק שהוא לא עושה את עבודתו כמו שצריך וגורם בצורה מכוונת להשפלה של נוסע, לו אין מקום ברשות שדות תעופה. אנחנו מתנצלים. אני מקבל תלונות ותמיד אנחנו מתנצלים כלפי האיש כי אם הוא הרגיש, אמרנו שזה סובייקטיבי, אם האדם הרגיש מושפל אנחנו מתנצלים - - -

את זה אני אמרתי, אני גרמתי לך להגדיר בצורה הזאת.

לא. אני אראה לך מכתבים מלפני שנבחרת כחברת כנסת, כבר שלחנו מכתבים כאלה לפני שנים. זה לא דבר חדש - - -

לא. לגבי הסיטואציה הזאת.

יש לנו רגישות, אם מישהו חושב - - - -

אנחנו אומרים שהרגישות כנראה לא מספיקה ולכן אנחנו פונים אליכם. העוזרות שלי כאן אומרות שלפעמים אני לא נחמדה, אני תוקפנית ואני מבקשת דברים לא יפה. אני משתדלת ואולי לפעמים זה לא מספיק ואני אומרת שאני צריכה להשתדל עוד יותר. השאלה האם אתם יכולים להגיד 'אנחנו צריכים להשתדל יותר'. אני פונה אליכם כאן בהצעה איך לעשות את התהליך הזה, לעשות אותו בדיאלוג, וכל מה שאתם צריכים להגיד הוא 'אנחנו מסכימים'.

ראשית אני רוצה לומר שנאמר כאן על ידי מספר גורמים שאכן חלים שינויים ומרגישים בשינויים. מה שהיה לפני מספר שנים ועכשיו. אנחנו כל הזמן יוזמים ומשקיעים כספים בלי פרופורציה כדי לקדם.

אני מציעה הצעה שלא עולה כסף. תבחן את ההצעה.

קיבלתי את ההצעה שלך, אמרתי לך שחברי כנסת יוזמנו לקורס כדי להרצות ולהגיד גם בפני החניכים וגם בפני הבכירים את הדברים כדי שישמעו ויבינו. בשמחה אמסור כרטיס ביקור ואני אזמן.

אני אשמח. מעט הרצאות שהשפיעו עלי בצורה כזאת.

אנחנו לא נגד, אנחנו רק בעד.

אני כאן תחת הכובע של ארגון נפגעי טרור, אלמגור. אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לבוא כאן כאיזה סוג של משמר אזרחי לכל ועדות הכנסת, נוכח מתקפות גדולות, תכופות וגדלות מזמן לזמן במישור המתח שבין זכויות הפרט לצרכי ביטחון. אולי זה יהיה תפקידנו. אם בוועדה זאת לא נשיג אז נזמין דיון בוועדה אחרת שבה אולי יהיה מגרש יותר נוח, כמו שיש מגרש נוח לצד של המתקפה שנעשתה כאן - - -

אתה הרגשת שיש כאן אווירה בעד טרור? הרי אתה ארגון של נפגעי טרור. אתה הרגשת שיש כאן אווירה בעד טרור?

אני חושב שהמסקנה, גברתי את מדברת איתי בשפה משפטית ואת מחדדת את זה על קוצו של יוד, אז אין לי בררה ואני אגיד לך כן. ועכשיו אני אסביר למה.

תסביר לי איך הייתה כאן אווירה בעד טרור.

א' מוביל לב'. כשאתה הולך ומתייצב אל מול צרכי הפרט כשיש צרכים ביטחוניים ואתה אומר יגבר צרכי הפרט על צרכי הביטחון, אז סיכום המשוואה - - -

תקשיב למה שאמרנו, אמרנו איזון אחר, לא אמרנו יגבר. אמרנו איזון אחר ואל תסלף את דברינו.

שאלת אם הרגשתי, אני אגיד לך שכן ואסביר מדוע - - -

אתה אומר כאן דברים שנאמרו, אבל הם לא נאמרו.

כאשר יש האדרה והעצמה של צד אחד של צרכי הפרט - - -

הרצון שלא להשפיל. זה האדרה?

הרצון לא להשפיל, מיד אדבר גם על השפלה מבחינה אישית. צרכי הפרט אל מול צרכי הביטחון. לדעתי כאן צריך להתייצב גם אל מול אלה שנפגעו ממקרים שבו למשל פצצה הועברה במחסום ולא נתפסה כי הייתה שם זילות כלפי הבודקים.

כעת אני רוצה לומר לחברינו ולכל המתלוננים - - -

חבל שלא היית בדיון שלנו על המחסומים, כי לפני שבועיים קיימנו דיון על מחסומים, כאן זה לא הדיון.

אנחנו מזמינים את עצמנו באמת להיות יותר שומרי הסף בכיוון ההפוך.

כעת אומר את הנקודות כדי לשתף את כולכם בחוויה. יצאתי עם אשתי, אשתי נראית כהת עור, מרוקאית. בארה"ב היא נבדקה וגם בדקו אותי, לא הבנתי. אמרו לי בגלל הכיפה, זה נראה משהו מוזר. אשתי מאוד לקחה ללב, אמרתי לה אני אומנם לא מרוצה מהבדיקה החודרנית והפולשנית, מפני שבסופו של דבר זה יעזור לכולם.

זה היה חיפוש פולשני עם כפפות? הורידו לך את הבגדים?

את רוצה כאן תיאורים פלסטיים?

לא הורידו חזייה לאשתך?

שנמשיך. הרי היא תקטע אותי מחוסר זמן.

אין בעיית זמן, דבר.

התשובה היא כן, הורידו לי את המכנסיים, אם זה מעניין אותך.

המדינה בודקת אותי, אני אזרח המדינה.

עכשיו אני אענה, שאלת שאלה - - -

בדקו אותנו בשדה התעופה במינכן, בדקו את כולם את היהודים ואת הערבים. בדקו את כולם.

רבותיי, אני רוצה לענות על השאלה שנשאלה על ההבדל בין האזרחים. בסופו של דבר יש תיוג. נכון שחברים קרובים צריכים להילחם נגד תיוג, מה נעשה ובסופו של דבר הטרור מצטמצם ברוך ה'. צריך עוד יותר לצמצם אותו, יש תיוג ובסופו של דבר טרור מגיע מצד חלק קטן, אבל הוא חלק. לא מוצאים טרור שנגזר מיהודי בשדות תעופה. זה לא קיים. לכן - - -

עוד לא היה. היה טרור יהודי במקום אחר, עוד לא היה בשדה התעופה.

לכן אתם צריכים להיות מעוניינים. אין לכם, לנו, יותר סבלנות, אני אגיד לכם שיש עוד תיוג. יום-יום נוסעים ערבים ישראלים והם מופלים לטובה, עוברים במחסומי צה"ל לערים פלשתיניות כמו רמאללה ושכם. ערבי שייתפס על ידי צה"ל, צה"ל יעלים עיניים כי הוא יודע שזאת המציאות. ישראלי צפוי לעונש מאסר. חברים למה אתה אומרים? כעת אתם - - -

סליחה, אתה סוטה מהנושא. יש לך עוד משהו להגיד בנושא הדיון, בידוק בשדות התעופה. סליחה אני שאלתי שאלה.

תיוג קיים גם בכיוון ההפוך.

הבנת את נושא הדיון? נושא הדיון הוא אפליה על רקע לאומי. סיימת?

באמת זה הזוי. אני לא סיימתי. אמרתי שאפליה על רקע לאומי קיים גם לצד השני. אני רוצה להציג את הרציונל ברשותך. הרציונל הוא שאין סיכון - - -

הבנו.

אל תחסמי אותי בנקודה. אם את לא נותנת לסיים סימן שאת לא הוגנת ושאת רוצה לשמוע רק את - - -

אני רוצה שתדבר על הנושא ולא על נושאים אחרים ובלי הרצאות - - -

את בנאדם אינטליגנטי ותני לי לסיים את המשוואה. אם את משפטנית, אני עושה משוואה שאני בטוח שבבית משפט העליון, ואני מופיע בדיונים בבית המשפט העליון ומקשיבים לי בנפש חפצה. אני לא שומע את זה פה.

נכון.

אני רוצה להניח, להפיס את דעתכם. התיוג קיים, הוא קיים משום שיש רמות סיכוי ומצמצמים. הוא קיים בדוגמה שהצגתי שכן יעמידו לדין ובצדק יהודים שיעברו מחסומים לשטחי א' ובצדק לא יעמידו לדין אזרחים ישראלים בני הלאום הערבי.

הדוגמה לא רלוונטית, אני מבקשת שתתקדם. משפט אחד. משפט סיום.

כעת נגיע לעניין הבידוק הביטחוני. אצלנו בארגון אלמגור התקבלו תלונות לא רבות, בדקנו והלכנו לבודקים ביטחוניים שמספרים על עבירת עליהום שהם יושבים מול נבדקים, גם נבדקים ישראלים יהודים, יש איזו טכניקה למוסס את יכולת הבדיקה. גם אני יכול להבין כשאתה נשאל שאלות זה לא נעים, זה סוג של חקירה וצריך איזה כוח עמידה להגיד 'אני מוכן לספוג את זה כי זה חשוב'. אבל אם אנחנו לא נתייחס באהדה לתחקירים האלה. אני לא מתעלם מהעניין התיוג. אני מבקש שתבינו את בעיית התיוג מכל הכיוונים. מבנה על מבנה, ואני בניתי כאן אדן על אדן, אם זה באמת כך אפשר לנהל איזה דו-שיח, אבל אנחנו נעמוד על המשמר שענייני הביטחון לא יתמוססו על ידי ארגונים שיש להם אג'נדה להאדיר את צרכי הפרט אל מול צרכי הביטחון.

אני אחותה של איזיס ואני עורכת דין במקצועי כבר 13 שנה. יש לי משרד משלי בירושלים. עבדתי במשרד המשפטים ועברתי בידוק ביטחוני לפני שקיבלו אותי ללשכה לסיוע משפטי למשך שנתיים שעבדתי שם. אין לי בעיה שיהיה בידוק ביטחוני. אני יכולה לומר לך שאני אישית עברתי הרבה השפלות כמו שהיא עברה, גם בשנת 2009 כשנסענו לרומא אחותי השנייה ואני. אני אוכל לומר לך כשגם כשנסעתי לבולגריה ביקשתי את האחראי והאחראי הגיע אלי. לאחראי הזה קוראים דובא סלאח, אני חושבת שאתם מכירים אותו, הוא אחראי קשר עם אוכלוסיות בני המיעוטים. אני אוכל לומר לך כשאני קראתי לאדם הזה אחרי שהפכו לי את התיק, שעשו מה שעשו, מאותו יום שאני התלוננתי בפניו הוא אמר לי, 'אנחנו יודעים שיש את הבעיה הזאת ורגע לפני שאת נוסעת תשלחי אלי את הוואוצ'ר אני אדאג שהדברים יעשו כמו שצריך'. אני אגיד לך את האמת, דיברתי איתו על המקרה הזה והוא קיבל טלפונים מהרבה חברי כנסת שדיברו איתו על המקרה. הוא אמר לי, יש שוני. אני יודעת שיש שוני ואני קראתי את הבג"צ ואני יודעת שהיה לכם להגיש על ה-1.1 להגיש וב- 1.3 נכנסו גם שינויים. גם את זה קיבלתי מהבנאדם שהוא איש פנימי שיודע על השינויים האלה ואמר לי 1,2,3 אלו השינויים.
לנו אין בעיה שיהיה ביטחון ושתהייה בדיקה, אבל כשהבדיקה מתחילה להיות מעבר למשהו סביר, בדיקה שנכנסת לתוך הרגליים של האישה, סליחה, שהיא צריכה להוריד את החזייה ואת המכנסיים, לדעתי היא עברה כל טעם טוב וזה עבר כבר את זכויות הפרט בכבוד. אין לנו התנגדות לעשות בידוק, הביטחון הוא שלך ושלי אותו דבר. כן הייתה פנייה ואותו אדם אמר לי שמה שקורה באילת זה שונה. אני יכולה לומר לך שאני ב- באפריל 2013 בשנה שעברה, במקרה החלטתי שאני נוסעת במטוס. על המקום הזמנו טיסה אחותי ואני חזרה הביתה. הגעתי לחיפה ואני צריכה למצוא את הפתק הזה. מצאתי פתק בתוך התיק שלי, ראיתי את התיק שלי הפוך ולא הבנתי. בתוך התיק שלי מצאתי פתק, כשאני כשאמצא אותו אני מבטיחה לך שאני אפרסם אותו ואני אעביר אותו לסאלח, רשום בו: "סליחה שנאלצנו לערוך לך בידוק בתוך התיק שלך. רשות שדות התעופה". סליחה, אני חושבת כשאדם בודק את התיק שלי שלא בנוכחות שלי, זה לא מקובל עלי וזה לא מתאים לי. כשאתה אומר שמכשיר עושה את זה, אז זה משהו אחר.

היועץ המשפטי לממשלה נתן אישור.

יש להם אישור על זה. כן.

אמרת שזה מכשיר.

אני אסביר לך. המזוודה עוברת במכשיר, המכשיר נותן התרעה שיש משהו, הרי המכשיר לא יודע לזהות, אמרתי כבר שלפעמים זו יכולה להיות משחת שיניים ולפעמים זה יכול להיות אקדח ולפעמים מוצאים גם כדורים ודברים אחרים. אל תחייך משום שבבדיקות המכשיר אי אפשר לדעת. קל באמת לזרוק דברים. חברים, קל מאוד ואני רוצה לומר לכם כי אולי אתם לא יודעים, ברוסיה, בצ'צ'ניה התאבדו במטוסים נשים שהיה להם חומר נפץ בחזיות, אם אתם לא יודעים אני אספר לכם.

תגיד לי כמה ערבים ישראלים, באמת. תגיד לי כמה בכל ההיסטוריה של נתב"ג נמצאו כדורים אצל יהודים ואף פעם לא נמצא כדור אחד אצל ערבי. תגיד לי, אני אביא לך רשימה של יהודים.

והם לא נבדקים? הם נבדקים. היהודים נבדקים בדיוק אותו דבר אם יש הרתעה. לגבי המזוודה אני רוצה שתדעי שאם זה עובר את המכונה ואם יש התרעה בודקים. אני אומר לכם שגם היום במכונות HBS בנתב"ג כשעוברת מזוודה ויש התרעה יבדקו אותה, יפתחו אותה ורצוי שאנשים לא ישאירו את המנעולים סגורים, יבדקו אותה וישאירו פתק שהמזוודה נבדקה ואין מה לעשות. גם בחו"ל זה כך.

רגע, רגע, אני מוכרחה לעצור אתכם, אחת כי אתם נכנסים פה לדיאלוג שאינו רלוונטי לוועדה.

הוא נתן כאן כמה דוגמאות שהוא חושב שהיא לא עשתה, זה לא נכון. כן הייתה פנייה ולא הייתה שום התנצלות מרשות שדות התעופה עד היום. כל הזמן הייתה הכחשה. ההתנצלות שלך היא פה. מעולם מכל מה שהיה בעיתונות, בטלוויזיה, ברדיו אף אחד לא בא ואמר 'אנחנו מתנצלים על מה שהיה. מה שהיה לא היה אמור להיות'. אין לי בעיה, אבל זה לא היה ואני מצפה שזה יעשה. אני חושבת שלהגיד שלא הייתה תביעה? כן היו תביעות והייתה מישהי מחיפה לפני שנתיים שקיבלה פסק דין על זה שהורידו לה את החזייה והיא קיבלה פיצוי. אתם שילמתם לה פיצוי. זה לא עניין של פיצוי ולא עניין של תביעה, זה עניין שהנושא הזה צריך להיגמר. אני חושבת שהדבר הזה לא צריך לעמוד על הפרק יותר. צריך לגמור איתו ולהתייחס אלינו אחרת. אנחנו, לא משנה ערבי נוצרי, ערבי מוסלמי, גם זה לא מקובל עלי. אנחנו אזרחי מדינת ישראל וזה מה צריך להיות. לך, כשעושים לך את הבידוק שהיה בטורקיה לפני שנה, כל העולם קם איך עושים לנו הישראלים. אנחנו כאן במדינה עושים את אותו דבר שעשו בטורקיה לישראלים. כל העולם וכל התקשורת קמו כי ליהודים ישראלים לא מגיע שיעשו להם את זה בטורקיה, אבל אנחנו פה תושבים, אזרחים בישראל ואנחנו משרתים אפילו יותר מיהודים ועושים דברים לטובת המדינה.

בסופו של דבר אנחנו אלה שנבדקים, אנחנו אלה בתיוג של החקירות, אנחנו אלה עם החשד שאולי בשיער שלנו יש איזה חומר או פלסטיקים. אני יכולה להביא אפילו מהשב"כ שיכולים להגיד מה יש. אני כן יודעת מהם הנהלים שלכם. לצערי נכנסתי לתוך זה ושאלתי אנשים - - -

אני לא איש שב"כ.

אני אומרת לך ששאלתי אנשים מה חיפשו לה בשיער - - -

כשלכולם תהייה את אותה תחושה של אזרחים במדינה.

אבל מה נעשה עם הטרור? ערבי מגיע משם, אתה יכול להתעלם מזה? אני לא בפוליטיקל קורט.

טרור לא מגיע ממנה. תסתכל עליה. תסתכל על הבחורה הזאת. אתה לא היית בתחילת הדיון כשהיא הציגה את דבריה.

אני חייבת להגיב לזה. אתה טוען שהתיוג רק בגלל שהטרור מגיע, על איזה תיוג בדיוק אני נופלת? מתי הייתה התרעה על בחורה ממוצא רוסי שהייתה קצינה בצבא? זה לא קשור לתיוג, זה קשור למשהו שהוא נטו יושב על אפליה גזענית.

אני חולק עליכם. זו לא אפליה, אפליה ביטחונית כן.

איזו התרעה יכולה להיות עלי?

אני נענה לקריאתה, אני אענה לך בחוץ על הסברה.

את הסברה היא מבינה, היא מבינה. את מבינה?
תעצור ואל תענה, לא עכשיו. סליחה אני מבקשת לסיים. די.

אני לא רוצה שיעשו בלגן לבחור, אני לא רוצה שלסלאח תהייה בעיה, כי סלאח הוא באמת בנאדם שבא ועומד במקום ועוזר - - -

הכול מוקלט. אני אבקש לסיים את הדיון. למי שמגיע לכאן הרבה, זה הדיון הראשון שהיה בו כל כך הרבה בלגנים. בדרך כלל אני לא מאפשרת כל כך הרבה בלגן. זה היה סוער וטעון רגשית.

קודם כל אני מוחה על הדברים שלך שהציגו את הדברים שלנו כאילו אנחנו פוגעים בביטחון או לא מאמינים בביטחון או לא צריך להיאבק בטרור. אף אחד פה לא אמר את זה, אפילו פעם אחת לא ביקשתי שנשנה את הקריטריונים. כולנו מבינים שהקריטריונים חסויים ויש כאן עניין של ביטחון המדינה. אנחנו ביקשנו את הקריטריונים האלה שעוברים בבג"צ ושבג"צ ביקר אותם, ביקש להפעיל אותם בצורה פחות פוגענית. זה אומר שהאיזון בין זכויות הפרט לביטחון המדינה צריך להיות אחר. אף אחד לא צריך להעדיף אחד באופן מוחלט על האחר. אבל האיזון כאן לא ראוי ולא מספיק.
אני מקבלת את האמירה של רשות שדות התעופה שהם עושים מאמץ מאוד גדול, אני לא מקבלת את זה שהם עושים את זה על דעת עצמם, אלא משום שרשויות המשפט מחייבות אותם. עדיין לא נעשה מספיק מאמץ. ראשית כדי לתת תחושה לאזרחי מדינת ישראל שהם אזרחים שווי זכויות. הדבר השני, לתת להם חלק בתהליך שבו הם מגישים את התלונה ונשמעים.

אני אצא מפה בפנייה לרשות שדות התעופה, למנכ"ל, קודם בבקשה להשלים את התחקיר של המקרה הספציפי בהשתתפות של הנפגעת. לשמוע את דבריה. להגיש לנו את דוח התחקיר הזה, שהוא יוגש לוועדה.

אנחנו נבקש באופן רשמי פנייה ושיתוף של הציבור הערבי בתהליכי ההכשרה של הבודקים החדשים ושל הבודקים הקיימים, שיתוף גם של חברי הכנסת וגם של בכירים נציגי ציבור.

אני רוצה לקבל מידע איך מתבצע תחקיר כזה. אני מבינה שאנשים לא פונים, אבל כשהם פונים מגיע להם בדיקה אמיתית ששוקלת את שני הצדדים ולא רק את הצד האחד. ברגע שאתם שומעים רק את האנשים שלכם ולא מזמנים את הנפגע, אני חושבת שיש כאן טעם לפגם. אני מבקשת לקבל תשובה לגבי זה.

אפשר לבקש שיצרפו גם אותנו כדי להעצים את תחושת האחריות של הבודקים.

לא. לא. זאת בקשה שאני לא מקבלת ואני מבקשת - - -

נפנה לוועדה אחרת גברתי.

תפנה דרך איזו וועדה שתרצה.

אני מבקשת לקבל את הנתונים המספריים על השאלות ששאלתי. לא קיבלתי מכם את התשובות האלה.

אנחנו נקיים דיון נוסף בנושא הזה במושב הבא.

אני שוב רוצה להגיד, ואני אומרת את זה כאזרחית מדינת ישראל שחורה לה לראות את הדברים האלה מהצד וחורה לה לחוות אותם ולשמוע אותם בכנסת ישראל. לא יכול להיות מצב שאזרחים מפחדים לצאת את שערי המדינה. אתה יודע מה? אם יש תחושה שהם לא רוצים לחזור, אנחנו צריכים להילחם בזה. אתם צריך לעשות מעט יותר צעדים כדי להכשיר יותר על מנת למנוע מקרים כאלה, אתם יודעים, כדי שהאזרחים יראו שאתם מתחקרים מקרים כאלה, שאתם נוזפים, שאתם מתריעים כדי שירגישו שיש למי לפנות.
אני שמחה שיש נציג לבני מיעוטים. העובדה שיש נציג לבני המיעוטים מעידה על כך שיש קושי מיוחד באוכלוסייה הזאת.

אנחנו נשמח לקבל את התשובות האלה בהקדם כדי לקיים דיון נוסף. תודה לכולם.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:50.>