PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
03/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 205>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, א' באדר ב התשע"ד (03 במרץ 2014), שעה 11:30

<הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ב-2011>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
יעקב מרגי

>
אסי מסינג - ס' בכיר ליועמ"ש, משרד האוצר

צור גינת - מנהל תחום קופ"ג ברשות המיסים, משרד האוצר

חגי בנימין - מח' פנסיה באגף שוק ההון, משרד האוצר

מוחמד מסאלחה - עו"ד, הרשות לקידום מעמד האישה, משרד רוה"מ

אנה איגנטייב - ע' ר' מדור גמלאות, משרד הביטחון וצה"ל

ג'ני לובובסקי - סגן יועמ"ש לתחום הפרט- הפרקליטות הצבאית, צה"ל

שרה זילברשטיין-היפש - ראש תחום פניות ציבור, המשרד לאזרחים ותיקים

משה ויינרב - נציג, התאחדות חברות הביטוח

הילה בן-חנוך-לוי - יועצת משפטית, מנורה-מבטחים פנסיה בע"מ, התאחדות חברות הביטוח

אורי בארי - נציג בוועדת העסקים הקטנים בלשכה, לשכת רואי החשבון בישראל

עדי גרינבאום - יועמ"ש, לשכת רואי חשבון

תקוה רגר - יו"ר עמותת גרנית, עמותת גרנית

מינה אורגד - חברה בוועדת המנהל, עמותת גרנית

רונן סולומון - מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

עירית גזית - מנהלת מערך הסיוע המשפטי, ויצ"ו ישראל

גלי עציון - עו"ד, נעמ"ת

מאירה בסוק - יועצת משפטית, נעמ"ת

יורם הרשקוביץ - משנה ליועץ המשפטי הראשי של הקרנות, קרנות הפנסיה הוותיקות בהסדר

אבי יחזקאל - אקטואר, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

עידו רחמני - יועץ פיננסי - מגה אנליסיט

שרון שביט-כפתורי - יועצת משפטית לאיגוד קופות הגמל

מלכיאל רחמים - איגוד קופות הגמל

צבי קסלר - לוביסט, חב' "פוליסי", מייצג את איגוד חברות הביטוח

נעה בן שבת
ענת מימון

וילמה מאור

לאה קיקיון
<הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ב-2011>

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. הנושא – הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ב-2011. אני רוצה לציין את חברי, חבר הכנסת יעקב מרגי, שהוא מתמיד ומגיע. כל אלה שהגיעו בסערה בדיונים הראשונים, שדולת הנשים שבאו וצעקו – נעלמו עם הזמן, ולא רואים אותן. אחר כך בתקשורת הם יגידו – עשינו, בנינו, יצרנו, וכן הלאה. אבל טוב שכך. מש שיש – יש, ואנחנו נקיים היום את הדיון ונקווה שהיום נקדם את הצעת החוק ונראה מה נוכל לעשות כדי לסיים אותו.

אנחנו בפרק ה', שבו יש תיקונים עקיפים לחוק שירות המדינה –גמלאות ולחוק שירות הקבע – גמלאות, וגם לפקודת מס הכנסה, שנגיע אליה אחר כך.

נתחיל לקרוא את פרק ה'.

לפני כן - כדי להבהיר, מבחינת הסדר. הפרק הכללי עסק בכל מה שקשור להסדרי פנסיה תקציבית שהם אינם ההסדרים הקבועים בחוק הגמלאות ובחוק שירות הקבע, כלומר, כל מה שקשור לנושאי המשרה ברשויות שלטון טופל בחלק הכללי, וכך גם הסדרי הפנסיה התקציבית שהם אינם מאמצים את חוק הגמלאות. למשל, ההסדר שנמצא בחברת חשמל, הסדר הפנסיה התקציבית שנמצא בחברת חשמל, הסדר פנסיה תקציבית שנמצא בטכניון, וכיוצא באלה. כרגע התיקון מדבר על תיקונים עקיפים לחוק שירות המדינה – גמלאות, ולחוק שירות הקבע, שבהם נעשה ההסדר הכללי עם ההתאמות הנדרשות במסגרת החוקים הללו וזה יחול גם על כל ההסכמים שמאמצים את חוק הגמלאות, למעט הוראות ספציפיות שקבענו אותן במסגרת הפרק הכללי, ועניינן – טיפול מול צדדים שלישיים, כמו העיקולים. עד כאן ההקדמה.

ולמשל – אם דיברנו על הסכמים שמאמצים את חוק הגמלאות, אמרנו שעובדים ברשויות מקומיות בדרך כלל - - מחוק שירות המדינה – גמלאות, אבל נושאי משרה ברשויות המקומיות כמו ברשויות שלטון בכלל – יחול עליהם החלק הכללי.

"פרק ה': תיקונים עקיפים
תיקון חוק שירות המדינה (גמלאות)
24. בחוק שירות המדינה (גמלאות)[נוסח משולב], התש"ל–1970‏ –
(1) בסעיף 1 –
(א) לפני ההגדרה "גמלה" יבוא:
""בני זוג" –
(1) עובד או זכאי לקצבת פרישה, ואשתו לרבות הידועה בציבור כאשתו;
(2) עובדת או זכאית לקצבת פרישה, ובעלה לרבות הידוע בציבור כבעלה;
"בן זוג לשעבר", של עובד או עובדת, או של זכאי או זכאית לקצבת פרישה – אחד מהמפורטים להלן, שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי יועבר לו חלק מקצבת פרישה המגיעה לעובד או לעובדת שפרשו משירות:
(1) מי שהיתה אשתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו;
(2) מי שהיה בעלה של העובדת או של הזכאית לקצבת פרישה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה;
(3) פרוד של קבע;
"פרוד של קבע" זה מעמד מיוחד בחוק שירות הקבע. אנחנו מדברים על אנשים שיש ביניהם פירוד לאורך שנים אם כי מבחינה פורמלית הם עדיין נשואים לבן הזוג. אז הם מקבלים מעמד פה של בן זוג לשעבר, לעניינים מסוימים, והייחוד פה בהוראות האלה – שפרוד של קבע יכול לקבל גם פסק דין לאיזון במקרה של מוות. העובד שזכאי לקצבת פרישה נפטר, ורק אז הוא הולך לקבל פסק דין לאיזון משאבים ויכול לקבל זכויות עבור זה. זה בניגוד להוראות הכלליות שקראנו בחלק הכללי שם אין מצב כזה, שבו כשאדם נפטר רק אז יכולים לקבל פסק דין לאיזון משאבים.
אני ממשיכה בקריאה:

"גיל פרישת חובה" – כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004‏ ;";
(ב) אחרי ההגדרה "היום הקובע" יבוא: ""התרת נישואין" – כהגדרתה בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון;";
אנחנו מדברים על גירושין למטרת נישואין בצורה אחרת.

"(ג) אחרי ההגדרה "חוק המשמעת" יבוא: ""חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני" – חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד–20114;
"חוק יחסי ממון" – חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973‏ ;";

(ד) אחרי ההגדרה "חוק שירות בטחון" יבוא:

""מועד הפירוד" – המועד שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כמועד שבו חל פירוד בין עובד או זכאי לקצבת פרישה לבין בן זוגו לשעבר;";

(ה) אחרי ההגדרה "עומד ברשות עצמו" יבוא: ""פירוד" – כל אחד מאלה:

(1) התרת נישואין;
(2) קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט [או בית דין] על פי בקשה לפי סעיף 5א לחוק יחסי ממון, או קביעת הסדר אחר בידי בית משפט [או בית דין] לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;"

ההוספה פה של בית הדין צריכה לחול גם בחלק הכללי, לתקן בהתאמה גם את ההוראות בחלק הכללי.
"פסק דין לאיזון" – פסק דין לפי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון, בדבר חלוקת נכסים בשל פקיעת נישואין עקב מותו של עובד או של זכאי לקצבת פרישה;"

יש לנו שאלה שעדיין לא הצלחנו לברר אותה, האם ייתכן גם פסק דין לאיזון מכוח הלכת השיתוף. זאת אומרת, אנחנו מדברים על מצב של פטירה, ואנשים שנישאו לפני 73 – האם גם אז אפשר יהיה לקבל פסק דין - - -

41 שנה הם כבר נשואים.

עדיין, בקצוות יכול להיות שיווצר כזה מצב, אנחנו צריכים לברר את השאלה הזו.

תבררי. יש כאלה הרבה?

אני מניחה שאין. זה צריך להיות או עובד או גמלאי. הרי החוק מתייחס גם לגמלאים. אז ייתכן מצב כזה.

אני – 42 שנה.

הנה, גם עובדים פעילים.

"פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני" – פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, חלוקה של קצבת פרישה המגיעה לעובד שפרש משירות, בין העובד לבין בן זוגו לשעבר, בשל פירוד;

"פרוד של קבע", של עובד או עובדת, או של זכאי או זכאית לקצבת פרישה – כל אחד מאלה:
(1) אשתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה, שחלה בינה ובין העובד או הזכאי כאמור פרידה של קבע;
(2) בעלה של העובדת או של הזכאית לקצבת פרישה, שחלה בינו ובין העובדת או הזכאית כאמור פרידה של קבע;"
ושוב, המשמעות היא שהאנשים נשואים, על הנייר הם נשואים, לא מדובר על ידועים בציבור, ולמרות זאת קובעים שהתקיימה ביניהם פרידה של קבע ולכן הזכויות שלהם יהיו, בעצם, של בן זוג לשעבר.
"פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון" – פרוד של קבע, שנקבע בפסק דין לאיזון כי הוא היה זכאי לחלק מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לעובד שנפטר אילולא פטירתו או לחלק מקצבת הפרישה של זכאי לקצבת פרישה שנפטר;
"פרידה של קבע" – מצב שבו מתקיים לגבי בני זוג אחד מאלה:....´- מצבים אלה לקוחים מסעיף 5א לחוק יחסי ממון:
(1) חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים המפורטים להלן ואותו הליך לא נסגר בתקופה האמורה:

(א) הליך להתרת נישואין;
(ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט–1969‏ , במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;
(ג) תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;

(ד) בקשה לקביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט לפי סעיף 5א(א) לחוק יחסי ממון או לקביעת הסדר אחר בידי בית משפט לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;

(ה) בקשה לנקוט אמצעים לשמירת זכויות, לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון;
(2) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד, אף אם תחת קורת גג אחת, במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה;";

(ו) אחרי ההגדרה "שוטר" יבוא:
""השיעור להעברה" – השיעור מקצבת הפרישה, שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני בין עובד או זכאי לקצבת פרישה לבין בן זוגו לשעבר כשיעור שיועבר לבן הזוג לשעבר או השיעור שנקבע בפסק דין לאיזון כשיעור שהיה מועבר לפרוד של קבע של החייל או הזכאי לקצבת פרישה מתוך קצבת הפרישה שהיתה מגיעה לזכאי לה אילולא נפטר;

"השיעור המשותף" – השיעור המתקבל מחלוקת התקופה המשותפת שעד למועד הפירוד בתקופת השירות שעד למועד הפירוד;";

(ז) אחרי ההגדרה "תוספת לקצבה לפי חיקוק אחר" יבוא:

""התקופה המשותפת" – תקופה החלה בתקופת השירות, ושנקבע לגביה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני בין עובד או זכאי לקצבת פרישה לבין בן זוגו לשעבר או בפסק דין לאיזון לפרוד של קבע, לפי העניין, כי נצברה במהלכה זכות לקצבת פרישה המשותפת לשניהם;";

אפשר הערה? ביחס לסעיף קטן (2) להגדרה של "קיים קרע בין בני הזוג" לתקופה של תשעה חודשים. ההגדרה הזו היא מתוך חוק יחסי ממון והיא נועדה לאפשר התקדמות בפירוק השיתוף. אני לא בטוחה שאנחנו רוצים להכניס את זה פה, שבמקרה שבני זוג לא קיימו ביניהם הליכים אנחנו נכריז עליהם כי פירוד של קבע פירושו הפחתה של זכויות.

את מדברת על הצד של קרע או גם על חיים בנפרד או תחת קורת גג אחת.

על (2), על חיים בנפרד.

כולל מצב של קרע.

מי קבע את הקרע? ההגדרה הזו נמצאת בחוק יחסי ממון כדי לאפשר זירוז זמנים לבית המשפט, אבל פה בעצם אנחנו מייצרים איזשהו מקום שיבוא איזה גורם ויגיד שיש קרע. לכן הגושפנקא, החתימה של בית המשפט נראית לי חשובה בסיטואציה הזו.

שמשמעות הדבר היא שבעצם, הפרוד של קבע מאמץ את המעמד שהיה ניתן לו כבן זוג, והופך להיות בן זוג לשעבר.

מה אומר האוצר?

במצב הקיים היום יש הבדל בין חוק שירות הקבע לחוק שירות המדינה – גמלאות במונחים, אבל בגדול באופן עקרוני כתוב, המונח שבו החוק נוקט היום זה: הממונה נוכח שיש מצב של פרידה של קבע – ללא מבחנים בכלל. הדבר הזה יוצר עמימות בהגדרה, ובקביעות שהממונה קובע, והדבר ניתן לתקיפה ויש עליו דיונים רבים. אנחנו חשבנו שבמסגרת הזו שבו אנחנו משווים את מעמדו של הפרוד של קבע לגרוש, ונותנים לו את הזכויות במצב שבו אחרי פטירה, מצב שבו הם טרם התגרשו, יש מקום לקבוע מבחנים ברורים ושהם אינם תלויים אך ורק בשאלה של נקיטת הליכים בין בני הזוג, כיוון שיש מצבים לא מעטים שבמסגרתם יש אכן פרידה של קבע, בני הזוג לא חיים יחדיו, ובכל זאת לא מתקיימים הליכים.

או הם גרים תחת אותה קורת גג.

ואפילו גם אם הם גרים תחת אותה קורת גג, ואנחנו נתקלים היום במקרים הללו. אנחנו ניסינו להיצמד למבחן שקיים היום במסגרת חוק יחסי ממון והוא כמובן כפוך להחלטה שהממונה על תשלום הגמלאות, שהוא הגורם המוסמך לקביעה מי הוא - - ועל ההחלטה הזו אפשר לערער לבית הדין.

יש הבדל בין הגדרה שבאה להיטיב ובין הגדרה שבאה להרע, וזו לא הגדרה שבאה להיטיב.

למה להיטיב? ההגדרה באה להגדיר מצב. אני רוצה להגדיר מצב. אני לא רוצה שזו תקופח ושהוא יקופח. אני רוצה שכל אחד יקבל את חלקו באופן צודק.

בעיקרון, היחיד שלא יקופח פה זה האוצר, כי המשמעות של ההגדרה הזו היא הפחתת זכויות.

לא בהכרח כי גם היום, גם במצב הקיים היום, ניתן להגיד שיש פרידה של קבע גם בהתקיימות תנאים עוד יותר מצומצמים.

ההגדרה הזו היום לא תעבור בית משפט.

אני אומר שזה בסדר, את מביעה את דעתך. ביום שתהיה שופטת תדעי בדיוק אם זה יעבור או לא.

דעתי מבוססת - -

- - -

כולנו בני אדם, אבל יש איזושהי היסטוריה ותקדימים ואני לא חושבת שהיום היו במצב כזה – ותקן אותי אם אני טועה, אסי, שקיבלת פסק דין שאתה טענת שהיה קרע, שאנשים גרו תחת קורת גג אחד והיה קרע של 9 חודשים, קיבלת החלטה של פסק דין שאפשרה לך לשלול הגדרה של בין זוג.

בעצם, מה שאת אומרת, לגבי פיסקה (2) את אומרת שתהיה קביעה שיפוטית - - -

או שתהיה קביעה שיפוטית, או שזה יהיה משהו הרבה יותר משמעותי. בחוק הירושה הזכות היא אחרי 3 שנים, פה – אחרי 9 חודשים, שהממונה קבע שיש קרע? אנחנו על סמך זה נשלול זכות?

המצב הקיים היום - - -

קודם כל, זה לא קשור לחוק. אתם מנסים לתקן על הדרך.

זה היה חלק מהתסקיר שהונח במסגרת דוח הוועדה.

ומה הרווח שיוצא למשרד האוצר?

אין עניין של רווח, אני לא יודע לכמת את זה. אנחנו רצינו לקבוע קריטריונים ברורים לשאלה - - -

אז למה 9 חודשים? אם זה 3 שנים - - -

חשבנו שהנכון ביותר הוא - - -

מי זה אנחנו?

אנחנו, חברי ועדת שוחט, וכמובן – נציגי הממשלה בוועדה. אנחנו כרגע נמצאים בהעתק זהה של התסקיר במובן הזה. גם במצב הקיים היום לפי חוק הגמלאות וחוק שירות הקבע, במצב ההפוך שבו הממונה על תשלום הגמלאות צריך לקבוע שידועים בציבור צריך לקבוע שידועים בציבור זכאים, לצורך קצבה, זו החלטה מנהלית ללא צורך בקביעה שיפוטית.

מה יהיה אם במקום 9 חודשים יהיה רשום 36 חודשים?

אין שאלה שזו תקופה ארוכה - - -

ו 9 חודשים – אין שאלה שזו תקופה קצרה.

להבנתי – השאלה אם זה יהיה 9 חודשים או שנה – זה משהו שאפשר לשנות אותו.

ושנתיים?

שנתיים זו כבר תקופה ארוכה ביותר. אין הצדקה להגיד - - הרי כל הרעיון של הבחנה בין פרידה של קבע לבין פרידה זמנית היא הצורך להבחין מה הוא המצב שבו עוברים למצב קבוע שהם לא רוצים לחזור.

20 חודש.

אני הייתי מציע לעשות את זה לפחות שנה וחצי.

אני הייתי נצמד למה שאמרה נציגת נעמת, במקרה הזה.

- - -

אבל זה 20 חודשים לגבי החיים בנפרד, למרות - - לגבי קרע, לכאורה, גם אם יש להם קרע של שבועיים, עדיין אפשר לקבוע שזה פרוד של קבע. מה שנעמ"ת ביקשו – שזה יהיה כפוף להחלטה שיפוטית. אז אנחנו אומרים – 20 חודש, תקופה מצטברת, מתוך תקופה של 24 חודשים רצופים?

אולי נקבע את זה שנה וחצי?

אני היועצת המשפטית של תכנון הגמלאות בפרקליטות הצבאית. מבחינתנו זה גם נשמע תקופה יחסית ארוכה.

20 חודש. אנחנו הולכים עם נעמ"ת. 20 חודש.

אני רק חייב לומר שבסופו של דבר כן יש איזשהו שיקול דעת של הממונה על תשלום גמלאות בעניינים האלה. 20 חודשים זו תקופה קצת ארוכה מדי. אפשר לקבוע תקופה קצת יותר קצרה ולתת שיקול דעת לממונה.

למה זה תקופה ארוכה, לשירות של חיילי הסדר? לשירות של מי שהולך לקורס קצינים? מה זה תקופה ארוכה?

זה תקופה ארוכה שלמעשה מעידה על פירוד.

20 חודש ביחס לאורך חיים? כלום. 20 חודש. אוקיי.

(2) בסעיף 4 –
(א) בפסקה (1), בסופה יבוא "ולמעט מי שבשעת מותו היתה פרודה של קבע שלו";

(ב) בפסקה (2), בסופה יבוא "ולמעט מי שבשעת מותו היה פרוד של קבע שלה";

(ג) אחרי פסקה (2) יבוא:

"(2א) בן זוגו לשעבר;

(2ב) פרוד של קבע שלו, שניתן לגביו פסק דין לאיזון;";
סעיף 4 הוא סעיף שקובע למעשה את השאירים, של העובד, החוסך. אנחנו מוסיפים פה את הבן זוג לשעבר ואת הפרוד של קבע.
"(2א) בסעיף 9ב, במקום "37, 38(א)" יבוא "37"; - זה בעקבות מחיקת סעיף 38 בדבר המזונות.

סליחה. אני מהתאחדות חברות ביטוח חיים. נדמה לי שיש טעות סופר. אם כתבנו תקופה מצטברת של 20 חודש צריך לתקן גם את הסיפה – "מתוך תקופה של שנה".

מתוך שנתיים.

(3) בסעיף 17א, בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ואולם אם נקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, תידרש הסכמתו בכתב של בן זוגו לשעבר של העובד לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו, אלא אם כן נקבע בפסק הדין כי בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו כאמור.";
פה למעשה סעיף 17 עוסק ביציאה מוקדמת לקצבה ויש אפשרות להמיר בפיצויים, או הקפאת זכויות – ופה אנחנו אומרים שאם התקופה המשותפת היא מעל 120 חודש- אז תידרש הסכמה של בן הזוג.

זו החלופה שמקבילה למשיכה בקרנות הוותיקות וזו האופציה היחידה שבמסגרתה גמלאי-עובד יכול לוותר על זכותו לקבל גמלה, ולקבל במקום פיצויי פיטורין ולכן אם יש להם מעבר ל 120 חודש משותפים, ההחלטה צריכה להיות בהסכמה של הפרודה, וברירת המחדל זו קצבה.

הוא יכול לוותר על זכותו לקבל גמלה - - -

ולקבל פיצויי פיטורין - רק במצב שבו הוא הקפיא. כלומר, הוא לא פוטר, ויש לו מעל 10 שנות שירות.

- - במסלול הישן, של הפנסיה.

זו פנסיה תקציבית. אז ברירת המחדל היא שאם לא מתקבלת הסכמה זו קצבה.

"הפחתת חלק מקצבת פרישה בשל פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני
21א.
(א) ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני בין עובד או זכאי לקצבת פרישה [בסעיף קטן זה – הזכאי] ובין בן זוגו לשעבר, נרשמו פרטי פסק הדין בהתאם להוראות סעיף 42ב, ומתקיימות הוראות סעיף 58א לעניין ההעברה, תופחת קצבת הפרישה המגיעה לזכאי (בסעיף זה – הקצבה המלאה) בסכום בגובה מכפלת הקצבה המלאה בשיעור הקבוע לגבי הזכאי, בהתאם למינו, לפי התוספת לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני (בסעיף זה – סכום ההפחתה); לאחר ביצוע ההפחתה כאמור והעברת הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר לפי הוראות סעיף 58א ייוותר בידי הזכאי ההפרש שבין הסכום הנותר בידי הזכאי לפני ההפחתה לבין מחצית מסכום ההפחתה.

יש פה רק עניין ניסוחי – מופיע פה למעלה "העובד", וכמובן, ההפחתה נעשית רק מהשלב שבו הוא נעשה זכאי.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לעניין הפחתת הקצבה לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:

(1) נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי האמור בו יחול רק לעניין העברת חלק מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;

(3) הבקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 42א הוגשה לממונה לאחר שחלפו שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין או לאחר החודש שקדם לחודש שבו החל העובד לקבל קצבת פרישה, לפי המועד המאוחר מביניהם.
(ג) בסעיף זה, "הסכום הנותר בידי זכאי לפני ההפחתה" – ההפרש שבין הקצבה המלאה לבין הסכום שהיה מועבר לבן הזוג לשעבר אילולא ההפחתה לפי סעיף 58א(א)(1).";

רציתי להעיר לעניין ההפחתה. אנחנו דיברנו על ההפחתה כשדובר בחלק הכללי, וזה הסכום שנועד כדי להבטיח את ההוספה של שאיר נוסף בזכויות. רק רציתי להעיר שפה, בחוק שירות הקבע, אנחנו מוחקים סעיף שמזכה היום במזונות גרושה, ולכאורה יכול להיות שצריך לקבוע סכום הפחתה אחר – אני שואלת, או להתחשב אחרת בהפחתה, כי לכאורה היה קודם גם מעמד לגרושה הזו. אז יכול להיות שאפשר לשאול על ההפחתה – מדוע צריך אותו שיעור של הפחתה, כי אנחנו בעצם מחליפים הסדר אחד בהסדר אחר.

פחות טוב.

- - -

ברמה העקרונית, לפי הדין היהודי אין אפשרות לקבל מזונות לגרושה, ולכן לכאורה, במצב הקיים היום, ההתייחסות במובן הזה, ולהבדיל ממצב של "פרוד של קבע" - זה אומר שאין כיום כמעט מצבים שבמסגרתם מישהו זכאי מכוח פסק דין מזונות לאחר גירושין לקבלת קצבת שאירים. כאן אנחנו מבטיחים, במצב ההוא, שבכל מקום שיש בו פסק דין לחלוקת זכויות, וגם אפשר לעשות את זה אחרי פטירה, במקום העניין הזה של מזונות ייקבעו העניינים בצורה מפורשת. ולכן זה הסדר שהוא הרבה יותר נכון. הוא מקיף את כלל האוכלוסייה. השארה של מצב של מזונות למעשה מותיר מצב שהוא לא בהיר כרגע, ולא ברור למה הוא מתייחס, אלא אם כן המזונות הם תחליף של חלוקת הרכוש.

יש היום יש סעיף שאומר שהם יכולים לקבל את זה מפסק דין כזה - - -

קודם כל יש בהחלט הסדרים כאלה. אין הרבה, בעיקר בגלל שרוב האנשים אינם מכירים את הסעיפים אלה.

עורכי הדין לא מכירים? הם יכולים להוציא את הנשמה ולהרוג את שני הצדדים בשביל שהם יתעשרו.

אז עורכי הדין לא מכירים.

מכירים. עורכי הדין מכירים.

יש את האופציה הזו היום, האופציה הזו יותר מטיבה מהמצב שהולך להיות. אנחנו מבינים את הרציונל שאומר – אנחנו רוצים מסלול אחד. מה שיצטרכו לתת עליו את הדעת – שבמקומות שבהם נקבעו כבר הסדרים כאלה, שהם לא יבוטלו. כלומר, צריכה להיות התייחסות רטרואקטיבית.

(5) בסעיף 26 –

(א) בסעיף קטן (א) –

(1) במקום פסקה (1) יבוא:

"(1) לבן זוג, כל עוד לא נישא –

(א) באין אחרי הנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה – ארבעים אחוזים;

(ב) אם הותיר אחריו הנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א) –

(1) עד החודש שבו היה מגיע העובד לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – ארבעים אחוזים;

(2) החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין ארבעים אחוזים לבין מכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;";
(2) אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) לבן זוג לשעבר או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני בין העובד לבין בן זוגו לשעבר או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, החל בחודש שלאחר החודש הקובע וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע – מכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;"
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.";

אבל אמרנו שבשירות המדינה – זה לא יהיה גיל פרישה חובה, אלא בגיל שבו הוא ייצא לפנסיה.

כשאנחנו מדברים פה על עובד שנפטר. בעצם הוא עוד לא הגיע לגיל יציאה לגמלאות. ואז הולכים לגיל פרישת חובה. קיבלנו, אדוני, היום, התייחסות לטענה מדוע אנחנו אומרים - - יש פסיקה שקובעת שגם התשלומים שנחשבים בפנסיה מוקדמת - - יש תשלומים שהם נחשבים פנסיה מוקדמת והפסיקה כן קובעת שהם נכנסים ברי שיתוף, אפשר לשתף בהם - - במכלול הנכסים לאיזון המשאבים. אני רוצה להבהיר שהצעת החוק פה לא אומרת שהנכסים לא ברי איזון, שהפנסיה המוקדמת היא לא בת איזון, למרות שהדברים כאילו משתמעים מתוך דבר ההסבר, אם אומרים שזה לא שכר, לא פנסיה, אבל אני חושבת שלא היתה פה עמדה לוועדה האם זה בר איזון או לא בר איזון אלא – אם נקבע - - האם אפשר לחייב את הגופים המשלמים, למשל פה - - -

פנסיה מוקדמת זה שכר, נקודה.

אתה אומר – בכל מקרה.

בכל מקרה, פנסיה מוקדמת זה שכר.

השאלה היא האם אנחנו רוצים לבוא ולהגיד - - -

אנחנו לא רוצים לבוא ולהגיד. פנסיה מוקדמת זה שכר. הבן אדם לא יצא לפנסיה, נקודה.

אני אזכיר את ההבהרות שאני הבהרתי בדיון הקודם, במסגרתן צריכים להיות פסקי הדין שגם הועלו. בכל מה שקושר לגמלאות בחוק שירות הקבע, מאחר ועילת פיטורין, למעט פיטורין בשל מצב בריאות לקוי, אין באבחנה אם מדבר בפרישה מוקדמת או בפיטורין רגילים. אז, במצב דברים מאין זה, אנחנו נתנו אפשרות לגבי חוק הגמלאות וחוק שירות הקבע לשלם ממועד הפיטורין. לעומת זאת, כל מה שקשור לקצבאות נכות שהם במינוח המקצועי של חוק הגמלאות פרישה בשל מצב בריאות לקוי – הגבלנו אותם לכל תשלומי קצבאות הנכות בגופי החיסכון האחרים, ואז, בגיל פרישה – וזאת הגם שיש פסיקה שאומרת שיש מקום להתייחס אליהם כחלק מהקצבה, והפסיקה הזו מתייחסת לעובדה שלמרות שיש את דוח הוועדה, ושיש פנים לכאן ולכאן, וכל עוד החוק לא קבע אחרת - - -

מאה אחוז, אוקיי.

השאלה האם זו אמירה מתחייבת גם לגבי יכולת איזון.

יפה. יפה שאת נלחמת.

אני מנסה לעשות הרמוניזציה.

אז אנחנו עוברים לפסקה (6) בסעיף 27.
”(6) בסעיף 27, בסופו יבוא:
"(ג) בסעיף זה, "שאיר" – למעט בן זוג לשעבר, ופרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון.";
אז אם ניתן מענ לשאירים באין קצבה, בן הזוג לשעבר שהוא פרוד של קבע - - לא יתחלקו במענק הזה.

"(7) בסעיף 28 –
(א) בסעיף קטן (א) –
(1) בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "נולד להם ילד" יבוא "נולד להם ילד –

(א) באין אחרי הזכאי שנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה, וכל עוד לא נישא בן הזוג – ששים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הזכאי לקצבת פרישה שנפטר;

(ב) אם הותיר אחריו הזכאי שנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א), וכל עוד לא נישא בן הזוג – ההפרש שבין שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הזכאי לקצבת פרישה שנפטר, לבין מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;";
אנחנו רוצים לוודא פה בנוסח, כי במהות אין מחלוקת – שבהפחתה נושאת רק בת הזוג לשבר ולא בת הזוג החדשה. זאת אומרת, אם משתמע כאן שהקצבה המלאה של אותו גמלאי היתה כבר קודם קצבה מופחתת, אז ההפחתה לא אמורה לחול על בת הזוג.

דיברנו על זה.

ההסדר צריך להיות זהה למה שיש בפרק הכללי. גם אם יש פה התאמת נוסח.

"(2) אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף 21א(ב), וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע – מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים; לעניין זה, לגבי פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, יראו את הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כקצבה המלאה שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 21א(א).";
פה הערה – האמור בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף 21א גם מתייחס, כפי שנעשה, לחלק הכללי. אנחנו בטעות הקראנו בדיון האחרון את פסקה (2) במובן ההפוך. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהבהיר את האמור: מדובר במצב של מתקיים האמור, זאת אומרת – לא איחרו יותר משנתיים בהגשת הבקשה לרישום פסק הדין.
"(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.";
(ג) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) –

(1) לבן זוג של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 17א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור בסעיף 46(ג), והותיר אחריו בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (2), תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:
(א) עד החודש שבו היה מגיע הנפטר לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;

(ב) החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, לבין מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים.

(2) הוראות הסעיף האמור יחולו לגבי בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ואולם לא תשולם לבן הזוג לשעבר או לפרוד של קבע קצבה לפי הסעיף האמור אלא החל בחודש שלאחר החודש שבו היה מגיע הנפטר לגיל פרישת חובה אילולא נפטר;"
וגם דיברנו בחלק הכללי על ה 120 חודשים.
אני ממשיכה בקריאה:

"(3) לעניין פסקה (1), יראו את הקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אילו במועד הפטירה כבר היה זכאי לה, לגבי פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כקצבה המלאה שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 21א(א).";
רק להבהיר – יש כאן פשוט שאלות שהכנסנו בגלל שפרוד של קבע, לגביו לא הופחתה הקצבה של הגמלאי ולגבי בן זוג הופחתה הקצבה של הגמלאי, ולכן ההערה המיוחדת מתייחסת לפרוד של קבע ולא לבן זוג.

להגבלת מצבו.

אני ממשיכה בקריאה:

"(8) בסעיף 30, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) לעניין סעיף קטן (א), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ואולם האמור באותו סעיף קטן לא יחול אם השאיר אחריו הנפטר בן זוג אחד ובן זוג לשעבר אחד, או בן זוג אחד ופרוד של קבע אחד שניתן לגביו פסק דין לאיזון.";
סעיף 30 זה סעיף שקובע קצבת שאירים ששיעורה נקבע על ידי הממונה במצבים מיוחדים, אם סכום הקצבאות עולה על הסכום המרבי או שיש יותר מבן זוג אחד. אז פה, למעשה, אנחנו רואים שכשיש בן זוג לשעבר ובן זוג נוכחי, לא יחול הסעיף הזה שהממונה יוכל לקבוע שיעורים אחרים.
אני ממשיכה בקריאה:

"(9) בסעיף 31 –
(א) בכותרת השוליים, אחרי "לבן זוג" יבוא "לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון";
(ב) בסופו יבוא:

"(ד) לעניין סעיף זה יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.";
פה מדובר על מענק לבן זוג שהיה זכאי לקצבה, אבל הוא נישא ולכן זכותו לקצבה פוקעת, ואנחנו מחילים את זה גם על בן זוג לשעבר ופרוד של קבע שנישאו.

אני ממשיכה בקריאה:

"(10) בסעיף 36 –

(א) בכותרת השוליים, אחרי "לבן זוג" יבוא "לבן זוג לשעבר או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון";

(ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.";
מדובר פה על קצבה לבן זוג שעומד בפני עצמו – תשולם רק מגיל 45, ויש מענק אז גם – אלא אם התקיימו תנאים מסוימים, גם פה אנחנו מחילים את זה על בן זוג לשעבר ועל פרוד של קבע.
אני ממשיכה בקריאה:

"(11) בסעיף 37 –

(1) בכותרת השוליים, אחרי "לבן זוג" יבוא "לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון,";

(2) האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) הוראות סעיף קטן (א) לעניין מענק לבן זוג יחולו גם לעניין בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, שאינו מקבל קצבת שאירים בגלל האמור בסעיפים 36 או 28(א)(1א) לגבי משך התקופה המשותפת.";

הסיפה כנראה מיותרת, אנחנו נוריד את זה.

אני ממשיכה בקריאה:

"(12) סעיף 38 – בטל;" זה הסעיף שעוסק במזונות אישה.

זה הסעיף שעוסק כרגע בפרוד של קבע, גם, לא רק במזונות. אנחנו מחליפים אותו בהסדר של הפרוד של קבע.

נכון.
אני ממשיכה בקריאה:

"(13) בסעיף 42, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן פסק דין לאיזון בין פרוד של קבע ובין עובד או זכאי לקצבת פרישה, יהיה הפרוד של קבע רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים לפי הסעיף הקטן האמור, רק אם מתקיימים לגבי פסק הדין כל אלה:
(1) נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר מהמועד שבו חלה הפרידה של קבע;

(2) נקבע בו כי אילולא פטירתו של העובד או הזכאי לקצבת פרישה היתה קצבת הפרישה מחולקת בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין הפרוד של קבע באופן שהיה מועבר לפרוד של קבע שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לזכאי לקצבת פרישה או לעובד לאחר פרישתו אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף;

(3) לא נקבע בו כי האמור בפסק הדין יחול רק לעניין האמור בפסקה (2) ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה.";
(14) אחרי סעיף 42 יבוא:

"בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני
42א.
(א) ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני בין עובד או זכאי לקצבת פרישה לבין בן זוגו לשעבר ומתקיימים לגבי פסק הדין התנאים כמפורט להלן, לפי העניין, רשאי בן הזוג לשעבר להגיש לממונה בקשה לרשום ברישומיו את פרטי פסק הדין:

(1) נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר ממועד הפירוד;

(2) נקבע בו כי קצבת הפרישה תחולק בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר באופן שלבן הזוג לשעבר יועבר שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לזכאי לקצבת פרישה או שתשולם לעובד לאחר שיפרוש אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.

(ב) נפטר העובד או הזכאי לקצבת פרישה לפני שהגיש בן זוגו לשעבר בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף קטן (א), יהיה בן הזוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים לפי סעיף 42 גם בלי שהגיש בקשה לרישום של פרטי פסק הדין לפי סעיף זה, ובלבד שמתקיימים לגבי פסק הדין התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), ולעניין בן זוג לשעבר של זכאי לקצבת פרישה – גם טרם חלפו, במועד הגשת הבקשה, שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין".

זה אמור להיות במועד הגשת התביעה, כי אנחנו מדברים על תביעה עצמאית לקצבת שאירים, בלי רישום פסק הדין, בעצם.

אני ממשיכה בקריא:
"רישום של פרטיפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני
42ב. (א) הוגשה לממונה בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בסעיף 42א(א), ירשום הממונה ברישומיו, בהתאם לקבוע בפסק הדין, בין השאר, את כל אלה:
(1) משך התקופה המשותפת ומועד הפירוד;
(2) השיעור להעברה;

(3) האם נקבע בפסק הדין כי האמור בו יחול רק לעניין העברת שיעור מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;

(4) האם נקבע בפסק הדין כי מתקיימים התנאים לפי סעיף 17א(ב) שבהם נדרשת הסכמתו בכתב של בן זוגו לשעבר של העובד לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו, כאמור באותו סעיף;

(5) האם נקבע בפסק הדין כי העברת חלק מהקצבה המלאה לבן הזוג לשעבר, במקרה שהעובד זכאי לקצבת פרישה לפי סעיפים 15(2) או (3) או 17א, תהיה בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע העובד לגיל אחר מגיל פרישת חובה, כאמור בסעיף 58א(ב)(2)(ב), ואילך.
(ב) הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך ישלח לעובד או לזכאי לקצבת פרישה ולבן לזוגו לשעבר, הודעה בדבר רישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני בתוך 14 ימים ממועד הרישום בדואר רשום או בדרך נוספת שקבע השר לפי סעיף 42ג.

(ג) לא יראו החלטה לפי סעיף זה בבקשה לרישום, כהחלטה לעניין סעיף 43."

זה לעניין האפשרות לערער עליה.

אני ממשיכה בקריאה:

"תקנות לעניין בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני והודעה על רישום הפרטים כאמור
42ג.
(א) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:

(1) בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 42א, פרטיה והמסמכים שיצורפו אליה ובכלל זה אופן הגשת הבקשה ופרק הזמן המירבי ממועד הגשת הבקשה ועד רישום פרטי פסק הדין;
(2) אגרה בעד הגשת בקשה כאמור בפסקה (1);

(3) הודעה על רישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 42ב, ובכלל זה המועד למתן הודעה כאמור ואופן מסירתה;

(4) דיווחים שיימסרו לבן זוג לשעבר אשר הגיש בקשה כאמור בפסקה (1), לרבות לעניין אופן מסירתם והמועדים למסירתם, וכן לעניין הפרטים שייכללו בדוחות ובכלל זה פרטים לגבי גובה הקצבה המלאה לאחר הפחתה כאמור בסעיף 21א(א) והסכום המועבר לבן הזוג לשעבר מקצבת הפרישה בהתאם לסעיף 58א."

יש פה את ההוראה. רוב ההוראות דומות להוראות שנקבעו בחלק הכללי, חוץ מהנושא של אגרה, שמוצע פה לגבות אגרה בעד הגשת הבקשה. בחלק הכללי לא היתה מקבילה לכך, שם מדובר על גופים מוסדיים, למרות שהם אמרו שיש להם כל מיני עלויות בקשר להיערכות לביצוע, אבל כאן אני מבינה שיש בקשה של המדינה, וגם של הצבא במקרה של משרתי הקבע, לקבוע אגרה בעד השירותים האלה.

אני מאיגוד קופות הגמל. אני ארחיב את מה שציינה היועצת המשפטית. ברור שלמדינה יש הוצאות בגין הנושא הזה, ואני חושב שזה גם טריביאלי וברור שגם לנו, כגופים מוסדיים, יש הוצאות ועלויות. אם בחלק הכללי שחל על גופים מוסדיים הנושא הזה לא נכלל, אז אני לא רוצה להרע, לא להוריד, כמובן, אלא פשוט להוסיף.

קזז מהרווחים.

הלוואי והיו רווחים.

אין רווחים? אז תמכרו את הקופות.

אתה יודע שדמי הניהול ירדו.

אני יודע דבר אחד: שהיחידים שמרוויחים זה אתם. אף אחד אחר לא מרוויח מהחיסכון.

אז איך זה יכול להיות שהמדינה דורשת פה אגרה מסוימת על טיפול, וגוף - - -

המדינה לא נהנית מהתגמולים שאתם ניהנים מהם. אם הייתם נותנים למדינה קצת מהתגמולים שאתם מרוויחים, הכל היה בסדר.

נותנים, משלמים מסים.

תקשיב, אתם מרוויחים יותר מדי.

אתה הורדת לנו את דמי הניהול. אל תדאג, אנחנו לא מרווחים הרבה.

כנראה שלא עשיתי עבודה מספיק טובה.

עשית עבודה מעולה, האמן לי.

אני ממשיכה:

"(15) בסעיף 58, בכותרת השוליים, במקום "לגמלה" יבוא "לקצבה";

(16) אחרי סעיף 58 יבוא:
"העברת חלק מקצבת פרישה לבן זוג לשעבר
58א. (א) על אף האמור בסעיפים 49 ו-58, ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני בין עובד או זכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר, ונרשמו פרטי פסק הדין בהתאם להוראות סעיף 42ב, יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) במועד שבו משולמת לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה – זכאי) קצבת הפרישה, יועבר לבן זוגו לשעבר סכום מתוך הקצבה המגיעה לזכאי (בסעיף זה – הקצבה המלאה), בגובה ההפרש שבין מכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה לבין מחצית מסכום ההפחתה כאמור בסעיף 21א(א), ואם מתקיים סייג מהסייגים להפחתת קצבת הפרישה כאמור בסעיף 21א(ב) – סכום בגובה מכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה (בסעיף זה – הסכום המועבר לבן זוג לשעבר);

(2) ביקש הזכאי להוון לסכום חד פעמי שיעור מהסכום המועבר לבן זוגו לשעבר והתקבלה הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר בהתאם להוראת סעיף 109(ב)(4) להיוון השיעור האמור, יועבר לבן זוגו לשעבר של הזכאי הסכום המהוון בשיעור מהסכום המועבר לבן הזוג לשעבר , במועד שבו משולם לזכאי הסכום המהוון באותו שיעור מהסכום הנותר בידי הזכאי .".

יש לנו פה בפסקה (1) את אותה הוראה של חלוקת קצבת הפרישה. אמרנו – מכל גיל שהיא מתחילה להיות משולמת כקצבת פרישה, ואת האפשרות של ההיוון שיכולה להיות גם היוון של הזכאי וגם של בן זוגו, או היוון של הגמלאי לבדו. בין הזוג לשעבר לא יכול להוון לבדו את חלקו.

זה כפוף לעניין מצב בריאות לקוי שיהיה בהמשך?

כן.

אני ממשיכה בקריאה:

"(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1) נרשמו פרטי פסק דין לחלוקת חסכון פנסיוני, לא יועבר לזכאי חלק הקצבה שלגביו נרשמו הפרטים מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש שלאחר מועד הרישום ואילך, וחלק זה לא ישולם לו אלא אם כן נמחקה ההערה או אם נפטר בן הזוג לשעבר; חלק הקצבה האמור יועבר לבן הזוג לשעבר במועד לתשלום הקצבה שלאחר שחלפו 45 ימים מהמועד שבו מסר הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך הודעה בדבר רישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 42ב(ב);

(2) לא יועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי לפי סעיפים 15(2) או (3) או 17א סכום כאמור בסעיף קטן (א), אלא מתוך הקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד אחד מהחודשים כמפורט להלן, לפי העניין, ואילך –

(א) בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל פרישת חובה;

(ב) בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל אחר שנקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ובלבד שאינו נמוך מגיל 60 או גיל כמפורט להלן, לפי העניין, ואילך –

(1) לעניין זכאית שהיא גננת ותיקה – מגיל הפרישה לגננת;

(2) לעניין זכאי שהוא שוטר שהיו מתקיימים בו התנאים לפי סעיף 17(4), כפי שהוא נקרא בסעיף 72א, ליציאה לקצבה בלי שתידרש הסכמתו של המפקח הכללי של המשטרה, אילולא יצא לקצבה לפי סעיף 15(2), (3) או 17א – מגיל הפרישה לשוטר;

(3) לא יועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א), אם בתקופה שעד תום 45 ימים מהמועד שבו מסר הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך הודעה כאמור בפסקה (1), התקבל צו של בית משפט המונע העברה כאמור.

(1) הסכום המועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי, מתוך קצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, לא ניתן לשעבוד או להעברה לאחר בידי הזכאי, אלא בהסכמה בכתב של בן הזוג לשעבר ובכפוף להוראות כל דין.
(2) הסכום המועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי מתוך קצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, יראו אותו לעניין עיקול לפי כל דין בלבד, ככספים שלהם זכאי בן הזוג לשעבר.

(ד) בסעיף זה –


"גיל פרישה לגננת" ו"גננת ותיקה" – כהגדרתם בסעיף 64;

"גיל הפרישה לשוטר" – כהגדרתו בסעיף 69א.";

בפסקה (2) אנחנו מדברים על מצב שבו יש פרישה בגלל נכות, ולכן התשלומים מתחילים או בחודש שבו הגיע לגיל פרישת חובה, או אם נקבע אחרת בפסק הדין, אבל פה יש מגבלה - או גיל 60, או כשמדובר בגננת ותיקה, שלפחות 10 שנים היא היתה, אז הגיל שמתאים לגביה הוא בין 57 ל-59, ולגבי שוטר אנחנו מדברים על הגילאים שבין 55 ל-57.
פסקה (3) – גם אותה אנחנו צריכים להתאים למה שאמרנו בחלק הכללי. אמרנו שיכול להתקבל צו של בית משפט, גם במהלך החלוקה, כיוון שמדברים על קצבה שתשלומה מתחדש מדי חודש בחודשו, אז יכול להיות שצו בית משפט יינתן מדי חודש. אני רוצה שיהיה כתוב כמו שבחלק הכללי – שלא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א), ואם התקבל צו של בית משפט המונע את ההעברה, עד המועד לתשלום הקצבה באותו חודש. זה יכול לקרות בכל חודש וחודש.

התאמה להסדר.

אני ממשיכה בקריאה:
"(17) בסעיף 62 –
(א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "או בן זוג לשעבר";

(ב) בסעיף קטן (א), אחרי "חייב בפרנסתם" יבוא "ולעניין קצבת פרישה – גם לבן זוגו לשעבר של אותו אדם שהיה מועבר לו חלק מהקצבה לפי הוראות סעיף 58א אילולא נשללה מאותו אדם הקצבה או הופסק לו תשלומה";
(17א) בסעיף 102(א), במקום "30(א), 38(ב)(2)" יבוא "30(א)".

(18) בסעיף 109(ב), אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) לא יורשה בהן היוון של שיעור מתוך הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר כאמור בסעיף 58א, אלא אם כן ביקש הזכאי לקצבה להוון את אותו שיעור גם מתוך החלק מקצבת הפרישה שנותר לו לאחר ההעברה, בעד אותה תקופה, וניתנה לכך הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר."
זה הגבלה לגבי תקנות, סעיף 109 זה סעיף שמסמיך לקבוע תקנות.
"(19) בתוספת שלישית א', בחלק ד', בטור "קצבת חודש אפריל 2013", במקום "1.619" יבוא "1.1619".

זה בעצם תיקון של טעות סופר שנפלה בהצעת חוק הקודמת שעברה פה, לעניין הוספות שנתונות לפירושים.

עכשיו אנחנו עוברים לחוק שירות הקבע.

לפני כן נצביע על החלק הזה.

לפני כן הערה: לעניין של סעיף 30 – ביטול ההסדר עם מזונות גרושה. איפה ההתייחסות הרטרואקטיבית? יש זוגות ש - - -

בהוראות המעבר.

נעבור להצבעה על סעיף 24.

הצבעה

בעד – 1
נגד –אין

נמנעים –אין

סעיף 24 התקבל.

סעיף 24 התקבל.

אני ממשיכה בקריאה:

"תיקון חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)
25. בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985‏ –
(1) בסעיף 1 –

(א) לפני ההגדרה "גימלה" יבוא:

(1) חייל או זכאי לקיצבת פרישה, ואשתו לרבות הידועה בציבור כאשתו;

(2) חיילת או זכאית לקצבת פרישה, ובעלה לרבות הידוע בציבור כבעלה;
"בן זוג לשעבר", של חייל או חיילת, או של זכאי או זכאית לקצבת פרישה – אחד מהמפורטים להלן, שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי יועבר לו חלק מקצבת פרישה המגיעה לחייל או לחיילת שפרשו משירות:
(1) מי שהיתה אשתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו;
(2) מי שהיה בעלה של החיילת או של הזכאית לקצבת פרישה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה;

(3) פרוד של קבע; "גיל פרישת חובה" – כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004;"; (ב) אחרי ההגדרה "גימלה" יבוא:
"התרת נישואין" – כהגדרתה בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון;";
(ג) אחרי ההגדרה "חייל" יבוא:

""חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני" – חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד–2014;

"חוק יחסי ממון" – חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973";

(ד) אחרי ההגדרה "חוק שירות ביטחון" יבוא:

"מועד הפירוד" – המועד שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כמועד שבו חל פירוד בין חייל או זכאי לקצבת פרישה לבין בן זוגו לשעבר;";

(ה) אחרי ההגדרה "נכה" יבוא:

(1) התרת נישואין;

(2) קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט [או בית דין] על פי בקשה לפי סעיף 5א לחוק יחסי ממון, או קביעת הסדר אחר בידי בית משפט [או בית דין] לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;
"פסק דין לאיזון" – פסק דין לפי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בדבר חלוקת נכסים בשל פקיעת נישואין עקב מותו של חייל או של זכאי לקצבת פרישה;
"פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני" – פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, חלוקה של קצבת פרישה המגיעה לחייל שפרש משירות, בין החייל לבין בן זוגו לשעבר, בשל פירוד;
"פרוד של קבע", של חייל או חיילת, או של זכאי או זכאית לקצבת פרישה – כל אחד מאלה:
(1) אשתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה, שחלה בינה ובין החייל או הזכאי כאמור פרידה של קבע;

(2) בעלה של החיילת או של הזכאית לקצבת פרישה, שחלה בינו ובין החיילת או הזכאית כאמור פרידה של קבע;
"פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון" – פרוד של קבע, שנקבע בפסק דין לאיזון כי הוא היה זכאי לחלק מקצבת הפרישה שהיתה מגיעה לחייל שנפטר אילולא פטירתו או לחלק מקצבת הפרישה של זכאי לקצבת פרישה שנפטר;
"פרידה של קבע" – מצב שבו מתקיים לגבי בני זוג אחד מאלה:

(1) חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים המפורטים להלן ואותו הליך לא נסגר בתקופה האמורה:

(א) הליך להתרת נישואין;

(ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט–1969 במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;
(ג) תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש במסגרת הליכי פירוד בין בני הזוג;
(ד) בקשה לקביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט לפי סעיף 5א(א) לחוק יחסי ממון או לקביעת הסדר אחר בידי בית משפט לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת קצבת פרישה ביניהם;
(ה) בקשה לנקוט אמצעים לשמירת זכויות, לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון;
(2) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד, אף אם תחת קורת גג אחת, במשך תקופה מצטברת של עשרים חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של 24 חודשים".
זה בהתאם למה שתיקנו בפרק הקודם.

וגם בהגדרות הקודמות, אם היו תיקונים שם, כמובן.

אני ממשיכה בקריאה:

"(ה1) בהגדרה "קצבה", בפסקה (1), במקום "להלן" יבוא "בחוק זה";
(ו) אחרי ההגדרה "הרמטכ"ל" יבוא:

"השיעור להעברה" – השיעור מקצבת הפרישה שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני בין חייל או זכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר כשיעור שיועבר לבן הזוג לשעבר, או השיעור שנקבע בפסק דין לאיזון כשיעור שהיה מועבר לפרוד של קבע של החייל או הזכאי לקצבת פרישה מתוך קצבת הפרישה שהייתה מגיעה לזכאי לה אילולא נפטר;

"השיעור המשותף" – השיעור המתקבל מחלוקת התקופה המשותפת שעד למועד הפירוד בתקופת השירות שעד למועד הפירוד;";

(ז) אחרי ההגדרה "שירות קבע" יבוא:

"התקופה המשותפת" – תקופה החלה בתקופת השירות, ושנקבע לגביה בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני בין חייל או זכאי לקצבת פרישה לבין בן זוגו לשעבר או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי נצברה במהלכה קצבת פרישה המשותפת לשניהם;";

(1א) בסעיף 6ב, במקום "29, 30(א)" יבוא "29";

(2) בסעיף 12א, בסעיף קטן (ב)(1), בסופו יבוא "ואולם אם נקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, תידרש הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר של החייל לבחירת החייל בקבלת מענק שחרור, אלא אם כן נקבע בפסק הדין כי בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו כאמור.";
אנחנו עושים, בעצם, תיקונים מקבילים לחלוטין.

ברור לנו.

אני ממשיכה בקריאה:

"(3) אחרי סעיף 14 יבוא:

"הפחתת חלק מקצבת פרישה בשל פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני
14א.
אחרי סעיף 14 יבוא:

(א) ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני בין חייל או זכאי לקצבת פרישה לבין בן זוגו לשעבר, נרשמו פרטי פסק הדין בהתאם להוראות סעיף 47ב, ומתקיימות הוראות סעיף 62א לעניין ההעברה, תופחת קצבת הפרישה המגיעה לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה – הקצבה המלאה) בסכום בגובה מכפלת הקצבה המלאה של הזכאי לקצבת פרישה בשיעור הקבוע לגביו בהתאם למינו, בתוספת לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני (בסעיף זה – סכום ההפחתה); לאחר ביצוע ההפחתה כאמור והעברת הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר לפי הוראות סעיף 62א ייוותר בידי הזכאי לקצבת פרישה ההפרש שבין הסכום הנותר בידי הזכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה לבין מחצית מסכום ההפחתה.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:

(1) נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי האמור בו יחול רק לעניין העברת חלק מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה בשל פטירתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה;
(2) הבקשה לרישום פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 47א הוגשה לממונה לאחר שחלפו שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין או לאחר החודש שקדם לחודש שבו החל החייל לקבל קצבת פרישה, לפי המועד המאוחר מביניהם.

(ג) בסעיף זה –

"הסכום הנותר בידי זכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה" – ההפרש שבין הקצבה המלאה לבין הסכום שהיה מועבר לבן הזוג לשעבר אילולא ההפחתה לפי סעיף 62א(א)(1).";"

אני ממשיכה בקריאה. בסעיף 21 קובעים את השאירים:
"(4) בסעיף 21 –
(א) בפסקה (1), אחרי "וגרה עמו אותה שעה" יבוא "ולמעט מי שבשעת מותו היתה פרודה של קבע שלו" ואחרי "וגר עמה אותה שעה" יבוא "ולמעט מי שבשעת מותה היה פרוד של קבע שלה";

(ב) אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) בן זוגו לשעבר;

(1ב) פרוד של קבע שלו שניתן לגביו פסק דין לאיזון;";
אנחנו מגיעים לסעיף של הקצבה לשאירים של חייל שנפטר:

"(5) בסעיף 22 –
(א) האמור בו יסומן כסעיף קטן (א), ובו –

(1) במקום פסקה (1) יבוא:

"(1) לבן זוג, כל עוד לא נישא –

(א) באין אחרי הנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה – ארבעים אחוזים;

(ב) אם הותיר אחריו הנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א) –

(1) עד החודש שבו היה מגיע החייל לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – ארבעים אחוזים;

(2) החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין ארבעים אחוזים לבין מכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;";

(2) אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני בין החייל לבין בן זוגו לשעבר או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, החל בחודש שלאחר החודש הקובע וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע – מכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;";

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.";
בסעיף 23 – אנחנו מדברים על הקצבה לשאירים, שגם זכאים לתגמולים. זה סעיף שאנחנו רוצים להוסיף לגביו איזושהי הוספה:
"(6) בסעיף 23, בסופו יבוא:

"(ו) לעניין סעיף זה, יראו פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון והוא זכאי לתגמולים, כבן זוג.";
אני רוצה להסביר למה אנחנו מבקשים את הנוסח הזה ולא את הנוסח המקורי שהיה בהצעת החוק. הסעיף, בעצם, מביא בחשבון מצב שבו למשפחה אחת משולמים עקב אירוע אחד, אירוע הפטירה של החייל גם תגמולים לפי חוק חיילים שניספו במערכה, וגם פנסיה לפי חוק שירות הקבע בצה"ל, ואז מפחיתים להם את הפנסיה, כדי שסך הכל לא יעלה על הסכומים של המשכורת הקובעת. אנחנו חושבים שצריך להביא בחשבון רק את מי שעשוי להיות זכאי לתגמולים – להביא בחשבון את בני הזוג שעשויים להיות זכאים לתגמולים, כי הם ניהנים מאותה קופה משותפת, גם אם המשמעות היא שהצבא, פה, במקרה הזה, משלם עבור כל החבילה של בני המשפחה של אותו חייל יותר מאשר המשכורת הקובעת.

מה חושב הצבא?

הצבא לא מתנגד.

אנחנו סברנו, גם בהצעת החוק מקורית, שהעניין של הקצבה תובא בחשבון במסגרת הספירה, כמובן התגמולים לא מובאים בחשבון כי אותו בן זוג - - -

אז גם אתם לא מתנגדים.

לא, אני חושב שצריך להישאר בנוסח המקורי.

אבל אתה תחייה עם הנוסח החדש.

"(7) בסעיף 23א, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד1) לעניין סעיף קטן (ד), יראו בן זוג לשעבר שהוא שאיר, או פרוד של קבע שהוא שאיר שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.";

"(8) בסעיף 24, בסופו יבוא:

"(ד) בסעיף זה, "שאיר" – למעט בן זוג לשעבר, ופרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון.";

(9) בסעיף 25 –

(א) בסעיף קטן (א) –

(1) בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "נולד להם ילד" יבוא "נולד להם ילד –

(א) באין אחרי הזכאי שנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה, וכל עוד לא נישא בן הזוג – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הזכאי לקצבת פרישה שנפטר;

(ב) אם הותיר אחריו הזכאי שנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א), וכל עוד לא נישא בן הזוג – ההפרש שבין שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הזכאי לקצבת פרישה שנפטר, לבין מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;";

(2) אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א)
לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף 14א(ב), וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע – מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים; לעניין זה, יראו לגבי פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, את הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כקצבה המלאה שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 14א(א).";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)
לעניין סעיף 25(א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.";

(ג) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) –

(1) לבן זוג של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 12א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור בסעיף 54(ג), והותיר אחריו בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאי לקצבה לפי פסקה (2), תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:

(א) עד החודש שבו היה מגיע הנפטר לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה – החודש הקובע) – שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;

(ב) החל בחודש שלאחר החודש הקובע – ההפרש שבין שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, לבין מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים.

(2) הוראות הסעיף האמור יחולו לגבי בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק דין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ואולם לא תשולם לבן הזוג לשעבר או לפרוד של קבע קצבה לפי הסעיף האמור אלא החל בחודש שלאחר החודש שבו היה מגיע הנפטר לגיל פרישת חובה אילולא נפטר.

(3) לעניין פסקה (1) יראו, לגבי פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, את הקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אילו במועד הפטירה כבר היה זכאי לה, כקצבה המלאה שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 14א(א).";
(10) בסעיף 26, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) לעניין סעיף זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ואולם האמור בסעיף קטן (א)(2) לא יחול אם הותיר אחריו הנפטר בן זוג אחד ובן זוג לשעבר אחד או בן זוג אחד ופרוד של קבע אחד שניתן לגביו פסק דין לאיזון.";

(11) בסעיף 27 –

(א) בכותרת השוליים, אחרי "לבן זוג" יבוא "לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון";

(ב) במקום סעיף קטן (ז) יבוא:

"(ז) לעניין סעיף זה –

(1) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג;

(2) "פקיעה" – לרבות במות בן הזוג.";

הסעיפים שדיברנו עליהם למענק נישואין – זה הסעיף הזה. הסעיף הבא – זה הסעיף של גיל 45.

לגבי תחילת קבלת זכויות – כשמדברים על חייל גיל הפרישה שלו הוא לא גיל פרישת חובה. צריך, בעצם, לעשות את החלוקה לא בגיל פרישת חובה, אלא בגיל שחיילים יוצאים לפנסיה.

כל חייל יוצא בגיל אחר.

אבל בכל זאת, אף חייל לא יוצא בגיל 67.

כל חייל יוצא בגיל אחר. אם הוא לוחם, אם הוא טכני - - -

אנחנו מדברים על תקופה של בין גיל 45 לגיל 47 ועד 50. אני מזכירה שמסתמכים על אלמנט ההסתמכות. אשת החייל שצברה אתו ציפתה להתחיל לקבל את הזכויות מכוח הצבירה שלו לא בגיל 67 ולכן במקרה הספציפי גיל 67 לא משקף את המצב.

זה לא הסעיף הזה. אני רק מדגיש את מה שאמרתי בפעם הקודמת, וגם לפני כ-10 דקות. בכל מה שקשור לחוק שירות הקבע, אם הפרישה היא פרישה בפיטורין, החלוקה מתבצעת, יכולה להתבצע – מיידית. בכל מה שקשור לנכות, ההתייחסות היא בדומה למה שיש בחוק הגמלאות לגיל 67 כברירת מחדל, ויש אפשרות לקבוע גיל מוקדם יותר, שלפיו, בפרישה שלו - - -

אני רוצה להבהיר - -

הבהרת מצוין.

המצבים של קצבת שאירים - הם מתחלקים, גם כן, מגיל פרישה - - -

קצבת השאירים היא קצבה שמתייחסת - - אם הוא נפטר כחייל אז ברירת המחדל היא כמו כל יתר האחרים. אין לו זכות מוקנית לפרישה מוקדמת.

"(12) בסעיף 28 –

(א) האמור בו יסומן "(א)";

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) לעניין סעיף זה, יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.";

(13) בסעיף 29 –

(א) בכותרת השוליים, אחרי "לבן זוג" יבוא "לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון";

(ב) בסופו יבוא:

"(ג) הוראות סעיף קטן (א) לעניין מענק לבן זוג יחולו גם לגבי בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, שאינו מקבל קצבת שאירים בגלל האמור בסעיף 28 או בפסקה (1א) לסעיף 25(א)" - וכאן הורדנו את הסיפה.
(14) סעיף 30 – בטל;

(15) בסעיף 47, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן פסק דין לאיזון בין פרוד של קבע לבין חייל או זכאי לקצבת פרישה, יהיה הפרוד של קבע רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים לפי הסעיף הקטן האמור, רק אם מתקיימים לגבי פסק הדין כל אלה:

(1) נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר מהמועד שבו חלה הפרידה של קבע ;

(2) נקבע בו כי אילולא פטירתו של החייל או של הזכאי לקצבת פרישה היתה קצבת הפרישה מחולקת בין החייל או הזכאי לקצבת פרישה לבין הפרוד של קבע באופן שהיה מועבר לפרוד של קבע שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לזכאי לקצבת פרישה או לחייל לאחר פרישתו, אילולא ההעברה האמורה, והשיעור כאמור בפסקה (1) אינו עולה על מחצית השיעור המשותף;

(3) לא נקבע בו כי האמור בפסק הדין יחול רק לעניין האמור בפסקה (2) ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה.";

זה מצב של תביעה ישירות לגמלאות של הפרוד של קבע. בפסקה (3) אנחנו אומרים שיש מצב שיכול להיות שיש מצב שזה רק לגבי קצבה ולא לגבי פטירה, אולי זה פחות רלבנטי לפסק דין לגבי איזון שניתן לאחר פטירה. פסק הדין לאיזון - - - שאנחנו נמצאים במצב של פטירה.

יכול להיות שזה מיותר.

זה מופיע גם בחלק של שירות המדינה.

היא מופיעה? יכול להיות שזה מיותר.

"(16) אחרי סעיף 47 יבוא:
"בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני
47א.
(א) ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני בין חייל או זכאי לקצבת פרישה לבין בן זוגו לשעבר ומתקיימים לגבי פסק הדין התנאים כמפורט להלן, לפי העניין, רשאי בן הזוג לשעבר להגיש לממונה בקשה לרשום ברישומיו את פרטי פסק הדין:

(1) נקבע בפסק הדין כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר ממועד הפירוד;

(2) נקבע בפסק הדין כי קצבת הפרישה תחולק בין החייל או הזכאי לקצבת פרישה לבין בן זוגו לשעבר באופן שלבן הזוג לשעבר יועבר שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לזכאי לקצבת פרישה או שתשולם לחייל לאחר שיפרוש, אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף."

אני אמשיך בקריאה:

"(ב) נפטר החייל או הזכאי לקצבת פרישה לפני שהגיש בן זוגו לשעבר בקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף קטן (א), יהיה בן הזוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים לפי סעיף 47 גם בלי שהגיש בקשה לרישום פרטי פסק הדין לפי סעיף זה, ובלבד שמתקיימים לגבי פסק הדין התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), ולעניין בן זוג לשעבר של זכאי לקצבת פרישה – גם טרם חלפו, במועד הגשת הבקשה, שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין."
רישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני
47ב.
(א) הוגשה לממונה בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בסעיף 47א, ירשום הממונה ברישומיו, בהתאם לקבוע בפסק הדין, בין השאר, את כל אלה:
(1) משך התקופה המשותפת ומועד הפירוד;

(2) השיעור להעברה;

(3) האם נקבע בפסק הדין כי האמור בו יחול רק לעניין העברת שיעור מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקצבה בשל פטירתו של החייל או הזכאי לקצבת פרישה;

(4) האם נקבע בפסק הדין כי מתקיימים התנאים לפי סעיף 12א(ב)(1) שבהם נדרשת הסכמתו בכתב של בן זוגו לשעבר של החייל לבחירת החייל בקבלת מענק שחרור, כאמור באותו סעיף;

(5) האם נקבע בפסק הדין כי העברת חלק מהקצבה המלאה לבן הזוג לשעבר במקרה שהחייל זכאי לקצבת פרישה לפי סעיפים 10(א)(2) או (3) או 12א תהיה בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע החייל לגיל אחר מגיל פרישת חובה, כאמור בסעיף 62א(ב)(2)(ב), ואילך;

(ב) הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך ישלח לחייל או לזכאי לקצבת פרישה, ולבן זוגו לשעבר, הודעה בדבר רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף קטן (א) בתוך 14 ימים בדואר רשום או בדרך נוספת שקבע השר לפי סעיף 47ג.

(ג) לא יראו החלטה לפי סעיף זה בבקשה לרישום, כהחלטה לעניין סעיף 48.
תקנות לעניין בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני והודעה על רישום כאמור 47ג.
(א) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:

(1) בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 47א, פרטיה והמסמכים שיצורפו אליה ובכלל זה אופן הגשת הבקשה ופרק הזמן המירבי ממועד הגשת הבקשה ועד רישום פרטי פסק הדין;

(2) אגרה בעד הגשת בקשה כאמור בפסקה (1);

(3) הודעה על רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 47ב, ובכלל זה המועד למתן הודעה כאמור ואופן מסירתה;

(4) דיווחים שיימסרו לבן זוג לשעבר אשר הגיש בקשה כאמור בפסקה (1), לרבות לעניין אופן מסירתם והמועדים למסירתם, וכן לעניין הפרטים שייכללו בדוחות ובכלל זה פרטים לגבי גובה הקצבה המלאה לאחר הפחתה כאמור בסעיף 21א(א) והסכום המועבר לבן הזוג לשעבר מקצבת הפרישה בהתאם לסעיף 62א.
(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) יותקנו בהסכמת שר האוצר.";
אלה תקנות לעניין האגרות. פסקה 17 מדברת על סעיף שממילא תוקן לפני זמן קצר. אני ממשיכה בקריאה:
"(18) אחרי סעיף 62 יבוא:

"העברת חלק מקצבת פרישה לבן זוג לשעבר
62א.

(א) על אף האמור בסעיפים 56 ו-62, ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני בין חייל או זכאי לקצבת פרישה לבין בן זוגו לשעבר, ונרשמו פרטי פסק הדין בהתאם להוראות סעיף 47ב, יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) במועד שבו משולמת לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה – זכאי) קצבת הפרישה יועבר לבן זוגו לשעבר סכום מתוך הקצבה המגיעה לזכאי (בסעיף זה – הקצבה המלאה) בגובה ההפרש שבין מכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה לבין מחצית מסכום ההפחתה כאמור בסעיף 14א(א), ואם מתקיים סייג מהסייגים להפחתת קצבת הפרישה כאמור בסעיף 14א(ב) – סכום בגובה מכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה (בסעיף זה – הסכום המועבר לבן זוג לשעבר);

(2) ביקש הזכאי להוון לסכום חד פעמי שיעור מהסכום המועבר לבן זוגו לשעבר והתקבלה הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר בהתאם להוראת סעיף 69(2)(ג), יועבר לבן זוגו לשעבר של הזכאי הסכום המהוון בשיעור מהסכום המועבר לבן הזוג לשעבר, במועד שבו משולם לזכאי הסכום המהוון באותו שיעור מהסכום הנותר בידי הזכאי

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1) נרשמו פרטי פסק דין לחלוקת חסכון פנסיוני, לא יועבר לזכאי חלק הקצבה שלגביו נרשמו הפרטים מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש שלאחר מועד הרישום ואילך, וחלק זה לא ישולם לו אלא אם כן נמחקה ההערה או אם נפטר בן הזוג לשעבר; חלק הקצבה האמור יועבר לבן הזוג לשעבר במועד לתשלום הקצבה שלאחר שחלפו 45 ימים מהמועד שבו מסר הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך הודעה בדבר רישום של פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 47ב(ב);

(2) לא יועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי לפי סעיפים 12א או 10(א)(2) או (3) סכום כאמור בסעיף קטן (א), אלא מתוך הקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד אחד מהחודשים כמפורט להלן, לפי העניין, ואילך –

(א) בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל פרישת חובה;

(ב) בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל אחר שנקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ובלבד שאינו נמוך מגיל 60 או לגבי זכאי שהיו מתקיימים בו התנאים לפי סעיף 12(1) או (2) ליציאה לקצבה, אילולא יצא לקצבה לפי סעיפים 12א, 10(2) או (3) – הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת ;"

שוב – אנחנו מדברים על מי שמקבל קצבת נכות ומאיזה גיל תהיה זכאות לחלוקת הקצבה, קצבת הפרישה. אנחנו אומרים – או מגיל פרישת החובה או מגיל אחר שנקבע על ידי פסק הדין, שהוא או גיל 60 או הגיל שהוא היה יוצא לקצבה. זה אותן אפשרויות לצאת לקצבה מרצון, אחרי 25 שנות שירות, או 25 שנות שירות והגעה לגיל מסוים.

אני מאיגוד קופות הגמל. רציתי שוב להתייחס לנושא האגרה, מטעם קופות הגמל.

זה כבר עבר.

הערה קטנה לגבי הסיפה של סעיף קטן (ב). ההפניה לגבי הגיל הקבוע לגביו בחודש בתוספת היא רק לפי מי שפרש לפי סעיף 12(2), כי לגבי סעיף 12(1) אין גיל. פשוט אין שם הפניה לתוספת. זה יכול להיות גיל נמוך יותר.

נכון.

"(3) לא יועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א), אם התקבל צו של בית משפט המונע את ההעברה עד למועד תשלום הקצבה באותו חודש.




(ג) (1) הסכום המועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי, מתוך קצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, לא ניתן לשעבוד או להעברה לאחר בידי הזכאי, אלא בהסכמה בכתב של בן הזוג לשעבר ובכפוף להוראות כל דין.
(2) הסכום המועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי מתוך קצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, יראו אותו לעניין עיקול לפי כל דין בלבד, ככספים שלהם זכאי בן הזוג לשעבר."

"(19) בסעיף 65 –

(א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "או בן זוג לשעבר";

(ב) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ולעניין קצבת פרישה – גם לבן זוגו לשעבר של אותו אדם שהיה מועבר לו חלק מהקצבה לפי הוראות סעיף 62א אילולא נשללה מאותו אדם הקצבה או הופסק לו תשלומה.";

זה המקרים שבהם אפשר לשלם קצבה למרות שהיא נשללה מהזכאי.

"(19א)
בסעיף 67ו, בסופו יבוא, ורשאים הם לקבוע הוראות בדבר חלוקת הזכויות לגמלאות כאמור בין החייל החדש שפרש ובין בן זוגו לשעבר שניתן לגביו פסק דין לחלוקת חסכון פנסיוני".

אנחנו ביקשנו להוסיף את הסעיף זה – סעיף 67ו מתייחס למקרה של חייל חדש, אנחנו מדברים על חיילים חדשים שהחוק לא חל עליהם והם לא זכאים לפנסיה תקציבית, אבל יש סעיף 67ו אומר שתתיכן אפשרות שתשולם להם הפנסיה, פנסיה שכיום כנראה משולמת - - -

לא. את מדברת על ביצה שעדיין לא נולדה.

אז כיוון שזו ביצה שעדיין לא נולדה, אבל אם יהיו הוראות לעניין הפנסיה אז שתהיה גם אפשרות לקבוע הוראות לעניין חלוקת החיסכון הפנסיוני - - -

כרגע – עוד לא נולדו.

כרגע רק צריך להבהיר שלגבי חייל חדש, כמו לגבי עובד חדש, חלות ההוראות של החלק הכללי, אבל אם ייקבע איזה מעמד מיוחד לפנסית הגישור שהוא לא מעמד לפנסיה, אלא - - -

בסדר.

אכן זו ביצה שעדיין לא נולדה ובמובן הזה לא בהכרח בטוח, לאור כל ההערות שנשמעו, שקצבת הגישור אכן צריכה להיכנס במסגרת הזו, ולכן ייתכן שיש מקום להשאיר את זה לתיקון מאוחר יותר.

נכון, אנחנו עדיין לא שם. אנחנו מדברים על גירושין של אנשים שעוד לא התחתנו.

אבל יש אנשים שמקבלים היום פנסית גישור, לא?

עדיין לא.

בצה"ל, למיטב ידיעתי - - -

איך יכול להיות? הוא התחיל אחרי שנת 2004, לפני 9 שנים. איך הוא מקבל פנסיה? באיזה גיל הוא היה?

אם מישהו התגייס לשירות קבע בגיל מאוחר, ואז אחרי 10 שנים הוא הגיע לגיל 42, נניח, שנכון להיום זה הגיל הקבוע לגביו.

אין חיה כזו. אנחנו יוצרים פה כלום מכלום.

אני חושב שיש מקום להוסיף את הסעיף הזה, הוא מנוסח באופן מאד כוללני, ובשלב זה, זה מספיק.

במידת הצורך, כשיהיה צורך, נעשה תיקון חקיקה כולל לכל העניין.

הוא בסך הכל הסמכה, כרגע.

אבל הוא קובע מעמד, עמדה, שהיא מיוחדת רגע לקצבאות הגישור לחיילי צה"ל ביחס לכלל האנשים במשק, ואני לא הייתי מציע לעשות את זה במסגרת הזו.

אבל אכן יש מעמד מיוחד לצה"ל מול כלל האנשים במשק, כשמדובר בקצבאות גישור, ואני חושבת שכן יש מקום להכניס את זה.

אני מציע להשאיר את זה לשלב מאוחר יותר. לא בוער, כרגע.

למרות שזה מאד דומה לפנסיה המשולמת לחייל - - -

זה בכלל לא דומה לתקציבית. ממש לא דומה. פה הוא לא יודע מה יהיה, את לא יודעת איזו פנסיה תהיה לו, את לא יודעת מה יהיה המקדם, את לא יודעת כלום. בפנסיה תקציבית את יודעת את הנוסחה, יודעת מה הכסף. פה, הדבר היחיד שאת יודעת זה כמה כסף יקחו קופות הגמל שמנהלות את העסק.

ופנסית הגישור הגישור נגזרת מהמקדמים האלה, העתידיים?

מהכל.

כן.

אני ממשיכה בקריאה:
”(20) בסעיף 69, בפסקה (2), במקום הקטע החל במילים "ובלבד שלא יותר" ועד "קיצבת השאירים" יבוא "ובלבד –

(א) שלא יותר היוון של למעלה מעשרים וחמישה אחוזים ממנה;

(ב) שהיוון של קצבת פרישה לא יביא בחישוב קצבת שאיריו של הזכאי לפי סעיף 25 לידי הפחתת קצבת השאירים;

(ג) שלא יותר היוון של שיעור מתוך הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר כאמור בסעיף 62א, אלא אם כן ביקש הזכאי לקצבה להוון את אותו שיעור גם מתוך החלק מקצבת הפרישה שנותר לו לאחר ההעברה, בעד אותה תקופה, וניתנה לכך הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר."
עד כאן סעיף 25.

אנחנו נצביע על סעיף 25.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 25 אושר.

בקשר להערה של להוריד את פסקה (3) בכל מה שקשור לפסק דין לאיזון – אולי בכל זאת יש מקום להותירה, כי ייתכן וליורשים האחרים יהיה משהו להגיד בהקשר הזה - - -

נדבר על זה כשנדבר על המחלוקות.

זה דבר שהוצבע.

במקום אחד הוצבע כך ובמקום אחד – אחרת.

אז נעשה רביזיה, ונשנה, ונעשה את הכל מסודר. תבדקו את העניינים.

סעיף 26 – אחת המחלוקות היותר יסודיות שהיו, אז אנחנו רוצים להביא אותה בדיון הקודם, יחד עם הסעיפים האחרים - - -

בנושא של המיסוי? אז תדלגי על המיסוי.

"פרק ו': הוראות שונות
ביצוע ותקנות
27. השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
שמירת דינים
28. אין בהוראות חוק זה וכן בהוראות פרק ה' כפי שהוחלו בהסכם המאמץ את חוק הגמלאות כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין חלוקה בין בני זוג של תשלומים בשל פרישה מעבודה אשר לא נקבעו לגביהם הוראות לפי פרקים ג', ד' או ה'.
איסור התניה
29. (א)
ההוראות לפי חוק זה וכן הוראות פרק ו' כפי שהוחלו בהסכם המאמץ את חוק הגמלאות אינן ניתנות להתניה.

(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע מבני זוג להסכים ביניהם על חלוקת חיסכון פנסיוני שלא בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובלבד שחלוקה כאמור לא תיעשה באמצעות גוף משלם ולא יחולו לגביה ההוראות לפי חוק זה".

אולי רק נגיד לגבי הסעיפים 28 ו 29 – הצעת החוק הזו מדברת על מצב מסוים שבו יש פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בן זוג אחד ובן הזוג לשעבר רשם את פסק הדין ומבקש לפעול על פיו כדי להפעיל את האפשרות לקבל את הקצבה, את הזכויות מאותו גוף שמשלם את הקצבה. זה לא ממצה את כל האפשרויות של בני הזוג, הם יכולים להחליט על כל דרך אחרת לחלוקת הזכויות ביניהם.

נצביע על 27, 28, 29.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים –אין

סעיפים 29-27 התקבלו.

סעיפים 29-27 התקבלו.

אנחנו רוצים את הוראות התחילה והתחולה – נוכל להתייחס אליהם, אבל יש פה את האפשרות, ודובר פה קודם על כך שצריכים להישמר הזכויות של מי שקיבלה פסק דין למזונות. אז אולי נקרא את סעיף 30, גם אם נצטרך אחר כך לתקן את הסעיפים - - -

ממש לא. אתם תדונו ותתקנו ונבוא מוכנים.

אז אולי נחזור לכמה עניינים – שכבר בינתיים סגרנו בינינו והם נשארו פתוחים. בסעיף 6, הכיסוי הביטוחי. עמוד 11. היתה בסעיף 12 הוספה – סעיף קטן (ה1). כתוב כך: "הוראות סעיף 9(ב)(1) ו-(2)...", אנחנו מדברים כרגע על רישום הערה על פסק דין שהמשמעות שלה היא שחלק מהסכום יועבר לחשבונו של בן הזוג - - -

הערה בטאבו.

הערה ברישומי קופת הגמל, שבעצם הסכום עומד להיות מועבר לבן הזוג, אם הכל ילך כשורה, תוך 45 ימים. השאלה מה קורה עם הכיסוי הביטוחי לסיכוני מוות שעלותו מושפעת מהיתרה הצבורה. במקרים האלה, מה שמוצע הוא שכבר מאותו מועד, מועד רישום ההערה, כיוון שאנחנו מדברים על עוד 45 ימים שהסכום הזה יועבר, אז כבר עכשיו יחולו אותן הוראות שבסעיף 9(1) ו-(2), שבעצם, המשמעות שלהן היא שהכיסוי הביטוחי נשאר בעינו, העלות שלו בעצם גדלה, בגלל שבחשבונו של החוסך נשאר פחות כסף, ונשמרת לו המטריה הרחבה.

למה העלות גדלה?

היא מחושבת לפי היתרה הצבורה לאחר - - -

קליפות של גרעינים, זה כלום. אל תשחק אתנו בזוטות. כמה עולה הביטוח על כל הסכום?

מה זה משנה? המשמעות האחרת היא שעמיתים אחרים יסבסדו אותו.

זה כלום. הזמן שאנחנו מקדישים פה למספרים האלה - - -

לכן גיבשנו פה הסדר שאומרת שברירת המחדל היא שהכיסוי הביטוחי שלו נשאר כמו שהוא, והוא מתומחר בהתאם, והוא רשאי, כמובן, להפחית אותו, אם הוא רוצה. אם הוא בוחר בצורה מפורשת.

השאלה אם ברירת המחדל היא הכיסוי הביטוחי או השארת - - -

כמה זה עולה?

אז אם זה לא עולה – שישלם את ההפרש.

אני מאיגוד קופות הגמל. מה זה משנה? לאדם היתה יתרה - - -

זה משנה, זה משנה. כמה זה עולה? כמה עולה כיסוי ביטוחי, באחוזים?

אני לא יודע בעל פה. מה שחשוב – ברגע שזה מתחלק, המחיר עולה.

כמה אחוז עולה הכיסוי הביטוחי? 2.5 זה עם אובדן כושר עבודה. אתה מדבר על מספרים שהם כלום.

אין קשר בין אובדן כושר עבודה למוות. מה שאומר אסי מסינג הוא 100 אחוז נכון.

אני לא חושב שזה כסף.

זה כסף, בטח שזה כסף.

אתם, בקופות המבצעות – בואו תגידו לי כמה עולה הביטוח. אתה יודע להגיד?

אני רואה חשבון ומומחה פנסיוני, עצמאי. אני אוכל להגיד משהו שקשור לביטוח הזה. באותה תקופה שכביכול יש סבסוד צולב על חשבון העמיתים, הרי בדרך כלל הוא משלם גם על זה שהוא עדיין נשוי, ומשלם על זה עמלה. בדרך כלל, קרנות הפנסיה, כאשר אדם מתרגש לא מתחשבנות אתו ולא מחזירות לו את העלות שהוא שילם. אז זה די לפעמים גם מקזז. אם כבר אתה מדבר על הסבסוד הצולב הזה אז תחזיר אחורה את הגלגל, תחזיר את מה שהוא שילם גם עבור אשתו.

ואם הוא בפנסיה תקציבית?

דיברתי על צוברת חדשה, עכשיו.

אני אחזור – כל מה שמוצע כאן, בין אם מדובר בסכומים קטנים או סכומים גדולים - - -

מדובר פה בסכומים מזעריים שהדיון פה לא שווה, עליהם.

- - לקבוע הסדר. הרי ברירת המחדל היתה, אלמלא היינו קובעים כאן משהו שהכיסוי הביטוחי שלו היה יורד. מה שקבענו כאן זה לשמר את היקף הכיסוי הביטוחי עם העלות, שמתומחרת בהתאם, והעמית רשאי, כמובן, בכל רגע נתון, לשנות את היקף הכיסוי הביטוחי. נדמה לי שזה ההסדר המאוזן ביותר, הוא לא בא על חשבון אף אחד אחר.

ואז פונים אליה ומבקשים להשלים - - -

לא פונים אליה. ברירת המחדל זה שזה מנוכה במקור. אין צורך באינטראקציה. מודיעים לעמית על העניין הזה, והוא רשאי, כמובן, לשנות - - -

- - להתייחס לכיסוי הביטוחי שיישאר כפי שהיה.

אם לא נתייחס – התוצאה תהיה שהכיסוי הביטוחי יירד. לכן אני מציע כן לייצר את ההסדר הזה, והעמית תמיד יוכל לבחור לשנות. הקופה תמסור לו הודעה בעניין הזה.

העמית או בת הזוג?

העמית. בת הזוג לא קשורה בכלל לסיפור הזה. היא לא מבוטחת. זה רק העמית.

בסדר, אלה דברים שהם קליפות של גרעינים.

סעיף 9(ב) גם, התיקון המקביל לו, זאת אומרת – שהיינו צריכים לקרוא אותו קודם, זה בעמוד 14:

"(ב)(1) לגבי עמית בקופת גמל שיש בה כיסוי ביטוחי לסיכוני מוות שעלותו מושפעת, בין השאר, מסכום היתרה הצבורה, לא יחול, כל עוד לא נמחקה ההערה, שינוי בכיסוי הביטוחי, ועלות הכיסוי הביטוחי תחושב בהתאם ליתרה הצבורה של העמית אילו הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר היה מועבר לחשבונו של בן הזוג במועד רישום ההערה, והכל אלא אם כן העמית ביקש, בהתאם להוראות הסדר החיסכון, לשנות את הכיסוי הביטוחי.

(2) הגוף המשלם ישלח הודעה לעמית בדבר השינוי בעלות הכיסוי הביטוחי כאמור בפסקה (1).

הגוף המשלם לא ישלח. הבול יעלה לו יותר. לא ישחקו בזה.

אז אתם רוצים להוריד את זה?

45 יום הוא צריך להעביר את הכסף.

מדובר על אחרי ההעברה, באופן קבוע, שהכיסוי הביטוחי - - - העיתוי הוא הוא כבר פחות חשוב, השאלה היא – שיהיה יידוע.

בסדר, נאשר את הסעיפים האלה.

יש לנו עוד השלמה לזה: "ישלח הודעה לעמית בדבר שינוי בעלות הכיסוי הביטוחי כאמור בפסקה (1). הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן משלוח ההודעה ותוכנה".
בעמוד 16 יש לנו את סעיף 10 – שבו, בסעיף קטן (ג) ההוראה המשלימה – "(ג) חלו הוראו סעיף קטן (ב), ועלות הכיסוי הביטוחי מושפעת, בין השאר, מסכו היתרה הצבורה, יהיו זכאים שאיריו של העמית לפי הסדר החיסכון לקצבה בגובה מכפלת הקצבה שהשאירים זכאים לה לפי הסדר החיסכון ביחס שבין שני אלה:
(1) ההפרש שבין התחייבויות קופת הגמל ובין הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר; בסעיף קטן זה, התחייבויות קופת הגמל" – הסכום המהוון של קצבאות השאירים שקופת הגמל צפויה לשלם לשאיריו של העמית, כפי שהונח לצורך חישוב עלות הכיסוי הביטוחי לסיכוני מוות ערב פטירת העמית;

(2) התחייבויות קופת גמל."

כאן אנחנו מדברים בהסדר שמתייחס למצב שבו יש פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני, והעמית נפטר בטרם פסק הדין נרשם, ובסיטואציה הזו אנחנו מחילים בכל זאת את פסק הדין, כפוף לכך שהחישוב של קצבאות השאירים של כלל הזכאים מביא בחשבון את העובדה שהסדר החיסכון מיועד לשלם לכולם ולכן מותאמים להם גם הקצבאות, בהתאם, לפי איזושהי מכפלה שקבענו כאן, ביחס בין ההתחייבויות של קופות הגמל לבין הסכום שמועבר. הוא מביא בחשבון את הסכום בסיכון.

אנו מצביעים על סעיפים: 6(ה1) וסעיפים 9(ב) (1) ו-(2), וסעיף 10(ג).
הצבעה

בעד – 1
נגד –אין

נמנעים –אין

6(ה1) וסעיפים 9(ב) (1) ו-(2), וסעיף 10(ג).

תודה, הסעיפים אושרו.

יש הגדרה של הסכום הנותר, הסכום הנותר – הגדרה מופיעה בעמוד 5, ואז היתה מחלוקת לגבי ההפחתה:
"הסכום הנותר", בידי עמית או בידי גמלאי, במועד מסוים – אחד מאלה, לפי העניין:

(1) לעניין העברה מתוך יתרה צבורה – היתרה הצבורה שהיתה נותרת בידי העמית באותו מועד לאחר ביצוע ההעברה כאמור;

(2) לעניין העברה מתוך קצבת פרישה – סכום הקצבה שהיה נותר בידי הגמלאי באותו מועד, לאחר ביצוע ההעברה כאמור וההפחתה לפי סעיף 16(א);

(3) לעניין העברה מתוך כספים שמושך עמית מקרן ותיקה או מקופת ביטוח ישנה קצבתית, שלא בדרך של קצבה – הסכום שהיה נותר בידי העמית באותו מועד, לאחר ביצוע העברה לבן זוגו לשעבר לפי סעיף 14(א)(2) או (3), לפי העניין;

(4) לעניין משיכת כספים בידי בן זוג לשעבר מתוך סכום הוני בקופת ביטוח ישנה – הסכום ההוני שהיה משולם באותו מועד, לעמית לאחר ביצוע התשלום לבן זוגו לשעבר לפי סעיף 17;"
אז על ההגדרה הזו אפשר להצביע.

נצביע – מי בעד ההגדרה?

הצבעה

בעד – 1
נגד –אין

נמנעים –אין

ההגדרה אושרה.

ההגדרה התקבלה.

אז נשארו לנו כמה נושאים שעדיין אנחנו צריכים לחזור אליהם: הנושא של המיסוי, הנושא של השאירים, הנושא של הערכאות, והנושא של הוראות המעבר והתחילה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:12.>